בתהליכים כימיים שנסתרים מהעין ומתרחשים מתחת לאדמה, בתמיסות ההזנה ובתוך תאי הצמחים, הדישון האורגני או הסינתטי בעצם מעניק לנו חיים אשר מאפשרים את הקיום המודרני הצרכני והמוגזם שלנו. ללא דישון אשר מעביר מינרלים ממקום אחד בו יש ריבוי למקום בו יש חוסר, אנו לא נוכל למצוא את הירקות והפירות העסיסיים והמזינים שלנו בסופר והשפע המערבי המוכר והנוח לנו כל כך יגווע באחת. אז מהו למעשה חומר הפלא הזה? כיצד הדישון מועיל ומזיק לסביבה? באילו תצורות הוא מגיע ומה אנו צריכים לדעת עליו?
לא תמיד נזקקנו לדשנים. באזורים פראיים, כמו הג'ונגלים, היערות ושדות הבר, מתקיימת מערכת אקולוגית עשירה ומתפקדת אשר עובדת כאורגניזם אחד חי ומחזורי, אשר לעומת איזורי המחייה של החברה האנושית, אינם מצריכים דישון מלאכותי. מגוון היצורים החיים במערכת אקולוגית עשירה ומגוונת כמו אלה הוא עצום, והיא כוללת בתוכה עקרונות רבים הנסתרים מהעין, כאשר החשוב מכולם הוא האיזון אשר מתקיים בין צריכת המינרלים על ידי הצמחים ובעלי החיים הניזונים מהם, לבין תהליכי העשרת הקרקע והמים.
באותם אזורים פראיים נראה כי כמות הצמחים וסוגיהם מתאימים לתנאים הגיאוגרפיים והאקלימיים, לסוג הקרקע, לערכי המינרלים המצויים בה ולתנאי המחייה המקומיים. משמעות הדבר היא כי האיזון נשמר, הצמחים אשר ניזונים ממינרלים המצויים בקרקע, ישמשו בסיום חייהם כחומר אורגני אשר יזין אותה. החומר האורגני מעשיר את הקרקע בחזרה על ידי ריקבון או בכך שהוא משמש כמזון לבעלי חיים שהפרשותיהם חוזרות לקרקע כחומר אורגני. חומר אורגני זה, בסיוע אורגניזמים, מיקרואורגניזמים ותהליכים כימיים המתרחשים באופן טבעי באדמה הופך ליסודות בהרכב כימי זמין לצמחים הרכב זה נקרא: דשן.
לצערנו, האזורים הפראיים הללו הולכים ומתמעטים בקצב מעורר דאגה ותהליכים אלו אינם יכולים לקיים את האוכלוסייה הנוכחית בכדור הארץ ואת אורך ואורח החיים המודרני, על כן עלינו לבחון את חייהם של הצמחים בחברה האנושית כפי שהיא כיום.
דשן: מזון ליצורים צומחים שמזינים יצורים חיים
צמחים ככל שאר היצורים החיים זקוקים למזון על מנת לחיות ולשגשג. צמחים השתולים ישירות בקרקע יקבלו את כל צרכיהם הבסיסיים מהאדמה בה הם שתולים, אך בהיעדר התהליך הטבעי של חידוש תכולת המינרלים בקרקע, הצמחים לא יוכלו לקבל את חומרי ההזנה החיוניים להם, יאבדו את חיוניותם, את צבעם ואת ריחם ויראו סימני מצוקה שונים. חוסרים אלו אף עלולים להחליש את ההגנה הטבעית של הצמחים ומחסור בטיפול מתאים, יובילו למותם. לכן בחברה המודרנית יש הרבה פעמים צורך בדשן איכותי אשר יחדש את רמת יסודות ההזנה בקרקע ואף יזרז את תהליכי הצימוח והפריחה הרבה מעבר קצב הצימוח הרגיל.
חשיבות הדישון בעציצים ואדניות
כאשר אנו שותלים צמחים באדמת שתילה בעציצים ואדניות, חומרי ההזנה יתמוססו מעט אחרי כל השקייה, הצמח יספוג ככל יכולתו ולפי צרכיו ושארית חומרי ההזנה ישטפו החוצה עם הנקז. תהליך זה יוביל לדילול רמת חומרי ההזנה במצע השתילה ואף ליצירת מצע נקי מחומרי הזנה לחלוטין, מה שהופך אותו עם הזמן למצע שתילה 'אינרטי' ללא כל תועלת תזונתית, כמו זה המשמש לגידול הידרופוני. בכדי לאפשר לצמחים לשגשג לאורך זמן יש צורך בהחדרה מחודשת של חומרי הזנה (דשן) אל מצע השתילה.
תפקיד המינרלים בדשן בחייהם של הצמחים
צמחים ניזונים ממינרלים ויסודות אלו הופכים לחלק מרקמות הצמח. תהליך זה הופך את התוצר הצמחי לחיוני לבני האדם ולבעלי החיים הניזונים מהם, מכוון שאנו זקוקים לאותם המינרלים בכדי להתקיים. בכדי שהצמח יהיה מסוגל לקלוט את אותם מינרלים (יסודות הזנה), על המינרלים להיות בהרכב כימי המאפשר זאת. למשל, ישנם סוגים רבים של חנקן, אך לא כולם שמישים לצמח וחלקם אף יכולים להזיק לו. להרכבים הכימיים השונים של כל יסוד הזנה, השפעה שונה על הצמח, הקרקע, צורת השימוש וכמובן היעילות.
מה מזין את הצמח?
החומרים האורגניים בצמחים הם: פחמימות, שומנים וחלבונים. הצמח מייצר את החומרים האלו על ידי מים, דו תחמוצת הפחמן (CO2) ויסודות כימיים (מינרלים). את המינרלים הוא מקבל באמצעות קליטה דרך השורשים, ולעתים גם דרך העלווה. אם נבדוק נוכל לראות כי מגוון המינרלים המצויים בצמח דומה להרכב היסודות המצויים בקרקע או בתמיסת ההשקייה.
קרקע עשירה או מדושנת, תסייע להנבת כמויות גדולות באיכות טובה של פירות וירקות שיהיו עשירים יותר במינרלים, החיוניים לקיומנו ולכן אותם הפירות והירקות יהיו בריאים ומזינים יותר. קרקע עשירה, היא למעשה קרקע המכילה ריכוז גבוה (אך לא גבוה מידי) של מינרלים בהרכב כימי זמין לשורשי הצמח.
לצמח יש מנגנון פנימי המווסת את היחס הכמותי של יסודות ההזנה בהתאם לצרכיו, אך יש גבול יכולת למנגנון זה. כפי שצויין, מגון המינרלים בצמח דומה לזה של הקרקע ותמיסת ההשקיה, אך כמויות גדולת מידי של יסודות הזנה יזיקו לצמח או יובילו למותו. בנוסף לכך יכול להיווצר מצב בו נעילת מלחי המינרלים יהפכו את הקרקע \ מצע השתילה לבלתי ראויים לגידול רוב סוגי הצמחים.
ישנם אזורים בעולם בהם מצב זה של ריבוי מינרלים בקרקע הוא טבעי, כמו ים המלח לדוגמה. בדרך כלל אזורים אלו ישמשו לכריית יסודות ההזנה בכדי ליצור דשנים שמטרתם היא להחזיר את אותם המינרלים לעציצים, גינות ואזורים חקלאיים בהם קיים צימוח מאסיבי ובלתי פוסק, המוביל לדילול של המינרלים ו/או בכדי להגביר את ריכוזם של יסודות הזנה מסוימים בהתאם לצרכי הצמח ושלבי חייו, וזאת על מנת להגביר את כמות ואיכות היבול בין אם בחקלאות או בגינות ביתיות.
אז מה זה בעצם דשן?
דשן הוא חומר כימי המכיל יסוד חיוני אחד או יותר במצב זמין לצמח, כאשר החומרים הכימיים הללו משמשים להזנת הצמח ויכולים להגיע ממקורות שונים:
דשן אורגני
דשן אורגני הוא בדרך כלל תוצר של תהליכם ביולוגיים או כימיים הנוצרים ללא שימוש בזרזים סינתטיים. הדשן האורגני מופק לרוב מהפרשות בעלי חיים, זבל, קומפוסט (זבל ו/או חומר צמחי בשלבי פירוק שונים), הומוס (רקבובית) או ממחצבים שלא עובדו בצורה כימית ומחלקי פגרים של בעלי חיים שונים.
מומלץ לקריאה: גידול הידרופוני VS גידול אורגני: מה השיטה הטובה יותר לבריאות ולסביבה?
דשן סינטטי
דשנים סינטטיים הם דשנים אשר נוצרו בצורה מלאכותית, כלומר, הורכבו או הופרדו בצורה כימית תעשייתית ע"י בני אדם. דשנים אלה מכונים גם 'דשנים אנ-אורגנים ולעיתים מכונים בטעות 'דשנים כימיים'. הם מופקים בצורה מסחרית על ידי כריית מאגרים של מחצבים ונעשה שימוש בתהליכים כימיים להפקתם.
דרך נוספת למיין את סוגי הדשנים תראה כך:
- דשן פשוט: בדשן זה יש יסוד אחד חיוני בהרכב כימי זמין לצמח.
- דשן מורכב: בדשן זה נמצא תרכובת של שני יסודות או יותר בהרכב כימי זמין לצמח.
- דשן מוצק: דשן זה מופיע בדרך כלל בצורת גבישים וגרגירים בגדלים שונים, אבקה במיני מרקמים, או יחידות דחוסות של כל אחת מהצורות המוזכרות ועוד.
- דשן נוזלי: דשן זה הוא תמיסה בעלת ערכים שונים של מינרלים חיוניים. דשנים נוזליים איכותיים נחשבים כיעילים במיוחד, מכיוון שמתאפשר דיוק מרבי במדידת הכמויות הדרושות. בנוסף, המהילה שלהם במי ההשקיה בצורה אחידה קלה ביותר הודות להתמוססותם המהירה וזמינותם לצמח גבוהה במיוחד.
לכל דשן יש צורת שימוש מומלצת שתפיק ממנו את מיטב התוצאות. חשוב מאד לקרוא ולברר על המלצות השימוש הניתנות ע"י היצרן ו/או האגרונום. כמו כן, חשוב ללמוד על אמצעי הזהירות הנחוצים לשימוש בטוח.
הידעת? לפי הערכות שמרניות, כ 60% מכמות התנובה החקלאית, מקורה בתוספת של דשנים מסחריים, אם סינתטיים ואם טבעיים.
מה עדיף – דשן אורגני או דשן סינתטי?
על מנת שנוכל להחליט באופן מושכל בין שימוש בדשן אורגני לסינטטי כדאי שנכיר אותם.
יתרונות וחסרונות הדישון האורגני
הדשנים האורגניים מבוקשים על ידי צרכנים וצרכניות אשר מאמינים שהם עדיפים מסיבות בריאותיות ואקולוגיות ואכן, דשנים אורגניים אינם מפריעים לפעילות האורגניזמים והמיקרואורגניזמים באדמה, כאשר לעומת חלק מהדשנים הסינתטיים, הם אף תורמים לטיוב הקרקע וחוסכים בצורך להוסיף אנזימים אשר דרושים למיצוי הפוטנציאל של הגידולים.
יתרון נוסף של הדשנים האורגניים הוא תהליך הפקתו שנחשב כפחות מזיק לסביבה באופן משמעותי מרוב התהליכים לייצור דשן סינתטי (זאת פרט לתוצר הלוואי הידוע לשמצה – גז המתאן המשתחרר ממערכת העיכול של בעלי החיים, ומתהליכים כימיים המתרחשים באופן טבעי בזמן התפרקות הזבל). תרומה נוספת לסביבה היא העובדה שתהליך ההפקה שלו כרוך לרוב אף במיחזור.
חסרונותיו של הדשן האורגני באים לידי ביטוי בעיקר בהוצאות ייצור גבוהות אשר מעלות את מחירם של הגידולים האורגניים עבור המגדלים וכתוצאה מכך גם עבור הצרכים ובכמות יבול קטנה יותר.
בנוסף, דשנים אורגניים שלא יוצרו ואוחסנו תחת פיקוח הדוק ומקצועי עלולים להיות מסוכנים כמכילי מחלות (הפרה המשוגעת, שפעת עופות, סלמונלה ועוד). מחלות אלו אשר עלולות להימצא בדשן יגרמו לזיהום השדות ולזיהום המוצרים הצמחיים שאנו צורכים. כך למשל, בדישון אורגני נעשה שימוש במחצבים ובחומרים שאינם מזוקקים כפי הנהוג בדישון הסינתטי, כאשר אלה עלולים להוות סכנה בריאותית. פוספט חצוב לדוגמא עלול להכיל כמויות עודפות של פלואוריד, אשר טוב לשיניים בכמויות קטנות מאוד, אך מזיק לבני אדם בכמויות גדולות יותר. פוספט חצוב יכול להכיל גם כמויות קטנות של אלמנטים רדיואקטיבים כמו רדיום אשר משחררים ראדון, המזיק לבריאות האדם.
כמו כן, ישנה בעיה נוספת שמתעוררת לעיתים תוך שימוש בזבלים בחקלאות האורגנית: מספר מדריכי חקלאות מבוססים מציינים את העובדה, שמספר רב של מחלות העיקול, נובעות משימוש בזבלים מסוימים על הגידולים האורגנים שכוללים בין היתר צואת בעלי חיים, קמח דם, קמח עצמות ושאריות נוספות מתעשיית בעלי החיים. כך למשל בקיץ 1995, פרצה בארה”ב הרעלת סלמונלה רצינית כתוצאה משימוש באדמה מדושנת בזבל עופות טרי, לגידול מלונים אורגניים. קליפות המלונים זוהמו בחיידק שגרם למחלת מעיים רצינית לרבים מהצרכנים.
בנוסף, אופן השימוש בדשנים האורגניים דורש כוח אדם רב יותר ושימוש מסיבי בכלים ממונעים מזהמים הדרושים להובלתם והנגשתם לצמחים.
יתרונות וחסרונות הדישון הסינתטי
דשנים סינטטיים הם דשנים יעילים במיוחד בשל ריכוז המינרלים הגבוה בהם, אשר מצריך כמויות קטנות של דשן לתחזוקת שטח גידול נרחב. בנוסף, הובלתם ופיזורם בשדות קלים ומהירים ואינם דורשים כלים מכניים מזהמים.
היעילות הגבוהה וההוזלה בשיטות היישום של הדשן הסינתטי מאפשרת יצור מזונות מגוונים וזולים, אשר מנגישים את המוצרים הצמחיים לכלל שכבות האוכלוסייה.
ריכוזם הגבוה של יסודות ההזנה בדשנים הסינתטיים מאפשר הובלה זולה ויעילה של הדשנים באופן גלובאלי, דבר המסייע רבות לייצור מזונות במדינות עניות במשאבים בהם התושבים התקשו בעבר לייצר מזון עשיר לבני ביתם ולמטרות מסחר.
תהליך היצור של הדשן הסינתטי מבוצע במעבדה ולכן ניתן להפריד או לצרף יסודות הזנה באופן אופטימלי ובדיוק מרבי תוך זיקוקם והסרת גורמים המסכנים את בריאות הצמח או הצרכן האנושי. ניתן להתאים את ההרכב כך שהדשן יוביל לתוצאות מקסימליות בכל שלבי חיי הצמח, לאיכות המים ולהרכב הקרקע.
לעומת היתרונות הנהדרים, חסרונותיהם של הדשנים הסינתטיים נובעים מאופן הפקתם אשר כרוך בתהליכים תעשייתיים בעלי חתימה אקולוגית גבוהה. חתימה זו נוצרת כתוצאה מתהליכי ייצור שאינם עומדים בתקנים ומהעובדה שחלק מהמחצבים המשמשים את תעשייה זו הם משאבים מתכלים.
אחת הדוגמאות לתהליך זה הוא הזרחן: זרחן הוא משאב טבע אשר נוצא לפני מיליוני שנים בתנאים גיאולוגים ייחודיים ואינו מתחדש. כיום מעריכים כי עתודות הפוספט בעולם יספיקו לתקופה שנעה בין 300-200 שנה. נוסיף לכך שעתודות אלו נמצאות ברובן במדינות בלתי יציבות. כתוצאה מכך אפשר לומר כי שימוש פזרני במינרל זה (שתחליפו האורגני הוא רעיל ביותר ומסוכן לשימוש), יגרום לנזקים בלתי הפיכים לאיכות חייהם וגישתם למזון בריא וזול של הדורות הבאים.
לסיכום נחתום בכך שכל עוד יש לאדם צורך בדישון לשם גידול מזון להשרדותו באזורים אשר מזון זה אינו גדל באופן טבעי ובכמויות הנחוצות לו, תמיד יהיה לו צורך בדשנים, בין אם אורגניים או סינתטיים, ולצורך זה יהיו השלכות סביבתיות. התקווה שוכנת בשילוב שיטות גידול אקולוגיות אשר מחזירות את המעגל הטבעי לפעולה, בעיקר אזורי כפריים, עם שיטות גידול מתקדמות באזורים עירוניים, כמו ההידרופוניקה, אשר מאפשרות חסכון של עד 90% בדשנים ובמים ומגבירות את יכולת הגידול עד פי 100 למ"ר במהירות גבוהה יותר.
לקריאה על שיטת דישון נוספת הנקראת 'גינון טבעוני' ומצמצמת את נזקים אלו למינימום האפשרי.