לוקחים אחריות: 9 דרכים להימנע מצריכת חומרי הדברה מסוכנים בירקות ופירות

485
איך להמנע מירקות מרוססים

שאריות חומרי ההדברה על הפירות והירקות בישראל הם הגבוהים ביותר מבין מדינות הOECD ועל אף הוכחות חד משמעיות לקשר בינם לבין סרטן, אוטיזם, פרקינסון ועוד מחלות קשות שהחלו לפרוח במאה ה-21, אין זה נראה שמשרד החקלאות פועל במהירות וברצינות מספקת על מנת להגן על תושבי ישראל מהסכנות הכרוכות בכך. מה הירקות המרוססים ביותר? מה הסיכונים? ו-9 עצות שיסייעו לכם לצמצם את הסיכון למינימום.

בשנת 2012 דו”ח של הOECD שסקר את ריסוסי ההדברה הרעילים בהם נעשה שימוש בחקלאות בין השנים 2008-2010 במדינות החברות בו, קבע כי ישראל היא שיאנית הריסוסים בגידולי שדה עם 3,500 ק”ג של חומרי הדברה רעילים על 1,000 דונם, כאשר לשם השוואה, מהצד השני של הטבלה עומדת לה שוודיה עם 40 ק”ג על אותו גודל בדיוק של שטח חקלאי.

כיום, 5 שנים אחרי, דו”ח חדש של אדם טבע ודין מעורר הדים כאשר הוא חושף כי לא חלה התקדמות רבה, ושגם היום, נעשה שימוש בחומרי הדברה רעילים בחקלאות אשר אינם מאושרים לשימוש במדינות אירופאיות רבות וכי שאריות חומרי ההדברה על הירקות והפירות עומדים על 12%-15%, לעומת עד 3% באירופה ופחות מ1% בארה”ב וכי למשרד החקלאות אין פיקוח מספק או תוכנית הפועלת לשיפור המצב.

אמנם תגובתו של משרד החקלאות טוענת כי החריגות שנמצאו היו קלות בלבד ולא כאלה שמסכנות את הציבור, אך צריכה ממושכת של חומרי הדברה רעילים המרוססים על התוצרת החקלאית במשך שנים, במיוחד בקרב ילדים, עלולה להוביל לפגיעה בעצבים ופגיעה קוגנטיבית, כאשר חלק מחומרי ההדברה הפופולאריים ביותר בישראל אף הוכחו כמסרטנים.

מחלות מריסוס הדברה בחקלאותהירקות והפירות המרוססים ביותר

על פי סקר של אדם טבע ודין משנת 2012, את רשימת הפירות והירקות המזוהמים ביותר מובילים הענבים עם שאריות מ22 חומרי הדברה, אחריהם ישנו הסלרי עם שאריות של 35 חומרי הדברה, ובמקום השלישי, An apple a day will keep the doctor away? לא כך בישראל, עם שאריות של יותר מעשרה חומרי הדברה תפוח העץ מככב במקום השלישי והמפוקפק. במקום הרביעי אלה פירות ההדר, אחריהם הסלק ועוד שישה צמחי תבלין כדוגמת נענע, מנגולד ושמיר ואף התותים המתוקים והאהובים.

חשוב לציין שהודות ליכולתו של האדם להדביר מזיקים בחקלאות התעשייתית, האנושות הצליחה לספק תוצרת טרייה במחיר סביר בכל עונות השנה ולהעניק ביטחון תזונתי ונגישות גבוהה לויטמינים ולמינרלים שבפירות ובירקות. אך יחד עם זאת, ההשפעות ארוכות הטווח של אותן הדברות מתחילות להיות מובנות רק היום עם מחקרים מדעיים שמקשרים אותם למחלות שהחלו להיות נפוצות יותר במאה ה-21 כמו סרטן, אוטיזם, פרקינסון, בעיות במערכת הרבייה ואף השפעה על התפתחות עוברים. 

הדברה לא רק בריסוס, גם דרך השורשים

החקלאות הקונבנציונאלית רוקנה מהאדמה את כוחה. האורגניזמים, החיים המחזוריים שהיו בה, הומתו תחת מעמסת הדשנים הכימיים, הריסוסים, ההדברה באמצעות הגמעה ושלל הטיפולים שהיא עוברת בתהליך הגידול התעשייתי שמצריך ממנה לייצר מזון יש מאין במהירות ללא התהליך האקולוגי המלא המתרחש בטבע.

עובדה זו הפכה את האדמה ללא יותר ממצע גידול זול נטול ערכים תזונתיים ממשיים עבור הצמחים ואין בכוחה לחזק אותם ולספק להם הגנה כנגד מזיקים כפי שמתרחש בטבע ובחוות גידול אורגני. בשל כך, גם הדישון וגם הדברת המזיקים נעשית באמצעות תכשירים כימיים צד שלישי, אף באמצעות הגמעה דרך מערכת השורשים ולתוך הפרי. המשמעות של זה עבור הצרכן הסופי היא שלעיתים אף שטיפה ממש טובה של הפרי וקילוף של הקליפה לא תמנע את צריכת חומרי ההדברה מהם אנו מבקשים להמנע.

ומה עם הסביבה?

החקלאות התעשייתית חוטאת לא רק כלפי האדם, אלא גם כלפי הטבע ממנו היא למדה את כל שהיא יודעת. במידה רבה הייתה זו החקלאות שהשפיעה על האקולוגיה העולמית ותרמה רבות להתחממות הגלובאלית עם שיאי זיהום בלתי נתפסים שאף גוברים על הזיהום הנוצר על ידי כל הכלי התחבורה בעולם גם יחד, עם השתלטות חסרת רסן על קרקעות (70% מהאדמות המיושבות בעולם הוקצו לחקלאות), זיהום מי תהום, השתלטות על מקורות מי השתייה, צמצום המגוון הביולוגי ועוד ועוד.

חישוב מחדש של דרכה של החקלאות התעשייתית היא אינה רק החלטה לגבי בריאותו הפיזית של האדם, אלא גם לגבי השרדותו.

לקריאה מלאה על נזקי החקלאות לסביבה לחצו כאן

לא להפסיק לאכול פירות וירקות!

אז מה עושים? בטוח לא מפסיקים להזין את גופנו במינרלים, ויטמינים, נוגדי חימצון וסיבים תזונתיים, או במילים אחרות, ממשיכים לאכול פירות וירקות, בעיקר משום שהתועלת שבאכילתם עולה על הנזק של הריסוסים וכי ישנן דרכים בהן נוכל באופן אישי למנוע ולצמצם למינימום את צריכתם, אלו הן ההמלצות שלנו:

9 דרכים להימנע מצריכת חומרי הדברה מסוכנים בירקות ופירות

מה לא ידעתם על ריסוס ירקות ופירות1.לשטוף ולשפשף

טריוויאלי ככל שיהיה, אם אתם רוצים להיות על הצד הבטוח, אל תוותרו על שטיפה הגונה של הירקות והפירות לפני שאתם אוכלים אותם. גם אם הרגע קטפת אותם מהעץ בגינה או מיער המאכל האורגני, חשוב מאוד לשטוף ולנקות ביסודיות ולהסיר את האבק, הלכלוך ושאריות הכימיקאלים שעלולים להצטבר עליהם מזיהומי אויר.

השטיפה צריכה להעשות על ידי שפשוף ועיסוי קל של קליפת הפרי או הירק עם האצבעות או עם מברשת מיוחדת על מנת להסיר את שאריות הריסוסים שהתייבשו ונדבקו אל הקליפה. הדבר נכון וחשוב במיוחד אם אתם אוכלים את הפרי במצבו הטבעי ללא בישול או אפייה. מומלץ למהול חומץ או לימון במיכל השטיפה בכדי להסיר את חומרי ההדברה באפקטיביות.

2. לעולם לא לשטוף ירקות ופירות בסבון

אחת הטעויות הנפוצות ביותר שאנשים נוטים לעשות כשהם מנסים להסיר את שאריות הריסוסים מהירקות והפירות, היא לרחוץ אותם עם סבון, או אפילו גרוע יותר, סבון כלים. לעולם אל תשתמשו בחומרי ניקוי או סבונים כימיים מכל סוג, וזאת משום שזה עושה יותר נזק מתועלת. במידה והסבון אינו עשוי מחומרים טבעיים אורגניים לחלוטין, סביר שהוא מכיל תרכובות מזיקות שחודרות בקלות את קליפת הפרי ובכך מסכן את בריאותנו יותר מחומרי ההדברה עצמם בעת העיכול.

3. ייבוש לאחר השטיפה

לאחר ששטפתם את הירקות והפירות ושפשפתם את הריסוס מהקליפה, אל תתחילו לאכול לפני שייבשתם אותם לחלוטין. השטיפה לבדה אינה מספיקה ועלולה להשאיר כימיקאלים שלא נשטפו כראוי. ייבוש עם מגבת נייר או בד תפחית משמעותית את המצאותם של חומרי הדברה נוספים ששרדו את השטיפה.

4. קנו תוצרת הידרופונית!

לשמחתנו הרבה, החקלאות ההידרופונית החלה להרים ראשה גם בישראל וסופרמארקטים ברחבי הארץ כבר מציעים תוצרת הידרופונית, אשר כיאה לגידול הידרופוני מנותק מצע בחממות סגורות, לא רוסס כלל!
אחד היתרונות המרכזיים של ההידרופוניקה (מלבד החיסכון המשמעותי במים, במקום, בדישון ובזמן) הוא מיעוט המזיקים, וזאת הודות לעובדה שהתוצרת אינה גדלה באדמה – ולכן, גם לא נדבקת במחלות ומזיקים ממנה. עובדה זו מסירה את הצורך בריסוסים ובכך מסייעת לצמצם את צריכתם על ידינו. בפעם הבאה שאתם בסופר – חפשו את התוצרת ההידרופונית, בדרך כלל באגף הירוקים, עם האריזה שתציין כי הירק שאתם רוכשים לא רוסס.

5. תאכלו אורגני

על אף האסכולות השונות הטוענות בעד או נגד גידולים אורגניים ושיטות הגידול הנמצאות בשימוש בחוות, דבר אחד בטוח – הם אינם מרססים את התוצרת החקלאית בריסוסים כימיים מסוכנים! רכישת תוצרת אורגנית היא בהחלט פתרון טוב שיעניק לכם ביטחון, גם אם אינו נגיש לחלוטין ברמה הכלכלית.

6. תגדלו לבד בבית, זה קל!

בין אם תגדלו הידרופוני או אורגני, זה לא משנה, העיקר שתדעו מהיכן התוצרת מגיעה ושהיא לא רוססה בשום כימיקאלים מסוכנים. גדלו בעצמכם ירקות, ירוקים ותבלינים – כפי שהמקום והתנאים מאפשרים. אם אתם קוראים ותיקים של המגזין אתם ודאי מכירים את מדריכי הגינון המקצועיים שלנו והפרוייקטים ששיתפנו בסגנון ‘עשה זאת בעצמך’ כדי להעניק לכם את הידע והכלים לגדל בעצמכם.

מי יכול לגדל? כולם! החל מגידול תבלינים באדניות בחלון, דרך גידול ירקות במערכות הידרופוניות במרפסת ועד הקמת גינות יצרניות בחצר הבית או מערכי גידול בתוך הבית תחת תאורה מלאכותית – יש לכם אפשרות לצרוך לפחות חלק מהתזונה השבועית מגידול עצמי. זוהי דרכו של ה’חקלאי המודרני’, שהוא למעשה בפוטנציאל כל אחד ואחת מאיתנו.

חלק מהמדריכים השימושיים שתמצאו באתר:

7. יש חיה כזאת: פירות וירקות עם מעט או ללא שאריות ריסוס

מנגו, אננס, מלון, אבטיח, ליצ’י, פפאיה, קיווי, פסיפלורה, ברוקולי, בצל ואבוקדו הם ירקות עם מעט מאוד שאריות ריסוס או ללא שאריות בכלל ויוכלו לספק לכם את תחושת הנחת שאמורה להגיע אם ארוחות הבריאות שיקחו בהם חלק, אך בכל זאת מומלץ מאוד לשטוף אותם היטב לפי ההנחיות שסיפקנו בסעיפים 1-3.

8. אם לא חייבים, המנעו מכשרות למהדרין

הסטנדרטים המחמירים בכל הקשור להמצאותם של חרקים בירקות בעיניי הכשרות מביאים את החקלאים להשתמש אף ביותר חומרי הדברה בכדי לא לפסול את הגידול כולו. הסיכון בהמצאותם של חומרי הדברה בירקות גבוהה מזו של מזיקים ולכן, לפחות בעינינו, האופציה השניה עדיפה.

9. גוונו את צריכת הפירות והירקות

גיוון צריכת הירקות והפירות תמנע צריכה קבועה של חומר הדברה אחד שעלול לאורך זמן להשפיע על בריאותנו לרעה. תרבו לגוון ולאכול ירקות ופירות ממשפחות שונות.

לסיכום רק נאמר כי נראה שהחקלאות העולמית מיטיבה להטמיע את חוקי הממשלות שנוסחו בהתאם למסקנות המחקרים במטרה להגן על בריאות הצרכנים, ואילו כאן בישראל, העניין מתנהל בקצב שאינו מעורר אופטימיות. לכן, כפי שציינו כבר בהתחלה, גורל בריאותנו נמצא בידינו אנו וזוהי אחריותנו המלאה, כאנשים פרטיים וכאזרחים, להעלות את המודעות ולעודד צרכנות נבונה, יחד עם דרישה חד משמעית מהממשלה להתוות דרך חדשה לחקלאות התעשייתית שתתכתב עם הערכים התזונתיים והאקולוגים אליהם אנו שואפים להגיע.

השאר תגובה