כפית הפלסטיק התמימה למראה שנמצאת בשימוש אצל רובנו עברה הרבה בחיים שלה, כמה הרבה? תנו למסע בן 4.5 מליארד שנה שמתומצת לסרטון מעולה של 2 דקות לספר לכם אודות הדרך שעשתה הכפית ואז תחליטו מה מצריך יותר מאמץ, כפית חד פעמית או לשטוף כפית מתכת רגילה.
על אבולוציה של כפית חד פעמית (תמלול הסרטון)
לפני 4.5 מליארד שנים ענן מולקולרי ענק מתנגש בחלל משחרר לחופשי ערפילי שמש וכך כוכב לכת נוצר, כדור הארץ.
במשך 2 מילארד שנה כוכב הלכת הזה מתפתח וחיים חדשים מופיעים, מרק של תאים, בקטריות, אצות ופטריות. מספר עצום של צמחים נוצרו לראשונה. דגים שולטים באוקיינוס ואוכלים את האצות אשר סופגות את אור השמש ואוגרות אותם בגוף שלהן. דינוזאורים, דו חיים, זוחלים, ציפורים ויונקים. כולם חיו ומתו ובכל שנה הגופות מכוסות בשכבות ושכבות של אדמה. החום והלחץ עולים והופכים אותם לנוזל צהוב-שחור: שמן. בני האדם מגיעים, ואיתם – גיאולוגים, הם למדו במשך שנים למצוא את השמן ובו אסדות במקומות מרוחקים. משאבות ענק מחלצות את הנוזל והוא נשלח ברחבי האוקיינוסים. בתי זיקוק עכשיו מפרידים את הנוזל ופעם נוספת הוא נשלח. לאחר מכן מפעל מחבר את התרכובות והופך אותם לכדורי פלסטיק זעירים המאוחסנים במכולות גדולות שעושות דרכן מסביב לעולם והופכים לנוזל. הם מעוצבים לצורה של כפית יפה, הכפית נופלת ומתקררת עד להתקשות, עטופה בשקית פלסטיק ומונחת בקרטון. הקרטון מונח על משטח, המשטח נכנס למכולה, המכולה מונחת על משאית, המשאית נוסעת לנמל ואז המכולה מונחת על ספינה. וספינה, ספינה, ספינה – הכפית מגיעה למרחק של 6000 ק"מ בצד השני של העולם, היכן שהיא נאספת על ידי מנוף ומונחת על גבי משאית, שמסיעה אותה לחנות, היכן שהיא תמוקם על מדף בחדר ממוזג, בו היא תמתין במשך חודשיים עד שאתה תבחר בה, תשלם עליה עם הכסף שעבדת כל כך קשה עבורו. אתה תסיע את הכפית הזאת הביתה, שזה היכן שאתה עומד ברגע זה עם הכפית בידך. עכשיו תאמר לי – האם אתה עדיין חושב שזה יותר מדי מאמץ להשתמש בכפית מתכת שפשוט תצטרך.. לשטוף? *תודה לכל מי ששטף כפית היום*
ומה קורה אחרי 15 דקות התהילה של הכפית?
הסרטון אמנם משכיל אותנו על דרכה של הכפית באופן קר, אובייקטיבי ועובדתי, אך הוא משאיר בצד את נזקי הזיהום העצומים שכרוכים בתהליך הייצור וכל ההשפעות ההרסניות שמגיעות לצידם, כמו גם את העובדה שהכפית (או כל כלי חד פעמי אחר), לאחר השימוש הקצר שתעשו בה, הולכת להשאר כאן עשרות אלפי שנים ולהערם להרי פלסטיק שמזהמים בקצב חסר תקדים את האדמה והמים שלנו. אז אמנם הסרטון קר, אובייקטיבי, עובדתי ואולי אפילו מעט ציני, אבל המציאות שמאחרי השימוש בכלים חד פעמיים היא כל כך עצובה, ואולי אפילו טרגית, שאל לנו להישאר אדישים. לכל אחד מאיתנו יש את הכוח להשפיע בדוגמא אישית ובהעברת המסר הלאה, אז אל תחששו להיות השינוי שאתם רוצים לראות בעולם.
שאריות חומרי ההדברה על הפירות והירקות בישראל הם הגבוהים ביותר מבין מדינות הOECD ועל אף הוכחות חד משמעיות לקשר בינם לבין סרטן, אוטיזם, פרקינסון ועוד מחלות קשות שהחלו לפרוח במאה ה-21, אין זה נראה שמשרד החקלאות פועל במהירות וברצינות מספקת על מנת להגן על תושבי ישראל מהסכנות הכרוכות בכך. מה הירקות המרוססים ביותר? מה הסיכונים? ו-9 עצות שיסייעו לכם לצמצם את הסיכון למינימום.
בשנת 2012 דו"ח של הOECD שסקר את ריסוסי ההדברה הרעילים בהם נעשה שימוש בחקלאות בין השנים 2008-2010 במדינות החברות בו, קבע כי ישראל היא שיאנית הריסוסים בגידולי שדה עם 3,500 ק"ג של חומרי הדברה רעילים על 1,000 דונם, כאשר לשם השוואה, מהצד השני של הטבלה עומדת לה שוודיה עם 40 ק"ג על אותו גודל בדיוק של שטח חקלאי.
כיום, 5 שנים אחרי, דו"ח חדש של אדם טבע ודין מעורר הדים כאשר הוא חושף כי לא חלה התקדמות רבה, ושגם היום, נעשה שימוש בחומרי הדברה רעילים בחקלאות אשר אינם מאושרים לשימוש במדינות אירופאיות רבות וכי שאריות חומרי ההדברה על הירקות והפירות עומדים על 12%-15%, לעומת עד 3% באירופה ופחות מ1% בארה"ב וכי למשרד החקלאות אין פיקוח מספק או תוכנית הפועלת לשיפור המצב.
אמנם תגובתו של משרד החקלאות טוענת כי החריגות שנמצאו היו קלות בלבד ולא כאלה שמסכנות את הציבור, אך צריכה ממושכת של חומרי הדברה רעילים המרוססים על התוצרת החקלאית במשך שנים, במיוחד בקרב ילדים, עלולה להוביל לפגיעה בעצבים ופגיעה קוגנטיבית, כאשר חלק מחומרי ההדברה הפופולאריים ביותר בישראל אף הוכחו כמסרטנים.
הירקות והפירות המרוססים ביותר
על פי סקר של אדם טבע ודין משנת 2012, את רשימת הפירות והירקות המזוהמים ביותר מובילים הענבים עם שאריות מ22 חומרי הדברה, אחריהם ישנו הסלרי עם שאריות של 35 חומרי הדברה, ובמקום השלישי, An apple a day will keep the doctor away? לא כך בישראל, עם שאריות של יותר מעשרה חומרי הדברה תפוח העץ מככב במקום השלישי והמפוקפק. במקום הרביעי אלה פירות ההדר, אחריהם הסלק ועוד שישה צמחי תבלין כדוגמת נענע, מנגולד ושמיר ואף התותים המתוקים והאהובים.
חשוב לציין שהודות ליכולתו של האדם להדביר מזיקים בחקלאות התעשייתית, האנושות הצליחה לספק תוצרת טרייה במחיר סביר בכל עונות השנה ולהעניק ביטחון תזונתי ונגישות גבוהה לויטמינים ולמינרלים שבפירות ובירקות. אך יחד עם זאת, ההשפעות ארוכות הטווח של אותן הדברות מתחילות להיות מובנות רק היום עם מחקרים מדעיים שמקשרים אותם למחלות שהחלו להיות נפוצות יותר במאה ה-21 כמו סרטן, אוטיזם, פרקינסון, בעיות במערכת הרבייה ואף השפעה על התפתחות עוברים.
הדברה לא רק בריסוס, גם דרך השורשים
החקלאות הקונבנציונאלית רוקנה מהאדמה את כוחה. האורגניזמים, החיים המחזוריים שהיו בה, הומתו תחת מעמסת הדשנים הכימיים, הריסוסים, ההדברה באמצעות הגמעה ושלל הטיפולים שהיא עוברת בתהליך הגידול התעשייתי שמצריך ממנה לייצר מזון יש מאין במהירות ללא התהליך האקולוגי המלא המתרחש בטבע.
עובדה זו הפכה את האדמה ללא יותר ממצע גידול זול נטול ערכים תזונתיים ממשיים עבור הצמחים ואין בכוחה לחזק אותם ולספק להם הגנה כנגד מזיקים כפי שמתרחש בטבע ובחוות גידול אורגני. בשל כך, גם הדישון וגם הדברת המזיקים נעשית באמצעות תכשירים כימיים צד שלישי, אף באמצעות הגמעה דרך מערכת השורשים ולתוך הפרי. המשמעות של זה עבור הצרכן הסופי היא שלעיתים אף שטיפה ממש טובה של הפרי וקילוף של הקליפה לא תמנע את צריכת חומרי ההדברה מהם אנו מבקשים להמנע.
ומה עם הסביבה?
החקלאות התעשייתית חוטאת לא רק כלפי האדם, אלא גם כלפי הטבע ממנו היא למדה את כל שהיא יודעת. במידה רבה הייתה זו החקלאות שהשפיעה על האקולוגיה העולמית ותרמה רבות להתחממות הגלובאלית עם שיאי זיהום בלתי נתפסים שאף גוברים על הזיהום הנוצר על ידי כל הכלי התחבורה בעולם גם יחד, עם השתלטות חסרת רסן על קרקעות (70% מהאדמות המיושבות בעולם הוקצו לחקלאות), זיהום מי תהום, השתלטות על מקורות מי השתייה, צמצום המגוון הביולוגי ועוד ועוד.
חישוב מחדש של דרכה של החקלאות התעשייתית היא אינה רק החלטה לגבי בריאותו הפיזית של האדם, אלא גם לגבי השרדותו.
אז מה עושים? בטוח לא מפסיקים להזין את גופנו במינרלים, ויטמינים, נוגדי חימצון וסיבים תזונתיים, או במילים אחרות, ממשיכים לאכול פירות וירקות, בעיקר משום שהתועלת שבאכילתם עולה על הנזק של הריסוסים וכי ישנן דרכים בהן נוכל באופן אישי למנוע ולצמצם למינימום את צריכתם, אלו הן ההמלצות שלנו:
9 דרכים להימנע מצריכת חומרי הדברה מסוכנים בירקות ופירות
1.לשטוף ולשפשף
טריוויאלי ככל שיהיה, אם אתם רוצים להיות על הצד הבטוח, אל תוותרו על שטיפה הגונה של הירקות והפירות לפני שאתם אוכלים אותם. גם אם הרגע קטפת אותם מהעץ בגינה או מיער המאכל האורגני, חשוב מאוד לשטוף ולנקות ביסודיות ולהסיר את האבק, הלכלוך ושאריות הכימיקאלים שעלולים להצטבר עליהם מזיהומי אויר.
השטיפה צריכה להעשות על ידי שפשוף ועיסוי קל של קליפת הפרי או הירק עם האצבעות או עם מברשת מיוחדת על מנת להסיר את שאריות הריסוסים שהתייבשו ונדבקו אל הקליפה. הדבר נכון וחשוב במיוחד אם אתם אוכלים את הפרי במצבו הטבעי ללא בישול או אפייה. מומלץ למהול חומץ או לימון במיכל השטיפה בכדי להסיר את חומרי ההדברה באפקטיביות.
2. לעולם לא לשטוף ירקות ופירות בסבון
אחת הטעויות הנפוצות ביותר שאנשים נוטים לעשות כשהם מנסים להסיר את שאריות הריסוסים מהירקות והפירות, היא לרחוץ אותם עם סבון, או אפילו גרוע יותר, סבון כלים. לעולם אל תשתמשו בחומרי ניקוי או סבונים כימיים מכל סוג, וזאת משום שזה עושה יותר נזק מתועלת. במידה והסבון אינו עשוי מחומרים טבעיים אורגניים לחלוטין, סביר שהוא מכיל תרכובות מזיקות שחודרות בקלות את קליפת הפרי ובכך מסכן את בריאותנו יותר מחומרי ההדברה עצמם בעת העיכול.
3. ייבוש לאחר השטיפה
לאחר ששטפתם את הירקות והפירות ושפשפתם את הריסוס מהקליפה, אל תתחילו לאכול לפני שייבשתם אותם לחלוטין. השטיפה לבדה אינה מספיקה ועלולה להשאיר כימיקאלים שלא נשטפו כראוי. ייבוש עם מגבת נייר או בד תפחית משמעותית את המצאותם של חומרי הדברה נוספים ששרדו את השטיפה.
4. קנו תוצרת הידרופונית!
לשמחתנו הרבה, החקלאות ההידרופונית החלה להרים ראשה גם בישראל וסופרמארקטים ברחבי הארץ כבר מציעים תוצרת הידרופונית, אשר כיאה לגידול הידרופוני מנותק מצע בחממות סגורות, לא רוסס כלל!
אחד היתרונות המרכזיים של ההידרופוניקה (מלבד החיסכון המשמעותי במים, במקום, בדישון ובזמן) הוא מיעוט המזיקים, וזאת הודות לעובדה שהתוצרת אינה גדלה באדמה – ולכן, גם לא נדבקת במחלות ומזיקים ממנה. עובדה זו מסירה את הצורך בריסוסים ובכך מסייעת לצמצם את צריכתם על ידינו. בפעם הבאה שאתם בסופר – חפשו את התוצרת ההידרופונית, בדרך כלל באגף הירוקים, עם האריזה שתציין כי הירק שאתם רוכשים לא רוסס.
5. תאכלו אורגני
על אף האסכולות השונות הטוענות בעד או נגד גידולים אורגניים ושיטות הגידול הנמצאות בשימוש בחוות, דבר אחד בטוח – הם אינם מרססים את התוצרת החקלאית בריסוסים כימיים מסוכנים! רכישת תוצרת אורגנית היא בהחלט פתרון טוב שיעניק לכם ביטחון, גם אם אינו נגיש לחלוטין ברמה הכלכלית.
6. תגדלו לבד בבית, זה קל!
בין אם תגדלו הידרופוני או אורגני, זה לא משנה, העיקר שתדעו מהיכן התוצרת מגיעה ושהיא לא רוססה בשום כימיקאלים מסוכנים. גדלו בעצמכם ירקות, ירוקים ותבלינים – כפי שהמקום והתנאים מאפשרים. אם אתם קוראים ותיקים של המגזין אתם ודאי מכירים את מדריכי הגינון המקצועיים שלנו והפרוייקטים ששיתפנו בסגנון 'עשה זאת בעצמך' כדי להעניק לכם את הידע והכלים לגדל בעצמכם.
מי יכול לגדל? כולם! החל מגידול תבלינים באדניות בחלון, דרך גידול ירקות במערכות הידרופוניות במרפסת ועד הקמת גינות יצרניות בחצר הבית או מערכי גידול בתוך הבית תחת תאורה מלאכותית – יש לכם אפשרות לצרוך לפחות חלק מהתזונה השבועית מגידול עצמי. זוהי דרכו של ה'חקלאי המודרני', שהוא למעשה בפוטנציאל כל אחד ואחת מאיתנו.
7. יש חיה כזאת: פירות וירקות עם מעט או ללא שאריות ריסוס
מנגו, אננס, מלון, אבטיח, ליצ'י, פפאיה, קיווי, פסיפלורה, ברוקולי, בצל ואבוקדו הם ירקות עם מעט מאוד שאריות ריסוס או ללא שאריות בכלל ויוכלו לספק לכם את תחושת הנחת שאמורה להגיע אם ארוחות הבריאות שיקחו בהם חלק, אך בכל זאת מומלץ מאוד לשטוף אותם היטב לפי ההנחיות שסיפקנו בסעיפים 1-3.
8. אם לא חייבים, המנעו מכשרות למהדרין
הסטנדרטים המחמירים בכל הקשור להמצאותם של חרקים בירקות בעיניי הכשרות מביאים את החקלאים להשתמש אף ביותר חומרי הדברה בכדי לא לפסול את הגידול כולו. הסיכון בהמצאותם של חומרי הדברה בירקות גבוהה מזו של מזיקים ולכן, לפחות בעינינו, האופציה השניה עדיפה.
9. גוונו את צריכת הפירות והירקות
גיוון צריכת הירקות והפירות תמנע צריכה קבועה של חומר הדברה אחד שעלול לאורך זמן להשפיע על בריאותנו לרעה. תרבו לגוון ולאכול ירקות ופירות ממשפחות שונות.
לסיכום רק נאמר כי נראה שהחקלאות העולמית מיטיבה להטמיע את חוקי הממשלות שנוסחו בהתאם למסקנות המחקרים במטרה להגן על בריאות הצרכנים, ואילו כאן בישראל, העניין מתנהל בקצב שאינו מעורר אופטימיות. לכן, כפי שציינו כבר בהתחלה, גורל בריאותנו נמצא בידינו אנו וזוהי אחריותנו המלאה, כאנשים פרטיים וכאזרחים, להעלות את המודעות ולעודד צרכנות נבונה, יחד עם דרישה חד משמעית מהממשלה להתוות דרך חדשה לחקלאות התעשייתית שתתכתב עם הערכים התזונתיים והאקולוגים אליהם אנו שואפים להגיע.
גם לכם הגלישה באינטרנט גורמת לרגשות אשם על השעות הרבות שאובדות וחומקות אל תהומות העולם הוירטואלי בעוד העולם האמיתי בחוץ זקוק נואשות לעזרתכם? מנוע החיפוש Ecosia מאפשר לכם להועיל, גם בזמנים בהם האצבע הגוללת שלכם היא היחידה שעובדת.
אנחנו רוצים להועיל. בחיינו שאנחנו רוצים! אבל בין שכר דירה לקניות בסופר, בין עבודה לילדים, בין מוסך לחופשה בחו"ל, נשאר מעט מאוד זמן, כסף או אויר להשקיע במטרות שהן גדולות וחשובות כל כך; כמובן שאנחנו רוצים לעזור לדובי הקוטב, לעצור את ההתחממות הגלובאלית ולהפסיק את צמצום המגוון הביולוגי, אבל אחרי יום אחד של מירוץ החיים המודרניים, לרובנו אין כוח אפילו להרים גרב מהרצפה.
למזלנו, קבוצה קטנה של יזמים בעלי חזון מגרמניה זיהו כבר ב2009 פוטנציאל בגלישה באינטרנט, הספורט החדש של המאה ה-21 שמצליח לגנוב מכולנו כ"כ הרבה זמן ותשומת לב, ולהעניק מטובו בחזרה לסביבה.
עוד עץ נשתל: איך זה עובד?
Ecosia הוא מנוע חיפוש, סטייל גוגל ובינג, שהרווחים מהפרסומות שמופיעות בו מושקעים בנטיעת עצים. כל משתמש שמתקין את התוסף החינמי ומתחיל לחפש ולגלוש באינטרנט באמצעותו, בעצם תורם את הרווחים שEcosia עושה מחשיפתו לפרסומות, למטרה הנעלה של נטיעת עצים.
עד היום Ecosia נטעה מעל ל7 מיליון עצים (!) וממשיכה לטעת אותם בקצב מהיר של עץ נוסף כל 5 שניות.
את תזרים ההכנסות והעברתם למטרת נטיעת העצים החברה מספקת באופן שקוף באתר האינטרנט שלה, כך שהמשתמשים במנוע החיפוש ידעו בודאות לאן הולך הכסף שהם מייצרים.
למה דווקא שתילת עצים?
אקלים קריר – עצים סופגים פחמן דו חמצני (CO2), שהוא אחד מהמניעים המשמעותיים ביותר לשינויי האקלים שאנו חווים. יערות גדולים יותר יוצרים עננים, אשר משקפים את אורה של השמש ומסייעים לקרר את כדור הארץ.
מגוון ביולוגי – יערות הם מיקרוקוסמוס עם מגוון ביולוגי עצום הכולל מיליוני מינים שלצערנו נכחדים בקצב גבוהה הרבה יותר מבעבר. שתילת עצים תסייע להפחית את צמצום המגוון ותאפשר המשך מחייה והתפתחות של חיות בר רבות שהיום נמצאות בסכנת הכחדה.
הגנה על האדמה – עצים מגנים על האדמה מסחף והם יוצרים קרקע יצרנית ופורייה, אם נמשיך לכרות עצים, נמצא עצמנו ממש בקרוב חיים בעולם שרובו מדבר.
אויר נקי – עצים יוצרים חמצן לו אנו זקוקים כדי לנשום, ובנוסף סופחים גזים מזהמי אויר ומסננים חלקיקים, כאשר כל זה יחד פשוט משלים את המשוואה. עצים = אויר נקי.
אנשים שמחים – יערות מספקים לנו מזון בריא ועוד שלל מוצרים שיכולים להיאסף באופן בר קיימא. בכל העולם, מחייתם של 1.6 מיליארד איש תלויה ביערות.
ביטחון מים – יערות מטמיעים מחזוריות מים ומונעים הצפות. הם יוצרים מיקרו-אקלים ומעלים את קו המים. למעשה, העצים משמשים מעין 'ספוג' ולכן גם מונעים בצורות.
לסיכום, אם גם לכם הייתה תקווה שיגיע היום בו תוכלו לעזור לעולם, בלי לשנות שום דבר באורח החיים שלכם (טוב נו, חוץ ממנוע החיפוש) אז עכשיו הגיע הזמן! אקטיביזם – פאסיבי שכזה, פרדוקס שכולו טוב והופך את השעות שאתם 'שורפים' למקור לטוב ותרומה לעולם. הורידו את מנוע החיפוש בחינם, תתחילו לגלוש ותשתלו עצים – כזה פשוט!
אהבתם את הרעיון? רוצים להמשיך להשפיע לטובה? שתפו אותו עם חברים שחולקים אתכם את עולם הערכים והעניין בהצלת הסביבה, כדי שגם הם יתחילו לשתול עצים ברחבי העולם בלי לצאת מהבית.
תוכנית חדשה בכיכר המדינה עלולה לצאת לפועל בחודשים הקרובים ולשנות לחלוטין את המאזן האקולוגי והצביון של האזור • יותר מ100 עצים עתיקים יכרתו ללא סקר עצים או חוו"ד פקיד היערות • אלף מקומות חניה יתווספו ללא שינוי בנתיבי התנועה • יום שישי ב10:30 יוחתמו תושבי האזור על עצומה כנגד הפרוייקט.
כיכר המדינה כיום מתנהלת כשטח ציבורי חופשי בן 77 דונם, אשר מאפשר לתושבי האיזור להינות מכלל שימושים ציבוריים. באיזור מעל מאה עצים עתיקים השייכים לנוף העירוני של תל אביב ואינם ברי החלפה מאחר ושורשיהם עמוקים ומתפרסים לצדדים. עצים חשובים אלה מעניקים צל רחב, מחזיקים בעברם מורשת היסטורית, תורמים לשמירה על המערכת האקולוגית העדינה, הגדלת המגוון הביולוגי, טיהור האויר המפוייח והורדת הטמפרטורות באזור.
התוכנית מציעה הקמה של שלושה מגדלי יוקרה אשר מנכסים שטח ציבורי רחב עם הכרחיות של הקמת חניון תת-קרקעי. לאיזור צפויים להכנס עוד כאלף מקומות חניה חדשים ללא כל שינוי בנתיבי התנועה. המשמעות של הפיכת כיכר המדינה לעוד איזור של מגדלי יוקרה הינה פוגענית לעירוב השימושים המקומי, לשטח הציבורי ההיסטורי ולמעבר של תל אביב אל עבר תחבורה בת-קיימא. יותר חניה ויותר מכוניות פרטיות יהפכו את הכיכר לפקוקה ומזוהמת מתמיד וכמו כן ישפיעו על חיבורי התנועה אל שאר נתיבים בעיר.
התוכנית הקיימת חסרת התייחסות אל עתידם של העצים הבוגרים הקיימים בשטחה וללא סקר עצים וחוו"ד של פקיד היערות- לכן ההחלטה אינה מבוססת על מיטב האפשרויות.
בעידן של בנייה מהירה ללא תכנון ירוק ומקיים אנו רואים כי עיריות רבות מוותרות על הטבע העירוני עבור מקומות חניה ובניינים גבוהים. ישנן אלטרנטיבות אשר מאפשרות להשאיר עצים עתיקים ולבנות סביבם, לשמר את הטבע העירוני ולהגדיל את היצע הדירות בו זמנית.
אי אפשר שלא לתהות האם פתרונות כאלה אכן פותרים את משבר הדיור?
האם פתרונות כאלה מעלים את כושר נשיאת העיר אל עבר עתיד בו מספר האנשים רק הולך וגדל?
תושבי תל אביב והסביבה דורשים תכנון אחראי. תכנון אשר מתחשב בקיים ומתקדם אל עבר מערכות ירוקות ומקיימות שהן חלק מהפתרון ולא חלק מבעיה- הנצחת הפקקים ויוקר המחיה; ולכן, בשישי הקרוב בשעה 10:30 יצאו תושבי האיזור וקהילת תל אביב אל הכיכר להחתים על עצומה המתנגדת לפרוייקט ואל התרחשויות לא חוקיות בתוכנית המוצעת. אנו מזמינים אתכם לתמוך ולהשמיע קול.
הכותבת היא יעל שמר, מארגנת קהילתית- תא עירוניות בת-קיימא מטעם מגמה ירוקה. לפרטים נוספים והצטרפות למאבק ניתן לפנות בעמוד המאבק בפייסבוק 'מצילים את הכיכר' או במייל [email protected]
החיים על כדור הארץ מגוונים בצורה מופלאה. המגוון הביולוגי העצום ומלא היופי שהאקולוגיה והאבולוציה רקחו יחדיו, מצטמצם בקצב מעורר דאגה בעקבות פעילותינו ואורח חיינו האנושי. מה הקצב? מדוע, וסרטון המתעד חיות שהיו איתנו כאן עד הכדור על ממש לאחרונה ונכחדו.
ההערכה היא שיש כ8.7 מיליון מינים החיים על פני כדור הארץ וחולקים איתנו את משאביו, להוציא כמובן בקטריות. לצערנו הרב מאוד, הפעילות האנושית שכוללת תהליכים אקולוגיים עקיפים כמו ההתחממות הגלובאלית ופעולות ישירות כמו כריתה מאסיבית של יערות וחורשים טבעיים לגידול מרעה ותבואה להאכלתם, מביאה לקצב הכחדה חסר תקדים, הגבוה ביותר מאז ומעולם, שכרגע עומד על פי 1,000 מקצב ההכחדה הטבעי.
קצב ההכחדה הטבעי עמד בעבר על יחס של 0.1 על כל מיליון מינים בשנה, עד שנת 1990 עלתה הערכה זו ל1 על כל מיליון מינים בשנה, כאשר ההערכה הנוכחית עומדת על 100 הכחדות למיליון מינים בשנה וצופה עליה ל10,000 הכחדות על כל מיליון מינים בשנה.
התמונה המדאיגה הזו בעצם מבשרת על סוף עידן עבור חיות הבר, כאשר החיות המבוייתות משתלטות על שטחי המרעה שלהם ומתרבות בקצב תעשייתי מעורר בהלה.
המשמעות עבורנו? מלבד המשך הידרדרות מצבו האקולוגי של העולם עד לכדי סיכון השרדותנו אנו, כנראה שכבר הילדים והנכדים שלנו יוולדו לעולם שונה מאוד מזה שאנו נולדנו אליו מבחינת הטבע, מזג באויר,החיות שבו ותנאי המחייה.
למרות שהסרט דווקא נגמר עם מנה טובה של אופטימיות והשראה, כשהמוזיקה התנגנה לא יכולתי לעצור את הדמעות, לא יכולתי שלא לחוש את הכאב העצום שהקפיטליזם, הצרכנות והרגלי המחייה שלנו הטילו על העולם, על החיות הנכחדות, היערות המצטמצמים, האלמוגים והשוניות, האויר המזוהם, האוקיינוסים והקרחונים. על כל הטוב שמאות מיליוני שנים של אבולוציה הכינו עבורנו, ושאנו במאה שנים בלבד הצלחנו למחות ולערער באופן כה מוחלט, פשוט ישבתי על הספה בסלון ומיררתי בבכי.
זה סופי, מוחלט ומדעי, טביעת הרגל שלנו כאנושות מובילה את כדור הארץ לאבדון, כזה שלא משאיר לילדים ולנכדים שלנו סיכוי לחיים טובים, אלא אם, נעצור רגע להבין – ונשנה את דרכינו, כי כמו שאמר דיקפריו על דוכן האו"ם בסוף הסרט 'אנחנו התקווה האחרונה של הכדור הזה'.
אז כשמוזיקת הסיום התנגנה והעיניים שלי התמלאו בדמעות והלב במשקל עצום ומוכר, מלאת תסכול וחרדה קיומית שאלתי את עצמי – מה אני, אדם קטן וחסר השפעה, אחת ממליארדים, יכולה לעשות עם כל המידע הזה? עם כל הכובד העצום והידיעה שמליוני חיות מתות בגללי בכל יום, ושהטבע לו אני סוגדת כל כך כנראה לא יהיה פה עבור ילדיי? מה בכוחי לעשות כדי לשנות את הקטסטרופה הזו?
תודה לאל (או לעצמי) אחד הביטויים לאהבתי לטבע הוא המגזין הזה, המקום בו אני משתפת איתכם את עולמי ומעוררת השראה להכנסת הטבע לתוך הערים והבתים ומנסה להעלות מודעות לנושאים סביבתיים. אז כן, אחד מהדברים שאני יכולה לעשות הוא לספר לכם שאתם חייבים לצפות בדוקומנטריה הזאת! חייבים את זה לעצמכם, לילדיכם, לאויר שאתם נושמים, לחיות שאתם אוהבים, לעולם שיצר אתכם ולעולם שתשאירו אחריכם. נראה לי שזה היה גנדי שאמר – 'To understand is to change', ואם כולנו נבין ביחד אולי גם נשתנה ביחד, כמו רשת ענקית של אורגניזמים שבאחת יכולה לגאול את הקיום הזה מייסוריו על ידי קבלת כמה החלטות פשוטות שבמספרים גדולים עושות את כל ההבדל.
ישנם לא מעט חובבי קונספירציות שטוענים שההתחממות הגלובאלית ושינויי האקלים הם לא יותר מהמצאה אנושית, וכי מה שהעולם שלנו עובר הוא נורמלי לחלוטין ושכך היה במשך כל מליוני השנים הללו. אך האמת המדעית והמוכחת, זו שאינה קשובה לבעלי אינטרסים שמנסים לחבל במאמץ הגלובאלי לשם רווחים כספיים, מצביעה על כך שהכדור עליו אנו חיים נמצא בנקודת אל-חזור ושבתקופתנו אנו יחרץ דינם של כל היצורים החיים והצומחים על פני הכדור. איך נתמודד? מה נעשה? האם נמשיך לחיות את היום בלי להציץ למחר? או שמא נתחיל לחפש משמעות בצעדים ובמעשים שלנו?
אנו יכולים להרשם בהיסטוריה כנבלים שהפילו את העולם הזה וחירבו אותו עד היסוד או כגיבורים שהשיעו אותו והצליחו לשקם את גן העדן שניתן לנו.
בכל מקרה, לאחר שש שנות פעילות, זו הפעם הראשונה שאני כותבת אליכם באופן אישי ולא מתחת למעטה המגזין, ומבקשת מכם, ממך, באופן אישי, אדם לאדם – פנו לכם שעתיים היום בערב, מחר או בסוף שבוע, צפו בסרט, תלמדו איך אתם יכולים לשנות ולעזור, עשו זאת בביתכם, למדו את ילדיכם, שתפו עם חבריכם ותהיו שגרירים של טוב ושל הגנה על הטבע שלנו. כי אם לא אנחנו – אין מי שיגן על הכדור הנפלא שלנו.
לפני המבול: הסרט החשוב ביותר של לאונרדו דיקפריו
אמנם טיטאניק השאירה את רובנו בוכיים מול המסכים, לא מאמינים שג'ק איננו עוד, אך גם סרט אייקוני כמו 'טיטאניק' הוא כאין וכאפס לעומת הסרט החשוב ביותר לו היה שותף לאונרדו דיקפריו בחייו, והוא דווקא מובא לפניכם בחינם, ללא תנאים או רווחים, רק מטרה משותפת. 'לפני המבול' זה הסרט שיגע בכם באמת.
הסרט נותן הצצה על האופן בו שינויי האקלים של תקופתנו משפיעים על הסביבה ומה החברה האנושית יכולה לעשות על מנת למנוע הכחדה של מינים בסיכון, מערכות אקולוגיות שלמות וקהילות מקומיות ברחבי העולם.
ב'אחרי המבול' משתתפים שחקני מפתח מרכזיים מכל העולם: אלון מאסק, איש החזון והטוב שזנח את הקפיטליזם לטובת כלכלה ערכית, האפיפיור עם מסר נרגש למאמיניו, ברק אובמה שהיה מהארכיטקטים של ועידת הסביבה בפריז וההסכם הבינלאומי להפחת פליטת גזי חממה ומניעת עליית הטמפרטורות, באן קי מון, ג'ון קרי ואפילו נציגות ישראלית משלנו פרופ' גדעון אשל.
הסרט עלה לTouTube רק לפני שלושה ימים (נכון לרגע כתיבת שורות אלה) וכבר צפו בו כמעט 6 מיליון איש! זה סרט שנועד להשפיע ולשנות, הפעם לטובה.
עם 7.4 מיליארד פיות להאכיל וצפי ללפחות שני מליארד נוספים עד שנת 2050, בשילוב עם מצבו האקולוגי המדאיג של העולם, פתרונות הם אינם אפשרות נחמדה אלא חובה שתאפשר את המשך הישרדותנו. על אף שכאן בישראל ההתייחסות לנושא מתרחשת, כצפוי, על מי מנוחות בין סקנדל אחד לאחר, העולם המערבי המתקדם הבין ואף החל ליישם את הפתרון אולי המשמעותי ביותר – גינון וחקלאות עירונית אשר יספקו מזון לתושבים המקומיים ויתרמו לערכים הסביבתיים, הבריאותיים ואף החברתיים בתוך הקהילה.
אבולוציה אנושית מכוונת
אם נתמצת את הרגלי הצריכה האנושיים של אלפי השנים האחרונות החל מהלקטים, דרך הציידים, עד החקלאים הביתיים ובהמשך אל השדות המתועשים, נבחין בתנועה אבולוציונית מכוונת אשר הייתה חלק בלתי נפרד ממארג החיים והתרבות של אותה התקופה, כל שינוי שחל אצל האדם הפרטי חילחל לחברה כולה ולהפך. כעת אנו נמצאים על סף אבולוציה נוספת שנגזרת גם היא מאותו מארג חיים ששוזר בתוכו כל כך הרבה תחומים גם יחד.
טבלת הצרכים של מאסלו שמה בתחתית הפירמידה כבסיס עליו מושתת קיומו של האדם את צרכיו הפיזיולוגים שכוללים בין היתר: אויר נקי, מים נקיים ותזונה בריאה. על אף שאנו נמצאים במאה ה21 ושכבר ביקרנו בירח וחלקנו מגשימים עצמם מדי יום, תחזיות הOECD ומחקרי האו"ם צופים כי אם נמשיך בדרכנו כפי שאנו נוהגים בה כיום, האנושות ושאר בעלי החיים בה, צפויים להתמודד עם אתגרים קיומיים בסיסיים ביותר כמו זיהום אויר בלתי נסבל שצפוי לתפוס את המקום הראשון בטבלת הרוצחים הסדרתיים, מחסור חמור במים נקיים, מחסור בקרקעות להתיישבות וירידה בכושר גידול המזון במקביל לעלייה חדה בביקוש.
חקלאות קטלנית
לא מדובר בסרט אקשן ואף אחד לא מבטיח לנו סוף טוב, למעשה, אם לא נתעורר להפנים את העובדות והסטטיסטיקות שמספרות לנו את סיפורה של תקופתנו, אנו צפויים לסבול מתוצאות בלתי פוטוגניות בעליל.
החקלאות היא המזהמת מס' אחת בעולם, יותר מכל כלי התחבורה בעולם יחד (כולל מטוסים, ספינות ורכבות); היא כרתה שטחי יערות בגודל של יבשות אפריקה ודרום אמריקה ביחד, מזהמת המים והאויר הגדולה בעולם, אחראית על צמצומו הגובר של המגוון הביולוגי והכחדותן של חיות הבר ולמען האמת מאמצת את האדמה יותר משהיא יכולה, או צריכה, לשאת. (מקור)
בנוסף לכך, תחזיות האו"ם והOECD צופות כי עד שנת 2050 אוכלוסיית העולם תצרוך פי 2 יותר מזון כאשר יכולת הייצור למעשה תצנח בלפחות 30% מזו הנוכחית הודות לשימוש לא אחראי במשאבי הטבע.
דישון אדמות חקלאיות מוביל לחלחול מלחים למי התהום
משפט אינדיאני עתיק אומר: 'לא קיבלנו את העולם במתנה מהורינו, אלא בהשאלה מילדינו'. לצערנו אנו נשאיר אותם להתמודד עם שלל בעיות קיומיות, שכוללות: קושי בייצור מספיק מזון, מחסור במים, זיהום אויר כבד, מחסור באדמות ועוד.
איך חקלאות עירונית מתקדמת יכולה לעזור?
התחזיות הקודרות הללו אולי נראות כמו גורל אכזר ובלתי נמנע שילדינו ונכדינו יאלצו להתמודד עימו, ובכל הקשור לחלקה של החקלאות מן החי (גידול בקר, צאן ועופות) יתכן שזה אף נכון במידה ולא ניישם את ההמלצות, אך הודות ליכולתו המופלאה של הטבע לאזן ולהתאזן כחלק מהאקולוגיה, הכנסת חקלאות הצמחים לתוך הערים צפוייה להניב מגוון השפעות חיוביות שיחד לא רק ירסנו משמעותית את בזיזת הקרקעות, הכחדת המינים, זיהום המים והאויר ואת הריסוסים חסרי התקנה, אלא יהוו חלק מהאבולוציה הצרכנית, הערכית, הקהילתית והבריאותית של האדם. כיצד?
חברת גותהם גרינס מקימה חממות הידרופוניות לגידול מזון על גבי גגות סופרמרקטים ברחבי ארה"ב. (קרדיט: huffingtonpost)
7 דרכים בהן חקלאות עירונית תתרום לאיזון האקולוגי ולשינוי חברתי
לא צורכים אדמה – לנתון הכביכול פעוט הזה משמעות הרת גורל עבור האנושות. לא עוד כריתת יערות, לא עוד שדות תעשייתיים במרחק של עשרות, מאות ואלפי קילומטרים מהצרכנים, לא עוד דשנים למי תהום, לא עוד ריסוסים חסרי הבחנה, לא עוד לגדל מס' מועט של צמחים על מ"ר אחד. הגידולים המתקדמים וההידרופוניקה בראשם מנתקים את התלות באדמה ולמעשה מאפשרים להזיז את החקלאות משטחי ענק מרוחקים לשטחים עירוניים קטנים ובלתי מנוצלים. יתרה מכך, ההידרופוניקה הצליחה כבר לגדל פי 100 יותר צמחים למ"ר לעומת גידול קונבנציונאלי באדמה, הצליחה להוריד את הצורך בריסוס חומרי הדברה נגד מזיקים, הצליחה לצמצם את כוח האדם הנדרש לתפעול והגדילה את היעילות והתועלת פי כמה, מה שיסייע לנו רבות בהתאוששות מהמצב האקולוגי אליו נקלענו.
לנצל רק 10% מהמים – החקלאות בישראל צורכת כ-54% מסך כל צריכת המים בישראל, אחוז גבוה ויקר להפליא, אקולוגית וכלכלית כאחד. מערכות הידרופוניות חוסכות בממוצע 90% מסך המים אשר נמצאים בשימוש בחקלאות המסורתית עבור אותו מס' של צמחים. היעילות הגבוהה של שיטות הגידול המתקדמות וניצול המים המיטבי אף הגיע לרמות חסכון של 99%, כאשר נקודה זו מהווה פתרון מדהים למצוקת המים שהחקלאות המסורתית כופה על האנושות.
לנקות את זיהום האויר בערים – ע"פ דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כ87% מזיהום האויר שגורמת החקלאות מקורו בפחמן דו חמצני, כאשר מרביתו (מעל 90%) נוצר בעקבות שריפת דלקים. התחזית ע"פ הOECD צופה שבשנת 2050 סיבת המוות הנפוצה ביותר תהיה זיהום אויר (3.6 מליון איש בשנה) ובועידת האקלים הבינלאומית כל המדינות המשתתפות במאמץ הבראת העולם התחייבו להפחית פליטת גזי חממה עד שנת 2020.
איך חקלאות עירונית מתקדמת תסייע לנו להתמודד עם אתגר זה? ובכן, כל ילד יודע שתהליך הפוטוסינתזה שהצמחים מבצעים באופן טבעי יעיל בהמרת פחמן דו חמצני לחמצן ושם נמצא המפתח להתמודדות עם איי החום העירוניים והזיהום המצטברים במרכזי הערים. הכנסת החקלאות המתקדמת למרכזי הערים, תוסיף מליוני צמחים חדשים שיגדלו בתוך העיר ויבצעו כתוצר לוואי חיובי סינון וניקוי לגזים המצטברים בין הבניינים והכבישים כתוצאה מאורח החיים המודרני, כך שהחיים של כולנו יהיו קצת יותר בריאים.
החזרת רלוונטיות מקצוע החקלאות – בשל העבודה המאומצת הכרוכה בחקלאות, מרחקם של השטחים החקלאיים מהערים, הסיכון הגבוה והריווחיות הנמוכה, הגיל הממוצע של החקלאים בישראל עומד על 63. כל זאת בשילוב עם הפחתת מיסי היבוא ועליית מחירי המים, הופכים את החקלאי הקונבנציונאלי למקצוע הולך ונעלם אשר אינו מראה סימני אטרקטיביות או יציבות לדור הצעיר שנכנס לשוק העבודה.
ככל שיכולת היצור של המדינה נפגעת, כך יותר כספים מועברים למדינות זרות ויותר סחורה זולה ובלתי מפוקחת נכנסת לישראל, כאשר לצרכן, בהיעדר חובת סימון, אין שום דרך לזהותה.
פתיחת ענף החקלאות העירונית המתקדמת לאזרחי ישראל תעניק להם הזדמנות להוביל את החזרת עצמאותה של המדינה באמצעות חקלאות מתקדמת, היי טקית, אוטומטית וקלה לתפעול, כנהוג בזמנים מודרנים כמו אלו. חקלאות עירונית מתקדמת עולה בקנה אחד עם רוח התקופה ומחזירה את האטרקטיביות של החקלאות עם טעם של חברתיות, קהילתיות וערכים.
יתרה מכך, החקלאים של העתיד יגורו במרכזי הערים וינהלו חוות על גגות גורדי שחקים, הם ינהלו כח עבודה מקומי מצומצם במקום צוותי ענק של פועלים זרים ויזרימו את ההכנסות מענף זה חזרה לכלכלת מדינת ישראל.
בידוד בניינים וחסכון אנרגטי – גידול צמחים על גג בניינים תורם משמעותית לבידודו מטפמרטורות חיצוניות ועל כן גם חוסך כספים רבים על אנרגיה הנדרשת לחימומו או קירורו בקיץ או בחורף ובכך חוסך זיהום נוסף.
עידוד יזמות וכלכלה מקומית – ניו יורק, ונקובר, אמסטרדם, שיקגו, יפן ואפילו מונטריאול, כולן הבינו את מה שבישראל מסרבים להפנים: חקלאות עירונית היא מצב של WIN WIN, כולם מרוויחים ולכן הרשויות מתגמלות ומקלות על תהליך הקמת חוות עירוניות על ידי הקצאת שטחים בלתי מנוצלים ומתן מענקים. מהלכים אלו גורמים להקמת גופים עסקיים מקומיים שמעסיקים כח עבודה מקומי במקום עובדים זרים כנהוג כיום, מה שמייצר תוצרת מקומית שנמכרת לתושבים מקומיים, כאשר הכסף והרווחים זורמים חזרה אל הכלכלה המקומית בתצורת מיסים ופיתוח מקומות עבודה נוספים.
עידוד יזמות בתחום החקלאות העירונית יפתח ענף כלכלי חדש שמתבשם כולו בניחוחות קהילתיות ויעילות כלכלית ויפה שעה אחת קודם.
להחזיר את הבריאות לירקות – כבר נתבשרנו מאינספור כיוונים על הפרדוקסאליות מאחרי הסכנות הבריאותיות שכרוכות בצריכת ירקות: ישראל היא שיאנית ריסוס גידול השדה מבין כל מדינות הOECD, יבוא לא מפוקח של ירקות לעיתים מכניס לארץ וירוסים ורעלים אסורים, ובכלל, כל הזמן שעובר מהרגע בו קוטפים את הפרי (טרם הבשיל) עד שמויין, נארז, נשלח, נפרס על המדפים, נקנה ונצרך, גורם להפחתה משמעותית במינרלים ובויטמינים אותם הכיל במקור.
החקלאות העירונית למעשה עוזרת להרוויח פעמיים: בפעם הראשונה עם אופן גידול בסביבה מבוקרת אשר חוסך משמעותית את הצורך בריסוסים והדברות ועושה שימוש בדשנים טבעיים ממקור צמחי, ואספקה מהירה וטרייה ביותר של ירקות, תבלינים ופירות במה שנקרא בעולם שיטת Farm To Table, או בעברית, מהחווה לצלחת. מה שנקטף היום, נצרך היום ולכן גם מכיל עדיין מקסימום ערכים תזונתיים.
על אף המודעות העולה והצעדים הראשוניים שנעשים בישראל בתצורת חוות גידול מתקדמות כדוגמת חוות ירוק בעיר שהוקמה על גג הדיזינגוף סנטר, רובן המכריע עדיין יוזמות פרטיות של חלוצים צעירים אשר מבקשים להביא את החקלאות העירונית לישראל, כאשר הבירוקרטיה הישראלית טרם הכירה בענף החדש כאבולוציה חקלאית מתבקשת ומכבידה על הקמתן.
חקלאי בביתו: כוחו של האדם הקטן
לגדל ללא ריסוס בבית עם כל המשפחה
היכולת לגדל מזון בשנת 2016 אינה שמורה רק לחקלאים או מביני עניין, אלא פתוחה לכולם, עם או בלי נסיון. שיטות הגידול המתקדמות, ובראשן ההידרופוניקה, הכניסו את גידול המזון לתוך בתיהם של תושבי הערים הגדולות והצפופות ביותר.
עם מערכות גידול הידרופוניות אוטומטיות וחסכוניות במקום, כל אדם יכול כעת לקחת לידיו את היכולת לגדל לפחות חלק ממזונו בעצמו כאשר כיום ניתן למצוא מערכות שמגדלות עד 56 צמחים במטר מרובע אחד, עובדה שפותחת אפשרות לגדל מיני תבלינים וירקות גם בחללים קטנים מאוד.
בעזרת מגוון המדריכים החינמיים הפזורים ברשת וקהילות המגדלים העירוניים, גם אדם שמעולם בחייו לא גידל דבר, יכול כבר מחר בבוקר להתחיל לגדל מגוון צמחים בהצלחה, כאשר עם הזמן יהפוך למגדל מקצועי ומנוסה שמניב מקסימום יבול ומינימום מקום ומשאבים.
ההתנסות האישית מוכיחה כמה פשוט וישים הפתרון בכל סקאלה אפשרית וכי עתיד גידול המזון צפוי להשתנות במהרה, אם לא באמצעות הובלתה של המדינה, אז באמצעות הובלת אזרחיה, כי בכל זאת, אי אפשר לעצור רעיון שהגיע זמנו.
הערה: נזקי החקלאות נגרמים ע"י חקלאות הבשר, החלב והחי גם יחד. החקלאות העירונית צפויה לפתור את נזקי החקלאות מהצומח, כאשר ישנם מהלכים נוספים שצריכים להעשות על מנת לפתור את הבעיה בשלמותה. על כך תוכלו לקרוא כאן.
רוצים להצטרף לקהילת המגדלים ולקבל חומרים מקצועיים שיסייעו לכם למקסם תפוקה? הרשמו לניוזלטר שלנו.
בזמן שאנו חיים את חיינו הסוערים במדינה הקטנטנה שלנו, מתרחשות ברחבי העולם תופעות טבע עצומות, מוזרות, מרהיבות והרסניות שתופסות צורה בדרך כלל בתנאים אקלימיים מיוחדים. קחו חמש דקות להכיר תופעות טבע נדירות ומדהימות ביופיין שיגרמו לבן אנוש ממוצע להתפעל ולהעריך הרבה יותר את המורכבות והקסם שמאחרי כדור הארץ שלנו.
בריקים וולקניים הם תופעת טבע מהפנטת המייצרת ברקים בתוך הרי געש. מחקר בכתב העת Science ציין כי המטענים החשמליים נוצרים כאשר שברי סלע, אפר, וחלקיקי קרח מתנגשים זה בזה, בעמוד ההתפרצות של הר הגעש, ובכך מייצרים מטענים סטטיים, בדיוק כפי שחלקיקי קרח מתנגשים בסופות רעמים רגילות.
Carlos Gutierrez / UPI Photo / Landov
ברקים וולקניים הם תופעה חזותית מדהימה שתועדה בכמעט 200 התפרצויות במשך 200 השנים האחרונות.
הברקים של קאטאטומבו
commons.wikimedia.org / Creative Commons
אומרים ש"ברק אינו מכה באותו מקום פעמיים", כנראה שאמרה זו אינה נכונה במקרה הזה, מכיוון שבמקום אחד בונצואלה, מסביב לשפך נהר קאטאטומבו לאגם מרקאיבו, סופות הברקים פורצות בממוצע במשך 260 ימים בשנה, בתדירות של 280 ברקים בשעה, ונמשכות במשך כ-10 שעות ברציפות בכל יום.
התופעה מוכרת בשמות רבים כגון משואת מרקאיבו (Beacon of Maracaibo), הברקים של קאטאטומבו ואפילו בשמות דרמטיים כגון "הסערה הנצחית".
הברקים בדרך כלל לא עולים על גובה של 2-10 ק"מ מעל פני המים, ומגיעים לעוצמות גבוהות פי 10 מברקים רגילים.
מערבולת אש
מערבולות אש, טורנדו אש, או אש השטן, הם שמות של תופעת טבע נדירה המתרחשת כאשר אש, בשילוב טמפרטורה וזרמי אוויר מסוימים, יוצרת מערבולת שעולה לאוויר בדומה לסופת טורנדו. המערבולות יכולות להגיע לקוטר של מעל 500 מטר, ומהירות רוח של מעל 250 ק"מ, למרבה המזל לעיתים רחוקות בלבד, מערבולות אש אלו הופכות לטורדנו של ממש.
בועות קפואות אלה תחת אגם אברהם באלברטה שבקנדה, עשויות להיראות לא מזיקות, אבל עדיף לא להיות קרוב לאחת מהן כשהיא מתפוצצת. הבועות הן למעשה כיסי אויר קפואים המלאים בגז דליק מאוד מסוג מתאן, על פניו פליטת המתאן מפני שטח המים אינו מזיק, אבל הדלקת גפרורים באיזור האגם אינה מומלצת.
תופעת טבע מרהיבה שזכתה לכינוי "ים של כוכבים". היא מתרחשת באיזורים שונים בעולם ובצורה בולטת ביותר באיזור האיים המלדיביים, זכתה לכינוי זה בשל הגלים הכחולים הזוהרים בשעות הלילה הנפוצים באיזור.
תופעה זו נגרמת ע"י תגובה כימית טבעית הנקראת ביולומינסנציה (פליטת אור, הארה ביולוגית), אשר מתרחשת כאשר המיקרואורגניזם הנקרא פִיטוֹפְּלַנְקְטוֹנים, מוטרד ע"י החמצן במים.
מינים שונים של פיטופלנקטון ידועים ביכולתם לפלוט אור, כאשר הם נסחפים לחוף על ידי הגאות והשפל, האנרגיה הכימית שלהם הופכת לאנרגיית אור.
המים באגם בעלי בסיסות וקאוסטיות גבוהה מאוד (10.5 PH), טמפרטורת המים מגיעה ל60 מעלות צלזיוס, והם יכולים לשרוף את העור ועינייהם של בעלי החיים שלא הסתגלו לתנאים אלו. הבסיסיות הגבוהה של המים מגיעה מסודיום קרבונט ומינרלים אחרים שזורמים לתוך האגם מהגבעות שמסביב. הסודיום קרבונט – ששימש בעבר בתהלכי חניטה מצרית – משמש כסוג של חומר משמר פנטסטי עבור בעלי החיים חסרי המזל שסיימו את חייהם באגם.
צבעו של האגם משתנה מכתום, אדום ורוד, והוא נובע ממיני החיידקים ומיקרואורגניזמים החיים באגם. באופן מפתיע, האגם הזה הוא בית גידול לפלמינגו, אשר מקימים כאן את קנם וניזונים מהאצות האדומות למרות המים הקשים למחיה. זהו מקום גידול בטוח לציפורים הללו, מכיוון שאין טורפים המגיעים לשטח עוין זה.
סופת העל, המאיימת והקטלנית ביותר מכל סופות, יכולה להתרחש בכל מקום בעולם בתנאי מזג אויר מסוימים, אך הם נפוצים ביותר במישורים הגדולים של ארצות הברית, ארגנטינה, אורוגוואי ודרום ברזיל.
תא-על הוא בעצם גרסה עוצמתית ו'משודרגת' יותר של ענן סופה רגיל. בדיוק כמו סופות טורנדו, גם הם מאופיינים בזרם המסתובב בהתמדה.מסיבה זו, תאי על מכונים לעתים 'סופות מסתובבות', ויותר מכך לתאי-אל יש יכולת ליצור סופות טורנדו משל עצמו.
תופעה גיאולוגית נדירה, שבה סלעים "משייטות" לאורך אדמת עמק חלקה ללא התערבות אדם או בעלי חיים. האבנים נעות בתנאים מתאימים של כפור ורוח, במשך מספר שניות אחת לכמה שנים.
האבנים משייטות על גבי 'רפסודות' דקות של קרח הנוצרות בלילות חורף במדבריות ארה"ב. רפסודת הקרח צפה על גבי הלחות שמתחתיה ומרימה חלקית את הסלע שעליה. התרוממות זאת מספיקה בכדי לאפשר תנועה של השכבות קרח יחד עם האבנים ובו בזמן חריצת שובלים בבוץ שמתחת לרפסודה.
האורות הבהירים והמרקדים של אורורה הם למעשה התנגשויות בין חלקיקים מלאים במטען חשמלי מהשמש שחודרים לאטמוספרה של כדור הארץ. התנגשויות אלה משתנות בצבעם בהתאם לסוג של חלקיקי הגז המתנגשים.
פירוש המילה אונדלטוס (Undulatus) הוא: "גלי" ואספרטוס (asperatus) הוא "נסער" או "פרע", ומכאן התרגום מלטינית "גלים נסערים". היווצרות ענן נדירה זו נתפסה לראשונה במצלמה על ידי ג'יין וויגין בשנת 2006 בארה"ב, אבל רק בשנת 2009 הוצעה כסיווג עננים נפרד על ידי המייסד של אגודת ההוקרה לעננים (כן כן זה דבר אמיתי). עננים אלו יהיו התוספת הראשונה לאטלס העננים בין-לאומי של הארגון המטאורולוגי העולמי, מאז 1951.
הסרטנים האדומים מתרבים בתקופה מאוד ספציפית בתחילת הגאות ברבעון האחרון של הירח במהלך העונה הגשומה, ולכן כאשר מגיע הרגע המדויק, הסרטנים מסנכרנים את מהלכם, וכתוצאה מכך האי מתמלא במיליוני סרטנים במנוסה.
ההגירה ההמונית נמשכת כ18 ימים, כאשר רבבות סרטנים עושים את דרכם לחוף, מטפסים על מכשולים ועוקבים אחר נתיבים ששימשו אותם במשך שנים. בעוד שרוב החברות המודרניות היו מתייחסות אל ההגירה השנתית כמטרד, 2000 התושבים של איי חג המולד עושים כמיטב יכולתם כדי לעזור לסרטנים הלחוצים. הם סוגרים כבישים, בונים גדרות מיוחדות, מנהרות ואפילו גשרים בכדי לשמור ולסייע לסרטנים במסעם המפרך אל הים.
אגם המדוזות בפלאו (Palau)
אגם מים מלוחים הממוקם על אי לא מיושב, מול חופי קורור בפלאו. "אגם המדוזות" הוא אחד מ70 האגמים המלוחים בארכיפלג בדרום האוקיינוס השקט, אשר היו מחוברים לים בעבר, אבל כיום מנותקים.
המדוזות הניזונות מהאצות שצומחות במהרה וללא טורפים מקומיים, השתלטו היום לחלוטין על האגם הקטן.
במהלך היום, המדוזות נודדות מצידו האחד של האגם לצידו השני בכדי לעקוב אחר מסלול השמש, המזינה את האצות עליהן הן שורדות.
תופעה הידועה בשם "עמודי אור" נצפת בלילות ונוצרת באזורים עם מזג אויר קר מאוד (נדרשת טמפרטורה של מינוס 20 מעלות צלזיוס או פחות), עם תנאי רוח מתאימים וכאשר יש שפע של גבישי קרח זעירים באטמוספירה.
כאשר האור משתקף דרך הגבישים, ניתן לראות עמודי אור בצבעים שונים, המשתרעים כלפי מעלה.
פרחי קרח
פרחי קרח או פרחי כפור, הם גבישי קרח נפוצים הנוצרים על שכבות קרח דקות בימות צעירות ובאגמים. בכדי להיווצר, הפרחים זקוקים לטמפרטורות נמוכות ממינוס 22 מעלות צלזיוס.
הבריניקלים נוצרים כאשר קופאים פני הים (קורה בעיקר באיזורי הקוטב הצפוני והדרומי), בצורה כזו שמכריחה את כיסי המים הקרים והמלוחים במיוחד להתאסף בחלקו התחתון של הקרח.
התערובת הזו של מי קרח ומלח צפופה יותר ממי הים מתחתיה, וכתוצאה מכך הוא נוטה לשקוע לאט לתחתית.
מכיוון שהטמפרטורות קרות במיוחד, המים הטריים מתחת לתערובת המלח קופאים סביב המלח, בזמן שקיעתו, וכתוצאה מכך נוצח נטיף קרח ענקי, מתחת לפני הים.
הירקות והפירות המרוססים ביותר
1.לשטוף ולשפשף
