למרות שהסרט דווקא נגמר עם מנה טובה של אופטימיות והשראה, כשהמוזיקה התנגנה לא יכולתי לעצור את הדמעות, לא יכולתי שלא לחוש את הכאב העצום שהקפיטליזם, הצרכנות והרגלי המחייה שלנו הטילו על העולם, על החיות הנכחדות, היערות המצטמצמים, האלמוגים והשוניות, האויר המזוהם, האוקיינוסים והקרחונים. על כל הטוב שמאות מיליוני שנים של אבולוציה הכינו עבורנו, ושאנו במאה שנים בלבד הצלחנו למחות ולערער באופן כה מוחלט, פשוט ישבתי על הספה בסלון ומיררתי בבכי.
לחצו כאן לצפיה בסרט המלא עם תרגום מובנה בעברית
זה סופי, מוחלט ומדעי, טביעת הרגל שלנו כאנושות מובילה את כדור הארץ לאבדון, כזה שלא משאיר לילדים ולנכדים שלנו סיכוי לחיים טובים, אלא אם, נעצור רגע להבין – ונשנה את דרכינו, כי כמו שאמר דיקפריו על דוכן האו"ם בסוף הסרט 'אנחנו התקווה האחרונה של הכדור הזה'.
אז כשמוזיקת הסיום התנגנה והעיניים שלי התמלאו בדמעות והלב במשקל עצום ומוכר, מלאת תסכול וחרדה קיומית שאלתי את עצמי – מה אני, אדם קטן וחסר השפעה, אחת ממליארדים, יכולה לעשות עם כל המידע הזה? עם כל הכובד העצום והידיעה שמליוני חיות מתות בגללי בכל יום, ושהטבע לו אני סוגדת כל כך כנראה לא יהיה פה עבור ילדיי? מה בכוחי לעשות כדי לשנות את הקטסטרופה הזו?
תודה לאל (או לעצמי) אחד הביטויים לאהבתי לטבע הוא המגזין הזה, המקום בו אני משתפת איתכם את עולמי ומעוררת השראה להכנסת הטבע לתוך הערים והבתים ומנסה להעלות מודעות לנושאים סביבתיים. אז כן, אחד מהדברים שאני יכולה לעשות הוא לספר לכם שאתם חייבים לצפות בדוקומנטריה הזאת! חייבים את זה לעצמכם, לילדיכם, לאויר שאתם נושמים, לחיות שאתם אוהבים, לעולם שיצר אתכם ולעולם שתשאירו אחריכם. נראה לי שזה היה גנדי שאמר – 'To understand is to change', ואם כולנו נבין ביחד אולי גם נשתנה ביחד, כמו רשת ענקית של אורגניזמים שבאחת יכולה לגאול את הקיום הזה מייסוריו על ידי קבלת כמה החלטות פשוטות שבמספרים גדולים עושות את כל ההבדל.
ישנם לא מעט חובבי קונספירציות שטוענים שההתחממות הגלובאלית ושינויי האקלים הם לא יותר מהמצאה אנושית, וכי מה שהעולם שלנו עובר הוא נורמלי לחלוטין ושכך היה במשך כל מליוני השנים הללו. אך האמת המדעית והמוכחת, זו שאינה קשובה לבעלי אינטרסים שמנסים לחבל במאמץ הגלובאלי לשם רווחים כספיים, מצביעה על כך שהכדור עליו אנו חיים נמצא בנקודת אל-חזור ושבתקופתנו אנו יחרץ דינם של כל היצורים החיים והצומחים על פני הכדור. איך נתמודד? מה נעשה? האם נמשיך לחיות את היום בלי להציץ למחר? או שמא נתחיל לחפש משמעות בצעדים ובמעשים שלנו?
אנו יכולים להרשם בהיסטוריה כנבלים שהפילו את העולם הזה וחירבו אותו עד היסוד או כגיבורים שהשיעו אותו והצליחו לשקם את גן העדן שניתן לנו.
בכל מקרה, לאחר שש שנות פעילות, זו הפעם הראשונה שאני כותבת אליכם באופן אישי ולא מתחת למעטה המגזין, ומבקשת מכם, ממך, באופן אישי, אדם לאדם – פנו לכם שעתיים היום בערב, מחר או בסוף שבוע, צפו בסרט, תלמדו איך אתם יכולים לשנות ולעזור, עשו זאת בביתכם, למדו את ילדיכם, שתפו עם חבריכם ותהיו שגרירים של טוב ושל הגנה על הטבע שלנו. כי אם לא אנחנו – אין מי שיגן על הכדור הנפלא שלנו.
לפני המבול: הסרט החשוב ביותר של לאונרדו דיקפריו
אמנם טיטאניק השאירה את רובנו בוכיים מול המסכים, לא מאמינים שג'ק איננו עוד, אך גם סרט אייקוני כמו 'טיטאניק' הוא כאין וכאפס לעומת הסרט החשוב ביותר לו היה שותף לאונרדו דיקפריו בחייו, והוא דווקא מובא לפניכם בחינם, ללא תנאים או רווחים, רק מטרה משותפת. 'לפני המבול' זה הסרט שיגע בכם באמת.
הסרט נותן הצצה על האופן בו שינויי האקלים של תקופתנו משפיעים על הסביבה ומה החברה האנושית יכולה לעשות על מנת למנוע הכחדה של מינים בסיכון, מערכות אקולוגיות שלמות וקהילות מקומיות ברחבי העולם.
ב'אחרי המבול' משתתפים שחקני מפתח מרכזיים מכל העולם: אלון מאסק, איש החזון והטוב שזנח את הקפיטליזם לטובת כלכלה ערכית, האפיפיור עם מסר נרגש למאמיניו, ברק אובמה שהיה מהארכיטקטים של ועידת הסביבה בפריז וההסכם הבינלאומי להפחת פליטת גזי חממה ומניעת עליית הטמפרטורות, באן קי מון, ג'ון קרי ואפילו נציגות ישראלית משלנו פרופ' גדעון אשל.
הסרט עלה לTouTube רק לפני שלושה ימים (נכון לרגע כתיבת שורות אלה) וכבר צפו בו כמעט 6 מיליון איש! זה סרט שנועד להשפיע ולשנות, הפעם לטובה.
שתפו אותו כאילו אין מחר.
