חקלאות אורבנית | גידול הידרופוני בגורדי שחקים בערים מרכזיות

1078

כשנגמרים השטחים הריקים בעיר הצפופה, הפתרון הוא ברור; לבנות כלפי מעלה. טריק פשוט זה מאפשר להקים מספרים עצומים של בתים ומשרדים בשטח מוגבל כגון הונג קונג, מנהטן ואפילו בתל-אביב.האנושות עומדת כעת בפני בעיה דומה בקנה מידה עולמי.

על פי דיווחי האו"ם,אוכלוסיית העולם צפויה לגדול לכ –9.1 מליארד עד שנת 2050. ארגון המזון והחקלאות של האו"ם טוענים שמשמעות האכלת כל האנשים האלה תהיה הגדלת ייצור המזון ב-70%, באמצעות שילוב של יבולים גבוהים יותר ולהרחבת השטח המעובד. אבל הקרקעות הזמינות הנוספת עבור עיבוד חקלאי מפוזרות בצורה לא אחידה, וחלקים גדולים ממנה מתאימים לגידול כמה יבולים מסוימים בלבד. אז למה לא ליצור קרקעות חקלאיות נוספות ע"י בנייה כלפי מעלה?

בניין השפרירית שעתיד להבנות בניו יורק
בניין השפרירית שעתיד להבנות בניו יורק

בנוסף ליצירת אדמות חקלאיות מהאוויר, החווה האנכית יכולה לחתוך את עלויות ההובלה ופליטות הפחמן דו חמצני הקשורים להעברת מזון למרחקים ארוכים.
כמו כן הן גם יפחיתו את הקלקול שמתרחש באופן בלתי נמנע בדרך, אומר דיקסון דספומייר (Dickson Despommier), פרופסור לבריאות הציבור ואיכות הסביבה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, אשר נחשב לאב הקדמון של החקלאות האנכית, והספר שפרסם לאחרונה, "החווה האנכית" (The Vertical Farm) , הוא המניפסט לרעיון.

לפי חטיבת האוכלוסין של האו"ם, בשנת 2050 כ 70% מאוכלוסיית העולם יחיו באזורים עירוניים. אז זהו מעשה הגיוני, הוא אומר, להעביר את החוות קרוב יותר למקום שבו רוב האנשים יחיו.

יתרון נוסף, אומר ד"ר דספומייר, השימוש בחומרי הדברה, קוטלי עשבים וקוטלי פטריות יכול לרדת עד למינימום הנחוץ על ידי גידול הצמחים בסביבה מבוקרת.
סחף קרקעות לא יהווה בעיה, מפני שהמזון יגודל בשיטת ההידרופוניקה, במילים אחרות, בתמיסה של מינרלים המומסים במים.
טכניקות מחזור מתוחכמות יבטיחו כי יהיה צורך לחלק קטן מהכמות המים וחומרים המזינים בהשוואה לחקלאות קונבנציונלית, ולא תהיינה שום בעיה של זיהום חקלאי.

גידול אנכי לגובה של ירוקים

נראה שזה רק עניין של זמן עד שבנייני חוות אנכיות יהפכו להיות עניין שבשגרה, עד אז כל אחד ואחד מאיתנו יכול להישתמש בטכנולוגיות הידרופוניקה והאירופוניקה המתקדמות ולגדל לעצמינו את המזון מספר מטרים מהצלחת. טכנולוגיית ההידרופוניקה אומנם עתיקת יומין אבל יותר רלוונטית מתמיד, דווקה בימינו אנו.



השאר תגובה