תגית: מערכת הידרופונית

דליים הולנדים, או באטו באקט בשמם השני, הם שיטת גידול הידרופונית המתאימה במיוחד לגידול צמחים גדולים ומטפסים והם הבחירה הפופולארית ביותר בקרב המגדלים ההידרופונים המסחריים באירופה. אז מה זה דליים הולנדים? יתרונות, חסרונות, ועוד נקודות שכדאי לדעת על השיטה שעשתה לאחרונה 'עלייה' גם לישראל.

מה זה דליים הולנדים (באטו באקטים)

דליי באטו או דליים הולנדים הם שיטת גידול הידרופונית הדומה לגידול במיטות מצע, כאשר מיטות המצע כאן הם אוסף של דליים במידות קטנות יותר שמסודרים בדר"כ בשורה עם קו השקייה וניקוז שעובר בכל אחת מהן. שיטת הסידור הזו הופכת את הבאטו לאחת משיטת הגידול היותר קלות לתפעול, תחזוקה וגידול בכלליות. כמובן שניתן לסדר את הדליים בצורות אחרות שמיועדות יותר לגידולים ביתיים או מקומות שרוצים להתאים את צורת פיזור הדליים לפי הצורך.
חשוב לקחת בחשבון שחיבור התשתיות עבור דליי הבאטו היא אמנם פשוטה מאוד אך משתנה מעט בהתאם לצרכי המגדלים ולמערך הגידול שתוכנן.

כמו כל שיטות הגידול במצע האחרות, גם בדליי באטו ניתן להשתמש בשיטה ההידרופונית והאקוופונית למרות שהשיטה ההידרופונית מקובלת, נפוצה וקלה יותר. השיטה שכיחה מאוד באזורים בעולם שאין בהם אדמה שמתאימה לגידול חקלאי קונבנציונאלי או לחלופין היכן שפחות מתאים לגדל בשל תנאי השטח. בנוסף, שיטת הדליים ההולנדים מאפשרת לחקלאי מספר יתרונות משמעותיים.

יתרונות הדליים ההולנדים

1. עובדים מצויין בסביבות מבוקרות ומתאימים לגידול מחזורי לאורך כל השנה.
2. רוב מערכי הגידול ההידרופונים המורכבים מדליים הולנדים מורידים משמעותית את כמות העובדים והעבודה הידנית הנצרכת בחווה רגילה.
3. חוסכים מקום בהשוואה לשיטות קונבנציונאליות, במיוחד עבור צמחים גדולים כגון עגבניות וכו'.
4. מערכות המתוחזקות היטב יכולות לחסוך כמויות עצומות של דשנים ומים.

כפי שניתן לראות בתמונות, יש לשיטה המון להציע עבור מגדלים הידרופונים מתקדמים ומתחילים כאחד, שרוצים לתכנן לעצמם מערכת מוצלחת ומיטבית לגידול צמחים גדולים.

צמחים שכדאי לשתול / מתאימים למערכת באטו באקט

הגידולים הפופולאריים ביותר עבור דליי באטו הם צמחים גדולים או/ו מטפסים כמו עגבניות, מלפפונים, פלפלים, חצילים ואף אבטיחים, מלונים וכו'. את מרבית הצמחים ניתן לגדל לגובה בקומות על ידי יצירת שורות מוגבהות שמאפשרות גישה קלה לצמחים. יחד עם זאת, למרות יתרונם המשמעותי של גידול צמחים גדולים בעלי בית שורשים גדול, אלה אינם הגידולים היחידים שניתן לגדל בבאטו באקט. הבאטו יכולים לעבוד גם כמעט בכל גידול אחר, בין אם עונתי או רב עונתי, אנחנו מזמינים אתכם לנסות ולעדכן אותנו איך עבד לכם.

צפו בוידאו מדהים של גידול כשותנית בדליים הולנדים

ממה מורכבת מערכת דליים הולנדים?

מערכת הידרופונית מדליי באטו מורכבת מ3 חלקים שמאפשרים הרכבה של כל מערכת בכל סדר גודל שכל מגדל מתחיל יכול לתכנן לעצמו תוך שהוא לוקח בחשבון את אותם שלושה חלקים.

1. השקייה – קו ההשקייה מכיל בתוכו את מאגר המים עם משאבת מים טבולה (או לא), צינור הובלת מים ראשי (יכול להיות בכל מיני קטרים – 16/20 מ"מ), טפטפות דקות (6/8 מ"מ) והמחברים הרלוונטים.

2. מערך דליי באטו – מערך דליי הבאטו יכיל את הדלי, מחברי הסיפון הרלוונטים ואת מצע הגידול יחד עם הספסל או השולחן עליו יעמדו במידת הצורך.

3. קו ניקוז – קו הניקוז יכול להיות צינור 32 ל-50 מ"מ או תעלה מרובעת עליו יושבים הדליים ומנקזים חזרה את המים.

שאר העיצוב והתכנון תלוי בסידור שאתם רוצים ובחומרים העומדים לרשותכם אבל זה די פשוט ברגע שמבינים את הקונספט הכללי וכיצד השיטה עובדת. ניתן לתכנן מערכי גידול עם שליטה מבוקרת עבור כל אחת מהשורות או הדליים, לפי צורך המגדל. בנוסף, בדר"כ הרכבת המערכת כוללת העמדת הדליים על ספסל מוגבה או על הרצפה, כאשר הצינור השקייה רץ מעל לדליים ומשקה כל דלי פרטנית וצינור הניקוז רץ בתחתית הדליים והם מתיישבים עליו עם המגרעת שיש להם בפינה התחתונה ותפקידו לנקז את שאריות המים.

שיטות השקייה בדליים הולנדים

ניתן להריץ את קווי ההשקייה והניקוז במקביל תןך שימוש בשיטה המחזורית, כלומר להחזיר את שאריות המים והדשן אל המאגר ולהשתמש בהם שוב, או שניתן גם לגדל בשיטת הRun to Waste ולא להחזיר את המים למאגר.

שיטת הRun to Waste אינה מחזורית ובדר"כ מועדפת על החקלאים משום שבשיטה הזו, אם משתמשים בה בצורה הנכונה, ניתן לחשב בדיוק את כמות הנגר, להגיע לנגר מינימאלי ולהיות מאוד מכוונים ומדוייקים עם הדשן. בעוד השיטה המחזורית בה אנו ממחזרים את התמיסה התזונתית מאפשרת לחסוך כמות מסויימת של מים ונוטריינטים, אך מצריכה יותר בקרה של התמיסה התזונתית ולכוון אותה בהתאם לצורך של הצמחים. שיטת הRun to Waste קלה יותר לתחזוקה ומאפשרת להעניק דשן לפי הצורך התזונתי של הצמח באותו הרגע ללא התחשבות במה היה במאגר לפני כן.

עשה זאת בעצמך או דליים ייעודיים?

כמובן שאין חובה בשיטת הדליים ההולנדים להשתמש בדליים הקלאסיים הייעודיים לגידול בשיטה, אלא ניתן גם להשתמש בדליים קונבנציונאלים שזמינים ברוב החנויות. בנייה של מערכת בDIY תדרוש דליים, נקזים ואטמים שיחד עלולים לעלות אף יותר מדלי קלאסי. מלבד שאלת המחיר, לטווח הארוך אנו בהחלט ממליצים להשתמש בדליים ההולנדים הקלאסיים מכיוון שהמחברים, התחזוקה והסתימות בדליים שמכינים בבית, עלולים לעלות לא רק בכסף, אלא גם בבריאות הצמחים.

סוג המצע גידול המומלץ לבאטו באקטים

מצע הגידול המועדף שתבחרו תלוי במספר משתנים שהם המחיר, ההשפעה הסביבתית של החומר, מאפייניו הטכנים – שימור של מים וחמצן, רב שימושיות, תחזוקה, החלפת המצע וכו'.

מצעי הגידול הנפוצים ביותר בגידולי באטו הם פרלייט, חימר מותפח (הידרוטון / ליקה) ולאחרונה גם קוקוס, כאשר בדר"כ משתמשים בשילוב של כולם ביחד ביחסים משתנים. חלק מהמגדלים משתמשים גם במצע גידול מסוג צמר סלעים אבל הוא אינו אידאלי עבור הגידול הזה ואנו ממליצים לא להשתמש בו. פרלייט לעומת זאת הוא המצע הבסיסי המומלץ ביותר לשיטה. להצלחה מיטבית מומלץ לשלב את מצעי הגידול כך שהשכבה התחתונה בדלי תהיה של 2-3 ס"מ הידרוטון, במרכז עד כמעט סוף הדלי שילוב של מצע פרלייט וקוקוס ביחסים משתנים (50-50 זה יחס נהדר) ומעל שכבה נוספת של הידרוטון למניעת היווצרות ירקת וחילחול קצת יותר טוב של מי ההשקייה.

טעויות שכדאי להמנע מהן

1. השקייה ודישון – העדר הבנה מקדימה בענייני היחסים בין כמות הדשן ותזמון ההשקייה יכולה להוביל לבעיות מהר מאוד בכל מערכת הידרופונית. במאגר המים של הבאטו, מצע הגידול הנבחר, גודל וגיל הצמח משחקים יחד תפקיד ומשפיעים על תכנית הדישון וההשקייה שתתאים לאותה מערכת. יש להתחשב בכך, לחשב את כמות הנגר ולהגיע למצב בו אנו לא משקים יותר מדי או פחות מדי את הצמחים.
2. תחזוקה בין מחזורית – בעיה נפוצה נוספת היא העדר חיטוי וניקוי הדליים בין מחזור למחזור. ניתן להשתמש בחלק ממצעי הגידול מספר פעמים בכל עונה, אך יש לקחת בחשבון חיטוי וניקוי בין מחזור למחזור בצורה טובה על מנת למנוע העברת מחלות ובקטריות בין הגידולים.
3. חוסר תשומת לב למזיקים והעדר טיפול מונע במחלות – כמו כל מערכת הידרופונית, גם בבאטו, כל הצמחים ניזונים מאותם מים ומתנקזים לאותו צינור ניקוז, עובדה זאת בשילוב עם צפיפותם וקרבתם האחד לשני, מגבירה את הסיכוי להתפשטות מחלות, בקטריות או מזיקים במהירות. יש לבצע בדיקות כנגד מזיקים ומחלות באופן שוטף על מנת לזהות ולמנוע מבעוד מועד את התפשטותם.
4. זמן – טעות נפוצה היא שהרבה מגדלים לא משקיעים מספיק זמן בגידול ההידרופוני שלהם. יתכן שהם חושבים שדליי הבאטו הם שיטה שמצריכה הרבה פחות כוח עבודה ואינו דורש תחזוקה מורכבת, מה שנכון, אך השיטה עדיין דורשת תחזוקה של התמיסה התזונתית, בקרת מזיקים ומחלות, מעקב אחר טמפרטורת המים וכל מה שיש לקחת בחשבון במערכת הידרופונית.

יש לכם שאלות? צריכים עזרה בתכנון מערכת הדליים ההולנדים שלכם? אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר ולקבוע מועד לייעוץ אישי ומקצועי או להרשם לסדנה הידרופונית.

רוצים מערכת דליים הולנדים כמו בסרטון? לחצו כאן

כמה מוצרים שאולי יעניינו אותך:

[products columns="3" orderby="title" order="ASC" ids="9614, 10063, 9311"]

גידול הידרופוני יכול להיות קליל, זורם ומתגמל מאוד, במיוחד בתקופות הנעימות כשהשמש אינה קופחת על מאגר הערכה והקרה אינה מקפיאה. אך חודשי החורף והקיץ החמים מביאים עימם אתגרים של ממש אל המגדל ההידרופוני הביתי. מה חשוב לדעת על טמפרטורת המים, מה צריך לעשות כשהיא חורגת מהנורמה ואיך מתקנים? כל הפרטים בכתבה.

הידרופוניקה היא שיטת גידול באמצעות מים ומצעי גידול במקום אדמה, כאשר ההבדל המהותי בין גידול באדמה והידרופוניקה, הוא האופן שבו האלמנטים המזינים מגיעים לשורשי הצמחים. המים הם מרכיב מרכזי בגידול ההידרופוני והם מכילים את התמיסה התזונתית (הדשן) בריכוזים הנחוצים וברמת חומציות מאוזנת, אשר מאפשרים לצמחים לצמוח, לפרוח ולהניב פירות.

טמפרטורת המים היא אמנם אלמנט שמרגיש שולי ופחות חשוב מהדשנים עצמם ורמת הPH, אך למעשה הוא יכול להשפיע רבות על תהליך הגידול, ולהוציא מאיזון את כל הצמחים במערכת ההידרופונית במקרים קיצוניים.

טמפרטורת מים מומלצת בגידול הידרופוני

טמפרטורת המים המומלצת בגידולים הידרופונים נעה בין מינימום של 18º מעלות צלזיוס עד למקסימום של 26º. בטווח הטמפ' המומלץ יכולתם של הצמחים לקבל את האלמנטים התזונתיים החיוניים להם מתפקדת היטב ומאפשרת להם לגדול ככל שהפוטניצאל הגנטי והתנאים שיוענקו להם יאפשרו.
בנוסף, כאשר המים מאוזנים בטווח הטמפ' המומלץ, יורדים משמעותית הסיכויים להתפתחות אצות ובקטריות, לחוסרים תזונתיים ורמת החומציות במים לרוב יציבה ומצריכה איזון לעיתים רחוקות יותר.

לא ניתן להמעיט מחשיבותה של טמפ' המים בגידולים הידרופונים עבור בריאות הצמחים, אך יחד עם זאת, זה אינו הקריטריון היחיד למיקסום ההצלחה וחשוב ללמוד להעניק פתרון תזונתי הוליסטי שיתאים עבור הצמחים שלך שכולל את טמפ' המים, החומציות, המוליכות החשמלית והדשנים המזינים, על פי המדדים המתאימים להם.

אולי יעניין אותך:
הידרו ישראלי: סקירת מערכות הידרופוניות ביתיות תוצרת ישראל
מדריך ייחור הידרופוני
מדריך הידרופוני למגדל המתחיל

חריגת טמפרטורות

הבעיה המרכזית בנושא שעולה באזורינו, מתרחשת בעיקר בחודשי הקיץ בהם כל מאגר מים של מערכת הידרופונית שיושב מחוץ לבית, צפוי להתחמם אל מעל ל-30º במהלך היום, כשחום כבד פוקד את ישראל. התחממות המים מעל לטמפרטורה המומלצת (26º) עלולה לגרום למחסור בספיקת חמצן לשורשים, בשינויי PH תכופים, במחסור תזונתי לצמח ובהופעת אצה ירוקה ובקטריות מזיקות שמפרות את האיזון של הפתרון התזונתי. תופעות לוואי אלה מסוכנות לבריאות הצמחים ועלולות לגרום להם לנזק מיידי ו/או ארוך טווח.

למרות שאנו מדינה חמה יחסית, בתקופת החורף קיימת סכנה לירידת טמפ' מתחת לרמה המומלצת, בעיקר באזור הצפון ובשעות הלילה. התקררות המים יתר על המידה עלולה לגרום ל'שוק' שיביא לקיפאון בצמיחה ולמחסור תזונתי בצמחים.

השפעת סוג המערכת ההידרופונית על הרגישות לטמפ' המים

שיטת הגידול בעלת הרגישות הגבוהה ביותר לחריגת טמפ' היא שיטת הDWC – Deep Water Culture וזאת משום ששורשי הצמחים יושבים בתוך המים כל הזמן. ההקפדה על טמפרטורות מים תקינות חשובה במיוחד בשיטת הגידול הזו.

מערכות מסוג NFT – Nutrient film technique, פחות רגישות לחום לעומת שיטת הDWC, משום ששורשי הצמחים יושבים על סרט דק של מים זורמים. הזרם הדק, יחד עם התנועה והאויר המתחלף, הופכים את סביבת הגידול בתוך הצינורות לנסבלת ורוויית חמצן עבור הצמחים, ומאפשרים להם לגדול גם בטמפרטורות גבוהות יותר. עובדה זו אינה מורידה את תופעות הלוואי שמתרחשות במאגר המים בעת התחממות / התקררות המים יתר על המידה והצמחים בהחלט חשופים להשפעות אלה, אך באופן כללי, ההשפעה במערכת NFT תורגש רק בשלב מאוחר יותר.

שיטת הצפה וריקון היא כנראה השיטה הסבלנית ביותר כלפי מהתחממות / התקררות המים במאגר (לפחות באופן מיידי) משום האופן בו היא עובדת: המים עולים מהמאגר ומציפים את שורשי הצמחים, כאשר לאחר שתי דקות לערך המים מתרוקנים בחזרה אל המאגר והשורשים הרטובים נשארים באויר. אך כפי שכבר צויין, ההשפעות לטווח הארוך יורגשו במידה ולא ייושם פתרון.

יש גם יתרון: שליטה על טמפרטורת המים כמוה כשליטה באקלים

חוקרים שעקבו אחר ניסוי שבוצע בסינגפור גילו שקירור שורשי הצמחים במערכות הידרופוניות במדינות טרופיות וחמות, יכול לחסוך אנרגיה רבה על קירור החממה כולה.
המשמעות של עובדה זו ושל מחקרים נוספים שבוצעו בנושא היא שבעזרת התאמת טמפרטורת המים בגידול הידרופוני, באפשרותנו להאריך עונות גידול באופן מלאכותי עבור הצמחים, לגדל צמחים שאינם תואמים לאקלים המקומי ובזמנים של חמסינים שהורסים שדות עגבניות שלמים לחקלאים, המגדל ההידרופוני יוכל לקרר את המים ולאזן את הדמיית האקלים באופן אישי עבור הצמח.

אולי יעניין אותך גם:
מדריך גידול מזון במערכת הידרופונית
הידרו VS גידול באדמה – מה שיטת הגידול הטובה יותר?

דרכים לאיזון ושליטה בטמפרטורת המים:

מניעת התחממות המים במאגר וקירורם

1. הניחו שטיח מתחת למאגר המים או הרימו אותו מעל לגובה הרצפה / אדמה.
2. ניתן לקבור את מאגר המים בבור באדמה בכדי למנוע חשיפה ישירה לשמש.
3. באופן כללי מומלץ שמאגר הערכה ימוקם במקום מוצל וחשוך עד כמה שניתן.
4. ניתן לעטוף את הערכה במבודד מחזיר אור כדוגמת כיסויי השמשה הקידמית לרכב.
5. בימי שרב וחמסין מומלץ להכניס בקבוק מים גדול קפוא סגור למערכת לקראת 10 בבוקר (אל תשכחו להחזיר אותו בערב למקפיא).
6. השתמשו במקרר מים לאקווריום (קישור לרכישה בeBay)

מניעת התקררות המים וחימומם:

1. עיטפו את מאגר המים במבודד
2. ניתן לקבור את מאגר המים בבור באדמה לשמירה על יציבות הטמפרטורות
3. השתמשו במחמם מים לאקווריום (קישור לרכישה בeBay)

לסיכום, למיקסום תוצאות בגידול הידרופוני אנו חייבים להקפיד על בריאות המים בכל הפרמטרים וזו אולי נראית כמו עבודה בהתחלה, אבל לאחר שהסט-אפ שלכם מוכן והצרכים מובנים, מדובר על יחסית מעט עבודה בעבור תוצרת איכותית והמון סיפוק.

נשמח לשמוע את דעתכם, עצות ושאלות בתגובות.
בהצלחה.