"פרמאקלצ'ר.. אני בטוח ששמעתי את זה איפשהו, זה לא קשור איכשהו לחקלאות אורגנית או להתקיים מהאדמה שלך?" – זו הערה אופיינית שעולה בדר"כ כשמעלים את נושא הפרמאקלצ'ר. רבים חושבים שזה רק שם חדש לטכניקה ישנה או אורח חיים. כמובן שבמובן מסוים הם צודקים, משום שהשיטה עוצבה והורכבה מטכניקות עתיקות ומכובדות רבות ביחד, אבל הם גם טועים.

הם טועים משום שפרמאקלצ'ר מרחיקה לכת הרבה מעבר לשיטה כזו או אחרת,ממש כשם שהיא תקפה לתחומים אחרים מעבר לחקלאות.

המונח פרמאקלצ'ר (Permaculture) משמעותו – Permanent Agriculture או בעברית – תרבות עדן, והוא הוטבע ב-1970 ע"י ביל מוליסון האוסטרלי. בשנות ה-70 השיטה קיבצה יחד יחסי אדם – חיה – סביבה, שמטרתם הייתה בעיקר לסייע בתחזוקת הבית ובייצור קהילות בנות קיימא, יתכן שאם היו עודפי תוצרת הפרמקלצ'ר הייתה גם נדבך עסקי – כלכלי מקיים.

יחד עם זאת, השיטה התפתחה מאז ומשמעותה היום עמוקה הרבה יותר מיעילות תזונתית. מזון בר קיימא הוא כמעט חסר משמעות אם לאנשים אין גישה לאדמה, מידע ומשאבים כלכליים. לכן, בשנים האחרונות הגיעה הפרמקלצ'ר למצב בו היא כוללת גם אסטרטגיות כלכליות ומשפטיות מתאימות וכמובן גם אסטרטגיות גישה לקרקעות, מבנים עסקיים ומימון אזורים עצמאי מה שהופך אותה למערכת אנושית למדי.

אם כן, פרמקלצ'ר במהותה מעוצבת באופן שכולל גם את החקלאות וגם את התרבות שבחיים. היא מכירה לפני הכל בעובדה שכל המערכות החיות מאורגנות סביב זרם אנרגיה מתמיד, היא מלמדת את האנשים לנתח סוגי זרמי אנרגיה קיימים (שמש, גשם, כסף, אנרגיה אנושית) דרך מערכות שהן חלק מהחיים שלנו (הגינה, אחזקת הבית, קיום עסק). לאחר ההכרה בזרמי האנרגיה הפועלים במערכות השונות, הפרמקלצ'ר מלמדת למצב ולקשר את כל האלמנטים במערכת (בין אם הם קיימים או רצויים) באופן שמועיל לזרימת האנרגיה האחד על השני ולהפך.

כאשר מערכת כמו זו מעוצבת נכון, היא הופכת למעין מערכת אקולוגית קטנה בת קיימא ומגוונת מספיק לכדי קיום עצמאי מתפתח.

כל עיצובי הפרמקלצ'ר מתבססים על שלושה עקרונות אתיים:

  1. אכפתיות וטיפול בכדור הארץ (לכל היצורים החיים יש ערך פנימי)
  2. אכפתיות וטיפול בבני אדם
  3. השקעת כל ההכנסות, בין אם זה מידע, כסף, תבואה או עבודה כדי לתמוך בשני העקרונות הראשונים

מבחינה פרקטית, עיצוב פרמקלצ'רי מוצלח מתבסס על שלושה עקרונות מנחים:

  1. כל אלמנט במערכת מתפקד כרכיב בעל מספר פונקציות (לדוגמא: עץ תפוזים מתפקד כעץ פרי למאכל, מקור פרנסה, הקליפות לקומפוסט, העלים כאמצעי חיפוי קרקע, זרדים להבערה, צל למנוחה וכו')
  2. כל רכיב רצוי במערכת נתמך על ידי מספר אלמנטים בו זמנית
  3. לבסוף, כל חלק במערכת מקושר לכל החלקים האחרים. זהו עקרון חיוני ביותר משום שהקליטה והפליטה של כל רכיב לא תלויה במספר האלמנטים המצויים במערכת אלא במספר הקישורים וזרימת האנרגיה בינהם (קחו כדוגמא את ההבדל בין יער עבות עתיק לבין פרדס)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *