המזון הצמחי שלנו מלא בצער בעלי חיים, זו עובדה קיימת. גם בחקלאות המסורתית וגם בחקלאות האורגנית משתמשים במוצרים מן החי אשר מקורם בבתי מטבחיים ובתי גידול תעשייתיים על מנת לגדל את הירקות והפירות שלנו. עובדה זו מהווה בעיה אידאולוגית קשה עבור הטבעונים שבינינו במיוחד, כמו גם עבור אלה אשר מעוניינים להקטין את הנזק האקולוגי העצום שהחקלאות של ימינו מייצרת. אז מה עושים?
מאז הרצאתו של גארי יורופסקי הטבעונות תפסה תאוצה בלתי נתפסת; הפגנות, פרוייקטים דוקומנטרים, סדרת הרצאות, פרובוקציות מתוזמנות, תכניות קליטת מצטרפים וקבוצות תמיכה הן רק חלק מהפעולות שנוצרו על מנת לקדם את הקונספט שמתבסס ביסודו על חמלה לבעלי החיים בנוסף לסיבות בריאותיות.
כידוע, הטבעונים מקפידים למזער עד כמה שניתן את הפגיעה בבעלי החיים ואינם ניזונים מתוצרת שמקורה בהם, בנוסף, אותה מודעות לנזקים האקולוגים שגורם גידול הבשר, הביא רבים מהם להעדפה של תזונה אורגנית נטולת דשן כימי, ריסוסים וקוטלי עשבים משום שהיא מזיקה פחות לסביבה. כן, זה בדר"כ בא יד ביד, ברגע שהתעוררת לנזק שהתזונה המודרנית גורמת לאקולוגיה העולמית ולמוסר האנושי, הסביבה ובעלי החיים נשזרים האחד בשני.
אך אם גם אתם הגעתם לדרך הטבעונית בעקבות החמלה יותר מאשר הסיבה הבריאותית, אנו מחוייבים לומר לכם את האמת; השיטה האורגנית התעשייתית והקונבנציונאלית לגידול מזון הן כנראה לא הפתרון עבורכם.
שתי השיטות הרווחות בימינו, הקונבנציונאלית והאורגנית, פעמים רבות מסתמכות על מוצרים מן החי. החוות הקונבנציונאליות משתמשות בצואה מחוות מתועשות ומתקני כליאה, והחוות האורגניות אשר נמנעות מדשנים כימיים, משתמשות בתוצרי חוות ובתי מטבחיים כמו; קמח דם, קמח בשר, קמח עצמות, קמח קרניים וטלפיים, קמח נוצות, קמח דגים, מוצרי דגים, זבלים שמקורם מפסולת בתעשיית הצמר והפרוות, מוצרי לוואי מתעשיית החלב כו'
המשמעות של זה היא אחת, גם אם אתם טבעונים אשר מקפידים שלא לאכול מוצרים עם ביצים או אבקת חלב, מורידים מהדיאטה שלכם את כל מה שאהבתם ומכיל מוצרים מן החי, אתם עדיין צורכים מוצרים שלקחו חלק באכזריות האנושית כלפי בעלי החיים.
מרבית הטבעונים שניזונים מתוצרת צמחית בלבד אינם מודעים לעובדה הזו ומבלי לדעת בעצם ממשיכים לפרנס ולתמוך בבתי המטבחיים וחוות גידול חיות המשק התעשייתיות.
אז מה עושים? גידול טבעוני
האבולוציה של גידול המזון לקחה עוד צעד קדימה (למרות שמקורה נמצא הרבה אחורה) בדרך לביסוס השיטה שתוכל, בצורה מאוזנת עם הטבע, המגוון הביולוגי והאקולוגיה המקומית, להאכיל אותנו במזון בריא ונטול מוצרים מן החי – קוראים לה 'חקלאות טבעונית'.
ויקיפדיה מגדירה את החקלאות הטבעונית כ'גינון וגידול מזון אורגני טבעוני, אשר מכוון להקטנת ניצול בעלי החיים למינימום האפשרי".
בקצרה, המשמעות של זה היא סילוקם של המוצרים מן החי אשר נמצאים בשימוש בחוות המסורתיות והאורגניות כאחד. למעשה, חיות ומוצרים מן החי אינם הכרח לטיפוחם של מזונות צמחיים. מקורו של אף אחד מהמינרלים הנחוצים להעשרת האדמה אינו בבעלי החיים, אלא בצמחים. בטבע למשל, אלו הצמחים שמזינים את האדמה.
הצמחים משתמשים בפחמן וחנקן מהאויר וכמה צמחים מיוחדים מביאים את האלמנטים התזונתיים לפני השטח באמצעות שורשים ראשיים ארוכים. כאשר העלים, הענפים והשורשים של צמחים אלה מתפרקים באדמה, החומרים התזונתיים שהרכיבו אותם אז זמינים לצמחים אחרים. גם האלמנטים התזונתיים שנמצאים בצואת חיות המשמשת לדישון הקרקע מגיעה מצמחים או תזונה מבוססת צמחים שהחיות עיכלו.
למרות שהשיטה הטבעונית לגידול מזון אינה מוכרת יחסית לרוב האנשים, אין בה שום דבר חדש. במשך מאות שנים, חוואים לא הסתמכו על דשנים שמקורם מהחי בלבד, משום שלא היו מספיק חיות מבוייתות זמינות להפקת כמות כה גדולה של דשן, למעשה, ישנה היסטוריה ארוכה לשיטות גידול מבוססות צמחים בסין, יוון ורומא העתיקה.
על אף שהשיטה לא משכה תשומת לב רבה עד אמצע המאה ה-19 בעולם המערבי, 'דישון ירוק' הוא חלק חשוב מפעילותן של חוות רבות המבקשות לשמור על ערכי הקיימות ומהווה אף אבן יסוד בהן.
החקלאות הטבעונית היא גישה לגידול מזון הנועד לצריכת בני אדם מבלי לפגוע בצורה מכוונת בבעלי החיים. בניגוד לשיטות החקלאיות הקונבנציונאליות והאורגניות, השיטה הטבעונית דווקא מועילה לסביבה ולמערכת האקולוגית. השיטה ידועה גם כ'נטולת חיות', 'אורגנית-טבעונית' ו'מבוססת צמחים' ונמנעת משימוש במוצרים כימיים מלאכותיים (דשן סינטטי, חומרי הדברה, קוטלי עשבים ומאיצי גדילה), אורגניזמים מהונדסים גנטית (GMO), צואת חיות ותוצרי בתי מטבחיים.
שיטות לגידול טבעוני
חיפוי קרקע צמחי
עלים עבשים, חציר וקש משמשים לחיפוי קרקע אשר בהתפרקותו מספק הזנה לאדמה. חיפוי מאסיבי לקרקע שימש כאחת השיטות הראשונות לדישון וניתן ליישם אותו בכל עונות השנה, כמו גם בטכניקות שונות החל מ'משטחי חיפוי' או 'חיפוי לזניה'. חיפוי הקרקע בצמחים גם מהווה שיטה המפחיתה את התחזוקה הנזקקת לגידול המזון ע"י הפחתת אידוי הקרקע והצורך בהשקייה תכופה, הפחתת העשבייה והצורך בדשנים.
קומפוסט צמחי
אבן היסוד בדישון קרקע לגידול טבעוני. קומפוסט צמחי הוא דשן אורגני הניתן לייצור ביתי משרידי צמחים אשר עוברים תהליך של פירוק ביולוגי על ידי מיקרואוגניזמים וחימצון. מעבר ליעילות שביצירת קומפוסט משאריות מזון, הוא גם מטייב את הקרקע, מאוורר ומעשיר אותה במיקרואורגניזמים חיוביים.
דשן ירוק (צואה ירוקה)
דשן ירוק הוא שיטה עתיקה; היוונים שתלו פול מיצרי בשדותיהם, הרומאים גידלו שעועית ותורמוס והסינים היו מודעים לערכם של הדשא והעשבים. דשן ירוק הוא שיטה יעילה לשיפור איכות הקרקע ולהעשרתה עד כדי כך שהיא עשויה למנוע לחלוטין את הצורך להשתמש בדשנים נוספים.
נסורת וחלקי עץ גרוסים
נסורת עץ היא מערכת דישון המשתמשת במעטפת עץ, בענפים קטנים וזרדים נשירים להעברת חומרים מזינים לאדמה ממש כשם שמתרחש באופן טבעי ביערות. תוצרי הלוואי של תעשיית הייעור יכולים לשמש ליצירת הומוס יציב ואדמה 'חיה' בשטחים חקלאיים.
גידולים מתחלפים
שיטה זו מסייעת לבנות את החומרים המזינים בקרקע ע"י גישה מוכחת להחלפת גידולים מעונה לעונה. השיטה כוללת גידול דגנים, חיטה, עדשים, אפונה, שיבולת שועל ושעורה לסירוגין. התוצאה היא אדמה עשירה מספיק על מנת להזין את הצמחים ולהלחם במזיקים.
גינון יער
גינון יער נוקט בגישה אקולוגית לגידול מזון על ידי שילובם של עצי פרי ואגוזים יחד עם שיחים, עשבי תיבול, שורשים, ירקות ופטריות אשר תומכים בפוריותה של הקרקע. שיטה זו דורשת השקעה ראשונית גדולה יחסית של זמן ואנרגיה, אך זו גם השקעה לטווח ארוך אשר מעצם היותה בת קיימא מצריכה תחזוקה נמוכה בלבד.
פרמאקלצ'ר צמחי
פרמאקלצ'ר היא גישה בחקלאות אשר מבוססת על עיצוב גינות, חוות והתיישבויות בהתאם לצרכי כדור הארץ והצרכים האנושיים לטווח הארוך.
מעבר לגישות שהוזכרו מעלה, ניתן להוסיף כל גישה אחרת שמעשירה את הקרקע ללא ניצול בעלי חיים.
למען האמת, ואם יורשה לי לכתוב את סיכום הדברים בנימה מעט אישית, הרחבתי מעט מאוד בכתבה על הנזק העצום שגורמת החקלאות של ימינו למערכת האקולוגית, למגוון הביולוגי, לזיהום האויר וזיהום המים. מסתבר שגם הצורך הבסיסי שלנו, תמים וחיוני ככל שיהיה, בזרועות התעשייה והקפיטליזם הופך לנשק קטלני שרוצח את כדור הארץ לאט אבל בטוח וההחלטה לעבור לחקלאות טבעונית אינה רק אחריות של פעילי זכויות בעלי חיים אלא של כל בעל חיים על כדור הארץ, כולל בני האדם ורק מודעות ודרישה של מסה אנושית תוכל ליצור שינוי אמיתי לאורך זמן.
שתפו את הכתבה עם חבריכם, דברו על זה, תחקרו, תבינו ותעשו. אל תוותרו על העולם ועל המוסר האנושי עדיין.
גם לי מעט קשה להאמין לכל תוכן הכתבה מסיבה שונה. אני בטוחה
שהרבנות היתה קופצת על 8 זוגות רגליים אחוריות בעניין זה,
בהקשר לכשרות.
את לא חייבת להאמין לנו, מוזמנת לבדוק בעצמך את העניין.
האם כרגע אילצתם אותי ללא ידיעתי, מעצם תגובתי, להירשם לניוזלטר
שלכם ? מקווה שלא, ואם כן, אודה לכם אם תסירו אותי…
לא נרשמת.
שלום רב, כתבה קצת ישנה, מקווה שעדין מישהו קורא את התגובות.
אני מגדל ירקות בשיט אקולוגית על שטח קטן של כשני דונם. הגעתי לכתבה דרך שיחה עם לקוחה טבעונית שהופתעה לשמוע שאנחנו משתמשים בקומפוסט המבוסס בין השאר על זבלים מהחיי.
בתור צמחוני מעל 25 שנה שחייב עם ילדים טבעוניים אני מבין לגמרה את הבעיה בשימוש בקמחים – (בקומפוסט קצת פחות אבל נשאיר את זה בצד כרגע).
השאלה שלי היא אחרת – כל הפטרונות היפים שהובאו בכתבה לתחליפים לזבלים – כולם מעולים לגינה הבייתית – עד כמה שידוע לי, אף אחד מהם לא יישים במקור חנקן יחיד לגידול אינטנסיבי של ירקות למשל.
האם יש לכם דוגמה – ולו אחת מהעולם לחווה שפועלת בשיטה זו? חווה אמיתית שמסוגלת לספק מזון באופן רציף לקהילה שלה? אני לא מכיר.
יש לזה פטרון – ודבקה הוא לא הוזכר בכתבה – יש מקור נוסף מעולה וזמין לחנקן שלא מערב שום הולך על ארבע – אבל…. כן מחייב אותנו לשינוי הרגלים קיצוני – אנחנו, כל אחד ואחד מאיתנו מזהם כל יום מים טובים עם עודפי החנקן מהגוף שלנו.
הדרך היחידה שיכולה להחליף שימוש במוצרים מתעשיית הבשר לצורך גידול ירקות היא סגירת מערכת הביוב ומעבר של כל האוכלוסיה לשירותי קומפוסט שיגיעו בסוף לשדה. אבל זה שינוי תפיסתי ותשתיתי שאנחנו מאוד מאוד מאוד מאוד רחוקים ממנו. ועד שהוא לא יקרה – לא תהיה בשוק חסה שלא מבוססת על תוצרי בעלי חיים. פשוט אין פטרון יישים וכלכלי אחר.