מגוון רחב של כתבות ומאמרים העוסקים בתחום ההידרופוניקה על כל גווניה: מדריכי גידול הידרופוני, חידושים הידרופוניים מהארץ ומהעולם, מדריכי עשה זאת בעצמך לבניית מערכות הידרופוניות, טיפים, יזמות הידרופונית ועוד.
מגוון רחב של כתבות ומאמרים העוסקים בתחום ההידרופוניקה על כל גווניה: מדריכי גידול הידרופוני, חידושים הידרופוניים מהארץ ומהעולם, מדריכי עשה זאת בעצמך לבניית מערכות הידרופוניות, טיפים, יזמות הידרופונית ועוד.
בשנים האחרונות ההידרופוניקה תפסה תאוצה ועלתה למודעות של גננים חובבים, חקלאים מקצועיים, מוסדות השכלה, מעצבי פנים וסתם אנשים שחשבו שיהיה ממש מגניב לגדל ירוקים במרפסת ללא אדמה. העובדה הזו גרמה לרבים להתנסות ולבנות פלטפורמות גידול הידרופוניות בקונסטרוקציות שונות מאלה שהכרנו עד כה ואנו אספנו עבורכם 33 דוגמאות מוצלחות במיוחד שיעוררו בכם השראה לקראת הפרוייקט האישי שלכם.
(לחיצה על התמונה תוביל אתכם לכתבת המקור)
1. NFT אנכי גב אל גב
2. ערכת אומגה עגולה לגידול הידרופוני ביתי
3. ערכה הידרופונית ביתית אנכית לגידול נבטים
4. אמבטיה אקוואפונית אומנותית (ניתן ליישם גם כהידרופוניקה)
5. גינות מגדל אירופוניות
6. קונסטרוקציה ביתית DWC
7. דליים הולדנים לגידול עגבניות
8. חיפוי עץ לצינורות או דליים הידרופונים למראה קלאסי
9. מערכת הידרופונית מאוזנת מסוג NFT
10. קיר NFT מאונך בחממה
11. NFT גב אל גב – הגירסא הביתית
12. אקוופוניקה ביתית – גינתו של דג הזהב
13. חוות חלון הידרופונית מבקבוקים ממוחזרים
14. אדניות הידרופוניות מבית אזגרו
16. ערכת בודהה הידרופונית לגידול בתוך הבית
17. מערכת הידרופונית ביתית לגידול תבלינים במטבח
18. חווה הידרופונית צפה לגידול אורבני ביתי
19. קונסטרוקציה הידרופונית בעיצוב חדש
20. מערכת הידרופונית ביתית סגורה הנשלטת באמצעות אפליקציה בסמארטפון
21. מערכת טפטפות הידרופונית
22. חוות חלון הידרופונית מבקבוקים ממוחזרים
23. מערכת גידול הידרופונית ביתית מעוצבת
23. מיטות צפות
24. חווה אקוואפונית ביתית
25. ארגזי הצפה וריקון הידרופונים
26. ערכת גידול הידרופונית אנכית במרזבים
27. מערכת הידרופונית מסוג NFT בקונסטרוקציה מעט שונה
28. מערכות גידול הידרופוניות בצינורות ספירלים במרכז אפקוט סנטר
29. ערכת גידול NFT אנכית תלויה
30. גידול מזון הידרופוני ביתי
31. עוד מערכת גידול ביתית מסוג NFT כולל תאורה
32. קיר הידרופוני ירוק
33. מערכת הידרופונית אנכית לגידול ירוקים וירקות
אז נתחיל מההתחלה..
המילה 'הידרופוניקה' נובעת משתי מילים ביוונית; המילה היוונית הידרו (מים) ופונוס (עבודה).
הידרופוניקה מוגדרת כמדע גידול צמחים ללא שימוש באדמה אלא על ידי שימוש במדיום אינרטי כגון; חצץ, חול, כבול, ורמיקוליט, ספוג או נסורת, שאליו מתווסף דשן נוזלי מסיס המכיל את כל המרכיבים החיוניים הדרושים לגדילה וההתפתחות נורמלית של הצמח.
העקרון ההידרופוני פשוט למדי; אם אנו נותנים לצמח בדיוק מה שהוא צריך, כשהוא צריך את זה, בכמות שהוא צריך, הצמח יהיה בריא ומניב ככל שהגנטיקה שלו מאפשרת לו.
הפתרון התזונתי שניתן לצמחים במערכות הידרו בעצם מורכב מדשנים הידרופונים אשר מתמוססים היטב במים, PH מאוזן (בין 5.5-7) ולעיתים גם מתוספים לשלבי הצמיחה, הפריחה והפרי.
ההבדל בין צמיחה של שתיל הידרופוני לזה של שתיל אדמה נובע מהעובדה שהפתרון התזונתי במים זמין לצמחים בכל רגע נתון והם אינם צריכים לחפש ולפרק את האלמנטים הדרושים להתפתחותם כשם שהם עושים באדמה.
בשיטת הגידול המסורתית תפקידה של האדמה להוות גם פתרון תזונתי עשיר במינרלים וגם להעניק לצמח יציבות ככל שהוא מרחיב ומעמיק שורשיו בה; תהליך התפרסות השורשים בחיפוש אחר המים והמינרלים הנחוצים לצמח גוזלת מהצמח עצמו משאבים שבגידול הידרופוני מופנים לצמיחה, לפריחה ולהנבת הפרי. למעשה, הזמינות של הפתרון התזונתי במים מאפשר להם 'לחסוך אנרגיה' על השרדות ולהפנות אותה להתפתחות.
בסרטון הבא מדגים מגדל קנאביס את ההבדלים בתוצאות שתי השיטות (אדמה מול הידרופוניקה) כאשר שני הצמחים הם ייחורים שנלקחו מאותה אמא, גודלו תחת אותה שמש ובאותו גודל של מיכל גידול – לשני הצמחים סופקו תנאים זהים לחלוטין, אך לא ניתן להתבלבל בהבדלים בינהם כשבוחנים את התוצאות.
לאחר שנים של מחקר המסקנה ברורה: אם תגדלו שני צמחים זהים מבחינה גנטית בתנאים זהים, את האחד באדמה והשני בהידרופוניקה – כמעט מיד תוכלו להבחין בהבדל. צמיחה מהירה יותר ויבול רב יותר – אלו הם רק חלק מהגורמים להתאמת ההידרופוניקה ברחבי העולם לייצור מסחרי, כמו גם גינון אורבני.
איזו שיטת גידול הידרו מתאימה לך? יתרונות, חסרונות והמלצות
מדריך לבניית ערכה הידרופונית מסוג NFT | עשה זאת בעצמך
הידרו VS גידול באדמה | מה שיטת הגידול הטובה יותר?
מצע הגידול הוא חומר אינרטי חסר כל תועלת תזונתית לצמחים. בתוך המצע מתפתחים השורשים ותפקידו הוא בעיקר לייצב את הצמח ולאפשר לו להיזון מהפתרון התזונתי בקלות.
סוגי מצעי גידול הידרופונים: צמר סלעים, פרלייט, ורמיקוליט, סיבי קוקוס, חצץ, חול, טוף ועוד.
לחצו כאן למידע נוסף על מצע גידול הידרופוני
גם באדמה וגם בגידול הידרופוני – כל הצמחים דורשים מס' אלמנטים מינרלים בכדי להתפתח. האלמנטים הללו ידועים כהזנה חיונית ומתחלקים ל-2 קבוצות:
מינרלים להם הצמח זקוק בכמויות גדולות – תזונת מאקרו
ומינרלים להם הצמח זקוק בכמויות קטנות יחסית – תזונת מיקרו
תזונת המאקרו כוללת: פחמן, מימן, חמצן (הנמצאים כבר באויר ובמים), זרחן , חנקן ואשלגן בכמויות גדולות, גופרית ומגנזיות בכמויות קטנות יותר.
תזונת המיקרו כוללת: ברזל, נחושת , אבץ, ניקל, מנגן,מוליבידן, בירן וכלור.
המינרלים הללו מסייעים לצמחים בבניית מולקולות ביולוגיות כגורם משלים, הנקשר לאנזים וחיוני לפעילותו הביולוגית, כמו גם בדרכים רבות אחרות.
הצמחים משיגים חמצן ופחמן דרך הפיויות שלהם . עם זאת, הם חייבים לספוג חומרים מזינים אחרים דרך שורשיהם.
כאן מגיע הפתרון התזונתי-הידרופוני – הוא מספק לצמח את המינרלים להם הוא זקוק בכמויות מדוייקות.
כיום פתרונות הדישון של המגדלים ההידרופונים כוללים דשנים סינטטים ואורגנים כאחד, אך באופן גורף – הידרופוניקה, גם אם הפתרון התזונתי בה יהיה 100% אורגני אינה נחשבת 'אורגנית' משום הגדרות בירוקרטיות שאינן מכירות בגידול במצע מנותק כאורגני, על אף ידידותו לסביבה.
השימוש בדשנים סינטטים רווחת יותר בקרב המגדלים ההידרופונים בעיקר בשל זמינותם הגבוהה ומחיריהם הנוחים. הדשנים הסינטטים מורכבים מנוסחאות מדוייקות שפותחו במיוחד על מנת לספק לצמחים הידרופונים את התזונה המושלמת לכל שלבי חייהם והם נמכרים בחנויות גידול, משתלות וחנויות אינטרנטיות.
לעיתים קרובות אנשים מניחים שהשימוש בדשנים סינטטים ממעיט מערכו התזונתי של הפרי או פוגע בתועלתו הבריאותית, אך האמת לא יכולה להיות רחוקה יותר.
כחוק כללי, לצמחים תהיינה דרישות תזונתיות גבוהות יותר בחודשים הקרים יותר ודרישות נמוכות יותר בחודשים החמים. בשל כך, יש צורך להזין את הצמחים בחודשי הקיץ לפי המדדים המינימאלים ובחורף לפי אלו המקסימאלים, או בחודשי הקיץ לדשן כל החלפת מים שניה ואילו בחודשי החורף בכל פעם שאנו מחליפים את המים.
הPPM בעצם מגלה לנו מה רמת הנקיון של המים, כאשר החישוב נעשה על כל מליון חלקי מים. כלומר – 900 PPM משמעו – 900 חלקיקים שאינם מים על כל מליון חלקיקי מים. מים טהורים אינם מוליכים חשמל – אלו המלחים המומסים במים שעושים זאת.
המדד הזה מתייחס גם כן לרמת הנקיון במים. כל מה שהתמוסס במים הוא בעצם חומר מומס, אותם חומרים יכולים להיות כל דבר החל מכלור, סידן, מגנזיום (אבנית), דרך המינרלים שתוסיפו ועד לכל דבר אחר שהתמוסס במים והגיע למאגר הגידול.
TDS הוא המדד הטוב ביותר לסך כל החומרים המומסים במים.
בכדי להעריך את ה-TDS ניתן להשתמש במד EC הבוחן את המוליכות החשמלית של המים וממיר את המס' ל-TDM ב-PPM – PARTS PER MILLION. רוב המדים יבצעו את ההמרה הזו.
TDS בא לידי ביטוי בעיקר בPPM. זוהי קביעת המסה הנקבעת ע"י משקל המכונה גרוי-מטריק.
לצורך העניין כאשר מים בעלי חומרים מזינים ימדדו ב-700PPM המשמעות תהיה כי יש במים 700 מיליגרם על כל ליטר.
כל המינרלים במים נושאים מטען חשמלי (יונים) ובעזרתם למעשה מצליחים מכשירי המדידה להעריך את רמת הPPM.
EC (מוליכות חשמלית) באה לידי ביטוי בעיקר בסימנס לסנטימטר (S/CM) או מיליסימנס לסנטימטר (MS/CM) .
ליונים תזונתיים יש מטען חשמלי במספר שלם, בדר"כ 1 חיובי או שלילי, 2 או 3.
EC הוא המדד לכל המטענים בפתרון ההזנה המכילים מטען חשמלי.
ככל שגדולה יותר כמות היונים התזונתיים בפתרון ההזנה, כך תגדל המוליכות החשמליות.
לחומר יש מוליכות של סימנס אחד אם זרם חשמלי של אמפר אחד יוכל לעבור דרכו בכל וולט של פוטנציאל חשמלי.
סימנס הוא ההופכי של אוהם (OHM) היחידה הסטנדרטית של התנגדות חשמלית , סימנס ידוע גם כ-MHO (אוהם לאחור).
למען הנוחות , לעיתים קרובות מדידות EC מומרות ליחידות TDS (PPM) למטר.
בנוגע לדיוקם של המדדים – בשל העובדה שכל חברת דשנים מערבבת את חומרי ההזנה שלה באופן שונה, המד משתמש בגורם המרה משוער אשר נע בין 0.5-0.72 ותלוי ביצרן.
כל מדי הPPM למעשה מודדים ערכים המתבססים על מוליכות חשמלית ואז ממירים את הערך ל-PPM.
1MS/CM (EC 1.0 OR CF10) = 500PPM – המד האמריקאי
1MS/CM (EC 1.0 OR CF10) = 640PPM – המד האירופי
1MS/CM (EC 1.0 OR CF10) = 700PPM – המד האוסטרלי
מדריך הידרופוני למגדל המתחיל
מדריך גידול עגבניות הידרופוניות למקצוענים
מדריך תחזוקה לערכה הידרופונית
חלק זה חשוב במיוחד משום שלמרות שהידרופוניקה בפוטנציאל יכולה להביא את הצמחים שלך למקסימום היכולות הגנטיות שלהם, מתן מדדים שאינם תואמים את צרכיהם תגרום לך לתסכול גדול כאשר פירותיהם ישחירו ויפלו או שסימני מחסור יופיעו על העלים.
העקרון המנחה בגידול ביתי הוא שאין צורך ממשי בהתאמה מדוייקת לצמח ספציפי אלא איגוד מספר צמחים (בדר"כ מאותה משפחה ומאותה עונה) בעלי צרכים דומים שיוכלו להנות יחד מהפתרון התזונתי.
לדוגמא: קבוצת תבלינים שמצריכה שמירה על ערכים מעודדים צמיחה לאורך זמן, או קבוצת ירקות קיץ כמו עגבניות, מלפפונים, פלפלים, חצילים וכו' שמצריכים שלבי גדילה, פריחה ופרי. ערבוב צמחים בעלי צרכים שונים ביחד יביאו לכך שלפחות חלק מהצמחים ההידרופונים שלך לא יקבלו את התזונה הנחוצה להם.
לפניכם טבלה המדגימה את המדדים הנחוצים לירקות הידרופונים שונים:
צמחים | pH | EC | PPM |
ארטישוק | 6.5-7.5 | 0.8-1.8 | 560-1260 |
אספרגוס | 6.0-6.8 | 1.4-1.8 | 980-1260 |
שעועית | 6.0-6.5 | 2/4/2015 | 1400-2800 |
סלק אדום | 6.0-6.5 | 0.8-5 | 1260-3500 |
ברוקולי | 6.0-6.5 | 2.8-3.5 | 1960-2450 |
כרוב ניצנים | 6.5-7.5 | 2.5-3.0 | 1750-2100 |
כרוב | 6.5-7.0 | 2.5-3.0 | 1750-2100 |
גמבה | 6.0-6.5 | 1.8-2.2 | 1260-1540 |
גזר | 6.3 | 1.6-2.0 | 1120-1400 |
כרובית | 6.0-7.0 | 0.5-2.0 | 1050-1400 |
סלרי | 6.5 | 1.8- 2.4 | 1260-1680 |
כרוב ירוק | 6.5-7.5 | ||
מלפפון | 5.8-6.0 | 1.7-2.5 | 1190-1750 |
חציל | 5.5-6.5 | 2.5-3.5 | 1750-2450 |
חסת אנדיב | 5.5 | 2.0-2.4 | 1400-1680 |
דגנים | 6 | 1.8-2.0 | 1260-1400 |
שום | 6 | 1.4-1.8 | 980-1260 |
כרישה | 6.5-7.0 | 1.4-1.8 | 980-1260 |
חסה | 5.5-6.5 | 0.8-1.2 | 560-840 |
קישוא | 6 | 1.8-2.4 | 1260-1680 |
במיה | 6.5 | 2.0-2.4 | 1400-1680 |
בצלים | 6.0-6.7 | 1.4-1.8 | 980-1260 |
פאק צ'וי | 7 | 1.5-2.0 | 1050-1400 |
גזר לבן | 6 | 1.4-1.8 | 980-1260 |
אפונה | 6.0-7.0 | 0.8-1.8 | 980-1260 |
פלפל | 5.8-6.3 | 2.0-3.0 | 1400-2100 |
פלפלים חריפים | 6.0-6.5 | 3.0-3.5 | 2100-2450 |
תפוח אדמה | 5.0-6.0 | 2.0-2.5 | 1400-1750 |
דלעת | 5.5-7.5 | 1.8-2.4 | 1260-1680 |
צנון | 6.0-7.0 | 1.6-2.2 | 840-1540 |
תרד | 5.5-6.6 | 1.8-2.3 | 1260-1610 |
סלק עלים | 6.0-7.0 | 1.8-2.3 | 1260-1610 |
תירסס | 6 | 1.6-2.4 | 840-1680 |
בטטה | 5.5-6.0 | 2.0-2.5 | 1400-1750 |
עגבניה | 5.5-6.5 | 2.0-5.0 | 1400-3500 |
לפת | 6.0-6.5 | 1.8-2.4 | 1260-1680 |
זוקיני | 6 | 1.8-2.4 | 1260-1680 |
אלו הם העקרונות המרכזיים של ההידרופוניקה שעל כל מגדל הידרו להכיר לפני שהוא מקים את המערכת הראשונה שלו.
בנוסף ישנם מדריכים פרקטיים יותר לתפעול ותחזוקת מערכת הידרופונית שקישורים אליהם מופיעים בגוף הכתבה שיוכלו להיות לכם לעזר.
אם יש לכם שאלות, מוזמנים לפנות אלינו בתגובות.
NFT – Nutrient Film Techniqe
NFT היא אחת מהשיטות ההידרופוניות הנפוצות. בשיטה זו הצמחים גדלים במערכת סגורה עם הזרמת מים מחזורית, אופן היישום של מערכות אלה גמיש ויכול להשתנות לפי הצרכים של הצמחים ושל המקום.
במדריך זה נבנה ערכת NFT אנכית שמאפשרת לגדל יותר צמחים בפחות מקום לעומת אלה המאוזנות.
עקרון השיטה עובד באופן הבא: במיכל סגור מתחת לערכה מאוחסנים המים עם הדשנים, המים נדחפים מעלה ע"י משאבה לצינור העליון (כמו בציור), כח הגרויטציה דוחף את המים דרך צינורות הערכה חזרה למיכל וכך חוזר חלילה. הצמחים יושבים בכוסות גידול ושורשיהם ניזונים מהמים הזורמים בצינור. אם בסוף המדריך נותרתם עם שאלות – אתם מוזמנים לשאול אותנו בתגובות ונשמח לענות.
בהצלחה!
גודל עץ: 5X20 ס"מ – אורך: 60 ס"מ – כמות: 2 (מייצבים תחתונים)
גודל עץ: 10X10 ס"מ – אורך: 180 ס"מ – כמות: 2 (רגליים)
גודל עץ: 5X10 ס"מ – אורך: 170 ס"מ – כמות: 3 (מקשרים)
צינור UPVC – גודל: 4" (צול) – אורך: 150 ס"מ – כמות: 8
הערה: חשוב להשתמש דווקא בצינורות UPVC לבנים במקום בצינורות PVC אפורים או כתומים, משום שהראשונים אינם פולטים למים חומרים מסוכנים שעלולים להקלט על ידי הצמחים, ואילו השניים (האפורים והכתומים) בהחלט מעלים סיכון שכזה, במיוחד בחשיפה ממושכת לשמש ישירה.
צינורות UPVC לבנים תוכלו למצוא כאן: צינור UPVC לבן 2.4 מטר | צינור UPVC לבן באורך 1.3 מטר
שסתומי PVC – גודל: 4" – כמות: 2
מחברי ר' UPVC – גודל: 4" – כמות: 16
תופסני מתכת U – גודל: 4" – כמות: 9
גומיות איטום – גודל: 4" – כמות: 24
גומיות איטום – גודל: 2" – כמות: 2
מתאם T בין 4" ל-2" – כמות: 1
מאגר מים סגור 50 ליטר מפלסטיק
משאבת אקוואריום 3200 (דחיפה לגובה 2 מ')
ברגי איסכורית – 4 ס"מ – 5 ס"מ – 7 ס"מ – 10 מכל אחד
אבן חמצן
צינור אקוואריום / גינה 1" – אורך: 2 מ'
ברגים ושייבות
כוסות רשת
סיליקון / טפלון (אופציונאלי)
מימדי הערכה:
גובה – 180 ס"מ
רוחב – 170 ס"מ
עומק – 40 ס"מ
ניתן לגדל בערכה למעלה מ-100 צמחים.
שימו לב: מומלץ ללמוד מעט על הגידול ההידרופוני טרם תחילת העבודה על מנת להתחשב בכל האילוצים האישיים שלכם.
מברגה
מקדחה
כוס קידוח 3"
פלס
מטר
כלי שרטוט
ניתן לבנות ערכות בגדלים שונים על סמך אותו העקרון המוצג במדריך זה.
1. חברו את רגלי הערכה למרכז המייצבים
2. אבטחו את הרגליים משני הצדדים בעזרת המקשרים
3. חברו את המקשר השלישי בחלקה העליון
4. הניחו את המעמד על צידו וחברו 4 גלגלים בקצוות המייצבים (אופציונאלי)
בשלב זה במדריך נבנה את רגלי הערכה ההידרופונית שלנו.
על הרגליים להיות חזקות ויציבות על מנת להחזיק את משקל הערכה, הצמחים והמים הזורמים בכל זמן כולל זמני מזג אויר קיצוניים.
אופציונאלי: להוסיף למעמד גלגלים על מנת להפוך את הערכה ההידרופונית שלכם לניידת.
על גבי רגלי המעמד נסמן את המקומות אליהם נחבר את צינורות הערכה.
בתמונה למטה רשומים הגבהים המדוייקים לתפיסת הצינורות בעזרת תופסני המתכת והחיבור צריך להתבצע מתחת לנקודה המסומנת ולא במרכזה או מעליה.
כפי שכתבנו קודם על הצינורות להקיף את רגלי המעמד מצידן החיצוני ובצד זה גם נחבר את תפסני המתכת (כמו בתמונה מעל).
את גוף המערכת ההידרופונית שלנו אנו בונים למעשה מצינורות UPVC שאינם כמו אלה הנמכרים בחנויות האינסטלציה. העדיפות היא לצינורות UPVC לבנים ולא לצינורות PVC אפורים או כתומים משום שאלה עלולים לפלוט למים חומרים מסרטנים שאיננו רוצים שיקלטו על ידי הצמחים.
בשלב זה אנו יוצרים מעין 'פאזל' מכל החלקים.
1. בתוך צינורות הUPVC באורך 150 ס"מ אנו ניצור את הפתחים בהם ישבו הצמחים – מרחק קדיחת פתחי השתילה תלוי בסוג הצמחים שברצונכם לשתול. אם מדובר על ירקות עם נוף גדול – העניקו להם מרחק מספק של 20 ס"מ לפחות בין האחד לשני. אם ברצונכם לשתול תבלינים – תוכלו להסתפק גם ב12 ס"מ בלבד.
2. מחברי ה-ר' נועדו לחיבור צינור אחד לשני מסביב לרגל הערכה ובזוית (כמו בתמונה משמאל). גודל הזוית צריכה לנוע בין 2ל-5 מעלות.
3. שסתומי הPVC נועדו לסגור את פתח הכניסה והיציאה של המים למעלה ולמטה.
4. כמובן שבחיבור של חלקי הUPVC האחד לשני חשוב לשים גומיות איטום למניעת נזילות מים.
5. תופסני מתכת U נועדו לקיבוע שני מחברי ה-ר' המחוברים על רגלי הערכה בשני צידי הערכה.
6. מתאם T בין 2" ל-4" נועד לחיבור הצינור התחתון עם מאגר המים מתחת לערכה.
כעת אנו נבדוק את תקינותה של המערכת על ידי מילוי המאגר במים וחיבור המשאבה לחשמל.
תנו למים לזרום כמה דקות כדי שינקו את הצינורות מבפנים וגם יעידו לכם על נזילות אם ישנן.
אם מצאתם נזילה מומלץ לחזק את החיבור בין החלקים ולודא שהגומיה יושבת במקומה. במידה וגם לאחר החיזוקים עדיין מופיעה רטיבות – איטמו איזור זה בעזרת סיליקון מתאים וטפלון.
1. את מאגר המים אנו ממקמים מתחת לנקודה התחתונה ביותר של גוף הערכה.
2. על מכסה המאגר סמנו את מקום כניסת צינור ה-2" של המתאם שחיברתם בחלקה התחתון של גוף הערכה, כמו גם את מקום יציאת צינור ה-1" שמחבר את המשאבה לחלקה העליון של הערכה.
3. חתכו את הסימונים על המכסה
4. מקמו את המשאבה בתחתית המאגר כאשר כבל החשמל שלה משתלשל החוצה
5. הכניסו דרך החור הקטן במכסה את צינור ה-1" וחברו אותו ליציאת המשאבה
6. ודאו שפתח יציאת מחבר ה-2" דרכו חוזרים המים למאגר נכנס בדיוק לפתח שיצרתם עבורו במכסה
7. חברו את קצהו השני של צינור ה-1" לפתח מתאים שתיצרו במכסה שסוגר את הצינור העליון.
8. סמנו עם עפרון על הצינורות במרחקים שווים (בין 10 ל-40 ס"מ – תלוי מה אתם מתכוונים לגדל) עיגול בגודל 3" שיתאים לכוסות רשת שקניתם.
9. עם המקדחה וכוס הקידוח המתאים צרו פתחים במקומות המסומנים.
שלב שתילת הצמחים דורש מכם מעקב אחר מספר עקרונות:
1. על מערכת השורשים של הצמח להיות נקייה מאדמה או כל מצע אחר
2. על מערכת השורשים להיות מפותחת דיה בכדי להגיע למים הזורמים בתחתית הצינור.
3. בתוך כוס הרשת בה אתם מניחים את הצמח יש לשים מצע נייטרלי שתפקידו העיקרי לקבע את הצמח בכוס ולהעניק לו יציבות (החל מצמר סלעים, פרלייט, קוקוס וכו')
4. ניתן לגדל את השתילים משלב זרע בתוך קוביות צמר סלעים או לרכוש שתילים צעירים מהמשתלה ולשטוף את שורשיהם היטב טרם העברתם לערכת ההידרו החדשה שלכם.
5. הערה: יש לצמצם את המגע בשורשי הצמחים למינימום, להקפיד על עדינות ולהמנע משבירתם וקריעתם. לרוב לאחר השתילה הצמחים נמצאים במצב של שוק כיומיים ונראים חסרי חיים אך אם כל התנאים מסופקים עבורם הם אמורים לחזור לעצמם במהרה.
האמת היא שישנן כל כך הרבה דרכים לבנות מערכות הידרופוניות והן יכולות להיות הרבה יותר פשוטות.
לחצו כאן לצפייה בסטים מומלצים של חלקים לבניית מערכות הידרופוניות לבד בבית במחירים מוזלים.
הפתרון ברור לאלו שהתעמתו עם השאלה הגורלית; הדרך הטובה ביותר לחסוך משאבים, לאכול בריא ולקחת שליטה על הקיום שלנו היא דרך גידול המזון שלנו בעצמנו, בתוך הערים, בריא, טרי ואקולוגי, פשוט להוציא את התיעוש המזיק מתעשיית המזון הבריאה.
הסיפורים (והסרטונים) הבאים הם סיפורם של אנשים מעוררי השראה שראו במצוקה הזדמנות לתקן, שראו בגידול הידרופוני ואירופוני, את הפתרון המושלם למשבר המזון והמשאבים האקולוגים. האנשים הללו לקחו כל אחד בדרכו, את ההזדמנות להעניק מזון בריא, טעים וטרי לאוכלוסיה המקומית לפי יכולותיו ורצונותיו, החל מגינה בשדה תעופה ועד לגינה בגן חובה. כל הטמעה של גינה אורבנית היא גם דוגמא אישית, וכל דוגמא אישית משפרת, ולו במעט, את העתיד.
החווה האנכית, שהוקמה בליבה של עיר סואנת כניו אורלינס על גג 'רוזס סופרמארקט', מגדלת ירקות, תבלינים ופירות, ותורמת להעסקתם של מעל 100 עובדים מקומיים.
תוך זמן קצר ביקש ג'ק, בעליו של הסופרמארקט, להכפיל את כמות המערכות האירופוניות על הגג משום הביקוש הרב, תוך שהוא במגעים להתרחבות לעוד 2 גגות סמוכים נוספים. ג'ק מספר כי עם מערכות המגדל על גגו הוא מספק ירקות ותבלינים טריים יום יום לעוד 6 חנויות נוספות ושהביקוש, נמשך.
'בגידול אירופוני משום שהשורשים אינם גדלים באדמה הצמיחה מהירה הרבה יותר וניתן לקטוף 12 פעמים בשנה לעומת 5 פעמים בשנה בגידולי אדמה', מספרים שני החקלאים הצעירים – דאג ג'ייקוב וקווין רוטשילד. בעל חנות סמוכה לממכר ירקות מספר – 'יבוא ירקות, פירות ותבלינים הינו תהליך מסורבל שגובה מחיר רב באיכות הירק. ירק שנקטף בשדה בקצה השני של המדינה, נעטף בשקית ניילון וממתין למשלוח, ההובלה נעשית במשאיות קירור גדולות שצורכות המון דלק ומעלות את מחיר הירק ועד שהוא מגיע למדפים לוקח שבועיים, לפעמים יותר, עד אז הירק מאבד מהטריות, מהטעם ואחוזי הערכים התזונתיים בו צונחים, הסחורה שגדלה כאן על הגג – מגיעה למדפים בסופר תוך שעה, הלקוחות מקבלים תמורה איכותית בעבור פחות כסף'.
הבעלים של הסופר מעיד על עלייה משמעותית בביקוש לתוצרת הטרייה והמשובחת שהוא מוכר וכי הם מתרחבים לעוד כ-3 סופרמארקטים נוספים תוך פחות משנה.
'כל המינרלים וחומרי ההזנה שאנו שמות במים מגיעים ישירות לשורשים, אז הצמחים גדלים אפילו יותר מהר!' מספרת קת'רין. הדבר הכי נפלא בזה הוא שהמערכות האלה אינן רק לשימוש בחממות בקנה מידה גדול, אלא מותאמות גם לשימוש ביתי כך שכל אחד יוכל לגדל ירקות גורמה לעצמו בקלי קלות.
'אפשר לגדל בזה כמעט כל דבר מעגבניות, למלונים, חצילים, מלפפונים.. רק תבחר, וזה חוסך כסף, כי לאורך זמן לגדל לעצמך את האוכל חוסך המון עלויות נלוות'
ג'סיקה וקת'רין מתגאות בתוצרת האירופונית המשובחת שלהן, ללא ריסוסים וללא מחלות, הן מצליחות לגדל מזון איכותי ובריא לעסקים מקומיים שאצלם המודעות למזון מקומי ובריא מתפתחת מיום ליום.
הקיימות האורבנית של השדה מתבטאת במערכות לחסכון מים, אנרגיה, תכנית מחזור, גגות ירוקים לנוי, ואפילו תכנית גידול דבורים במתחם. אך יותר מכל בולטת במלוא הדרה גינה אורבנית מפוארת המושתתת על מערכות גינת המגדל האירופוניות.
בתוך האזור המאובטח, ניתן לראות נוסעים רבים שנמצאים בתחילתה של דרך ארוכה, מחפשים מקום לנוח, לקנות ולאכול – להתחדש לקראת המסע. מעל לחנויות הדיוטי פרי והמסעדות נמצאת הגינה האירופונית המרהיבה שמספקת את הירקות, העלים והתבלינים למסעדות המאכילות את קהל הנוסעים. זהו רעיון קיומי נהדר בו שדה התעופה מספק תוצרת טרייה, טעימה ומזינה שגודלה מקומית במרחק כמה צעדים מהסועדים.
בכל מגדל 44 צמחים היושבים במערכת אירופונית אנכית מחזורית. בשדה התעופה מגדלים בין היתר: בזיליקום, עלי סלק, עלי בייבי, חסות גורמה, פטרוזיליה, עגבניות, פרחים אכילים, כוסברה, פלפלים חריפים, שעועית, אורגנו, בזיליקום סגול, אורגולה ועוד. מאחר והגינה נמצאת בתוך האיזור המאובטח והמקורה בשדה התעופה, אין לצמחים נגישות לאור טבעי והאור לגדילתם מסופק להם ע"י מנורות HPS. כחלק מהמתחם קיים גם אזור הנבטה בו ניתן לראות מגשים מלאים בנבטים היוצאים מקוביות צמר סלעים, לתוך המגשים אחת לכמה זמן מוזרמים מים ובהיותם גדולים מספיק (בני שבוע – שלושה לערך) הם מועברים למערכת המגדל האירופונית.
הנוסעים המבקרים במתחם גינת המגדל מציינים בחיוביות רבה את המשמעות הקיומית והערכית שבגידול מזון לצריכה מקומית אותה מגיש שדה התעופה, ואמרו שישמחו לראות גינות אורבניות המגדלות מזון גם בקניונים ובמרכזי הערים.
כבר בעת התקנת הערכה הראו הילדים סקרנות בנוגע למתקן החדש שהגיע לגן, המדריכה הסבירה להם שכשם שבני האדם זקוקים לאור, מזון ומים כדי לחיות, כך גם הצמחים. היא הנחתה אותם בעת הוספת הדשן ופירטה בנוגע להבדל בין גידול באדמה לגידול במים. הילדים, באופן מפתיע או לא, שאלו שאלות ענייניות והתנדבו ברצון רב לשתול את המלפפונים, הקישואים, החסות, הדלעות והתבלינים הקטנים בתוך הכוסות הקטנות במערכת המגדל.
מעורבותם של הילדים בתהליך שתילת הירקות, הידיעה שהם גידלו את הצמחים, והאחריות שהם מרגישים מעוררת בהם אהבה לצמחים ורצון לנשנש מהם מעת לעת.. לאט לאט גם ילדים שלא אהבו לפני מלפפון או קישוא לומדים לאהוב אותם לאחר שהם משתתפים בגידולם , קטיפתם וניקויים. החוויה כולה מעצימה בהם את הרצון לטעום את מעשי ידיהם.
ג'ון מוני קוטף ירקות מתוך ערכות הידרופוניות על גג המסעדה שלו בניו יורק, העובדה שהתוצרת שלו נמצאת על הגג מאפשרת למוני להיות בשליטה ישירה על המזון שסופו לשרת את לקוח. הוא עושה את הגינון שלו בעצמו, ומקווה שהוא יוכל לגדל 10 חודשים בשנה גם בניו יורק הקרה (הוא מסביר שחימום המים בחורף יוצר מייקרו אקלים ששומר על צמחים מהקפאה).
צמחיה הידרופונית דורשת זרימה כמעט קבועה של מים, אבל מוני ואוסליבן הגבילו את עצמם לאנרגיה ירוקה. פאנלים סולארים מתפעלים את משאבות הדישון וכוח הכבידה דואג לפיזור המים לצמחים. לאחר שהירקות נקטפו, מוני מוריד את היבול שלו 6 קומות מטה למסעדה, על ידי גלגלת.
תפעול החווה ההידרופונית הפרטית שלו על גג המסעדה אינו מצריך עובדים נוספים, והוא מסתפק בצוות המסעדה. יתרונות נוספים של שיטת ההידרו כוללות שימוש רק בכ 5% -10% מהחומרים המזינים והמים בהשוואה לחקלאות קונבנציונלית ואורגנית, גידול אנכי המאפשר שימוש יעיל יותר בשטח הגידול, ניתן לגדל כמעט כל ירק, עשב או פרח במהירות ובפשטות ,קיצור קצב הצמיחה עד כחצי מהזמן של גידול מסורתי, אין ניקוש, חרישה, כריעה, או לכלוך!
ישנן עוד אינספור דרכים לנצל את הטכנולוגיה לטובת המשפחה או הקהילה, באיזו דרך את/ה תבחר/י? ספרו לנו בתגובות!
שיטת הגידול ההידרופונית (ובכלל זה גם האירופונית והאקוואפונית) מביאה עימה סיכוי למהפך של ממש בחיינו האישיים ובדרכה של האנושות ככלל. יתרונותיה הרבים שכוללים בין היתר חסכון עצום במים, אי תלות באדמה, גידול יותר תוצרת בפחות מקום ועוד, הופכים את התחזית ששיטת גידול זו תחליף בעתיד את שיטת החקלאות המסורתית לריאלית ואף מתבקשת.
לא קשה לדמיין את גגות תל אביב מתמלאים מערכות גידול טכנולוגיות שיספקו לתושבי הבניינים עצמם תוצרת יומיומית, טרייה ובריאה הרבה יותר מהתוצרת היקרה שנמכרת בסופר, ובינואר 2015 נעשה הצעד הראשון בדרך אל הגשמת החזון הירוק הזה. פרוייקט 'ירוק בעיר' שנפתח ממש לאחרונה כתוצאה משיתוף פעולה של חברת 'ליבינג גרין' והדיזינגוף סנטר, יספק למתעניינים את ההכשרה הנחוצה ומערכות הגידול המתאימות על מנת לסייע להם להפוך לחקלאים אורבנים מקצועיים ובנוסף לכך גם ימכור את תוצרת הגג למסעדות ובשוק בתוך הדיזינגוף סנטר. עכשיו תאמרו לנו אתם – יש קונספט יותר מקסים מזה?
בתור חסידי הידרופוניקה חשנו צורך עז לבקר במרכז. בהגיענו לסנטר ביקשנו מהשומר בכניסה הכוונה אל הגג ההיסטורי אבל על אף החיוך האדיב הבחור הסתכל עלינו בעיניים מתנצלות שפשוט אינן יודעות על מה אנו מדברים. המשכנו בדרכנו נחושים ונרגשים להגיע ולאחר התברברות קלה מצאנו את המטמון – והוא היה כה יפה ומעורר השראה.
ליד הכניסה לחדר הכושר והבריכה של הבניין שמעל לסנטר עמדו להן רשתות צל, חממה, מערכות הידרופוניות, אקוואפוניות ואירופוניות מלאות בחסות בשלל צבעים ותבלינים. ניכר שהעבודה על הגג הזה נעשתה ע"י מקצוענים מתוך אהבה וכבוד לבני אדם ולצומח ובולטות במיוחד מגוון שיטות הגידול שהוצגו בו. מיטות צפות, ערכות NFT – Nutrient Film Techniqe, גינות מגדל ובריכת דגים הם רק חלק ממה שתמצאו שם.
להרשמה לסדנת הידרופוניקה למתחילים בירוק בעיר לחצו כאן
גידול הידרופוני אולי נשמע כמו שיטת גידול טכנולוגית שמצריכה דוקטורט בביולוגיה ימית וחקלאות מתקדמת – אבל האמת רחוקה מכך. עקרונות ההידרופוניקה כ"כ פשוטים להבנה עד כי כל מי שירצה להתחיל לגדל במרפסת, בגינה או בגג שלו יוכל לעשות זאת בעזרת הדרכה קצרה יחסית כמו זו בדיזינגוף סנטר או אפילו בעזרת מדריכים אינטרנטים וסרטוני יו טיוב. התועלת המרכזית של האינטרנט הוא המידע יקר הערך שהופך זמין יותר ויותר ואתם חקלאים אורבנים יקרים שלנו – בהחלט יכולים להשתמש בו לטובתכם.
נתחיל מההתחלה: יחור הוא תא בודד או ענף צעיר אשר נלקח מצמח אם במטרה לגדל ממנו צמח חדש. כמעט לכל צמח שמורה היכולת להוציא יחורים וכל ייחור מכיל בתוכו את הDNA המדוייק של צמח האם ממנו נלקח ולכן אם גם יגודל בתנאים זהים גם זהה בתכונותיו לצמח האם המקורי.
היחור הראשון (או הדור הראשון) שנלקח מצמח האם נקרא C-1, כאשר היחור שילקח ממנו יקרא C-2 וכן הלאה. ניתן להוציא ייחורים גם 20 דורות קדימה מבלי לפגוע בגנטיקה של צמח האם המקורי שהונבט מזרעים.
אחד הפרמטרים החשובים ביחור מוצלח הוא צמח אם בעל גנטיקה טובה. צמח אם בריא נותן בסיס טוב ליחורים הנלקחים ממנו, ובעזרת פרקטיקה נכונה ומתן תנאים מיטביים, יגדל למקסימום הפוטנציאל הגנטי שלו.
בשל העובדה החשובה הזו, אם היחורים ילקחו מצמח בעל צמיחה חלשה או בעל רגישות למחלות הם יגדלו יחד עם החסרונות הללו ויהיו בעלי הצלחה נמוכה.
המלצה: טפחו כמה צמחים פוטנציאלים וביחרו צמח אם חזק ובריא במיוחד בעל גנטיקה טובה, אשר ממנו ילקחו ייחורים באופן שוטף.
ניתן לקחת יחורים בכל שלב מכל צמח, אך אם נעשה שימוש בצמחי אם שגודלו במיוחד ללקיחת יחורים, עליהם להיות בני עשרה שבועות לפחות, משום שרקמות צעירות ורכות לא משרישות היטב יחסית לרקמות בוגרות יותר.
שכבת התאים בצמח אשר אחראית על הצמיחה נקראת קמביום והיא אחראית על התחלקות התאים ועל ההשרשה. למען ביצוע יחור מושלם מומלץ ששכבת הקמביום בצמח תהיה בריאה ובשלב צמיחה פעיל ומתקדם.
חשוב להבהיר שיחור הוא המשך רציף של צמח האם ולכן אם נלקח לדוגמא מצמח בן 4 חודשים, יתנהג באותו האופן ויהיה בעל אותם מאפייני גיל.
המלצה: יומיים – שלושה לפני לקיחת היחורים בצעו 'שטיפה' לצמח האם והשקו אותה במים בלבד עם PH מאוזן על מנת לנקות ממנה את החנקן ולעודד בכך השרשה קלה יותר לייחורים. בנוסף, קחו יותר יחורים מהנדרש והשאירו את החזקים ביותר שנקלטו הכי טוב.
מצעי הגידול השכיחים ביותר לגידול הידרופוני של יחורים הם קוביות כבול דחוס, קוקוס, פרלייט, ורמקוליט וקוביות צמר סלעים. כבול הינו מצע 100% אורגני בעל ספיחה נהדרת ואחיזת חמצן טובה, בנוסף התאים המתפרקים ממנו הוא מורכב מפרישים הורמוני השרשה באופן טבעי שמסייעים להשרשה מהירה. שאר מצעי השתילה ההידרופונים מתהדרים גם כן בספיחה טובה של מים ואווריריות מספקת, אך אין להם שום תרומה תזונתית או הורמונלית ליחור, פרט להורמון שתוסיפו בעצמכם.
הערה: רוב מצעי הגידול צריכים השרייה במים עם PH מאוזן (5.5-5.8) טרם שתילת היחורים.
המלצה: אם בחרתם בפרלייט, קוקוס או ורמקוליט השתמשו בכוסות פלסטיק מחוררות בתחתית על מנת להחזיק את המצע והייחור בתוכו. אם בחרתם בצמר סלעים או כבול חוררו פתח קטן ליחור טרם העברתו ונסו להמנע מללחוץ או לדחוס אותו בכח פנימה.
יחורים הם צמחים פגיעים שסבלו ממש לאחרונה מטראומה נוראית אשר הפרידה אותם מצמח האם ומאלצת אותם לשנות את מהות ההתפתחות שלהם מעלה או ענף לשורש. התהליך פוגע ב'מערכת החיסונית' של היחור ומחלישה אותו אל מול חייקדים, מחלות ופטריות ואלה עלולים להביסו במהירות אם לא נקפיד על תהליך עבודה נקי וסטרילי.
המלצה: חיוני מאוד לחטא את כל כלי העבודה טרם השימוש בהם. נגבו את הסכין באלכוהול, חטאו את הכוס הקטנה שתשמש אתכם להורמון ההשרשה, בנוסף עברו על משטח העבודה, הפרופגייטור ואפילו חטאו את ידיכם. תנו להכל מספר שניות להתייבש ואז תוכלו להתחיל לעבוד.
לסיוע בתהליך ההשרשה של היחורים ניתן להשתמש בהורמוני השרשה אשר לרוב משפרים משמעותית את אחוזי ההצלחה. ההורמונים מגיעים במגוון צורות כמו אבקה, ג'ל ואפילו נוזל בהזרקה.
זה אולי סעיף קליל ופשוט להבנה, אבל זו גם אחת הטעויות הנפוצות בקרב מגדלים. יחס המים מול החמצן במצע הגידול משחק פרמטר קריטי בקליטת הצמח ובעידוד שכבת הקמביום ליצור שורשים. השקייה מוגזמת חונקת את התאים ולבסוף תביא לריקבון במקום לצמיחה.
לשם מתן מדד כללי: קוביית צמר סלעים בגודל של 4*4 ס"מ צריכה לשקול כ40 עד 45 גרם כאשר רטובה.
המלצה: עליכם להשרות את מצע הגידול במים (עדיף מזוקקים) ברמת חומציות (PH) שנעה בין 5.5-6.5, במידה ומצע הגידול שלכם הוא צמר סלעים, על ההשרייה להמשך בין 4 ל-24 שעות ועל המים להיות ברמת חומציות שנעה בין 4.5-5.3.
טפחו את היחורים בסביבה לחה. לחות גבוהה מאפשרת לייחורים לספוג ולאגור לחות בתוך ובאמצעות רקמות העלים. זה מסייע רבות בהפחתת לחצים על הצמח ועידוד צמיחה בריאה ואחוזי הצלחה גבוהים.
לחות נמוכה עלולה לגרום לאיבוד נוזלים בהתאדות והתייבשות.
המלצה: השתמשו ב'פרופגייטור' (יחידת גידול סגורה בעלת מכסה סגור) על מנת ליצור סביבה בעלת לחות גבוהה ופיתחו אותו פעם ביום למספר דקות בודדות.
גם יחורים רגישים לטמפרטורות גבוהות או נמוכות מדי ומומלץ לייצב עבורם סביבה בעלת חום שנע בין 24-28 מעלות צלזיוס, כאשר 26 מעלות כנראה תהיה הטמפרטורה האידאלית.
המלצה: ניתן ליישם את הטמפרטורות הרצויות בעזרת שטיחוני חימום מבוקר או על ידי מערכות אירופוניות לגידול יחורים אשר בהן טמפרטורות המים מראש מכויילות לטמפרטורה הרצויה.
PH, כפי שהוסבר במדריכים הידרופונים קודמים, זו רמת החומציות במצע הגידול ו/או בתמיסה התזונתית והוא נע בין הרמה החומצית ביותר לאלקליינית ביותר. ליחורים ישנו טווח חומציות אופטימלי אשר מאפשר להם צמיחה מהירה והתפתחות תקינה.
המלצה: בכל פעם שאתם מוסיפים מים מומלץ שהם יאוזנו מראש ברמת חומציות שנעה בין 5.5-5.8 (מעט חומצי).
לאחר לקיחת היחורים יש לספק להם תאורה רצופה 24 שעות ביממה. ניתן לשים את הפרופגייטור על אדן החלון במהלך היום ולהאיר את היחורים עם פלורסנט בלילה (אור לבן).
משפט אינדיאני עתיק אומר – "לא קיבלנו את העולם במתנה מהורינו אלא בהשאלה מילדינו", בכתבה זו אנו מקווים לעורר השראה בכם – ההורים, המורים, היועצים, מקבלי ההחלטות והאזרחים, כדי שמשפט זה יהפוך למציאות חיה וילדינו יקבלו אם לא עולם מתוקן – אז את הכלים לתקנו.
בשנת 2012 פרסם ה-OECD דו"ח תשקיף סביבתי לשנת 2050 במקרה של אי פעולה, אשר נועד לחזות את התנאים האקולוגיים שיתקיימו בכדור הארץ בעוד 35 שנה במידה ולא נקדים תרופה למכה.
1. עד 2050 העולם יגיע ל-9 מליארד בני אדם שיצרכו כ-85% יותר אנרגיה, מים ומשאבי טבע.
2. בשל שינויי האקלים, התנוונות ואובדן קרקע, מחסור במים ועלייה במחירי האנרגיה ירד כושר גידול המזון בכ-20% בעוד יהיה עלינו לגדל כ-70% יותר על מנת לשרוד.
3. מחירי המזון יעלו בכ-30%-50%.
4. פליטת גזי החממה תעלה בכ-55%.
5. הטמפרטורה העולמית הממוצעת תעלה בכ-3-6 מעלות צלזיוס.
6. ביותר מחצי ממדינות העולם תהא מצוקת מים חמורה.
7. זנים ומינים יבשתיים וימיים רבים יכחדו בשל ייבוש מקורות והשתלטות על שטחים טבעים לצרכי מגורים ותעשייה.
8. שטחם של יערות בראשיתיים יצטמק ביותר מ-15%
9. זיהום האויר יביא לכ-36 מליון מקרי מוות עולמיים בשנה!
וזה לא נגמר כאן.. לרשימה הזו סעיפים נוספים ומשמעויות רבות הנוגעות לעתידם של ילדינו, הם ישלמו על אורח החיים הבזבזני וחסר האחריות בו אנו חיים כיום.
לכן אנו מאמינים שחובתנו המוסרית והמינימום האפשרי שבידינו לעשות על מנת להתחיל לתקן את העוולה ההיסטורית הזו, היא להעניק להם את הכלים לגדול להיות אנשים בוגרים שיוכלו להתמודד עם שעוללו אבותיהם לכדור אליו הם אמורים להביא את ילדיהם.
ובכן, המשאבים הבסיסיים ביותר אותם צריך אדם כדי לחיות הם אויר נקי, מזון בריא ומים. שיטות גידול חדשניות כמו ההידרופוניקה, אם ייושמו מהר מספיק ובקנה מידה רחב מספיק יוכלו להסיט את ילדינו מהנתיב אותו חוזים המומחים עבורם ותאמינו או לא – הם יוכלו להציל את העולם!
1. הידרופוניקה מכניסה את החקלאות למרכזי הערים ומאפשרת להקים חוות לגידול מזון על גגות, בבניינים, במרפסות, בקהילות וכו'. עובדה זו מסייעת בפתרון מצוקת המזון הצפויה.
2. גידול צמחים הצורכים פחמן בתוך העיר ינקה את זיהום האויר ההולך וגובר. עובדה זו מסייעת בפתרון בעיית זיהום האויר הצפויה.
3. הידרופוניקה חוסכת בכ-85% מהמים לעומת חקלאות קונבנציונאלית – הרבה יותר מים מתוקים ונקיים לשתייה וכמובן סיוע משמעותי בפתרון מצוקת המים הצפויה.
4. אין צורך באדמה = אין צורך בשטחים חקלאיים, אפשר לתת לאדמה לנוח, אפשר לחסוך במשאבים ולפתור את בעיית הרס יערות הבראשית והכחדת זנים ביולוגים של חיות בשל השמשת קרקעות לחקלאות.
5. מגדלים בתוך העיר ונמנעים מהצורך להסיע את המזון במשאיות מזהמות הצורכות דלק ומעלות את מחירי המזון. עובדה זו לבדה מסייעת בצמצום צריכת הדלק, במניעת זיהום אויר, בתחזית העלאת המחירים ובצורך האנושי למזון טרי ובריא.
6. מקסימום יעילות – ניתן לגדל עד פי 10 יותר צמחים במטר מרובע לעומת גידולי אדמה! יותר צמחים בפחות מקום.
7. ללא מחלות מהאדמה, ללא ריסוסים והדברות כימיות – מזון טרי, בריא וזמין.
8. ובפאן הקהילתי והכלכלי – גידול מקומי גורם לתעסוקה מקומית ושם קץ לגלובליזציה הבזבזנית. המשאבים והתוצרת מגיעים מהבית ונשארים בבית.
הסרטון הבא מציג הרצאת טד מתורגמת לעברית בה תוכלו לראות כיצד תפקיד 'מצילי העולם' שאנו מכוונים לילדינו, הולם ותואם את יכולתם וחזונם האישי.
צפו – וקבלו השראה.
אז מה אפשר לעשות בעניין?
אנו בNATURE TECH פועלים ומתקשרים רבות עם בתי ספר ברחבי ישראל, מצמצמים את עלויות המערכות למינימום האפשרי ומעבירים שיעורים והרצאות בנושא, אך זה לא מספיק ואין שום בית ספר בישראל כמו זה שראיתם בסרטון שיכול להוות מרכז לימוד והוראה לפתרון הטכנולוגי אותו ילדינו צריכים כ"כ בעתידם המאתגר. אנו מאמינים שמודעות היא הצעד הראשון בדרך להגשמה, תעבירו את הפוסט הזה הלאה, תשתפו את חבריכם, שלחו למנהלי בתי הספר של ילדיכם, אנו מקדמים בברכה חלוצים אשר מטרתם להגשים מטרות מעין אלו, כך שאם רעיון חלוצי בר הגשמה עלה בראשכם, מוזמנים לפנות אלינו בכדי לבחון את התכנותו.
בנוסף, אנו מאמינים שיש להכניס לתכניות הלימוד בבתי הספר כנושא חובה לימודי שיטות גידול מזון בסביבה אורבנית, אשר יעניק לילדנו את הידע והכלים להכיר את דרכו של הטבע ולמקסם את העצמאות הקיומית שלהם על ידי גידול חלק ממזונם בעצמם.
נשמח לשמוע את דעתכם בתגובות