לכל עונה יש את הירקות שמאפיינים אותה; בקיץ אנו נהנים מירקות עסיסיים כמו מלפפון, מלון, קישוא, דלעת, אבטיח, עגבניה וכו', ובחורף לעומת זאת אנו נהנים בעיקר מירקות כמו כרוב, כרובית, ברוקולי, סלק וכו', אך מה עם ירקות רב עונתיים שיכולים לשוב ולהעניק לנו מדי שנה מזון איכותי? בדיוק לשם כך נתכנסנו הנה.
כל עונה מתאפיינת בתנאי הגידול שלה ובירקות הייחודיים לה, ובמקומות מסויימים בעולם, היכן שהגלובליזציה טרם נטעה רגלה, האוכלוסיה המקומית עדיין ניזונה מגידולים עונתיים בלבד. האם יכולתם לדמיין עצמכם עוברים חורף שלם ללא עגבניה או מלפפון?
גידול ירקות עונתיים בבית הוא מהנה ומאפשר לנו לפתח כישורים חקלאיים ולהכיר את הירקות שאנו צורכים מקרוב. בכל שתילה של גינה אנו מטייבים את האדמה, מכוונים את צרכי ההשקייה, זורעים או שותלים בזהירות רבה ומקפידים על תחזוקה נכונה.
אך מה אם הגינה ששתלת פעם אחת הייתה מזריעה או שותלת עצמה כל שנה מחדש? מה אם מה שקטפת היה צומח בחזרה גם שנה הבאה?
הירקות הרב שנתיים אמנם לא שכיחים מדי במדינתנו, אבל הקמת גינה קטנה עבורם יכולה להיות מעשה חסכוני ונכון שתעשו עבור הגינה והמשפחה שלכם. אז אילו ירקות רב שנתיים ניתן לגדל? הרשימה לפניכם.
6 ירקות רב שנתיים לגידול בגינה הביתית
1. תות שדה
למרות שאנו נוטים בכל סתיו לסור אל המשתלה הקרובה ולקנות כמה שתילי תותים שיגדלו ויאכילו אותנו עד חודש יוני, הצמח הזה דווקא יכול לדאוג להתרבותו בעצמו! תות השדה מתרבה באופן וגטטיבי, משמע ללא צורך בהזדווגות של זכר ונקבה, אלא על ידי שלוחות שנשלחות מהשתיל עצמו ויוצרות שתילים חדשים, בעיקר בחודשי הקיץ.
שתיל תות שדה בוגר שמסיים את שנתו הראשונה, לרוב לא יניב יבול משמעותי בשנה שאחריה, אך השתילים החדשים שנוצרו משלוחותיו יספקו לנו את מלאי התותים השנתי שלנו, כל שעלינו לעשות זה לזהות את השלוחות הללו ולשתלן בערוגת הסתיו שלנו.
איך לבנות מגדל תותים מדליים ב15 דקות
2. אספרגוס
צמח גורמה רגיש רב שנתי, שכנראה רק הגננים היותר מקצועיים שבינינו ישמחו להוסיף לערוגות הירק שלהם משום הטיפול המסור והתנאים המדוייקים אותם הוא דורש. ניתן לגדל אותו מזרעים, אך נצטרך לחכות 2-3 שנים עד שנוכל להביא אספרגוס אל שולחן האוכל. על אף העבודה הכרוכה בגידולו (שברגע שהובנה הופכת קלה ליישום), הירק הנפלא הזה יכול לחזור ולהאכיל אותנו שנה אחר שנה במשך 25 שנים!
גידול אספרגוס (מתוך ויקיפדיה)
לאספרגוס דרושה קרקע רכה, חולית ולא לחה מדי, וכן חום. לרטיבות מתמשכת במהלך החורף תיתכן השפעה מזיקה. לפני תחילת החורף מכינים ערוגות ברוחב 1.9 מטר ובעומק של כף חפירה, ומדשנים בכמות כפולה מבדישון רגיל של שדות. נועצים בערוגה מוטות במרחק של 0.9-0.6 מטר זה מזה, עליה יוצרים תלוליות מהקרקע שנחפרה, שמתנשאות לגובה הקרקע המקורי. על תלוליות אלו מפזרים בזהירות את צמחי האספרגוס בני השנה עד שנתיים ומכסים בקרקע, ורצוי בעוד שכבת דשן כך שרק ראשי התלוליות מבצבצים. עתה מכסים בעוד שכבת קרקע כך שראשי הצמחים נמצאים בעומק של כ-3 סנטימטר מתחת לפני הקרקע. בסתיו מקצרים את הענפים לגובה 16 סנטימטר, מדללים את הערוגה ומכסים בגובה 8-10 סנטימטר בדשן ישן. בחודשי החורף מסלקים את הצמחים הגסים ומכסים בעוד שכבת קרקע בת כמה סנטימטרים. בשנה השלישית מגביהים את הערוגות באדמה עבה וחולית כך שהצמחים יימצאו בעומק 16 ס"מ. עתה ניתן להתחיל בקטיף האספרגוס. סוף עונת האספרגוס חופף להבשלת הדובדבנים, וחל בדרך כלל ב-24 ביוני.
הערוגות מניבות יבול טוב במשך 25 שנה. בתחילת השנה מדללים אותן ובמהלך השנה מזבלים אותן בדשנים שונים.
3. ארטישוק ירושלמי
אולי זה יפתיע אתכם אבל לא רק שהארטישוק הירושלמי אינו ארטישוק ואינו ירושלמי, הוא גם משתייך למשפחת החמניות!זהו ירק קל לגידול ושתלטן שפרחיו נראים כמו פרחי חמניה קטנים והחלק האכיל בו הן פקעותיו.
הארטישוק הירושלמי הוא צמח רב שנתי הגדל במהירות ומגיע בקלות לגובה של 2 מטרים, השתלטותו המאסיבית גורמת למגדליו להתעסק רוב הזמן בהשתלטות על ההתפשטות והכוונת אנרגיית הצמח להגידול פקעות במקום עלים חדשים.
איך מגדלים ארטישוק ירושלמי? זה פשוט! קונים בסופר פקעת, שותלים באדמה אוורירית ומדושנת, בתנאי שמש מלאה, משקים בכמות סבירה ונותנים לטבע לעשות את שלו. מומלץ לשתול באביב אך ניתן לעשות זאת במהלך כל השנה, פריחתו מגיע בקיץ וניתן לקבל ממנו יבול כל השנה.
4. ארטישוק
לעומת הארטישוק הירושלמי (כפי שהוזכר- אין קשר משפחתי), הארטישוק, או בעברית קנרס, הוא ירק קוצני רב שנתי רגיש שיצריך מאיתנו מעט תשומת לב וטיפוח. ניתן לשתול שתיל, להטמין פקעות או לזרוע זרעים בקרקע לחה וחצי מוצלת לקראת האביב, ובשנה/שנתיים הראשונות אף מומלץ לדלל את הפריחה עד שיתחזק הצמח ויהיה מוכנן להניב לנו את הירק הנכסף.
הארטישוק אוהב קרקע חומצית, מדושנת, כבדה, עמוקה ומחופה והוא מגיע לגובה של 1.5 ורוחב של 1 מ'. עונת הארטישוק נמשכת מנובמבר עד מאי, כאשר שיא הפריחה מתחיל בסביבות אפריל. מומלץ לקטוף את היבול כאשר הפרח מתחיל להפתח. לאחר הקטיף יש לגזום את הארטישוק ולהמתין לצמיחה מחודשת לקראת נובמבר הבא.
5. בצל מהלך (גם: Onion Tree, בצל מצרי)
זו אולי אחת הדוגמאות המגניבות ביותר של התרבות ירקות רב שנתיים שראינו! שימו לב לתהליך: שתילת הבצל המצרי נעשית ככל בצל אחר, מטמינים באדמה בתנאי שמש מלאה ומשקים בכמות סבירה. הבצל מגדל גבעולים ירוקים חדים ככל הבצלים, אשר בבוא העת הופכים לעמודי פריחה, כאשר (כאן מגיע החלק המגניב) כל אחד מהפרחים הקטנטנים בעמוד הפריחה הופך לבצל קטן שבתורו גם כן מצמיח גבעולים ועמוד פריחה.
המראה של בצל מצרי מתרבה כל כך מרשים והיבול כל כך רב וטעים, שנורא רצינו להביא לכם קישור לרכישה כאן בארץ, אך לצערנו לא מצאנו כזה (אתר חו"ל). אם אתם רואים בסופר בצל מצרי, חיטפו אותו ושיתלו בגינתכם.
שימו לב, אופן התרבות זה בעצם חולק את הDNA של צמח האם עם כל הבצלים החדשים, ואם צמח האם אינו חזק במיוחד או הושפע מתנאי גידול קשים, הדבר ישפיע גם על הבצלים החדשים.
שמו 'בצל מהלך' ניתן לו משום שעמודי הפריחה שמתמלאים בבצלים הופכים כבדים ונופלים ארצה ומשרישים עצמם באדמה, כאילו הולכים ומתקדמים.
6. בטטה
הבטטה בדרך כלל גדלה כצמח חד שנתי במקומות קרים, אך היא יכולה להיות צמח רב שנתי באזורים חמים יותר. את הבטטה ניתן להנביט מ'עיניים' של בטטה באדמה או מעל לכוס מים, והיא מתפשטת מהר מאוד על שטח נרחב וניתן בהדלייה לכרוך אותה מסביב לגדרות. את השורש האכיל ניתן לשלוף מהאדמה בסוף הסתיו / תחילת החורף והעלים גם הם אכילים ומומלץ לקטוף אותם צעירים.
הבטטה תגדל גם באדמה כבדה וענייה, אך היא תשגשג ותניב יבול רב באדמה מאווררת ועשירה.
לסיכום, אם אתם חובבי גינון מושבעים, וליבכם דואב מעט בסוף כל עונה כשאתם נפרדים מהירקות שטיפחתם, יש לכם אפשרות לגדל ירקות רב שנתיים שיחזרו לצמוח בכל שנה.
