באנטרקטיקה מקבלים משלוח מזון רק פעם בשנה, בתחנות החלל עדיין מנסים לאפשר אורח חיים בר קיימא ויזמים שמנסים לגדל על ובתוך המים בכדי לפתור את בעיית המזון והמשאבים הטבעיים בעולם; אם ראיתם את זה עד כה רק בסרטי מדע בדיוני, שפשפו את העיניים, הגידול ההידרופוני הופך את הבדיה למציאות.
הגן של נמו – חקלאות הידרופונית מתחת למים
במעמקי המים הכחולים, 100 מטר מחוף נולי שבצפון מערב איטליה, שוכנות להן מקבץ חממות בצורת בלון המחוברות לקרקעית הים בעזרת חבלים. בתוך אותן חממות גדלה תוצרת חקלאית מגוונת הכוללת כרוב אדום, חסה, שעועית, בזיליקום ותותים, כן כן, מתחת לים.
זה אולי נשמע כמו סיפור מתוך סרטי מדע בדיוני, אבל זו העבודה של קבוצת אושן ריף (Ocean Reef Group). בעזרת מומחים חקלאיים, חברת הצלילה המבוססת מיישמת את הידע והטכנולוגיה שלה כדי למצוא דרכים חדשות לייצר מזון.
פרויקט המחקר, המכונה הגן של נמו ( Nemo’s Garden), החל בשנת 2012 וכיום מורכב משבעה בלוני חממה – (biospheres) – שכל אחת מהן יכולה להכיל כ 8-10 מגשים או 22 עציצים.
החברה משתמשת בשיטות גידול ההידרופוניות, ובהתפלת מים באמצעות אידוי. מי הים בתוך מבני החממה מתאדים, כאשר הטיפות מתעבות על גג הכיפה ולאחר מכן מטפטפות בחזרה כמים מתוקים המיועדים להזנת צמחי התבלין והירקות.
אין ספק שמדובר על חשיבה מקורית במיוחד שמוכיחה חד משמעית שגידול הידרופוני מאפשר לגדל מזון גם במקומות שחשבנו שהם בלתי אפשריים.
לגדל מתחת לאדמה – Growing Underground
החווה העירונית התת-קרקעית הראשונה בעולם החלה לשווק את תוצרתה בלונדון, תוך שימוש במקלטים ישנים מתקופת מלחמת העולם השנייה שמתחת לעיר ושמירה על עקרונות חקלאות בת קיימא וידידותית לסביבה.
‘Growing Underground’ משתמשת במערכות הידרופוניות ותאורת LED בכדי לגדל מגוון של ירקות ועשבי תיבול כולל סלרי, רוקט, פטרוזיליה, צנון, עלה חרדל ועוד.
מפעילי החווה טוענים כי השימוש בשיטת הגידול ההידרופונית עם שימוש חוזר של מי ההשקיה מאפשרת להם לגדל יבולים בכל ימות השנה, תוך חסכון של 70 אחוזים מהמים הנדרשים לחקלאות בשדה פתוח.
החווה הנמצאת 12 קומות מתחת לאיזור העירוני של לונדון בדרום-מערב העיר, יכולה לספק תוצרת "מהחווה לצלחת" בפחות מארבע שעות, וכל זה ללא ההשפעה הסביבתית הרגילה של הובלת מזון במשאיות.|
עומקו של המתקן מתחת לאדמה מספק את רמת הבידוד הנחוצה אשר מקבעת את הטמפרטורות על 16 מעלות, עובדה חסכונית באנרגיה ומלאת יעילות.
הידרופוניקה באנטארקטיקה
תחנת מקמורדו (McMurdo) הנמצאת בקצה האי רוס (Ross Island) מול חופי יבשת אנטרקטיקה משמשת כבסיס ההכנה האמריקאי לחקר אנטארקטיקה. העיירה הקטנה שתפקידה להכין ולספק אפסקה והגנה לאנשי המחקר המוצבים ברחבי יבשת אנטארקטיקה ובמרחבי המים המקיפים, מאכלסת בתוכה קהילה של כ1,000 אנשים בקיץ ו -200 בחורף.
קל להניח שמזון ואספקה מגיעים בקביעות אל התחנות השונות בקוטב הדרומי בעזרת מטוסי תובלה, אך לא כך המצב, יש רק משלוח אחד בשנה, והוא מגיעה באונייה. שף התחנה לא יכול לקפוץ לחנות הקרובה כדי לחדש את מלאי הירקות שלו. האוכל שהגיע במשלוח חייב להימשך עד הקיץ הבא.
רוב האוכל שנמצא בשימוש מגיע משומר, מיובש, או קפוא, ואף ירקות טריים שנשלחים מוקפאים שבועות לפני בשל המסע הארוך עד להגעתם לרציף.
הפתרון הטכנולוגי שבא להעשיר את חוסר האיזון הגסטרונומי ולעזור למתוח את המשאבים המוגבלים, הוא הקמת גינות הידרופוניות בכל תחנת המחקר באנטרקטיקה, שמטרתן לגדל במשך כל השנה כמות נכבדת של תבלינים וירקות שישמשו את כלל אנשי הצוות בתחנה והתמונות המדהימות מוכיחות – שמטרה זו הושגה.
הידרופוניקה בחלל
בדרך כלל, או בדרך הטבע, שורשי הצמח גדלים כלפי מטה בכדי להגיע למים ולחומרי ההזנה הנמצאים באדמה. בחלל, שורשי הצמחים גדלים לכל הכיוונים, והנוזל התזונתי מרחף לו בחדר הגידול.
לפני שנתיים, האסטרונאוטים של נאס"א סטיב סוונסון וריק מאסטרציו, הקימו מערכת גידול בשם "Veggie" על סיפונה של תחנת החלל היבנלאומית. מערכת הגידול ההידרופונית Veggie מורכבת למעשה ממיכל גידול שנותן לצמחים מעט הדרכה והכוונה באמצעות "כריות צמח". כריות אלה מלאות במצע גידול, דשן, וחומרים מזינים ומצוידות בפתילים שסופגים מים. האסטרונאוטים מדביקים את הזרעים על הפתילים, כך שהשורשים שלהם יגדלו לכיוון החלק התחתון של השקית והגבעולים יגדלו כלפי חוץ. נורת LED מאירה מעל ונותנת לצמחים את האנרגיה שהם צריכים בכדי לגדול, וקירות פלסטיק מספקים הגנה לעלים בזמן צמיחתם.
עד כה, האסטרונאוטים גידלו במערכת הVEGGIE רק חסה אדומה, אבל בעתיד, הם יגדלו כרוב ועגבניות עם הזרעים מהמשלוח הבא של SpaceX.
הידרופוניקה צפה
החקלאות הקונבנציונלית של היום אינה בת קיימא מבחינה כלכלית, סביבתית וחברתית. גידול מזון בסביבה כפרית בריכוזיות צפופה משתמש בכמות עצומה של משאבים – קרקע, מים, אנרגיה ותחבורה – אשר הופכים ליותר ויותר נדירים ויקרים ככל שאוכלוסיית העולם גדלה ומתפתחת. מחסור של מים מתוקים וקרקע לעיבוד הם המכשולים העיקריים באספקת המזון בכמויות ובאיכות הנדרשים בעולם.
כדי לספק פתרונות לבעיות האלו, פיתחה חברת PNAT מתקן גידול אוטונומי בשם Jellyfish Barge (דוברת מדוזה) המשלבת בין שיטות גידול הידרופוניות ומערכות סולאריות להתפלת מי מלח, בכדי לגדל יבולים מבלי להישען על המשאבים הנדלים.
דוברת מדוזה היא חממת מודולרית צפה, אשר מסוגלת לטהר מי ים באמצעות אנרגיה סולארית. היא מורכבת על בסיס עץ שצף על תופים ממחוזרים מפלסטיק ותומך במבנה החממה, מוקף ב7 יחידות התפלה סולאריות המסוגלות לייצר עד 150 ליטר של מים טריים ונקיים ממלח ומזיהומים. הפאנלים הסולאריים מספקים את האנרגיה הנמוכה הנדרשת עבור מאווררים ומשאבות וכל הקומפלקס הזה למעשה מעניק לכפריים את היכולת לגדל מזון במהירות, יעילות ואוטומטיות כמעט מוחלטת ולחסוך במשאבים רבים.
הצורך האנושי בפתרונות גידול מתקדמים יחד עם הטכנולוגיה ההידרופונית, יוצר שילובים שמאפשרים גידול מזון במקומות שחשבנו בעבר שהם בלתי אפשריים. ככל שהגבולות נפרצים, ככל שההתייעלות עולה, כך האנושות פותחת לה צוהר של תקווה לעתיד בו החקלאות כבר לא תהיה המזהמת מספר אחת, אלא מושיעת האנושות והאקולוגיה העולמית.
עשוי לעניין אותך גם:
אירופוניקה בנאס"א: חקלאות העתיד כבר כאן
חקלאות עירונית בMicrosoft: מערכי גידול הידרופונים מספקים אלפי ירקות טריים לסועדים בבנייני החברה
גידול הידרו: מה צריך לדעת על מיקסום תוצרת במערכת הידרופונית
