עם 7.4 מיליארד פיות להאכיל וצפי ללפחות שני מליארד נוספים עד שנת 2050, בשילוב עם מצבו האקולוגי המדאיג של העולם, פתרונות הם אינם אפשרות נחמדה אלא חובה שתאפשר את המשך הישרדותנו. על אף שכאן בישראל ההתייחסות לנושא מתרחשת, כצפוי, על מי מנוחות בין סקנדל אחד לאחר, העולם המערבי המתקדם הבין ואף החל ליישם את הפתרון אולי המשמעותי ביותר – גינון וחקלאות עירונית אשר יספקו מזון לתושבים המקומיים ויתרמו לערכים הסביבתיים, הבריאותיים ואף החברתיים בתוך הקהילה.
אבולוציה אנושית מכוונת
אם נתמצת את הרגלי הצריכה האנושיים של אלפי השנים האחרונות החל מהלקטים, דרך הציידים, עד החקלאים הביתיים ובהמשך אל השדות המתועשים, נבחין בתנועה אבולוציונית מכוונת אשר הייתה חלק בלתי נפרד ממארג החיים והתרבות של אותה התקופה, כל שינוי שחל אצל האדם הפרטי חילחל לחברה כולה ולהפך. כעת אנו נמצאים על סף אבולוציה נוספת שנגזרת גם היא מאותו מארג חיים ששוזר בתוכו כל כך הרבה תחומים גם יחד.
טבלת הצרכים של מאסלו שמה בתחתית הפירמידה כבסיס עליו מושתת קיומו של האדם את צרכיו הפיזיולוגים שכוללים בין היתר: אויר נקי, מים נקיים ותזונה בריאה. על אף שאנו נמצאים במאה ה21 ושכבר ביקרנו בירח וחלקנו מגשימים עצמם מדי יום, תחזיות הOECD ומחקרי האו"ם צופים כי אם נמשיך בדרכנו כפי שאנו נוהגים בה כיום, האנושות ושאר בעלי החיים בה, צפויים להתמודד עם אתגרים קיומיים בסיסיים ביותר כמו זיהום אויר בלתי נסבל שצפוי לתפוס את המקום הראשון בטבלת הרוצחים הסדרתיים, מחסור חמור במים נקיים, מחסור בקרקעות להתיישבות וירידה בכושר גידול המזון במקביל לעלייה חדה בביקוש.
חקלאות קטלנית
לא מדובר בסרט אקשן ואף אחד לא מבטיח לנו סוף טוב, למעשה, אם לא נתעורר להפנים את העובדות והסטטיסטיקות שמספרות לנו את סיפורה של תקופתנו, אנו צפויים לסבול מתוצאות בלתי פוטוגניות בעליל.
החקלאות היא המזהמת מס' אחת בעולם, יותר מכל כלי התחבורה בעולם יחד (כולל מטוסים, ספינות ורכבות); היא כרתה שטחי יערות בגודל של יבשות אפריקה ודרום אמריקה ביחד, מזהמת המים והאויר הגדולה בעולם, אחראית על צמצומו הגובר של המגוון הביולוגי והכחדותן של חיות הבר ולמען האמת מאמצת את האדמה יותר משהיא יכולה, או צריכה, לשאת. (מקור)
בנוסף לכך, תחזיות האו"ם והOECD צופות כי עד שנת 2050 אוכלוסיית העולם תצרוך פי 2 יותר מזון כאשר יכולת הייצור למעשה תצנח בלפחות 30% מזו הנוכחית הודות לשימוש לא אחראי במשאבי הטבע.
משפט אינדיאני עתיק אומר: 'לא קיבלנו את העולם במתנה מהורינו, אלא בהשאלה מילדינו'. לצערנו אנו נשאיר אותם להתמודד עם שלל בעיות קיומיות, שכוללות: קושי בייצור מספיק מזון, מחסור במים, זיהום אויר כבד, מחסור באדמות ועוד.
איך חקלאות עירונית מתקדמת יכולה לעזור?
התחזיות הקודרות הללו אולי נראות כמו גורל אכזר ובלתי נמנע שילדינו ונכדינו יאלצו להתמודד עימו, ובכל הקשור לחלקה של החקלאות מן החי (גידול בקר, צאן ועופות) יתכן שזה אף נכון במידה ולא ניישם את ההמלצות, אך הודות ליכולתו המופלאה של הטבע לאזן ולהתאזן כחלק מהאקולוגיה, הכנסת חקלאות הצמחים לתוך הערים צפוייה להניב מגוון השפעות חיוביות שיחד לא רק ירסנו משמעותית את בזיזת הקרקעות, הכחדת המינים, זיהום המים והאויר ואת הריסוסים חסרי התקנה, אלא יהוו חלק מהאבולוציה הצרכנית, הערכית, הקהילתית והבריאותית של האדם. כיצד?
7 דרכים בהן חקלאות עירונית תתרום לאיזון האקולוגי ולשינוי חברתי
- לא צורכים אדמה – לנתון הכביכול פעוט הזה משמעות הרת גורל עבור האנושות. לא עוד כריתת יערות, לא עוד שדות תעשייתיים במרחק של עשרות, מאות ואלפי קילומטרים מהצרכנים, לא עוד דשנים למי תהום, לא עוד ריסוסים חסרי הבחנה, לא עוד לגדל מס' מועט של צמחים על מ"ר אחד. הגידולים המתקדמים וההידרופוניקה בראשם מנתקים את התלות באדמה ולמעשה מאפשרים להזיז את החקלאות משטחי ענק מרוחקים לשטחים עירוניים קטנים ובלתי מנוצלים. יתרה מכך, ההידרופוניקה הצליחה כבר לגדל פי 100 יותר צמחים למ"ר לעומת גידול קונבנציונאלי באדמה, הצליחה להוריד את הצורך בריסוס חומרי הדברה נגד מזיקים, הצליחה לצמצם את כוח האדם הנדרש לתפעול והגדילה את היעילות והתועלת פי כמה, מה שיסייע לנו רבות בהתאוששות מהמצב האקולוגי אליו נקלענו.
- לנצל רק 10% מהמים – החקלאות בישראל צורכת כ-54% מסך כל צריכת המים בישראל, אחוז גבוה ויקר להפליא, אקולוגית וכלכלית כאחד. מערכות הידרופוניות חוסכות בממוצע 90% מסך המים אשר נמצאים בשימוש בחקלאות המסורתית עבור אותו מס' של צמחים. היעילות הגבוהה של שיטות הגידול המתקדמות וניצול המים המיטבי אף הגיע לרמות חסכון של 99%, כאשר נקודה זו מהווה פתרון מדהים למצוקת המים שהחקלאות המסורתית כופה על האנושות.
- לנקות את זיהום האויר בערים – ע"פ דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כ87% מזיהום האויר שגורמת החקלאות מקורו בפחמן דו חמצני, כאשר מרביתו (מעל 90%) נוצר בעקבות שריפת דלקים. התחזית ע"פ הOECD צופה שבשנת 2050 סיבת המוות הנפוצה ביותר תהיה זיהום אויר (3.6 מליון איש בשנה) ובועידת האקלים הבינלאומית כל המדינות המשתתפות במאמץ הבראת העולם התחייבו להפחית פליטת גזי חממה עד שנת 2020.
איך חקלאות עירונית מתקדמת תסייע לנו להתמודד עם אתגר זה? ובכן, כל ילד יודע שתהליך הפוטוסינתזה שהצמחים מבצעים באופן טבעי יעיל בהמרת פחמן דו חמצני לחמצן ושם נמצא המפתח להתמודדות עם איי החום העירוניים והזיהום המצטברים במרכזי הערים. הכנסת החקלאות המתקדמת למרכזי הערים, תוסיף מליוני צמחים חדשים שיגדלו בתוך העיר ויבצעו כתוצר לוואי חיובי סינון וניקוי לגזים המצטברים בין הבניינים והכבישים כתוצאה מאורח החיים המודרני, כך שהחיים של כולנו יהיו קצת יותר בריאים. - החזרת רלוונטיות מקצוע החקלאות – בשל העבודה המאומצת הכרוכה בחקלאות, מרחקם של השטחים החקלאיים מהערים, הסיכון הגבוה והריווחיות הנמוכה, הגיל הממוצע של החקלאים בישראל עומד על 63. כל זאת בשילוב עם הפחתת מיסי היבוא ועליית מחירי המים, הופכים את החקלאי הקונבנציונאלי למקצוע הולך ונעלם אשר אינו מראה סימני אטרקטיביות או יציבות לדור הצעיר שנכנס לשוק העבודה.
ככל שיכולת היצור של המדינה נפגעת, כך יותר כספים מועברים למדינות זרות ויותר סחורה זולה ובלתי מפוקחת נכנסת לישראל, כאשר לצרכן, בהיעדר חובת סימון, אין שום דרך לזהותה.
פתיחת ענף החקלאות העירונית המתקדמת לאזרחי ישראל תעניק להם הזדמנות להוביל את החזרת עצמאותה של המדינה באמצעות חקלאות מתקדמת, היי טקית, אוטומטית וקלה לתפעול, כנהוג בזמנים מודרנים כמו אלו. חקלאות עירונית מתקדמת עולה בקנה אחד עם רוח התקופה ומחזירה את האטרקטיביות של החקלאות עם טעם של חברתיות, קהילתיות וערכים.
יתרה מכך, החקלאים של העתיד יגורו במרכזי הערים וינהלו חוות על גגות גורדי שחקים, הם ינהלו כח עבודה מקומי מצומצם במקום צוותי ענק של פועלים זרים ויזרימו את ההכנסות מענף זה חזרה לכלכלת מדינת ישראל. - בידוד בניינים וחסכון אנרגטי – גידול צמחים על גג בניינים תורם משמעותית לבידודו מטפמרטורות חיצוניות ועל כן גם חוסך כספים רבים על אנרגיה הנדרשת לחימומו או קירורו בקיץ או בחורף ובכך חוסך זיהום נוסף.
- עידוד יזמות וכלכלה מקומית – ניו יורק, ונקובר, אמסטרדם, שיקגו, יפן ואפילו מונטריאול, כולן הבינו את מה שבישראל מסרבים להפנים: חקלאות עירונית היא מצב של WIN WIN, כולם מרוויחים ולכן הרשויות מתגמלות ומקלות על תהליך הקמת חוות עירוניות על ידי הקצאת שטחים בלתי מנוצלים ומתן מענקים. מהלכים אלו גורמים להקמת גופים עסקיים מקומיים שמעסיקים כח עבודה מקומי במקום עובדים זרים כנהוג כיום, מה שמייצר תוצרת מקומית שנמכרת לתושבים מקומיים, כאשר הכסף והרווחים זורמים חזרה אל הכלכלה המקומית בתצורת מיסים ופיתוח מקומות עבודה נוספים.
עידוד יזמות בתחום החקלאות העירונית יפתח ענף כלכלי חדש שמתבשם כולו בניחוחות קהילתיות ויעילות כלכלית ויפה שעה אחת קודם. - להחזיר את הבריאות לירקות – כבר נתבשרנו מאינספור כיוונים על הפרדוקסאליות מאחרי הסכנות הבריאותיות שכרוכות בצריכת ירקות: ישראל היא שיאנית ריסוס גידול השדה מבין כל מדינות הOECD, יבוא לא מפוקח של ירקות לעיתים מכניס לארץ וירוסים ורעלים אסורים, ובכלל, כל הזמן שעובר מהרגע בו קוטפים את הפרי (טרם הבשיל) עד שמויין, נארז, נשלח, נפרס על המדפים, נקנה ונצרך, גורם להפחתה משמעותית במינרלים ובויטמינים אותם הכיל במקור.
החקלאות העירונית למעשה עוזרת להרוויח פעמיים: בפעם הראשונה עם אופן גידול בסביבה מבוקרת אשר חוסך משמעותית את הצורך בריסוסים והדברות ועושה שימוש בדשנים טבעיים ממקור צמחי, ואספקה מהירה וטרייה ביותר של ירקות, תבלינים ופירות במה שנקרא בעולם שיטת Farm To Table, או בעברית, מהחווה לצלחת. מה שנקטף היום, נצרך היום ולכן גם מכיל עדיין מקסימום ערכים תזונתיים.
על אף המודעות העולה והצעדים הראשוניים שנעשים בישראל בתצורת חוות גידול מתקדמות כדוגמת חוות ירוק בעיר שהוקמה על גג הדיזינגוף סנטר, רובן המכריע עדיין יוזמות פרטיות של חלוצים צעירים אשר מבקשים להביא את החקלאות העירונית לישראל, כאשר הבירוקרטיה הישראלית טרם הכירה בענף החדש כאבולוציה חקלאית מתבקשת ומכבידה על הקמתן.
חקלאי בביתו: כוחו של האדם הקטן
היכולת לגדל מזון בשנת 2016 אינה שמורה רק לחקלאים או מביני עניין, אלא פתוחה לכולם, עם או בלי נסיון. שיטות הגידול המתקדמות, ובראשן ההידרופוניקה, הכניסו את גידול המזון לתוך בתיהם של תושבי הערים הגדולות והצפופות ביותר.
עם מערכות גידול הידרופוניות אוטומטיות וחסכוניות במקום, כל אדם יכול כעת לקחת לידיו את היכולת לגדל לפחות חלק ממזונו בעצמו כאשר כיום ניתן למצוא מערכות שמגדלות עד 56 צמחים במטר מרובע אחד, עובדה שפותחת אפשרות לגדל מיני תבלינים וירקות גם בחללים קטנים מאוד.
בעזרת מגוון המדריכים החינמיים הפזורים ברשת וקהילות המגדלים העירוניים, גם אדם שמעולם בחייו לא גידל דבר, יכול כבר מחר בבוקר להתחיל לגדל מגוון צמחים בהצלחה, כאשר עם הזמן יהפוך למגדל מקצועי ומנוסה שמניב מקסימום יבול ומינימום מקום ומשאבים.
ההתנסות האישית מוכיחה כמה פשוט וישים הפתרון בכל סקאלה אפשרית וכי עתיד גידול המזון צפוי להשתנות במהרה, אם לא באמצעות הובלתה של המדינה, אז באמצעות הובלת אזרחיה, כי בכל זאת, אי אפשר לעצור רעיון שהגיע זמנו.
הערה: נזקי החקלאות נגרמים ע"י חקלאות הבשר, החלב והחי גם יחד. החקלאות העירונית צפויה לפתור את נזקי החקלאות מהצומח, כאשר ישנם מהלכים נוספים שצריכים להעשות על מנת לפתור את הבעיה בשלמותה. על כך תוכלו לקרוא כאן.
רוצים להצטרף לקהילת המגדלים ולקבל חומרים מקצועיים שיסייעו לכם למקסם תפוקה? הרשמו לניוזלטר שלנו.
