משרד החקלאות ופיתוח הכפר יצא בקמפיין עידוד אריזת ירקות ופירות בפלסטיק חד פעמי, מזהם ומיותר, והגולשים הזועמים לא היו אדישים והגיבו בפה אחד כנגד היוזמה התמוהה הזו. ומה הייתה תגובת המשרד? גם אתם תהיו בהלם כשתשמעו.
בעוד מדינות רבות בעולם המערבי מתקדמות ל'סופרמאקרטים בעירום' בהם מטמיעים את מדיניות האפס אשפה כבר בשלב הרכישה כשהירקות והפירות אינם ארוזים בשום פיסת פלסטיק ומגיעים עירומים כביום קטיפתם, זאת במטרה לצמצם למינימום האפשרי את האשפה הבלתי מתכלה שהפכה לבעיה זיהומית מובילה במשבר האקולוגי העולמי, דווקא משרד החקלאות ופיתוח הכפר הישראלי החליט שיהיה זה צעד חכם והגיוני לצאת בקמפיין לקידום אריזות פלסטיק קשיחות לאריזת פירות וירקות – ומה הסיבה? קיראו בעצמכם.
לשון הפוסט שהעלו במשרד החקלאות ופיתוח הכפר: "כבר התרגלתם לעגבניות שרי הארוזות? גם אתם חושבים שזה נוח? גם אתם סלדתם מהעובדה שנגעו במלפפון שלכם לפני שהכנסתם אותו למקרר? משרד החקלאות קורא לצמצום בזבוז המזון ויתמוך ברשת מזון שתמכור את הפירות והירקות באריזות, ומה ייצא לנו מזה? צמצום אובדן המזון, שקיפות גבוהה יותר, הארכת חיי מדף, הגנה על הפירות והירקות מפני חבלות עד הגעה ליעד" ניתן לקרוא כאן על הקמפיין במלואו
אם כן, משרד החקלאות חושב שאת בזבוז המזון (שבכנות, הוא אכן בעיה מטרידה שמקורה בעיקר בסלקטיביות אובססיבית שלנו לירקות המושלמים ביותר, בתהליך שינוע לא זהיר, בתנאי אחסון לא מתאימים ובמשך הזמן שעובר מהקטיף עד הרכישה) ניתן למנוע באמצעות אריזות פלסטיק שיעטפו את הירקות והפירות כולם במגוון משקלים. המציאות מראה שגם את הירקות הארוזים הצרכנים בוררים בקפדניות וזאת מכיוון שלא כולם משתמרים באותו האופן וירקות חצי רקובים ארוזים יחד עם ירקות טובים, והלקוחות, שהתרגלו לרמת מושלמות שאינה טבעית, בוחרים בקפידה רק את הפירות והירקות היפים ביותר.
משרד החקלאות טוען שמשפחה ישראלית זורקת בשנה מזון בשווי 4,200 ש"ח (נתון שלא מתייחס אך ורק לפירות וירקות אלא לכל המזון, כולל מזון מבושל, בשרים, קטניות, קפואים ועוד), אך אם המטרה הייתה באמת לצמצם את כמות המזון הנזרקת, היו פתרונות יעילים הרבה יותר ומזהמים הרבה פחות שיכלו להיות מיושמים כמו למשל: קמפיינים להעלאת מודעות בבחירת הירקות בסופר, קמפיינים אינפורמטיבים שמיידעים את הצרכנים כיצד נכון לאחסן את הירקות והפירות במקרר, ייצור אריזות רב פעמיות לשימור ירקות ופירות, עידוד הקמת חוות עירוניות בקונספט 'מהחווה לצלחת' שמורידות משמעותית את אובדן הירקות בדרך ועוד.
מה היו התגובות ברשת?
מאות אזרחים מודאגים הגיבו על הקמפיין, 100% מהתגובות התנגדו אליו. ליקטנו לכם כמה כאן:
- היי אתם שם ב משרד החקלאות ופיתוח הכפר שרוצים שלא יבוזבז מזון ברשתות השיווק חושבים שלהכריח צרכנים לקנות ירקות ארוזים בכמויות שלא מתאימות להם זה הפתרון?? איבדתם את זה לגמרי.
מה עם זה שהירקות ייזרקו ע"י הצרכנים שיקנו בעל כורחם כמויות לא מתאימות?
ומה עם עליית המחירים?
ומה, מה עם כל הפלסטיק שאתם יודעים שלא ימוחזר כי אין מיחזור?
יש כל כך הרבה פתרונות ל"בעיית בזבוז מזון" שאפשר ליישם בלי פגיעה בצרכנים ובלי הוספת זיהום לכדור הארץ כל כך חבל שבחרתם לשרת את הטייקונים במקום את הציבור - אולי תשקיעו את כספי הציבור בקמפיין שמלמד אנשים שפירות וירקות לא חייבים להיות מושלמים כדי לתרום לצמצום הבזבוז? הרי מלכתחילה הבעיה היא בכך שאנשים חושבים שתפוח גדל במפעל. אבל לפני זה תואילו בבקשה לבזבז את כספי הציבור בלימוד הנושא. בורות מזעזעת
- הסיבה העיקרית לבזבוז המזון היא לא התהליכים הביולגיים הטבעיים שעובר כל ירק פרי ואורגניזם, אלא הרגלי צריכה בעיתיים. בבקשה מכם, אל תוסיפו שמן למדורת הזיהום הסביבתי הזה ותמנעו ייצור פלסטיק מאסיבי ומיותר
- כבר הרבה הרבה זמן שלא קראתי פוסט כזה ביזיוני. אולי תתחילו לתמוך בחקלאים שמנסים לשרוד פה, במקום להטביע את כל המדינה בפלסטיק מיותר ולא מתכלה?
"שקיפות גבוהה יותר"? בתור אחת שעבדה בחקלאות אני יכולה להעיד שפירות ארוזים הם הדבר הכי פחות שקוף, תמיד את הפגעים מסתירים מפני הלקוח בתחתית האריזה.
מבטיחה שכף רגלי לא תדרוך בסופר שתתמכו בו עם פירות וירקות ארוזים, כפי שכבר שנתיים אני לא מתקרבת ל רשת סופר קופיקס – super cofix, לאחר שראיתי בטטות ארוזות בפלסטיק באחד מסניפיהם
איך משרד החקלאות מצדיק ייצור וזריקה של פלסטיק אינסופי בכדי לחסוך בפסולת אורגנית?
התשובה שחזרה שוב ושוב מצד משרד החקלאות כללה נימוק שמצדיק את המהלך משום שלדבריהם הפלסטיק ניתן למיחזור. מה שהם לא לקחו בחשבון היא העובדה שהנתון העצוב (לפי המשרד לאיכות הסביבה) על המיחזור בישראל הוא שרק 20% מהפסולת הישראלית ממוחזרת ושתעשיית המיחזור נמצאת במשבר של ממש. בנוסף, תהליך ייצור הפלסטיק המזהם, שלאחרונה העלנו לאתר את הסרטון הנהדר שמתאר את הדרך הארוכה בת ה4.5 מליארד שנים עד שהפלסטיק הופך לכלי החד פעמי שלנו, הוא תהליך שמזין תעשייה שלמה ומזהמת שלוקחת חלק משמעותי בהתחממות הגלובאלית. והתוצאה? בתקווה שמישהו במשרד החקלאות קורא את הכתבה הזו, הנה סרטון של גרינפיס שמסביר בדיוק מה קורה עם הפלסטיק שלנו.