ההידרופוניקה היא רעיון עולה בתחום החקלאות העירונית ונראה שהתעצמותה בישראל ובעולם מביאה לצורך ממשי במודלים עסקיים להטמעתה ושילובה בחברה ובאורח החיים המקומי, אך האם מדובר בהשקעה חכמה כלכלית?
כשאנו בוחנים קונספט עסקי לקראת פיתוח והשקעה עלינו לשאול את עצמנו תחילה – מה אנו מחדשים לעולם? במה אנו טובים יותר מהמתחרים שלנו? או במילים אחרות
במה עדיפה החקלאות ההידרופונית על החקלאות המסורתית?
העדיפות של ההידרופוניקה על החקלאות המסורתית נובעת בעיקרה מהעובדה שההידרופוניקה היא למעשה גידול חקלאי במצע מנותק על בסיס מים, תכונה אשר מורידה את שטח האדמה כתנאי הכרחי ופותחת אופק חדש של אפשרויות גידול בכל קנה מידה, בכל מקום.
לאחר שזיהינו את הגורם המייחד של ההידרופוניקה, יהיה עלינו לשאול כמה שאלות נוספות על מנת לודא את נחיצותו של הרעיון שלנו.
אילו בעיות פותרת ההידרופוניקה?
חוסכת 99% מהמים?!
בעיה: החקלאים המסורתיים בישראל נאבקים על קיומם, או במילים אחרות, נאבקים על יכולתם להפיק רווח כלכלי מעיסוקם כחקלאים, שאיפה ראויה והגיונית לכל הדעות; אחת הבעיות המרכזיות שנוגסת בריווחיות שלהם לטענתם, נובעת ממחירי מים מופכרים שהם נאלצים לשלם. ברק אומגה, חקלאי מחבל פראן, מספר כי החקלאים בישראל משלמים פי 6 ו-7 על המים לעומת אירופה ומתקשים לשמור על תחרותיות מול תוצרת מיובאת.
פתרון: לעומת החקלאות המסורתית, ההידרופוניקה היא שיטת גידול בעלת יעילות מקסימלית בכל הקשור לשימוש במים. רוב המערכות ההידרופוניות שנמצאות היום בשימוש פרטי או מסחרי פועלות בשיטה המחזורית ומשתמשות ב1-15 אחוזים בלבד מצריכת המים של החקלאות המסורתית בעבור אותה כמות צמחים ולמעשה חוסכות 85-99 אחוזים, זהו הבדל עצום.
היתרון המשמעותי הזה הוא בשורה כלכלית ואקולוגית משמחת אשר מהווה את פתרון הבעיה הראשונה שמציע הקונספט ההידרופוני לחברה הישראלית למשאב המתחדש (והמתכלה) הזה.
עובדים זרים או כח עבודה מקומי?
בעיה: מכשול כלכלי נוסף שעומד בדרכם של החקלאים המסורתיים אל ריווחיות כלכלית הוא למעשה גם עמוד התווך של העסק שלהם, העובדים. כל שדה צריך ידיים עובדות ולמרות שהיו רוצים לקבל צעירים ישראלים וחדורי מוטיבציה לעבוד בשדותיהם, מסיבות רבות שאינן חד משמעיות, הכח העובד הוא לרוב כח זר שמוציא את משכורתו החוצה מהמדינה.
יתרה מכך, חקלאי שיבקש לרשום עובד זר חדש ישלם אגרה בגובה 2,800 ש"ח, את כל תנאי האש"ל של מחייתו וכמובן גם משכורת. בסך הכל בממוצע העסקת עובד זר עולה לפחות 70,000 ש"ח בשנה וחקלאים רבים אינם מרוויחים מספיק בכדי להצדיק את העסקתם ומסיימים את השנה בהפסדים.
פתרון: הפתרון ההידרופוני לבעיית הידיים העובדות טמון בשתי נקודות עיקריות:
1. החקלאות ההידרופונית אוטומטית ברובה, מחשבים מנטרים את הפעילות בחממות ועל בני האדם רק לפקח שהכל כשורה, להגיב כשנדרש ומדי פעם לבצע עבודות תחזוקה וקטיף. האוטומציה שבהידרופוניקה מאפשרת העסקה של עד פי 10 פחות כ"א על יותר שטח ותוצרת, עובדה אשר חוסכת באופן מיידי סכומי כסף משמעותיים.
2. העסקת אוכלוסיה מקומית בחקלאות היא נדבך מבורך שמגיע כשחקלאות עירונית, היי טקית ומתקדמת נכנסת לתחומי הקהילה. העסקת צעירים מקומיים תתרום לא רק לשמור את הכסף בתוך העיר, אלא גם לייצור דור חקלאים חדש והיי טקי שיפתח ויפריח את החקלאות המקומית.
'קנה אדמה, לא מייצרים את זה יותר'
בעיה: החקלאות העולמית כבר כרתה יערות וחורשים טבעיים בגודל של יבשות אפריקה ודרום אמריקה ביחד למען גידולי חקלאות והסבה נזק של ממש לאקולוגיה העולמית. נכון שחלק גדול מהאחריות נופלת גם על מגדלי הבשר אך כך או כך העתיד מייצר לנו משוואה שאסור לנו להתעלם ממנה: גידול דמוגרפי = הקטנת וייקור השטחים המעובדים לחקלאות. כיום בישראל השטחים המעובדים מהווים כ-15% משטח המדינה ונמצאים בירידה מתמדת בעקבות תופעת הפרבור, משמע, ככל שיש יותר אנשים, כך מצטמצמות ומתייקרות הקרקעות לחקלאות בישראל ועובדה זו מהווה בעיה ממשית לעתיד החקלאות המסורתית.
פתרון: גם הפעם ההידרופוניקה מצליחה לפתור בעיה אחת פעמיים:
1. הניתוק מהתלות באדמה מאפשר לחקלאות להשתלב בכל מקום, אפילו בחלל. עובדה זו מעניקה להידרופוניקה את הכח להכניס גידולי מזון מתקדמים למקומות בלתי אפשריים שלא חלמנו שניתן לגדל בהם לפני, כמו באמצע המדבר באתיופיה או באמצע תל אביב ועובדה זו פותחת בפנינו מלאי 'אדמות' בלתי נגמר כמעט הודות לעובדה שאין צורך באדמה!
2. אם לא צריך אדמה, אז למה לגדל בגובה האדמה? ההתפתחות המודרנית של ההידרופוניקה המסורתית באה לידי ביטוי בעיקר במערכות הידרופוניות אנכיות שמצליחות לגדל לגובה וחוסכות מקום רב מאוד בגידול התוצרת, כמה רב? לאחרונה סיקרנו כאן את מפעל סוני ביפן שהומר לחממה הידרופונית שמגדלת פי 100 יותר תוצרת יחסית לחקלאות מסורתית על שטח זהה. המשמעות של עובדה זו היא שתיאורטית אין גבול לכמות הירקות שניתן לגדל על מ"ר בשיטה ההידרופונית, מה שלפתע מאיר את החקלאות המסורתית באור וינטאג'י מיושן.
יותר יבול בפחות זמן
אם להיות כנים הסעיף הזה אינו באמת בעיה קיימת, אלא יותר פער שנוצר בין שתי שיטות הגידול שמעלה שאלה מהותית על יעילותה של החקלאות המסורתית; עניין ידוע הוא העובדה שבהשוואה בין שני צמחים זהים שנלקחו מאותו צמח אם, זה שיגדל בשיטה ההידרופונית יגדל ויניב פרי מהר יותר. אם לא די בכך, הוא גם צפוי להניב יותר פרי! על ההשוואה בין שתי שיטות הגידול תוכלו לקרוא כאן או כמובן לעשות את הניסוי אצלכם בבית.
אם הכל כל כך טוב, מדוע ההידרופוניקה טרם השתלטה על החקלאות העירונית?
התשובה לשאלה המצויינת הזו היא כזו שכל אחד מכם יוכל לנחש בעצמו, נכון מאוד, כסף. על אף היתרונות הרבים שלאורך זמן באים לידי ביטוי גם בחסכון כלכלי משמעותי, ההידרופוניקה מתפשטת באיטיות יחסית משום העלויות הראשוניות הגבוהות ליישומה.
שלא כמו בחקלאות המסורתית, ששם אם יש לך אדמה, זרעים ומים (וטרקטורים, פועלים זרים, דשנים וכו') – אתה יכול לייצר מזון, בהידרופוניקה יש צורך בקצת יותר השקעה כלכלית ראשונית שכוללת חממה ממוחשבת, מערכות הידרופוניות, מערכות דישון והשקייה אוטומטיים, משאבות, דשנים נוזליים ועוד.
בנוסף, משום צעירותו של התחום בארץ, לא קיים מודל או יישום מוכן שניתן פשוט לחשב על פיו. כל חקלאי שירצה להמיר את תוצרתו להידרופוניקה ולהכניסה למרכזי הערים, יצטרך להחזיק בחזון עצמאי, לבצע מחקר מעמיק, לבנות תכנית עסקית ולהבין את המשמעויות הכלכליות של המהלך.
בארה"ב התחום מפותח קצת יותר וקמו להן חברות שמציעות מודלים הידרופונים שונים בעלויות קבועות מראש שיניבו מס' קבוע של צמחים כאשר לאורך זמן המודלים הללו הופכים ריווחיים יותר ויותר, לרוב מדובר על שיטת הNFT המאוזנת. בנוסף ניתן למצוא ברשת גם תכניות עסקיות להקמת חממה הידרופונית יצרנית באנגלית שניתן על פיהן לבנות תכנית עסקית שתתאים לאקלים והכלכלה הישראלית.
קיימים בארץ נותני שירותים שיבנו את החממה ויקימו את המערכות ההידרופוניות לפי הצרכים המדוייקים של החקלאי ואם הוא יגיע עם תכנית ברורה ותקציב מתאים, החלום ההידרופוני שלו עתיד להתגשם תוך זמן לא ארוך.
יש לך תכנית הידרופונית שאתה רוצה ליישם? פנה אלינו לסיוע.
לסיכום, ככל שהזמן יעבור ועסקים הידרופונים גדולים וקטנים יפתחו, כך התחרות תגבר, המודלים יתגבשו והעלויות יפחתו ויאפשרו יעילות בהקמת חממה הידרופונית לחקלאות עירונית. בנוסף, על האדם שבוחר ללכת בדרך ההידרופוניקה לזכור שהריווחיות שלה נמדדת לאורך זמן ושדווקא מתוך החסכון והיעילות האקולוגית של השיטה נגזרים מירב הרווחים.
ישראל, מדינה קטנה וצפופה במדבר, זקוקה לפתרון חקלאי מתקדם שכזה אף יותר משאר העולם ולטעמנו זה רק עניין של זמן עד שתל אביב, באר שבע, חיפה, ירושלים ושאר הערים המרכזיות יקשטו את גגותיהן בחוות הידרופוניות יצרניות שיספקו מזון לתושבים.
