הידרופוניקה בקיץ: 11 בעיות נפוצות בגידול הידרופוני בחודשים החמים ופתרונן

825
התמודדות עם הקיץ בגידול הידרופוני

אם הגידול ההידרופוני בחורף קל ומתגמל ולעיתים אף ללא דישון או איזון חומציות הצלחנו לגדל לנו תוצרת מכובדת, אז הגידול ההידרופוני בקיץ הישראלי הוא בערך ההפך הגמור מכך. התחממות המים היומיומית, ריבוי המזיקים, סתימת התעלות, דרישות התזונה של הירקות הפירותיים, עודף השמש, הצורך בהאבקה ועוד אתגרים רבים שהמגדלים נתקלים בהם, הופכים את הגידול למאתגר ותובעני יותר שרק מי שיערכו מראש ויהיו מוכנים לתת לצמחים במערכת ההידרופונית שלהם את מה שהם זקוקים לו, יזכו לקצור פירות רבים והנאה צרופה מהגידול שלהם. עבור אותם מגדלים מסורים קיבצנו את 11 האתגרים השכיחים ביותר בקיץ והפתרונות האפשריים שלהם.

  1. המים מתחממים יתר על המידה

הבעיה הראשונה והמשותפת כמעט לכל מי שמגדל הידרופוני מחוץ לבית בחודשי הקיץ היא התחממות המים. הטמפרטורה המומלצת לגידול הידרופוני מוצלח נעה בין 18 ל26 מעלות, כאשר 21 מעלות היא הטמפ’ הממוצעת האידאלית לרוב הגידולים.

התחממות המים גורמת למחסור בחמצן שמוביל למחלות שורשים ולשינויי חומציות דרסטיים, המענות מכך חיונית בהחלט לגידול הידרופוני מוצלח, או במילים אחרות – מים קרירים הם המפתח להתמודדות הצמחים שלנו עם הקיץ הקשה.

הפתרון: החל מפתרונות מאולתרים ועד למקצועיים ביותר

אז מה עושים? ובכן, ישנן כל מיני שיטות DIY מאולתרות וזולות שניתן לנסות, החל מחיפוי המאגר, קבירתו, הצללתו, איוורורו, הכנסת בקבוק קרח לתוכו ועוד (למאמר בנושא לחצו כאן). השיטות הללו בהחלט יכולות לעזור אך עלולות שלא להספיק במקרים מסויימים, ואז במידה והגידול ההידרופוני שלכם באמת מצדיק זאת ניתן לפתור את הבעיה סופית עם צ’ילר שיקרר את המים באופן שוטף לטמפרטורה שתגדירו לו. אמנם מדובר על פתרון יקר יחסית, אבל הוא המקצועי והנוח ביותר למגדל ההידרופוני.

2. הבעיה: מחלות שורשים מדבקות בגידול ההידרופוני שלנו

שכיחותן של מחלות השורשים עולה בקיץ ומגדלים רבים מתלוננים על שורשים שאיבדו את צבעם הלבן והשחימו או השחירו בשילוב עם איבוד מרקמם לטובת תחושה רכה וכמעט ג’לית, לרוב מדובר על פיתיום, טפיל פטרייתי שהתפשטותו מהירה והוא עלול, במיוחד במערכות הידרופוניות שממחזרות ומשתפות את המים בין כל הצמחים, לגרום להדבקה והידרדרות של כל הצמחים במקביל.

פתרון: חיטוי וטיפול במי חמצן

במקרה הזה, במידה ותפסתם את הפיתיום בזמן, כלומר לפני שגרם לנזק ממשי בצמחים, ניתן להשיב מלחמה עם חיטוי המערכת במי חמצן ומתן מי חמצן באופן שוטף במים. הפעולות שתעשו בהחלט מסוגלות להחזיר את הבריאות למערכת ההידרופונית שלכם. כאן תוכלו לקרוא על שימוש במי חמצן לחיטוי מערכות הידרופוניות וטיפול במחלות שורשים.

במידה והגבתם מאוחר מדי לתופעה ונתתם לפיתיום לגבות קורבנות, מומלץ פשוט להחליף את כל הצמחים במערכת, לא לפני שתנקו ותחטאו אותה מכל שארית של הפטרייה הטפילית הזו.

3. בעיה: מזיקים בהתקפה

הקיץ הוא גם התקופה בה כל המזיקים הכי מעצבנים מתעוררים ומקבלים תאבון לגידולים שלנו. אז נכון, הצמחים ההידרופונים שלנו לא שתולים באדמה ולא נדבקים במחלות ממנה או סובלים ממזיקים שמקורם בה, אך לצערנו זה לא פותר אותנו לחלוטין מהתמודדות עם מזיקים מעופפים או מטפסים.

כנימות, קימחון, אקריות, כנימה קמחית ועוד הם רק חלק מה’חברים’ שעלולים להגיע לבקר במערכת ההידרופונית שלכם. המזיקים נמשכים בעיקר לצמחים חלשים או צעירים שעוד לא הספיקו להתפתח ולפתח רמה מסויימת של הגנה וחסינות אל מולם, אלו הם הקורבנות האידאלים, אך לא רק.

הפתרון: מניעה או מלחמת נגד!

המלחמה הטובה ביותר מול המזיקים היא מניעה. אם נשמור על סביבת המערכת נקייה, נסרוק את עלי הצמחים מדי יום ונוציא נגעים ומזיקים כבר ברגע שנזהה אותם טרם יתרבו, אנו בהחלט עשויים למנוע התפתחות מושבת מזיקים מתסכלת שתאלץ אותנו להוציא את ה’תותחים הכבדים’ למלחמה שתוצאותיה אינן בטוחות.

אך במידה ואכן אתם נמצאים במצב של מלחמה מול המזיקים ברגע זה ממש, אנו ממליצים לקרוא את המאמר הזה שיסייע לכם להתמודד בדרכים פשוטות שניתן ליישם בבית. אם אתם מעוניינים בעזרה של תכשירים – לחצו כאן.

4. קמחון בקישואים ומלפפונים

למרות שהזכרנו את ההתמודדות עם המזיקים ממש בסעיף הקודם, שכיחותו של הקימחון, במיוחד במשפחת הדלועים, מצריכה איזכור נפרד שכן מצד אחד הוא אינו מזיק קלאסי ומצד שני הוא שכיח מדי כדי שנתעלם מקיומו. קישוא הוא ירק כיפי לגידול, לא צריך הדלייה או טיפול במיוחד והוא כנראה זה שיוציא לכם פירות ראשון בין כל ירקות הקיץ ששתלתם ויעשה זאת בכמויות גדולות. אך אחוז גדול מכם גם עלול להבחין עם הזמן בכתמים לבנים קמחיים שמופיעים על העלים ובמקרה של התפשטות מתקדמת, גם על הענפים. מדובר אם כן בקימחון, פטרייה אבקתית שמתפשטת במהירות וללא טיפול עלולה להשתלט על כל הצמח וסביבתו ולבצע הרס והרג חסר מצפון.

הפתרון: החל מסודה לשתיה ועד לגופרית

הטיפול הפשוט והביתי (חוץ מהסרת העלים הנגועים ביותר) בשלבים הראשונים הוא המסת כפית סודה לשתיה בליטר מים וריסוס על עלוות הצמחים מדי יום למשך שבועיים. אם אתם רואים שזה לא עוזר והקימחון מתעקש להשאר מומלץ לרסס גפרית או להעזר בתכשירים ייעודיים לפי ההוראות הכתובות על האריזה.

5. אתגרי העגבניות ההידרופוניות: שחור הפיטם ועש המנהרות

מגדלי עגבניות הידרופונים (ולא רק) עלולים להיתקל בתופעה די מעצבנת שבאה לידי ביטוי בכתמים שחורים על פירות שתילי העגבניות שטיפחו בכזו מסירות ואדיקות. לתופעה קוראים ‘שחור הפיטם’ ומקורה במחסור בסידן או אשלגן (או שניהם) בדישון לצמח. צמח העגבניה, בשלבי הצמיחה הראשונים שלו טרם הוציא פרי, היה זקוק לכמות גדולה של חנקן, אך ברגע שהחל לעמול על פירותיו האדומים צרכיו התזונתיים השתנו ויש לו כעת צורך ביותר סידן ואשלגן ויש לספק לו זאת.

הפתרון: תוספים תזונתיים ומלחמה בטוטה אבסולוטה

לרוב, לדשנים ההידרופונים הבסיסיים יש מספיק סידן ואשלגן וחוסרים מעין אלו לא אמורים להיווצר, אך אם בכל מקרה כך קרה לכם הוסיפו למים CAL-MAG ובלום בלאסט.

תופעה שכיחה נוספת בעגבניות, או יותר נכון, מזיק מעצבן במיוחד, הוא עש המנהרות או בשמו הלועזי ‘טוטה אבסולוטה’. המזיק הזה מאוהב בצמחי עגבניה, במיוחד כשהם צעירים ורכים. ברגע שהצמח החל להוציא פירות הוא פחות ימשך אליו ויחפש את הצמחים הצעירים בקרבתו. עש המנהרות, כשמו כן הוא, חוצב מנהרות של ממש בעלי הצמח ואתם תבחינו בנתיביו על עלי העגבניה. הוא מתרבה במהירות ומאוד אוהב מזג אויר חם של בין 25 ל-35 מעלות. אם הוא הגיע גם לשתילי העגבניות שלכם, אנו ממליצים לטפל בו במהירות משום שהוא ידוע כמפחית יבול משמעותי החל מ50% ועד ל100% והרג הצמח כולו.

הדרך הטובה ביותר להתמודדות היא מניעה מראש באמצעות בתי רשת, אך אם כבר הותקפתם ויש צורך במתקפה חזרה, באפשרותכם להשתמש בתרסיסים מבוססי שמן נים.

6. קיץ הידרופוני ישראלי טיפוסי כולל יותר מדי שמש

הקיץ הישראלי הופך אגרסיבי יותר ויותר וכמות השמש (הפוטונים הזמינים לצמחים לשם ביצוע תהליך הפוטוסינתזה) עולה עוד ועוד ולצמחים אין באמת צורך בכל האור הזה. כך למשל עגבניה, הפרי הקייצי שכולנו אוהבים, זקוקה ל35 DLI בלבד (Daily Light Integral – סך כל הפוטונים האקטיביים שהצמח זקוק להם ביממה) בעוד השמש בחוץ מספקת 65 DLI.

הפתרון: הפחתת השמש על ידי רשתות צל

חשיפת יתר לשמש עלולה גם היא לגרום לנזקים לצמחים ולכן מומלץ להיערך מראש, במידה ומיקום המערכת ההידרופונית שלכם בשמש מלאה לאורך כל היום, עם רשת צל 50% שתסנן את הקרינה ותייצב את רמת הDLI לטווחים הרצויים.

7. קצב ריקון / מילוי המים

רבים מלקוחותינו פונים אלינו במהלך הקיץ עם חשש אמיתי לדליפה במאגר המים שלהם שכן הם נאלצים למלא בכל יום כמויות גדולות של מים שפשוט – נעלמים. ובכן, המים לא דולפים החוצה ולא נוזלים מחורים שלא היו קיימים לפני, אלא פשוט נשתים על ידי הצמחים ומתאדים מהפיוניות בעלים שלהם.

תקופת הקיץ, כשהם שהיא קשה לנו בני האדם ואנו נאלצים להגביר את כמות המים שאנו שותים ביממה, כך היא משפיעה גם על הצמחים. יתרה מכך, צמחי הקיץ, כל הירקות הפירותיים, במיוחד כשהם בשלבים מתקדמים של מתן פרי בעלי המון עלים גדולים וירוקים שמשמשים כלוויינים של ממש, זקוקים להמון מים על מנת לייצר את תוצרתם. הדבר נכון לצמחים שגדלים באדמה או בהידרופוניקה, רק שבהידרופוניקה נחסך האידוי והבזבוז שהשקייה באדמה גורמת.
אז כן, אם יש לכם 24 צמחים בוגרים במערכת עם מאגר מים של 30 ליטר, מילוי שליש או אפילו חצי מאגר מדי יום הוא אינו תופעה מדאיגה אלא הגיונית מאוד בהתחשב בנסיבות.

פתרון: מצוף פיצוי למילוי מים אוטומטי

הפתרון האפשרי הוא כמובן חיבור מצוף פיצוי לברז מים שימלא את המים בכל פעם שהם יורדים מהמפלס הרצוי, כך תמנעו משריפה של משאבות ומחלילה ייבוש המערכת בתקופה כה רגישה וקשה לצמחים.

8. ירקות מצהיבים ונופלים

הצמחים שלכם גידלו עלים גדולים וירוקים לתפארת, הוציאו פרחים יפהפיים שנפתחו בגאווה מדי בוקר, החלו אף להוציא פירות קטנים ואז.. אותם פירות פשוט הצהיבו ונפלו על הרצפה או נשארו להירקב על הצמח.

רוב הפעמים התופעה הזו מסמלת העדר הפרייה, כלומר, לא היו מספיק דבורים ופרפרים בסביבת הצמחים שביצעו את עבודת ההפרייה והפרי שלא קיבל האבקה ראויה, פשוט סיים את חייו טרם החלו.

פתרון: להיות דבורה ולעשות את הקסמים שהיא עושה

הפתרון הוא ביצוע האבקה ידנית, כאשר זו מתרחשת על ידי זיהוי פרחי הזכר והנקבה בצמח והעברת האבקה באמצעות קיסם אזניים קטן לפרחים הנקביים. ברגע שתסייעו לצמחים בתהליך הריבוי המקסים הזה שבטבע מתרחש על ידי חרקים, תראו איך הפירות לא רק מבצבצים להם, אלא גם גדלים ומתפתחים כמו שקיוויתם.

רוצים לדעת עוד על האבקה ידנית? ניתן לקרוא על כך במדריך שהכנו.

9. הידרופוניקה מטפטפת: סתימת תעלות ונזילות במערכות NFT

הירקות הפירותיים שאנו מגדלים בקיץ לא רק מגדלים נוף מאסיבי שמתפרס, מטפס ומשתלט על שטח רב בסביבת המערכת, הם גם מגדלים מערכת שורשים בריאה וגדולה בתוך מיכלי הגידול. אם אתם מגדלים את הצמחים שלכם במערכת NFT אתם עלולים לחוות סתימת שורשים שתגרום לנזילות בתעלות הגידול.

זה לא יקרה מיד ואתם בהתחלה תהיו כל כך מרוצים מהמערכת שלכם שהופכת ירוקה ומשגשגת בזמן כה קצר, אך לאחר מספר שבועות תוכלו להבחין בצמחים שיוצאים מתעלות הגידול משום ששורשיהם מילאו את כל המקום ודחפו אותם החוצה ובמהרה אף תחוו סתימות שימנעו את זרימת המים ויגרמו לטפטופים ונזילות מפתחי שתילה סתומים.

הפתרון: גיזום שורשים

הפתרון הוא ביצוע מעקב מתמיד וגיזום שורשי הצמחים אחת לשבועיים – שלושה. אל דאגה, הגיזום עצמו אינו פוגע בצמחים. הוציאו את הצמח עם כוס הגידול שלו בעדינות מתעלת השתילה, קצצו כ2/3 מאורך השורשים והכניסו אותו שוב בעדינות לתעלה.

10. הירוקת השתלטה על המערכת

ירוקת או אצה היא צמח שמבצע פוטוסינתזה בדיוק כמו שאר הצמחים במערכת ההידרופונית שלנו. גם היא ניזונה ממינרלים ואוהבת מאוד שמש ומים. אם היא החלה להופיע במערכת ההידרופונית שלכם כדאי שתטפלו בה במהירות אחרת היא תתפשט ותכסה את כולה, כולל הצינורות, שורשי הצמחים  והכוסות. הירוקת צורכת את הדשן של הצמחים שלכם וברגע שהיא מטפסת על שורשיהם היא גם חונקת אותם ומונעת צריכת חמצן.

היווצרותה של הירוקת נגרמת בשל חדירת אור למערכת אשר מאפשר לה לבצע פוטוסינתזה ולגדול בסביבה הלחה שהיא כה אוהבת.

פתרון: סתימת פתחים וטיפול במי חמצן

יש לכם פתחי שתילה שלא שתולים בהם צמחים? כסו אותם! יש לכם כוסות רשת עם צמחים שלא מונעים חדירה של אור? הוסיפו הידרוטון או טוף או אפילו ספוג בתוך כוס הרשת. אם מאגר המים שלכם שקוף או בעל צבע שעדיין מאפשר חדירה של אור, כסו אותו כך שקרני השמש לא יחדרו את הפלסטיק. באופן כללי הפתרון המיידי הוא לחפש כל מקום בו השמש חודרת לתוך המערכת ומאפשרת לירוקת להתפתח. טיפול שכזה ימנע הישנות וחזרה על המצב.

לאחר שהבנתם את מקור הבעיה וטיפלתם בו, הוציאו את הצמחים מהמערכת, שיטפו את שורשיהם תחת מים זורמים כך שתצא מקסימום ירוקת שמכסה אותם. פרקו את המערכת, נקו אותה מבפנים כולל את כל חלקיה, פרקו את המשאבה ונקו גם את הפילטר שלה תחת מים זורמים. חברו את המערכת, מלאו מים נקיים עם מי חמצן במינון המומלץ ותנו להם לעשות את עבודת החיטוי הפנימית שתשמיד כל שארית של זכר לירוקת שהייתה. לאחר זרימה של כמה שעות שפכו את המים, מלאו מים חדשים והחזירו את הצמחים להמשך צמיחה בריאה ללא הפרעות מירוקת שתלטנית.

11. מחוייבות הידרופונית גדולה: יותר מדי תחזוקה בקיץ

אם בחורף יכולנו פשוט לשתול את החסות והתבלינים ולשכוח מהמערכת עד לרמה שגם אם לא דישנו ולא איזנו חומציות הצמחים המשיכו להעניק ולא גילינו אתגרים משמעותיים בגידול ההידרופוני שלנו, הרי שכל מה שרשמנו לעיל מוכיח שהגידול ההידרופוני בקיץ הופך מאתגר וטובעני יותר.

כן, זה נכון, התחממות המים, המזיקים, עודפי השמש, הצמחים הגדולים.. הכל הופך להיות יותר תלוי בנו ומצריך מאיתנו הרבה יותר התייחסות לתחזוקה.

יש מי שיחליטו שהגידול ההידרופוני בקיץ אינו בשבילם ופשוט יעצרו את המערכת שלהם לחודשי יולי עד ספטמבר, אך אם החלטתם שאתם רוצים שהמערכת שלכם תפעל ותניב את התוצרת עליה חלמתם, עליכם לקבל מראש את האפשרות שתאלצו להתמודדויות שעלולות לקחת קצת יותר מזמנכם ולעיתים אף לדרוש מכם פתרונות פיזיים שיעלו לכם עוד קצת כסף.

פתרון: סביבה אידאלית, הערכות מראש ונכונות להתמודד עם אתגרים

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם האתגרים הללו בקיץ היא לספק לצמחים את הסביבה האידיאלית לגדול בה, כך תחוו צמיחה טובה, תימנעו מחוסרים, תימנעו ממזיקים ובסופו של דבר תהנו מתוצרת יפה ורבה לאורך כל הקיץ. אך אם תעגלו פינות, לא תשימו לב לטמפ’ המים, לא תעקבו ותטפלו במזיקים מיד כשהם מופיעים, לא תדשנו ותאזנו חומציות.. אתם צפויים להתקל בקשיים ואכזבות רבות שבסופו של דבר יהפכו את הגידול פשוט למעמסה לא נעימה.

אנו ממליצים להחליט מראש אילו מגדלים אתם רוצים להיות, רציניים ומסורים או פשוט להפסיק את פעולת המערכת לחודשים הללו ולחזור שוב בסתיו כשהטמפ’ מתייצבות והגידול חוזר להיות קל וסלחני.

כך או כך, אנו בנייצ’ר טק נמשיך ללוות אתכם ולעמוד לצידכם עם כל המידע והציוד לו אתם זקוקים על מנת שהגידול ההידרופוני שלכם יגיע למקסימום הפוטנציאל שלו.

 

תגובה 1

להגיב על yaacov baron לבטל