מאבק אזרחי כנגד הדת הקפיטליסטית שמאיימת על חיי תושבי מפרץ חיפה

התחזית העולמית שעולה מדו"ח סביבתי של האו"ם מזהירה אותנו שבשנת 2050 יהיה לאנושות רוצח חדש, שקט, מיומן וקטלני במיוחד – זיהום האויר; זיהום צפוי להיות סיבת המוות המרכזית בעוד 35 שנה, בעיה אמיתית שנהיה חייבים להתמודד איתה. אך לתושבי מפרץ חיפה העתיד השחור הזה כבר כאן.

בסיפרו החדש של פרופ' יובל נח הררי, 'ההיסטוריה של המחר', הוא סוקר את הבעיות שהתמודדה עימן האנושות במאה ה-19; רעב, מגיפות ומלחמות רצחו מאות מליוני אנשים ברחבי העולם ואלו היו חסרי ישע אל מולם. כיום, במאה ה-21, הוא טוען כי שלושת רוצחי הענק האלה גומדו באמצעות מדע, טכנולוגיות ופוליטיקה מודרנית עד כדי כך שהם היום בעיות שוליות ונקודתיות שלרוב אינן נוגעות למדינות המפותחות.

במקום שבו היו מלחמות, רעב ומגיפות, היום יש מסחר בינלאומי, טכנולוגיות חקלאיות ושירותי רפואה מתקדמים שמונעים בעיקרם על ידי השיטה הקפיטליסטית. אז למה אם הצלחנו לנצח את הרוצחים הגדולים ביותר של האנושות אנו עדיין עומדים בסכנת הכחדה?

דת ושמה קאפיטליזם

לשיטתו של פרופ' יובל נח הררי, דת היא מערכת חוקים שבאה לשרת רעיון גדול וחשוב יותר מהאנשים המאמינים בה או שלשמם היא נוצרה. כך במרבית הדתות האלוהים הוא חיצוני, עליון לאדם ובעל מערכת חוקים כה מסועפת כאשר לעיתים החוקים הללו אינם מועילים ועלולים אף להזיק לאדם המאמין בו. לטענתו גם השיטה הקפיטליסטית, שבבסיסה עומד רעיון הצמיחה הכלכלית, כבר מזמן הפסיקה להיות כלי לשירות האדם שכן ערכיה עולים על צרכיו וכך בשקט בשקט הפכה לדת החזקה בעולם. הצמיחה הקפיטליסטית שחייבת להתקיים בכל מחיר מביאה לכך שבעלי עסקים עוצמתיים אשר ברשותם כל הכסף שהם רק יכלו לחלום עליו, עדיין אינם שבעים ואין להם שום מעצור ערכי מלבד עשיית הכסף.

הצד המכוער של הדת הקפיטליסטית בא לידי ביטוי בעיקר בחורבן האקולוגי שהעולם שלנו הגיע אליו. מפעלים מזהמים בלי אבחנה את האויר והמים, יערות נכרתים ללא אבחנה לגידול בקר לא אפקטיבי ומזהם, מינים ביולוגים רבים נכחדים ללא אבחנה בפסטיבל זיהום שיצא מכלל שליטה, אך למאמיני הדת הקפיטליסטית כל אלה אינם חשובים כמו הכסף.

דוגמא כואבת במיוחד ניתן להביא דווקא מכאן, מהבית, ממפרץ חיפה.
במפרץ חיפה ישנו ריכוז מפעלים על גבי שטח קטן אשר מייצר זיהום אויר בריכוז גבוה תוך פליטת כמות חריגה של רעלים. תושבי מפרץ חיפה (כמו גם תושבי אשדוד, תל אביב, רמת חובב ובאר שבע המזוהמות) סובלים כבר שנים מרמת זיהום גבוהה במיוחד אשר משפיעה באופן ישיר על בריאותם. על-פי אומדני משרד האוצר משנת 2008, נזקי זיהום האוויר בכל הארץ הסתכמו לכ-12 מיליארד ש"ח בשנה במימד הבריאותי בלבד ותושבי מפרץ חיפה מבחינים בסטטיסטיקת תחלואה שהולכת וגדלה עם השנים ועם הקירבה לאזורים המזוהמים (כמחצית מהילדים שחלו בסרטן בשנים 1998-2007 חלו כתוצאה מזיהום האויר).

ארגוני סביבה ורופאים טוענים כי זיהום זה, הוא זה שאחראי לכך שאחוז התחלואה והתמותה משורה של מחלות כמו אסתמה, מספר סוגי סרטן ומחלות לב, הוא גבוה יותר באזור מפרץ חיפה וסביבתה. בעקבות מאבק ציבורי הוחלט על קיומו של סקר אפידמיולוגי שיבדוק את הטענות, באפריל 2015 הצטרף משרד הבריאות לטענה שיש קשר בין זיהום האוויר בחיפה לבין הזיהום בה, ובה בעת המשרד להגנת הסביבה נערך להכרזה על האיזור כ"אזור מוכה זיהום".

המאבק של תושבי מפרץ חיפה בזיהום

על אף שבשנים האחרונות הוכנסו במפעלים טכנולוגיות אשר מצמצמות את שיעורי פליטת החומרים המסוכנים והורידו אותם מעט, הסיכון התחלואתי ממשי בהחלט ותושבי מפרץ חיפה חרדים לבריאותם ולבריאות ילדיהם.

כך למשל, לינוי סוסאן ובני משפחתה חיים בשנים האחרונות בתוך סיוט. מאז לקתה בלוקמיה מסוג ALL; היא עברה טיפולים קשים ואף השתלת מח עצם, שהושג אחרי חיפושים ממושכים ברחבי העולם. גם היום היא מטופלת מספר פעמים בשבוע כדי לוודא שהמחלה לא תתפרץ שוב. לפני חודשיים הגישו הוריה של לינוי סוסאן מחיפה תביעה נגד משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה בטענה כי לא דאגו לטפל בזיהום – ובכך גרמו למחלתה.

המשפחה של לינוי סוסאן מחיפה היא משפחה אמיצה במיוחד, בנוסף למאבק שלהם על החיים של לינוי וההישרדות שלהם בכל המציאות הקשה – הם לקחו על עצמם מאבק ציבורי.  צפו בכתבה שעשתה רשת הטלוויזיה i24 על המאבק.

אביה של לינוי אמיר סוסאן: "נלחמנו על חייה, עכשיו אנחנו נלחמים על הצדק. יצאנו למאבק מול המדינה, ואנחנו יודעים שלא יהיה קל, ויש להם סוללה של עורכי דין. אני נמצא הרבה במחלקה האונקולוגית של הילדים בבית החולים, ורואה בכל שבוע לפחות ילד חדש במחלקה, ומשפחה חדשה שמתמודדת על המחלה הקשה. בחרנו להאבק כדי שבאמת יהיה לכולם יותר טוב, לראות סוף סוף שינוי אמיתי"

לתמיכה בקמפיין גיוס ההמונים של משפחת סוסאן לחצו כאן

"כואבת לי מאד הידיעה, שלינוי הבת שלנו, לא חוותה את החוויות הרגילות שכל ילד עובר בילדות, כי היא איבדה את כל הילדות שלה. אין לה חברים, היא מנותקת כבר כמה שנים מהעולם, בית החולים הוא הבית השני והשגרה היומית שלה. לאחרונה אנחנו מחברים אותה כל יום לנוזלים למשך 4 שעות. במקום שתאכל את כל האוכל הרגיל, היא כל יום מקבלת המון תרופות, שמאפשרים לה לחיות ומחזקים את המערכת החיסונית, שנהרסה לגמרי בטיפולים. עד היום היא עוד לא יצאה מהסכנה, לכן היא עדיין לא הולכת לבית הספר.

לקחנו על עצמנו משימה קשה – מאבק במדינה, שתכיר בכך שהמחלה של הבת שלנו נובעת כתוצאה מזיהום האוויר החמור בחיפה. זה מאבק לא פשוט בכלל, אבל אנחנו מלאי אמונה, בדרך הזו. תסכימו איתנו שאי אפשר להמשיך לשתוק כשכל כך הרבה ילדים חולים פה"

ליאורה אמיתי, אזרחים למען הסביבה: "כן, אני יודעת שהחיים של כולנו כאן הם חיים מאתגרים, אבל הסיפור של משפחת סוסאן והאתגר שהם לקחו על עצמם, כדי להאבק על הבריאות של כולנו – חייב לאתגר כל אחד ואחת מאיתנו: לצאת טיפה מהאדישות, לחשוב על הילדים במחלקה האונקולוגית, על העובדה שגם כעת בימי החום והחופש הגדול, הם לא רואים את הים, או יכולים לשכשך בבריכה והם לא יכולים לשחק עם חברים, או פשוט להיות כשאר הילדים. נוסף לעובדה שבאמת – הם סובלים ונשקפת להם סכנת חיים.  אני מזמינה אתכם להכנס לדף של הקמפיין אותו הקמנו באתר שלנו לתמיכה במאבק החשוב הזה לתרום, ולהפיץ לחברים."

הכתבה נכתבה בשיתוף עם ליאורה אמיתי מארגון אזרחים למען הסביבה