>
דף הבית / הידרופוניקה / גידול הידרו: מה צריך לדעת על מיקסום תוצרת במערכת הידרופונית
הידרופוניקה: כל התנאים החשובים לגידול הידרו בריא

גידול הידרו: מה צריך לדעת על מיקסום תוצרת במערכת הידרופונית

מנורות גידול לד

אולי זה נראה כך כשנכנסים לחנות הידרו, אבל המפתח למיקסום התוצרת של הגידול שלך לא בהכרח טמון בסופר בוסטר חדש שיצא לשוק או בתוסף תזונה מיסטי כזה או אחר, הוא טמון דווקא בתנאים ובאלמנטים הבסיסיים ביותר שהטבע מספק לצמחים שגדלים בו, כמו למשל: אור, לחות, טמפרטורה, מים, אויר, CO2, מינרלים וכד’.

עבור הצמחים שגדלים במערכת ההידרופונית שלך, אתה בורא העולם. בידייך ליצור עבורם את הסביבה הטבעית בה נכון להם לגדול, גם כאשר הם בכלל במצע מנותק, ללא אדמה והרחק מארץ מוצאם המקורית. מיקסום הפוטנציאל הגנטי של הצמח והגדלת תוצרתו תלויים מאוד בך, בידע שלך ובתנאים שאתה מספק.

דיוק והתמדה הן מילות המפתח בגידולים הידרופונים. באם ידע המגדל ההידרופוני לספק לצמחים שהוא מגדל בדיוק את ההזנה והסביבה שהם צריכים, התוצאות לא יאחרו להגיע וקרוב לודאי שיעלו על ציפיותיו.

הצמחים בטבע גדלים במערכת אקולוגית הוליסטית שמורכבת מתנאים רבים שמתקיימים ביחד כמו אור, מים, אויר, לחות, פחמן דו חמצני, מינרלים וכו’. לכל אחד מהתנאים הסביבתיים הללו שהצמח מקבל בטבע המקומי שלו, יש תפקיד חשוב במיקסום הפוטנציאל הגנטי או במקרה שלנו – מיקסום התוצרת.

הרעיון שעומד מאחרי שיטת ההידרופוניקה הוא בעצם חיקוי מיטבי של טבע מיטבי. לאחר מחקרים ארוכי שנים ולמידת הביולוגיה של עולם הצומח אנו יודעים כיום מה הם האלמנטים המדוייקים המאפשרים לצמחים לעשות כל פעולה שהיא.

לצורך העניין, אם נרצה להאיץ את קצב הצמיחה של צמח מסויים, או להכניס אותו לשלב הפריחה, תהיה נוסחה מדוייקת שתכיל פרטי הזנה, שעות יום ולילה, לחות וCO2 שעלינו לספק על מנת לגרום לתהליך הביולוגי הרצוי להתרחש בצמח. אנו בעצם לוקחים את תפקידו הנכבד של הטבע בכך שאנו מדמים לצמח סביבת גדילה שתתאים לתוצאות שאנו רוצים.

הידרופוניקה אם כן היא ‘מדע מדויק’ וכידוע לפני שניגשים לשלב הניסויים יש לעבור את שלב המחקר ולאסוף את המידע הנחוץ. על כל מגדל הידרופוני לחקור ולבדוק טרם השתילה את כל התנאים עליו יהיה לספק לצמחים שהוא בחר לגדל בכל תקופות הצמיחה שלהם, מי שפשוט ‘יזרום’ עם הגידול ללא הפעלת שיקול דעת ומחקר מסויים עשוי להפיק צמיחה יפה ויבול נאה, אך הוא עלול להתקל במהלך הגידול בתופעות שליליות שנובעות מתנאי גידול לקויים ובטח שלא יגיעו למיקסום הפוטנציאל הגנטי של הצמח.
אז לפני שאנחנו ניגשים למילוי המערכות ההידרופוניות והפרחת גינת החלומות הביתית שלנו, מה עלינו לדעת?


מומלץ לקריאה עבורך:

גידול הידרופוני של מזון? ככה תעשו את זה נכון


יסודות הגידול ההידרופוני
גידול הידרופוני - עקרונות השיטה

כפי שצויין, השלב הראשון במיקסום התוצרת ההידופונית הוא רכישת הידע המתאים והכרת השיטה ההידרופונית ודרישות הצמחים שבחרנו. ההידרופוניקה בפשטות מתבססת על גידול במצע אינרטי מנותק מהאדמה כאשר שורשי הצמחים ניזונים ממים המועשרים בחמצן ודשנים הידרופונים (תמיסות הזנה ותוספים למיניהם) המספקים את כל המינרלים והאלמנטים החיוניים שהיו מקבלים לו ישבו באדמה עד לרמת המיקרו-אלמנט הקטן ביותר.

זמינות החמצן במים מאפשרת לשורשים לקלוט את פתרונות ההזנה ביתר קלות ולעומת גידולי אדמה השורשים אינם משקיעים אנרגיה בחיפוש אחר מזונם ויכולים להפנות את אנרגיה זו לצמיחה, פריחה והנבת פירות.

ישנן שיטות רבות לגידולים הידרופונים כאשר כולן מתבססות על אותו העיקרון של גידול במצע מנותק. עם הזמן הומצאו שיטות חסכוניות להפליא שמאפשרות ניצול מירבי של המים משום היותן במערכת סגורה ואף חסכון אדיר במקום משום היכולת לגדל לגובה.

בחירת הערכה ההידרופונית הנכונה היא שיקול חשוב שיש לקחת בחשבון מראש, ודאו שהיא עונה על דרישות המקום, סוג הצמחים, מס’ הצמחים, יכולות התאורה, נפח הכלת השורשים וכו’.

מקום הגידול ההידרופוני

לשאלת מיקום המערכת ההידרופונית שלנו השפעה ישירה על התנאים שנצטרך לספק לצמחים. בעיקרון ישנם שלושה מיקומים אפשריים לגידול – indoor (בחדר / אוהל גידול / מקום סגור ללא אור), outdoor (במקום פתוח תחת השמיים) וgreen house (בחממה סגורה עם אור שמש או תאורה), בכל סוגי הגידול הללו נדרשת התייחסות שונה לצרכיהם של הצמחים, לדוגמא: אם נגדל בחדר סגור נצטרך לספק לצמח אור, לחות ואויר כשם שהיה מקבל בחוץ.

הגורמים הסביבתיים וההזנה

אור

פוטוסינתזה (בעברית: הטמעה), היא תהליך המשמש להפקת אנרגיה ותרכובות אורגניות (גלוקוז) מתרכובות אי-אורגניות (מים, פחמן דו חמצני) בצמחים.

האור משחק תפקיד חשוב בתהליך המורכב של הפוטוסינתזה מאחר והוא האנרגיה שמעוררת את כל היבטי ההתפתחות הכימיים בצמח, כאשר אורכי גל שונים מעוררים תהליכים כימיים שונים.

האור ניתן באופן טבעי על ידי השמש בגידול באדמה כאשר בכל עונה אורכי הגל, משך אור היום והלילה משתנים ובכך משנים גם את הפעילות הכימית בצמחים, מה שגורם לשלכת, לשינוי צבעי העלים ולהאטה בצמיחה.

בחוץ -Outdoor

מערכת לגידול חסות הידרופוניות

בחירת מיקום המערכת ההידרופונית צריך להתבסס על צרכי האור של הצמחים שברצוננו לשתול בה. צמחים שצריכים שמש ישירה (מרבית הירקות, הפירות והפרחים) מומלץ שלא להעמיד בצמוד לבית או לחומה ולאפשר לצמחים להנות משמש ב360 מעלות.
צמחים שצריכים חצי צל ניתן לשתול במערכת הידרופונית בצד מערב או בצמוד לבית, חומה או חלון.

בחדר – Indoor

מנורת לד לגידול הידרופוני

כאשר אנו מגדלים צמחים במקום סגור עלינו להעניק להם אור שידמה את אור השמש בספקטרום המתאים, שידלק אוטומטית בשעת ה’זריחה’ הרצויה ויתכבה בשעת ה’שקיעה’ הרצויה.
ניתן בחיפוש קטן בגוגל למצוא מבחר גדול של מנורות גידול לצמחים במגוון סוגים, עוצמות וצבעים, כשכל מנורה תשפיע על הצמח באופן שונה, בהתאם לספקטרום אליו היא מותאמת.

לדוגמא: צמח שגדל תחת מנורת HPS לרוב יתארך וימתח לגובה משום שלמרות שהמנורה מותאמת לספקטרום גדול של אור צהוב ואדום, עדיין חסרים בה ספקטרומים נוספים כדי לדייק את הפעילות הכימית של הצמח.
לעומת זאת, אם נשלב את הספקטרום הכחול נצליח לדייק יותר את התגובה הביוכימית של הצמח אשר צפויה לקדם מבנה טוב יותר לצמח (קצר יותר, עבה יותר, עם יותר ענפים) בעוד האדום והצהוב ישמשו כממריצים בתקופת הפריחה.

עצה: אחת הטעויות שמגדלים רבים עושים היא שתילת צמחים רבים ככל האפשר בחלקת האור הקטנה שתחת המנורה, מה שגורם לצל ומחסור באור לחלק מהצמחים. עצתנו היא: פחות צפיפות = יותר תוצרת. עדיף למקסם את יכולותיהם של בודדים מאשר להסתפק בבינוניות של רבים, הקפידו שכל הצמחים יקבלו את האור שהם צריכים..

בחממה -Greenhouse

גידול הידרו בחממה

בגידול הידרופוני בחממה ישנה אפשרות טובה יותר לשליטה על האקלים ובכלל זה גם על שעות האור שהצמחים מקבלים. ניתן להחשיך את החממה ע”י וילונות ולהעביר את הצמחים לשינת לילה, או להאיר אותה ע”י מנורות גידול מתאימות ובכך למתוח את היום גם לאחר שקיעת החמה.

הידרו = מים

חשיבות המים בגידול הידרופוני

בהידרופוניקה המים הם אבן היסוד המרכזית של הגידול, מאחר ואנו ממוססים בהם את הדשנים, מאזנים בהם את החומציות ומוודאים מוליכות וטמפ’ כך שהצמחים יקבלו את ההזנה לה הם זקוקים בכל שלבי הצמיחה שלהם.

בבואנו לגדל הידרופוני עלינו לבדוק קודם כל את איכות המים המקומיים על ידי לקיחת מדדים כמו PH, TDS, PPM ועוד. אם המים אינם איכותיים מספיק, עלינו לשקול להשתמש בפילטר כלשהו כמו למשל אוסמוזה הפוכה. למידע נוסף על טיפול במים בגידול הידרופוני לחצו כאן.

כדאי לזכור כי כל גורם שחסר מגביל את הצימוח באופן כזה או אחר, מחליש את הצמח והופך אותו פגיע יותר למזיקים ומחלות. לגורמים שונים כמו חומציות המים, נוכחות מינרלים אחרים, טמפרטורה ועוד יש השפעה על קליטת המינרלים. למשל, חנקן, זרחן אשלגן, סידן ועוד נקלטים באופן מיטבי כאשר רמת החומציות במים נעה בין 6.5-7.5 ואילו הברזל, הנחושת האבץ ואחרים נקלטים בשורשי הצמח ברמת חומציות של.5.5-6.6

השפעת טמפרטורת המים במאגר על הגידול ההידרופוני שלך

אויר

פרמטר חשוב לבריאות הצמחים; דרך האויר הצמח ניזון בחמצן ופחמן דו חמצני, הוא מושפע מהטמפרטורה ומהלחות וחשוב מאוד לשלוט ולווסת אותו בחדרי גידולי Indoor.

טמפרטורה ולחות

הטמפרטורה והלחות בסביבה הטבעית של הצמח לרוב אינן עקביות, וכאשר הן עולות או יורדות מדי, הצמח יפחית את התהליכים הכימיים שמתרחשים בו כדי להגן על עצמו, או במילים אחרות – לא ישיג את פוטנציאל הצמיחה שלו.
חשוב לבדוק מה תנאי הטמפרטורה והלחות המומלצים עבור הצמחים שבחרנו לגדל במערכת ההידרופונית שלנו, גם בשעות היום וגם בשעות הלילה על מנת שיעברו את תהליך ההתפתחות המיטבי עבורם.

אם אנו מגדלים הידרופוני מחוץ לבית והצמחים סובלים מטמפרטורות קיצוניות, ניתן לחמם או לקרר את המים על מנת לאזן את הטמפ’ הנקלטת ע”י הצמח. (לקריאה על השפעת טמפ’ המים במזג אויר קיצוני)

פחמן דו חמצני ואיוורור

רלוונטי לגידול הידרו Indoor: הצמחים משתמשים בCO2 בתהליך הפוטוסינתזה ופולטים חמצן כתוצר לוואי, ללא קיומו של פחמן דו חמצני באויר, התהליך יפסק ויפגע בצמחים. הפחמן דו חמצני נקלט באמצעות פיוניות הצמח והוא חיוני מאוד לתהליך הצמיחה. בכל חלל סגור ישנו צורך ליצור תחלופת אויר שוטפת על מנת לודא שמספיק CO2 זמין לצמחים, מאחר והוא נצרך במהירות ככל שהצמחים גדלים.

המידה המומלצת למתן פחמן דו חמצני בחדר גידול נעה בין 1200-1250 ppm.

דשנים הידרופונים

כל הצמחים זקוקים למס’ אלמנטים תזונתיים קבועים, האלמנטים הללו ידועים כהזנה חיונית ומתחלקים ל-2 קטגוריות: מינרלים להם הצמח זקוק בכמויות גדולות – תזונת מאקרו, ומינרלים להם הצמח זקוק בכמויות קטנות יחסית – תזונת מיקרו.

תזונת המאקרו כוללת: פחמן, מימן, חמצן (הנמצאים כבר באויר ובמים), זרחן , חנקן ואשלגן בכמויות גדולות, גופרית ומגנזיום בכמויות קטנות יותר.

תזונת המיקרו כוללת: ברזל, נחושת, אבץ, ניקל, מנגן, מוליבידן, בירן וכלור. אך הם חשובים לא פחות. המינרלים הללו מסייעים לצמחים בבניית מולקולות ביולוגיות כגורם משלים הנקשר לאנזים וחיוני לפעילותו הביולוגית, כמו גם דרכים רבות אחרות.

למיקסום התוצרת על ההזנה שניתנת להיות מדוייקת לצמח ולשלב הצמיחה בו הוא נמצא.

התמודדות עם מזיקים ומחלות

שכיחות קיומם של מזיקים בגידולים הידרופונים נמוכה בהרבה מגידולי אדמה משום הניתוק בין הצמחים לאדמה שמכילה בתוכה כל כך הרבה יצורים חיים שבין היתר, אוהבים לצרוך לנו את התוצרת.
היתרון של הניתוק מהאדמה הופך לחיסרון כאשר ישנה מחלת שורשים או חיידקים שמועברים במים בין הצמחים במהירות גדולה ומסכנים את כל התוצרת שלנו בבת אחת.

הטיפול במזיקים ומחלות חייב להיות מיידי ואפקטיבי, אחרת…

צמחים בריאים נוטים פחות להדבק במחלות או להפגע על ידי מזיקים משום עמידותם הטבעית וחוסנם הביולוגי מול האיומים הללו, לרוב הבעיה מתחילה כשאנו מעגלים פינות ולא מקפידים על התנאים שניתנים לצמחים במערכת ההידרופונית שלנו ומחלישים את ‘המערכת החיסונית’ שלהם.

מגדל הידרופוני מוצלח

גידול הידרו מוצלח מדריך

בסופו של דבר, מגדלים הידרופונים מוצלחים הם אלה שהשקיעו את הזמן הנדרש ללמידה על שיטת הגידול ההידרופונית בנוסף למחקר נקודתי עבור הצמחים שבחרו לגדל. לרוב המגדלים הללו משקיעים במערכות גידול איכותיות, בדשנים מתאימים ובציוד איכותי בכדי למקסם את התוצאות. יתרה מכך, למרות שלמדו, השקיעו מכספם ואף הצליחו להניב יבול יפה, לרוב הם גם שומרים על ראש פתוח לשיטות חדשות, משפרים ומשדרגים כל הזמן ועם הזמן הופכים להיות מומחים הידרופונים של ממש ומגדלים נפלאים שנהנים מתוצרת הידרופונית רבה ומשבוחת.

לעומת זאת, המגדלים ההידרופונים שינסו לעגל פינות, לדלג על שלבים, להעלים עין מהדיוק וההתמדה הנדרשים ולחסוך כספים על חשבון איכות, בסופו של דבר יפגעו משמעותית בהצלחת הגידול וכנראה לא יצליחו למקסם את התוצרת ההידרופונית שלהם.

יש לך עוד עצות הידרופוניות?

תגובה אחת

  1. למה להעשיר מים לצמח בחמצן? זה לא דג. בעלי חיים צריכים חמצן אבל צמחים צריכים CO2
    אולי אוויר שיש בו את שניהם?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מומלץ עבורכם

מערכת הידרופונית בבנייה עצמית DIY

קוראים כותבים: המערכת ההידרופונית הראשונה שלי | רונן לניר

החלום של לגדל ירקות לבד מקנן בי כבר הרבה זמן והתמונות של גינות הגג בניו-יורק והמערכות ההידרופוניות הביתיות עניינו אותי מאד. אחרי צפייה במדריכי YouTube למיניהם וקריאה של בלוגים של מגדלים החלטתי לצאת לדרך. המשך קריאה קוראים כותבים: המערכת ההידרופונית הראשונה שלי | רונן לניר

CLOSE
CLOSE

Send this to friend