תגית: הידרו

אולי זה נראה כך כשנכנסים לחנות הידרו, אבל המפתח למיקסום התוצרת של הגידול שלך לא בהכרח טמון בסופר בוסטר חדש שיצא לשוק או בתוסף תזונה מיסטי כזה או אחר, הוא טמון דווקא בתנאים ובאלמנטים הבסיסיים ביותר שהטבע מספק לצמחים שגדלים בו, כמו למשל: אור, לחות, טמפרטורה, מים, אויר, CO2, מינרלים וכד'.

עבור הצמחים שגדלים במערכת ההידרופונית שלך, אתה בורא העולם. בידייך ליצור עבורם את הסביבה הטבעית בה נכון להם לגדול, גם כאשר הם בכלל במצע מנותק, ללא אדמה והרחק מארץ מוצאם המקורית. מיקסום הפוטנציאל הגנטי של הצמח והגדלת תוצרתו תלויים מאוד בך, בידע שלך ובתנאים שאתה מספק.

דיוק והתמדה הן מילות המפתח בגידולים הידרופונים. באם ידע המגדל ההידרופוני לספק לצמחים שהוא מגדל בדיוק את ההזנה והסביבה שהם צריכים, התוצאות לא יאחרו להגיע וקרוב לודאי שיעלו על ציפיותיו.

הצמחים בטבע גדלים במערכת אקולוגית הוליסטית שמורכבת מתנאים רבים שמתקיימים ביחד כמו אור, מים, אויר, לחות, פחמן דו חמצני, מינרלים וכו'. לכל אחד מהתנאים הסביבתיים הללו שהצמח מקבל בטבע המקומי שלו, יש תפקיד חשוב במיקסום הפוטנציאל הגנטי או במקרה שלנו – מיקסום התוצרת.

הרעיון שעומד מאחרי שיטת ההידרופוניקה הוא בעצם חיקוי מיטבי של טבע מיטבי. לאחר מחקרים ארוכי שנים ולמידת הביולוגיה של עולם הצומח אנו יודעים כיום מה הם האלמנטים המדוייקים המאפשרים לצמחים לעשות כל פעולה שהיא.

לצורך העניין, אם נרצה להאיץ את קצב הצמיחה של צמח מסויים, או להכניס אותו לשלב הפריחה, תהיה נוסחה מדוייקת שתכיל פרטי הזנה, שעות יום ולילה, לחות וCO2 שעלינו לספק על מנת לגרום לתהליך הביולוגי הרצוי להתרחש בצמח. אנו בעצם לוקחים את תפקידו הנכבד של הטבע בכך שאנו מדמים לצמח סביבת גדילה שתתאים לתוצאות שאנו רוצים.

הידרופוניקה אם כן היא 'מדע מדויק' וכידוע לפני שניגשים לשלב הניסויים יש לעבור את שלב המחקר ולאסוף את המידע הנחוץ. על כל מגדל הידרופוני לחקור ולבדוק טרם השתילה את כל התנאים עליו יהיה לספק לצמחים שהוא בחר לגדל בכל תקופות הצמיחה שלהם, מי שפשוט 'יזרום' עם הגידול ללא הפעלת שיקול דעת ומחקר מסויים עשוי להפיק צמיחה יפה ויבול נאה, אך הוא עלול להתקל במהלך הגידול בתופעות שליליות שנובעות מתנאי גידול לקויים ובטח שלא יגיעו למיקסום הפוטנציאל הגנטי של הצמח.
אז לפני שאנחנו ניגשים למילוי המערכות ההידרופוניות והפרחת גינת החלומות הביתית שלנו, מה עלינו לדעת?

מומלץ לקריאה עבורך:

גידול הידרופוני של מזון? ככה תעשו את זה נכון

יסודות הגידול ההידרופוני

כפי שצויין, השלב הראשון במיקסום התוצרת ההידופונית הוא רכישת הידע המתאים והכרת השיטה ההידרופונית ודרישות הצמחים שבחרנו. ההידרופוניקה בפשטות מתבססת על גידול במצע אינרטי מנותק מהאדמה כאשר שורשי הצמחים ניזונים ממים המועשרים בחמצן ודשנים הידרופונים (תמיסות הזנה ותוספים למיניהם) המספקים את כל המינרלים והאלמנטים החיוניים שהיו מקבלים לו ישבו באדמה עד לרמת המיקרו-אלמנט הקטן ביותר.

זמינות החמצן במים מאפשרת לשורשים לקלוט את פתרונות ההזנה ביתר קלות ולעומת גידולי אדמה השורשים אינם משקיעים אנרגיה בחיפוש אחר מזונם ויכולים להפנות את אנרגיה זו לצמיחה, פריחה והנבת פירות.

ישנן שיטות רבות לגידולים הידרופונים כאשר כולן מתבססות על אותו העיקרון של גידול במצע מנותק. עם הזמן הומצאו שיטות חסכוניות להפליא שמאפשרות ניצול מירבי של המים משום היותן במערכת סגורה ואף חסכון אדיר במקום משום היכולת לגדל לגובה.

בחירת הערכה ההידרופונית הנכונה היא שיקול חשוב שיש לקחת בחשבון מראש, ודאו שהיא עונה על דרישות המקום, סוג הצמחים, מס' הצמחים, יכולות התאורה, נפח הכלת השורשים וכו'.

מקום הגידול ההידרופוני

לשאלת מיקום המערכת ההידרופונית שלנו השפעה ישירה על התנאים שנצטרך לספק לצמחים. בעיקרון ישנם שלושה מיקומים אפשריים לגידול – indoor (בחדר / אוהל גידול / מקום סגור ללא אור), outdoor (במקום פתוח תחת השמיים) וgreen house (בחממה סגורה עם אור שמש או תאורה), בכל סוגי הגידול הללו נדרשת התייחסות שונה לצרכיהם של הצמחים, לדוגמא: אם נגדל בחדר סגור נצטרך לספק לצמח אור, לחות ואויר כשם שהיה מקבל בחוץ.

הגורמים הסביבתיים וההזנה

אור

פוטוסינתזה (בעברית: הטמעה), היא תהליך המשמש להפקת אנרגיה ותרכובות אורגניות (גלוקוז) מתרכובות אי-אורגניות (מים, פחמן דו חמצני) בצמחים.

האור משחק תפקיד חשוב בתהליך המורכב של הפוטוסינתזה מאחר והוא האנרגיה שמעוררת את כל היבטי ההתפתחות הכימיים בצמח, כאשר אורכי גל שונים מעוררים תהליכים כימיים שונים.

האור ניתן באופן טבעי על ידי השמש בגידול באדמה כאשר בכל עונה אורכי הגל, משך אור היום והלילה משתנים ובכך משנים גם את הפעילות הכימית בצמחים, מה שגורם לשלכת, לשינוי צבעי העלים ולהאטה בצמיחה.

בחוץ -Outdoor

בחירת מיקום המערכת ההידרופונית צריך להתבסס על צרכי האור של הצמחים שברצוננו לשתול בה. צמחים שצריכים שמש ישירה (מרבית הירקות, הפירות והפרחים) מומלץ שלא להעמיד בצמוד לבית או לחומה ולאפשר לצמחים להנות משמש ב360 מעלות.
צמחים שצריכים חצי צל ניתן לשתול במערכת הידרופונית בצד מערב או בצמוד לבית, חומה או חלון.

בחדר – Indoor

כאשר אנו מגדלים צמחים במקום סגור עלינו להעניק להם אור שידמה את אור השמש בספקטרום המתאים, שידלק אוטומטית בשעת ה'זריחה' הרצויה ויתכבה בשעת ה'שקיעה' הרצויה.
ניתן בחיפוש קטן בגוגל למצוא מבחר גדול של מנורות גידול לצמחים במגוון סוגים, עוצמות וצבעים, כשכל מנורה תשפיע על הצמח באופן שונה, בהתאם לספקטרום אליו היא מותאמת.

לדוגמא: צמח שגדל תחת מנורת HPS לרוב יתארך וימתח לגובה משום שלמרות שהמנורה מותאמת לספקטרום גדול של אור צהוב ואדום, עדיין חסרים בה ספקטרומים נוספים כדי לדייק את הפעילות הכימית של הצמח.
לעומת זאת, אם נשלב את הספקטרום הכחול נצליח לדייק יותר את התגובה הביוכימית של הצמח אשר צפויה לקדם מבנה טוב יותר לצמח (קצר יותר, עבה יותר, עם יותר ענפים) בעוד האדום והצהוב ישמשו כממריצים בתקופת הפריחה.

עצה: אחת הטעויות שמגדלים רבים עושים היא שתילת צמחים רבים ככל האפשר בחלקת האור הקטנה שתחת המנורה, מה שגורם לצל ומחסור באור לחלק מהצמחים. עצתנו היא: פחות צפיפות = יותר תוצרת. עדיף למקסם את יכולותיהם של בודדים מאשר להסתפק בבינוניות של רבים, הקפידו שכל הצמחים יקבלו את האור שהם צריכים..

בחממה -Greenhouse

בגידול הידרופוני בחממה ישנה אפשרות טובה יותר לשליטה על האקלים ובכלל זה גם על שעות האור שהצמחים מקבלים. ניתן להחשיך את החממה ע"י וילונות ולהעביר את הצמחים לשינת לילה, או להאיר אותה ע"י מנורות גידול מתאימות ובכך למתוח את היום גם לאחר שקיעת החמה.

הידרו = מים

בהידרופוניקה המים הם אבן היסוד המרכזית של הגידול, מאחר ואנו ממוססים בהם את הדשנים, מאזנים בהם את החומציות ומוודאים מוליכות וטמפ' כך שהצמחים יקבלו את ההזנה לה הם זקוקים בכל שלבי הצמיחה שלהם.

בבואנו לגדל הידרופוני עלינו לבדוק קודם כל את איכות המים המקומיים על ידי לקיחת מדדים כמו PH, TDS, PPM ועוד. אם המים אינם איכותיים מספיק, עלינו לשקול להשתמש בפילטר כלשהו כמו למשל אוסמוזה הפוכה. למידע נוסף על טיפול במים בגידול הידרופוני לחצו כאן.

כדאי לזכור כי כל גורם שחסר מגביל את הצימוח באופן כזה או אחר, מחליש את הצמח והופך אותו פגיע יותר למזיקים ומחלות. לגורמים שונים כמו חומציות המים, נוכחות מינרלים אחרים, טמפרטורה ועוד יש השפעה על קליטת המינרלים. למשל, חנקן, זרחן אשלגן, סידן ועוד נקלטים באופן מיטבי כאשר רמת החומציות במים נעה בין 6.5-7.5 ואילו הברזל, הנחושת האבץ ואחרים נקלטים בשורשי הצמח ברמת חומציות של.5.5-6.6

השפעת טמפרטורת המים במאגר על הגידול ההידרופוני שלך

אויר

פרמטר חשוב לבריאות הצמחים; דרך האויר הצמח ניזון בחמצן ופחמן דו חמצני, הוא מושפע מהטמפרטורה ומהלחות וחשוב מאוד לשלוט ולווסת אותו בחדרי גידולי Indoor.

טמפרטורה ולחות

הטמפרטורה והלחות בסביבה הטבעית של הצמח לרוב אינן עקביות, וכאשר הן עולות או יורדות מדי, הצמח יפחית את התהליכים הכימיים שמתרחשים בו כדי להגן על עצמו, או במילים אחרות – לא ישיג את פוטנציאל הצמיחה שלו.
חשוב לבדוק מה תנאי הטמפרטורה והלחות המומלצים עבור הצמחים שבחרנו לגדל במערכת ההידרופונית שלנו, גם בשעות היום וגם בשעות הלילה על מנת שיעברו את תהליך ההתפתחות המיטבי עבורם.

אם אנו מגדלים הידרופוני מחוץ לבית והצמחים סובלים מטמפרטורות קיצוניות, ניתן לחמם או לקרר את המים על מנת לאזן את הטמפ' הנקלטת ע"י הצמח. (לקריאה על השפעת טמפ' המים במזג אויר קיצוני)

פחמן דו חמצני ואיוורור

רלוונטי לגידול הידרו Indoor: הצמחים משתמשים בCO2 בתהליך הפוטוסינתזה ופולטים חמצן כתוצר לוואי, ללא קיומו של פחמן דו חמצני באויר, התהליך יפסק ויפגע בצמחים. הפחמן דו חמצני נקלט באמצעות פיוניות הצמח והוא חיוני מאוד לתהליך הצמיחה. בכל חלל סגור ישנו צורך ליצור תחלופת אויר שוטפת על מנת לודא שמספיק CO2 זמין לצמחים, מאחר והוא נצרך במהירות ככל שהצמחים גדלים.

המידה המומלצת למתן פחמן דו חמצני בחדר גידול נעה בין 1200-1250 ppm.

דשנים הידרופונים

כל הצמחים זקוקים למס' אלמנטים תזונתיים קבועים, האלמנטים הללו ידועים כהזנה חיונית ומתחלקים ל-2 קטגוריות: מינרלים להם הצמח זקוק בכמויות גדולות – תזונת מאקרו, ומינרלים להם הצמח זקוק בכמויות קטנות יחסית – תזונת מיקרו.

תזונת המאקרו כוללת: פחמן, מימן, חמצן (הנמצאים כבר באויר ובמים), זרחן , חנקן ואשלגן בכמויות גדולות, גופרית ומגנזיום בכמויות קטנות יותר.

תזונת המיקרו כוללת: ברזל, נחושת, אבץ, ניקל, מנגן, מוליבידן, בירן וכלור. אך הם חשובים לא פחות. המינרלים הללו מסייעים לצמחים בבניית מולקולות ביולוגיות כגורם משלים הנקשר לאנזים וחיוני לפעילותו הביולוגית, כמו גם דרכים רבות אחרות.

למיקסום התוצרת על ההזנה שניתנת להיות מדוייקת לצמח ולשלב הצמיחה בו הוא נמצא.

דשנים הידרופונים בחנות שלנו

התמודדות עם מזיקים ומחלות

שכיחות קיומם של מזיקים בגידולים הידרופונים נמוכה בהרבה מגידולי אדמה משום הניתוק בין הצמחים לאדמה שמכילה בתוכה כל כך הרבה יצורים חיים שבין היתר, אוהבים לצרוך לנו את התוצרת.
היתרון של הניתוק מהאדמה הופך לחיסרון כאשר ישנה מחלת שורשים או חיידקים שמועברים במים בין הצמחים במהירות גדולה ומסכנים את כל התוצרת שלנו בבת אחת.

הטיפול במזיקים ומחלות חייב להיות מיידי ואפקטיבי, אחרת…

צמחים בריאים נוטים פחות להדבק במחלות או להפגע על ידי מזיקים משום עמידותם הטבעית וחוסנם הביולוגי מול האיומים הללו, לרוב הבעיה מתחילה כשאנו מעגלים פינות ולא מקפידים על התנאים שניתנים לצמחים במערכת ההידרופונית שלנו ומחלישים את 'המערכת החיסונית' שלהם.

מגדל הידרופוני מוצלח

בסופו של דבר, מגדלים הידרופונים מוצלחים הם אלה שהשקיעו את הזמן הנדרש ללמידה על שיטת הגידול ההידרופונית בנוסף למחקר נקודתי עבור הצמחים שבחרו לגדל. לרוב המגדלים הללו משקיעים במערכות גידול איכותיות, בדשנים מתאימים ובציוד איכותי בכדי למקסם את התוצאות. יתרה מכך, למרות שלמדו, השקיעו מכספם ואף הצליחו להניב יבול יפה, לרוב הם גם שומרים על ראש פתוח לשיטות חדשות, משפרים ומשדרגים כל הזמן ועם הזמן הופכים להיות מומחים הידרופונים של ממש ומגדלים נפלאים שנהנים מתוצרת הידרופונית רבה ומשבוחת.

לעומת זאת, המגדלים ההידרופונים שינסו לעגל פינות, לדלג על שלבים, להעלים עין מהדיוק וההתמדה הנדרשים ולחסוך כספים על חשבון איכות, בסופו של דבר יפגעו משמעותית בהצלחת הגידול וכנראה לא יצליחו למקסם את התוצרת ההידרופונית שלהם.

יש לך עוד עצות הידרופוניות?

גידול מזון הידרופוני ביתי יכול להוסיף רבות לאיכות החיים ובריאות המשפחה, אך הוא גם מצריך הבנה ותחזוקה נכונה לכל אורך הדרך. מה עליך לדעת לפני בחירת השתילים, מה התחזוקה הנדרשת ואיך מטפלים במים? כל התשובות שיעזרו לך לגדל מזון נכון.

אמנם הידרופוניקה ידועה היטב בשמה המקוצר 'הידרו' אשר מזוהה יותר עם גידול קנביס איכותי, אך למעשה מדובר בשיטה אשר מאפשרת גם גידול ביתי ומסחרי של ירקות, תבלינים ואף פירות ביעילות ואיכות גבוהה.

ההידרופוניקה מסתמנת כהבטחה החקלאית של העתיד, עם יתרונות בולטים של חסכון מים משמעותי, צמיחה מהירה, תנובה עשירה וגידול נקי, חלק מחובבי הגינון הביתי בחרו להתנסות ולרכוש או לבנות לעצמם מערכות הידרופוניות ביתיות אשר ישמשו אותם לגידול מזון עצמאי במינימום מאמץ ומקסימום תועלת – כפי שמבטיחה השיטה.

אך כמו כל דבר בחיים, לא קיים שחור בלי לבן ואין שום דבר מושלם. להידרופוניקה חסרונות משלה אשר מי שלא יגדיל ללמוד ולהמנע מהם בטרם עת, כנראה יחווה כבר במחזורי הגידול הראשונים. מעבר לכך, כשמדובר בשיטה עתיקה שקיבלה יישום טכנולוגי חדשני, ישנו צורך ממשי ללמוד את עקרונות הגידול ההידרופוני המודרני, עם דגש על גידול נכון של מזון עוד לפני שניגשים לעבודה.

בפרקטיקה, מה צריך לדעת על הגידול ההידרופוני?

עקומת הלמידה ורוחב הידע הנדרש למגדל ההידרופוני הביתי תלויה מאוד ביכולותיו וציפיותיו מהמערכת שלו. ניתן לגדל הידרופוני גם מבלי לבדוק את הPH אפילו פעם אחת או על ידי ניסוי ותהייה בלבד (בעיקר ירוקים), אך התוצאות לא בהכרח ימקסמו את פוטנציאל הצמחים כפי שההידרופוניקה יודעת לעשות בתפעול נכון, ויתכנו 'הפתעות' לכל אורך הדרך.

לעומת זאת, למידת עקרונות השיטה ובניית תכנית גידול שמקורה בהבנה וחשיבה לטווח הארוך (כולל התחשבות בצרכי הצמחים ושלבי הגדילה שלהם), צפויה להניב למגדל ההידרופוני הביתי יבול גדול ובריא במינימום זמן ותחזוקה.

אם ננסה לפשט את התורה כולה להנחיות נקודתיות ופרקטיות, אולי נצליח להכווין אתכם לגידול בריא יותר של הירקות ההידרופוניים שלכם, אך יחד עם זאת, למגדלים מתחילים מומלץ לקרוא גם את המדריכים הבאים אשר יעניקו מידע מעמיק יותר בנוגע ליסודות הגידול ההידרופוני:

מדריך הידרופוני למגדל המתחיל
הידרופוניקה 101| סקירה מקיפה למגדל המתחיל
איזו שיטת גידול הידרו מתאימה לך? יתרונות, חסרונות והמלצות

איכות המים בגידול הידרופוני ביתי

איכות המים היא הבסיס לכל גידול הידופוני. רוב משקלו של הצמח מורכב ממים ותפקידם לשאת מינרלים ואלמנטים מומסים אשר מזינים אותו בכל שלבי ההתפתחות שלו. כאשר אנו מגדלים מזון, עלינו לודא שהוא ניזון בעצמו מהמינרלים החיוניים לו וגדל בתנאים נכונים ועל המגדל ההידרופוני לספק לצמחים שבחר את הערכים המתאימים להם גם ברמת איכות המים (טבלה 1).

באופן עקרוני השורה התחתונה בנוגע לאיכות המים שתשתמשו בהם לגידול הידרופוני די פשוטה: כל מים, בין אם מי ברז, מי באר או מים מזוקקים, נושאים בהם חלקיקים מומסים (מתכות, מלחים, מינרלים) בעלי מטען חשמלי ביחסים שונים.

לגידול הידרופוני מיטבי אנו זקוקים למים איכותיים בעלי כמה שפחות חלקיקים מומסים. קיומם של החלקיקים המומסים במים במדדים גבוהים בעצם מותיר פחות מקום לחלקיקי הדשנים ועלול לגרום לחוסרים בצמחים במקרה הטוב ולתמותה במקרה הרע, שכן מעבר לעודפי / חוסרי המינראלים, המתכות והמלחים שזה גורם, מתקיים קשר ישיר בין נקיון המים מחלקיקים ויונים למוליכות החשמלית והחומציות שלהם.

הערכים הרלוונטיים למדידת איכות המים:

TDS – Total Dissolved Solids – סך כל החלקיקים המומסים במים.
PPM – Parts Per Million – יחידת המידה לאיכות המים, מתארת את ריכוז החומרים הכימיים המומסים ביחס לליטר מים.
EC – Electric Conductivity – רמת המוליכות החשמלית במים. למים אין ערך חשמלי וככל שיש יותר יונים וחלקיקים זרים במים כך עולה המוליכות שלהם אשר לרוב גורמת גם לעליית רמת החומציות (PH).
PH – ערך למדידת חומציות / בסיסיות המים. הטווח נע בין 0 ל-14, כאשר 7 הם מים ניטרלים, מתחת ל-7 הם מים חומציים ומעל 7 מדובר על מים בסיסיים.

מה עושים?

1. בידקו מה הערכים המומלצים עבור הצמחים שתרצו לגדל
2. לפני הדישון בידקו את רמת הPPM וה-EC
3. במידה והערכים ההתחלתיים גבוהים (מעל 500 PPM), מומלץ להשתמש בפילטר לניקוי המים
4. במידה והערכים ההתחלתיים טובים הזינו דשן במאגר לפי הוראות היצרן ולפי ה-PPM הנדרש
5. אזנו את רמת החומציות המומלצת בעזרת נוזלי PH Up ו-PH Down

טבלה 1: מדדי המים הנדרשים לגידול מזונות שונים

טמפרטורת המים

לטמפרטורת המים חלק חשוב בצריכת החמצן של הצמחים והיא צריכה לנוע בין 18 ל-26 מעלות צלזיוס. חריגת הטמפרטורות עלולה לגרום לשינויים ברמת הPH ופגיעה בבריאות הצמחים. האקלים הישראלי, בייחוד בחודשי הקיץ החמים וחודשי החורף הקרים (בעיקר בצפון), דורש מאיתנו לבדוק ולאזן במקרה הצורך את טמפרטורת המים במאגר אם ברצוננו להמנע מסיבוכים. שימו לב, שינויי טמפרטורות קיצוניים של המים עלולים להזיק לצמחים.

אז מה עושים?

1. על מנת לשמור על טמפרטורות מאוזנות מומלץ לבודד את המאגר מחום או קור ישיר על ידי הסתרתו במקום חשוך, קבירתו באדמה או כיסויו על ידי מבודד.
2. לחימום המים בחורף מומלץ לרכוש מחמם מים ייעודי
3. לקירור המים בקיץ מומלץ לרכוש מצנן מים ייעודי

איך בוחרים מה לגדל?

ראשית נבהיר, ניתן לגדל כמעט הכל בהידרופוניקה, החל מפירות, דרך ירקות שורש ועד לעצים, אך היישום ההידרופוני משתנה מסוג צמח אחד לשני משום צרכיו ומאפייניו הפיזיים.
ברמה הביתית קיימות היום מערכות הידרופוניות בישראל אשר מאפשרות לגדל בעיקר ירוקים, תבלינים, פרחים וירקות, ובהנדסתן אינן מתאימות לגידול ירקות שורש, עצים או שיחים.

מדריך: כיצד להנביט זרעים המיועדים לשתילה בערכה הידרופוניתמדריך ייחור הידרופוני

הבחירה שעלינו לבצע לפני שאנו רוכשים את שתילי המערכת צריכה להיות מורכבת ממס' שיקולים:

1. במידה ואינך מגדל בתוך הבית או בחממה, ואינך שולט בטמפרטורות ובאור באופן אבסולוטי – בחר אך ורק בשתילי העונה.
2. משום שבמערכת הידרופונית כל הצמחים חולקים את אותם מים, עם אותה רמת חומציות, עם אותם הדשנים, עלינו לבחור צמחים בעלי דרישות זהות או לפחות דומות מבחינת הפרמטרים הללו (השתמשו בטבלה 1).
3. ביחרו שתילים מאותה המשפחה, למה הכוונה? אם אערבב בגידול ההידרופוני עגבניה וחסה למשל, ניצור מצב בו חלק מהצמחים שלנו צריכים להשאר בשלב הצמיחה לכמה שיותר זמן (החסות) על מנת שנוכל להמשיך לצרוך אותם, ואילו שאר הצמחים זקוקים גם לשלבי הפריחה והפרי כדי להזין אותנו (העגבניות). מצב זה יוצר ניגודיות ולבטח אחד הצמחים שלי יסבול מכך שנספק את צרכיו של השני. ביחרו צמחים ממשפחות דומות על מנת שכל הצמחים בערכה יקבלו את התנאים להם הם זקוקים.
4. עגבניות זה אולי הפרי הכי אהוב על המגדל הישראלי וגידול הידרופוני בהחלט יכול להתאים למשימה, אך לפני שניגשים לשתילה, עלינו לודא כי יש מספיק מקום לשורשים במערכת ההידרופונית שלנו משום שעגבניות ידועות כמשרישות חזקות ובמערכת לא נכונה עלולה להיווצר חסימה בזרימת המים באמצע הגידול. בגידול בNFT לא לשתול בפחות מ-4" ובאופן כללי, מומלץ להשתמש במיכלי גידול הידרופונים נפרדים (Dutch buckets) לשם כך. לחצו כאן למעבר למדריך גידול הידרופוני מקצועי של עגבניות.
5. רוצים לשתול אבטיחים, מלפפונים, מלונים, דלעות או ירקות משתרכים אחרים בהידרופוניקה? חישבו תחילה על פתרונות הדליה, תמיכה או התפרסות בשטח הקיים.

לאחר שלקחתם בחשבון את הפרמטרים הרלוונטים לבחירת הצמחים שתגדלו במערכת ההידרו שלכם, אתם ודאי תוהים לגבי התחזוקה הנדרשת עבורם.

מה התחזוקה הנדרשת בגידול הידרופוני?

היתרון והחסרון של הגידול ההידרופוני טמון בעובדה שבסופו של דבר מדובר על מדע מדוייק. לצמחים יש תנאים שאנו נדרשים לספק ואם נעשה זאת היטב, יוכלו לגדול עד למקסימום הפוטנציאל הגנטי שלהם, לעומת זאת אם נחרוג מהמדדים הנדרשים אנו צפויים לחוות כישלון חרוץ, ההידרופוניקה אינה סלחנית כמו האדמה.

תחזוקת הגידול ההידרופוני הביתי פשוטה למדי ודורשת פחות זמן מעבודת אדמה, אך דורשת מחוייבות והבנה של הצרכים.

מדריך: היכן למקם את המערכת ההידרופונית שלי?

התחזוקה השוטפת מורכבת מהמשימות הבאות:

1. מילוי מים – יש לבדוק ולמדוד את איכות המים כפי שהוסבר בתחילת הכתבה ובמדריכים המצורפים לאחר כל מילוי מים חדשים במאגר (פעם ב1-3 שבועות).
2. דישון – הדישון נעשה בהתאם לצרכי הצמח ולפי הוראות היצרן. יש למדוד את הPH לאחר הדישון ולהתאים אותו לדרישות הצמחים. רוב הדשנים מתאימים כבר לגידול ממוצע של רוב הצמחים משום שהם מכילים נוסחאות של אלמנטים ומיקרו אלמנטים שמהווים את בסיס ההזנה המשותף, ולכן ניתן לגדל איתם מגוון צמחים שונים בו זמנית. לגידול סופר מקצועי של צמח אחד בלבד יש לחקור את דרישותיו המדוייקות ולספק לו אותן על ידי הרכבת נוסחת דשנים מדוייקת יותר.
   בתקופת החורף חשוב לדשן בכל החלפת מים ובקיץ רק בכל פעם שניה.
3. PH – בידקו את רמת הPH בתדירות קבועה. החומציות במים עשויה להשתנות לפי איכותם, הדשנים שמומסים בהם, טמפרטורת המים וסיבות נוספות. הכירו את קצב עליית / ירידת הPH מעבר לטווח המומלץ ואזנו אותו בהתאם.
4. תוספים – בעיקר בגידולי ירקות, נצטרך להשתמש בתוספים מסויימים כדי לתת לצמחים את האלמנטים והמיקרו אלמנטים להם הם זקוקים בשלבי הפריחה והפרי. במידה ונרצה למקסם ביצועים אפילו עוד יותר, ניתן גם לרכוש תוספים שיסייעו בצמיחה מהירה או שיחזקו אלמנט ספציפי שחשוב לצמח מסויים. ישנם מגוון רחב של תוספים תזונתיים, בקטריות טובות, ודשנים מיוחדים שניתן להעזר בהם, הם אינם חובה ובשימוש לא נכון יכולים גם להזיק, אך אם אתם בוחרים לקחת ברצינות את הגידול ההידרופוני שלכם, אולי כדאי לבחון את האפשרויות.
5. תקינות ובטיחות המערכת – בידקו באופן שוטף את תפקודה של המערכת. חפשו נזילות, כניסות של אור, הקשיבו למשאבה ובצעו תיקונים היכן שנדרש. יש לשטוף את פילטר המשאבה בכל פעם שמחליפים מים. לרחבה קיראו – מדריך: הוראות בטיחות בעת טיפול בערכה הידרופונית.
6. נקיון המערכת – בכל סיום מחזור גידול מומלץ להריץ שטיפה יסודית למערכת שתוודא כי היא נקייה ובריאה לקראת כניסתם של צמחים חדשים. נקו את המאגר ומלאו אותו מים נקיים. הריצו את הערכה במשך 3 שעות ורוקנו את המים.
7. טיפול בצמחים – סעיף זה אינו שונה במאום מהטיפול שהצמחים דורשים באדמה ואולי אפילו קל יותר בשל העדר מזיקים שמקורם באדמה. הדלו את הצמחים, גיזמו אותם כשנדרש, האביקו את פרחיהם ותנו להם ים אהבה.

למידע נוסף על תחזוקת המערכת קיראו: מדריך: כך תתחזק/י את המערכת ההידרופונית שלך

אלו הם עיקרי הפרקטיקה הביתית של הגידול ההידרופוני, אם יש לכם שאלות או שאתם מעוניינים לתרום מהנסיון והידע שצברתם, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר בתגובות או כאן.

ההחלטה התקבלה: אתה רוצה לגדל משהו עם המערכת ההידרפונית המגניבה ששמעת עליה. אולי כבר החלטת איזה סוג של מערכת ואולי עדיין לא, אבל בכל מקרה תצטרך לדעת באיזה מצע גידול להשתמש. מערכות הידרופוניות אינן עושות שימוש באדמה, עובדה שפותחת עולם חדש של אפשרויות כשאתה צריך לבחור את מצע הגידול המתאים מתוכו.

מה זה מצע גידול?

מצע גידול הידרופוני הוא חומר אינרטי נטול ערך תזונתי אשר משמש כמדיה להתפתחות שורשי הצמח ומהווה תחליף לאדמה בגידולים הידרופונים. ישנם סוגים רבים של מצעים כמו: צמר סלעים, פרלייט, ורמיקוליט, סיבי קוקוס, חצץ, חול, טוף ועוד.
את מצע הגידול שמים בתוך כוסות רשת או אדניות והוא מהווה גם את המדיום הפיזי שמעניק לצמח יציבות בעת הצמיחה.

מה התכונות הנדרשות ממצע גידול הידרופוני?

התכונות הנדרשות ממצע הגידול שלנו הן שילוב התכונות שדורש הצמח שבחרנו לגדל בשילוב המערכת בה אנו מגדלים אותו. לרוב הצמחים אותן דרישות כלליות אשר יסייעו להם לשאוף אל השגת מקסימום הפוטנציאל הגנטי שלהם: אווריריות שתסייע לקליטת חמצן חיוני באזור השורשים ותמנע ריקבון, ואחיזה טובה שתאגור בפלטפורמת הגידול את הנוזלים והחומרים התזונתיים ותהפוך אותם זמינים לצמח.

באופן כללי ישנו מרכיב נוסף בבחירת מצע שתילה לגינון המסורתי שאנו משלימים באופן שוטף בגידול הידרופוני והוא פוריותה ועושרה התזונתי של האדמה. בשל העובדה שבגידול הידרו אנו משתמשים במצע מנותק נטול ערך תזונתי עלינו להשלים את צרכיהם התזונתיים של הצמחים על ידי דשנים הידרופונים מתאימים

סוגי מצע בסיסיים להידרופוניקה

1. מצע קוקוס

מצע קוקוס הוא המצע ה'ירוק' והידידותי ביותר לסביבה ויתכן ששימוש בו הוא בעל הנזק הנמוך ביותר לאקולוגיה העולמית. הוא מורכב מסיבי קליפות קוקוס שנזרקות מתעשיית הקוקוס מה שהופך אותו ל-100% אורגני. תפקידה של קליפת הקוקוס בטבע להגן על זרעי הקוקוס מהשמש החמה ומהמים המלוחים בעת שהם מופרים ומתפתחים לפרי. באותו האופן, מצע קוקוס מסייע לזרעים ונבטים להתחיל היטב בעוד הוא מגן עליהם מהתפתחות פטריות ומליחות.

מצע הקוקוס גם מצטיין ביחס הנהדר בין מים לאויר שהוא סופח לתוכו ואחיזתו הנפלאה את המים. למעשה, אחיזת המים הגבוהה שלו הופכת את המצע לבחירה לא נכונה עבור מערכות ריקון והצפה בעוד שהוא מושלם למערכות טפטוף הידרופוניות.

2. מצע צמר סלעים

צמר סלעים הוא חומר שעשוי מסלעים שהומסו ונמתחו אל סיבים ארוכים ודקים שיוצרים מצע דמוי צמר שדומה מאוד לפייבר-גלאס (סיבי זכוכית לתעשייה). זהו מצע שכיח למדי שנמצא בשימוש החל משלב ההנבטה ולאורך כל תהליך הגידול של הצמח. כמו מצע הקוקוס, גם לצמר הסלעים אחיזה נהדרת של מים הודות לטבעו הסיבי.

לצערנו, זהו חומר בלתי מתכלה ולכן קשה מאוד להפטר ממנו לאחר השימוש, ובנוסף האבק שנוצר מצמר סלעים חדש לחלוטין עלול להזיק לבריאות. בטרם השימוש וממש לאחר פתיחת האריזה, עליך קודם כל להטביע ולהספיג אותו במים עמוקים בעלי חומציות מאוזנת ולנקז תוך שאתה לובש הגנה לעיניים ולנשימה.

הצמר סלעים מגיע במגוון גדלים וצורות ויכול לשמש כמצע גידול במערכות הידרופוניות מסוג טפטפות, כמדיום מקבע ופלטפורמת הנבטה נוחה במערכות מסוג NFT, מערכות אירופוניות ועוד.

3. מצע הידרוטרון – כדורי חימר

הידרוטרון הינו מצע כדורי חימר אשר הורחבו והוקשו לצורתם העגולה ומלאת הנקבוביות והוא מהווה את אחד ממצעי הגידול הפופולאריים ביותר לגידול הידרו. ההידרוטרון מתנקז במהירות, בעל חומציות נייטרלית, נטול השפעה תזונתית על הצמחים ושומר על סביבה 'נקייה'.

שלא כמו מצעים אחרים, מצע ההידרוטרון ניתן לשטיפה ושימוש חוזר, עובדה שבעצם חוסכת כסף לטווח הארוך. הנקבוביות בתוך הכדורים מרחיבות את שטח הפנים ומסייעות באחיזת חמצן וצורתו העגולה של המצע משאירה מספיק חללים פתוחים לצמיחת שורשים ומאפשר ניקוז קל ומהיר במערכות מסוג הצפה וריקון.

ניתן לשלב הידרוטרון וקוקוס ביחס של 50%-50% לתערובת 'נושמת' בעלת יכולת אחיזה טובה למים. שימו לב: מיטות מלאות במצע הידרוטרון כבדות במיוחד!

4. מצע פרלייט וורמיקוליט

 מגדלים רבים משתמשים בתערובת הידרופונית דמויית אדמה אשר מכילה שילוב של פרלייט יחד עם סיבי קוקוס או ורמיקוליט ויש את אלה שמעדיפים להשתמש בהם בנפרד. גם הפרלייט וגם הורמיקוליט הם חומרים סינטטיים מאווררים שמתנפחים (יחסית) על ידי תהליך חימום שיוצר חומר נקבובי וקל מצויין לאחיזת חמצן במצע הגידול.

למצע הגידול המשולב רבים מיתרונות הקוקוס שכוללים ספיחה מצויינת של מים וחמצן, אך שימוש במצע בכל מערכת הידרופונית שהיא יצריך פילטר טוב שיסנן את כל החלקיקים הקטנים במחזוריות.

ההידרופוניקה אמנם אינה שיטת גידול חדשה ונמצאת כאן עוד מימי המצרים, הבבלים והאצטקים, אך המאה ה-21 נתנה לה את הדחיפה הטכנולוגית לה הייתה זקוקה על מנת להכניסה לכל בית, חממה ובניין ולהפוך לפתרון הריאלי והיישים ביותר לבעיות המים, המזון, המקום וזיהום האויר בעולם.

אז נתחיל מההתחלה..

מה זה הידרופוניקה?

המילה 'הידרופוניקה' נובעת משתי מילים ביוונית; המילה היוונית הידרו (מים) ופונוס (עבודה).

הידרופוניקה מוגדרת כמדע גידול צמחים ללא שימוש באדמה אלא על ידי שימוש במדיום אינרטי כגון; חצץ, חול, כבול, ורמיקוליט, ספוג או נסורת, שאליו מתווסף דשן נוזלי מסיס המכיל את כל המרכיבים החיוניים הדרושים לגדילה וההתפתחות נורמלית של הצמח.

למה הידרופוניקה עובדת כ"כ טוב?

העקרון ההידרופוני פשוט למדי; אם אנו נותנים לצמח בדיוק מה שהוא צריך, כשהוא צריך את זה, בכמות שהוא צריך, הצמח יהיה בריא ומניב ככל שהגנטיקה שלו מאפשרת לו.

הפתרון התזונתי שניתן לצמחים במערכות הידרו בעצם מורכב מדשנים הידרופונים אשר מתמוססים היטב במים, PH מאוזן (בין 5.5-7) ולעיתים גם מתוספים לשלבי הצמיחה, הפריחה והפרי.
ההבדל בין צמיחה של שתיל הידרופוני לזה של שתיל אדמה נובע מהעובדה שהפתרון התזונתי במים זמין לצמחים בכל רגע נתון והם אינם צריכים לחפש ולפרק את האלמנטים הדרושים להתפתחותם כשם שהם עושים באדמה.

בשיטת הגידול המסורתית  תפקידה של האדמה להוות גם פתרון תזונתי עשיר במינרלים וגם להעניק לצמח יציבות ככל שהוא מרחיב ומעמיק שורשיו בה; תהליך התפרסות השורשים בחיפוש אחר המים והמינרלים הנחוצים לצמח גוזלת מהצמח עצמו משאבים שבגידול הידרופוני מופנים לצמיחה, לפריחה ולהנבת הפרי. למעשה, הזמינות של הפתרון התזונתי במים מאפשר להם 'לחסוך אנרגיה' על השרדות ולהפנות אותה להתפתחות.

בסרטון הבא מדגים מגדל קנאביס את ההבדלים בתוצאות שתי השיטות (אדמה מול הידרופוניקה) כאשר שני הצמחים הם ייחורים שנלקחו מאותה אמא, גודלו תחת אותה שמש ובאותו גודל של מיכל גידול – לשני הצמחים סופקו תנאים זהים לחלוטין, אך לא ניתן להתבלבל בהבדלים בינהם כשבוחנים את התוצאות.

לאחר שנים של מחקר המסקנה ברורה: אם תגדלו שני צמחים זהים מבחינה גנטית בתנאים זהים, את האחד באדמה והשני בהידרופוניקה – כמעט מיד תוכלו להבחין בהבדל. צמיחה מהירה יותר ויבול רב יותר – אלו הם רק חלק מהגורמים להתאמת ההידרופוניקה ברחבי העולם לייצור מסחרי, כמו גם גינון אורבני.

עשוי לעניין אותך גם:

איזו שיטת גידול הידרו מתאימה לך? יתרונות, חסרונות והמלצות
מדריך לבניית ערכה הידרופונית מסוג NFT | עשה זאת בעצמך
הידרו VS גידול באדמה | מה שיטת הגידול הטובה יותר?

מהו מצע הגידול?

מצע הגידול הוא חומר אינרטי חסר כל תועלת תזונתית לצמחים. בתוך המצע מתפתחים השורשים ותפקידו הוא בעיקר לייצב את הצמח ולאפשר לו להיזון מהפתרון התזונתי בקלות.

סוגי מצעי גידול הידרופונים: צמר סלעים, פרלייט, ורמיקוליט, סיבי קוקוס, חצץ, חול, טוף ועוד.

לחצו כאן למידע נוסף על מצע גידול הידרופוני

דישון צמחים הידרופונים

גם באדמה וגם בגידול הידרופוני – כל הצמחים דורשים מס' אלמנטים מינרלים בכדי להתפתח. האלמנטים הללו ידועים כהזנה חיונית ומתחלקים ל-2 קבוצות:
מינרלים להם הצמח זקוק בכמויות גדולות – תזונת מאקרו
ומינרלים להם הצמח זקוק בכמויות קטנות יחסית – תזונת מיקרו
תזונת המאקרו כוללת: פחמן, מימן, חמצן (הנמצאים כבר באויר ובמים), זרחן , חנקן ואשלגן בכמויות גדולות, גופרית ומגנזיות בכמויות קטנות יותר.
תזונת המיקרו כוללת: ברזל, נחושת , אבץ, ניקל, מנגן,מוליבידן, בירן וכלור.
המינרלים הללו מסייעים לצמחים בבניית מולקולות ביולוגיות כגורם משלים, הנקשר לאנזים וחיוני לפעילותו הביולוגית, כמו גם בדרכים רבות אחרות.
הצמחים משיגים חמצן ופחמן דרך הפיויות שלהם . עם זאת, הם חייבים לספוג חומרים מזינים אחרים דרך שורשיהם.
כאן מגיע הפתרון התזונתי-הידרופוני – הוא מספק לצמח את המינרלים להם הוא זקוק בכמויות מדוייקות.

כיום פתרונות הדישון של המגדלים ההידרופונים כוללים דשנים סינטטים ואורגנים כאחד, אך באופן גורף – הידרופוניקה, גם אם הפתרון התזונתי בה יהיה 100% אורגני אינה נחשבת 'אורגנית' משום הגדרות בירוקרטיות שאינן מכירות בגידול במצע מנותק כאורגני, על אף ידידותו לסביבה.

השימוש בדשנים סינטטים רווחת יותר בקרב המגדלים ההידרופונים בעיקר בשל זמינותם הגבוהה ומחיריהם הנוחים. הדשנים הסינטטים מורכבים מנוסחאות מדוייקות שפותחו במיוחד על מנת לספק לצמחים הידרופונים את התזונה המושלמת לכל שלבי חייהם והם נמכרים בחנויות גידול, משתלות וחנויות אינטרנטיות.

לעיתים קרובות אנשים מניחים שהשימוש בדשנים סינטטים ממעיט מערכו התזונתי של הפרי או פוגע בתועלתו הבריאותית, אך האמת לא יכולה להיות רחוקה יותר.

כחוק כללי, לצמחים תהיינה דרישות תזונתיות גבוהות יותר בחודשים הקרים יותר ודרישות נמוכות יותר בחודשים החמים. בשל כך, יש צורך להזין את הצמחים בחודשי הקיץ לפי המדדים המינימאלים ובחורף לפי אלו המקסימאלים, או בחודשי הקיץ לדשן כל החלפת מים שניה ואילו בחודשי החורף בכל פעם שאנו מחליפים את המים.

TDS-PPM-PH – מה זה אומר?

PPM – Parts Per Million

הPPM בעצם מגלה לנו מה רמת הנקיון של המים, כאשר החישוב נעשה על כל מליון חלקי מים. כלומר – 900 PPM משמעו – 900 חלקיקים שאינם מים על כל מליון חלקיקי מים. מים טהורים אינם מוליכים חשמל – אלו המלחים המומסים במים שעושים זאת.

TDS – Total Dissolved Solids

המדד הזה מתייחס גם כן לרמת הנקיון במים. כל מה שהתמוסס במים הוא בעצם חומר מומס, אותם חומרים יכולים להיות כל דבר החל מכלור, סידן, מגנזיום (אבנית), דרך המינרלים שתוסיפו ועד לכל דבר אחר שהתמוסס במים והגיע למאגר הגידול.

TDS הוא המדד הטוב ביותר לסך כל החומרים המומסים במים.
בכדי להעריך את ה-TDS ניתן להשתמש במד EC הבוחן את המוליכות החשמלית של המים וממיר את המס' ל-TDM ב-PPM – PARTS PER MILLION. רוב המדים יבצעו את ההמרה הזו.

TDS בא לידי ביטוי בעיקר בPPM. זוהי קביעת המסה הנקבעת ע"י משקל המכונה גרוי-מטריק.
לצורך העניין כאשר מים בעלי חומרים מזינים ימדדו ב-700PPM המשמעות תהיה כי יש במים 700 מיליגרם על כל ליטר.

EC – Electrical Conductivity

כל המינרלים במים נושאים מטען חשמלי (יונים) ובעזרתם למעשה מצליחים מכשירי המדידה להעריך את רמת הPPM.

EC (מוליכות חשמלית) באה לידי ביטוי בעיקר בסימנס לסנטימטר (S/CM) או מיליסימנס לסנטימטר (MS/CM) .
ליונים תזונתיים יש מטען חשמלי במספר שלם, בדר"כ 1 חיובי או שלילי, 2 או 3.
EC הוא המדד לכל המטענים בפתרון ההזנה המכילים מטען חשמלי.
ככל שגדולה יותר כמות היונים התזונתיים בפתרון ההזנה, כך תגדל המוליכות החשמליות.
לחומר יש מוליכות של סימנס אחד אם זרם חשמלי של אמפר אחד יוכל לעבור דרכו בכל וולט של פוטנציאל חשמלי.

סימנס הוא ההופכי של אוהם (OHM) היחידה הסטנדרטית של התנגדות חשמלית , סימנס ידוע גם כ-MHO (אוהם לאחור).

למען הנוחות , לעיתים קרובות מדידות EC מומרות ליחידות TDS (PPM) למטר.

בנוגע לדיוקם של המדדים – בשל העובדה שכל חברת דשנים מערבבת את חומרי ההזנה שלה באופן שונה, המד משתמש בגורם המרה משוער אשר נע בין 0.5-0.72 ותלוי ביצרן.

כל מדי הPPM למעשה מודדים ערכים המתבססים על מוליכות חשמלית ואז ממירים את הערך ל-PPM.

1MS/CM (EC 1.0 OR CF10) = 500PPM – המד האמריקאי
1MS/CM (EC 1.0 OR CF10) = 640PPM – המד האירופי
1MS/CM (EC 1.0 OR CF10) = 700PPM – המד האוסטרלי

עשוי לעניין אותך גם:

מדריך הידרופוני למגדל המתחיל
מדריך גידול עגבניות הידרופוניות למקצוענים
מדריך תחזוקה לערכה הידרופונית

מה המדדים המתאימים לגידול הידרופוני?

חלק זה חשוב במיוחד משום שלמרות שהידרופוניקה בפוטנציאל יכולה להביא את הצמחים שלך למקסימום היכולות הגנטיות שלהם, מתן מדדים שאינם תואמים את צרכיהם תגרום לך לתסכול גדול כאשר פירותיהם ישחירו ויפלו או שסימני מחסור יופיעו על העלים.

העקרון המנחה בגידול ביתי הוא שאין צורך ממשי בהתאמה מדוייקת לצמח ספציפי אלא איגוד מספר צמחים (בדר"כ מאותה משפחה ומאותה עונה) בעלי צרכים דומים שיוכלו להנות יחד מהפתרון התזונתי.

לדוגמא: קבוצת תבלינים שמצריכה שמירה על ערכים מעודדים צמיחה לאורך זמן, או קבוצת ירקות קיץ כמו עגבניות, מלפפונים, פלפלים, חצילים וכו' שמצריכים שלבי גדילה, פריחה ופרי. ערבוב צמחים בעלי צרכים שונים ביחד יביאו לכך שלפחות חלק מהצמחים ההידרופונים שלך לא יקבלו את התזונה הנחוצה להם.

לפניכם טבלה המדגימה את המדדים הנחוצים לירקות הידרופונים שונים:

אלו הם העקרונות המרכזיים של ההידרופוניקה שעל כל מגדל הידרו להכיר לפני שהוא מקים את המערכת הראשונה שלו.
בנוסף ישנם מדריכים פרקטיים יותר לתפעול ותחזוקת מערכת הידרופונית שקישורים אליהם מופיעים בגוף הכתבה שיוכלו להיות לכם לעזר.

אם יש לכם שאלות, מוזמנים לפנות אלינו בתגובות.