בית תגיות הידרו

תגית: הידרו

5 עסקים שעברו להידרופוניקה ושיחקו אותה בגדול

רוחות של שינוי נושבות מעלינו. נראה שיותר ויותר מאיתנו קשובים לצרכי גופנו ששבע מרעלים ומפחמימות ריקות, קשובים יותר לטבע שלעיתים בקיצוניות מזכיר לנו שאנו מאבדים שליטה, יותר ויותר מאיתנו מודאגים מהתחזיות בנוגע לעתיד ילדינו בעולם עם משבר מזון ומצוקת משאבים. ומתוך המצוקה – תבוא הישועה.

הפתרון ברור לאלו שהתעמתו עם השאלה הגורלית; הדרך הטובה ביותר לחסוך משאבים, לאכול בריא ולקחת שליטה על הקיום שלנו היא דרך גידול המזון שלנו בעצמנו, בתוך הערים, בריא, טרי ואקולוגי, פשוט להוציא את התיעוש המזיק מתעשיית המזון הבריאה.

הסיפורים (והסרטונים) הבאים הם סיפורם של אנשים מעוררי השראה שראו במצוקה הזדמנות לתקן, שראו בגידול הידרופוני ואירופוני, את הפתרון המושלם למשבר המזון והמשאבים האקולוגים. האנשים הללו לקחו כל אחד בדרכו, את ההזדמנות להעניק מזון בריא, טעים וטרי לאוכלוסיה המקומית לפי יכולותיו ורצונותיו, החל מגינה בשדה תעופה ועד לגינה בגן חובה. כל הטמעה של גינה אורבנית היא גם דוגמא אישית, וכל דוגמא אישית משפרת, ולו במעט, את העתיד.

מהגג למדף | סופרמארקט שמגדל את תוצרתו בעצמו

2 חקלאים חלוצים, דאג ג'ייקוב וקווין רוטשילד, הקימו חווה אירופונית אנכית המורכבת ממערכות גינת המגדל על גג סופרמארקט ביו אורלינס,לואיזיאנה. בעל הסופרמארקט מצידו – לא ידע לאיזו הצלחה מסחררת תהפוך הגינה האורבנית שביקש להקים על הגג.

החווה האנכית, שהוקמה בליבה של עיר סואנת כניו אורלינס על גג 'רוזס סופרמארקט', מגדלת ירקות, תבלינים ופירות, ותורמת להעסקתם של מעל 100 עובדים מקומיים.
תוך זמן קצר ביקש ג'ק, בעליו של הסופרמארקט, להכפיל את כמות המערכות האירופוניות על הגג משום הביקוש הרב, תוך שהוא במגעים להתרחבות לעוד 2 גגות סמוכים נוספים. ג'ק מספר כי עם מערכות המגדל על גגו הוא מספק ירקות ותבלינים טריים יום יום לעוד 6 חנויות נוספות ושהביקוש, נמשך.

'בגידול אירופוני משום שהשורשים אינם גדלים באדמה הצמיחה מהירה הרבה יותר וניתן לקטוף 12 פעמים בשנה לעומת 5 פעמים בשנה בגידולי אדמה', מספרים שני החקלאים הצעירים – דאג ג'ייקוב וקווין רוטשילד. בעל חנות סמוכה לממכר ירקות מספר – 'יבוא ירקות, פירות ותבלינים הינו תהליך מסורבל שגובה מחיר רב באיכות הירק. ירק שנקטף בשדה בקצה השני של המדינה, נעטף בשקית ניילון וממתין למשלוח, ההובלה נעשית במשאיות קירור גדולות שצורכות המון דלק ומעלות את מחיר הירק ועד שהוא מגיע למדפים לוקח שבועיים, לפעמים יותר, עד אז הירק מאבד מהטריות, מהטעם ואחוזי הערכים התזונתיים בו צונחים, הסחורה שגדלה כאן על הגג – מגיעה למדפים בסופר תוך שעה, הלקוחות מקבלים תמורה איכותית בעבור פחות כסף'.

הבעלים של הסופר מעיד על עלייה משמעותית בביקוש לתוצרת הטרייה והמשובחת שהוא מוכר וכי הם מתרחבים לעוד כ-3 סופרמארקטים נוספים תוך פחות משנה.

האחיות שמאכילות מסעדות ובתי מלון

לג'סיקה וקת'רין גרנדי יש גינה אורבנית מגניבה, והיא לא רק מגניבה כי היא בחממה ממוזגת בעלת השם המקורי – 'חממה', אלא כי בחממה יש 72 מגדלים אירופונים המגדלים חסות, עליים ירוקים ותבלינים למיטב השפים, המסעדות ובתי המלון במרכז פלורידה, וכל זה ללא אדמה כלל, הכל גדל במערכות גידול אנכיות מתקדמות.

'כל המינרלים וחומרי ההזנה שאנו שמות במים מגיעים ישירות לשורשים, אז הצמחים גדלים אפילו יותר מהר!' מספרת קת'רין. הדבר הכי נפלא בזה הוא שהמערכות האלה אינן רק לשימוש בחממות בקנה מידה גדול, אלא מותאמות גם לשימוש ביתי כך שכל אחד יוכל לגדל ירקות גורמה לעצמו בקלי קלות.

'אפשר לגדל בזה כמעט כל דבר מעגבניות, למלונים, חצילים, מלפפונים.. רק תבחר, וזה חוסך כסף, כי לאורך זמן לגדל לעצמך את האוכל חוסך המון עלויות נלוות'

ג'סיקה וקת'רין מתגאות בתוצרת האירופונית המשובחת שלהן, ללא ריסוסים וללא מחלות, הן מצליחות לגדל מזון איכותי ובריא לעסקים מקומיים שאצלם המודעות למזון מקומי ובריא מתפתחת מיום ליום.

גינה הידרופונית בתוך שדה תעופה מספקת מזון למסעדות בתחומי השדה

בשדה התעופה אוהרה בשיקאגו קורה משהו מיוחד, בתוך תחומי שדה התעופה מוטמעות מערכות קיומיות שמקנות לו צביון ירוק ונעים יחסית למבנה בטון ענק המוקף ברעש מטוסים.

הקיימות האורבנית של השדה מתבטאת במערכות לחסכון מים, אנרגיה, תכנית מחזור, גגות ירוקים לנוי, ואפילו תכנית גידול דבורים במתחם. אך יותר מכל בולטת במלוא הדרה גינה אורבנית מפוארת המושתתת על מערכות גינת המגדל האירופוניות.

בתוך האזור המאובטח, ניתן לראות נוסעים רבים שנמצאים בתחילתה של דרך ארוכה, מחפשים מקום לנוח, לקנות ולאכול – להתחדש לקראת המסע. מעל לחנויות הדיוטי פרי והמסעדות נמצאת הגינה האירופונית המרהיבה שמספקת את הירקות, העלים והתבלינים למסעדות המאכילות את קהל הנוסעים. זהו רעיון קיומי נהדר בו שדה התעופה מספק תוצרת טרייה, טעימה ומזינה שגודלה מקומית במרחק כמה צעדים מהסועדים.

בכל מגדל 44 צמחים היושבים במערכת אירופונית אנכית מחזורית. בשדה התעופה מגדלים בין היתר: בזיליקום, עלי סלק, עלי בייבי, חסות גורמה, פטרוזיליה, עגבניות, פרחים אכילים, כוסברה, פלפלים חריפים, שעועית, אורגנו, בזיליקום סגול, אורגולה ועוד. מאחר והגינה נמצאת בתוך האיזור המאובטח והמקורה בשדה התעופה, אין לצמחים נגישות לאור טבעי והאור לגדילתם מסופק להם ע"י מנורות HPS. כחלק מהמתחם קיים גם אזור הנבטה בו ניתן לראות מגשים מלאים בנבטים היוצאים מקוביות צמר סלעים, לתוך המגשים אחת לכמה זמן מוזרמים מים ובהיותם גדולים מספיק (בני שבוע – שלושה לערך) הם מועברים למערכת המגדל האירופונית.

הנוסעים המבקרים במתחם גינת המגדל מציינים בחיוביות רבה את המשמעות הקיומית והערכית שבגידול מזון לצריכה מקומית אותה מגיש שדה התעופה, ואמרו שישמחו לראות גינות אורבניות המגדלות מזון גם בקניונים ובמרכזי הערים.

חקלאים צעירים | גידול הידרופוני כבר מגיל הגן

רנה מקול , גננת בגן חובה בפלורידה , לקחה את ילדי הגן שלה לטיול בגנים אירופונים אורבנים והבחינה שמה שעניין את הילדים יותר מכל, היה לאכול את הירקות שגדלו בהם.
לאור סקרנותם והתלהבותם של הילדים , הזמינה רנה לגן בהנהלתה מערכת מגדל אחת בכדי ללמד את הילדים על עולם הצומח ובנוסף לגרום להם לאהוב את הצמחים ולבסוף גם לאכלם.

כבר בעת התקנת הערכה הראו הילדים סקרנות בנוגע למתקן החדש שהגיע לגן, המדריכה הסבירה להם שכשם שבני האדם זקוקים לאור, מזון ומים כדי לחיות, כך גם הצמחים. היא הנחתה אותם בעת הוספת הדשן ופירטה בנוגע להבדל בין גידול באדמה לגידול במים. הילדים, באופן מפתיע או לא, שאלו שאלות ענייניות והתנדבו ברצון רב לשתול את המלפפונים, הקישואים, החסות, הדלעות והתבלינים הקטנים בתוך הכוסות הקטנות במערכת המגדל.

מעורבותם של הילדים בתהליך שתילת הירקות, הידיעה שהם גידלו את הצמחים, והאחריות שהם מרגישים מעוררת בהם אהבה לצמחים ורצון לנשנש מהם מעת לעת.. לאט לאט גם ילדים שלא אהבו לפני מלפפון או קישוא לומדים לאהוב אותם לאחר שהם משתתפים בגידולם , קטיפתם וניקויים. החוויה כולה מעצימה בהם את הרצון לטעום את מעשי ידיהם.

גג מסעדה הפך לחוות גידול הידרופונית עבורה

השף ג'ון מוני חסיד כל כך גדול של אוכל מקומי ואורגני, שבמסעדה החדשה שלו בווסט וילג' במנהטן, רוב תוצרתו עוברת מרחק של כ30 מטרים מגג הבניין למטבח שלו. הוא מצליח לגדל כמעט שני שליש מתצרוכת הירקות של המסעדה המכילה 80 סועדים למשך 10 חודשים מהשנה, כי הוא אינו מסתמך על האדמה. במקום זאת, מוני ושותפו מיק אוסליבן התקינו 60 ערכות הידרופוניות אנכיות. המסעדה הראשונה בעולם שהצליחה להגיע להישג כזה, הודות לטכנולוגית המגדלים ההידרופונים.

ג'ון מוני קוטף ירקות מתוך ערכות הידרופוניות על גג המסעדה שלו בניו יורק, העובדה שהתוצרת שלו נמצאת על הגג מאפשרת למוני להיות בשליטה ישירה על המזון שסופו לשרת את לקוח. הוא עושה את הגינון שלו בעצמו, ומקווה שהוא יוכל לגדל 10 חודשים בשנה גם בניו יורק הקרה (הוא מסביר שחימום המים בחורף יוצר מייקרו אקלים ששומר על צמחים מהקפאה).

צמחיה הידרופונית דורשת זרימה כמעט קבועה של מים, אבל מוני ואוסליבן הגבילו את עצמם לאנרגיה ירוקה. פאנלים סולארים מתפעלים את משאבות הדישון וכוח הכבידה דואג לפיזור המים לצמחים. לאחר שהירקות נקטפו, מוני מוריד את היבול שלו 6 קומות מטה למסעדה, על ידי גלגלת.

תפעול החווה ההידרופונית הפרטית שלו על גג המסעדה אינו מצריך עובדים נוספים, והוא מסתפק בצוות המסעדה. יתרונות נוספים של שיטת ההידרו כוללות שימוש רק בכ 5% -10% מהחומרים המזינים והמים בהשוואה לחקלאות קונבנציונלית ואורגנית, גידול אנכי המאפשר שימוש יעיל יותר בשטח הגידול, ניתן לגדל כמעט כל ירק, עשב או פרח במהירות ובפשטות ,קיצור קצב הצמיחה עד כחצי מהזמן של גידול מסורתי, אין ניקוש, חרישה, כריעה, או לכלוך!


 

ישנן עוד אינספור דרכים לנצל את הטכנולוגיה לטובת המשפחה או הקהילה, באיזו דרך את/ה תבחר/י? ספרו לנו בתגובות!

 

 

מדריך ייחור הידרופוני: כל התנאים החשובים ליחור מושלם

תהליך לקיחת ייחורים הידרופונים דורש מהמגדלים מיומנות טובה, הכנה קפדנית וידע טרם ישלפו את סכין הניתוחים ויתחילו לחתוך ענפים ללא הכרה. למעשה, ישנם תנאים מדוייקים הכרחיים לגידול תקין של ייחורים שאם לא יתקיימו, צפויים למגדלים אחוזי הצלחה נמוכים ואכזבה רבה. כדי להימנע ממצבים מצערים כמו אלה ריכזנו עבורכם את התנאים הנדרשים והמלצות פרקטיות ליישום. בהצלחה!

מה זה ייחור?

מדריך המפרט את התנאים הנדרשים ללקיחת ייחורים בשיטת הידרו
קרדיט: advancednutrients.com

נתחיל מההתחלה: יחור הוא תא בודד או ענף צעיר אשר נלקח מצמח אם במטרה לגדל ממנו צמח חדש. כמעט לכל צמח שמורה היכולת להוציא יחורים וכל ייחור מכיל בתוכו את הDNA המדוייק של צמח האם ממנו נלקח ולכן אם גם יגודל בתנאים זהים גם זהה בתכונותיו לצמח האם המקורי.

היחור הראשון (או הדור הראשון) שנלקח מצמח האם נקרא C-1, כאשר היחור שילקח ממנו יקרא C-2 וכן הלאה. ניתן להוציא ייחורים גם 20 דורות קדימה מבלי לפגוע בגנטיקה של צמח האם המקורי שהונבט מזרעים.

הגנטיקה של צמח האם

אחד הפרמטרים החשובים ביחור מוצלח הוא צמח אם בעל גנטיקה טובה. צמח אם בריא נותן בסיס טוב ליחורים הנלקחים ממנו, ובעזרת פרקטיקה נכונה ומתן תנאים מיטביים, יגדל למקסימום הפוטנציאל הגנטי שלו.

בשל העובדה החשובה הזו, אם היחורים ילקחו מצמח בעל צמיחה חלשה או בעל רגישות למחלות הם יגדלו יחד עם החסרונות הללו ויהיו בעלי הצלחה נמוכה.

המלצה: טפחו כמה צמחים פוטנציאלים וביחרו צמח אם חזק ובריא במיוחד בעל גנטיקה טובה, אשר ממנו ילקחו ייחורים באופן שוטף.

מתי לקחת יחורים מצמח האם?

ניתן לקחת יחורים בכל שלב מכל צמח, אך אם נעשה שימוש בצמחי אם שגודלו במיוחד ללקיחת יחורים, עליהם להיות בני עשרה שבועות לפחות, משום שרקמות צעירות ורכות לא משרישות היטב יחסית לרקמות בוגרות יותר.

שכבת התאים בצמח אשר אחראית על הצמיחה נקראת קמביום והיא אחראית על התחלקות התאים ועל ההשרשה. למען ביצוע יחור מושלם מומלץ ששכבת הקמביום בצמח תהיה בריאה ובשלב צמיחה פעיל ומתקדם.

חשוב להבהיר שיחור הוא המשך רציף של צמח האם ולכן אם נלקח לדוגמא מצמח בן 4 חודשים, יתנהג באותו האופן ויהיה בעל אותם מאפייני גיל.

המלצה: יומיים – שלושה לפני לקיחת היחורים בצעו 'שטיפה' לצמח האם והשקו אותה במים בלבד עם PH מאוזן על מנת לנקות ממנה את החנקן ולעודד בכך השרשה קלה יותר לייחורים.  בנוסף, קחו יותר יחורים מהנדרש והשאירו את החזקים ביותר שנקלטו הכי טוב.

באיזה מצע גידול להשתמש?

באיזה מצע גידול הידרופוני כדאי להשתמש בעת לקיחת ייחורים

מצעי הגידול השכיחים ביותר לגידול הידרופוני של יחורים הם קוביות כבול דחוס, קוקוס, פרלייט, ורמקוליט וקוביות צמר סלעים. כבול הינו מצע 100% אורגני בעל ספיחה נהדרת ואחיזת חמצן טובה, בנוסף התאים המתפרקים ממנו הוא מורכב מפרישים הורמוני השרשה באופן טבעי שמסייעים להשרשה מהירה. שאר מצעי השתילה ההידרופונים מתהדרים גם כן בספיחה טובה של מים ואווריריות מספקת, אך אין להם שום תרומה תזונתית או הורמונלית ליחור, פרט להורמון שתוסיפו בעצמכם.

הערה: רוב מצעי הגידול צריכים השרייה במים עם PH מאוזן (5.5-5.8) טרם שתילת היחורים.

המלצה: אם בחרתם בפרלייט, קוקוס או ורמקוליט השתמשו בכוסות פלסטיק מחוררות בתחתית על מנת להחזיק את המצע והייחור בתוכו. אם בחרתם בצמר סלעים או כבול חוררו פתח קטן ליחור טרם העברתו ונסו להמנע מללחוץ או לדחוס אותו בכח פנימה.

נקיון וסטריליות

מה צריך לעשות כדי למנוע זיהומים ומחלות בייחורים
קרדיט: 420magazine.com

יחורים הם צמחים פגיעים שסבלו ממש לאחרונה מטראומה נוראית אשר הפרידה אותם מצמח האם ומאלצת אותם לשנות את מהות ההתפתחות שלהם מעלה או ענף לשורש. התהליך פוגע ב'מערכת החיסונית' של היחור ומחלישה אותו אל מול חייקדים, מחלות ופטריות ואלה עלולים להביסו במהירות אם לא נקפיד על תהליך עבודה נקי וסטרילי.

המלצה: חיוני מאוד לחטא את כל כלי העבודה טרם השימוש בהם. נגבו את הסכין באלכוהול, חטאו את הכוס הקטנה שתשמש אתכם להורמון ההשרשה, בנוסף עברו על משטח העבודה, הפרופגייטור ואפילו חטאו את ידיכם. תנו להכל מספר שניות להתייבש ואז תוכלו להתחיל לעבוד.

הורמון השרשה

כיצד מסייע הורמון השרשה לייחור תקין
קרדיט: shroomery.org

לסיוע בתהליך ההשרשה של היחורים ניתן להשתמש בהורמוני השרשה אשר לרוב משפרים משמעותית את אחוזי ההצלחה. ההורמונים מגיעים במגוון צורות כמו אבקה, ג'ל ואפילו נוזל בהזרקה.

תנאים לגידול היחור ההידרופוני

מדריך תנאים מפורט ללקיחת ייחורים הידרופונים
קרדיט: gorillagardener.
  1. רטיבות המצע וPH

זה אולי סעיף קליל ופשוט להבנה, אבל זו גם אחת הטעויות הנפוצות בקרב מגדלים. יחס המים מול החמצן במצע הגידול משחק פרמטר קריטי בקליטת הצמח ובעידוד שכבת הקמביום ליצור שורשים. השקייה מוגזמת חונקת את התאים ולבסוף תביא לריקבון במקום לצמיחה.

לשם מתן מדד כללי: קוביית צמר סלעים בגודל של 4*4 ס"מ צריכה לשקול כ40 עד 45 גרם כאשר רטובה.

המלצה: עליכם להשרות את מצע הגידול במים (עדיף מזוקקים) ברמת חומציות (PH) שנעה בין 5.5-6.5, במידה ומצע הגידול שלכם הוא צמר סלעים, על ההשרייה להמשך בין 4 ל-24 שעות ועל המים להיות ברמת חומציות שנעה בין 4.5-5.3.

  1. לחות

טפחו את היחורים בסביבה לחה. לחות גבוהה מאפשרת לייחורים לספוג ולאגור לחות בתוך ובאמצעות רקמות העלים. זה מסייע רבות בהפחתת לחצים על הצמח ועידוד צמיחה בריאה ואחוזי הצלחה גבוהים.

לחות נמוכה עלולה לגרום לאיבוד נוזלים בהתאדות והתייבשות.

המלצה: השתמשו ב'פרופגייטור' (יחידת גידול סגורה בעלת מכסה סגור) על מנת ליצור סביבה בעלת לחות גבוהה ופיתחו אותו פעם ביום למספר דקות בודדות.

  1. טמפרטורה

גם יחורים רגישים לטמפרטורות גבוהות או נמוכות מדי ומומלץ לייצב עבורם סביבה בעלת חום שנע בין 24-28 מעלות צלזיוס, כאשר 26 מעלות כנראה תהיה הטמפרטורה האידאלית.

המלצה: ניתן ליישם את הטמפרטורות הרצויות בעזרת שטיחוני חימום מבוקר או על ידי מערכות אירופוניות לגידול יחורים אשר בהן טמפרטורות המים מראש מכויילות לטמפרטורה הרצויה.

  1. רמת חומציות ( ערך הגבה PH)

PH, כפי שהוסבר במדריכים הידרופונים קודמים, זו רמת החומציות במצע הגידול ו/או בתמיסה התזונתית והוא נע בין הרמה החומצית ביותר לאלקליינית ביותר. ליחורים ישנו טווח חומציות אופטימלי אשר מאפשר להם צמיחה מהירה והתפתחות תקינה.

המלצה:  בכל פעם שאתם מוסיפים מים מומלץ שהם יאוזנו מראש ברמת חומציות שנעה בין 5.5-5.8 (מעט חומצי).

  1. תאורה

לאחר לקיחת היחורים יש לספק להם תאורה רצופה 24 שעות ביממה. ניתן לשים את הפרופגייטור על אדן החלון במהלך היום ולהאיר את היחורים עם פלורסנט בלילה (אור לבן).


 

 

לסיכום:

  1. יחור הוא שכפול גנטי של צמח האם, אלא אם נחשף לתנאי גידול שונים.
  2. יש לבחור צמח אם בעל איכויות גנטיות גבוהות.
  3. יש לקחת יחורים מצמחי אם בני 10 שבועות לפחות
  4. מצעי גידול הידרופונים לרוב נייטרלים מבחינה תזונתית או הורמונלית ומהווים פתרון פיזי לאחיזת השורשים ומדיום סופח מים ויש להשרותם מס' שעות לפני השימוש.
  5. בשל מצבם הרגיש של היחורים מומלץ לחטא את כל הכלים ולעבוד בסביבה סטרילית ונקייה.
  6. מומלץ להשתמש בהורמון השרשה לשיפור אחוזי הצלחה.
  7. בעת גידול היחור מומלץ למלא אחר העקרונות הבאים: יחס מים / חמצן מאוזן במצע, סביבת לחות גבוהה, טמפרטורה בין 24-28 מעלות צלזיוס, רמת חומציות 5.5-5.8 ו24 שעות תאורה ביום.

 

סרטון טד: הילדים שיסבירו לכם איך להציל את העולם (מתורגם לעברית)

אנחנו אוהבים את הילדים שלנו, אנו עובדים יומם ולילה כדי להעניק להם קורת גג, מזון, בגדים, צעצועים, גאדג'טים וכל מה שילד מודרני חושב שהוא צריך. אבל אם נצא לרגע מהבועה שהמודרניזציה הנחילה בחשיבה שלנו, אם נגדיל ונסתכל על ההרס הבלתי הפיך שאנו גורמים לעולם אליו הילדים נולדים וגדלים – אולי אז נבין, שהמתנה הכי גדולה והכלי הכי חשוב שנוכל לתת להם, הם הההבנה והאמצעים לתקן את הנזקים שאנו עשינו.

משפט אינדיאני עתיק אומר – "לא קיבלנו את העולם במתנה מהורינו אלא בהשאלה מילדינו", בכתבה זו אנו מקווים לעורר השראה בכם – ההורים, המורים, היועצים, מקבלי ההחלטות והאזרחים, כדי שמשפט זה יהפוך למציאות חיה וילדינו יקבלו אם לא עולם מתוקן – אז את הכלים לתקנו.

בשנת 2012 פרסם ה-OECD דו"ח תשקיף סביבתי לשנת 2050 במקרה של אי פעולה, אשר נועד לחזות את התנאים האקולוגיים שיתקיימו בכדור הארץ בעוד 35 שנה במידה ולא נקדים תרופה למכה.

מס' עובדות מדו"ח ה-OECD

1. עד 2050 העולם יגיע ל-9 מליארד בני אדם שיצרכו כ-85% יותר אנרגיה, מים ומשאבי טבע.
2. בשל שינויי האקלים, התנוונות ואובדן קרקע, מחסור במים ועלייה במחירי האנרגיה ירד כושר גידול המזון בכ-20% בעוד יהיה עלינו לגדל כ-70% יותר על מנת לשרוד.
3. מחירי המזון יעלו בכ-30%-50%.
4. פליטת גזי החממה תעלה בכ-55%.
5. הטמפרטורה העולמית הממוצעת תעלה בכ-3-6 מעלות צלזיוס.
6. ביותר מחצי ממדינות העולם תהא מצוקת מים חמורה.
7. זנים ומינים יבשתיים וימיים רבים יכחדו בשל ייבוש מקורות והשתלטות על שטחים טבעים לצרכי מגורים ותעשייה.
8. שטחם של יערות בראשיתיים יצטמק ביותר מ-15%
9. זיהום האויר יביא לכ-36 מליון מקרי מוות עולמיים בשנה!

וזה לא נגמר כאן.. לרשימה הזו סעיפים נוספים ומשמעויות רבות הנוגעות לעתידם של ילדינו, הם ישלמו על אורח החיים הבזבזני וחסר האחריות בו אנו חיים כיום.
לכן אנו מאמינים שחובתנו המוסרית והמינימום האפשרי שבידינו לעשות על מנת להתחיל לתקן את העוולה ההיסטורית הזו, היא להעניק להם את הכלים לגדול להיות אנשים בוגרים שיוכלו להתמודד עם שעוללו אבותיהם לכדור אליו הם אמורים להביא את ילדיהם.

איך ההידרופוניקה יכולה לשחק תפקיד מרכזי בהצלת העולם מהתחזיות

ובכן, המשאבים הבסיסיים ביותר אותם צריך אדם כדי לחיות הם אויר נקי, מזון בריא ומים. שיטות גידול חדשניות כמו ההידרופוניקה, אם ייושמו מהר מספיק ובקנה מידה רחב מספיק יוכלו להסיט את ילדינו מהנתיב אותו חוזים המומחים עבורם ותאמינו או לא – הם יוכלו להציל את העולם!

1. הידרופוניקה מכניסה את החקלאות למרכזי הערים ומאפשרת להקים חוות לגידול מזון על גגות, בבניינים, במרפסות, בקהילות וכו'. עובדה זו מסייעת בפתרון מצוקת המזון הצפויה.
2. גידול צמחים הצורכים פחמן בתוך העיר ינקה את זיהום האויר ההולך וגובר. עובדה זו מסייעת בפתרון בעיית זיהום האויר הצפויה.
3. הידרופוניקה חוסכת בכ-85% מהמים לעומת חקלאות קונבנציונאלית – הרבה יותר מים מתוקים ונקיים לשתייה וכמובן סיוע משמעותי בפתרון מצוקת המים הצפויה.
4. אין צורך באדמה = אין צורך בשטחים חקלאיים, אפשר לתת לאדמה לנוח, אפשר לחסוך במשאבים ולפתור את בעיית הרס יערות הבראשית והכחדת זנים ביולוגים של חיות בשל השמשת קרקעות לחקלאות.
5. מגדלים בתוך העיר ונמנעים מהצורך להסיע את המזון במשאיות מזהמות הצורכות דלק ומעלות את מחירי המזון. עובדה זו לבדה מסייעת בצמצום צריכת הדלק, במניעת זיהום אויר, בתחזית העלאת המחירים ובצורך האנושי למזון טרי ובריא.
6. מקסימום יעילות – ניתן לגדל עד פי 10 יותר צמחים במטר מרובע לעומת גידולי אדמה! יותר צמחים בפחות מקום.
7. ללא מחלות מהאדמה, ללא ריסוסים והדברות כימיות – מזון טרי, בריא וזמין.
8. ובפאן הקהילתי והכלכלי – גידול מקומי גורם לתעסוקה מקומית ושם קץ לגלובליזציה הבזבזנית. המשאבים והתוצרת מגיעים מהבית ונשארים בבית.

ומה הילדים חושבים?

הסרטון הבא מציג הרצאת טד מתורגמת לעברית בה תוכלו לראות כיצד תפקיד 'מצילי העולם' שאנו מכוונים לילדינו, הולם ותואם את יכולתם וחזונם האישי.
צפו – וקבלו השראה.

אז מה אפשר לעשות בעניין?

אנו בNATURE TECH פועלים ומתקשרים רבות עם בתי ספר ברחבי ישראל, מצמצמים את עלויות המערכות למינימום האפשרי ומעבירים שיעורים והרצאות בנושא, אך זה לא מספיק ואין שום בית ספר בישראל כמו זה שראיתם בסרטון שיכול להוות מרכז לימוד והוראה לפתרון הטכנולוגי אותו ילדינו צריכים כ"כ בעתידם המאתגר. אנו מאמינים שמודעות היא הצעד הראשון בדרך להגשמה, תעבירו את הפוסט הזה הלאה, תשתפו את חבריכם, שלחו למנהלי בתי הספר של ילדיכם, אנו מקדמים בברכה חלוצים אשר מטרתם להגשים מטרות מעין אלו, כך שאם רעיון חלוצי בר הגשמה עלה בראשכם, מוזמנים לפנות אלינו בכדי לבחון את התכנותו.

בנוסף, אנו מאמינים שיש להכניס לתכניות הלימוד בבתי הספר כנושא חובה לימודי שיטות גידול מזון בסביבה אורבנית, אשר יעניק לילדנו את הידע והכלים להכיר את דרכו של הטבע ולמקסם את העצמאות הקיומית שלהם על ידי גידול חלק ממזונם בעצמם.

נשמח לשמוע את דעתכם בתגובות

 

הידרו VS גידול באדמה – מה שיטת הגידול הטובה יותר?

ישנו ויכוח עתיק יומין שמתחדש ככל שגידולי הידרו הופכים שכיחים יותר בקרב החקלאים, מה השיטה הטובה יותר לגדל בה צמחים באופן פרטי או מסחרי?

מצד אחד, שיטת הגידול באדמה היא הגידול המסורתי שהיה בשימוש ע"י האנושות עוד לפני אלפי שנים מאז המהפכה החקלאית, ומהצד השני ישנה השיטה לגידול הידרו (הידרופוניקה) – אשר הינה מאוחרת יותר ובה הצמחים גדלים על מים המועשרים בדשנים, אך ללא מצע אדמה. אז השאלה שנשאלת.. איזו שיטה טובה יותר לגידול צמחים?

עשבים שוטים ומזיקים

הטיפול בעשבים שוטים ומזיקים עלול להיות מסוכן לבני אדםאחד מהיתרונות החשובים ביותר של גידול הידרו לעומת גידול באדמה, הוא העדרותם של עשבים שוטים ומזיקים בסביבת הגידול. האדמה משמשת כמארחת למגוון חרקים מזיקים וצמחים ופרזיטים , כמו גם צמחים מתחרים שעלולים לקחת את הערכים התזונתיים ואת אור השמש מהצמחים שלך.
כמובן שאם אתה מגדל מס' צמחים בתוך הבית באדניות, הסיכויים הם שלא תתקל בבעיות רבות עם עשבים ומזיקים בהם לא תוכל לטפל כראוי. אך עם זאת, אם אתה מתכנן לגדל מס' צמחים גדול הזקוקים למנה תזונתית הגונה וצריכים לחיות בסביבה נטול מזיקים , אז גידול הידרו הוא בהחלט השיטה הטובה יותר להמנע מלבזבז כסף, זמן ובריאות על הדברות וקוטלי עשבים.

צמיחתו הכללית של הצמח

שורשים הידרופונים - מה עדיף? גידול הידרו או גידול באדמה? מאמר מפורט

.מערכת שורשים מתפתחת במצע אדמה על מנת להגביר את האחיזה בקרקע ולהגדיל את שטח הפנים של השורשים בכדי שיוכלו להגדיל את הסיכוי לאיתור וספיגה של המים והמינרלים הנחוצים לצמיחתם הנמצאים באדמה. לעומת זאת, בשיטת גידול הידרו, האלמנטים התזונתיים נוכחים בכל מערכת המים בה יושבים השורשים והם זמינים לצריכה ככל שיצטרך הצמח.

זמינות המינרלים במים חוסכת מהשורשים את הצורך להרחיב את חיפושם כשם שקורה באדמה, ולתעל את המינרלים והאנרגיה לצמיחה מהירה וגדולה של הצמח במקום של מערכת השורשים, שזו בעצם הגדילה אותה אנשים רוצים לצמחים שלהם. יותר מכך, צמחי הידרו לא צריכים שתילה מחדש בכדי להרחיב את טווח התפשטות השורשים שאולי הוגבלו באדנית הראשונית בה נשתל.

צמחי הידרו למעשה מקבלים אספקה מתמדת של המים עם האלמנטים והמינרלים החיוניים לצמיחתם, ובכך מגיעים לבגרות מהר יותר לעומת צמחים שגודלו באדמה. עלול להשתמע מכך כאילו שיטת ההידרופוניקה צורכת יותר מים מאשר שיטת הגידול באדמה, אך ההפך הוא הנכון במקרה הזה, משום שמערכות הידרו בכלליות משתמשות בעד כ-85% פחות מים לעומת גידולים באדמה.

האם ישנה דרך כלשהי בה הגידול באדמה טוב יותר מהידרו?

התשובה היא כן. מאחר וגידול הידרו תלוי בהוספת מינרלים ואלמנטים מאוזנים ושונים בזמנים שונים במהלך הגידול, בהחלט אפשרי לבצע טעויות בעת ערבוב הדשנים , טעות שכזו מוזרמת אוטומטית לכל הצמחים המשורשרים למאגר המים, באם הטעות תוקנה תוך זמן קצר לא צפוי נזק לצמחים, אך אם הטעות חמקה מן העין, יבחין המגדל בסימני עודף או מחסור בצמחים תוך זמן מה.
אין ספק שמערכות גידול הידרו אינן מסובכות ודי קלות להפעלה ותחזוקה , אך דורשות מנה גדושה של תשומת לב, דיוק ומחקר.

לסיכום

לגידול הידרו יתרונות רבים עבור המגדל והצמחים ההידרופוניים וגידול נכון יאיץ את תהליך הצימוח ויביא את הצמחים לבגרות מהר יותר מאשר גידול באדמה.
אך גם הגידול המסורתי באדמה הוכיח באלפי שנות קיומיו כי המגדל המסור צפוי להנות מתוצאות טובות שאינן נופלות מגידול הידרו ואם נודה על האמת.. גם מתרפיה לא רעה בכלל.

הידרופוניקה בהיסטוריה | מקורותיה של שיטת הגידול המודרנית

המילה "הידרופוניקה" נובעת משתי מילים ביוונית. המילה היוונית הידרו (מים) ופונוס (עבודה) – פשוטו כמשמעו "עובד מים". ההידרופוניקה מוגדרת כמדע של גידול צמחים ללא שימוש באדמה, אלא על ידי שימוש במדיום אינרטי, כגון; צמר סלעים, חצץ, חול, כבול, ורמיקוליט, ספוג או נסורת, שאליו מתווסף דשן נוזלי המכיל את כל המרכיבים החיוניים הדרושים לגדילה והתפתחות נורמלית של הצמח.

הידרופוניקה בעת העתיקה

ההידרופוניקה התפתחה בשנים הראשונות של המאה ה-16, אך ידוע לנו שתרבויות מוקדמות יותר השתמשו בשיטה הרבה לפני. הגנים התלויים בבבל, או הגנים הצפים של האזטקים במקסיקו הם רק חלק מהדוגמאות של עולם ההידרופוניקה.

ישנם רישומים של ההירוגליפים המצריים, שמתוארכים מאות שנים לפנה"ס, המתארים את שיטת גידול הצמחים במים.
היישום של ההידרופוניקה הוכיח את עצמו על ידי מתן מזון לכוחות האמריקאים המוצבים באיים באוקיינוס השקט בשנות ה – 40 המוקדמות.

בשנת 1945 חיל האוויר האמריקאי פתר בעיה של אספקת ירקות טריים לחיילים על ידי השמת מערכות הידרופוניקה בקנה מידה גדול על האיים הסלעיים שלא היו מסוגלים לייצר יבולים כאלה בעצמם.

בשנות ה-50 השימוש המסחרי של הידרופוניקה התפזר ברחבי העולם למדינות כמו איטליה, ספרד, צרפת, אנגליה, גרמניה, שוודיה, רוסיה וישראל. היום יותר ויותר מדינות משתמשות בהידרופוניקה כדרך לייצר מזון איכותי עבור אנשים, אפילו בעזה ישנם גגות רבים מלאים בערכות הידרופוניות שופעות.

מדריך האבקה ידנית של פרחים | איך להיות דבורה?

כאשר אנו מגדלים פירות וירקות בחוץ, בין אם בשיטה האורגנית באדמה, או בשיטת ההידרופוניקה או האירופוניקה – הדבורים, הפרפרים והרוח דואגים להאבקה של הגידולים שלנו. עם זאת, כאשר אנו מגדלים צמחים הידרופונים בתוך מבנה, החברים המועילים שלנו כבר לא בסביבה כדי לעשות את העבודה שלהם. לכן, אנחנו חייבים לתפוס את תפקידם, ולדאוג להאבקה ידנית של הצמחים.

אנו אוכלים חלקים שונים בצמח ולכן לא כל ירק זקוק להאבקה. גידולי עלים ושורש (חסה, כרוב, סלק, וכו ') אינם מצריכים האבקה, מפני שאנו אוכלים אותם לפני שהם מגיעים לשלב הפריחה במחזור החיים שלהם. עם זאת, ישנם צמחים שאנו אוכלים (כמו עגבניות, לימונים ופלפלים) שכן מצריכים האבקה על מנת לייצר פרי או זרעים.

האבקה ידנית | שיעור מהיר בבוטניקה

מתוך 'דף יום' 'וויקיפדיה'

דבורים (ומאביקים אחרים) עפות מפרח לפרח, שותות צוף ובתמורה מפיצות אבקה. אבקה היא המרכיב הזכרי של פרח (זרעו של הפרח, אם תרצו). כאשר הוא מועבר לפרח אחר, האבקה נכנסת לתוך שחלת הפרח (החלק הנקבי בפרח) ומפרה בכדי לייצר פרי. תהליך זה לא יוכל להתרחש ללא סיוע מאביק.
עם זאת ישנם צמחים בעלי שני "איברי הצמח" (האבקנים והשחלה) ויכולים להאביק את עצמם, אך הם עדיין יזדקקו לקצת עזרה.

מאחר ובשנים האחרונות אוכלוסיית הדבורים נמצאת בסכנה בשל מוות פתאומי, לעיתים מסתורי של נחילים שלמים, מראה דבורה על פרח בערכות ההידרופוניות שלכם ובגינות יהפוך שכיח פחות ופחות, את תפקידן של הדבורים אסור לקחת כמובן מאליו ויהיה זה בהחלט רעיון לא רע לתת יד לכמה מגידולי המאכל שלך. זה די פשוט.

מדריך עשה זאת בעצמך

מתוך ויקיפדיהגידולי עלים ושורש (כמו תרד, גזר, בצל, ותבלינים): אל תדאגו להם! הם לא זקוקים להאבקה. פשוט קטפו אותם ובתאבון.

צמחים בעלי יכולת האבקה עצמית (עגבניות, פלפלים, חצילים, שעועית ואפונה): הם בדרך כלל יכולים לטפל בעניין בעצמם, אבל בהחלט תוכלו לעזור להם – תנערו מעט את הפרחים (בעדינות) כדי לעזור לאבקה להתפזר.

או תנסו את השיטה הבאה

האבקת שכנים

ישנם צמחים כמו קישואים, מלפפונים, מלונים ורוב הפירות, הזקוקים להחלפת אבקה עם שכניהם בכדי לייצר פירות. לקישואים, מלפפונים ומלונים יש פרחי זכר ונקבה נפרדים. הפרחים הזכרים יהיו עמוסים באבקנים, ולפרחי הנקבה יש בדרך כלל מה שנראה כמו פרי זעיר הבולט מהבסיס. הפירות והירקות האלה זקוקים להכי הרבה עזרה ויש להאביקם כדי לייצר פירות.

1. יש לחכות עד ששני הפרחים, הזכר והנקבה הם בשיא פריחתם – עליי כותרת פתוחים לרווחה.
2. קחו מכחול צבעי מים או כל מברשת אחרת(קטנה). תעבירו בעדינות על דפנות הפרח הגברי (תוכלו לראות את האבקה הצהובה או הכתומה על המברשת).
3. העבירו את המברשת על השחלה (פיסטיל) הפרח הנקבי (השחלה נמצאת במרכז הפרח הנקבי.לא תוכלו לפספס.)

זהו זה, עשיתם את זה! תהליך האבקה הסתיים בהצלחה. אתם אמורים לראות את הפירות מתחילים להיוצר בימים הקרובים. תמשיכו לחזור על התהליך עם הפרחים הבאים,ויהיה לכם אחלה יבול תוך זמן קצר.

עדיין אין פרי?

אם הצמח בכל זאת לא התחיל להצמיח פרי כעבור מספר ימים, (פרות זעירים אינם מופיעים או שהם מצטמקים ומתייבשים) אז כנראה משהו אחר השתבש בתהליך האבקה. שוק כזה או אחר יכול לגרום לצמחים שלכם לחסוך באנרגיה ולשכוח לגדל פרי.

איזה סוג של שוק? לחות לקויה, מחסור באור, וחסכים תזונתיים עלולות לגרום לנפילת פרי. סיבה שכיחה נוספת היא גלי חום באמצע הקיץ.
שינויי טמפרטורה חדים ביום ובלילה עלולים לשגע את הצמח, וכתוצאה מזה ינשור הפרי. אל תיכנסו לפאניקה!
אם תקררו את החדר הגידול ההידרופוני שלכם, אתם תראו פרחי נקבה חדשות מופיעות, בשלב הזה אמורה להתרחש האבקה מוצלחת.

חקלאות אורבנית | גידול הידרופוני בגורדי שחקים בערים מרכזיות

כשנגמרים השטחים הריקים בעיר הצפופה, הפתרון הוא ברור; לבנות כלפי מעלה. טריק פשוט זה מאפשר להקים מספרים עצומים של בתים ומשרדים בשטח מוגבל כגון הונג קונג, מנהטן ואפילו בתל-אביב.האנושות עומדת כעת בפני בעיה דומה בקנה מידה עולמי.

על פי דיווחי האו"ם,אוכלוסיית העולם צפויה לגדול לכ –9.1 מליארד עד שנת 2050. ארגון המזון והחקלאות של האו"ם טוענים שמשמעות האכלת כל האנשים האלה תהיה הגדלת ייצור המזון ב-70%, באמצעות שילוב של יבולים גבוהים יותר ולהרחבת השטח המעובד. אבל הקרקעות הזמינות הנוספת עבור עיבוד חקלאי מפוזרות בצורה לא אחידה, וחלקים גדולים ממנה מתאימים לגידול כמה יבולים מסוימים בלבד. אז למה לא ליצור קרקעות חקלאיות נוספות ע"י בנייה כלפי מעלה?

בניין השפרירית שעתיד להבנות בניו יורק
בניין השפרירית שעתיד להבנות בניו יורק

בנוסף ליצירת אדמות חקלאיות מהאוויר, החווה האנכית יכולה לחתוך את עלויות ההובלה ופליטות הפחמן דו חמצני הקשורים להעברת מזון למרחקים ארוכים.
כמו כן הן גם יפחיתו את הקלקול שמתרחש באופן בלתי נמנע בדרך, אומר דיקסון דספומייר (Dickson Despommier), פרופסור לבריאות הציבור ואיכות הסביבה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, אשר נחשב לאב הקדמון של החקלאות האנכית, והספר שפרסם לאחרונה, "החווה האנכית" (The Vertical Farm) , הוא המניפסט לרעיון.

לפי חטיבת האוכלוסין של האו"ם, בשנת 2050 כ 70% מאוכלוסיית העולם יחיו באזורים עירוניים. אז זהו מעשה הגיוני, הוא אומר, להעביר את החוות קרוב יותר למקום שבו רוב האנשים יחיו.

יתרון נוסף, אומר ד"ר דספומייר, השימוש בחומרי הדברה, קוטלי עשבים וקוטלי פטריות יכול לרדת עד למינימום הנחוץ על ידי גידול הצמחים בסביבה מבוקרת.
סחף קרקעות לא יהווה בעיה, מפני שהמזון יגודל בשיטת ההידרופוניקה, במילים אחרות, בתמיסה של מינרלים המומסים במים.
טכניקות מחזור מתוחכמות יבטיחו כי יהיה צורך לחלק קטן מהכמות המים וחומרים המזינים בהשוואה לחקלאות קונבנציונלית, ולא תהיינה שום בעיה של זיהום חקלאי.

גידול אנכי לגובה של ירוקים

נראה שזה רק עניין של זמן עד שבנייני חוות אנכיות יהפכו להיות עניין שבשגרה, עד אז כל אחד ואחד מאיתנו יכול להישתמש בטכנולוגיות הידרופוניקה והאירופוניקה המתקדמות ולגדל לעצמינו את המזון מספר מטרים מהצלחת. טכנולוגיית ההידרופוניקה אומנם עתיקת יומין אבל יותר רלוונטית מתמיד, דווקה בימינו אנו.



קיץ טעים ובריא: מדריך גידול עגבניות הידרופוני למקצוענים

כאשר אנו מגדלים עגבניות במערכת הידרופונית המים מחליפים את המדיום הטבעי בו יושבים שורשי הצמחים – האדמה. את הצמח לא באמת מעניין אם הוא באדמה או לא, מה שכן מעניין אותו, זה אם יש לו את האלמנטים החיוניים לקיומו במידות המספקות. מה חשוב לדעת? על מה להקפיד? איך לדשן? כל זאת ועוד במדריך.

אדמה פוריה מספקת את כל צרכיהם התזונתיים השלמים של הצמחים במינרלים, אלמנטים, מיקרו אלמנטים ואורגניזמים קטנים שנמצאים בה ויחד יוצרים מערכת אקולוגית אחת מתפקדת המאפשרת צמיחה בריאה.
בגידול הידרופוני עלינו לחקות את אותה מערכת אקולוגית וליצור לשורשים סביבה אולטימטיבית ממנה יוכלו להיזון כאילו הייתה הקרקע המושלמת עבורם.

מחקרים רבים הסיקו את הנוסחאות המדוייקות לגידול מוצלח בכל שלבי הגידול של צמחים ספציפיים המגודלים לצרכי מסחר, אך הם גם מצאו שלכל הצמחים יש מכנה משותף בצרכיהם העיקריים. חברות רבות יצרו דשנים מוכנים מראש על סמך אותם מחקרים המכילים את כמויות האלמנטים הממוצעות הנחוצות לרוב הצמחים ולמגדל ההידרופוני המתחיל יכולים להיות חיים קלים אם פשוט ישמע להוראותיהם.

אך מגדל הידרופוני שרוצה להבין את צרכיהם המדוייקים של הצמחים אותם הוא מגדל צריך להכנס מעט לעולם הכימיה והביולוגיה, אנו לוקחים אתכם עכשיו לעולמן של העגבניות.

צמחים צורכים 16 אלמנטים שונים מהאדמה , והם:

אלמנטים כימיים לגידול הידרופוני - מדריך גידול עגבניות

  • בשלבים המוקדמים של גידול עגבניות יותר מדי חנקן (N) גורם לצמיחה מהירה ועמוסה מדי , הצמח הופך 'שיחי' והדבר יכול לגרום לסדיקת ענפים וחריצים שמאוחר יותר גורמים לעגבניות מעוותות ולפרחים להקרב ולמות מבלי להניב.
    כדאי לשמור על רמת חנקן (N) של 60-70 PPM בשלבים המוקדמים של הגידול ההידרופוני.
  • על רמת הPPM ההתחלתי לא לחרוג מ-650, באם ישנה חריגה יש צורך בטיהור המים ע"י פילטר חול / פחם / אוסמוזה / אוזון וכו'.
  • במים ממקורות שונים כמויות שונות של סידן שבמדדים חריגים עלול לגרום להאטה בקצב הצמיחה, אם אתם מודעים לבעיית סידן במים שלכם, המעיטו במתן הסידן בדשנים.
  • יש לעקוב אחר רמת ה-PH שמשתנה עם הזמן ועלולה לחרוג מרמת ה-6.2 המומלצת. ודאו מדי יום-יומיים שרמת ה-PH נמצאת במדדים הנכונים. על טמפרטורת המים לנוע בטווח 18-25 מעלות צלזיוס.

ניהול תכנית תזונה נכונה צריכה להתחיל בהבנה של ריכוזי המינרלים בדשנים בחלקיקים למליון (PPM- PARTS PER MILLION) של האלמנטים השונים הנדרשים ע"י העגבניה .
ע"י שליטה במינוני האלמנטים , המגדלים יכולים לשלוט בצמיחה וביבול של הצמח.

הטבלה מציגה את האלמנטים המומלצים לעגבניה לאורך שלבי גדילה שונים במהלך העונה בערכות NFT.

טבלת אלמנטים גידול הידרופוני של עגבניות ** הטבלה יכולה להתאים גם לגידול מלפפונים ופלפלים במערכות הידרופוניות , אך פלפלים יצטרכו יותר חנקן (N) מוקדם יותר בעונה לעומת העגבניות.

  • אשלגן (K) גבוה מדי יגרום לבעיה בספיחת המגנזיום (Mg) והסידן (Ca) , שיוביל לסמפטומים של במחסור במגנזיום בעלים הנמוכים וריקבון פרחים בשלבים מוקדמים.
    האלמנטים המרכזיים לנהל הם החנקן (N) והאשלגן (K) מהסיבות שמצויינות למעלה.

דשנים מוכנים

דשנים הידרופוניםישנן מס' חברות שמייצרות דשנים מוכנים המכילים את נוסחת האלמנטים הספציפית שלהם. חלק מהדשנים הללו מכילים מגנזיום, חלק לא, אלו שלא יצטרכו השלמה של מגנזיום סולפט .

רוב הנוסחאות צריכות השלמת השלמות סידן (מסידן חנקני או סידן כלוריד)  ותוספת חנקן (ממס' מקורות אפשריים).
הנוסחאות מורכבות מערבוב אלמנטים ע"י התכנית המומלצת, הדשנים הללו מכילים כמות גדולה של אשלגן ומקשה על צריכת האשלגן והסידן ברמה הנדרשת לצמח.
הדבר יכול לגרום לצמיחת יתר כאשר יש יותר מדי אשלגן וכמות נמוכה של סידן במים (פחות מ50 PPM) משום שהאשלגן עלול להפריע לצריכת הסידן ע"י השורשים. הבעיה הזו משותפת לרוב הדשנים המוכנים מראש. השלמת סידן יכולה להתבצע מסידן כלוריד, אך יהיה זה עדיף פשוט למנן את האשלגן היטב.
בעיה קשורה היא שחלק מהדשנים המוכנים מכילים יותר מדי חנקן בכדי לספק השלמת סידן ע"י סידן חנקתי. אפשרי להעלות את רמת הסידן במים המדושנים ע"י אספקת הסידן החנקתי יחד עם סידן כלוריד. כל 150 גרם של סידן כלוריד (36%) ב-30 ליטר מביא ל-14PPM נוספים של סידן בפתרון הסופי שיסופק לצמחים.
הדשנים המוכנים מראש בהחלט קרובים ללספק את הצרכים של הצמחים לריכוזי המיקרו אלמנטים , למרות שחלקם גבוהים מהנדרש.