פרוייקט סלט – מתחילים
החלום של לגדל ירקות לבד מקנן בי כבר הרבה זמן והתמונות של גינות הגג בניו-יורק והמערכות ההידרופוניות הביתיות עניינו אותי מאד. אחרי צפייה במדריכי YouTube למיניהם וקריאה של בלוגים של מגדלים החלטתי לצאת לדרך.
גילוי נאות, בשלהי שנות השמונים של המאה הקודמת ביליתי חלק נכבד מזמני במאמצים "לעקור את נגע הסמים בצה"ל". בתור חוקר מצ"ח רדפתי אחרי מעשני חשיש, הטרדתי חיילים בכל רחבי הארץ עם בדיקות שתן מבאסות וחיפשתי באנגים וקססות תחת כל עץ רענן. כל ההקדמה הארוכה הזו היא כדי להסביר שכנראה משהו בשפת הגוף שלי משדר "אכיפת חוק" וכנראה הייתה הסיבה שההתייחסות של העובדים בחנויות הציוד לגידול הידרופוני כלפי הייתה מעט מסויגת. איכשהו לא הריח להם טוב ה"סאחי "שנראה כמו מנייאק שבא "לגדל ירקות", אבל עם הזמן התגברנו גם על המכשול הזה ולמרות עברי האפל הצלחנו לייצר יחסי אמון…
ההתחלה כללה מדידות של המרפסת (שעמדה רוב הזמן נטושה ואספה אבק וגרוטאות) , הזמנה של אביזרים באינטרנט ואז רכישת הצנרת. בהתחלה חשבתי לנסות ולחפש צינורות משומשים אבל מהר מאד הבנתי שצנרת 4" שמשמשת בעיקר לביוב לא ממש מתאימה לשימוש חוזר. בחנות חומרי הבניין הצטיידתי בצינורות, מחברים, אטמים וקדימה לעבודה.
את ההרכבה ומילוי המים הראשוני עשיתי כדי לראות שאין נזילות ושהשיפועים תקינים. מסתבר שלגומיות יש כיוון מומלץ (ושאם מרכיבים אותם הפוך אז קשה מאד לפרק אחר כך את שני חלקי הצנרת וזה עלול להוביל לניבולי פה לא ראויים). הרעיון הכללי בתכנון היה לפרוס על המעקה הבנוי צינור 4" ואז בעזרת מעבר מקוטר 4" ל2" ליצור סוג של סכר שניתן על ידי סיבובו לקבוע את מפלס במים בצינור. אל מאגר המים (ג'ריקן של 15 ליטר שבשלב מאוחר יותר הוחלף בחבית פלסטיק של 60 ליטר) שמוקם על רצפת המרפסת, חובר צינור ה 2" ובתוכו ישבה המשאבה הטבולה ( eBay) שהזרימה מים חזרה לצינור הרחב.
אז הגיעה השעה להוציא את המקדחה עם מקדח הכוס ולהתחיל לקדוח את החורים. המקדח הסיני שקניתי עשה את העבודה אבל מהר מאד התחיל להתעוות ולהתחמם ולא לחתוך בצורה נקייה. אחרי ניקוי השבבים הרבים ושטיפה של הצינורות הרכבתי מחדש את המערכת ומילאתי אותה שוב במים.
את כוסות הגידול מצאתי ב eBay אבל כשהן הגיעו הבנתי שאצטרך לאלתר מעצור בשפה שלהן שימנע מהן ליפול מבעד הקדחים פנימה. לטובת העניין שילבתי גומיות עבות לשימוש משרדי ואיזולירבנד שיצרו את העיבוי הדרוש. את הכוסות מילאתי בהידרוטון ושתלתי את הצמח ה"אקזוטי" הראשון – נענע.
שתילה ראשונה
מכיוון שאני לא ניחן בדחיית סיפוקים ובסבלנות רבה החלטתי לקצר תהליכים וקפצתי את המשתלה הקרובה וקניתי מגוון שתילים שאת שורשיהם שטפתי, ככל שניתן היה מאדמה העברתי אותם לכוסות והצגתי בפניהם את ביתם החדש. היו שם חסה, עגבנית שרי, פלפל חריף, תותים, ריחן, מליסה, אבטיח ופרחי נוי ( שאיני זוכר את שמם ). על פי ההמלצת החנות ההידרופונית לקחתי דשן נוזלי שמגיע בשתי תמיסות נפרדות שנקרא Sensi Grow. בכל המאמרים שקראתי דובר על הצורך בשמירה על PH של המים בטווח ספיציפי לכל צמח ולכן הצטיידתי במד חומציות אלקטרוני ולמרות שבהידרו-גרו אמרו לי שהדשן לא מצריך ניטרול PH התעקשתי לנסות ולהביא את המערכת לרמה המומלצת. מכיוון שמחסן הכימיקלים הביתי שלי מוגבל החלטתי לאלתר עם חומץ ביתי, שליש כוס לתוך המערכת והPH נראה מצויין? אז זהו…שהPH אולי בסדר אבל הצמחים התחילו לשדר אותות מצוקה. הפלפל שמט את עליו והחליף את צבעם לצהוב וגם התותים נראו רע. מיד ביצעתי ריקון, שטיפה במים נקיים ומילוי מחדש ונטשתי את ההתעסקות בPH באופן סופי.
חם לי
ככל שהתחמם לו הקיץ גוועו להם שתילי התותים, החסה והמליסה עברו תהליך של חליטה והפלפל ועגבניות השרי התייבשו להם. מדידות טמפרטורת המים הראו ששעה אחרי הזריחה ( המרפסת פונה לכיוון מזרח ) מגיעה ל27 מעלות בתוך הצינור.
גם המיכל שהיה חשוף לקרינת שמש ישירה היה חם מאד. בשעות הצהריים הטמפרטורות היו מטפסות לכיוון ה 32 מעלות. ברור שזה רחוק מאידיאלי. ככל שהמים חמים יותר רמת המסיסות של פחמן דו חמצני במים יורדת וכך גם היכולת של השורשים לשרוד. חוץ מהפרחים והריחן שעשו רושם שהחום והשמש עושים להם טוב כל שאר הצמחים נראו חולים. בשלב הראשון ניסיתי לבודד את הג'ריקן והכנסתי אותו לתיק שומר חום/קור שהקריב את חייו לטובת המטרה ומיקמתי שימשייה מעליו כדי למנוע את הקרינה הישירה. זה לא ממש עזר כי בסוף היום עדיין המים היו חמים. אחד הדרכים לקרר מים הוא על ידי אידוי, אז הרכבתי משני מאווררי מחשב וספק 12 וולט מעיין "משאבת אידוי" שחוץ מרעש לא ממש דגדגה את המערכת, ובשלב די מוקדם הפסיקה לעבוד ( כנראה בגלל תנאי האבק והלחות שהמאווררים האלה לא מותאמים לעבוד בהם ).
ניסיתי להזרים מי עיבוי מזגנים לתוך המערכת שמן הסתם הגיעו בטמפרטורה נמוכה מטמפרטורת הסביבה ובנוסף לכך גם נטולי מלחים, אבל זה לא השפיע על חום המים ומכיוון שהכמות הייתה יחסית קטנה זה כנראה גם לא ממש השפיע על רמת המליחות של המים
בדיקה ברשת העלתה שמערכת קירור ייעודית עם בקרת טמפ' עולה כ 2500 ₪ שממש לא התאים לי להוציא. אי לכך פצחתי בחיפוש אחרי אלטרנטיבות מכיוונים זולים יותר. ניסיתי לפרק ולהשמיש מערכת בר מים ביתי שאחד השכנים זרק אבל אחרי פירוק מהנה הסתברה סיבת ההשלכה של הבר מינן – המדחס לא עובד… בסופו של דבר מצאתי ביד 2 מקפיא קטן למכירה ותמורת 400 ₪ הפכתי לבעליו החוקי. אני מודה שהיססתי לפני שקדחתי בו שני חורים מכוערים בדופן, אבל המטרה מקדשת את האמצעים… הניסיון הראשון כלל העברת צינור המים שיצא מהמשאבה דרך החלל של המקפיא בתוך כלי מלא מים ומשם חזרה אל המערכת. העובדה שהמים בכלי לא קפאו העידה על כך שחום אכן עובר דרך הדופן של הצינור וזה אומר שהמים מתקררים, בפועל המים עדיין היו סביב ה 27 מעלות. עשיתי ניסיון לשפר את היעילות של מעבר החום וקניתי שני מטר של צינור נחושת שגולגל לסליל שדרכו זרמו המים אבל גם זה לא עשה רושם משמעותי על הטמפ". לא אלאה אתכם בכל הנוסחאות והחישובים, אבל בשורה בתחתונה ההספק שמפיק מקפיא בייתי מתוכנן לעבוד מעולה על שמירה של טמפ' נמוכה של תא סגור ומבודד היטב, זה הספק נמוך בהרבה מההספק הדרוש כדי לצנן כמות כזו של מים שמסוחררים במערכת פתוחה וטמפ' סביבה של 38 מעלות בצל. בפועל הבנתי שאין ברירה וצריך לחכות לסתיו…
תגובת נייצ'ר טק לניסוי הביתי של רועי
רונן, הסקרנות, היוזמה והאוטודידקטיות שלך הן תכונות ראויות להערכה ומעוררות השראה, יחד עם זאת, כפי שראית בעצמך -אין חכם כבעל נסיון ומטעויות לומדים מעולה.
בנוגע לבעיית המערכת ההידרופונית בחום הקיצוני של הקיץ: זהו בהחלט אתגר, אשר הדרך הטובה ביותר לטפל בו היא למנוע אותו מלכתחיתה, וכדי לעשות זאת יהיה עליך לבנות מעין מחסה למאגר המים שיבודד אותו משמש ישירה, יעניק לו צל, ואם אפשר אף יצור הפרדה בין הטמפרטורות הגבוהות של החוץ לאלה של הפנים.
כפי שכתבנו במדריכים הידרופונים רבים באתר, הדרכים לעשות זאת מגוונות למדי. במקרה שלך, מומלץ ליצור מעין קופסת עץ הפוכה שתשמש כבית למאגר ובו בזמן יוכל לשמש גם ככיסא או ספסל עבורך. שדרוג נוסף יהיה לעטוף אותה במגן מחזיר אור שימנע את ספיגת קרני השמש בעץ.
בנוגע לעניין איזון החומציות: לא מדובר כאן על מלאכה מורכבת מדי או מכבידה כלכלית. בקבוק חומצת הורדת PH של 500 מ"ל יעלה לך בסביבות ה-60 שקלים ויספיק לך למשך של יותר משנה. ההתעסקות עם החומציות צריכה להעשות פעם בשבוע, ורק במידת הצורך. במקרה הזה אין צורך, ואפילו מומלץ שלא, לאלתר.
בעיית החומציות שהזכרת העלתה גם נושא נוסף: דישון ואיזון חומציות למידותיהם המתאימות של כל אחד מהצמחים במערכת ההידרופונית. על מנת שנצליח לעמוד במשימה החשובה של דישון ואיזון חומציות לפי דרישות הצמח, עלינו לברור ולבחור היטב את הצמחים שנכנסים למערכת ולודא ששצרכיהם זהים או לפחות דומים.
עגבניה לצורך העניין, שונה מאוד מחסה בכך שבנוסף לתקופת הצמיחה אנו רוצים להביאה לפריחה ולחניטת פרי, ולכל שלב שכזה דרישות תזונתיות שונות. הסדר הנכון יכלול או גידול של עליים בלבד יחד, אשר מצריכים דישון נמוך יחסית כדי לשמור על צמיחה שוטפת לאורך זמן, או גידול פירות וירקות עונתיים, כאשר העגבניה, החציל, הפלפל, המלפפון, המלון ואף האבטיח, יכולים לגדול באותה המערכת.
המון תודה על השיתוף! נתעדכן בהמשך.
