בית תגיות גידול הידרו

תגית: גידול הידרו

גאוני: שלט חוצות אקולוגי מייצר מים, מטהר אויר ומגדל חסות

בואו נודה על האמת, בשביל חברות הפרסום אנו שווים הרבה מאוד כסף והסיכוי שבדרכנו הביתה מהעבודה לא נחלוף על שלט חוצות צעקני הוא נמוך כמו הסיכוי שנגלה בונוס ענק בתלוש משכורת רק כי אנו אנשים טובים. אבל אולי אם כל הפרסומות שממטירים עלינו היו מגיעות ממקור כמו שלטי החוצות האקולוגים שיצרו סטודנטים מלימה בפרו, לא היינו מתנגדים כל כך, שכן סוף סוף הפרסום עובד בשבילנו.

בלימה, עיר הבירה של פרו, פועלת אוניברסיטת UTEC להנדסה וטכנולוגיה שחשבה על דרכים יצירתיות במיוחד לפרסם את מועדי פתיחת ההרשמה לשנות הלימודים מ2013 עד 2015. בכל פעם שזמנו של קמפיין חדש לעלות לאויר הגיע, חשבו באוניברסיטה על אתגר קיים בלימה שמצריך מענה טכנולוגי והינדסו לו פתרון לטובת התושבים המקומיים, התוצאות לא פחות ממדהימות.

מי שתיה מהאויר באמצע המדבר

הסטודנטים באוניברסיטת UTEC להנדסה וטכנולוגיה בלימה שבפרו, מודעים היטב לקשיים איתם מתמודדים תושבי המדינה שלהם. לימה, עיר הבירה של פרו והשניה בגודלה במדינה, ממוקמת במרכזו של מדבר צחיח שגשם יורד בו רק לעיתים רחוקות, רחוקות כל כך, עד כי כמות הגשם השנתית מסתכמת ב-4 ס"מ בלבד. בשל חוסר ברירה, לימה מתחזקת מצב מתמשך של בצורת והתושבים נאלצים לחפור בארות מזוהמים ולהשתמש במים מלוכלכים באופן יומיומי.

אבל הסטודנטים שמו לב לעובדה חשובה בנוגע לאקולוגיה של האזור שגרמה להם לחשוב על פתרון שלט החוצות; הלחות הממוצעת בלימה גבוהה מאוד ומגיעה לרמה של 98 אחוז, המשמעות של זה כמובן היא בלתי נמנעת – האויר מלא במים.

העובדה הפשוטה הזו הובילה בסופו של דבר להמצאה שתוכל לשפר את חייהם של תושבים רבים ברחבי העולם שסובלים ממצוקה דומה. הפתרון שהסטודנטים הגו הוא לוח חוצות ענק שמסוגל למשוך לחות מהאויר, להעביר אותה דרך פילטרים ואוסמוזה הפוכה ובסוף להוציא מי שתייה נקיים מברז בתחתית השלט.

לשלט חמישה מאגרים כאשר כל אחד מהם מכיל 20 ליטר של מים. לאחר תהליך הפילטור והטיהור, המים מהמאגרים הללו מגיעים למאגר מים נקיים אחד גדול שבשלושת החודשים הראשונים הפיק יותר מ- 9450 ליטר. כמות כזו של מים מספיקה למאות משפחות לחודש שלם.

אמנם המטרה המקורית והאצטלה בגינה כביכול נהגה הרעיון היה למשוך סטודנטים חדשים להצטרף לאוניברסיטת UTEC באמצעות שלט החוצות הענק והייחודי, אך במקרה הזה מדובר בפרסום שמניב לכל תושבי האזור את האלמנט הבסיסי ביותר לחיים – מים.

1,200 עצים בשלט חוצות אחד

זה לא נגמר כאן, לאחר הקמפיין המוצלח של שלטי החוצות פנו התלמידים באוניברסיטה להנדסה וטכנולוגיה לנושא אחר וכאוב לא פחות – זיהום האויר. בסרטון מטעם האוניברסיטה מסבירים כיצד עבודות הבניה הרבות שמתבצעות בעיר לימה ככלל ובמתחם הקמפוס בפרט תרמו רבות לערפיח כבד שמזיק לבריאות ומגביל את הראות, וששוב, הפתרון שיישמו הסטודנטים הוא לא אחר מאשר עוד שלט חוצות ענק – עם טוויסט קצת אחר.

שלט החוצות החדש מנצל את הלחות של לימה ואת יכולותיו הקודמות של השלט למשוך אליו את המים באויר, על מנת לתפוס גם חלקיקי אבק ולכלוך ולהעביר אותם דרך פילטר מים אל הצד השני בו האויר יצא נקי מערפיח וחלקיקי לכלוך. לפי דוברי האוניברסיטה, שלט חוצות אחד שווה ערך ביכולות הטיהור שלו ליותר מ-1,200 עצים. שלט החוצות מוקם במרכז מתחם בניית הקמפוס החדש באוניבסיטה ומספק 100,000 מטרים מעוקבים של אויר נקי לעובדי הבניין מסביב.

נכון, הפחתת כמות הפחמן דו חמצני (CO2) בהחלט צריכה לקבל עדיפות בסדר היום האקולוגי והטכנולוגי, אך אם מתחשבים בעובדה שבייג'ין הייתה כל כך מאובקת בחורף הקודם עד כדי כך שניתן היה לראות את השמיים רק דרך שמש מזוייפת בשלט חוצות, ניתן להבין שאנו צריכים את כל העזרה שאפשר לקבל, גם אם היא רק מנקה את הערפיח מהאויר וחושפת פיסת שמיים.

2,448 חסות מהאויר

לקראת פתיחת תקופת ההרשמה לאוניברסטאות בשנת 2015 חיפשה שוב UTEC אתגר מקומי שמצריך מענה הנדסי. אמנם בעיות לא קשה למצוא, אך לדעת הסטודנטים הדחופה מבינהם היא העובדה שרוב שטחי הגידול באזור בוג'מה שבלימה מזוהמים הודות למי השקייה מלאים בארסן, עופרת וקדמיום. ירקות שנשתלו באזור זה סופחים את הרעלים מהמים ומהאדמה והמתכות מועברות ישירות לעלים, מה שהופך את רוב הירקות בלימה למזוהמים.

הפתרון שנמצא לבעיה החמורה הזו טמון בשילוב בין שלט החוצות שמושך אויר לח ופולט מים נקיים לבין שיטת ההידרופוניקה. לצורך הפרוייקט הקימו מטעם האוניברסיטה ניסוי פיילט עם חסות.

בפרוייקט נעשה שימוש ב-10 פילטרים, 48 צינורות ומערכת טפטפות (בקונסטרוקציית NFT) שייצרו 2,448 ראשי חסה בריאים וטריים בשחולקו בחינם בכל שבוע למשך חודש לכל מי שהביע עניין בחווה הקטנה שהוקמה מתחת לשלט החוצות המיוחד הזה.

מעבר לעובדה שהפרוייקטים הנפלאים הללו מגייסים את הסטודנטים למען עזרה משמעותית לתושבים המקומיים בדרך אקולוגית, הם גם מוכיחים שבעידן הטכנולוגי לכל בעיה יש פתרון ישים, ומעודדים הצטרפות מוחות חדשים למעגל הלימודים ולבסוף גם למעגל העשייה.

הידרופוניקה 101 | מדריך גידול הידרופוני מקיף למגדלים מתחילים

ההידרופוניקה אמנם אינה שיטת גידול חדשה ונמצאת כאן עוד מימי המצרים, הבבלים והאצטקים, אך המאה ה-21 נתנה לה את הדחיפה הטכנולוגית לה הייתה זקוקה על מנת להכניסה לכל בית, חממה ובניין ולהפוך לפתרון הריאלי והיישים ביותר לבעיות המים, המזון, המקום וזיהום האויר בעולם.

אז נתחיל מההתחלה..

מה זה הידרופוניקה?

המילה 'הידרופוניקה' נובעת משתי מילים ביוונית; המילה היוונית הידרו (מים) ופונוס (עבודה).

הידרופוניקה מוגדרת כמדע גידול צמחים ללא שימוש באדמה אלא על ידי שימוש במדיום אינרטי כגון; חצץ, חול, כבול, ורמיקוליט, ספוג או נסורת, שאליו מתווסף דשן נוזלי מסיס המכיל את כל המרכיבים החיוניים הדרושים לגדילה וההתפתחות נורמלית של הצמח.

למה הידרופוניקה עובדת כ"כ טוב?

העקרון ההידרופוני פשוט למדי; אם אנו נותנים לצמח בדיוק מה שהוא צריך, כשהוא צריך את זה, בכמות שהוא צריך, הצמח יהיה בריא ומניב ככל שהגנטיקה שלו מאפשרת לו.

הפתרון התזונתי שניתן לצמחים במערכות הידרו בעצם מורכב מדשנים הידרופונים אשר מתמוססים היטב במים, PH מאוזן (בין 5.5-7) ולעיתים גם מתוספים לשלבי הצמיחה, הפריחה והפרי.
ההבדל בין צמיחה של שתיל הידרופוני לזה של שתיל אדמה נובע מהעובדה שהפתרון התזונתי במים זמין לצמחים בכל רגע נתון והם אינם צריכים לחפש ולפרק את האלמנטים הדרושים להתפתחותם כשם שהם עושים באדמה.

בשיטת הגידול המסורתית  תפקידה של האדמה להוות גם פתרון תזונתי עשיר במינרלים וגם להעניק לצמח יציבות ככל שהוא מרחיב ומעמיק שורשיו בה; תהליך התפרסות השורשים בחיפוש אחר המים והמינרלים הנחוצים לצמח גוזלת מהצמח עצמו משאבים שבגידול הידרופוני מופנים לצמיחה, לפריחה ולהנבת הפרי. למעשה, הזמינות של הפתרון התזונתי במים מאפשר להם 'לחסוך אנרגיה' על השרדות ולהפנות אותה להתפתחות.

בסרטון הבא מדגים מגדל קנאביס את ההבדלים בתוצאות שתי השיטות (אדמה מול הידרופוניקה) כאשר שני הצמחים הם ייחורים שנלקחו מאותה אמא, גודלו תחת אותה שמש ובאותו גודל של מיכל גידול – לשני הצמחים סופקו תנאים זהים לחלוטין, אך לא ניתן להתבלבל בהבדלים בינהם כשבוחנים את התוצאות.

לאחר שנים של מחקר המסקנה ברורה: אם תגדלו שני צמחים זהים מבחינה גנטית בתנאים זהים, את האחד באדמה והשני בהידרופוניקה – כמעט מיד תוכלו להבחין בהבדל. צמיחה מהירה יותר ויבול רב יותר – אלו הם רק חלק מהגורמים להתאמת ההידרופוניקה ברחבי העולם לייצור מסחרי, כמו גם גינון אורבני.


עשוי לעניין אותך גם:

איזו שיטת גידול הידרו מתאימה לך? יתרונות, חסרונות והמלצות
מדריך לבניית ערכה הידרופונית מסוג NFT | עשה זאת בעצמך
הידרו VS גידול באדמה | מה שיטת הגידול הטובה יותר?


 

מהו מצע הגידול?

מצע הגידול הוא חומר אינרטי חסר כל תועלת תזונתית לצמחים. בתוך המצע מתפתחים השורשים ותפקידו הוא בעיקר לייצב את הצמח ולאפשר לו להיזון מהפתרון התזונתי בקלות.

סוגי מצעי גידול הידרופונים: צמר סלעים, פרלייט, ורמיקוליט, סיבי קוקוס, חצץ, חול, טוף ועוד.

לחצו כאן למידע נוסף על מצע גידול הידרופוני

דישון צמחים הידרופונים

מדריך גידול הידרו למתחילים 101

גם באדמה וגם בגידול הידרופוני – כל הצמחים דורשים מס' אלמנטים מינרלים בכדי להתפתח. האלמנטים הללו ידועים כהזנה חיונית ומתחלקים ל-2 קבוצות:
מינרלים להם הצמח זקוק בכמויות גדולות – תזונת מאקרו
ומינרלים להם הצמח זקוק בכמויות קטנות יחסית – תזונת מיקרו
תזונת המאקרו כוללת: פחמן, מימן, חמצן (הנמצאים כבר באויר ובמים), זרחן , חנקן ואשלגן בכמויות גדולות, גופרית ומגנזיות בכמויות קטנות יותר.
תזונת המיקרו כוללת: ברזל, נחושת , אבץ, ניקל, מנגן,מוליבידן, בירן וכלור.
המינרלים הללו מסייעים לצמחים בבניית מולקולות ביולוגיות כגורם משלים, הנקשר לאנזים וחיוני לפעילותו הביולוגית, כמו גם בדרכים רבות אחרות.
הצמחים משיגים חמצן ופחמן דרך הפיויות שלהם . עם זאת, הם חייבים לספוג חומרים מזינים אחרים דרך שורשיהם.
כאן מגיע הפתרון התזונתי-הידרופוני – הוא מספק לצמח את המינרלים להם הוא זקוק בכמויות מדוייקות.

כיום פתרונות הדישון של המגדלים ההידרופונים כוללים דשנים סינטטים ואורגנים כאחד, אך באופן גורף – הידרופוניקה, גם אם הפתרון התזונתי בה יהיה 100% אורגני אינה נחשבת 'אורגנית' משום הגדרות בירוקרטיות שאינן מכירות בגידול במצע מנותק כאורגני, על אף ידידותו לסביבה.

השימוש בדשנים סינטטים רווחת יותר בקרב המגדלים ההידרופונים בעיקר בשל זמינותם הגבוהה ומחיריהם הנוחים. הדשנים הסינטטים מורכבים מנוסחאות מדוייקות שפותחו במיוחד על מנת לספק לצמחים הידרופונים את התזונה המושלמת לכל שלבי חייהם והם נמכרים בחנויות גידול, משתלות וחנויות אינטרנטיות.

לעיתים קרובות אנשים מניחים שהשימוש בדשנים סינטטים ממעיט מערכו התזונתי של הפרי או פוגע בתועלתו הבריאותית, אך האמת לא יכולה להיות רחוקה יותר.

כחוק כללי, לצמחים תהיינה דרישות תזונתיות גבוהות יותר בחודשים הקרים יותר ודרישות נמוכות יותר בחודשים החמים. בשל כך, יש צורך להזין את הצמחים בחודשי הקיץ לפי המדדים המינימאלים ובחורף לפי אלו המקסימאלים, או בחודשי הקיץ לדשן כל החלפת מים שניה ואילו בחודשי החורף בכל פעם שאנו מחליפים את המים.

TDS-PPM-PH – מה זה אומר?

PPM – Parts Per Million

הPPM בעצם מגלה לנו מה רמת הנקיון של המים, כאשר החישוב נעשה על כל מליון חלקי מים. כלומר – 900 PPM משמעו – 900 חלקיקים שאינם מים על כל מליון חלקיקי מים. מים טהורים אינם מוליכים חשמל – אלו המלחים המומסים במים שעושים זאת.

TDS – Total Dissolved Solids

המדד הזה מתייחס גם כן לרמת הנקיון במים. כל מה שהתמוסס במים הוא בעצם חומר מומס, אותם חומרים יכולים להיות כל דבר החל מכלור, סידן, מגנזיום (אבנית), דרך המינרלים שתוסיפו ועד לכל דבר אחר שהתמוסס במים והגיע למאגר הגידול.

TDS הוא המדד הטוב ביותר לסך כל החומרים המומסים במים.
בכדי להעריך את ה-TDS ניתן להשתמש במד EC הבוחן את המוליכות החשמלית של המים וממיר את המס' ל-TDM ב-PPM – PARTS PER MILLION. רוב המדים יבצעו את ההמרה הזו.

TDS בא לידי ביטוי בעיקר בPPM. זוהי קביעת המסה הנקבעת ע"י משקל המכונה גרוי-מטריק.
לצורך העניין כאשר מים בעלי חומרים מזינים ימדדו ב-700PPM המשמעות תהיה כי יש במים 700 מיליגרם על כל ליטר.

EC – Electrical Conductivity

כל המינרלים במים נושאים מטען חשמלי (יונים) ובעזרתם למעשה מצליחים מכשירי המדידה להעריך את רמת הPPM.

EC (מוליכות חשמלית) באה לידי ביטוי בעיקר בסימנס לסנטימטר (S/CM) או מיליסימנס לסנטימטר (MS/CM) .
ליונים תזונתיים יש מטען חשמלי במספר שלם, בדר"כ 1 חיובי או שלילי, 2 או 3.
EC הוא המדד לכל המטענים בפתרון ההזנה המכילים מטען חשמלי.
ככל שגדולה יותר כמות היונים התזונתיים בפתרון ההזנה, כך תגדל המוליכות החשמליות.
לחומר יש מוליכות של סימנס אחד אם זרם חשמלי של אמפר אחד יוכל לעבור דרכו בכל וולט של פוטנציאל חשמלי.

סימנס הוא ההופכי של אוהם (OHM) היחידה הסטנדרטית של התנגדות חשמלית , סימנס ידוע גם כ-MHO (אוהם לאחור).

למען הנוחות , לעיתים קרובות מדידות EC מומרות ליחידות TDS (PPM) למטר.

בנוגע לדיוקם של המדדים – בשל העובדה שכל חברת דשנים מערבבת את חומרי ההזנה שלה באופן שונה, המד משתמש בגורם המרה משוער אשר נע בין 0.5-0.72 ותלוי ביצרן.

כל מדי הPPM למעשה מודדים ערכים המתבססים על מוליכות חשמלית ואז ממירים את הערך ל-PPM.

1MS/CM (EC 1.0 OR CF10) = 500PPM – המד האמריקאי
1MS/CM (EC 1.0 OR CF10) = 640PPM – המד האירופי
1MS/CM (EC 1.0 OR CF10) = 700PPM – המד האוסטרלי


עשוי לעניין אותך גם:

מדריך הידרופוני למגדל המתחיל
מדריך גידול עגבניות הידרופוניות למקצוענים
מדריך תחזוקה לערכה הידרופונית


 

מה המדדים המתאימים לגידול הידרופוני?

חלק זה חשוב במיוחד משום שלמרות שהידרופוניקה בפוטנציאל יכולה להביא את הצמחים שלך למקסימום היכולות הגנטיות שלהם, מתן מדדים שאינם תואמים את צרכיהם תגרום לך לתסכול גדול כאשר פירותיהם ישחירו ויפלו או שסימני מחסור יופיעו על העלים.

העקרון המנחה בגידול ביתי הוא שאין צורך ממשי בהתאמה מדוייקת לצמח ספציפי אלא איגוד מספר צמחים (בדר"כ מאותה משפחה ומאותה עונה) בעלי צרכים דומים שיוכלו להנות יחד מהפתרון התזונתי.

לדוגמא: קבוצת תבלינים שמצריכה שמירה על ערכים מעודדים צמיחה לאורך זמן, או קבוצת ירקות קיץ כמו עגבניות, מלפפונים, פלפלים, חצילים וכו' שמצריכים שלבי גדילה, פריחה ופרי. ערבוב צמחים בעלי צרכים שונים ביחד יביאו לכך שלפחות חלק מהצמחים ההידרופונים שלך לא יקבלו את התזונה הנחוצה להם.

לפניכם טבלה המדגימה את המדדים הנחוצים לירקות הידרופונים שונים:

צמחים pH EC PPM
ארטישוק 6.5-7.5 0.8-1.8 560-1260
אספרגוס 6.0-6.8 1.4-1.8 980-1260
שעועית 6.0-6.5 2/4/2015 1400-2800
סלק אדום 6.0-6.5 0.8-5 1260-3500
ברוקולי 6.0-6.5 2.8-3.5 1960-2450
כרוב ניצנים 6.5-7.5 2.5-3.0 1750-2100
כרוב 6.5-7.0 2.5-3.0 1750-2100
גמבה 6.0-6.5 1.8-2.2 1260-1540
גזר 6.3 1.6-2.0 1120-1400
כרובית 6.0-7.0 0.5-2.0 1050-1400
סלרי 6.5 1.8- 2.4 1260-1680
כרוב ירוק 6.5-7.5
מלפפון 5.8-6.0 1.7-2.5 1190-1750
חציל 5.5-6.5 2.5-3.5 1750-2450
חסת אנדיב 5.5 2.0-2.4 1400-1680
דגנים 6 1.8-2.0 1260-1400
שום 6 1.4-1.8 980-1260
כרישה 6.5-7.0 1.4-1.8 980-1260
חסה 5.5-6.5 0.8-1.2 560-840
קישוא 6 1.8-2.4 1260-1680
במיה 6.5 2.0-2.4 1400-1680
בצלים 6.0-6.7 1.4-1.8 980-1260
פאק צ'וי 7 1.5-2.0 1050-1400
גזר לבן 6 1.4-1.8 980-1260
אפונה 6.0-7.0 0.8-1.8 980-1260
פלפל 5.8-6.3 2.0-3.0 1400-2100
פלפלים חריפים 6.0-6.5 3.0-3.5 2100-2450
תפוח אדמה 5.0-6.0 2.0-2.5 1400-1750
דלעת 5.5-7.5 1.8-2.4 1260-1680
צנון 6.0-7.0 1.6-2.2 840-1540
תרד 5.5-6.6 1.8-2.3 1260-1610
סלק עלים 6.0-7.0 1.8-2.3 1260-1610
תירסס 6 1.6-2.4 840-1680
בטטה 5.5-6.0 2.0-2.5 1400-1750
עגבניה 5.5-6.5 2.0-5.0 1400-3500
לפת 6.0-6.5 1.8-2.4 1260-1680
זוקיני 6 1.8-2.4 1260-1680

אלו הם העקרונות המרכזיים של ההידרופוניקה שעל כל מגדל הידרו להכיר לפני שהוא מקים את המערכת הראשונה שלו.
בנוסף ישנם מדריכים פרקטיים יותר לתפעול ותחזוקת מערכת הידרופונית שקישורים אליהם מופיעים בגוף הכתבה שיוכלו להיות לכם לעזר.

אם יש לכם שאלות, מוזמנים לפנות אלינו בתגובות.

איזו שיטת גידול הידרו מתאימה לך? יתרונות, חסרונות והמלצות

ישנן חמש שיטות גידול פופולאריות להידרופוניקה וכמו לכל דבר גם להן יתרונות וחסרונות. בחירתך בשיטה המתאימה צריכה להסתמר על הפרמטרים החשובים לך, בין אם הקמה מהירה של המערכת, תחזוקה נמוכה, תנובה גדולה יותר, אמינות גבוהה, יעילות כלכלית או כל פרמטר אחר שיכול להשפיע על כף המאזניים האישית שלך.

בעוד שכל חמש השיטות ישמעו די דומה וכולן מתבססות על העיקרון ההידרופוני בו הגידול נעשה ללא אדמה במים מועשרים בדשן וחמצן, כל אחת מהן גם שונה במקצת מקודמתה.  אנו נפרט על היתרונות והחסרונות של כל אחת מהשיטות לגידול הידרו על מנת להקל על בחירת השיטה המתאימה לך.

שימושי: מדריך גידול הידרופוני למגדל המתחיל

שיטת גידול הידרו 1 – ריקון והצפה (Flood & Drain)

זו אחת השיטות ההידרופוניות הידועות ובשנים האחרונות היא הפכה לפופולארית ביותר בקרב מגדלים הידרופונים חדשים. שיטה זו משתמשת במאגר המחזיק בתוכו את הפתרון התזונתי (מים מועשרים בדשן ותוספים תזונתיים) אשר מחובר למגש גידול או למיכלי גידול נפרדים שמכילים את המים ברגעי ההצפה.

במיכל המים תהיה משאבה שתדחף את הפתרון התזונתי אל מיכלי הגידול ותיצור בהם 'הצפה', לאחר מספר רגעים המים ירדו ויתנקזו חזרה אל המאגר.

יתרונות גידול הידרו בשיטת ריקון והצפה

1. מחזור של הפתרון התזונתי – חסכון אדיר במים ודשן
2. בניית המערכת פשוטה יחסית
3. מצריך משאבה קטנה יחסית כדי להריץ את המערכת
4. בשיטה זו בדר"כ אין צורך במקרר מים
5. קלה להקמה
6. קלה מאוד לתחזוקה
7. עלות המערכת יחסית נמוכה בהשוואה לשיטות גידול אחרות
8. ניתן לבחור כל מצע גידול הידרופוני

חסרונות גידול הידרו בשיטת ריקון והצפה

1. יתכן שתהיה הגבלת גובה משום גובה המאגר
2. מלחים ומינרלים עלולים להצטבר במצע הגידול משום ההצפה התחתונה
3. הצטברות מלחים ומינרלים עלולה לגרום למניעת הזנת הצמח ומחסור במינרלים
4. אם אתם מתחילים עם שתילים קטנים יתכן שההצפה לא תגיע לגובה השורשים ותזדקקו לעזרת טפטפות בשלב ההתחלתי

מדריך עשו זאת בעצמכם לבניית ערכת הצפה וריקון

שיטת גידול הידרו 2 – DWC – Deep Water Culture

DWC החלה לצבור פופולאריות בשנים האחרונות וישנן חברות שלקחו את הקונספט הישן של השיטה ושדרגו אותו כך שהוא טוב יותר מתמיד. מערכת הידרו כזו בדר"כ מורכבת ממאגר פתרון תזונתי אחד שהשתיל/ים יושבים בתוך כוסות רשת אשר ממוקמות במכסה שלו. בשיטה הזו שורשי הצמחים הצעירים יושבים כל הזמן בתוך הפתרון התזונתי המועשר בחמצן ורק כאשר גדלו ושורשיהם גדולים וחזקים מספיק מומלץ להוריד את גובה המים כך שרק חלק משורשי הצמח יגיעו אליהם.

יתרונות גידול הידרו בשיטת DWC

1. מעולה לצמחים שאוהבים מים
2. מאפשר התפתחות מערכת שורשים גדולים
3. גודל הצמחים המתאימים לגידול בערכה די גמיש
4. פחות שתילים, יותר תנובה
5. מחזור מים וחסכון בדשנים
6. בניית ערכה זולה יחסית

חסרונות גידול הידרו בשיטה DWC

1. ככל הנראה יהיה צורך במקרר מים
2. שורשי הצמחים חשופים למחלות בהעדר חמצן מספק
3. שימוש בדשנים אורגנים עלול להעלות קצף
4. מצריך מעקב יומיומי אחר רמת ה-PH ואיזונה
5. משום שהצמחים יושבים על מכסה המאגר איזון הPH עלול להיות מסורבל מדי
6. שורשי הצמחים עלולים לגדול כ"כ שיסתמו את מערכת הצינורות

מדריך עשו זאת בעצמכם לבניית ערכת גידול DWC

שיטת גידול הידרו 3 – NFT – Nutrient Film Technique

זו כנראה השיטה הותיקה ביותר וסביר שהמוכר בחנות הגידול יאמר לך זאת, אך למרות שהיא בשטח כבר שנים ארוכות עבור מגדלים מסחריים, רק לאחרונה השתחררו לשוק הפרטי מערכות גידול הידרופוניות מהסוג הזה. בשיטת ה-NFT שורשי הצמחים יושבים בתוך כוס רשת בצינור PVC וניזונים מזרם דק של הפתרון התזונתי אשר נדחף ממאגר המים ע"י משאבה וחוזר אליו בכח הכבידה.

יתרונות גידול הידרו בשיטה NFT

1. עלות בניית מערכת סבירה יחסית
2. זרימת מים מתמדת מסייעת להמנע מרקבון
3. ניתן לגדל לגובה – מס' גדול של צמחים במקום קטן
4. טוב עם דשנים אורגניים
5. זרימה מחזורית – חסכון במים ודשנים

חסרונות גידול הידרו בשיטת NFT

1. יש צורך במעקב אחר רמת החומציות במים באופן שוטף
2. אם המשאבה מתקלקלת, יש לצמחים רק כמה שעות של חסד לפני שימותו
3. אולי יהיה צורך בקירור המים
4. צמחים עם שורשים קצרים יזדקקו לטפטוף עילי עד שיגדלו מספיק

מדריך בעברית לבניית ערכה הידרופונית מסוג NFT

שיטת גידול הידרו 4 – אירופוניקה

זו כנראה השיטה ההידרופונית המתקדמת ביותר ומגדלים אשר רוצים לזרז את קצב צמיחת הגידולים שלהם יבחרו ודאי בשיטה זו. מה כ"כ מיוחד באירופוניקה? ובכן, בשונה משאר השיטות ההידרופוניות בהן שורשי הצמחים בשלב כזה או אחר יושבים בתוך מים (בין אם בדלי מלא או בפס מים דק), באירופוניקה שורשי הצמחים יושבים באויר ומקבלים את הפתרון התזונתי בצורת טפטוף או עירפול היישר עליהם. הטפטוף והעירפוך על שורשי הצמחים מקל עליהם לפרק את האלמנטים התזונתיים ובכך גם מזרז את צמיחתם.

עוד פרט מידע חשוב ביותר אודות האירופוניקה הוא – שהיא הומצאה בישראל! (רצינו שתהיו גאים)

יתרונות גידול הידרו בשיטה האירופונית

1. יחס גבוה בין מים לחמצן
2. ניתן לגדל לגובה ולהכיל מספר גבוה של צמחים במקום קטן
3. מחזור מים וחסכון בדשנים
4. ספיגה מוגברת של הפתרון התזונתי ע"י שורשי הצמחים
5. צמיחה מוגברת

חסרונות גידול הידרו בשיטה האירופונית

1. תנודות ברמת ה-PH, מעקב שוטף נחוץ
2. השקיית הצמחים נעשית אחת כל כמה דקות, השקייה לא מספקת יכולה לגרום נזק
3. יתכן צורך בקירור המים
4. מועד למחלות שורשים
5. אם מתקלקלת המשאבה הצמחים ימותו תוך שעות בודדות
6. המערפלים עלולים להסתם בשימוש בדשן אורגני

מדריך לבניית גינת מגדל – עשו זאת בעצמכם

שיטת גידול הידרו 5 – מערכת טפטוף

מערכת טפטפות נמצאת בשימוש גם במערכות לגידול בתוך הבית ובחוץ, זו מערכת שקרוב לודאי יבינו רוב בני המשפחה בין אם הם חובבי גננות או לא. מערכת מהסוג הזה ניתנת להקמה במס' רב של קונסטרוקציות והיא תלויה מאוד בצרכיו המדוייקים של המגדל. בעיקרה של השיטה עומד רעיון הטפטפות המוכר אך עם טוויסט הידרופוני – הפתרון התזונתי נמצא במאגר מים משותף ונדחף בצינור ע"י המשאבה לטפטפות האישיות של כל אחד מהצמחים, שאריות המים חוזרות למאגר וכך חוזר חלילה.

יתרונות גידול הידרו במערכת טפטפות

1. ניתן להשתמש בכל סוגי המצעים
2. עלות בנייה נמוכה יחסית
3. ניתן לטפטף 24/7 או לתזמן אותם מראש
4. ניתן לבחור אם להשתמש שוב במים או לנקז אותם החוצה
5. תמיד הפתרון התזונתי מטופטף מלמעלה למטה ולכן אין הצטברות מלחים ומינרלים בתחתית המצע
6. האפשרות לגדל במיכלים גדולים נותנת את האפשרות לגדל לאורך זמן

חסרונות גידול הידרו במערכת טפטפות

1. טפטפות נסתמות בקלות לכן מומלץ לא לדשן אורגני
2. ההקמה הראשונית ארוכה יחסית
3. משום שאנו משתמשים ביותר מצע מבשאר השיטות תהליך הספיגה לוקח זמן ארוך יותר

מדריך לבניית מערכת טפטוף הידרופונית


הידרו VS גידול באדמה – מה שיטת הגידול הטובה יותר?

ישנו ויכוח עתיק יומין שמתחדש ככל שגידולי הידרו הופכים שכיחים יותר בקרב החקלאים, מה השיטה הטובה יותר לגדל בה צמחים באופן פרטי או מסחרי?

מצד אחד, שיטת הגידול באדמה היא הגידול המסורתי שהיה בשימוש ע"י האנושות עוד לפני אלפי שנים מאז המהפכה החקלאית, ומהצד השני ישנה השיטה לגידול הידרו (הידרופוניקה) – אשר הינה מאוחרת יותר ובה הצמחים גדלים על מים המועשרים בדשנים, אך ללא מצע אדמה. אז השאלה שנשאלת.. איזו שיטה טובה יותר לגידול צמחים?

עשבים שוטים ומזיקים

הטיפול בעשבים שוטים ומזיקים עלול להיות מסוכן לבני אדםאחד מהיתרונות החשובים ביותר של גידול הידרו לעומת גידול באדמה, הוא העדרותם של עשבים שוטים ומזיקים בסביבת הגידול. האדמה משמשת כמארחת למגוון חרקים מזיקים וצמחים ופרזיטים , כמו גם צמחים מתחרים שעלולים לקחת את הערכים התזונתיים ואת אור השמש מהצמחים שלך.
כמובן שאם אתה מגדל מס' צמחים בתוך הבית באדניות, הסיכויים הם שלא תתקל בבעיות רבות עם עשבים ומזיקים בהם לא תוכל לטפל כראוי. אך עם זאת, אם אתה מתכנן לגדל מס' צמחים גדול הזקוקים למנה תזונתית הגונה וצריכים לחיות בסביבה נטול מזיקים , אז גידול הידרו הוא בהחלט השיטה הטובה יותר להמנע מלבזבז כסף, זמן ובריאות על הדברות וקוטלי עשבים.

צמיחתו הכללית של הצמח

שורשים הידרופונים - מה עדיף? גידול הידרו או גידול באדמה? מאמר מפורט

.מערכת שורשים מתפתחת במצע אדמה על מנת להגביר את האחיזה בקרקע ולהגדיל את שטח הפנים של השורשים בכדי שיוכלו להגדיל את הסיכוי לאיתור וספיגה של המים והמינרלים הנחוצים לצמיחתם הנמצאים באדמה. לעומת זאת, בשיטת גידול הידרו, האלמנטים התזונתיים נוכחים בכל מערכת המים בה יושבים השורשים והם זמינים לצריכה ככל שיצטרך הצמח.

זמינות המינרלים במים חוסכת מהשורשים את הצורך להרחיב את חיפושם כשם שקורה באדמה, ולתעל את המינרלים והאנרגיה לצמיחה מהירה וגדולה של הצמח במקום של מערכת השורשים, שזו בעצם הגדילה אותה אנשים רוצים לצמחים שלהם. יותר מכך, צמחי הידרו לא צריכים שתילה מחדש בכדי להרחיב את טווח התפשטות השורשים שאולי הוגבלו באדנית הראשונית בה נשתל.

צמחי הידרו למעשה מקבלים אספקה מתמדת של המים עם האלמנטים והמינרלים החיוניים לצמיחתם, ובכך מגיעים לבגרות מהר יותר לעומת צמחים שגודלו באדמה. עלול להשתמע מכך כאילו שיטת ההידרופוניקה צורכת יותר מים מאשר שיטת הגידול באדמה, אך ההפך הוא הנכון במקרה הזה, משום שמערכות הידרו בכלליות משתמשות בעד כ-85% פחות מים לעומת גידולים באדמה.

האם ישנה דרך כלשהי בה הגידול באדמה טוב יותר מהידרו?

התשובה היא כן. מאחר וגידול הידרו תלוי בהוספת מינרלים ואלמנטים מאוזנים ושונים בזמנים שונים במהלך הגידול, בהחלט אפשרי לבצע טעויות בעת ערבוב הדשנים , טעות שכזו מוזרמת אוטומטית לכל הצמחים המשורשרים למאגר המים, באם הטעות תוקנה תוך זמן קצר לא צפוי נזק לצמחים, אך אם הטעות חמקה מן העין, יבחין המגדל בסימני עודף או מחסור בצמחים תוך זמן מה.
אין ספק שמערכות גידול הידרו אינן מסובכות ודי קלות להפעלה ותחזוקה , אך דורשות מנה גדושה של תשומת לב, דיוק ומחקר.

לסיכום

לגידול הידרו יתרונות רבים עבור המגדל והצמחים ההידרופוניים וגידול נכון יאיץ את תהליך הצימוח ויביא את הצמחים לבגרות מהר יותר מאשר גידול באדמה.
אך גם הגידול המסורתי באדמה הוכיח באלפי שנות קיומיו כי המגדל המסור צפוי להנות מתוצאות טובות שאינן נופלות מגידול הידרו ואם נודה על האמת.. גם מתרפיה לא רעה בכלל.

הידרופוניקה בהיסטוריה | מקורותיה של שיטת הגידול המודרנית

המילה "הידרופוניקה" נובעת משתי מילים ביוונית. המילה היוונית הידרו (מים) ופונוס (עבודה) – פשוטו כמשמעו "עובד מים". ההידרופוניקה מוגדרת כמדע של גידול צמחים ללא שימוש באדמה, אלא על ידי שימוש במדיום אינרטי, כגון; צמר סלעים, חצץ, חול, כבול, ורמיקוליט, ספוג או נסורת, שאליו מתווסף דשן נוזלי המכיל את כל המרכיבים החיוניים הדרושים לגדילה והתפתחות נורמלית של הצמח.

הידרופוניקה בעת העתיקה

ההידרופוניקה התפתחה בשנים הראשונות של המאה ה-16, אך ידוע לנו שתרבויות מוקדמות יותר השתמשו בשיטה הרבה לפני. הגנים התלויים בבבל, או הגנים הצפים של האזטקים במקסיקו הם רק חלק מהדוגמאות של עולם ההידרופוניקה.

ישנם רישומים של ההירוגליפים המצריים, שמתוארכים מאות שנים לפנה"ס, המתארים את שיטת גידול הצמחים במים.
היישום של ההידרופוניקה הוכיח את עצמו על ידי מתן מזון לכוחות האמריקאים המוצבים באיים באוקיינוס השקט בשנות ה – 40 המוקדמות.

בשנת 1945 חיל האוויר האמריקאי פתר בעיה של אספקת ירקות טריים לחיילים על ידי השמת מערכות הידרופוניקה בקנה מידה גדול על האיים הסלעיים שלא היו מסוגלים לייצר יבולים כאלה בעצמם.

בשנות ה-50 השימוש המסחרי של הידרופוניקה התפזר ברחבי העולם למדינות כמו איטליה, ספרד, צרפת, אנגליה, גרמניה, שוודיה, רוסיה וישראל. היום יותר ויותר מדינות משתמשות בהידרופוניקה כדרך לייצר מזון איכותי עבור אנשים, אפילו בעזה ישנם גגות רבים מלאים בערכות הידרופוניות שופעות.

מדריך האבקה ידנית של פרחים | איך להיות דבורה?

כאשר אנו מגדלים פירות וירקות בחוץ, בין אם בשיטה האורגנית באדמה, או בשיטת ההידרופוניקה או האירופוניקה – הדבורים, הפרפרים והרוח דואגים להאבקה של הגידולים שלנו. עם זאת, כאשר אנו מגדלים צמחים הידרופונים בתוך מבנה, החברים המועילים שלנו כבר לא בסביבה כדי לעשות את העבודה שלהם. לכן, אנחנו חייבים לתפוס את תפקידם, ולדאוג להאבקה ידנית של הצמחים.

אנו אוכלים חלקים שונים בצמח ולכן לא כל ירק זקוק להאבקה. גידולי עלים ושורש (חסה, כרוב, סלק, וכו ') אינם מצריכים האבקה, מפני שאנו אוכלים אותם לפני שהם מגיעים לשלב הפריחה במחזור החיים שלהם. עם זאת, ישנם צמחים שאנו אוכלים (כמו עגבניות, לימונים ופלפלים) שכן מצריכים האבקה על מנת לייצר פרי או זרעים.

האבקה ידנית | שיעור מהיר בבוטניקה

מתוך 'דף יום' 'וויקיפדיה'

דבורים (ומאביקים אחרים) עפות מפרח לפרח, שותות צוף ובתמורה מפיצות אבקה. אבקה היא המרכיב הזכרי של פרח (זרעו של הפרח, אם תרצו). כאשר הוא מועבר לפרח אחר, האבקה נכנסת לתוך שחלת הפרח (החלק הנקבי בפרח) ומפרה בכדי לייצר פרי. תהליך זה לא יוכל להתרחש ללא סיוע מאביק.
עם זאת ישנם צמחים בעלי שני "איברי הצמח" (האבקנים והשחלה) ויכולים להאביק את עצמם, אך הם עדיין יזדקקו לקצת עזרה.

מאחר ובשנים האחרונות אוכלוסיית הדבורים נמצאת בסכנה בשל מוות פתאומי, לעיתים מסתורי של נחילים שלמים, מראה דבורה על פרח בערכות ההידרופוניות שלכם ובגינות יהפוך שכיח פחות ופחות, את תפקידן של הדבורים אסור לקחת כמובן מאליו ויהיה זה בהחלט רעיון לא רע לתת יד לכמה מגידולי המאכל שלך. זה די פשוט.

מדריך עשה זאת בעצמך

מתוך ויקיפדיהגידולי עלים ושורש (כמו תרד, גזר, בצל, ותבלינים): אל תדאגו להם! הם לא זקוקים להאבקה. פשוט קטפו אותם ובתאבון.

צמחים בעלי יכולת האבקה עצמית (עגבניות, פלפלים, חצילים, שעועית ואפונה): הם בדרך כלל יכולים לטפל בעניין בעצמם, אבל בהחלט תוכלו לעזור להם – תנערו מעט את הפרחים (בעדינות) כדי לעזור לאבקה להתפזר.

או תנסו את השיטה הבאה

האבקת שכנים

ישנם צמחים כמו קישואים, מלפפונים, מלונים ורוב הפירות, הזקוקים להחלפת אבקה עם שכניהם בכדי לייצר פירות. לקישואים, מלפפונים ומלונים יש פרחי זכר ונקבה נפרדים. הפרחים הזכרים יהיו עמוסים באבקנים, ולפרחי הנקבה יש בדרך כלל מה שנראה כמו פרי זעיר הבולט מהבסיס. הפירות והירקות האלה זקוקים להכי הרבה עזרה ויש להאביקם כדי לייצר פירות.

1. יש לחכות עד ששני הפרחים, הזכר והנקבה הם בשיא פריחתם – עליי כותרת פתוחים לרווחה.
2. קחו מכחול צבעי מים או כל מברשת אחרת(קטנה). תעבירו בעדינות על דפנות הפרח הגברי (תוכלו לראות את האבקה הצהובה או הכתומה על המברשת).
3. העבירו את המברשת על השחלה (פיסטיל) הפרח הנקבי (השחלה נמצאת במרכז הפרח הנקבי.לא תוכלו לפספס.)

זהו זה, עשיתם את זה! תהליך האבקה הסתיים בהצלחה. אתם אמורים לראות את הפירות מתחילים להיוצר בימים הקרובים. תמשיכו לחזור על התהליך עם הפרחים הבאים,ויהיה לכם אחלה יבול תוך זמן קצר.

עדיין אין פרי?

אם הצמח בכל זאת לא התחיל להצמיח פרי כעבור מספר ימים, (פרות זעירים אינם מופיעים או שהם מצטמקים ומתייבשים) אז כנראה משהו אחר השתבש בתהליך האבקה. שוק כזה או אחר יכול לגרום לצמחים שלכם לחסוך באנרגיה ולשכוח לגדל פרי.

איזה סוג של שוק? לחות לקויה, מחסור באור, וחסכים תזונתיים עלולות לגרום לנפילת פרי. סיבה שכיחה נוספת היא גלי חום באמצע הקיץ.
שינויי טמפרטורה חדים ביום ובלילה עלולים לשגע את הצמח, וכתוצאה מזה ינשור הפרי. אל תיכנסו לפאניקה!
אם תקררו את החדר הגידול ההידרופוני שלכם, אתם תראו פרחי נקבה חדשות מופיעות, בשלב הזה אמורה להתרחש האבקה מוצלחת.

חקלאות אורבנית | גידול הידרופוני בגורדי שחקים בערים מרכזיות

כשנגמרים השטחים הריקים בעיר הצפופה, הפתרון הוא ברור; לבנות כלפי מעלה. טריק פשוט זה מאפשר להקים מספרים עצומים של בתים ומשרדים בשטח מוגבל כגון הונג קונג, מנהטן ואפילו בתל-אביב.האנושות עומדת כעת בפני בעיה דומה בקנה מידה עולמי.

על פי דיווחי האו"ם,אוכלוסיית העולם צפויה לגדול לכ –9.1 מליארד עד שנת 2050. ארגון המזון והחקלאות של האו"ם טוענים שמשמעות האכלת כל האנשים האלה תהיה הגדלת ייצור המזון ב-70%, באמצעות שילוב של יבולים גבוהים יותר ולהרחבת השטח המעובד. אבל הקרקעות הזמינות הנוספת עבור עיבוד חקלאי מפוזרות בצורה לא אחידה, וחלקים גדולים ממנה מתאימים לגידול כמה יבולים מסוימים בלבד. אז למה לא ליצור קרקעות חקלאיות נוספות ע"י בנייה כלפי מעלה?

בניין השפרירית שעתיד להבנות בניו יורק
בניין השפרירית שעתיד להבנות בניו יורק

בנוסף ליצירת אדמות חקלאיות מהאוויר, החווה האנכית יכולה לחתוך את עלויות ההובלה ופליטות הפחמן דו חמצני הקשורים להעברת מזון למרחקים ארוכים.
כמו כן הן גם יפחיתו את הקלקול שמתרחש באופן בלתי נמנע בדרך, אומר דיקסון דספומייר (Dickson Despommier), פרופסור לבריאות הציבור ואיכות הסביבה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, אשר נחשב לאב הקדמון של החקלאות האנכית, והספר שפרסם לאחרונה, "החווה האנכית" (The Vertical Farm) , הוא המניפסט לרעיון.

לפי חטיבת האוכלוסין של האו"ם, בשנת 2050 כ 70% מאוכלוסיית העולם יחיו באזורים עירוניים. אז זהו מעשה הגיוני, הוא אומר, להעביר את החוות קרוב יותר למקום שבו רוב האנשים יחיו.

יתרון נוסף, אומר ד"ר דספומייר, השימוש בחומרי הדברה, קוטלי עשבים וקוטלי פטריות יכול לרדת עד למינימום הנחוץ על ידי גידול הצמחים בסביבה מבוקרת.
סחף קרקעות לא יהווה בעיה, מפני שהמזון יגודל בשיטת ההידרופוניקה, במילים אחרות, בתמיסה של מינרלים המומסים במים.
טכניקות מחזור מתוחכמות יבטיחו כי יהיה צורך לחלק קטן מהכמות המים וחומרים המזינים בהשוואה לחקלאות קונבנציונלית, ולא תהיינה שום בעיה של זיהום חקלאי.

גידול אנכי לגובה של ירוקים

נראה שזה רק עניין של זמן עד שבנייני חוות אנכיות יהפכו להיות עניין שבשגרה, עד אז כל אחד ואחד מאיתנו יכול להישתמש בטכנולוגיות הידרופוניקה והאירופוניקה המתקדמות ולגדל לעצמינו את המזון מספר מטרים מהצלחת. טכנולוגיית ההידרופוניקה אומנם עתיקת יומין אבל יותר רלוונטית מתמיד, דווקה בימינו אנו.



קיץ טעים ובריא: מדריך גידול עגבניות הידרופוני למקצוענים

כאשר אנו מגדלים עגבניות במערכת הידרופונית המים מחליפים את המדיום הטבעי בו יושבים שורשי הצמחים – האדמה. את הצמח לא באמת מעניין אם הוא באדמה או לא, מה שכן מעניין אותו, זה אם יש לו את האלמנטים החיוניים לקיומו במידות המספקות. מה חשוב לדעת? על מה להקפיד? איך לדשן? כל זאת ועוד במדריך.

אדמה פוריה מספקת את כל צרכיהם התזונתיים השלמים של הצמחים במינרלים, אלמנטים, מיקרו אלמנטים ואורגניזמים קטנים שנמצאים בה ויחד יוצרים מערכת אקולוגית אחת מתפקדת המאפשרת צמיחה בריאה.
בגידול הידרופוני עלינו לחקות את אותה מערכת אקולוגית וליצור לשורשים סביבה אולטימטיבית ממנה יוכלו להיזון כאילו הייתה הקרקע המושלמת עבורם.

מחקרים רבים הסיקו את הנוסחאות המדוייקות לגידול מוצלח בכל שלבי הגידול של צמחים ספציפיים המגודלים לצרכי מסחר, אך הם גם מצאו שלכל הצמחים יש מכנה משותף בצרכיהם העיקריים. חברות רבות יצרו דשנים מוכנים מראש על סמך אותם מחקרים המכילים את כמויות האלמנטים הממוצעות הנחוצות לרוב הצמחים ולמגדל ההידרופוני המתחיל יכולים להיות חיים קלים אם פשוט ישמע להוראותיהם.

אך מגדל הידרופוני שרוצה להבין את צרכיהם המדוייקים של הצמחים אותם הוא מגדל צריך להכנס מעט לעולם הכימיה והביולוגיה, אנו לוקחים אתכם עכשיו לעולמן של העגבניות.

צמחים צורכים 16 אלמנטים שונים מהאדמה , והם:

אלמנטים כימיים לגידול הידרופוני - מדריך גידול עגבניות

  • בשלבים המוקדמים של גידול עגבניות יותר מדי חנקן (N) גורם לצמיחה מהירה ועמוסה מדי , הצמח הופך 'שיחי' והדבר יכול לגרום לסדיקת ענפים וחריצים שמאוחר יותר גורמים לעגבניות מעוותות ולפרחים להקרב ולמות מבלי להניב.
    כדאי לשמור על רמת חנקן (N) של 60-70 PPM בשלבים המוקדמים של הגידול ההידרופוני.
  • על רמת הPPM ההתחלתי לא לחרוג מ-650, באם ישנה חריגה יש צורך בטיהור המים ע"י פילטר חול / פחם / אוסמוזה / אוזון וכו'.
  • במים ממקורות שונים כמויות שונות של סידן שבמדדים חריגים עלול לגרום להאטה בקצב הצמיחה, אם אתם מודעים לבעיית סידן במים שלכם, המעיטו במתן הסידן בדשנים.
  • יש לעקוב אחר רמת ה-PH שמשתנה עם הזמן ועלולה לחרוג מרמת ה-6.2 המומלצת. ודאו מדי יום-יומיים שרמת ה-PH נמצאת במדדים הנכונים. על טמפרטורת המים לנוע בטווח 18-25 מעלות צלזיוס.

ניהול תכנית תזונה נכונה צריכה להתחיל בהבנה של ריכוזי המינרלים בדשנים בחלקיקים למליון (PPM- PARTS PER MILLION) של האלמנטים השונים הנדרשים ע"י העגבניה .
ע"י שליטה במינוני האלמנטים , המגדלים יכולים לשלוט בצמיחה וביבול של הצמח.

הטבלה מציגה את האלמנטים המומלצים לעגבניה לאורך שלבי גדילה שונים במהלך העונה בערכות NFT.

טבלת אלמנטים גידול הידרופוני של עגבניות ** הטבלה יכולה להתאים גם לגידול מלפפונים ופלפלים במערכות הידרופוניות , אך פלפלים יצטרכו יותר חנקן (N) מוקדם יותר בעונה לעומת העגבניות.

  • אשלגן (K) גבוה מדי יגרום לבעיה בספיחת המגנזיום (Mg) והסידן (Ca) , שיוביל לסמפטומים של במחסור במגנזיום בעלים הנמוכים וריקבון פרחים בשלבים מוקדמים.
    האלמנטים המרכזיים לנהל הם החנקן (N) והאשלגן (K) מהסיבות שמצויינות למעלה.

דשנים מוכנים

דשנים הידרופוניםישנן מס' חברות שמייצרות דשנים מוכנים המכילים את נוסחת האלמנטים הספציפית שלהם. חלק מהדשנים הללו מכילים מגנזיום, חלק לא, אלו שלא יצטרכו השלמה של מגנזיום סולפט .

רוב הנוסחאות צריכות השלמת השלמות סידן (מסידן חנקני או סידן כלוריד)  ותוספת חנקן (ממס' מקורות אפשריים).
הנוסחאות מורכבות מערבוב אלמנטים ע"י התכנית המומלצת, הדשנים הללו מכילים כמות גדולה של אשלגן ומקשה על צריכת האשלגן והסידן ברמה הנדרשת לצמח.
הדבר יכול לגרום לצמיחת יתר כאשר יש יותר מדי אשלגן וכמות נמוכה של סידן במים (פחות מ50 PPM) משום שהאשלגן עלול להפריע לצריכת הסידן ע"י השורשים. הבעיה הזו משותפת לרוב הדשנים המוכנים מראש. השלמת סידן יכולה להתבצע מסידן כלוריד, אך יהיה זה עדיף פשוט למנן את האשלגן היטב.
בעיה קשורה היא שחלק מהדשנים המוכנים מכילים יותר מדי חנקן בכדי לספק השלמת סידן ע"י סידן חנקתי. אפשרי להעלות את רמת הסידן במים המדושנים ע"י אספקת הסידן החנקתי יחד עם סידן כלוריד. כל 150 גרם של סידן כלוריד (36%) ב-30 ליטר מביא ל-14PPM נוספים של סידן בפתרון הסופי שיסופק לצמחים.
הדשנים המוכנים מראש בהחלט קרובים ללספק את הצרכים של הצמחים לריכוזי המיקרו אלמנטים , למרות שחלקם גבוהים מהנדרש.