עשה זאת בעצמך: ערכה הידרופונית ללא חשמל בפחות מ20 שקלים

1483
גידול הידרופוני של חסה

רבים רוצים לגדל הידרופוני אך אין להם את הכסף או הבטחון העצמי להשקיע בפרוייקט מחייב שכזה, אז מה עושים? בונים ב10 דקות מערכת הידרופונית ביתית ללא חשמל שתעלה לנו גג 20 שקל ותעניק לנו את האפשרות קודם כל להכיר ולהתנסות בגידול ההידרופוני לפני הקפיצה למים.

רכיבי הערכה

פח פלסטיק קטן עם מכסה – אנחנו השתמשנו בדלי הזה – עולה 12 ש”ח באינטרנט, 10 ש”ח ברשתות השיווק.
כוס רשת 3′ – מחיר: 3 ש”ח
הידרוטון – ניתן לרכוש בתפזורת 1 ליטר ב6 ש”ח (אנו נזדקק לחופן בלבד)
שתיל חסה – מחיר: 1.5 ש”ח (ניתן ליישם גם עם תבלינים או ירקות אחרים)

מדריך בניית ערכה הידרופונית ללא חשמל

 

כלים
מקדחה עם כוס קידוח 3′
בשוטף
דשן הידרופוני, PH + / –
תוספות אפשריות
אבן חמצן

 

שלבי ההכנה

ערכת גידול הידרו בלי חשמל
מערכת גידול הידרופונית ללא חשמל – היום הראשון.

1: קידחו פתח לכוס במכסה הפח
2: שימו בכוס השתילה את הצמח במרכז ופזרו הידרטון מסביב שיתמוך בו פיזית
3: הכניסו את הכוס עם הצמח לפתח שיצרתם במכסה
4: מלאו את הפח במים כך שיגעו בשורשי הצמח אך לא יכסו אותם לגמרי

זהו, מוכן! היה פשוט, נכון?

מה צריך לדעת על גידול הידרופוני ללא חשמל

אם אתם חדשים בכל הקונספט ההידרופוני, תוכלו למצוא כאן מלאי מרשים של כתבות ומדריכים הידרופונים למגדלים המתחילים שיתנו לכם רקע מספק טרם תתחילו בפרוייקט.

למרות שרוב המערכות ההידרופוניות שנמכרות היום בשוק ממקסמות את יכולות השיטה על ידי בנייה בקומות וחימצון המים על ידי תנועתם, ניתן לגדל הידרופוני גם ללא משאבה כלל בשיטת קראקטי (Krakty).

איך זה עובד?

שלבי גידול הידרופוני ללא חשמל

בגידול הידרופוני שורשי הצמח זקוקים ל-3 דברים: דשן, חמצן ומים. האופן בו אנו מספקים את 3 הגורמים הללו בשיטת הKrakty Off Grid הוא על ידי מילוי מים, דישון המים בתמיסה מותאמת להידרופוניקה והשארת רווח ריק, מלא באויר.
העיקרון הוא כזה: אם שורשי הצמח יגיעו למים המדושנים מספיק כדי לשתות מהם אך גם ‘ישבו באויר’ בחלקם העליון, הם יוכלו לקבל את התזונה המלאה שלהם הכוללת דשנים מהמים וחמצן מהאויר. יתרה מכך, ככל ששורשי הצמח ישתו יותר מים כך יהיה פחות מים ויותר אויר במאגר ושורשי הצמחים יגדלו בהתאם ויהנו ממים, חמצן ודשן בכמות מספקת.

שדרוג הערכה

בקלות יחסית ניתן לשדרג את הערכה המנותקת שלנו על ידי הכנסת אבן חמצן למאגר והפיכתה למערכת DWC (Deep Water Culture). באופן הזה אנו מספקים חמצן בתוך המאגר ומשפרים את יכולת ההזנה של הצמח.

האם זה עובד?

בהחלט כן! ניתן לצפות בסרטון היו-טיוב שצירפנו כאן על מנת לצפות בהשוואה בין גידול הידרופוני עם או בלי חמצן. בנוסף, מהנסיון האישי שלנו, השיטה לא רק שעובדת, אלא גם מנצחת בנוק אאוט את זמני הגדילה באדמה.

תחזוקה שוטפת

כמו כל ערכה הידרופונית, גם זו מצריכה דישון רק בעת החלפת המים (וגם אז, תלוי בעונה) ואיזון PH באופן שוטף. אם אתם יוצרים גרסה אחרת של הערכה אשר כוללת מס’ צמחים מסוגים שונים, צפו בסרטון ולימדו ממסקנותיו של המנחה.

יש לכם שאלות? כתבו בתגובות
ניסיתם? שתפו אותנו!

בהצלחה!

 

9 תגובות

  1. הבחור מגדל יפה מאוד בלי שום בדיקה של ppm ph ec , האם זה אומר שכל הנתוני מים האלו בכלל לא באמת רלוונטיים וסתם מקור להתלהבות ותחושת שייכות? נשמע דומה למגדלי דגים, שאוהבים למדוד ולהתעסק באלף דברים לא רלוונטיים. אני תוהה אם נתוני מים באמת משנים באופן שהוא יותר מזניח.

    • בשיטה ההידרופונית, ככל שתדייק יותר את התנאים הסביבתיים לצורך של הצמח, ככה התוצאות יהיו טובות יותר, והמים הם רכיב חשוב מאוד במשוואה. כמו שניתן לראות בסרטון היוטיוב בכתבה, צמחים עם חמצן גדלים מהר וטוב יותר מצמחים ללא חמצן, אבל בכל זאת, גם ללא חמצן יש תוצאות נאות. השאלה היא כמה אתה רוצה למקסם את התוצרת. בכל מקרה גם בשיטת קרטקה חשוב לבדוק את כמות המים, החומציות והטמפרטורה של המים כדי להצליח.
      יש באתר המון מידע בנוגע לפרמטרים שצריך להבין בגידול הידרופוני, מומלץ לקרוא.
      שיהיה בהצלחה!

  2. שאלה: האם דשן הידרופוני שונה מדשן רגיל לאדמה?
    ואם כן, איפה קיים מאגר מידע לדשן הידרופוני למגוון הגידולים השונים?

    • הערכה אמורה להיות סגורה הרמטית כך שיתושים אינם יכולים להגיע למים ולהתרבות בהם.
      יש לודא כי המכסה סגור היטב ושכוס הרשת מלאה מצע גידול החוסם את הכניסה לתוך הדלי.

  3. חמש עשרה עשרים שח לחסה ?
    ואיפה שמים את הדליים? אם אני רוצה לגדל לעצמי את הסלט..אני צריכה עוד חדר לפחות בבית…הרבה דליים.
    דלי לעגבניות ודלי למלפפונים דלי לכרוב ודלי לגמבה וכו וכו.
    אגב, דלי כזה עולה בסביבות ארבעים שקלים. לא עשרה שקלים…
    לטווח הרחוק זה ייצא משתלם. אם נניח נגדל עשר פעמים רצופות חסה .
    לא מספיק פרקטי אבל בהחלט רעיון מקסים לכיוון הנכון הטבעוני והאקולוגי.

    • כמה נקודות בנוגע לתגובת:
      1. מדובר על מערכת הגידול הפשוטה והזולה מכולן. מטרתה יותר מהכל לאפשר למי שלא התנסה או חווה הידרופוניקה לעשות זאת בפעם הראשונה בקלות ובמהירות.
      2. גם אם הכנת את מערכת הגידול הזו מסיבה יצרנית נטו, הרי שבחורף ניתן לאכול מאותה החסה במשך חודשיים -שלושה רצוף. אז בהתחשב בכך שמשפחה ממוצעת קונה חסה בשבוע, מדובר על חסכון של כ12 חסות, כבר יותר מעלות הייצור של המערכת.
      3. מחיר הפחון שרשמנו הוא העלות שלו בסופר של רמי לוי, שם הוא נרכש (מדובר על פחות קטן לשירותים).
      מסכימים איתך לגמרי שמדובר על רעיון מקסים בכיוון הנכון:)
      תודה על התגובה!

  4. נראה מקסים

    רציתי לשאול האם ניתן לגדל בצורה כזו (ללא משאבת מים) גם בכלי מאורך, כמו למשל צינור PVC. אני גרה בדירה, ומעוניינת לגדל בצינור שאצמיד לסורגים של חלון הסלון. האם ניתן גם בצינור, כמו בפח להשאיר רווח לחמצן ולגדל באותה צורה ?

    תודה

    • היי מיכל,
      תיאורתית אין כל מניעה מכך כל עוד העקרונות המנחים נשמרים, אך יחד עם זאת, לטעמי הבעיה העיקרית שתעלה לך היא התחממות יתר של המים בתקופה הזאת של השנה.
      מכיוון שהצינור יכול להכיל כמות מוגבלת יחסית של מים, שמתפרסים על פני שטח פנים גדול יחסית שחשוף כולו לשמש ישירה ולחום בלתי רגיל של הקיץ הישראלי, הצמחים עלולים לסבול.

השאר תגובה