גידול הידרופוני מצריך ידע מקדים והבנה רחבה של אופן וסוג הגידול. כאן תמצאו מגוון מדריכים הידרופוניים מקצועיים ומובנים שיסייעו לכם למקסם את תוצאות הגידול, מדריכי עשה זאת בעצמך לבניית מערכות ביתיות, עדכונים על גידולים הידרופונים משמעותיים מהארץ ומהעולם וטיפים לגידול הידרופוני מוצלח.
תגית: גידול הידרופוני
גאוני: שלט חוצות אקולוגי מייצר מים, מטהר אויר ומגדל חסות
בואו נודה על האמת, בשביל חברות הפרסום אנו שווים הרבה מאוד כסף והסיכוי שבדרכנו הביתה מהעבודה לא נחלוף על שלט חוצות צעקני הוא נמוך כמו הסיכוי שנגלה בונוס ענק בתלוש משכורת רק כי אנו אנשים טובים. אבל אולי אם כל הפרסומות שממטירים עלינו היו מגיעות ממקור כמו שלטי החוצות האקולוגים שיצרו סטודנטים מלימה בפרו, לא היינו מתנגדים כל כך, שכן סוף סוף הפרסום עובד בשבילנו.
בלימה, עיר הבירה של פרו, פועלת אוניברסיטת UTEC להנדסה וטכנולוגיה שחשבה על דרכים יצירתיות במיוחד לפרסם את מועדי פתיחת ההרשמה לשנות הלימודים מ2013 עד 2015. בכל פעם שזמנו של קמפיין חדש לעלות לאויר הגיע, חשבו באוניברסיטה על אתגר קיים בלימה שמצריך מענה טכנולוגי והינדסו לו פתרון לטובת התושבים המקומיים, התוצאות לא פחות ממדהימות.
מי שתיה מהאויר באמצע המדבר
הסטודנטים באוניברסיטת UTEC להנדסה וטכנולוגיה בלימה שבפרו, מודעים היטב לקשיים איתם מתמודדים תושבי המדינה שלהם. לימה, עיר הבירה של פרו והשניה בגודלה במדינה, ממוקמת במרכזו של מדבר צחיח שגשם יורד בו רק לעיתים רחוקות, רחוקות כל כך, עד כי כמות הגשם השנתית מסתכמת ב-4 ס"מ בלבד. בשל חוסר ברירה, לימה מתחזקת מצב מתמשך של בצורת והתושבים נאלצים לחפור בארות מזוהמים ולהשתמש במים מלוכלכים באופן יומיומי.
אבל הסטודנטים שמו לב לעובדה חשובה בנוגע לאקולוגיה של האזור שגרמה להם לחשוב על פתרון שלט החוצות; הלחות הממוצעת בלימה גבוהה מאוד ומגיעה לרמה של 98 אחוז, המשמעות של זה כמובן היא בלתי נמנעת – האויר מלא במים.
העובדה הפשוטה הזו הובילה בסופו של דבר להמצאה שתוכל לשפר את חייהם של תושבים רבים ברחבי העולם שסובלים ממצוקה דומה. הפתרון שהסטודנטים הגו הוא לוח חוצות ענק שמסוגל למשוך לחות מהאויר, להעביר אותה דרך פילטרים ואוסמוזה הפוכה ובסוף להוציא מי שתייה נקיים מברז בתחתית השלט.
לשלט חמישה מאגרים כאשר כל אחד מהם מכיל 20 ליטר של מים. לאחר תהליך הפילטור והטיהור, המים מהמאגרים הללו מגיעים למאגר מים נקיים אחד גדול שבשלושת החודשים הראשונים הפיק יותר מ- 9450 ליטר. כמות כזו של מים מספיקה למאות משפחות לחודש שלם.
אמנם המטרה המקורית והאצטלה בגינה כביכול נהגה הרעיון היה למשוך סטודנטים חדשים להצטרף לאוניברסיטת UTEC באמצעות שלט החוצות הענק והייחודי, אך במקרה הזה מדובר בפרסום שמניב לכל תושבי האזור את האלמנט הבסיסי ביותר לחיים – מים.
1,200 עצים בשלט חוצות אחד
זה לא נגמר כאן, לאחר הקמפיין המוצלח של שלטי החוצות פנו התלמידים באוניברסיטה להנדסה וטכנולוגיה לנושא אחר וכאוב לא פחות – זיהום האויר. בסרטון מטעם האוניברסיטה מסבירים כיצד עבודות הבניה הרבות שמתבצעות בעיר לימה ככלל ובמתחם הקמפוס בפרט תרמו רבות לערפיח כבד שמזיק לבריאות ומגביל את הראות, וששוב, הפתרון שיישמו הסטודנטים הוא לא אחר מאשר עוד שלט חוצות ענק – עם טוויסט קצת אחר.
שלט החוצות החדש מנצל את הלחות של לימה ואת יכולותיו הקודמות של השלט למשוך אליו את המים באויר, על מנת לתפוס גם חלקיקי אבק ולכלוך ולהעביר אותם דרך פילטר מים אל הצד השני בו האויר יצא נקי מערפיח וחלקיקי לכלוך. לפי דוברי האוניברסיטה, שלט חוצות אחד שווה ערך ביכולות הטיהור שלו ליותר מ-1,200 עצים. שלט החוצות מוקם במרכז מתחם בניית הקמפוס החדש באוניבסיטה ומספק 100,000 מטרים מעוקבים של אויר נקי לעובדי הבניין מסביב.
נכון, הפחתת כמות הפחמן דו חמצני (CO2) בהחלט צריכה לקבל עדיפות בסדר היום האקולוגי והטכנולוגי, אך אם מתחשבים בעובדה שבייג'ין הייתה כל כך מאובקת בחורף הקודם עד כדי כך שניתן היה לראות את השמיים רק דרך שמש מזוייפת בשלט חוצות, ניתן להבין שאנו צריכים את כל העזרה שאפשר לקבל, גם אם היא רק מנקה את הערפיח מהאויר וחושפת פיסת שמיים.
2,448 חסות מהאויר
לקראת פתיחת תקופת ההרשמה לאוניברסטאות בשנת 2015 חיפשה שוב UTEC אתגר מקומי שמצריך מענה הנדסי. אמנם בעיות לא קשה למצוא, אך לדעת הסטודנטים הדחופה מבינהם היא העובדה שרוב שטחי הגידול באזור בוג'מה שבלימה מזוהמים הודות למי השקייה מלאים בארסן, עופרת וקדמיום. ירקות שנשתלו באזור זה סופחים את הרעלים מהמים ומהאדמה והמתכות מועברות ישירות לעלים, מה שהופך את רוב הירקות בלימה למזוהמים.
הפתרון שנמצא לבעיה החמורה הזו טמון בשילוב בין שלט החוצות שמושך אויר לח ופולט מים נקיים לבין שיטת ההידרופוניקה. לצורך הפרוייקט הקימו מטעם האוניברסיטה ניסוי פיילט עם חסות.
בפרוייקט נעשה שימוש ב-10 פילטרים, 48 צינורות ומערכת טפטפות (בקונסטרוקציית NFT) שייצרו 2,448 ראשי חסה בריאים וטריים בשחולקו בחינם בכל שבוע למשך חודש לכל מי שהביע עניין בחווה הקטנה שהוקמה מתחת לשלט החוצות המיוחד הזה.
מעבר לעובדה שהפרוייקטים הנפלאים הללו מגייסים את הסטודנטים למען עזרה משמעותית לתושבים המקומיים בדרך אקולוגית, הם גם מוכיחים שבעידן הטכנולוגי לכל בעיה יש פתרון ישים, ומעודדים הצטרפות מוחות חדשים למעגל הלימודים ולבסוף גם למעגל העשייה.
הידרופוניקה 101 | מדריך גידול הידרופוני מקיף למגדלים מתחילים
ההידרופוניקה אמנם אינה שיטת גידול חדשה ונמצאת כאן עוד מימי המצרים, הבבלים והאצטקים, אך המאה ה-21 נתנה לה את הדחיפה הטכנולוגית לה הייתה זקוקה על מנת להכניסה לכל בית, חממה ובניין ולהפוך לפתרון הריאלי והיישים ביותר לבעיות המים, המזון, המקום וזיהום האויר בעולם.
אז נתחיל מההתחלה..
מה זה הידרופוניקה?
המילה 'הידרופוניקה' נובעת משתי מילים ביוונית; המילה היוונית הידרו (מים) ופונוס (עבודה).
הידרופוניקה מוגדרת כמדע גידול צמחים ללא שימוש באדמה אלא על ידי שימוש במדיום אינרטי כגון; חצץ, חול, כבול, ורמיקוליט, ספוג או נסורת, שאליו מתווסף דשן נוזלי מסיס המכיל את כל המרכיבים החיוניים הדרושים לגדילה וההתפתחות נורמלית של הצמח.
למה הידרופוניקה עובדת כ"כ טוב?
העקרון ההידרופוני פשוט למדי; אם אנו נותנים לצמח בדיוק מה שהוא צריך, כשהוא צריך את זה, בכמות שהוא צריך, הצמח יהיה בריא ומניב ככל שהגנטיקה שלו מאפשרת לו.
הפתרון התזונתי שניתן לצמחים במערכות הידרו בעצם מורכב מדשנים הידרופונים אשר מתמוססים היטב במים, PH מאוזן (בין 5.5-7) ולעיתים גם מתוספים לשלבי הצמיחה, הפריחה והפרי.
ההבדל בין צמיחה של שתיל הידרופוני לזה של שתיל אדמה נובע מהעובדה שהפתרון התזונתי במים זמין לצמחים בכל רגע נתון והם אינם צריכים לחפש ולפרק את האלמנטים הדרושים להתפתחותם כשם שהם עושים באדמה.
בשיטת הגידול המסורתית תפקידה של האדמה להוות גם פתרון תזונתי עשיר במינרלים וגם להעניק לצמח יציבות ככל שהוא מרחיב ומעמיק שורשיו בה; תהליך התפרסות השורשים בחיפוש אחר המים והמינרלים הנחוצים לצמח גוזלת מהצמח עצמו משאבים שבגידול הידרופוני מופנים לצמיחה, לפריחה ולהנבת הפרי. למעשה, הזמינות של הפתרון התזונתי במים מאפשר להם 'לחסוך אנרגיה' על השרדות ולהפנות אותה להתפתחות.
בסרטון הבא מדגים מגדל קנאביס את ההבדלים בתוצאות שתי השיטות (אדמה מול הידרופוניקה) כאשר שני הצמחים הם ייחורים שנלקחו מאותה אמא, גודלו תחת אותה שמש ובאותו גודל של מיכל גידול – לשני הצמחים סופקו תנאים זהים לחלוטין, אך לא ניתן להתבלבל בהבדלים בינהם כשבוחנים את התוצאות.
לאחר שנים של מחקר המסקנה ברורה: אם תגדלו שני צמחים זהים מבחינה גנטית בתנאים זהים, את האחד באדמה והשני בהידרופוניקה – כמעט מיד תוכלו להבחין בהבדל. צמיחה מהירה יותר ויבול רב יותר – אלו הם רק חלק מהגורמים להתאמת ההידרופוניקה ברחבי העולם לייצור מסחרי, כמו גם גינון אורבני.
עשוי לעניין אותך גם:
איזו שיטת גידול הידרו מתאימה לך? יתרונות, חסרונות והמלצות
מדריך לבניית ערכה הידרופונית מסוג NFT | עשה זאת בעצמך
הידרו VS גידול באדמה | מה שיטת הגידול הטובה יותר?
מהו מצע הגידול?
מצע הגידול הוא חומר אינרטי חסר כל תועלת תזונתית לצמחים. בתוך המצע מתפתחים השורשים ותפקידו הוא בעיקר לייצב את הצמח ולאפשר לו להיזון מהפתרון התזונתי בקלות.
סוגי מצעי גידול הידרופונים: צמר סלעים, פרלייט, ורמיקוליט, סיבי קוקוס, חצץ, חול, טוף ועוד.
לחצו כאן למידע נוסף על מצע גידול הידרופוני
דישון צמחים הידרופונים
גם באדמה וגם בגידול הידרופוני – כל הצמחים דורשים מס' אלמנטים מינרלים בכדי להתפתח. האלמנטים הללו ידועים כהזנה חיונית ומתחלקים ל-2 קבוצות:
מינרלים להם הצמח זקוק בכמויות גדולות – תזונת מאקרו
ומינרלים להם הצמח זקוק בכמויות קטנות יחסית – תזונת מיקרו
תזונת המאקרו כוללת: פחמן, מימן, חמצן (הנמצאים כבר באויר ובמים), זרחן , חנקן ואשלגן בכמויות גדולות, גופרית ומגנזיות בכמויות קטנות יותר.
תזונת המיקרו כוללת: ברזל, נחושת , אבץ, ניקל, מנגן,מוליבידן, בירן וכלור.
המינרלים הללו מסייעים לצמחים בבניית מולקולות ביולוגיות כגורם משלים, הנקשר לאנזים וחיוני לפעילותו הביולוגית, כמו גם בדרכים רבות אחרות.
הצמחים משיגים חמצן ופחמן דרך הפיויות שלהם . עם זאת, הם חייבים לספוג חומרים מזינים אחרים דרך שורשיהם.
כאן מגיע הפתרון התזונתי-הידרופוני – הוא מספק לצמח את המינרלים להם הוא זקוק בכמויות מדוייקות.
כיום פתרונות הדישון של המגדלים ההידרופונים כוללים דשנים סינטטים ואורגנים כאחד, אך באופן גורף – הידרופוניקה, גם אם הפתרון התזונתי בה יהיה 100% אורגני אינה נחשבת 'אורגנית' משום הגדרות בירוקרטיות שאינן מכירות בגידול במצע מנותק כאורגני, על אף ידידותו לסביבה.
השימוש בדשנים סינטטים רווחת יותר בקרב המגדלים ההידרופונים בעיקר בשל זמינותם הגבוהה ומחיריהם הנוחים. הדשנים הסינטטים מורכבים מנוסחאות מדוייקות שפותחו במיוחד על מנת לספק לצמחים הידרופונים את התזונה המושלמת לכל שלבי חייהם והם נמכרים בחנויות גידול, משתלות וחנויות אינטרנטיות.
לעיתים קרובות אנשים מניחים שהשימוש בדשנים סינטטים ממעיט מערכו התזונתי של הפרי או פוגע בתועלתו הבריאותית, אך האמת לא יכולה להיות רחוקה יותר.
כחוק כללי, לצמחים תהיינה דרישות תזונתיות גבוהות יותר בחודשים הקרים יותר ודרישות נמוכות יותר בחודשים החמים. בשל כך, יש צורך להזין את הצמחים בחודשי הקיץ לפי המדדים המינימאלים ובחורף לפי אלו המקסימאלים, או בחודשי הקיץ לדשן כל החלפת מים שניה ואילו בחודשי החורף בכל פעם שאנו מחליפים את המים.
TDS-PPM-PH – מה זה אומר?
PPM – Parts Per Million
הPPM בעצם מגלה לנו מה רמת הנקיון של המים, כאשר החישוב נעשה על כל מליון חלקי מים. כלומר – 900 PPM משמעו – 900 חלקיקים שאינם מים על כל מליון חלקיקי מים. מים טהורים אינם מוליכים חשמל – אלו המלחים המומסים במים שעושים זאת.
TDS – Total Dissolved Solids
המדד הזה מתייחס גם כן לרמת הנקיון במים. כל מה שהתמוסס במים הוא בעצם חומר מומס, אותם חומרים יכולים להיות כל דבר החל מכלור, סידן, מגנזיום (אבנית), דרך המינרלים שתוסיפו ועד לכל דבר אחר שהתמוסס במים והגיע למאגר הגידול.
TDS הוא המדד הטוב ביותר לסך כל החומרים המומסים במים.
בכדי להעריך את ה-TDS ניתן להשתמש במד EC הבוחן את המוליכות החשמלית של המים וממיר את המס' ל-TDM ב-PPM – PARTS PER MILLION. רוב המדים יבצעו את ההמרה הזו.
TDS בא לידי ביטוי בעיקר בPPM. זוהי קביעת המסה הנקבעת ע"י משקל המכונה גרוי-מטריק.
לצורך העניין כאשר מים בעלי חומרים מזינים ימדדו ב-700PPM המשמעות תהיה כי יש במים 700 מיליגרם על כל ליטר.
EC – Electrical Conductivity
כל המינרלים במים נושאים מטען חשמלי (יונים) ובעזרתם למעשה מצליחים מכשירי המדידה להעריך את רמת הPPM.
EC (מוליכות חשמלית) באה לידי ביטוי בעיקר בסימנס לסנטימטר (S/CM) או מיליסימנס לסנטימטר (MS/CM) .
ליונים תזונתיים יש מטען חשמלי במספר שלם, בדר"כ 1 חיובי או שלילי, 2 או 3.
EC הוא המדד לכל המטענים בפתרון ההזנה המכילים מטען חשמלי.
ככל שגדולה יותר כמות היונים התזונתיים בפתרון ההזנה, כך תגדל המוליכות החשמליות.
לחומר יש מוליכות של סימנס אחד אם זרם חשמלי של אמפר אחד יוכל לעבור דרכו בכל וולט של פוטנציאל חשמלי.
סימנס הוא ההופכי של אוהם (OHM) היחידה הסטנדרטית של התנגדות חשמלית , סימנס ידוע גם כ-MHO (אוהם לאחור).
למען הנוחות , לעיתים קרובות מדידות EC מומרות ליחידות TDS (PPM) למטר.
בנוגע לדיוקם של המדדים – בשל העובדה שכל חברת דשנים מערבבת את חומרי ההזנה שלה באופן שונה, המד משתמש בגורם המרה משוער אשר נע בין 0.5-0.72 ותלוי ביצרן.
כל מדי הPPM למעשה מודדים ערכים המתבססים על מוליכות חשמלית ואז ממירים את הערך ל-PPM.
1MS/CM (EC 1.0 OR CF10) = 500PPM – המד האמריקאי
1MS/CM (EC 1.0 OR CF10) = 640PPM – המד האירופי
1MS/CM (EC 1.0 OR CF10) = 700PPM – המד האוסטרלי
עשוי לעניין אותך גם:
מדריך הידרופוני למגדל המתחיל
מדריך גידול עגבניות הידרופוניות למקצוענים
מדריך תחזוקה לערכה הידרופונית
מה המדדים המתאימים לגידול הידרופוני?
חלק זה חשוב במיוחד משום שלמרות שהידרופוניקה בפוטנציאל יכולה להביא את הצמחים שלך למקסימום היכולות הגנטיות שלהם, מתן מדדים שאינם תואמים את צרכיהם תגרום לך לתסכול גדול כאשר פירותיהם ישחירו ויפלו או שסימני מחסור יופיעו על העלים.
העקרון המנחה בגידול ביתי הוא שאין צורך ממשי בהתאמה מדוייקת לצמח ספציפי אלא איגוד מספר צמחים (בדר"כ מאותה משפחה ומאותה עונה) בעלי צרכים דומים שיוכלו להנות יחד מהפתרון התזונתי.
לדוגמא: קבוצת תבלינים שמצריכה שמירה על ערכים מעודדים צמיחה לאורך זמן, או קבוצת ירקות קיץ כמו עגבניות, מלפפונים, פלפלים, חצילים וכו' שמצריכים שלבי גדילה, פריחה ופרי. ערבוב צמחים בעלי צרכים שונים ביחד יביאו לכך שלפחות חלק מהצמחים ההידרופונים שלך לא יקבלו את התזונה הנחוצה להם.
לפניכם טבלה המדגימה את המדדים הנחוצים לירקות הידרופונים שונים:
| צמחים | pH | EC | PPM |
| ארטישוק | 6.5-7.5 | 0.8-1.8 | 560-1260 |
| אספרגוס | 6.0-6.8 | 1.4-1.8 | 980-1260 |
| שעועית | 6.0-6.5 | 2/4/2015 | 1400-2800 |
| סלק אדום | 6.0-6.5 | 0.8-5 | 1260-3500 |
| ברוקולי | 6.0-6.5 | 2.8-3.5 | 1960-2450 |
| כרוב ניצנים | 6.5-7.5 | 2.5-3.0 | 1750-2100 |
| כרוב | 6.5-7.0 | 2.5-3.0 | 1750-2100 |
| גמבה | 6.0-6.5 | 1.8-2.2 | 1260-1540 |
| גזר | 6.3 | 1.6-2.0 | 1120-1400 |
| כרובית | 6.0-7.0 | 0.5-2.0 | 1050-1400 |
| סלרי | 6.5 | 1.8- 2.4 | 1260-1680 |
| כרוב ירוק | 6.5-7.5 | ||
| מלפפון | 5.8-6.0 | 1.7-2.5 | 1190-1750 |
| חציל | 5.5-6.5 | 2.5-3.5 | 1750-2450 |
| חסת אנדיב | 5.5 | 2.0-2.4 | 1400-1680 |
| דגנים | 6 | 1.8-2.0 | 1260-1400 |
| שום | 6 | 1.4-1.8 | 980-1260 |
| כרישה | 6.5-7.0 | 1.4-1.8 | 980-1260 |
| חסה | 5.5-6.5 | 0.8-1.2 | 560-840 |
| קישוא | 6 | 1.8-2.4 | 1260-1680 |
| במיה | 6.5 | 2.0-2.4 | 1400-1680 |
| בצלים | 6.0-6.7 | 1.4-1.8 | 980-1260 |
| פאק צ'וי | 7 | 1.5-2.0 | 1050-1400 |
| גזר לבן | 6 | 1.4-1.8 | 980-1260 |
| אפונה | 6.0-7.0 | 0.8-1.8 | 980-1260 |
| פלפל | 5.8-6.3 | 2.0-3.0 | 1400-2100 |
| פלפלים חריפים | 6.0-6.5 | 3.0-3.5 | 2100-2450 |
| תפוח אדמה | 5.0-6.0 | 2.0-2.5 | 1400-1750 |
| דלעת | 5.5-7.5 | 1.8-2.4 | 1260-1680 |
| צנון | 6.0-7.0 | 1.6-2.2 | 840-1540 |
| תרד | 5.5-6.6 | 1.8-2.3 | 1260-1610 |
| סלק עלים | 6.0-7.0 | 1.8-2.3 | 1260-1610 |
| תירסס | 6 | 1.6-2.4 | 840-1680 |
| בטטה | 5.5-6.0 | 2.0-2.5 | 1400-1750 |
| עגבניה | 5.5-6.5 | 2.0-5.0 | 1400-3500 |
| לפת | 6.0-6.5 | 1.8-2.4 | 1260-1680 |
| זוקיני | 6 | 1.8-2.4 | 1260-1680 |
אלו הם העקרונות המרכזיים של ההידרופוניקה שעל כל מגדל הידרו להכיר לפני שהוא מקים את המערכת הראשונה שלו.
בנוסף ישנם מדריכים פרקטיים יותר לתפעול ותחזוקת מערכת הידרופונית שקישורים אליהם מופיעים בגוף הכתבה שיוכלו להיות לכם לעזר.
אם יש לכם שאלות, מוזמנים לפנות אלינו בתגובות.
חווה הידרופונית מגדלת 10,000 ראשי חסות ביום במפעל סוני
בעוד ששינויי מזג האויר מציבים אתגרים לחקלאים המסורתיים המגדלים את תוצרתם בחוץ, שיטות כמו ההידופוניקה תפסו יתרון מהיר ופופולאריות גוברת הודות לחסכון במקום, מים ואנרגיה. חוות החסות הענקית הזו – היא הגדולה מסוגה בעולם כיום ומייצרת מדי יום 10,000 ראשי חסה בפחות מקום ממגרש כדורגל וכנראה שהיא מסמלת את תחילת השינוי בדרך בה אנו מגדלים את הירוקים שלנו.
שטח החווה היה בעבר מפעל של חברת סוני וייצר מוליכים חשמליים, עד שמומחה הצמחים, שיגרהאו שימאמורה, החליט להמיר אותו לחוות הגידול המקורה הגדולה בעולם שמוארת ע"י מנורות גידול מסוג לד (LED) שיוצרו על ידי ג'נרל אלקטריק ועוצבו להפיק את אורכי הגל האופטימילים לצרכי הצמחים. בעזרת תאורת הגידול, יכול שימאמורה להאיץ את קצב הגידול בעד 250% – "מה שאנו צריכים לעשות זה לא רק לסדר עוד ימים ולילות" הוא אמר בהודעה לעיתונות "אנו רוצים להשיג את השילוב הטוב ביותר של פוטוסינתזה במהלך היום ונשימה בלילה ע"י שליטה בתאורה ובסביבה".
לשם כך הותקנו בחווה 17,500 מנורות לד (LED) שמפוזרות ב18 שטחי גידול, כל אחת מאירה מגובה 16 שלבים, יחד עם טמפרטורה מותאמת ורמות לחות אופטימליות בתוך חדרי הגידול, המערכות האלה כבר מראות יתרון משמעותי על גבי חוות גידול חיצוניות כבר מתחילת 2014 כאשר החלה תקופת ההרצה.
זריקת תוצרת פגומה צומצמה מ-50 אחוז בכל קטיף ל-10 אחוז בלבד, התפוקה למטר מרובע גדלה פי 100 והשימוש במים ירד לאחוז אחד בלבד לעומת צריכת המים של חווה מסורתית.
חברת החווה של שימאמורה, מיראי, עובדת כרגע על הקמת 'מפעלי חסות' נוספים יחד עם ג'נרל אלקטריק בהונג קונג ובמזרח רוסיה. האם שיטת הגידול הזו תמשיך לצבור תאוצה? כפי שזה נראה כרגע.. יהיה זה עוול עם לא.
ירוק בעיר – מרכז הדרכה הידרופוני חדשני נפתח על גג הדיזינגוף סנטר.
אחרי שיקאגו, ניו יורק, קהיר ואפילו עזה הגיע הגידול ההידרופוני בשעה טובה גם לגגות ישראל. בינואר 2015 נחנך פרוייקט 'ירוק בעיר' אשר הוקם על גג מרכז דיזינגוף סנטר ונפתח למבקרים. במרכז יועברו סדנאות גידול הידרופוני ואקוואפוני אורבני וימכרו ערכות וציוד גידול לחקלאי העירוני.
שיטת הגידול ההידרופונית (ובכלל זה גם האירופונית והאקוואפונית) מביאה עימה סיכוי למהפך של ממש בחיינו האישיים ובדרכה של האנושות ככלל. יתרונותיה הרבים שכוללים בין היתר חסכון עצום במים, אי תלות באדמה, גידול יותר תוצרת בפחות מקום ועוד, הופכים את התחזית ששיטת גידול זו תחליף בעתיד את שיטת החקלאות המסורתית לריאלית ואף מתבקשת.
הידרופוניקה – ברוכה הבאה לתל אביב!
לא קשה לדמיין את גגות תל אביב מתמלאים מערכות גידול טכנולוגיות שיספקו לתושבי הבניינים עצמם תוצרת יומיומית, טרייה ובריאה הרבה יותר מהתוצרת היקרה שנמכרת בסופר, ובינואר 2015 נעשה הצעד הראשון בדרך אל הגשמת החזון הירוק הזה. פרוייקט 'ירוק בעיר' שנפתח ממש לאחרונה כתוצאה משיתוף פעולה של חברת 'ליבינג גרין' והדיזינגוף סנטר, יספק למתעניינים את ההכשרה הנחוצה ומערכות הגידול המתאימות על מנת לסייע להם להפוך לחקלאים אורבנים מקצועיים ובנוסף לכך גם ימכור את תוצרת הגג למסעדות ובשוק בתוך הדיזינגוף סנטר. עכשיו תאמרו לנו אתם – יש קונספט יותר מקסים מזה?
בתור חסידי הידרופוניקה חשנו צורך עז לבקר במרכז. בהגיענו לסנטר ביקשנו מהשומר בכניסה הכוונה אל הגג ההיסטורי אבל על אף החיוך האדיב הבחור הסתכל עלינו בעיניים מתנצלות שפשוט אינן יודעות על מה אנו מדברים. המשכנו בדרכנו נחושים ונרגשים להגיע ולאחר התברברות קלה מצאנו את המטמון – והוא היה כה יפה ומעורר השראה.
ליד הכניסה לחדר הכושר והבריכה של הבניין שמעל לסנטר עמדו להן רשתות צל, חממה, מערכות הידרופוניות, אקוואפוניות ואירופוניות מלאות בחסות בשלל צבעים ותבלינים. ניכר שהעבודה על הגג הזה נעשתה ע"י מקצוענים מתוך אהבה וכבוד לבני אדם ולצומח ובולטות במיוחד מגוון שיטות הגידול שהוצגו בו. מיטות צפות, ערכות NFT – Nutrient Film Techniqe, גינות מגדל ובריכת דגים הם רק חלק ממה שתמצאו שם.
להרשמה לסדנת הידרופוניקה למתחילים בירוק בעיר לחצו כאן
גם אתם יכולים
גידול הידרופוני אולי נשמע כמו שיטת גידול טכנולוגית שמצריכה דוקטורט בביולוגיה ימית וחקלאות מתקדמת – אבל האמת רחוקה מכך. עקרונות ההידרופוניקה כ"כ פשוטים להבנה עד כי כל מי שירצה להתחיל לגדל במרפסת, בגינה או בגג שלו יוכל לעשות זאת בעזרת הדרכה קצרה יחסית כמו זו בדיזינגוף סנטר או אפילו בעזרת מדריכים אינטרנטים וסרטוני יו טיוב. התועלת המרכזית של האינטרנט הוא המידע יקר הערך שהופך זמין יותר ויותר ואתם חקלאים אורבנים יקרים שלנו – בהחלט יכולים להשתמש בו לטובתכם.
עשו זאת בעצמכם:
מדריך בניית מערכת NFT ביתית
מדריך ליצירת חוות חלון הידרופונית
חמישה מדריכים לבניית גינת מגדל
גידול הידרופוני | רעיון שהגיע זמנו
אחד המשאבים היקרים ביותר בעידן שבו אנו חיים הוא משאב הקרקעות. בשל גידול האוכלוסין שמתרחש בשיעורים גבוהים למדי והעלייה ברמת החיים שהביאה עם השנים לירידה בתמותה, סובל כדור הארץ מחוסר מקום. משום כך עלותם של קרקעות היא גבוהה למדי וקיים מאבק מתמיד על שימושי קרקע. במסגרת התחרות על שימוש לטובת חקלאות, מסחר, מגורים או עסקים השיקול המנצח הוא הכסף, ולכן במאבק העיקש הזה מפסידה במרבית המקרים החקלאות, מעצם היותה רווחית פחות וככזו שדורשת שטחי גידול רחבים.
הידרו VS גידול באדמה – מה שיטת הגידול הטובה יותר?
ישנו ויכוח עתיק יומין שמתחדש ככל שגידולי הידרו הופכים שכיחים יותר בקרב החקלאים, מה השיטה הטובה יותר לגדל בה צמחים באופן פרטי או מסחרי?
מצד אחד, שיטת הגידול באדמה היא הגידול המסורתי שהיה בשימוש ע"י האנושות עוד לפני אלפי שנים מאז המהפכה החקלאית, ומהצד השני ישנה השיטה לגידול הידרו (הידרופוניקה) – אשר הינה מאוחרת יותר ובה הצמחים גדלים על מים המועשרים בדשנים, אך ללא מצע אדמה. אז השאלה שנשאלת.. איזו שיטה טובה יותר לגידול צמחים?
עשבים שוטים ומזיקים
אחד מהיתרונות החשובים ביותר של גידול הידרו לעומת גידול באדמה, הוא העדרותם של עשבים שוטים ומזיקים בסביבת הגידול. האדמה משמשת כמארחת למגוון חרקים מזיקים וצמחים ופרזיטים , כמו גם צמחים מתחרים שעלולים לקחת את הערכים התזונתיים ואת אור השמש מהצמחים שלך.
כמובן שאם אתה מגדל מס' צמחים בתוך הבית באדניות, הסיכויים הם שלא תתקל בבעיות רבות עם עשבים ומזיקים בהם לא תוכל לטפל כראוי. אך עם זאת, אם אתה מתכנן לגדל מס' צמחים גדול הזקוקים למנה תזונתית הגונה וצריכים לחיות בסביבה נטול מזיקים , אז גידול הידרו הוא בהחלט השיטה הטובה יותר להמנע מלבזבז כסף, זמן ובריאות על הדברות וקוטלי עשבים.
צמיחתו הכללית של הצמח
.מערכת שורשים מתפתחת במצע אדמה על מנת להגביר את האחיזה בקרקע ולהגדיל את שטח הפנים של השורשים בכדי שיוכלו להגדיל את הסיכוי לאיתור וספיגה של המים והמינרלים הנחוצים לצמיחתם הנמצאים באדמה. לעומת זאת, בשיטת גידול הידרו, האלמנטים התזונתיים נוכחים בכל מערכת המים בה יושבים השורשים והם זמינים לצריכה ככל שיצטרך הצמח.
זמינות המינרלים במים חוסכת מהשורשים את הצורך להרחיב את חיפושם כשם שקורה באדמה, ולתעל את המינרלים והאנרגיה לצמיחה מהירה וגדולה של הצמח במקום של מערכת השורשים, שזו בעצם הגדילה אותה אנשים רוצים לצמחים שלהם. יותר מכך, צמחי הידרו לא צריכים שתילה מחדש בכדי להרחיב את טווח התפשטות השורשים שאולי הוגבלו באדנית הראשונית בה נשתל.
צמחי הידרו למעשה מקבלים אספקה מתמדת של המים עם האלמנטים והמינרלים החיוניים לצמיחתם, ובכך מגיעים לבגרות מהר יותר לעומת צמחים שגודלו באדמה. עלול להשתמע מכך כאילו שיטת ההידרופוניקה צורכת יותר מים מאשר שיטת הגידול באדמה, אך ההפך הוא הנכון במקרה הזה, משום שמערכות הידרו בכלליות משתמשות בעד כ-85% פחות מים לעומת גידולים באדמה.
האם ישנה דרך כלשהי בה הגידול באדמה טוב יותר מהידרו?
התשובה היא כן. מאחר וגידול הידרו תלוי בהוספת מינרלים ואלמנטים מאוזנים ושונים בזמנים שונים במהלך הגידול, בהחלט אפשרי לבצע טעויות בעת ערבוב הדשנים , טעות שכזו מוזרמת אוטומטית לכל הצמחים המשורשרים למאגר המים, באם הטעות תוקנה תוך זמן קצר לא צפוי נזק לצמחים, אך אם הטעות חמקה מן העין, יבחין המגדל בסימני עודף או מחסור בצמחים תוך זמן מה.
אין ספק שמערכות גידול הידרו אינן מסובכות ודי קלות להפעלה ותחזוקה , אך דורשות מנה גדושה של תשומת לב, דיוק ומחקר.
לסיכום
לגידול הידרו יתרונות רבים עבור המגדל והצמחים ההידרופוניים וגידול נכון יאיץ את תהליך הצימוח ויביא את הצמחים לבגרות מהר יותר מאשר גידול באדמה.
אך גם הגידול המסורתי באדמה הוכיח באלפי שנות קיומיו כי המגדל המסור צפוי להנות מתוצאות טובות שאינן נופלות מגידול הידרו ואם נודה על האמת.. גם מתרפיה לא רעה בכלל.
הידרופוניקה בהיסטוריה | מקורותיה של שיטת הגידול המודרנית
המילה "הידרופוניקה" נובעת משתי מילים ביוונית. המילה היוונית הידרו (מים) ופונוס (עבודה) – פשוטו כמשמעו "עובד מים". ההידרופוניקה מוגדרת כמדע של גידול צמחים ללא שימוש באדמה, אלא על ידי שימוש במדיום אינרטי, כגון; צמר סלעים, חצץ, חול, כבול, ורמיקוליט, ספוג או נסורת, שאליו מתווסף דשן נוזלי המכיל את כל המרכיבים החיוניים הדרושים לגדילה והתפתחות נורמלית של הצמח.
הידרופוניקה בעת העתיקה
ההידרופוניקה התפתחה בשנים הראשונות של המאה ה-16, אך ידוע לנו שתרבויות מוקדמות יותר השתמשו בשיטה הרבה לפני. הגנים התלויים בבבל, או הגנים הצפים של האזטקים במקסיקו הם רק חלק מהדוגמאות של עולם ההידרופוניקה.
ישנם רישומים של ההירוגליפים המצריים, שמתוארכים מאות שנים לפנה"ס, המתארים את שיטת גידול הצמחים במים.
היישום של ההידרופוניקה הוכיח את עצמו על ידי מתן מזון לכוחות האמריקאים המוצבים באיים באוקיינוס השקט בשנות ה – 40 המוקדמות.
בשנת 1945 חיל האוויר האמריקאי פתר בעיה של אספקת ירקות טריים לחיילים על ידי השמת מערכות הידרופוניקה בקנה מידה גדול על האיים הסלעיים שלא היו מסוגלים לייצר יבולים כאלה בעצמם.
בשנות ה-50 השימוש המסחרי של הידרופוניקה התפזר ברחבי העולם למדינות כמו איטליה, ספרד, צרפת, אנגליה, גרמניה, שוודיה, רוסיה וישראל. היום יותר ויותר מדינות משתמשות בהידרופוניקה כדרך לייצר מזון איכותי עבור אנשים, אפילו בעזה ישנם גגות רבים מלאים בערכות הידרופוניות שופעות.
מדריך האבקה ידנית של פרחים | איך להיות דבורה?
כאשר אנו מגדלים פירות וירקות בחוץ, בין אם בשיטה האורגנית באדמה, או בשיטת ההידרופוניקה או האירופוניקה – הדבורים, הפרפרים והרוח דואגים להאבקה של הגידולים שלנו. עם זאת, כאשר אנו מגדלים צמחים הידרופונים בתוך מבנה, החברים המועילים שלנו כבר לא בסביבה כדי לעשות את העבודה שלהם. לכן, אנחנו חייבים לתפוס את תפקידם, ולדאוג להאבקה ידנית של הצמחים.
אנו אוכלים חלקים שונים בצמח ולכן לא כל ירק זקוק להאבקה. גידולי עלים ושורש (חסה, כרוב, סלק, וכו ') אינם מצריכים האבקה, מפני שאנו אוכלים אותם לפני שהם מגיעים לשלב הפריחה במחזור החיים שלהם. עם זאת, ישנם צמחים שאנו אוכלים (כמו עגבניות, לימונים ופלפלים) שכן מצריכים האבקה על מנת לייצר פרי או זרעים.
האבקה ידנית | שיעור מהיר בבוטניקה
דבורים (ומאביקים אחרים) עפות מפרח לפרח, שותות צוף ובתמורה מפיצות אבקה. אבקה היא המרכיב הזכרי של פרח (זרעו של הפרח, אם תרצו). כאשר הוא מועבר לפרח אחר, האבקה נכנסת לתוך שחלת הפרח (החלק הנקבי בפרח) ומפרה בכדי לייצר פרי. תהליך זה לא יוכל להתרחש ללא סיוע מאביק.
עם זאת ישנם צמחים בעלי שני "איברי הצמח" (האבקנים והשחלה) ויכולים להאביק את עצמם, אך הם עדיין יזדקקו לקצת עזרה.
מאחר ובשנים האחרונות אוכלוסיית הדבורים נמצאת בסכנה בשל מוות פתאומי, לעיתים מסתורי של נחילים שלמים, מראה דבורה על פרח בערכות ההידרופוניות שלכם ובגינות יהפוך שכיח פחות ופחות, את תפקידן של הדבורים אסור לקחת כמובן מאליו ויהיה זה בהחלט רעיון לא רע לתת יד לכמה מגידולי המאכל שלך. זה די פשוט.
מדריך עשה זאת בעצמך
גידולי עלים ושורש (כמו תרד, גזר, בצל, ותבלינים): אל תדאגו להם! הם לא זקוקים להאבקה. פשוט קטפו אותם ובתאבון.
צמחים בעלי יכולת האבקה עצמית (עגבניות, פלפלים, חצילים, שעועית ואפונה): הם בדרך כלל יכולים לטפל בעניין בעצמם, אבל בהחלט תוכלו לעזור להם – תנערו מעט את הפרחים (בעדינות) כדי לעזור לאבקה להתפזר.
או תנסו את השיטה הבאה
האבקת שכנים
ישנם צמחים כמו קישואים, מלפפונים, מלונים ורוב הפירות, הזקוקים להחלפת אבקה עם שכניהם בכדי לייצר פירות. לקישואים, מלפפונים ומלונים יש פרחי זכר ונקבה נפרדים. הפרחים הזכרים יהיו עמוסים באבקנים, ולפרחי הנקבה יש בדרך כלל מה שנראה כמו פרי זעיר הבולט מהבסיס. הפירות והירקות האלה זקוקים להכי הרבה עזרה ויש להאביקם כדי לייצר פירות.
1. יש לחכות עד ששני הפרחים, הזכר והנקבה הם בשיא פריחתם – עליי כותרת פתוחים לרווחה.
2. קחו מכחול צבעי מים או כל מברשת אחרת(קטנה). תעבירו בעדינות על דפנות הפרח הגברי (תוכלו לראות את האבקה הצהובה או הכתומה על המברשת).
3. העבירו את המברשת על השחלה (פיסטיל) הפרח הנקבי (השחלה נמצאת במרכז הפרח הנקבי.לא תוכלו לפספס.)
זהו זה, עשיתם את זה! תהליך האבקה הסתיים בהצלחה. אתם אמורים לראות את הפירות מתחילים להיוצר בימים הקרובים. תמשיכו לחזור על התהליך עם הפרחים הבאים,ויהיה לכם אחלה יבול תוך זמן קצר.
עדיין אין פרי?
אם הצמח בכל זאת לא התחיל להצמיח פרי כעבור מספר ימים, (פרות זעירים אינם מופיעים או שהם מצטמקים ומתייבשים) אז כנראה משהו אחר השתבש בתהליך האבקה. שוק כזה או אחר יכול לגרום לצמחים שלכם לחסוך באנרגיה ולשכוח לגדל פרי.
איזה סוג של שוק? לחות לקויה, מחסור באור, וחסכים תזונתיים עלולות לגרום לנפילת פרי. סיבה שכיחה נוספת היא גלי חום באמצע הקיץ.
שינויי טמפרטורה חדים ביום ובלילה עלולים לשגע את הצמח, וכתוצאה מזה ינשור הפרי. אל תיכנסו לפאניקה!
אם תקררו את החדר הגידול ההידרופוני שלכם, אתם תראו פרחי נקבה חדשות מופיעות, בשלב הזה אמורה להתרחש האבקה מוצלחת.
