גידול הידרופוני VS גידול אורגני | מה השיטה הטובה יותר לבריאות ולסביבה?

439
כתבה על גידול אורגני מול גידול הידרופוני אישה אוכלת סלט

ברוב העולם הידרופוניקה לא נחשבת לשיטת גידול אורגנית למרות שמחקרים הוכיחו שהיא מטיבה לסביבה ולבריאות, מהצד השני הגידולים האורגניים שנחשבים בריאים וידידותיים לסביבה דווקא כרוכים בסיכונים שאולי המותג האורגני לא גאה בו. אז מה טוב יותר? קיראו את הכתבה ותחליטו בעצמכם.

בתקופה האחרונה מתקיים ויכוח פופולרי בנוגע לערכו של האלמנט האורגני בדשנים ובשיטות שאנשים רבים מעוניינים להטמיע בגידולים ההידרופונים שלהם. הרכיבים המקובלים של הדשן האורגני כיום, תלויים בעיקרם באורגניזמים החיים באדמה בכדי להמיר את המרכיבים התזונתיים בדשן לצורה המתאימה לשימוש הצמח.
בשיטת ההידרופוניקה אנו מספקים באופן ישיר את המינרלים הדרושים לגידול הצמחים ובכך מבטלים את הצורך באדמה ובאורגניזמים הנמצאים בה. התוצאה הם שיעורי צמיחה גבוהים, תשואות ואף איכות יבול משופרת בהרבה מהתוצאות שהשיטה האורגנית יכולה להשיג.

לפעמים זה לא מה שאנשים רוצים לשמוע, אך זו אמת מדעית הפשוטה – וכמעט כל המדענים ואנשי חינוך בתחומי החקלאות והכימיה יודעים את זה, ויהיו הראשונים להסכים. למעשה החומרים המותרים לשימוש תחת התקנות האורגניות אינם טהורים מספיק לשימוש בדשנים ההידרופוניים.

לאור זאת, חשוב לזהות את הסיבות האמיתיות לפופולריות ההולכת וגוברת של התוצרת האורגנית.

גידול הידרופוני לעומת גידול אורגני

גידול הידרו לעומת גידול באדמה - מה יותר טוב?

הצרכנים רוצים לקנות תוצרת שאינה נגועה בכימיקלים מסוכנים או רעלים. כמו כן, גוברת הדרישה הציבורית לשימוש בשיטות שלא פוגעות במערכת האקולוגית העדינה שלנו, ולא מזהמות את האדמה, האויר או המים. שיטות החקלאות ההידרופוניות, בתנאי שימוש נכונים, מתאימות להפליא למערכת ערכים זו.

› הידרופוניקה שומרת על האדמה, מפני שהיא לא משתמשת באדמה.
› למערכות הגידול ההידרופוניות נדרשים הרבה פחות מים, וכתוצאה מכך ניתן לגדל יותר מזון עם פחות מים.
› הדשנים בהם משתמשים בהידרופוניקה הינם טהורים במיוחד ואינם מתירים משקעים ושאריות בפירות ובירקות.
› מאחר והשיטה ההידרופונית היא יעילה יותר מאשר השיטה הקונבנציונלית, ניתן יהיה לספק מזון ליותר אנשים עם פחות  השפעה סביבתית.

מה אורגני ומה לא?

היינו חושבים שזוהי שאלה קלה, אך לא כך הוא המקרה. ישנן מספר רב של הגדרות לתקן האורגני ברחבי העולם, ברבות מהן קיימים הבדלים משמעותיים. למשל, בכל מדינה בארה”ב קיימות תקנות שונות לתיוג האורגני ובנוסף קיימים 36 ארגונים לא ממשלתיים נוספים אשר יכולים לתת אישור לתיוג האורגני.

בישראל תו התקן ניתן ע”י אחד מגופי האישור והבקרה שהסמיך לשם כך משרד החקלאות – אגריאור, סקאל ישראל והמכון IQC לבקרה ואיכות. בנוסף, על כל מוצר, בין אם פירות וירקות ובין אם מוצרים ארוזים, חייב להופיע הסמל האחיד של משרד החקלאות. משמעות העניין, היא שהתווית האורגנית היא עניין של ההגדרות הבירוקרטיות אשר משתנות בין מכון למכון, ממדינה למדינה.

המטרות הבסיסיות של הגידול האורגני כוללות:

• הימנעות מחומרי הדברה על ידי שימוש במרכיבי הדברה טבעיים (מיושם גם ע”י מגדלי הידרופוניקה רבים).
• טיפול בקרקע ע”י בקרת החומרים המזינים ומחזור.
• התמתנות בשימוש בדשנים המזינים ע”י הסתמכות על פעולת הפירוק האיטית של המרכיבים האורגנים בקומפוסט.

חממה הידרופונית לגידול חסה
קרדיט: doortodoororganics.com

גידולים הידרופונים במצע מנותק ממתנים את השימוש בדשנים המזינים, ע”י בקרה ומידות מדויקות יותר של פורמולות התזונה המומסות והרכבתם בצורה שתעמוד בדרישות האופטימליות של כל מיני הצמחים בשלבי גדילתם.
צרכנים רבים בוחרים בתוצרת האורגנית מתוך אמונה כי זוהי הדרך היחידה להיות סבורים ובטוחים שהם אינם צורכים חומרי הדברה המסוכנים לאכילה.

בעוד שיטות החקלאות האורגנית מייצרות יבולים בטוחים ואיכותיים בהרבה מאלו המיוצרים בשיטות החקלאות המסחריות הקונבנציונליות, שיטות הידרופוניקה מודרניות יכולות לייצר מזון בטוח באותה מידה ואף במקרים רבים מעפילות עליה במרכיבים התזונתיים והטעם של היבול, לעומת חבריהם שגודלו באדמה האורגנית.
אך לצרכן התווית היא שקובעת, ובכך הולך וגדל מספר המגדלים ההידרופונים ברחבי העולם הנאבקים לקבלת אישורי התקן האורגני, בכל דרך אפשרית.
בינתיים, כל הסיטואציה הזו מציבה דילמה עצומה למגדלים הידרופוניים הרוצים גם הכרה אורגנית ליבול שלהם.
הבעיה העיקרית של מגדלי ההידרופוניקה האורגנית היא בהרכבת הנוסחה המתאימה למרכיבי הדישון והעניין השני הוא האופן בו נפטרים המגדלים ממצע הגידול והדשנים המשומשים.
מאחר והשיטה האורגנית היא פילוסופיית חקלאות התומכת במידה רבה בסביבה בריאה, הדרישות הנ”ל מובנות לגמרי. אמנם הגורם השני אינו מבטא את מדד האיכות ובטיחות התוצרת עצמה, ההשפעה על כדור הארץ הוא גורם משמעותי מאחרי הנושא של החקלאות אורגנית.

אם מגדלי ההידרופוניקה יכולים למצוא דרך למחזר לחלוטין את המים, הדשנים והמצע המושמשים, אז הטיעון בעד הידרופוניקה אורגנית הופך להיות הרבה יותר חזק ומבוסס. אך עדיין קיימת הבעיה של הפקת תמהיל תזונה אורגני-הידרופוני מספק.

חומרים אורגנים מסוכנים

התקנות התזונתיות האורגניות אוסרות שימוש במלחים מינרליים ומרכיבים מזוקקים רבים, כולל מרכיבים הנמצאים בשימוש תעשיית המזון והתרופות, החשובים כל כך לנוסחה מוצלחת של תזונה הידרופונית.

רק מינרלים לא-מזוקקים מורשים לשימוש ביבולים האורגנים ואלה לעיתים קרובות מכילים כמויות של זיהומים ולא מתמוססים היטב במים, חלקם אף יחסית רעילים, אך הם מוגדרים ‘טבעיים’ ולכן מקובלים על פי הסטנדרטים האורגניים.

פוספט חצוב בגידולים אורגנים מהווה סיכון
קרדיט: TKI.SI

כך, למשל, פוספט חצוב עלול להכיל כמויות עודפות של פלואוריד, אשר טוב לשיניים בכמויות קטנות מאוד, אך מזיק לבני אדם בכמויות גדולות יותר. פוספט חצוב יכול להכיל גם כמויות קטנות של אלמנטים רדיואקטיבים כמו רדיום אשר משחררים ראדון, המזיק לבריאות האדם.
כלורידים גם כן מותרים לגידול האורגני, אך למרות שהם נחצבים באופן טבעי, הם יכולים להזיק גם לצמחים וגם לאדמה בעיקר אם נעשה בהם שימוש יתר.
מספר אדמות גידול המשמשות את החקלאים האורגניים מכילות רכיבים רעילים כגון סלניום, אשר יכול להצטבר ברקמות הצמח וביבול.

בעת הזיקוק כל הזיהומים או הרעלים כגון אלה המפורטים מעל מוסרים, אך בחקלאות האורגנית אין שימוש במרכיבים המזוקקים. קמח דם, קמח עצמות, קמח דגים וזבלים למיניהם לא מהווים כמעט שום סכנות בטיחות ידועות, אך הם אינם מומסים בצורה מספקת, ולכן חייבים להתפרק באמצעות פעולות חיידקים בתוך האדמה, ולכן אינם פועלים היטב ביישומים הידרופוניים.

ישנה בעיה נוספת שמתעוררת לעיתים תוך שימוש בזבלים.
מספר מדריכי חקלאות מבוססים מציינים את העובדה, שמספר רב של מחלות העיקול, נובעות משימוש בזבלים מסוימים על הגידולים האורגנים.

בקיץ 1995, פרצה בארה”ב הרעלת סלמונלה רצינית כתוצאה משימוש באדמה מדושנת בזבל עופות טרי, לגידול מלונים אורגניים. קליפות המלונים זוהמו בחיידק שגרם למחלת מעיים רצינית לרבים מהצרכנים.

נקודה נוספת שניתן לציין, היא שצמחונים קפדניים או פעילי זכויות בעלי החיים עלולים להיפגע מהשימוש בקמח דם, קמח בשר, קמח עצמות, קמח קרניים וטלפיים, קמח נוצות, קמח דגים, מוצרי דגים, זבלים שמקורם מפסולת בתעשיית הצמר והפרוות, מוצרי לוואי מתעשיית החלב כו’, בכדי לגדל את המזון שלהם. אך אלה הם מקורות התזונתיים העיקריים של החקלאים האורגניים.

כפי שניתן לראות, בעיה זו מורכבת מאוד ובעלת הרבה נקודות מבט.
אם כי בעיקרו של דבר, חקלאות אורגנית היא בחלקה פילוסופיה ובחלקה מתודולוגיה, אך למרבה הצער היא מוגדרת ע”י ביורוקרטיה.

מה היא הידרופוניקה, ומה לא?

גידול הידרופוני בריא ובטוח לסביבה ולמשפחה. אפשר לאכול בלי חשש.
קרדיט: www.hydroponics-simplified.com

אם הצמח גדל ללא אדמה ועם פתרון תזונתי מלא, זו הידרופוניקה.
זה יכול להיות פשוט כמו לגדל צמחים בחול, חצץ או טוף, בשילוב עם טפטפות שמזרימות את נוזל התזונה, או מורכב כמו מערכות ממוחשבות המבוססות על NFT (Nutrient Film Technique) או אקוופוניקה. לא משנה באיזה שיטה משתמשים, המפתח להצלחה בגידול הידרופוני הוא התזונה.
גידולים הידרופונים גדלים על תמהיל מושלם של חומרים מזינים עיקריים, משניים ומיקרו אלמנטים. הנוסחאות משתנות בהתאם ליבולים השונים ולסביבות גידול שונות, אבל כולן הוגדרו ובוססו על ידי מחקר מעמיק וניסיון רב עם יבולים שונים ברחבי העולם. בעיות עלולות להתרחש במקומות בהם איכות המים גרועה ובמקומות בהם תנאי סביבה קיצוניים כגון, חום קור ולחות, פוגעים ביבולים. לעומת זאת, כאשר המתקן ההידרופוני מתוכנן כראוי ועובד תקין, היבולים המתקבלים יהיו בהחלט מרשימים.

נתונים שנאספו באירופה, ישראל, קנדה, אוסטרליה וארצות הברית הגדירו את השילובים המדויקים של מינרלים עבור מגוון רחב של גידולים.

הנתונים הם כה מדויקים שהמרכיבים הנדרשים נמדדים במילי סימנס (mS – milisiemens) ובמיקרו סימנס (uS – microsiemens), יחידות למדידה של מוליכות חשמלית וחישובים של משקלים אטומים. הנוסחאות מוגדרות עבור סוג יבול נתון הגדל תחת תנאים שונים. למשל, הנתונים המוצגים עבור שימוש במיכלי גידול, יהיו שונים מהנתונים עבור דישון ‘בסביבת השורש’ כאשר משתמשים במצע גידול, במיוחד רוקוול.
בסביבת השורש בדרך כלל יש ריכוזים גבוהים יותר של אלמנטים מאחר והמינרלים מצטברים ברקוול (rockwool).
כדי לבדוק את ריכוז האלמנטים במצע הגידול על המגדל יהיה לסחוט מעט מהנוזל התזונתי מתוך מצע הגידול, לעשות בדיקת מוליכות בסיסית ((PPMEC ובדיקת חומציות (PH), ולעתים לשלוח דגימה למעבדה לצורך בדיקה מקיפה.
במידה וריכוז האלמנטים במצע עולה על הרמות המומלצות, יהיה על המגדל להתאים את ניסוח החומרים המזינים במאגר, או להריץ שטיפה למצע הגידול בכדי להפחית את ריכוז החומרים המזינים באזור השורש.
נוסחה נוספת יכולה להיות מוגדרת עבור הזנת מערכות ללא סירקולציה, המכונות Run to Waste, בהן הנוזל התזונתי נשלח מהמאגר בכיוון אחד דרך מצע הגידול אל האדמה. שיטה זו היא מומלצת ומועדפת הרבה פחות בשל הזיהום שנגרם על ידי נוזל התזונה ומצעי הגידול המושלכים.

תוצרת הידרופונית ובריאות

אכילה בריאה של מזון אורגני או הידרופוני - מה עדיף?
קרדיט: www.ilknowledge.com

בשנת 1994 בוצעה בדיקה מקיפה ע”י קבוצת משקיעים בכדי לקבוע את תוכן הויטמינים והמינרלים של גידולים הידרופוניים בהשוואה לגידולי קרקע אורגניים ולא אורגניים.

מעבדת מחקר טכנולוגיית הצמח בסן חוזה שבקליפורניה ניתחה עגבניות ופלפלים מתוקים שגודלו בשיטה ההידרופונית, תוך שימוש בדשנים מזינים מחברת “flora”. התוצרת ההידרופונית הראתה עלייה משמעותית בכמות הויטמינים והמינרלים המועילים לבריאות אדם, בהשוואה לתוצרת שגודלה באדמה. כמו כן דיווחי בדיקת הטעימות היו יוצאים מן הכלל.

בהמשך הגידולים ההידרופונים נבדקו שנית בחיפוש אחר כימיקלים מ’הרשימה השחורה’ של המשרד לאיכות הסביבה, אשר לא נמצאו. בעוד שתוצרת שגודלה בשיטה ההידרופונית, למרות היותה לרוב ללא חומרי הדברה וסכנות כימיות אחרות, אינה עומדת בדרך כלל בהגדרות הצרות של המזון האורגני היא בהחלט יכולה לספק טעם מעולה, ערכים תזונתיים, טריות, מראה וחיי מדף ארוכים.

מגדלים הידרופוניים קטנים מתחילים להכיר את מגמת השוק ומזהים את הביקוש העצום למוצרים באיכות גבוהה יותר.
מגדלים ‘קטנים’ מוצאים שמסעדות גורמה ושווקים מקומיים שמחים לקבל גישה לתוצרת איכותית, בין אם גודלה באופן אורגני או הידרופוני.
מאחר ותיוג אורגני הוא פחות או יותר לא בא בחשבון, החלה עליה במספר המגדלים ההידרופוניים אשר מקדמים את תוצרתם כ’נטולי חומרי הדברה’. זה נותן לצרכן את הביטחון שהפירות והירקות שלהם גודלו לפי העקרון החשוב ביותר של הגידול האורגני.
אחת התוצאות של תופעת הפיצול הזו היא שהמונח ‘חקלאות אורגנית’ נמצא במגמת ירידה לטובתו של המונח ‘חקלאות בת-קיימא’, שחל על שיטת הגידול האורגנית והידרופונית גם יחד.
למרות שהרבה מגדלים אורגניים רואים את הטכנולוגיה ההידרופונית כירודה, האיכות והטריות המעולה של התוצרת ההידרופונית מייצור מקומי צוברת קבלה וביקוש בשוק.
למעשה מתפתחת לה נישה חדשה עבור מגדלים הידרופונים קטנים, חוות משפחתיות, ואפילו חוות עירוניות באזורים שבאופן מסורתי קיבלו את אספקתם מחוות תאגידים גדולות ומרוחקות.
האמת הפשוטה היא שתוצרת אורגנית איכותית יכולה לגדול רק בתנאים אידיאליים למדי ורק בתיאום עם עונות השנה, ברוב חלקי העולם.

קומפוסט אורגני לעומת דישון הידרופוני נוזלי

במודל האורגני אדמה טובה מועשרת בקומפוסט, דם מיובש (Blood Meal), אבקות עצם(bone meal ), זבלים וכן שורה של תיקוני טבע אחרים. רכיבים אלה מתפרקים באיטיות בקרקע בקצב הרמוני עם הגדילה של הצמחים; נדרשים תהליכים מיקרוביולוגים כדי להפוך את חומרי המזון להיות זמינים לצמחים. חיידקים אלו כוללים אורגניזמים רבים שכולם נמצאים בסימביוזה מלאה עם הסביבה והצמחים. כאשר התהליך נעשה במיומנות בסביבה הנכונה עם היבול המתאים, אלו הם הטבע והחקלאות במיטבם.

אך התהליך שונה בצורה משמעותית מהתהליך ההידרופוני שבו הצמחים אינם זקוקים למיקרואורגניזמים בכדי לקלוט את החומרים המזינים שהוכנו עבורם מראש. שיעור הספיגה התזונתית של הצמח הגדל בשיטה ההידרופונית הוא בדרך כלל מהיר בהרבה מזה של הצמח הגדל באדמה, מכיוון שבהידרופוניקה החומרים המזינים מומסים וזמינים באופן מיידי, כמו גם החמצן החיוני.

בדרך כלל צמחים הידרופונים גדלים בסביבה סטרילית יחסית ולעתים קרובות עם מכשירי מדידה מדויקים; מתאורה מלאכותית להארכת עונות גידול למערכות מחשוב אקזוטיות המאפשרות למעשה למגדל להתאים את הסביבה ליבול הנבחר וכך ההידרופוניקה הופכת להיות רק לחלק אחד של המערכת כולה.
בהתקנות מהסוג הזה העבודה מצטמצמת אך שיעורי גדילת הצמחים, התשואות ואיכות הגידול עולים.
ניסיונות רבים נעשו בכדי ליצור נוסחת תזונה הידרופונית – אורגנית מושלמת, אך עד כה אין נוסחה התואמת באיכותה למלחים המטוהרים המשמשים בגיבוש פתרונות תזונתיים הידרופונים. יש לציין כי בקהילה הכלכלית האירופית (EEC) ביססו את הקטגוריה של ‘מינרל אורגני’ למזונות שגודלו עם חומרים מזינים המכילים מינרלים הנדרשים כדי להשלים את הבסיס האורגני של חנקן.
בארה”ב התקנות החקלאיות מוגדרות ומיושמות ברמת המדינה, אך כמעט בכל המדינות ישנו איסור על השימוש במרכיבים מזוקקים לגידול יבולים אורגניים; רק מינרלים שנכרו במכרות מותרים לשימוש.
באופן מפתיע, זה מונע ממגדלים אורגניים את השימוש במרכיבים העומדים בתקנים של חברות התרופות ומזון לצורך גיבוש הדשנים. זה יכול להיות סיכון בריאותי, אך לפחות המינרלים שנכרו יתפרקו בשלמותם באדמה.
לעומת זאת, מגדלים הידרופונים חייבים להשתמש במינרלים מזוקקים מכיוון שהמינרלים שנכרו אינם מתמוססים כראוי בתרכובת של הדשן. כתוצאה מכך, בשלב זה לא מעשי לגבש דשן אורגני באיכות מעולה שיתאים גם עבור יבולים הידרופונים ושיעמוד בסטנדרטים שונים במדינות ברחבי העולם.

דשים הידרופונים פלורה של אינטגרל הידרופוניקסלדוגמא,החומרים המזינים מסדרת Flora של חברת General Hydroponics, עומדים כיום בתקני השוק האירופי (EEC) למרכיבי המינרלים של קטגוריית ‘מינרלים אורגניים’ אך לא מורשים לשימוש בארצות הברית לצורך לגידול מוסמך של תוצרת אורגנית.

סקירת התקנים להגדרה האורגנית תושלם בקרוב על ידי מכוני התקנים לענייני חקלאות ברחבי העולם, ישנה אפשרות שהסטנדרטים האירופיים יתקבלו בסופו של דבר ברחבי העולם ובישראל בפרט, ובכך תיפתח הדלת עבור מגדלים אורגניים לשימוש בחומרים מזינים ממינרליים מטוהרים והמגדלים ההידרופונים יוכלו לגדל תוצרת אורגנית מוסמכת.

אין זה מפתיע שהתקנות האירופיות מעדיפות מדיניות המקדמת את הטיפוח של התוצרת לאיכות ולטעם מעולה, צרכנים אירופיים בדרך כלל רגילים למזון באיכות גבוהה יותר ולא ירכשו תוצרת ללא-טעם.
המיתוס שרק ‘תוצרת אורגנית מוסמכת’ היא באיכות, רכיבים תזונתיים וטעם מעולים, כבר מזמן הופרך ע”י ההצלחות הרבות של היצרנים ההידרופונים ברחבי העולם, אך נשאר דומיננטי בתפיסה הציבורית.

הערת הכותב: ניסיתי לתאר כמה מהבעיות בהן נתקלים המגדלים הידרופוניים המנסים להתחרות עם תוצרת ‘ אורגנית ‘. אינני רוצה להשאיר את הקוראים עם הרושם שיש משהו לא בסדר עם התוצרת האורגנית, או שהתוצרת ההידרופונית תמיד טובה יותר. זה יכול ללכת לשני הכיוונים בהתאם לכישורים והאתיקה של החקלאי. העניין העיקרי שעל המגדלים והצרכנים להבין הוא ש’אורגני’ הוא עניין של הגדרות.

בניתוח הסופי, לחקלאות האורגנית יש השפעה סביבתית נמוכה על פני כדור הארץ וזו היא נקודה מאוד חשובה מההשקפה הפילוסופית. המגדלים ההידרופונים מצאו דרך בה הם יוכלו למחזר במלואם את המים, מצע הגידול ואת החומרים המזינים ולכן השיטה ההידרופונית אט אט משתווה לאורגנית.

השאר תגובה