על אחד מגגות דרום תל אביב, בשכונה הקשה מכולן, מתהווה לו פרוייקט חקלאות עירונית ייחודי מסוגו אשר משלב שיטות גידול שונות ואורחות חיים שונים לכדי עתיד אחד מלא תקווה. על מקומיים ומהגרים, הידרופוניקה ותזונה, ייאוש ותקווה, בגג אחד קטן.
שכונת נווה שאנן בתל אביב היא כנראה השכונה הידועה ביותר לשמצה במדינה. בין עשרות אלפי מהגרי העבודה, פליטי המלחמות, הבתים הישנים והזבל ברחובות, כמעט אפשר לשכוח שמדובר בישראל. כשלביא קושלביץ', יזם הידרופוני ויועץ לחקלאות עירונית, הגיע לראשונה אל בניין 11 ברחוב פיין אשר בשכונת נווה שאנן, הוא לא הכין עצמו למראות ולריחות שהולכים לקבל את פניו. ריח חריף של שתן, קירות מלוכלכים וכמויות של זבל בחדר המדרגות, גרמו לו להבין כמה גדולים הניתוק והניכור ששוררים בין דיירי הבניין, עד שהמדרגות והלובי הפכו למעין 'שטח מלחמה' אותו אין לאף אחד בעיה לחרב.
הרעיון מאחרי החזון: חקלאות עירונית ככלי לחיזוק קהילות מוחלשות
רבות נאמר על היתרונות הבריאותיים והסביבתיים שהחקלאות העירונית המתקדמת מטמיעה באורחות החיים של תושבי הערים, שכן היא תגדל להם תוצרת טרייה ללא ריסוסים כימיים, תנקה את זיהום האויר המצטבר הודות לתהליך הפוטוסינתזה של הצמחים, תבטל את הצורך בשינוע זולל דלק ומזהם, תחסוך כ-90% מהמים לעומת גידולי אדמה, תייצר מקומות עבודה ותקדם אורח חיים בריא וסביבתי יותר, אך מה שלא נלקח בחשבון, כנראה משום שעל פניו אין לו יתרונות כלכליים מידיים, הוא השינוי החברתי שנצפה מרים ראש דווקא במקומות בהם אחדות גורל אצילית מטשטשת את ההבדלים בין שכבות האוכלוסייה.
לביא מספר כי בבסיס החזון המניע אותו עומדת האמונה שדרך מודלים של חקלאות עירונית ניתן לחזק קהילות חלשות בערים ולשנות את הרגלי הצריכה של הציבור לתזונה בריאה ומקומית, בנוסף לכך שניתן להכשיר את האזרחים לגדל בעצמם, לפחות חלק מהמזון שהם צורכים יום יום, באמצעות טכנולוגיות קיימות וטכניקות פשוטות שיקדמו אותם לאורח חיים בר קיימא, לפחות באופן חלקי, וחסכוני.
יזם נוסף של הפרויקט, עו"ד ד"ר ערן צין מהקליניקה הסביבתית באוניברסיטת ת"א, מוסיף כי מעבר לעובדה שאוכלוסיות אלה חולקות מרחב משותף ששימש במשך שנים כ"חצר האחורית" של העיר, הן גם נאלצות עתה להתמודד עם החשש מאיבוד מקום מגוריהם, לאחר שיזמי נדל"ן "גילו" את השכונה. החיבור הבלתי-אמצעי בין התושבים שנוצר באמצעות גידול המזון, משמש גם ככלי ליצירת שיתופי פעולה ואולי אף לאיתגור תהליכי ההתחדשות העירונית (ג'נטריפיקציה) מלמטה.
ראשיתו של המיזם: גיוס דיירי הבניין ל'פרויקט גינת גג רב תרבותי'
המדינות מהן מגיעים דיירי הבניין הן: ניגריה, סין, אריתראה, סודן, דרפור וישראל. אין בינהם יחסים, אפילו אפשר לומר שאין בינהם שפה משותפת, הם עובדים קשה מאוד וחסרים את היכולת לייצר אינטרקציות עם אנשים מתרבויות שונות והדבר יוצר קושי בפיתוח שכנות טובה. מלבד הקושי, תמיד יש להם הרגשה שהם או השכנים שלהם זמניים, אז אין להם סיבה להשקיע בליצור קשר.
אל הבניין ברחוב פיין 11 הגיע לביא כדי לפגוש במוטי כץ, הדייר הישראלי היחיד בבניין, איש חזון חסר עכבות עם עבר והווה של אקטיביסטיות וחתירה לשינוי חברתי, שהיה זה אך טבעי שיחבור למיזם חדשני וחברתי כמו זה ויסייע לקדמו; "אחרי שלא היה קשה לשכנע את מוטי, דפקנו בדלתות של הדיירים וניסינו לספר להם מה הולך להיות. למזלנו כולם הבינו שמדובר במשהו טוב שהולך לקרות על הגג ושאנחנו באים בטוב. רק בטוב." לביא מספר.
"בשבוע שעלינו לגג עם הדיירים והתחלנו לדבר על התהליך ומה נדרש מהם הם די התלהבו. מיד לאחר מכן התחלנו בסדר וניקיון של הגג וחדר המדרגות (היה מלא מה לנקות כי אף אחד לא עשה את זה שנים). פתאום ראינו התעוררות של הדיירים הנוספים בבניין אשר התחילו להוציא מגבים ודליים עם מים וסבון ונהיה שמח. כבר אז הבנתי שיש מוטיבציה גבוהה לדיירים, ושקורה כאן משהו טוב שאפשר להיאחז בו ולפתח דברים גדולים באמצעותו. היום, הבניין מריח יותר טוב, נקי וכבר אף אחד לא זורק את הזבל שלו במסדרון."
מחזון למציאות: פרויקט חקלאות עירונית על גג רב תרבותי קורם עור וגידים
מעבר לעובדה שמדובר על קונספט מקסים, המיזם האזרחי הזה הוא הוכחה לכך שיוזמה בעלת חזון אמיתי יכולה לרקום עור וגידים ולהפוך למציאות די מהר, גם בלי מימון של מועצות או עיריות. במקרה הזה למשל, את הכסף למיזם האזרחי המקסים תרם יוסי רייך, יזם, אמן ומאמין גדול בחקלאות עירונית, והוא משמש לרכישת מערכות גידול הידרופוניות, ציוד עזר ושתילים בעוד העבודה עצמה נעשית על ידי דיירים ומתנדבים שהתגייסו לתמוך, לסייע ולהשפיע.
מרגע תחילת הפרוייקט, התקיימו על גינת הגג סדנאות והדרכות על גידול הידרופוני וחקלאות עירונית לדיירי הבניין, תושבי השכונה ואף למתעניינים חיצוניים; מערכת הידרופונית בשיטת הזרם הדק (NFT) שעובדת על פאנל סולארי שנתרם על ידי ירוק בעיר, ומגדלת 38 צמחים הותקנה ונשתלה; נבנתה מערכת DWC חדשה בשיטת DIY יחד עם דיירי הבניין בבריכת בטון עם רפסודות צפות, וכגראנד פינאלה הותקן גם מגדל הידרופוני אנכי בשיטת הצפה וריקון המגדל 44 צמחים. סה"כ הדיירים מגדלים מעל ל-130 צמחים בשיטות גידול הידרפוניות מתקדמות.
"בהמשך המפגשים ראינו שהדיירים מתחילים לתקשר איתנו ואחד עם השני. גם ראינו שהם הקשיבו מאוד בסדנאות וזכרו הרבה מאוד פרטים. מעבר לכך, שמנו לב שאכפת להם מאוד מהפרויקט." לביא שיתף. "למשל, באמצע השבוע הגעתי לגג על אף שלא קבענו להיפגש משום שהייתה סופה שאיימה על השתילים והיה צריך למצוא פתרון יצירתי. כשהדיירים פגשו אותי שם הם באופן טבעי באו ועזרו לחשוב ולעזור לקשור את השתילים למערכות כדי שלא יעופו."
"כרגע הדיירים מגדלים במערכות בעיקר עלים ירוקים. לפני שבועיים הנבטנו באינקובטור זרעים של ירקות ופירות מזנים ישראליים וזנים מארצות המוצא השונות. בערך 100 שתילים. בינתיים, מכיוון שאנחנו רק בהתחלה, הדייר הישראלי לקח עליו את האחריות לבדוק את מדדי המים במערכות אחת לשבוע ולהשקות את האדניות מידי פעם. בהמשך נחלק תחומי אחריות נוספים לשאר הדיירים."
הפרוייקט חי ובועט: פעילות ענפה ומלגות לסטודנטים
הפעילות על גינת הגג הרב תרבותית בפיין 11 אינה שוככת. מדי שבת מתקיימות במקום סדנאות, הדרכות ושדרוגים לגג ההידרופוני ובכל פעם יותר ויותר אנשים נחשפים לכוחה המרפא והמקרב של החקלאות העירונית. ההשתתפות בסדנאות ובפעילויות היא חינמית וחופשית, כל מי שמעוניין להצטרף יכול לעקוב אחר עמוד הפייסבוק של הגג בו מתפרסמים מועדי המפגשים והתכנים שיועברו בהם.
כמו כן, ביוזמה שתעודד את העיסוק וההתפחות של גינת הגג, לביא קושלביץ' הצליח להשיג את תשומת ליבה של עיריית תל אביב-יפו אשר בוחנת את המודל שיזם ומתייחסת אליו כאל פיילוט בוחן ראשוני אשר בהמשך יוסק ממנו האם פעילויות דומות יקודמו ויממונו על ידה. בינתיים, העירייה פתחה תוכנית מלגת סטודנטים חדשה למיזם, אשר מיועדת לסטודנטים המתגוררים ביפו, בשכונות שפירא, נווה שאנן והתקווה, ומעניקה להם מלגה בסך 9,600 ₪ בתמורה ל-40 שעות שנתיות של פעילות בפרויקט הגג הרב תרבותי.
לביא, מוטי ושותפיהם לדרך עושים עבודה נהדרת בהדגמת הקונספט של החקלאות העירונית על צדדיה החברתיים, האקולוגיים והכלכליים, ונותנים השראה ליוזמה אזרחית ברוכה ונושאת פירות באמצעות גינת הגג הרב תרבותית. החקלאות העירונית הופכת למקובלת יותר ויותר על עיריות מקומיות וסביר שתנועה אזרחית שכזו תביא לשינוי ממשי בהגדרות ונהלי העירייה באשר לחקלאים החדשים הללו.
השינויים הנדרשים באים לידי ביטוי בעיקר בתמחור המים והארנונה של שטחי חקלאות עירונית ותקנון, הכרה והסדרה של התחום כולו; כמו כן נחוצים תמריצים והקלות שיסייעו לקדם את החקלאות העירונית ולמשוך משקיעים ויזמים חדשים שיפתחו את הרעיון הנפלא הזה. כי אחרי הכל, אנו חיים בעולם שנמצא במצוקת מים, מקום, זיהום, תזונה, ואין עוררין על כך שהחקלאות העירונית היא רעיון מצויין שהגיע זמנו, כבר מזמן.
להרשמה לסיור או סדנה על הגג הרב תרבותי השאירו פרטים.
[contact-form-7 404 "Not Found"]
