בית תגיות מדריך הידרופוניקה

תגית: מדריך הידרופוניקה

קל, זול ומספק: מדריך לבניית מערכת הידרופונית ביתית ל44 צמחים על קיר בשיטת NFT

הידרופוניקה במתכונת עשה זאת בעצמך צוברת תאוצה יותר ויותר. העלויות הנמוכות, היכולת להתאים אישית את מימדי המערכת בנוחות וקלות מירבית וזמינות החומרים, הופכים את המשימה לפשוטה יחסית לביצוע וכל אלה יחד מאפשרים לכל מי שמבקש להדבק בחיידק ההידרופוני בקלות רבה.

לאחר הצלחתו של המדריך הקודם לבניית מערכת הידרופונית, החלטנו להנגיש עבור קוראינו מדריך עשה זאת בעצמך נוסף של המערכת השכיחה ביותר שלקוחותינו בונים בביתם שכמעט כל אחד, במינימום זמן, תקציב ומקום, יכול להקים בביתו.
מדובר על מערכת NFT אנכית תלויה על קיר, כזו שלא תופסת כלל מקום על הרצפה (למעט מאגר המים), עלויותיה מינימאליות והיא מאפשרת לגדל 44 צמחים בקלות מדהימה.

אז מה נדרש בכדי לבנות את המערכת ההידרופונית הזו?

תנאים בסיסיים:

  1. קיר – אם ברצונכם לגדל צמחים למאכל רצוי שיהיה זה קיר עם שמש מלאה (לירקות) או לפחות חלקית (לתבלינים).
  2. נקודת חשמל בקרבת מקום (או כבל מאריך) – אם המקום אינו מקורה יש לדאוג לשקעים מוגנים ממים.
  3. נקודת מים בקרבת מקום (עם צינור).

רשימת רכיבים לבניית המערכת ההידרופונית

הערה: במדריך הזה אנו משתמשים בצינורות UPVC לבנים באורך 2.4 מ' עם 11 פתחי שתילה כל אחד כאשר גובה המערכת 1.70 מ', באפשרותכם להשתמש בכל אורך של צינור שיתאים לקיר ולצורך שלכם (רצוי לא ארוך יותר מ4 מטרים) עם מספר הצמחים הנחוץ עבורכם.

בנוסף, קחו בחשבון את העובדה שהצמחים גדלים לגובה וכי הקומה העליונה צריכה לאפשר טיפול וקטיף נוח כך שמומלץ לקבוע את הגובה המקסימאלי בהתאם לתנאים הנחוצים לכם. ניתן כמובן לרווח את המרחק בין הקומות באמצעות ניפלים אם ברצונכם לגדל צמחים שתופסים הרבה מקום לגובה.

חלקי המערכת

מדריך בניית מערכת הידרופונית בבית

  • מאגר מים 60 ליטר – רצוי מאגר לבן שלא יספוג חום, מומלץ מאוד שיהיה אטום עד כמה שניתן על מנת למנוע כניסת מזיקים ושמש שתיצור ירוקת. במכסה המאגר יש לקדוח פתח בקוטר צינור הניקוז שנכנס אליו ופתח נוסף בקוטר צינור ההובלה שיוצא ממנו.
  • 4 צינורות 110 מ"מ UPVC אורך 2.4 מטר עם 11 פתחי שתילה – אלו הן תעלות הגידול בהן גדלים הצמחים ההידרופונים שתשתלו.
  • 44 כוסות רשת 75 מ"מ – בכוסות הרשת אנו שותלים את הצמחים, חשוב לודא שהם מגיעים עם קצות השורשים לזרם המים הדק בתחתית צינור הגידול.
  • 7 זויות 110 מ"מ 90 מעלות UPVC לבנות – המחברים שמאפשרים לחבר את הצינורות האחד מתחת לשני, כל 2 זויות מאפשרות מעבר לקומה הבאה.
  • 3 ניפלים 110 מ"מ לבנים (שחתכנו מאורך 50 ס"מ ל15) – תפקידו של הניפל לרווח את המרחק בין הצינורות על ידי הכנסתו בין הזויות. ניתן לחתוך את הניפלים לאורך הרצוי לפי הצורך.
  • מופה 110 מ"מ – מאריכה מעט את הצינור העליון על מנת שצינור ההובלה יתחבר באסתטיות (לא חובה)
  • פקק 110 מ"מ – מיועד לצינור העליון, יש לבצע בו קידוח של פתח בקוטר צינור ההובלה, רצוי בחלקו העליון.
  • משאבת מים שדוחפת לגובה המתאים (במקרה הזה ATMAN 104 שדוחפת לגובה 1.80 מ') – יושבת במאגר המים ומניעה אותם באופן רציף. ניתן לחבר גם טיימר (שעון שבת) ולהפעילה לפרקים אך אין בכך הכרח.
  • צינור 20 מ"מ לבן להובלת המים מהמשאבה לתעלת הגידול העליונה באורך המתאים. לחיבור אסתטי מומלץ להשתמש באומגות בקוטר המתאים שיצמידו את הצינור לקיר ובמחבר ר' פנימי לזוית 90 מעלות לחלקו העליון שנכנס לצינור.
  • מחבר מתאים בין צינור 20 לפתח יציאת משאבת המים
  • 8 תומכי צינור 110 מ"מ – לחיבור צינורות הגידול לקיר
  • 11 אטמים משומנים 110 מ"מ (גומיות איטום) למניעת נזילות בין המחברים.

רוצים לרכוש את כל שנחוץ על מנת לבנות מערכת כזו בחבילה אחת?לחצו כאן

שלב 1: מיקומים וחישובים

איך לבנות מערכת NFT הידרופונית לבד בביתבחרתם היכן אתם רוצים את המערכת? מצויין. מקמו את מאגר המים בקצה הימני או השמאלי של המערכת לפי נוחות הגישה לנקודת המים, שם יהיה ניקוז המערכת כאשר מחברי הזוית של הקומה התחתונה יחוברו בצד השני.

חשבו את המרחק בין הנקודה העליונה ביותר בה ברצונכם למקם את הצינור העליון לנקודה הנמוכה ביותר בה תמקמו את הצינור התחתון שסופו מתנקז למאגר. את המרחק הזה חלקו למספר החיבורים בין התעלות. לצורך הדוגמא, במערכת של 4 צינורות ישנן 3 נקודות חיבור (הדגמה בתמונה לעיל). חישוב זה יסייע לכם להחליט על גובה הניפל הרצוי והחיתוך שיש לבצע בו. קחו בחשבון הפרש של מספר סנטימטרים בין קומה לקומה שיאפשרו שיפוע קטן של כ-2 מעלות אשר מאפשר למים לזרום בקצב סביר בכוח הכבידה.

שלב 2: התחילו מהמאגר ומהקומה התחתונה

גידול הידרופוני בבית עם מערכת DIY

מומלץ להתחיל מהקומה התחתונה שנכנסת למאגר ועליה להשלים את הקומות העליונות לפי הסדר. אל תשכחו בכל חיבור שאתם מבצעים לשים אטם שפה שימנע נזילות. את הצינורות חברו אל הקיר על ידי אומגות מתכת או תומכי צינור כמו אלה בתמונה.

במכסה המאגר פיתחו 2 פתחים: האחד לגודל צינור הניקוז והשני לגודל לצינור הובלת המים לצינור העליון (במקרה של המערכת המוצגת 20 מ"מ).

שלב 3: חיבור המשאבה למערכת ושתילה

התקנת מערכת הידרופונית בבית

לאחר שמיקמתם את המאגר וקיבעתם את צינורות השתילה הכניסו את הניקוז התחתון למקום המתאים לו במכסה המאגר, הוסיפו את משאבת המים לתחתית המאגר וחברו אליה דרך הפתח הקטן שיצרתם במכסה את צינור ההובלה.

קידחו פתח בפקק הסופי שמיועד לצינור בקומה העליונה, ודאו כי הפתח נמצא בחלקו העליון של הפקק.
הכניסו את קצהו השני של צינור הובלת המים שמחובר למשאבה אל הפתח בפקק העליון ששמתם (עם אטם משומן כמובן) בצינור העליון. את כבל החשמל מהמשאבה שלשלו החוצה מהמאגר. קבעו את צינור ההובלה על ידי אומגות מתאימות.

זהו, סיימתם!
המערכת מוכנה להפעלה ושתילה. מלאו את מאגר המים ניתן למלא רק שליש), חברו את המשאבה לחשמל ותנו למים לרוץ כשעה לפני שתשתלו את הצמחים על מנת לשטוף את חלקיה. לאחר שעה רוקנו את המאגר ומלאו אותו לגמרי שוב, הפעם בכדי לגדל את הצמחים.

כעת מגיע החלק של השתילה בכוסות הרשת. כפי שנכתב בהתחלה, יש לודא שקצות השורשים מגיעים לתחתית הצינור ובכך מבטיחים הזנה וצמיחה. מומלץ למלא את כוסות הרשת גם במצע גידול שיחסום כניסת אור ומזיקים, המצע יכול להיות הידרוטון, טוף או אפילו חצץ שטוף.. אין חשיבות של ממש למצע מלבד למטרות שצוינו ולכן אין צורך שיספח נוזלים או יהיה בית לשורשים.

מומלץ להשתמש בסטארטרים (שתילים צעירים) שמחירם זול ובית השורשים שלהם קטן מאוד. את הסטארטרים אין צורך לשטוף מהאדמה שכן היא מועטה מאוד, כלואה בשורשים וגם ככה רובה כלל לא נמצאת במים. אם רכשתם צמחים באריזות תיק תק של שישיה או בעציץ יש לשטוף היטב ובעדינות את בית השורשים מאדמה לפני השתילה.

לא יודעים איך לבחור מה לשתול עכשיו? מומלץ לקרוא את המדריך הזה.

שדרוגים אפשריים:

תחזוקת המערכת בשוטף תדרוש ממך מילוי מים, איזון חומציות ודישון בהתאם לצרכי הצמחים באופן שוטף. ללמידה על תחזוקת המערכת ניתן לקרוא את המדריך שיצרנו במיוחד לשם כך.  בנוסף, יש לבצע מעקב אחר מזיקים, עלים מתים, גיזום בית שורשים מפותחים מדי וקטיף.

אם אתם מעוניינים שהמערכת תתחזק את עצמה בשוטף ותשאיר לכם קרוב לאפס עבודה באפשרותכם לחבר אליה מצוף פיצוי שימלא את המים אוטומטית כשהם מגיעים לשליש התחתון, בקר איזון חומציות אוטומטי שיוודא שהחומציות עומדת על הנקודה המוגדרת לו כל הזמן ובקר איזון מוליכות חשמלית שיוודא שהמוליכות החשמלית במים נמצאת תמיד בנקודה המוגדרת.

אוטומציה שכזו לא רק תקל על החיים של המגדל, אלא גם תמנע טעויות שמקורן בחוסר העקביות האנושית שלא תמיד מצליחה להעניק את הטיפול האולטימטיבי למערכת. במקרה של אוטומציה, התחזוקה על המערכת יורדת אל מעקב מזיקים, הסרת עלים יבשים וענפים בלתי רצויים וכמובן – קטיף!

לרכישת סט החלקים לבניית מערכת NFT ל44 צמחים כמו זו המופיעה במדריך לחצו כאן

יש לך שאלות נוספות? כיתבו לנו בתגובות ואנו נשתדל לענות בהקדם האפשרי!
בהצלחה לכולם

קוראים כותבים: המערכת ההידרופונית הראשונה שלי | רונן לניר

פרוייקט סלט – מתחילים

החלום של לגדל ירקות לבד מקנן בי כבר הרבה זמן והתמונות של גינות הגג בניו-יורק והמערכות ההידרופוניות הביתיות עניינו אותי מאד. אחרי צפייה במדריכי YouTube למיניהם וקריאה של בלוגים של מגדלים החלטתי לצאת לדרך.

קוראים כותבים: גידול מזון במערכת הידרופוניתגילוי נאות, בשלהי שנות השמונים של המאה הקודמת ביליתי חלק נכבד מזמני במאמצים "לעקור את נגע הסמים בצה"ל". בתור חוקר מצ"ח רדפתי אחרי מעשני חשיש, הטרדתי חיילים בכל רחבי הארץ עם בדיקות שתן מבאסות וחיפשתי באנגים וקססות תחת כל עץ רענן. כל ההקדמה הארוכה הזו היא כדי להסביר שכנראה משהו בשפת הגוף שלי משדר "אכיפת חוק" וכנראה הייתה הסיבה שההתייחסות של העובדים בחנויות הציוד לגידול הידרופוני כלפי הייתה מעט מסויגת. איכשהו לא הריח להם טוב ה"סאחי "שנראה כמו מנייאק שבא "לגדל ירקות", אבל עם הזמן התגברנו גם על המכשול הזה ולמרות עברי האפל הצלחנו לייצר יחסי אמון…

ההתחלה כללה מדידות של המרפסת (שעמדה רוב הזמן נטושה ואספה אבק וגרוטאות) , הזמנה של אביזרים באינטרנט ואז רכישת הצנרת. בהתחלה חשבתי לנסות ולחפש צינורות משומשים אבל מהר מאד הבנתי שצנרת 4" שמשמשת בעיקר לביוב לא ממש מתאימה לשימוש חוזר. בחנות חומרי הבניין הצטיידתי בצינורות, מחברים, אטמים וקדימה לעבודה.

את ההרכבה ומילוי המים הראשוני עשיתי כדי לראות שאין נזילות ושהשיפועים תקינים. מסתבר שלגומיות יש כיוון מומלץ (ושאם מרכיבים אותם הפוך אז קשה מאד לפרק אחר כך את שני חלקי הצנרת וזה עלול להוביל לניבולי פה לא ראויים). הרעיון הכללי בתכנון היה לפרוס על המעקה הבנוי צינור 4" ואז בעזרת מעבר מקוטר 4" ל2" ליצור סוג של סכר שניתן על ידי סיבובו לקבוע את מפלס במים בצינור. אל מאגר המים (ג'ריקן של 15 ליטר שבשלב מאוחר יותר הוחלף בחבית פלסטיק של 60 ליטר) שמוקם על רצפת המרפסת, חובר צינור ה 2" ובתוכו ישבה המשאבה הטבולה ( eBay) שהזרימה מים חזרה לצינור הרחב.

גידול מזון בהידרופוניקה בבית

מערכות גידול מתקדמות עשה זאת בעצמך

אז הגיעה השעה להוציא את המקדחה עם מקדח הכוס ולהתחיל לקדוח את החורים. המקדח הסיני שקניתי עשה את העבודה אבל מהר מאד התחיל להתעוות ולהתחמם ולא לחתוך בצורה נקייה. אחרי ניקוי השבבים הרבים ושטיפה של הצינורות הרכבתי מחדש את המערכת ומילאתי אותה שוב במים.

קדיחה בצינור PVC אפור של ביוב לשם הכנסת כוסות רשתאת כוסות הגידול מצאתי ב eBay אבל כשהן הגיעו הבנתי שאצטרך לאלתר מעצור בשפה שלהן שימנע מהן ליפול מבעד הקדחים פנימה. לטובת העניין שילבתי גומיות עבות לשימוש משרדי ואיזולירבנד שיצרו את העיבוי הדרוש. את הכוסות מילאתי בהידרוטון ושתלתי את הצמח ה"אקזוטי" הראשון – נענע.

מערכת הידרופונית בבנייה עצמית DIY

שתילה ראשונה

מכיוון שאני לא ניחן בדחיית סיפוקים ובסבלנות רבה החלטתי לקצר תהליכים וקפצתי את המשתלה הקרובה וקניתי מגוון שתילים שאת שורשיהם שטפתי, ככל שניתן היה מאדמה העברתי אותם לכוסות והצגתי בפניהם את ביתם החדש. היו שם חסה, עגבנית שרי, פלפל חריף, תותים, ריחן, מליסה, אבטיח ופרחי נוי ( שאיני זוכר את שמם ). על פי ההמלצת החנות ההידרופונית לקחתי דשן נוזלי שמגיע בשתי תמיסות נפרדות שנקרא Sensi Grow. בכל המאמרים שקראתי דובר על הצורך בשמירה על PH של המים בטווח ספיציפי לכל צמח ולכן הצטיידתי במד חומציות אלקטרוני ולמרות שבהידרו-גרו אמרו לי שהדשן לא מצריך ניטרול PH התעקשתי לנסות ולהביא את המערכת לרמה המומלצת. מכיוון שמחסן הכימיקלים הביתי שלי מוגבל החלטתי לאלתר עם חומץ ביתי, שליש כוס לתוך המערכת והPH נראה מצויין? אז זהו…שהPH אולי בסדר אבל הצמחים התחילו לשדר אותות מצוקה. הפלפל שמט את עליו והחליף את צבעם לצהוב וגם התותים נראו רע. מיד ביצעתי ריקון, שטיפה במים נקיים ומילוי מחדש ונטשתי את ההתעסקות בPH באופן סופי.

עשה זאת בעצמך מדריך בניית מערכת הידרופוניתמערכת הידרו עשה זאת בעצמךגידול אבטיח במערכת הידרופוניתגידול עגבניות הידרופוניות בביתחם לי

ככל שהתחמם לו הקיץ גוועו להם שתילי התותים, החסה והמליסה עברו תהליך של חליטה והפלפל ועגבניות השרי התייבשו להם. מדידות טמפרטורת המים הראו ששעה אחרי הזריחה ( המרפסת פונה לכיוון מזרח ) מגיעה ל27 מעלות בתוך הצינור.

התחממות מים במערכת גידול והשפעותיהגם המיכל שהיה חשוף לקרינת שמש ישירה היה חם מאד. בשעות הצהריים הטמפרטורות היו מטפסות לכיוון ה 32 מעלות. ברור שזה רחוק מאידיאלי. ככל שהמים חמים יותר רמת המסיסות של פחמן דו חמצני במים יורדת וכך גם היכולת של השורשים לשרוד. חוץ מהפרחים והריחן שעשו רושם שהחום והשמש עושים להם טוב כל שאר הצמחים נראו חולים. בשלב הראשון ניסיתי לבודד את הג'ריקן והכנסתי אותו לתיק שומר חום/קור שהקריב את חייו לטובת המטרה ומיקמתי שימשייה מעליו כדי למנוע את הקרינה הישירה. זה לא ממש עזר כי בסוף היום עדיין המים היו חמים. אחד הדרכים לקרר מים הוא על ידי אידוי, אז הרכבתי משני מאווררי מחשב וספק 12 וולט מעיין "משאבת אידוי" שחוץ מרעש לא ממש דגדגה את המערכת, ובשלב די מוקדם הפסיקה לעבוד ( כנראה בגלל תנאי האבק והלחות שהמאווררים האלה לא מותאמים לעבוד בהם ).

ניסיתי להזרים מי עיבוי מזגנים לתוך המערכת שמן הסתם הגיעו בטמפרטורה נמוכה מטמפרטורת הסביבה ובנוסף לכך גם נטולי מלחים, אבל זה לא השפיע על חום המים ומכיוון שהכמות הייתה יחסית קטנה זה כנראה גם לא ממש השפיע על רמת המליחות של המים

בדיקה ברשת העלתה שמערכת קירור ייעודית עם בקרת טמפ' עולה כ 2500 ₪ שממש לא התאים לי להוציא. אי לכך פצחתי בחיפוש אחרי אלטרנטיבות מכיוונים זולים יותר. ניסיתי לפרק ולהשמיש מערכת בר מים ביתי שאחד השכנים זרק אבל אחרי פירוק מהנה הסתברה סיבת ההשלכה של הבר מינן – המדחס לא עובד… בסופו של דבר מצאתי ביד 2 מקפיא קטן למכירה ותמורת 400 ₪ הפכתי לבעליו החוקי. אני מודה שהיססתי לפני שקדחתי בו שני חורים מכוערים בדופן, אבל המטרה מקדשת את האמצעים… הניסיון הראשון כלל העברת צינור המים שיצא מהמשאבה דרך החלל של המקפיא בתוך כלי מלא מים ומשם חזרה אל המערכת. העובדה שהמים בכלי לא קפאו העידה על כך שחום אכן עובר דרך הדופן של הצינור וזה אומר שהמים מתקררים, בפועל המים עדיין היו סביב ה 27 מעלות. עשיתי ניסיון לשפר את היעילות של מעבר החום וקניתי שני מטר של צינור נחושת שגולגל לסליל שדרכו זרמו המים אבל גם זה לא עשה רושם משמעותי על הטמפ". לא אלאה אתכם בכל הנוסחאות והחישובים, אבל בשורה בתחתונה ההספק שמפיק מקפיא בייתי מתוכנן לעבוד מעולה על שמירה של טמפ' נמוכה של תא סגור ומבודד היטב, זה הספק נמוך בהרבה מההספק הדרוש כדי לצנן כמות כזו של מים שמסוחררים במערכת פתוחה וטמפ' סביבה של 38 מעלות בצל. בפועל הבנתי שאין ברירה וצריך לחכות לסתיו…

תגובת נייצ'ר טק לניסוי הביתי של רועי

רונן, הסקרנות, היוזמה והאוטודידקטיות שלך הן תכונות ראויות להערכה ומעוררות השראה, יחד עם זאת, כפי שראית בעצמך -אין חכם כבעל נסיון ומטעויות לומדים מעולה.

בנוגע לבעיית המערכת ההידרופונית בחום הקיצוני של הקיץ: זהו בהחלט אתגר, אשר הדרך הטובה ביותר לטפל בו היא למנוע אותו מלכתחיתה, וכדי לעשות זאת יהיה עליך לבנות מעין מחסה למאגר המים שיבודד אותו משמש ישירה, יעניק לו צל, ואם אפשר אף יצור הפרדה בין הטמפרטורות הגבוהות של החוץ לאלה של הפנים.

כפי שכתבנו במדריכים הידרופונים רבים באתר, הדרכים לעשות זאת מגוונות למדי. במקרה שלך, מומלץ ליצור מעין קופסת עץ הפוכה שתשמש כבית למאגר ובו בזמן יוכל לשמש גם ככיסא או ספסל עבורך. שדרוג נוסף יהיה לעטוף אותה במגן מחזיר אור שימנע את ספיגת קרני השמש בעץ.

בנוגע לעניין איזון החומציות: לא מדובר כאן על מלאכה מורכבת מדי או מכבידה כלכלית. בקבוק חומצת הורדת PH של 500 מ"ל יעלה לך בסביבות ה-60 שקלים ויספיק לך למשך של יותר משנה. ההתעסקות עם החומציות צריכה להעשות פעם בשבוע, ורק במידת הצורך. במקרה הזה אין צורך, ואפילו מומלץ שלא, לאלתר.

בעיית החומציות שהזכרת העלתה גם נושא נוסף: דישון ואיזון חומציות למידותיהם המתאימות של כל אחד מהצמחים במערכת ההידרופונית. על מנת שנצליח לעמוד במשימה החשובה של דישון ואיזון חומציות לפי דרישות הצמח, עלינו לברור ולבחור היטב את הצמחים שנכנסים למערכת ולודא ששצרכיהם זהים או לפחות דומים.
עגבניה לצורך העניין, שונה מאוד מחסה בכך שבנוסף לתקופת הצמיחה אנו רוצים להביאה לפריחה ולחניטת פרי, ולכל שלב שכזה דרישות תזונתיות שונות. הסדר הנכון יכלול או גידול של עליים בלבד יחד, אשר מצריכים דישון נמוך יחסית כדי לשמור על צמיחה שוטפת לאורך זמן, או גידול פירות וירקות עונתיים, כאשר העגבניה, החציל, הפלפל, המלפפון, המלון ואף האבטיח, יכולים לגדול באותה המערכת.

המון תודה על השיתוף! נתעדכן בהמשך.