בזמן שאנו חיים את חיינו הסוערים במדינה הקטנטנה שלנו, מתרחשות ברחבי העולם תופעות טבע עצומות, מוזרות, מרהיבות והרסניות שתופסות צורה בדרך כלל בתנאים אקלימיים מיוחדים. קחו חמש דקות להכיר תופעות טבע נדירות ומדהימות ביופיין שיגרמו לבן אנוש ממוצע להתפעל ולהעריך הרבה יותר את המורכבות והקסם שמאחרי כדור הארץ שלנו.

ברקים וולקניים

 

בריקים וולקניים הם תופעת טבע מהפנטת המייצרת ברקים בתוך הרי געש. מחקר בכתב העת Science ציין כי המטענים החשמליים נוצרים כאשר שברי סלע, אפר, וחלקיקי קרח מתנגשים זה בזה, בעמוד ההתפרצות של הר הגעש, ובכך מייצרים מטענים סטטיים, בדיוק כפי שחלקיקי קרח מתנגשים בסופות רעמים רגילות.

ברקים וולקניים הם תופעה חזותית מדהימה שתועדה בכמעט 200 התפרצויות במשך 200 השנים האחרונות.

 

הברקים של קאטאטומבו

אומרים ש"ברק אינו מכה באותו מקום פעמיים", כנראה שאמרה זו אינה נכונה במקרה הזה, מכיוון שבמקום אחד בונצואלה, מסביב לשפך נהר קאטאטומבו לאגם מרקאיבו, סופות הברקים פורצות בממוצע במשך 260 ימים בשנה, בתדירות של 280 ברקים בשעה, ונמשכות במשך כ-10 שעות ברציפות בכל יום.
התופעה מוכרת בשמות רבים כגון משואת מרקאיבו (Beacon of Maracaibo), הברקים של קאטאטומבו ואפילו בשמות דרמטיים כגון "הסערה הנצחית".
הברקים בדרך כלל לא עולים על גובה של 2-10 ק"מ מעל פני המים, ומגיעים לעוצמות גבוהות פי 10 מברקים רגילים.

מערבולת אש

מערבולות אש, טורנדו אש, או אש השטן, הם שמות של תופעת טבע נדירה המתרחשת כאשר אש, בשילוב טמפרטורה וזרמי אוויר מסוימים, יוצרת מערבולת שעולה לאוויר בדומה לסופת טורנדו. המערבולות יכולות להגיע לקוטר של מעל 500 מטר, ומהירות רוח של מעל 250 ק"מ, למרבה המזל לעיתים רחוקות בלבד, מערבולות אש אלו הופכות לטורדנו של ממש.

 

 

בועות מתאן קפואות באגם אברהם

 

בועות קפואות אלה תחת אגם אברהם באלברטה שבקנדה, עשויות להיראות לא מזיקות, אבל עדיף לא להיות קרוב לאחת מהן כשהיא מתפוצצת. הבועות הן למעשה כיסי אויר קפואים המלאים בגז דליק מאוד מסוג מתאן, על פניו פליטת המתאן מפני שטח המים אינו מזיק, אבל הדלקת גפרורים באיזור האגם אינה מומלצת.

 

 

 

גלים זוהרים, "ים של כוכבים"

תופעת טבע מרהיבה שזכתה לכינוי "ים של כוכבים". היא מתרחשת באיזורים שונים בעולם ובצורה בולטת ביותר באיזור האיים המלדיביים, זכתה לכינוי זה בשל הגלים הכחולים הזוהרים בשעות הלילה הנפוצים באיזור.

 

 

תופעה זו נגרמת ע"י תגובה כימית טבעית הנקראת ביולומינסנציה (פליטת אור, הארה ביולוגית), אשר מתרחשת כאשר המיקרואורגניזם הנקרא פִיטוֹפְּלַנְקְטוֹנים, מוטרד ע"י החמצן במים.
מינים שונים של פיטופלנקטון ידועים ביכולתם לפלוט אור, כאשר הם נסחפים לחוף על ידי הגאות והשפל, האנרגיה הכימית שלהם הופכת לאנרגיית אור.

גם לבעלי חיים אחרים יש יכולות ביולומינסנציה.

 

אגם המוות של טנזניה

 

אגם נטרון שבטנזניה הוא אחד האגמים השלווים ביותר באפריקה, אבל הוא גם המקור של חלק מהצילומים המתעתעים ביותר שאי פעם צולמו.

 

המים באגם בעלי בסיסות וקאוסטיות גבוהה מאוד (10.5 PH), טמפרטורת המים מגיעה ל60 מעלות צלזיוס, והם יכולים לשרוף את העור ועינייהם של בעלי החיים שלא הסתגלו לתנאים אלו. הבסיסיות הגבוהה של המים מגיעה מסודיום קרבונט ומינרלים אחרים שזורמים לתוך האגם מהגבעות שמסביב. הסודיום קרבונט – ששימש בעבר בתהלכי חניטה מצרית – משמש כסוג של חומר משמר פנטסטי עבור בעלי החיים חסרי המזל שסיימו את חייהם באגם.

צבעו של האגם משתנה מכתום, אדום ורוד, והוא נובע ממיני החיידקים ומיקרואורגניזמים החיים באגם. באופן מפתיע, האגם הזה הוא בית גידול לפלמינגו, אשר מקימים כאן את קנם וניזונים מהאצות האדומות למרות המים הקשים למחיה. זהו מקום גידול בטוח לציפורים הללו, מכיוון שאין טורפים המגיעים לשטח עוין זה.

 

תא-על

 

סופת העל, המאיימת והקטלנית ביותר מכל סופות, יכולה להתרחש בכל מקום בעולם בתנאי מזג אויר מסוימים, אך הם נפוצים ביותר במישורים הגדולים של ארצות הברית, ארגנטינה, אורוגוואי ודרום ברזיל.

תא-על הוא בעצם גרסה עוצמתית ו'משודרגת' יותר של ענן סופה רגיל. בדיוק כמו סופות טורנדו, גם הם מאופיינים בזרם המסתובב בהתמדה. מסיבה זו, תאי על מכונים לעתים 'סופות מסתובבות', ויותר מכך לתאי-אל יש יכולת ליצור סופות טורנדו משל עצמו.

 

 

אבנים משייטות במדבר (Sailing Rocks)

Flickr: thomashawk / Creative Commons/

Flickr: mandj98 / Creative Commons/

תופעה גיאולוגית נדירה, שבה סלעים "משייטות" לאורך אדמת עמק חלקה ללא התערבות אדם או בעלי חיים. האבנים נעות בתנאים מתאימים של כפור ורוח, במשך מספר שניות אחת לכמה שנים.

 

האבנים משייטות על גבי 'רפסודות' דקות של קרח הנוצרות בלילות חורף במדבריות ארה"ב. רפסודת הקרח צפה על גבי הלחות שמתחתיה ומרימה חלקית את הסלע שעליה. התרוממות זאת מספיקה בכדי לאפשר תנועה של השכבות קרח יחד עם האבנים ובו בזמן חריצת שובלים בבוץ שמתחת לרפסודה.

 

 

זוהר הקוטב – אורורה בוריאליס

את התופעה הזו כנראה כולם מכירים, אך בכל זאת מצאנו לנכון להציג אותה כאן, מכיון שאין ספק שהיא אחת תופעות טבע היפות ביותר.

 

האורות הבהירים והמרקדים של אורורה הם למעשה התנגשויות בין חלקיקים מלאים במטען חשמלי מהשמש שחודרים לאטמוספרה של כדור הארץ. התנגשויות אלה משתנות בצבעם בהתאם לסוג של חלקיקי הגז המתנגשים.

 

התופעה מתרחשת בקרבת הקוטב הצפוני, שם היא נקראת זוהר צפוני, אורורה בוראליס או אורות הצפון, ובקוטב הדרומי, שם היא נקראת זוהר דרומי או אורורה אוסטרליס.

ענני אונדולטוס אספרטוס (Undulatus Asperatus)

ענני אספריטס נראים כמו גלי ים המכסים את השמים.

 

פירוש המילה אונדלטוס (Undulatus) הוא: "גלי" ואספרטוס (asperatus) הוא "נסער" או "פרע", ומכאן התרגום מלטינית  "גלים נסערים". היווצרות ענן נדירה זו נתפסה לראשונה במצלמה על ידי ג'יין וויגין בשנת 2006 בארה"ב, אבל רק בשנת 2009 הוצעה כסיווג עננים נפרד על ידי המייסד של אגודת ההוקרה לעננים (כן כן זה דבר אמיתי). עננים אלו יהיו התוספת הראשונה לאטלס העננים בין-לאומי של הארגון המטאורולוגי העולמי, מאז 1951.

 

את העננים הנדירים האלה, ניתן לראות בעיקר לאחר סופת ברקים חזקות, המשאירות אוויר מערבולי וגורמות למבנה עננים גלי בשמיים.

נדידת הסרטנים האדומים באיי חג המולד

בכל שנה, מוערך כי 43 מיליון סרטני קרקע מהגרים לאיי חג המולד שבאוקיאנוס ההודי, בכדי להטיל את ביציהן בים.

 

הסרטנים האדומים מתרבים בתקופה מאוד ספציפית בתחילת הגאות ברבעון האחרון של הירח במהלך העונה הגשומה, ולכן כאשר מגיע הרגע המדויק, הסרטנים מסנכרנים את מהלכם, וכתוצאה מכך האי מתמלא במיליוני סרטנים במנוסה.

 

ההגירה ההמונית נמשכת כ18 ימים, כאשר רבבות סרטנים עושים את דרכם לחוף, מטפסים על מכשולים ועוקבים אחר נתיבים ששימשו אותם במשך שנים. בעוד שרוב החברות המודרניות היו מתייחסות אל ההגירה השנתית כמטרד, 2000 התושבים של איי חג המולד עושים כמיטב יכולתם כדי לעזור לסרטנים הלחוצים. הם סוגרים כבישים, בונים גדרות מיוחדות, מנהרות ואפילו גשרים בכדי לשמור ולסייע לסרטנים במסעם המפרך אל הים.

אגם המדוזות בפלאו (Palau)

אגם מים מלוחים הממוקם על אי לא מיושב, מול חופי קורור בפלאו. "אגם המדוזות" הוא אחד מ70 האגמים המלוחים בארכיפלג בדרום האוקיינוס השקט, אשר היו מחוברים לים בעבר, אבל כיום מנותקים.

 

האגמים המבודדים הפכו לבית גידול מושלם למדוזות, שיש משערים שנלכדו באגם לפני 12,000 שנים לאחר עלייה במפלס הים שלאחר עידן הקרח.

 

 

המדוזות הניזונות מהאצות שצומחות במהרה וללא טורפים מקומיים, השתלטו היום לחלוטין על האגם הקטן.
במהלך היום, המדוזות נודדות מצידו האחד של האגם לצידו השני בכדי לעקוב אחר מסלול השמש, המזינה את האצות עליהן הן שורדות.

עמודי אור

 

תופעה הידועה בשם "עמודי אור" נצפת בלילות ונוצרת באזורים עם מזג אויר קר מאוד (נדרשת טמפרטורה של מינוס 20 מעלות צלזיוס או פחות), עם תנאי רוח מתאימים וכאשר יש שפע של גבישי קרח זעירים באטמוספירה.
כאשר האור משתקף דרך הגבישים, ניתן לראות עמודי אור בצבעים שונים, המשתרעים כלפי מעלה.

 

פרחי קרח

פרחי קרח או פרחי כפור, הם גבישי קרח נפוצים הנוצרים על שכבות קרח דקות בימות צעירות ובאגמים. בכדי להיווצר, הפרחים זקוקים לטמפרטורות נמוכות ממינוס 22 מעלות צלזיוס.

 

בריניקל (Brinicle)

 

הבריניקלים נוצרים כאשר קופאים פני הים (קורה בעיקר באיזורי הקוטב הצפוני והדרומי), בצורה כזו שמכריחה את כיסי המים הקרים והמלוחים במיוחד להתאסף בחלקו התחתון של הקרח.
התערובת הזו של מי קרח ומלח צפופה יותר ממי הים מתחתיה, וכתוצאה מכך הוא נוטה לשקוע לאט לתחתית.
מכיוון שהטמפרטורות קרות במיוחד, המים הטריים מתחת לתערובת המלח קופאים סביב המלח, בזמן שקיעתו, וכתוצאה מכך נוצח נטיף קרח ענקי, מתחת לפני הים.