אנו רואים אותם בכל מקום וחולפים לידם באין מפריע כל יום, גוזמים ועוקרים אותם מהגינות שלנו, ערכם הקיומי מבוטל ולא מעניין מבחינתו וזאת מבלי לדעת כמה אותם צמחי בר מלאים כל טוב וחיוניים עבורנו.
האנושות התרגלה שהאוכל שלה גדל בסופר, שהכל מגיע ארוז ומסודר על המדפים והמחיר השקלי הנדרש עליו הוא הדמעה שלאחריה מגיע הקציר הטעים והמזין, אבל לא תמיד מה שהאנושות הורגלה אליה היא המציאות האולטימטיבית. מה אם נגיד לכם שאתם מוקפים באוכל בריא, טרי, חינמי וזמין בשבילכם לקטוף? שאותו לא צריך לזרוע בדמעה ובהחלט טוב ומומלץ לקוטפו ברינה? קיראו היטב את הכתבה וכבר בפעם הבאה שתצאו החוצה סביר שתבחינו בשפע האוכל וצמחי המרפא שמקיף אתכם תמיד.
גדילן מצוי -Silybum marianum
זה אולי אחד הצמחים מאיימי המראה הנפוצים ביותר. עליו הקוצניים המתפרשים לכל עבר, פרחיו הגבוהים עם עטרת הקוצים החדה, העורקים הלבנים על עליו הירוקים – כל אלה כנראה נועדו להגן על הצמח מפני מרעה ולאפשר לו להתרבות ולהתפרס כפי שעשה עד כה. רבים נוטים להתבלבל בין הגדילן המצוי לברקן הסורי, ההבדל הויזואלי בינהם מתבטא בעיקר בפרחים כאשר בגדילן קוציו אינם מסתעפים ואילו בברקן דווקא כן.
הגדילן המצוי אכיל לגמרי – מהפרח עד לשורש והוא בעל יתרונות רפואיים מדהימים כמו טיפול בדלקות כבד כרוניות (שמן זרעי הגדילן אף הוכח רפואית בעניין), המרצת מיץ המרה, טיפול בצהבת, אבני מרה ושיעול. בגדילנים ישנן תרכובות כימיות אנטי אוקסידנטיות והוא נחשב לאחד מצמחי המרפא העתיקים והיעילים שישנם.
חלקים אכילים: עלים, גבעול, זרעים, פרחים, שורש
הערות: פורח בישראל בין מרץ למאי
פלייליסט סרטונים על הגדילן המצוי
חרדל לבן – White Mustard
החרדל הלבן הוא אחד הצמחים הנפוצים בישראל. ניתן למצוא אותו מצפון עד דרום מכסה שדות שלמים וכל פינה שטרם בא הגנן שכיסח וגזם את צמחיית הבר שבה. פריחתו של החרדל מתרחשת במהלך כל החורף בחודשים נובמבר – מאי וידוע שהוא שימש כתבלין ולמאכל עוד בתקופה המשנה והתלמוד.
עם השנים דווקא הרומאים היו אלה שגילו את הפוטנציאל הגלום בצמח וייצרו ממנו את ממרח החרדל האהוב. היוונים היו אלה שגילו את תכונותיו כצמח מרפא והיום נעשים מחקרים באשר ליתרונותיו בהקלה על כאבי שרירים.
חלקים אכילים: זרעים, עלים, פרחים
שימו לב: לחרדל הלבן קרובי משפחה שדומים לו במראה, רובם אכילים גם כן, אך מומלץ ללמוד לזהות את הייחוד של פרחיו לשם אבחנה נכונה.
קצירת החרדל הלבן
רגלת הגינה – Purslane – Portulaca oleracea
בעוד שאנו נאבקים לסלקה מהגינות שלנו, רגלת הגינה יכולה לספק לנו ויטמינים ומינרלים רבים. רגלת הגינה היא צמח שתלטן בעל עלים בשרניים שגדל פרא במקומות רבים בארץ וחוסנה בפני מזיקים הופך אותה לצמח חזק ועמיד במיוחד. ניתן לאכול אותה עם או בלי בישול לאחר שהתפתחו זרעיה והיא מכילה ריכוז גבוה של חומצת שומן מסוג אומגה 3, ברזל, מגנזיום, אשלגן, סידן, זרחן, נחושת, ויטמין A, ויטמנין C ויטמין B 1/2/3/6, חומצה פולית ועוד. יתרונותיה הבריאותיים רבים וכוללים בין היתר כקוטלת חיידקים, פטריות, משככת כאבים, ריפוי בעיות בדרכי השתן, בעיות עוד ועוד. למעשה, גנדי מנה את צמח הבר הזה כאחד מהמזונות האהובים עליו.
חלקים אכילים: העלים
שימו לב: אכילה מרובה מדי עלולה להזיק ומומלץ שלא להגזים בצריכתה.
סרטון אינפורמטיבי על רגלת הגינה
דנדליון – Dandelion – Taraxacum officinale
הדנדליון הוא מתנה שאלוהים הסתיר בין עשבי גינתכם, הוא וכל בני משפחתו אכילים לגמרי והם מכילים כל כך הרבה תועלות תזונתיות ורפואיות. קשה מאוד להבדיל בין סוגי הדנדליון בשלב ההתפתחותי המוקדם שלהם, אך ההבדל ניכר כאשר הם מתחילים לפרוח. מומלץ לאכול את עליו וגיבעולו בצעירותם לפני שמתחיל לגבוה ולהוציא פרחים משום טעמם המריר בשלבים אלה. הדנדליון עשיר בויטמיני B למיניהם, ויטמין A, E, C ו-D, אשלגן ועוד, הוא מעולה לניקוי הכבד והדם, לטיפול בבעיות עור כרוניות, מפחית גזים, סכרת, עוזר בתפקוד המעיים ומערכת העיכול, החלב שגבעולו מסייע בטיפול בפצעים ובשומות ולמעשה, חבל מאוד אם תוותרו עליו בסלט שלכם.
חלקים אכילים: השורשים, העלים, הפרח והגבעול
שימו לב: פרחים צעירים (גם אלה שטרם פרחו) הם החלק הטעים ביותר בדנדליון
סרטון אינפורמטיבי אודות הדנדליון
תלתן אדום – Red Clovers
אם גם אתם תהיתם מה זה הפרח היפהפה הזה שיצא בגינתכם ככה פתאום מבלי ששתלתם אותו, אז גם אתם נשבתם בקסמי יופיו של התלתן האדום מבלי לדעת איזה אוצר גלום בתוכו. הצמח הוא רב שנתי ופורח בין יולי לספטמבר. ניתן לאכול את עליו טריים או מבושלים, את הזרעים והנבטים ניתן להוסיף לסלט, הפרח גם הוא אכיל ואת השורש יש לבשל טרם האכילה. התלתן האדום היה בשימוש אלפי שנים כצמח מרפא אנטי דלקתי, משתן, מונע עוויתות, מכייח ומטפל בבעיות עור, כיום הוא גם נמצא בשימוש ברפואה המודרנית כמאזן הורמונלי במלחמה בסרטן. יש בתלתן האדום רמות גבוהות של פיטואסטרוגנים והוא נמצא בשימוש גם כתוסף תזונה, בתה ובאידוי. יש בעליו ובפרחיו מגנזיום, סידן, נחושת, ברזל, זרחן, ויטמין A, B, C ועוד.
חלקים אכילים: שורשים, עלים, פרח, גבעול, זרעים
שימו לב: לא מתאים לנשים עם היסטוריה של סרטן השד
לפה גדולה – Burdock – Arctium lappa
ודאי יצא לכם לפגוש בצמח המאיים הזה שנראה שלא כדאי למעוד לידו, שהקוצים שלו נתפסו לכם במכנסיים ושלא הבנתם – למה למען השם הוא נברא חוץ מלהציק? אז הנה, מגוון סיבות טובות ללמה הצמח הקוצני הזה הוא אחד הדברים הבריאים והמועילים שפגשתם.
הלפה הגדולה ידועה ביכולות הריפוי שלה והייתה בשימוש במשך מאות שנים בתרבויות שונות לטיפול במגוון רחב של מחלות. במערב משווק צמח זה בטבליות כתוסף תזונה ובמזרח אוכלים את פירותיו. הוא מסייע לגוף להתמודד עם תפקודי תזונה וניקוי ומשמש לטיפול במצבים רעלניים כמו דלקת כרונית, מחלות עור, דלקת פרקים, סכרת, מחלות ממאירות ועוד. הלפה הגדולה מכילה 13 חומצות אמינו, סידן, אבץ, כרום, מנגן, ברזל, אשלגן, מגנזיום, ויטמין B1, B2, B3, B6, ויטמין C, ויטמין E ועוד.
חלקים אכילים: שורש, עלים, גבעול, פירות
שימו לב: אנשים הרגישים לצמחים ממשפחת המורכבים, יכולים לפתח תגובה אלרגית ללפה.
סרטון עם מקבץ תמונות רחב לזיהוי הלפה הגדולה
חלמית מצויה – Malva nicaeensis (חוביזה)
לחוביזה יש מקום של כבוד בין צמחי הבר מכיוון שכבר רבים מכירים את יתרונותיה התזונתיים יחד עם היותה אכילה על כל חלקיה. ניתן למצוא ברשת מתכונים רבים לסלטים, תבשילים וממולאים טעימים העשויים מחוביזה ואם אתם עדיין חולפים על פניה מבלי לעצור לקטוף או גוזמים אותה מגינתכם – כדאי שתשימו לב ואוזן משום שזה כנראה הירק הזמין ביותר עבורכם.
בחוביזה ויטמינים, מינרלים וחלבונים רבים, טעמה מזכיר תרד עשיר ובריר המתתוק שיוצא מגיבעולה משתמשים באנגליה להכנת מרשמלו. לקראת סוף האביב, כאשר החוביזה מתחילה להוציא את פרחיה ופירותיה, העלים הופכים מרירים יותר ומומלץ לבשלם טרם השימוש.
חלקים אכילים: עלים, גבעול
שימו לב: מומלץ לאכול בתקופת הצמיחה, לפני הפריחה.
מתכון לקציצות חוביזה
עולש מצוי – Dwarf Chicory
הצמח הזה נפוץ מאוד בארצנו הקטנטונת ורבים מאיתנו נאבקים עימו כשמנסים לתולשו מהשורש בכדי לסלקו מגינתנו, אך מה שאנו לא יודעים זה שהצמח הטורדני הזה הוא אחד המאכלים הותיקים באזורינו.
עלוש מצוי הוא צמח חד שנתי בעל שושנת עלים בצורת מסור שמצמיח תפרחת גבוהה ותכולה. צמח הבר המצוי הזה נאכל חי או מבושל ואת זרעיו ניתן לקלות להכנת תחליף קפה, ברפואה העממית נוהגים להשתמש בכל חלקי הצמח לריפוי אנמיה, חוסר תיאבון, דלקות במערכת השתן ורמת סוכר גבוהה בדם. העולש נחשב לצמח הטוב ביותר לריפוי מחלות כבד ולניקוי מערכת הדם מזיהומים.
חלקים אכילים: עלים, שורש, גבעול, זרעים
שימו לב: לעולש מינים קרובים ודומים בעלי שימושים נוספים וחשוב לזהותו היטב לפני השימוש.
צמח ראשון בתמונה נקרא בערבית חורפש השני כורדלה חלמית חובזה כמובן רגילה השאר איני יודע את שמם בערבית
תודה מעניין מאוד
אשמח לדעת יותר
תענוג לדעת מה מכילים הצמחים הנ"ל.
כבת מושב לשעבר נהגנו לקטוף את החורשפ התיאבון רב, עם השיניים קלפנו את הקוצים במיומנות רבה.
עם השנים חל שיפור עצום בניקוי הקוצים.
חובזה תמיד הייתה מצרך חשוב עבורנו ואף למדתי את ילדי מה אפשר לאכול מהטבע בכייף. כמו גם את החמציץ בעל הפרח הצהוב ועוד.
קבלתי ויטמינים מבלי לדעת עליהם וכך חוסנתי מהטבע.
עד כמה שאני יודעת שן הארי הישראלי אינו מתאים למאכל אלא קרוביו בצפון אמריקה
כנראה מה שאת יודעת, אינו מדויק! מי אם לא בני.הארץ..או בני.המקום.הזה..שקראו לו ישראל, יודעים מזה אלפי שנים, מה אכיל כאן ומה לא. הבדואים הגליליים, קוראים לשן הארי "עילת" (מזכיר כמובן המילה "עילית"…ואולי זה לא סתם!)
על כל פנים, הכרתי את ה"עילת" דרכם, באמצע שנות השיבעים, בזמן שליקטו אותו, באביב, ליד ביתי שבמושב שגב, שם התגוררתי אז. מאז הוא אכן נחשב למזון על …בשולחני. הבדואים היו מאדים אותו קלות, קוצצים קטן, מוסיפים בצל.מוקפץ, מוזהב, לימון, שמן זית והופה! מעדן על!!
בתמונה הראשונה מה זה? איזה צמח זה בתמונת הכותרת?
גדילן מצוי
ישנה אפליקציה בשם צמח השדה, למי שמטייל ומעוניין במגדיר.בתשלום חד פעמי זעום.
נועה עד כמה שאני מבין "עילת" זה עולש בערבית ולא קשור לשן הארי
צודק רוני. עילת זה עולש על פי הפרחים הכחולים. ובבדואית נקרא "עגד". בצעירותו הוא נאסף עד לשורש, לא כולל שורש, נשלק במים רותחים, נסחט מהמרירות ואז
מניחים אותו על בסיס של בצל מטוגן בשמן זית , מלח ופלפל שחור. מפוררים את הגושים הסחוטים לתוך הטעמים עם מזלג. לפני הגשה זרזיף לימון סחוט ישפר את הטעם.