כשאנו מגיעים לסופרמארקט אנו נהנים משפע של ירקות ופירות, מקומיים או תוצרת חו"ל, ככל שהמודרניזציה והגלובליזציה מאפשרות. אז מדוע בכל זאת כדאי לגדל ירקות בבית? כיצד משפיע הקפיטליזם על הירקות שהמשפחה שלנו צורכת? והאם מדובר בהשקעה כלכלית חכמה?
למגדלים הביתיים טריות הירקות והירוקים זו אולי המעלה הגדולה ביותר מאחר וכך הם מרוויחים בריאות וטעם, כמו גם חסכון כלכלי.
בעוד הצרכן שקונה בסופר משלם 5 שקלים בשבוע על חסה שבחלקה ישתמש ואת חלקה יזרוק, המגדל הביתי משלם על שתיל 1.5 שקל, כאשר תוך 3 שבועות יהנה מחסה טריה שהוא יכול להמשיך ולאכול ממנה במשך 3 חודשים בחורף ובמשך חודש כשמתחיל להתחמם.
כנ"ל לגבי כל הירוקים. ככל שהם ממשיכים לצמוח, כך ניתן להמשיך לצרוך מהם את החלק היחסי שאנו צריכים למנה שלנו. למעשה, כשאנו מגדלים ירקות בעצמנו, אנו מצמצמים את הביזבוז למינימום האפשרי.
מהרגע שקנית את הירוקים והירקות, הספירה לאחור החלה בתוך המקרר שלך.
כמה פעמים נרקבה לך החסה? כמה פעמים מצאת את צמחי התבלין שקנית משחירים מלחות ונאלצת לזרוק אותם לפח? זוהי דרכם של הרוכשים בסופר. קונים פעם בשבוע וזורקים פעם בשבוע את מה שנשאר.
כשאנו מגדלים בבית ההחלטה נמצאת בידיים שלנו ואנו עושים הכל כדי שהמזון שהמשפחה שלנו אוכלת יהיה המזין והבריא ביותר, ולכן, גם אם המזיקים תוקפים, אנו נשתמש בשיטות הדברה אורגניות כדי להלחם בהם.
יתרה מכך, כדי להפחית את כמות המזיקים למינימום ולהגביר את תועלת ייצור הירקות הביתית למקסימום, ניתן לגדל בשיטה ההידרופונית שידועה ביעילותה כמו גם בעובדה כי הניתוק מן האדמה למעשה מפחית משמעותית את כמות המזיקים שתוקפים את הצמחים, ולכן גם מפחית את הצורך בהתמודדות עימם.
זה כבר ידוע לכולם, המזון שמוכרים לנו בסופר מרוסס ללא הבחנה. למעשה, בין 2008-2010 נערך סקר בין מדינות הOECD שבדק את רמות השימוש ברעלים להדברת גידולי שדה, כאשר נמצא כי ישראל היא השיאנית של המערב בתחום זה.
רק כדי לסבר את האוזן, בישראל משתמשים בפי 88 יותר חומר רעיל לדונם לעומת שבדיה.
כשמגדלים ירקות בבית, היתרון הגדול ביותר הוא הבריאות שהטריות מקנה לנו. כשאנו קוטפים ממש עכשיו את העגבניה מהשיח, או תולשים כמה עלים משלל סוגי החסות שלנו לסלט קריספי טרי, אנו גם נהנים ממקסימום ויטמינים ומינרלים שעדיין קיימים בהם וטרם נעלמו בתהליך החימצון וההתיישנות.
המשמעות של זה היא שיש לנו את האפשרות להזין את המשפחה שלנו באלמנטים התזונתיים החיוניים לחיים בריאים מדי יום, ועל זה חברים, קשה לשים תג מחיר.
כדי שהמזון שלך יגיע אל הסופרמארקט בשל בדיוק בזמן המתאים לצריכה, היו צריכים לקטוף אותו טרם הבשיל, לאחסן בקירור, לשנע מחו"ל או משדות ברחבי הארץ ולאחסן בסופר כאשר רק חלק קטן מגיע כל פעם אל מדפי הסופר לרכישה.
התהליך הארוך הזה למעשה מפחית את היתרונות התזונתיים של הירקות והם מאבדים חלק משמעותי מהויטמינים והמינרלים שפעם היו בהם ושבגללם אנו כ"כ מקפידים לקנות ולאכול אותם.
כשאנו מגדלים ירקות בבית אין מקום לבלבול. אנו יודעים בדיוק מה עבר הירק, היכן גדל, איך טופל, באילו דשנים ה'גנן המדופלם' השתמש והאם הם ראויים למאכל.
הגידול הביתי מוריד מאיתנו את הסיכון שהמזון שאנו אוכלים גדל במי ביוב או עם חומרים זרחניים רעילים כמו שנמצא לא פעם בירקות שאנו רוכשים בסופר.
בנוסף, כשאנו מגדלים יש לנו 100% שליטה על אופן הגידול ובאפשרותנו להחליט על שיטת הגידול המתאימה לתפיסת העולם שלנו.
איפה גדלה העגבניה שקנית? היכן גדל הפלפל? היות וישראל ביטלה לחלוטין את המכס על הירקות והפירות ומאפשרת סחר כמעט חופשי בתוצרת חקלאית, אנו רוכשים הרבה פעמים בסופר תוצרת חקלאית שהגיע ממדינה אחרת, מבלי לדעת זאת, שכן אין חובת סימון מוצרים.
המשמעות של זה היא שבעולם קפיטליסטי כמו שלנו לחברות השיווק השורה התחתונה היא הכסף, או במילים אחרות, כמה יעלה להם קילו ירק וכמה יוכלו להרוויח עליו?
כמובן שתוצרת ממקומות כמו סין או ירדן תהיה זולה יותר מזו שגדלה בישראל, אך האם היא גם טובה יותר? לא פעם נמצא וירוס בירקות שהגיעו מירדן בשל השקיה עם מי ביוב או שהתפשטה שמועה על כך שהשום המיובא מסין גדל באקונומיקה.
לחקלאי הישראלי יש תקנים שעליו לעמוד בהם והם מחוייבים לסטנדרטים מסויימים של איכות, שלא ניתן לודא ולאשר כי מתקיימים בעת גידול תוצרת מיובאת מחו"ל.
עובדה זו, בשילוב העובדה כי לא ניתן להבחין בסופר בין תוצרת ישראלית לתוצרת מחו"ל, יוצרת בעיה ממשית עבור אלה שמבקשים להיות בטוחים שהירקות שהם צורכים אינם רעילים.
זה נכון שרובנו לא יכולים לגדל את כל הירקות והפירות שאנו צורכים ביום יום, אך ההשקעה בגינת ירק מניבה אינה רק החלטה לכיוון של איכות חיים ובריאות, אלא גם לכיוון של התייעלות כלכלית.
השקעה בגינת ירק איכותית, שהירקות הגדלים בה יתחלפו לפי העונה ושתכיל לפחות חלק מהירקות הרב שנתיים הזמינים בישראל, היא בהחלט החלטה כלכלית חכמה.
כפי שצויין קודם, ישנם ירקות שאנו רוכשים וזורקים מדי שבוע ולמעשה ניתנים לשתילה חד פעמית ושימוש רב פעמי, לפעמים לאורך כל השנה.
מומלץ לטפח גינת תבלינים שופעת ולחסוך את עלויות רכישת התבלינים מהסופר. כמו כן מומלץ לגדל החל מהסתיו ועד לסוף האביב – חסות, תותים, ברוקולי, כרובית וכו', בקיץ מומלץ לגדל מלפפונים, עגבניות, חצילים, פלפלים, דלעות וכו'.
גידול נכון של הירקות שלנו יכול להביא לתוצרת עשירה, בריאה ואיכותית לאורך זמן, שחוץ מערכה הכספי הרב של תוצרת מסוג זה, היא גם מונעת בזבוז רב שנחסך מאיתנו, כלומר אנו מרוויחים פעמיים!
עלות הקמה התחלתית של גינת ירק שתשמש אותנו לכל עונות השנה ושנים רבות קדימה היא אכן הוצאה חד פעמית מורגשת, אך ככל שתשתמשו בה יותר לאורך השנים, כך היא תשתלם ותחסוך לכם יותר. עלויות התחזוקה זניחות יחסית.
למעשה, לפי שלל חישובים ריאליים, גינת הירק אמורה להחזיר את ההשקעה כבר ב6 חודשים עד שנה הראשונה, תלוי כמה טוב אתם מגדלים.
אנחנו כל הזמן צריכים עוד ירקות. לא צפויה להכנס בעתיד הקרוב הגלולה שתפטור אותנו מהצורך בתזונה בריאה ומזינה, וכל עוד זה המצב, אנו נמשיך להגיע לסופר מדי שבוע ולשלם ממיטב כספנו על תוצרת חקלאית שמחיריה אינם יציבים, וזאת בלשון המעטה.
משפחה ממוצעת בישראל מוציאה בחודש 431 ש"ח על ירקות ופירות כאשר עלות סל הקניות ממשיכה לעלות משנה לשנה. המשמעות של זה היא שבשנה אנו מוציאים לפחות 5,172 ש"ח (כאשר בערך שליש מזה נזרק לפח).
האם אתם חושבים, בהתחשב בכל שהוזכר לעיל, שזה השימוש הטוב ביותר לכסף שלכם?
אז למה בעצם רובנו עדיין לא מגדלים ירקות ואיך ניתן לפתור זאת?
סיבה 1: אין לי זמן לטפח גינת ירק בריאה
פתרון: הירקות באמת לא צריכים אתכם כל כך הרבה. המנגנון הטבעי שלהם מכוון בצורה כזו שהם יעברו את כל תהליכי הצמיחה, הפריחה והפרי בעצמם, כמעט ללא עזרתכם.
הקמת גינת ירק טובה במחשבה תחילה יכולה לחסוך לכם המון זמן במהלך הגידול, כך למשל חיפוי קרקע ימנע צמיחת עשבים שוטים, מערכת השקייה אוטומטית תפטור אתכם מהאחריות להשקות בעצמכם וזיהוי מוקדם של מזיקים ימנע את התפשטותם.
אם גם לזה אין לכם זמן, מערכת הידרופונית תיקח על עצמה את רוב העבודה ותשאיר לכם תחזוקה של 10 דק' פעם בשבוע.
סיבה 2: אני גר/ה בבניין ואין לי שטח אדמה להקים בו גינה.
פתרון: ראשית, אם יש לכם חלון עם שמש, הניחו בו מס' אדניות עם התבלינים האהובים עליכם וזיכרו להשקות אותם ולהראות אהבה, הם כבר יראו לכם אהבה בחזרה. שנית, איזה כיף ש2016 הא?! שלל פתרונות טכנולוגיים זמינים בשוק שמאפשרים לגדל מזון גם ללא גינה! גינות הידרופוניות יכולות לגדל עד 56 צמחים בפחות ממ"ר בתוך הבית, לפעמים אפילו ללא צורך במרפסת. פנו אלינו לייעוץ.
סיבה 3: אני לא מבין/ה בצמחים, איך אדע לגדל נכון?
פתרון: כאן יש צורך במעט למידה עצמאית, כאשר עם הזמן והנסיון הבנתכם תתחדד ולבטח תפתחו את ה'אצבע הירוקה' תוך זמן לא ארוך. תוכלו למצוא שלל מדריכים אצלנו באתר, לגידול באדמה או בהידרופוניקה (קישורים בסוף הכתבה), תוכלו להרשם לסדנאות או קורסים שזמינים בכמות יפה בתקופה ירוקה כמו זו שאנו חווים ותוכלו גם לצאת החוצה ולצפות בטבע. סה"כ מדובר בכמה עקרונות מאוד בסיסיים ואינטואיטיבים שמתקיימים לא רק עבור הצמחים, אלא עבור כל הדברים החיים בעולם (מים, אור, מזון, אויר).לאחר שקראתם מדריך אחד או שניים כבר תוכלו להתחיל לגדל.
עדיין לא בטוחים שתוכלו לעשות זאת? מוזמנים לפנות אלינו וננסה להגיע להבנה יחד.
מדריכים שיעזרו לכם לגדל ירקות בבית
גידול באדמה
פעם ראשונה שלך? עקרונות תכנון גינת ירק ביתית למתחיליםגידול עגבניות בבית המדריך המלא: מזריעה עד קטיף
לגזור ולשמור: מדריך גינון ביתי וגידול ירקות בכל עונות השנה
בלי לשבור את הגב: איך להקים גינת ירק בבית ללא עדירת אדמה
למה לקנות בסופר? 6 ירקות רב שנתיים שכדאי לצרף לגינת הירק הביתיתמלחמת המזיקים: 8 דרכים לטיפול אורגני ויעיל בכנימות
גינון טבעוני: גידול מזון אורגני ללא צואת פרות או קמח דם
10 מזונות שאפשר לגדל מחדש משאריות מטבח
מה כדאי לשתול / לזרוע עכשיו? מדריך שתילה וזריעה לפי חודשיםמדריך האבקה ידנית של פרחים | איך להיות דבורה?
גידול הידרופוני
