תגית: גידול הידרו

דליים הולנדים, או באטו באקט בשמם השני, הם שיטת גידול הידרופונית המתאימה במיוחד לגידול צמחים גדולים ומטפסים והם הבחירה הפופולארית ביותר בקרב המגדלים ההידרופונים המסחריים באירופה. אז מה זה דליים הולנדים? יתרונות, חסרונות, ועוד נקודות שכדאי לדעת על השיטה שעשתה לאחרונה 'עלייה' גם לישראל.

מה זה דליים הולנדים (באטו באקטים)

דליי באטו או דליים הולנדים הם שיטת גידול הידרופונית הדומה לגידול במיטות מצע, כאשר מיטות המצע כאן הם אוסף של דליים במידות קטנות יותר שמסודרים בדר"כ בשורה עם קו השקייה וניקוז שעובר בכל אחת מהן. שיטת הסידור הזו הופכת את הבאטו לאחת משיטת הגידול היותר קלות לתפעול, תחזוקה וגידול בכלליות. כמובן שניתן לסדר את הדליים בצורות אחרות שמיועדות יותר לגידולים ביתיים או מקומות שרוצים להתאים את צורת פיזור הדליים לפי הצורך.
חשוב לקחת בחשבון שחיבור התשתיות עבור דליי הבאטו היא אמנם פשוטה מאוד אך משתנה מעט בהתאם לצרכי המגדלים ולמערך הגידול שתוכנן.

כמו כל שיטות הגידול במצע האחרות, גם בדליי באטו ניתן להשתמש בשיטה ההידרופונית והאקוופונית למרות שהשיטה ההידרופונית מקובלת, נפוצה וקלה יותר. השיטה שכיחה מאוד באזורים בעולם שאין בהם אדמה שמתאימה לגידול חקלאי קונבנציונאלי או לחלופין היכן שפחות מתאים לגדל בשל תנאי השטח. בנוסף, שיטת הדליים ההולנדים מאפשרת לחקלאי מספר יתרונות משמעותיים.

יתרונות הדליים ההולנדים

1. עובדים מצויין בסביבות מבוקרות ומתאימים לגידול מחזורי לאורך כל השנה.
2. רוב מערכי הגידול ההידרופונים המורכבים מדליים הולנדים מורידים משמעותית את כמות העובדים והעבודה הידנית הנצרכת בחווה רגילה.
3. חוסכים מקום בהשוואה לשיטות קונבנציונאליות, במיוחד עבור צמחים גדולים כגון עגבניות וכו'.
4. מערכות המתוחזקות היטב יכולות לחסוך כמויות עצומות של דשנים ומים.

כפי שניתן לראות בתמונות, יש לשיטה המון להציע עבור מגדלים הידרופונים מתקדמים ומתחילים כאחד, שרוצים לתכנן לעצמם מערכת מוצלחת ומיטבית לגידול צמחים גדולים.

צמחים שכדאי לשתול / מתאימים למערכת באטו באקט

הגידולים הפופולאריים ביותר עבור דליי באטו הם צמחים גדולים או/ו מטפסים כמו עגבניות, מלפפונים, פלפלים, חצילים ואף אבטיחים, מלונים וכו'. את מרבית הצמחים ניתן לגדל לגובה בקומות על ידי יצירת שורות מוגבהות שמאפשרות גישה קלה לצמחים. יחד עם זאת, למרות יתרונם המשמעותי של גידול צמחים גדולים בעלי בית שורשים גדול, אלה אינם הגידולים היחידים שניתן לגדל בבאטו באקט. הבאטו יכולים לעבוד גם כמעט בכל גידול אחר, בין אם עונתי או רב עונתי, אנחנו מזמינים אתכם לנסות ולעדכן אותנו איך עבד לכם.

צפו בוידאו מדהים של גידול כשותנית בדליים הולנדים

ממה מורכבת מערכת דליים הולנדים?

מערכת הידרופונית מדליי באטו מורכבת מ3 חלקים שמאפשרים הרכבה של כל מערכת בכל סדר גודל שכל מגדל מתחיל יכול לתכנן לעצמו תוך שהוא לוקח בחשבון את אותם שלושה חלקים.

1. השקייה – קו ההשקייה מכיל בתוכו את מאגר המים עם משאבת מים טבולה (או לא), צינור הובלת מים ראשי (יכול להיות בכל מיני קטרים – 16/20 מ"מ), טפטפות דקות (6/8 מ"מ) והמחברים הרלוונטים.

2. מערך דליי באטו – מערך דליי הבאטו יכיל את הדלי, מחברי הסיפון הרלוונטים ואת מצע הגידול יחד עם הספסל או השולחן עליו יעמדו במידת הצורך.

3. קו ניקוז – קו הניקוז יכול להיות צינור 32 ל-50 מ"מ או תעלה מרובעת עליו יושבים הדליים ומנקזים חזרה את המים.

שאר העיצוב והתכנון תלוי בסידור שאתם רוצים ובחומרים העומדים לרשותכם אבל זה די פשוט ברגע שמבינים את הקונספט הכללי וכיצד השיטה עובדת. ניתן לתכנן מערכי גידול עם שליטה מבוקרת עבור כל אחת מהשורות או הדליים, לפי צורך המגדל. בנוסף, בדר"כ הרכבת המערכת כוללת העמדת הדליים על ספסל מוגבה או על הרצפה, כאשר הצינור השקייה רץ מעל לדליים ומשקה כל דלי פרטנית וצינור הניקוז רץ בתחתית הדליים והם מתיישבים עליו עם המגרעת שיש להם בפינה התחתונה ותפקידו לנקז את שאריות המים.

שיטות השקייה בדליים הולנדים

ניתן להריץ את קווי ההשקייה והניקוז במקביל תןך שימוש בשיטה המחזורית, כלומר להחזיר את שאריות המים והדשן אל המאגר ולהשתמש בהם שוב, או שניתן גם לגדל בשיטת הRun to Waste ולא להחזיר את המים למאגר.

שיטת הRun to Waste אינה מחזורית ובדר"כ מועדפת על החקלאים משום שבשיטה הזו, אם משתמשים בה בצורה הנכונה, ניתן לחשב בדיוק את כמות הנגר, להגיע לנגר מינימאלי ולהיות מאוד מכוונים ומדוייקים עם הדשן. בעוד השיטה המחזורית בה אנו ממחזרים את התמיסה התזונתית מאפשרת לחסוך כמות מסויימת של מים ונוטריינטים, אך מצריכה יותר בקרה של התמיסה התזונתית ולכוון אותה בהתאם לצורך של הצמחים. שיטת הRun to Waste קלה יותר לתחזוקה ומאפשרת להעניק דשן לפי הצורך התזונתי של הצמח באותו הרגע ללא התחשבות במה היה במאגר לפני כן.

עשה זאת בעצמך או דליים ייעודיים?

כמובן שאין חובה בשיטת הדליים ההולנדים להשתמש בדליים הקלאסיים הייעודיים לגידול בשיטה, אלא ניתן גם להשתמש בדליים קונבנציונאלים שזמינים ברוב החנויות. בנייה של מערכת בDIY תדרוש דליים, נקזים ואטמים שיחד עלולים לעלות אף יותר מדלי קלאסי. מלבד שאלת המחיר, לטווח הארוך אנו בהחלט ממליצים להשתמש בדליים ההולנדים הקלאסיים מכיוון שהמחברים, התחזוקה והסתימות בדליים שמכינים בבית, עלולים לעלות לא רק בכסף, אלא גם בבריאות הצמחים.

סוג המצע גידול המומלץ לבאטו באקטים

מצע הגידול המועדף שתבחרו תלוי במספר משתנים שהם המחיר, ההשפעה הסביבתית של החומר, מאפייניו הטכנים – שימור של מים וחמצן, רב שימושיות, תחזוקה, החלפת המצע וכו'.

מצעי הגידול הנפוצים ביותר בגידולי באטו הם פרלייט, חימר מותפח (הידרוטון / ליקה) ולאחרונה גם קוקוס, כאשר בדר"כ משתמשים בשילוב של כולם ביחד ביחסים משתנים. חלק מהמגדלים משתמשים גם במצע גידול מסוג צמר סלעים אבל הוא אינו אידאלי עבור הגידול הזה ואנו ממליצים לא להשתמש בו. פרלייט לעומת זאת הוא המצע הבסיסי המומלץ ביותר לשיטה. להצלחה מיטבית מומלץ לשלב את מצעי הגידול כך שהשכבה התחתונה בדלי תהיה של 2-3 ס"מ הידרוטון, במרכז עד כמעט סוף הדלי שילוב של מצע פרלייט וקוקוס ביחסים משתנים (50-50 זה יחס נהדר) ומעל שכבה נוספת של הידרוטון למניעת היווצרות ירקת וחילחול קצת יותר טוב של מי ההשקייה.

טעויות שכדאי להמנע מהן

1. השקייה ודישון – העדר הבנה מקדימה בענייני היחסים בין כמות הדשן ותזמון ההשקייה יכולה להוביל לבעיות מהר מאוד בכל מערכת הידרופונית. במאגר המים של הבאטו, מצע הגידול הנבחר, גודל וגיל הצמח משחקים יחד תפקיד ומשפיעים על תכנית הדישון וההשקייה שתתאים לאותה מערכת. יש להתחשב בכך, לחשב את כמות הנגר ולהגיע למצב בו אנו לא משקים יותר מדי או פחות מדי את הצמחים.
2. תחזוקה בין מחזורית – בעיה נפוצה נוספת היא העדר חיטוי וניקוי הדליים בין מחזור למחזור. ניתן להשתמש בחלק ממצעי הגידול מספר פעמים בכל עונה, אך יש לקחת בחשבון חיטוי וניקוי בין מחזור למחזור בצורה טובה על מנת למנוע העברת מחלות ובקטריות בין הגידולים.
3. חוסר תשומת לב למזיקים והעדר טיפול מונע במחלות – כמו כל מערכת הידרופונית, גם בבאטו, כל הצמחים ניזונים מאותם מים ומתנקזים לאותו צינור ניקוז, עובדה זאת בשילוב עם צפיפותם וקרבתם האחד לשני, מגבירה את הסיכוי להתפשטות מחלות, בקטריות או מזיקים במהירות. יש לבצע בדיקות כנגד מזיקים ומחלות באופן שוטף על מנת לזהות ולמנוע מבעוד מועד את התפשטותם.
4. זמן – טעות נפוצה היא שהרבה מגדלים לא משקיעים מספיק זמן בגידול ההידרופוני שלהם. יתכן שהם חושבים שדליי הבאטו הם שיטה שמצריכה הרבה פחות כוח עבודה ואינו דורש תחזוקה מורכבת, מה שנכון, אך השיטה עדיין דורשת תחזוקה של התמיסה התזונתית, בקרת מזיקים ומחלות, מעקב אחר טמפרטורת המים וכל מה שיש לקחת בחשבון במערכת הידרופונית.

יש לכם שאלות? צריכים עזרה בתכנון מערכת הדליים ההולנדים שלכם? אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר ולקבוע מועד לייעוץ אישי ומקצועי או להרשם לסדנה הידרופונית.

רוצים מערכת דליים הולנדים כמו בסרטון? לחצו כאן

כמה מוצרים שאולי יעניינו אותך:

[products columns="3" orderby="title" order="ASC" ids="9614, 10063, 9311"]

הבנת אופן הדישון ואיזון החומציות במערכות הידרופוניות הכרחית להזנה אפוטימלית של הצמחים ועליה להיות מוכרת על ידי המגדל בכדי לאפשר הצלחה בגידול. מהי מוליכות חשמלית? מדוע חשובה רמת החומציות? מה התחזוקה השוטפת וסדר הפעולות לדישון ואיזון חומציות? קיראו את המדריך והתחילו לגדל הידרופוני כמו מקצוענים!

המונח 'הידרופוניקה' נגזר מצמד המילים היווניות 'הידרו' ו'פונוס' שמשמעותם היא 'עבודת מים'. הידרופוניקה היא למעשה שיטת גידול בה צמחים גדלים ללא אדמה המספקת את תזונתם וזקוקים להזנה ממקור חיצוני לשם צמיחתם, אשר מסופקת באמצעות תמיסה תזונתית המומסת במים.

בהידרופוניקה שורשי הצמחים עשויים להמצא בתוך מצע גידול אינרטי נטול כל ערך תזונתי כמו הידרוטון, פרלייט, ורמקוליט, צמר סלעים, סיבי קוקוס ועוד, לגדול לתוך מים כמו בשיטת DWC או תלויים באויר ללא כל מצע לאחוז כמו באיירופוניקה. עובדת המצאות או אי המצאות מצע הגידול תלוי בשיטת הגידול ההידרופונית הנבחרת.

דישון הידרופוני

בכל גידול שהוא, דישון והזנת הצמח הוא צעד חשוב והכרחי לצמיחה והתפתחות תקינה, בהידרופוניקה, ניהול הזנת הצמח חשובה אף יותר בשל העובדה שללא הזנה זו הצמח עלול שלא לקבל כלל המינרלים והמיקרו אלמנטים להם הוא זקוק אשר העדרם יפגע בשלבי התפתחותו.

דישון הידרופוני סטנדרטי נעשה בדר"כ באמצעות דשנים ייעודיים להידרופוניקה אשר התכונה הבולטת ביותר שלהם היא היותם מסיסים במים ומורכבים מנוסחה שמשלבת את המינרלים והמיקרו אלמנטים להם זקוק הצמח בשלבי הגדילה השונים.

הפתרון התזונתי הפשוט והבסיסי ביותר הוא דשן הידרופוני משולב שמכיל את כל אותם מינרלים ומיקרו אלמנטים בבקבוק אחד, הוא מתאים בעיקר למגדלים ביתיים שמבקשים לגדל ירוקים, ירקות, תבלינים וצמחי נוי לצריכתם האישית. למעוניינים להעמיק ולהעניק לצמח את צרכיו התזונתיים לכל שלב ישנם דשנים הידרופונים המחולקים לפי שלבי צמיחה. למגדלים מקצוענים שמבקשים לספק את המינרלים והמיקרו אלמנטים במנות מדודות בכל השקייה ישנה אפשרות למהול אותם בנפרד בתמיסת ההזנה.

ריכוז המלחים במים (Total dissolved salts – TDS) או מוליכות חשמלית (EC), רמת חומציות (PH) ומינון ריכוז המינרלים הם פרמטרים חשובים שיש להכיר לדישון הידרופוני מוצלח ואנו נסקור ונסביר את כולם על מנת שתוכל לצאת לדרך ההידרופונית שלך עם הבנה בהירה בנוגע לפעולות שצריכות להתבצע על ידך.

הכר את המים שלך

הצעד הראשון ביותר בדישון המערכת ההידרופונית שלך הוא להכיר את המים בהם תשתמש. הכרת המים תעשה על ידי מדידת הערכים הראשוניים שלהם – באמצעות מד חומציות (PH) ומד מוליכות חשמלית (EC) בדוק את הנתונים ההתחלתיים של המים בהם תשתמש.

מים באופן טבעי מכילים מלחים כמו נתרן, סידן, מגנזיום ביקרבונט, כלורידים וסולפטים במינונים שאינם ידועים לנו. נוכחות מלחים אלה משפיעים על המוליכות החשמלית הראשונית של המים ועל החומציות או הבסיסיות שלהם ועדיף שיהיו נוכחים במינימום האפשרי על מנת לאפשר הזנה מדוייקת הידועה מראש באמצעות דשנים.
מים באיכות נמוכה מאוד יכולים לגרום לרעילות תזונתית או בעיות חוסרים מיד בתחילת הגידול או מאוחר יותר.
אם במדידת המים הראשונית רמת EC גבוהה מ600-700 (0.6-0.7) מומלץ להשתמש בפילטר שידלל את נוכחותם של מלחים בלתי רצויים ויאפשר שליטה מקסימאלית בהזנת הצמח.

לרוב, רמת החומציות (PH) של מי הברז היא דווקא בסיסית יחסית וגבוהה מ-7 וזאת משום שרמת חומציות זו נכונה יותר לצריכת בני האדם. כפי שנסביר בהמשך, הבסיסיות הזו פחות מתאימה לצמחים ומגבילה את יכולתם לקבל את כל המינרלים להם הם זקוקים ולכן יהיה עלינו לאזן את החומציות לרמה המומלצת שתאפשר תזונה מיטבית.

סך ריכוז מלחים (Total Dissolved Salts – TDS) ומוליכות החשמלית (Electrical Conductivity – EC)

החומרים המזינים מונגשים לצמחים במים בצורה של מלחים וכאשר אלה מתמוססים הם נשברים ליונים בעלי מטען חשמלי. לדוגמא NaCl, שהוא נתרן כלורי או כפי שהוא מוכר לנו יותר, מלח בישול, מתפרק במים ליונים של Na – נתרן + Cl – כלור, אשר מוליכים חשמל הודות ליונים החיוביים והשליליים שלהם. בשל כך, כאשר אנו מוסיפים מלחים אשר מתמוססים ליונים בעלי מטענים חשמליים המוליכות החשמלית במים (Electrical Conductiviy – EC) עולה וזה המדד באמצעותו אנו מודדים את ריכוז המלחים במים.

על מנת לעקוב אחר מדד המוליכות החשמלית על המגדל ההידרופוני להעזר במד מוליכות חשמלית (מד EC) אשר יצביע באופן דיגיטאלי על רמת המוליכות החשמלית ובכך יעיד על ריכוז המלחים המומסים במים.

אם כך, מוליכות חשמלית (Electrical Conductivity – EC) מודדת את יכולתו של חומר להוליך מטען חשמלי בעוד מוליכותה של התמיסה התזונתית כולה מקושרת ישירות לכמות המלחים המומסים בה, ככל שיש בה יותר מלחים, כך המוליכות החשמלית גבוהה יותר.

שימו לב, רמות גבוהות מדי של חומרים מזינים במים עלולים לגרום לשוק אוסמוטי אשר משפיע על העברת חומצות האמינו ושחרור החלבון ברקמה הצמחית, רעילות יונית או חוסר איזון תזונתי, בעוד רמות נמוכות מדי של אותם חומרים מזינים ילוו את הגידול בחוסרים תזונתיים בעלי תופעות לוואי שיפגמו בהתפתחות הצמח. בגידול הידרופוני ללא אדמה ריכוז המלחים במים הוא הנתון החשוב ביותר וחשוב להכיר את צרכיו של הצמח (טבלה עם צרכי צמחי מזון רבים בהמשך המאמר).

המינוחים בהם אתם עשויים להתקל בעת הגידול יהיו mS/cm אשר מתייחס לקריאת המוליכות החשמלית לסנטימטר (milisemen per centimeter) או μs/cm אשר ניתן להכפיל פי 1,000 על מנת להמיר לmS/cm.

מהו ה-PH (רמת חומציות)?

PH הוא מדד אשר מצביע על כמה חומצית או בסיסית תמיסת ההזנה בזמן הבדיקה. הטווח נע בין 0 ל-14, כאשר 7 נחשב לנטרלי. הPH של התמיסה התזונתית (מים + דשן) משפיע על זמינות החומרים המזינים כך שחשוב לשמור עליו בטווח המומלץ לגידול הידרופוני אשר נע בין 5.5-6.5. חריגה מהטווח עלולה להגביל את המינרלים הזמינים עבור הצמחים וליצור חוסרים תזונתיים.

על איזון החומציות להתבצע לאחר מהילת הדשן במים בשל היותו של הדשן בעל חומציות גבוהה בעוד המים בעלי בסיסיות גבוהה ושניהם משפיעים האחד על השני. על סדר הפעולות בדישון ואיזון החומציות נרחיב בהמשך המאמר.

מדדים מומלצים לגידול הידרופוני – EC ו PH

בבואך לדשן את הגידול ההידרופוני שלך עליך להתייחס לצרכיו התזונתיים של הצמח ולהעניק לו את המוליכות החשמלית במידת החומציות המומלצת עבורו. כמובן שבגידול ביתי אשר מבקש לגדל מס' סוגי צמחים במערכת אחת אין אפשרות לדייק ולקלוע לצורך הספציפי של כל הצמחים ולכן ניקח ממוצע אשר יספק את מרביתם ויאפשר להם התפתחות תקינה.

רצוי, לפני בחירת השתילים, לקרוא את המדריך אשר יסייע להחליט אילו צמחים מומלץ לשתול יחד באותה מערכת הידרופונית שמזינה את כל הצמחים מאותו מאגר מים.

שלבי דישון מערכת הידרופונית – איזון מוליכות חשמלית

1. מלאו את מאגר המים הראשי במי ברז או במים מסוננים והוסיפו דשן לפי הוראות היצרן ובהתאם לסוג הצמח אותו מגדלים.
2. במידה ומד המוליכות החשמלית חדש ואינו מגיע מכוייל השתמשו בנוזל כיול בעל מוליכות חשמלית ידועה והגדירו את נקודה זו. ישנם מדי EC אשר מגיעים מכויילים מראש, כמו המד שנמכר אצלנו ועבורם אין צורך בשלב זה.
3. ערבבו את הדשן במאגר המים היטב כך שיתמוסס באופן אחיד והניחו למים להתייצב למשך שתי דקות.
4. בידקו את רמת המוליכות החשמלית, במידה והיא גבוהה מהרצוי ניתן לדלל את התמיסה על ידי מים נקיים, במידה והיא נמוכה מהרמה הרצויה הוסיפו עוד דשן.
5. הגעתם לרמת המוליכות הרצויה? שיטפו את האלקטרודה תחת מי ברז, יבשו אותה ואחסנו את המד במקום מוצל ויבש.

בדיקת רמת חומציות (PH) במערכת הידרופונית

בדיקת רמת החומציות של המים מתבצעת עם מדים ייעודים אשר יכולים להגיע בצורה של מד PH דיגיטלי, מד נוזלי או ניירות לקמוס. האופציה הראשונה של מד דיגיטאלי היא הקלה והמדוייקת ביותר אך חסרונותיה באים לידי ביטוי ברגישות גבוהה של האלקטרודה אשר מביאה פעמים רבות להריסתה בתחזוקה לא נכונה ועלות גבוהה יחסית. במידה ובחרתם במד PH דיגיטלי, כיילו אותו לפני השימוש באמצעות נוזלי כיול 4 ו-7 טרם השימוש.

האופציה השניה של מד חומציות נוזלי אמנם לוקחת מעט יותר זמן, נעשית באופן ידנית ואינה מדוייקת כמו המד הדיגיטאלי אך היא אלטרנטיבה זולה, זמינה וטובה מספיק. עם המד הנוזלי ניקח דגימה מהמים ונטפטף לתוכם טיפה או שניים של נוזל הבדיקה ונשווה את צבעם של המים לסרגל החומציות שעל בקבוק נוזל הבדיקה. לפי הצבע נדע מה רמת החומציות של המים.

האופציה השלישית של נייר לקמוס היא האפשרות המוכרת לנו מבדיקות השתן והרוק והיא עושה שימוש לרוב בנייר צהבהב אשר משנה את צבעו במגע עם המים ובהשוואה עם סרגל הצבעים על גבי האריזה נוכל לדעת מה טווח החומציות. החסרון של הנייר הוא צבעו הצהוב הראשוני אשר עלול לבלבל מעט בשפיטת התוצאות.

שלבי איזון PH במערכת הידרופונית

1. איזון רמת החומציות במאגר המים של המערכת ההידרופונית שלך צריך להתבצע לאחר איזון רמת המוליכות אשר הוסבר בשלב הקודם.
2. בצעו את בדיקת החומציות באמצעות המד הנמצא ברשותכם, בין אם דיגיטלי, נוזלי או נייר לקמוס.
3. במידה ורמת החומציות גבוהה, כלומר תוצאות הבדיקה נמוכות מ-5, השתמשו בתמיסת PH UP או אשלגן הידרוקסידי על מנת להעלות את הקריאה. השתמשו בתמיסות הבסיסיות הללו בזהירות רבה שכן הן מרוכזות מאוד ומצריכות מ"ל בודדים. לאחר שהוספתם מס' טיפות, ערבבו את המים, תנו להם דקה לנוח ומידדו שוב את רמת החומציות. במידה ויש צורך להעלות עוד את הקריאה חיזרו על הפעולה.
4. במידה ורמת הבסיסיות גבוהה, כלומר תוצאות הבדיקה גבוהות מ6.5, השתמשו בPH DOWN או בחומצה זרחתית על מנת להוריד את הקריאה. גם הפעם מדובר על חומצה בריכוז גבוה מאוד אשר מצריכה כמות מועטה מאוד על ליטרים רבים של מים. מיזגו בעדינות מעט מהחומצה למאגר המים, ערבבו, תנו למים לנוח דקה ובידקו שוב את רמת החומציות. במידה ויש צורך חיזרו שוב על הפעולה.
5. כאשר רמת החומציות הגיעה למידה הרצויה אחסנו את מד החומציות במקום קריר ויבש. במידה והשתמשתם במד דיגיטאלי נקו בעדינות את האלקטרודה ואחסנו אותו בנוזל ניקוי מתאים.

מתי לאזן מוליכות חשמלית (EC) וחומציות (PH)?

ברמת הגידול הביתי החובבני איזון המוליכות החשמלית יכול להתבצע בכל פעם שנבצע מילוי של מאגר המים. מילוי מאגר המים נדרש כאשר רמת המים יורדת לגובה אשר מסכן את פעילות משאבת המים ועלול לשרוף אותה. במילים אחרות, כאשר המים מגיעים לגובה של מס' ס"מ מעל לגובה משאבת המים – זה הזמן למלא מים ובאותה הזדמנות זה גם הזמן לאזן את המוליכות החשמלית ובהמשך גם את החומציות.

בנוגע לרמת החומציות, ברמה הביתית קריטיות האיזון פוחתת ואם תטוסו לחופשה של שבועיים הצמחים לא ימותו בגלל שלא איזנתם להם את החומציות, עבור מגדלים מקצועיים שעושים זאת לפרנסתם מחסור באיזון חומציות אפילו ברמה היומיומית, עלול לפגוע ביבול.
ההמלצה עבור המגדל הביתי היא לבדוק ולאזן את החומציות לפחות אחת לשבוע, ללא תלות במילוי המים ואיזון המוליכות החשמלית וזאת בשל העובדה ששינויי טמפרטורה, הרכב המינרלים במים, תקופה הצמיחה ועוד משתנים רבים עלולים להשפיע על רמת החומציות.

דישון הידרופוני ואיזון חומציות אוטומטי

תהליך הדישון ואיזון החומציות שפורט לעיל מתייחס למערכות הידרופוניות ככלל, אך אינו הכרחי במציאות של שנת 2017. כיום ישנן מערכות ניטור, בקרה ושליטה אשר מאפשרות מעקב ואיזון שוטף באופן אוטומטי של המוליכות החשמלית והחומציות במאגר המים וחוסכות מהמגדל את הזמן וההתעסקות הכרוכים בתהליך הגידול.

מערכות אלה דואגות לכך שמאגר המים יהיה מאוזן בכל רגע נתון לתנאי המוליכות והחומציות האופטימליים אשר הוגדרו על ידך בהתאם לסוג הגידול. ניתן לפנות אלינו על מנת לקבל פרטים בנוגע למערכות אוטומטיות שכאלה.

שאלות בנוגע לדישון הידרופוני ואיזון חומציות ניתן לכתוב בתגובות ואנו נשתדל לענות בהקדם!

רוצה ללמוד עוד על גידול הידרופוני? קטגוריית 'הידרופוניקה' באתרנו מלאה במדריכים מקצועיים, מדריכי עשה זאת בעצמך וסקירות מעניינות שיוכלו להעשיר את הידע המקצועי והכללי שלך בתחום.
במידה והינך מתעניין בכניסה לתחום ההידרופוני, ניתן להתייעץ איתנו בטלפון 08-9174719, להרשם לסדנאות מקצועיות, לכתוב לנו למייל – [email protected] או לפנות באמצעות טופס יצירת הקשר. נשמח לסייע!

גידול הידרו INDOOR הוא מורכב ודורש תחזוקה גבוהה, אך האם זה הכרחי? עם מערכות חשמליות מובנות, פרמטרים ידועים מראש וריכוז כל האלמנטים הללו יחד בחדר או אוהל גידול אחד, ישנה אפשרות ליצור בקרה ושליטה מוחלטת מרחוק על כלל היחידות המשתתפות בגידול, אשר תמנע את הצורך בתחזוקה השוטפת הידנית אשר מעיקה ומקשה על המגדלים. העתיד כבר לגמרי כאן!

למי שעדיין לא לגמרי מבין את ההבדל, גידול הידרו INDOOR לעומת גידול הידרופוני רגיל, מתמקד בגידול בתוך מבנה, בניתוק מוחלט מתנאי האקלים והסביבה החיצונית, תוך מתן תנאים אידאליים לצמח אותו מגדלים על ידי תאורה מתאימה לגידול צמחים בשעות המדוייקות הנחוצות לו, איוורור חלל הגידול, מתן לחות בכמות מספקת, סינון האויר על ידי מערכות סינון פחמיות, החדרת פחמן דו חמצני ועוד מערכות אשר יאפשרו את מיקסום התוצרת המופקת מאותו גידול שלא רק שאינו גדל בטבע, אלא גדל בסביבה הופכית באופן קיצוני.

המגדלים אשר מעבירים את גידוליהם מהחוץ אל הפנים עושים זאת משתי סיבות מרכזיות: 1. הם מעוניינים לגדל צמחים בשליטה מוחלטת ללא תלות במזג האויר ותוך השפעה מינימאלית ממזיקים. 2. הלגיטימיות החוקית של הצמח אינה מאפשרת את גידולו בחוץ בביטחון. לרוב, גידול הידרו INDOOR מתייחס לגידול צמח הקנביס, או בשם הרחוב שלו – מריחואנה.

גידול הידרו בשליטה ובקרה מוחלטת מרחוק

כחלק מהמחקר המתמשך שלנו אחר טכנולוגיות הגידול המתקדמות ביותר בעולם והבאתן לישראל, הגענו לאחרונה למוצר שנראה שמגדלי הINDOOR חלמו וציפו לו והוא נקרא – OPEN GROW.

ה'אופן גרו' מעניק למגדלי ההידרו שליטה מוחלטת על הגידול שלהם – היישר ממסך המחשב! השליטה הזו כוללת מילוי אוטומטי של המים, דישון אוטומטי, איזון חומציות אוטומטי, כיול ושליטה בשעות האור והחושך, כיול ושליטה ברמות הלחות והאויר, חיישני תנועה, הצפות ועשן, אשר מתריעים ומפסיקים את פעילויות המערכות הנחוצות לשם שמירת על ביטחון הגידול, בנוסף ניתן בעזרתה לעקוב אחר לחות מצע הגידול ולהעניק רמות השקייה שונות לעציצים שונים.

כל הפרמטרים הללו ועוד מכויילים בתוכנה אשר מותקנת על מחשבו האישי של המגדל, משודרים ונקלטים, מעבירים דיווחים בזמן אמת ומאפשרים שליטה מוחלטת על הגידול מבלי להיות נוכח בו כלל.

כחלק מהמחקר שלנו את המוצר קיבלנו אותו להתקנה ישירות מהיצרנים, ואת התרשמותנו הראשונית אנו חולקים בסדרת סרטונים קצרים בהם אנו פותחים את החבילה ומבינים ממה היא מורכבת. בקרוב מאוד נעלה גם את סרטוני ההתקנה וההתנסות שלנו עם מערכת ה'אופן גרו'.

לפרטים ורכישה התקשרו עכשיו אל 08-9174719 או כיתבו לנו ובקרוב גם לכם תהיה מערכת שליטה ובקרה מרחוק OPEN GROW.

בעת בניית או רכישת מערכת הידרופונית חדשה עולה מיד שאלת השאלות – אילו צמחים אשתול בה? ובכן, התשובה לשאלה זו לכאורה אינה פשוטה ומובנת מאליה מאחר וישנם מספר עקרונות שיש להתחשב בהם טרם בחירת הצמחים, אך ברגע שעקרונות אלה יובנו על ידך, בחירת צמחי המחזור הבא תהיה שאלה פשוטה עם תשובה פשוטה עבורך.

העקרון הראשון שעלינו להבין בהידרופוניקה הוא שהמערכת ההידרופונית שלך מחליפה אך ורק את האדמה. היא אינה מחליפה את השמש, עונות השנה, את תחלופת האויר או הטמפרטורות בחוץ – אלא רק את המדיום בו שתולים הצמחים ועל כן שאלת הצמחים הניתנים לשתילה בה הייתה רלוונטית גם אם היינו בוחרים לגדל באדמה ויש להתייחס אליה באופן הזה עם השאלות הבאות:

האם אתם מגדלים Indoor או Outdoor?

אם ייעדתם את המערכת למיקום בחוץ הבית (Outdoor) אתם יכולים כבר עכשיו לדלג לשאלות הבאות, אך אם מיקומה אמור להיות בתוך הבית עליכם לקחת בחשבון שבמידה ואינכם מגדלים תחת סביבה מבוקרת המתאימה אישית את תנאי הגידול לצמחים, או במילים אחרות, אם היא אינה ממוקמת באוהל גידול ייעודי המכיל תאורת גידול לצמחים במינימום, ובמקסימום אף רפלקטורים, מפוחים, ונטות ושלל אמצעים שיחקו את תנאי המחייה האידאליים עבור הצמחים, עליכם לבחור את הצמחים כך שיתאימו לתנאי האור ותחלופת האויר בתוך ביתכם, כאשר לרוב מדובר על צמחי נוי לבית אשר מצריכים מעט מאוד חשיפה לשמש ותחלופת אויר מועטה.

במידה ואכן יש לכם מערך גידול אשר מסוגל להעניק לצמחים את תנאי המחייה האידאלים, באפשרותכם לגדל כמעט כל דבר ללא תלות בעונות השנה, בחמסינים או בסופות, שמתרחשות מחוץ לבית, כל עוד תעניקו להם את שעות האור, הטמפרטורות, הלחות והדישון הנדרש.

מגדלים בחוץ? אתם תלויים בעונות השנה

הקיץ הישראלי נפלא לגידול עגבניות, חצילים, פלפלים, מלפפונים, קישואים, אבטיחים, מלונים, דלעות ושלל ירקות עסיסיים כאשר מומלץ להתחיל את השתילה כבר בחודשי האביב המוקדמים על מנת לאפשר לצמחים לגדול ולהתפתח בתנאים נוחים טרם יגיעו גלי החום הקיצוניים, זבובי הפירות, המזיקים הטורדניים ושלל האתגרים אשר יקשו את הצמיחה עבור צמחים צעירים.

טיפ: אוגוסט כבר הגיע? מומלץ שלא לשתול ירקות קיץ צעירים שיתקשו לגדול ולהניב פירות בימים החמים אשר מתקצרים יותר ויותר, אלא לחכות לסתיו בספטמבר על מנת לשתול ירקות חורף שיניבו לאורך כל החורך עד בואו של האביב.

החורף הישראלי נפלא לגידול הידרופוני, בעיקר משום שהוא מתאפיין גם בימים שטופי שמש, בטמפרטורות מאוזנות שלעיתים רחוקות יחסית מגיעות לקיצון נמוך המסכן את הצמחים, ימי הסופות בו ספורים בלבד ובאופן כללי, הוא אינו מהווה אתגר של ממש לעומת מקומות קרים באמת כמו קנדה, אירופה או אזורים מסויימים בארצות הברית.

בחורף ניתן לגדל חסות על שלל זניהן הצבעוניים והפריכים, פאק צ'וי, קייל, כרוביות, ברוקולי, אורוגולה, עלי סלק, עירית, בצל ירוק, כוסברה, שמיר, כרובים למיניהם, תותים, סלרי ושלל ירוקים טעימים ובריאים!

לרוב ניתן לקטוף מגינת הירק ההידרופונית החורפית שלנו לכל אורך הסתיו, החורף ואף האביב, כל עוד הצמחים לא הוציאו עמוד פריחה אשר הפך את טעמם למריר. הקפידו על קטיף מגוון במינון הגיוני אשר יאפשר המשך צמיחה לשתילים אשר ממלאים את המערכת ההידרופונית שלכם על מנת שלא לבצע את השתילה בכל חודש מחדש, אלא להנות מאותם השתילים לכל אורך העונה.

מומלץ לקריאה: מה ניתן לשתול עכשיו? מדריך שתילה לפי עונות השנה

מה תנאי האור שיקבלו הצמחים?

על אף הכיף הגדול שבבחירת ירקות העונה לגידול הידרופוני, עלינו לקחת בחשבון גם את פרמטר האור טרם רכישתם או הנבטתם. כל הירקות שהוזכרו לעיל מצריכים שמש ישירה של לפחות 5 שעות ביום. מהי שמש ישירה? כאשר קרניה המלטפות והמחממות של השמש נוחתות על הצמחים עצמם ולא מעניקות אור כללי בלבד. לממקמים את המערכת על הגג, במרכז הגינה או במרפסת מזרח-דרומית או אפילו דרומית בלבד, לרוב אין בעיית מחסור בשמש ישירה, אך במידה והבחנתם בכך שהשמש מבקרת באופן חלקי ובלתי מספק בלבד במיקומה של המערכת ההידרופונית שלכם, מומלץ לבחור בשתילים שמצריכים כמות מועטה יחסית של שמש כמו תבלינים וצמחי נוי.

איזו מערכת הידרופונית יש ברשותך?

גם לסוג המערכת ההידרופונית שברשותך ישנה משמעות בבחירת הצמחים שיגדלו בה, שכן לכל צמח נוף שונה אשר מצריך תנאים פיזיים מעט אחרים. לדוגמא – אם ברשותך מערכת רפסודה צפה מאוזנת שהצמחים בה שתולים האחד לצד השני ועלולים להצל אחד על השני במידה ויגדלו למימדים גדולים כמו ברוקולי וכרובית, או שמה יתפרסו האחד על השני כשם שנוטים לעשות המלפפונים, הקישואים, האבטיחים והדלעות – כמובן שישנם פתרונות אפשריים כמו הדלייה או ריווח מספק בין שתיל לשתיל, אך האידאל עבור מערכת שכזו הוא שתילת צמחים בעלי נוף קטן ויציב יחסית כמו פלפלים, חצילים ותבלינים בקיץ, או עליים ותבלינים בחורף.

במידה וברשותי מערכת NFT ורטיקלית (אנכית) באפשרותי לבחור לשתול בכל קומה צמחים אשר לא יפריעו לאלה שמתחתם או מעליהם, כמו למשל – מלפפונים, קישואים ואבטיחים למטה, ופלפלים וחצילים למעלה. גידול עגבניה מצריך מעקב שוטף אחר שורשיה האגרסיביים והדלייה מספקת, כאשר האידיאל הוא לשתול אותה בנפרד בבאטו באקט או DWC בגובה הרצפה שיאפשר לה לצמוח גבוה ולהתפרס ככל יכולתה.

בנוסף עלינו לקחת בחשבון את תנאי הצל והאור שהצמחים במערכת שלי יצרו עבור הצמחים השכנים שלהם ולתכנן את בחירת הצמחים ושתילתם מראש באופן שימקסם את האור ואת התנאים הפיזיים הקיימים.

אם כן, השאלות שעלינו לשאול: האם המערכת ההידרופונית שלי מאוזנת / ורטיקלית, מהם מרווחי שתילה, האם היא 180 או 360 מעלות, ואילו צמחים יכולים לגדול ולשרוד בה לאורך זמן בהתחשב בתנאי האור הנדרשים עבורם ואופי צמיחתם בבגרותם.

מה ניתן לשתול בהידרופוניקה?

ובכן, בהידרופוניקה כשיטה ניתן לשתול הכל! החל מעצים, דרך שיחים, עד פרחים, ירקות, תבלינים ופקעות. השאלה הנדרשת היא למעשה – מה המערכת ההידרופונית שברשותך מסוגלת לגדל? לרוב, המערכות הנמצאות בשימוש כיום אינן מאפשרות לגדל ירקות שורש, שיח ועצים, על אף שאלה בהחלט אפשריים לגידול בהידרופוניקה.

המערכות הנמצאות בשוק הביתי היום מאפשרות לגדל בעיקר ירקות, פרחים, תבלינים, עליים ואף עצים כגון פאפיה ובננה. על מנת לגדל ירקות שורש כמו תפוחי אדמה ובטטות יהיה עליך ליצור מערכת אשר הדגש בה ינתן דווקא על חלקה החשוך והרטוב בו גדלים השורשים ולאפשר התפתחות פקעות וקטיף נוח, אנו מניחים שלא רחוק היום בו גם מערכות הידרופוניות ביתיות שכאלה יגיעו לשוק.

לסיכום, שאלת בחירת הצמחים אינה מורכבת כפי שהיא נשמעת והיא מצריכה למעשה התחשבות במספר פרמטרים שברגע שהם מובנים, התשובה לשאלה הופכת פשוטה ומובנת מאליה.

במידה ותבחרו להנביט את הצמחים, הקדימו את העונה שכן נביטה מוצלחת מצריכה כשלושה שבועות לפחות לפני השתילה במערכת.

יש לכם שאלות? כתבו לנו בתגובות!
בהצלחה.