תגית: גידול הידרופוני

אם הגידול ההידרופוני בחורף קל ומתגמל ולעיתים אף ללא דישון או איזון חומציות הצלחנו לגדל לנו תוצרת מכובדת, אז הגידול ההידרופוני בקיץ הישראלי הוא בערך ההפך הגמור מכך. התחממות המים היומיומית, ריבוי המזיקים, סתימת התעלות, דרישות התזונה של הירקות הפירותיים, עודף השמש, הצורך בהאבקה ועוד אתגרים רבים שהמגדלים נתקלים בהם, הופכים את הגידול למאתגר ותובעני יותר שרק מי שיערכו מראש ויהיו מוכנים לתת לצמחים במערכת ההידרופונית שלהם את מה שהם זקוקים לו, יזכו לקצור פירות רבים והנאה צרופה מהגידול שלהם. עבור אותם מגדלים מסורים קיבצנו את 11 האתגרים השכיחים ביותר בקיץ והפתרונות האפשריים שלהם.

1. המים מתחממים יתר על המידה

הבעיה הראשונה והמשותפת כמעט לכל מי שמגדל הידרופוני מחוץ לבית בחודשי הקיץ היא התחממות המים. הטמפרטורה המומלצת לגידול הידרופוני מוצלח נעה בין 18 ל26 מעלות, כאשר 21 מעלות היא הטמפ' הממוצעת האידאלית לרוב הגידולים.

התחממות המים גורמת למחסור בחמצן שמוביל למחלות שורשים ולשינויי חומציות דרסטיים, המענות מכך חיונית בהחלט לגידול הידרופוני מוצלח, או במילים אחרות – מים קרירים הם המפתח להתמודדות הצמחים שלנו עם הקיץ הקשה.

הפתרון: החל מפתרונות מאולתרים ועד למקצועיים ביותר

אז מה עושים? ובכן, ישנן כל מיני שיטות DIY מאולתרות וזולות שניתן לנסות, החל מחיפוי המאגר, קבירתו, הצללתו, איוורורו, הכנסת בקבוק קרח לתוכו ועוד (למאמר בנושא לחצו כאן). השיטות הללו בהחלט יכולות לעזור אך עלולות שלא להספיק במקרים מסויימים, ואז במידה והגידול ההידרופוני שלכם באמת מצדיק זאת ניתן לפתור את הבעיה סופית עם צ'ילר שיקרר את המים באופן שוטף לטמפרטורה שתגדירו לו. אמנם מדובר על פתרון יקר יחסית, אבל הוא המקצועי והנוח ביותר למגדל ההידרופוני.

2. הבעיה: מחלות שורשים מדבקות בגידול ההידרופוני שלנו

שכיחותן של מחלות השורשים עולה בקיץ ומגדלים רבים מתלוננים על שורשים שאיבדו את צבעם הלבן והשחימו או השחירו בשילוב עם איבוד מרקמם לטובת תחושה רכה וכמעט ג'לית, לרוב מדובר על פיתיום, טפיל פטרייתי שהתפשטותו מהירה והוא עלול, במיוחד במערכות הידרופוניות שממחזרות ומשתפות את המים בין כל הצמחים, לגרום להדבקה והידרדרות של כל הצמחים במקביל.

פתרון: חיטוי וטיפול במי חמצן

במקרה הזה, במידה ותפסתם את הפיתיום בזמן, כלומר לפני שגרם לנזק ממשי בצמחים, ניתן להשיב מלחמה עם חיטוי המערכת במי חמצן ומתן מי חמצן באופן שוטף במים. הפעולות שתעשו בהחלט מסוגלות להחזיר את הבריאות למערכת ההידרופונית שלכם. כאן תוכלו לקרוא על שימוש במי חמצן לחיטוי מערכות הידרופוניות וטיפול במחלות שורשים.

במידה והגבתם מאוחר מדי לתופעה ונתתם לפיתיום לגבות קורבנות, מומלץ פשוט להחליף את כל הצמחים במערכת, לא לפני שתנקו ותחטאו אותה מכל שארית של הפטרייה הטפילית הזו.

3. בעיה: מזיקים בהתקפה

הקיץ הוא גם התקופה בה כל המזיקים הכי מעצבנים מתעוררים ומקבלים תאבון לגידולים שלנו. אז נכון, הצמחים ההידרופונים שלנו לא שתולים באדמה ולא נדבקים במחלות ממנה או סובלים ממזיקים שמקורם בה, אך לצערנו זה לא פותר אותנו לחלוטין מהתמודדות עם מזיקים מעופפים או מטפסים.

כנימות, קימחון, אקריות, כנימה קמחית ועוד הם רק חלק מה'חברים' שעלולים להגיע לבקר במערכת ההידרופונית שלכם. המזיקים נמשכים בעיקר לצמחים חלשים או צעירים שעוד לא הספיקו להתפתח ולפתח רמה מסויימת של הגנה וחסינות אל מולם, אלו הם הקורבנות האידאלים, אך לא רק.

הפתרון: מניעה או מלחמת נגד!

המלחמה הטובה ביותר מול המזיקים היא מניעה. אם נשמור על סביבת המערכת נקייה, נסרוק את עלי הצמחים מדי יום ונוציא נגעים ומזיקים כבר ברגע שנזהה אותם טרם יתרבו, אנו בהחלט עשויים למנוע התפתחות מושבת מזיקים מתסכלת שתאלץ אותנו להוציא את ה'תותחים הכבדים' למלחמה שתוצאותיה אינן בטוחות.

אך במידה ואכן אתם נמצאים במצב של מלחמה מול המזיקים ברגע זה ממש, אנו ממליצים לקרוא את המאמר הזה שיסייע לכם להתמודד בדרכים פשוטות שניתן ליישם בבית. אם אתם מעוניינים בעזרה של תכשירים – לחצו כאן.

4. קמחון בקישואים ומלפפונים

למרות שהזכרנו את ההתמודדות עם המזיקים ממש בסעיף הקודם, שכיחותו של הקימחון, במיוחד במשפחת הדלועים, מצריכה איזכור נפרד שכן מצד אחד הוא אינו מזיק קלאסי ומצד שני הוא שכיח מדי כדי שנתעלם מקיומו. קישוא הוא ירק כיפי לגידול, לא צריך הדלייה או טיפול במיוחד והוא כנראה זה שיוציא לכם פירות ראשון בין כל ירקות הקיץ ששתלתם ויעשה זאת בכמויות גדולות. אך אחוז גדול מכם גם עלול להבחין עם הזמן בכתמים לבנים קמחיים שמופיעים על העלים ובמקרה של התפשטות מתקדמת, גם על הענפים. מדובר אם כן בקימחון, פטרייה אבקתית שמתפשטת במהירות וללא טיפול עלולה להשתלט על כל הצמח וסביבתו ולבצע הרס והרג חסר מצפון.

הפתרון: החל מסודה לשתיה ועד לגופרית

הטיפול הפשוט והביתי (חוץ מהסרת העלים הנגועים ביותר) בשלבים הראשונים הוא המסת כפית סודה לשתיה בליטר מים וריסוס על עלוות הצמחים מדי יום למשך שבועיים. אם אתם רואים שזה לא עוזר והקימחון מתעקש להשאר מומלץ לרסס גפרית או להעזר בתכשירים ייעודיים לפי ההוראות הכתובות על האריזה.

5. אתגרי העגבניות ההידרופוניות: שחור הפיטם ועש המנהרות

מגדלי עגבניות הידרופונים (ולא רק) עלולים להיתקל בתופעה די מעצבנת שבאה לידי ביטוי בכתמים שחורים על פירות שתילי העגבניות שטיפחו בכזו מסירות ואדיקות. לתופעה קוראים 'שחור הפיטם' ומקורה במחסור בסידן או אשלגן (או שניהם) בדישון לצמח. צמח העגבניה, בשלבי הצמיחה הראשונים שלו טרם הוציא פרי, היה זקוק לכמות גדולה של חנקן, אך ברגע שהחל לעמול על פירותיו האדומים צרכיו התזונתיים השתנו ויש לו כעת צורך ביותר סידן ואשלגן ויש לספק לו זאת.

הפתרון: תוספים תזונתיים ומלחמה בטוטה אבסולוטה

לרוב, לדשנים ההידרופונים הבסיסיים יש מספיק סידן ואשלגן וחוסרים מעין אלו לא אמורים להיווצר, אך אם בכל מקרה כך קרה לכם הוסיפו למים CAL-MAG ובלום בלאסט.

תופעה שכיחה נוספת בעגבניות, או יותר נכון, מזיק מעצבן במיוחד, הוא עש המנהרות או בשמו הלועזי 'טוטה אבסולוטה'. המזיק הזה מאוהב בצמחי עגבניה, במיוחד כשהם צעירים ורכים. ברגע שהצמח החל להוציא פירות הוא פחות ימשך אליו ויחפש את הצמחים הצעירים בקרבתו. עש המנהרות, כשמו כן הוא, חוצב מנהרות של ממש בעלי הצמח ואתם תבחינו בנתיביו על עלי העגבניה. הוא מתרבה במהירות ומאוד אוהב מזג אויר חם של בין 25 ל-35 מעלות. אם הוא הגיע גם לשתילי העגבניות שלכם, אנו ממליצים לטפל בו במהירות משום שהוא ידוע כמפחית יבול משמעותי החל מ50% ועד ל100% והרג הצמח כולו.

הדרך הטובה ביותר להתמודדות היא מניעה מראש באמצעות בתי רשת, אך אם כבר הותקפתם ויש צורך במתקפה חזרה, באפשרותכם להשתמש בתרסיסים מבוססי שמן נים.

6. קיץ הידרופוני ישראלי טיפוסי כולל יותר מדי שמש

הקיץ הישראלי הופך אגרסיבי יותר ויותר וכמות השמש (הפוטונים הזמינים לצמחים לשם ביצוע תהליך הפוטוסינתזה) עולה עוד ועוד ולצמחים אין באמת צורך בכל האור הזה. כך למשל עגבניה, הפרי הקייצי שכולנו אוהבים, זקוקה ל35 DLI בלבד (Daily Light Integral – סך כל הפוטונים האקטיביים שהצמח זקוק להם ביממה) בעוד השמש בחוץ מספקת 65 DLI.

הפתרון: הפחתת השמש על ידי רשתות צל

חשיפת יתר לשמש עלולה גם היא לגרום לנזקים לצמחים ולכן מומלץ להיערך מראש, במידה ומיקום המערכת ההידרופונית שלכם בשמש מלאה לאורך כל היום, עם רשת צל 50% שתסנן את הקרינה ותייצב את רמת הDLI לטווחים הרצויים.

7. קצב ריקון / מילוי המים

רבים מלקוחותינו פונים אלינו במהלך הקיץ עם חשש אמיתי לדליפה במאגר המים שלהם שכן הם נאלצים למלא בכל יום כמויות גדולות של מים שפשוט – נעלמים. ובכן, המים לא דולפים החוצה ולא נוזלים מחורים שלא היו קיימים לפני, אלא פשוט נשתים על ידי הצמחים ומתאדים מהפיוניות בעלים שלהם.

תקופת הקיץ, כשהם שהיא קשה לנו בני האדם ואנו נאלצים להגביר את כמות המים שאנו שותים ביממה, כך היא משפיעה גם על הצמחים. יתרה מכך, צמחי הקיץ, כל הירקות הפירותיים, במיוחד כשהם בשלבים מתקדמים של מתן פרי בעלי המון עלים גדולים וירוקים שמשמשים כלוויינים של ממש, זקוקים להמון מים על מנת לייצר את תוצרתם. הדבר נכון לצמחים שגדלים באדמה או בהידרופוניקה, רק שבהידרופוניקה נחסך האידוי והבזבוז שהשקייה באדמה גורמת.
אז כן, אם יש לכם 24 צמחים בוגרים במערכת עם מאגר מים של 30 ליטר, מילוי שליש או אפילו חצי מאגר מדי יום הוא אינו תופעה מדאיגה אלא הגיונית מאוד בהתחשב בנסיבות.

פתרון: מצוף פיצוי למילוי מים אוטומטי

הפתרון האפשרי הוא כמובן חיבור מצוף פיצוי לברז מים שימלא את המים בכל פעם שהם יורדים מהמפלס הרצוי, כך תמנעו משריפה של משאבות ומחלילה ייבוש המערכת בתקופה כה רגישה וקשה לצמחים.

8. ירקות מצהיבים ונופלים

הצמחים שלכם גידלו עלים גדולים וירוקים לתפארת, הוציאו פרחים יפהפיים שנפתחו בגאווה מדי בוקר, החלו אף להוציא פירות קטנים ואז.. אותם פירות פשוט הצהיבו ונפלו על הרצפה או נשארו להירקב על הצמח.

רוב הפעמים התופעה הזו מסמלת העדר הפרייה, כלומר, לא היו מספיק דבורים ופרפרים בסביבת הצמחים שביצעו את עבודת ההפרייה והפרי שלא קיבל האבקה ראויה, פשוט סיים את חייו טרם החלו.

פתרון: להיות דבורה ולעשות את הקסמים שהיא עושה

הפתרון הוא ביצוע האבקה ידנית, כאשר זו מתרחשת על ידי זיהוי פרחי הזכר והנקבה בצמח והעברת האבקה באמצעות קיסם אזניים קטן לפרחים הנקביים. ברגע שתסייעו לצמחים בתהליך הריבוי המקסים הזה שבטבע מתרחש על ידי חרקים, תראו איך הפירות לא רק מבצבצים להם, אלא גם גדלים ומתפתחים כמו שקיוויתם.

רוצים לדעת עוד על האבקה ידנית? ניתן לקרוא על כך במדריך שהכנו.

9. הידרופוניקה מטפטפת: סתימת תעלות ונזילות במערכות NFT

הירקות הפירותיים שאנו מגדלים בקיץ לא רק מגדלים נוף מאסיבי שמתפרס, מטפס ומשתלט על שטח רב בסביבת המערכת, הם גם מגדלים מערכת שורשים בריאה וגדולה בתוך מיכלי הגידול. אם אתם מגדלים את הצמחים שלכם במערכת NFT אתם עלולים לחוות סתימת שורשים שתגרום לנזילות בתעלות הגידול.

זה לא יקרה מיד ואתם בהתחלה תהיו כל כך מרוצים מהמערכת שלכם שהופכת ירוקה ומשגשגת בזמן כה קצר, אך לאחר מספר שבועות תוכלו להבחין בצמחים שיוצאים מתעלות הגידול משום ששורשיהם מילאו את כל המקום ודחפו אותם החוצה ובמהרה אף תחוו סתימות שימנעו את זרימת המים ויגרמו לטפטופים ונזילות מפתחי שתילה סתומים.

הפתרון: גיזום שורשים

הפתרון הוא ביצוע מעקב מתמיד וגיזום שורשי הצמחים אחת לשבועיים – שלושה. אל דאגה, הגיזום עצמו אינו פוגע בצמחים. הוציאו את הצמח עם כוס הגידול שלו בעדינות מתעלת השתילה, קצצו כ2/3 מאורך השורשים והכניסו אותו שוב בעדינות לתעלה.

10. הירוקת השתלטה על המערכת

ירוקת או אצה היא צמח שמבצע פוטוסינתזה בדיוק כמו שאר הצמחים במערכת ההידרופונית שלנו. גם היא ניזונה ממינרלים ואוהבת מאוד שמש ומים. אם היא החלה להופיע במערכת ההידרופונית שלכם כדאי שתטפלו בה במהירות אחרת היא תתפשט ותכסה את כולה, כולל הצינורות, שורשי הצמחים  והכוסות. הירוקת צורכת את הדשן של הצמחים שלכם וברגע שהיא מטפסת על שורשיהם היא גם חונקת אותם ומונעת צריכת חמצן.

היווצרותה של הירוקת נגרמת בשל חדירת אור למערכת אשר מאפשר לה לבצע פוטוסינתזה ולגדול בסביבה הלחה שהיא כה אוהבת.

פתרון: סתימת פתחים וטיפול במי חמצן

יש לכם פתחי שתילה שלא שתולים בהם צמחים? כסו אותם! יש לכם כוסות רשת עם צמחים שלא מונעים חדירה של אור? הוסיפו הידרוטון או טוף או אפילו ספוג בתוך כוס הרשת. אם מאגר המים שלכם שקוף או בעל צבע שעדיין מאפשר חדירה של אור, כסו אותו כך שקרני השמש לא יחדרו את הפלסטיק. באופן כללי הפתרון המיידי הוא לחפש כל מקום בו השמש חודרת לתוך המערכת ומאפשרת לירוקת להתפתח. טיפול שכזה ימנע הישנות וחזרה על המצב.

לאחר שהבנתם את מקור הבעיה וטיפלתם בו, הוציאו את הצמחים מהמערכת, שיטפו את שורשיהם תחת מים זורמים כך שתצא מקסימום ירוקת שמכסה אותם. פרקו את המערכת, נקו אותה מבפנים כולל את כל חלקיה, פרקו את המשאבה ונקו גם את הפילטר שלה תחת מים זורמים. חברו את המערכת, מלאו מים נקיים עם מי חמצן במינון המומלץ ותנו להם לעשות את עבודת החיטוי הפנימית שתשמיד כל שארית של זכר לירוקת שהייתה. לאחר זרימה של כמה שעות שפכו את המים, מלאו מים חדשים והחזירו את הצמחים להמשך צמיחה בריאה ללא הפרעות מירוקת שתלטנית.

11. מחוייבות הידרופונית גדולה: יותר מדי תחזוקה בקיץ

אם בחורף יכולנו פשוט לשתול את החסות והתבלינים ולשכוח מהמערכת עד לרמה שגם אם לא דישנו ולא איזנו חומציות הצמחים המשיכו להעניק ולא גילינו אתגרים משמעותיים בגידול ההידרופוני שלנו, הרי שכל מה שרשמנו לעיל מוכיח שהגידול ההידרופוני בקיץ הופך מאתגר וטובעני יותר.

כן, זה נכון, התחממות המים, המזיקים, עודפי השמש, הצמחים הגדולים.. הכל הופך להיות יותר תלוי בנו ומצריך מאיתנו הרבה יותר התייחסות לתחזוקה.

יש מי שיחליטו שהגידול ההידרופוני בקיץ אינו בשבילם ופשוט יעצרו את המערכת שלהם לחודשי יולי עד ספטמבר, אך אם החלטתם שאתם רוצים שהמערכת שלכם תפעל ותניב את התוצרת עליה חלמתם, עליכם לקבל מראש את האפשרות שתאלצו להתמודדויות שעלולות לקחת קצת יותר מזמנכם ולעיתים אף לדרוש מכם פתרונות פיזיים שיעלו לכם עוד קצת כסף.

פתרון: סביבה אידאלית, הערכות מראש ונכונות להתמודד עם אתגרים

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם האתגרים הללו בקיץ היא לספק לצמחים את הסביבה האידיאלית לגדול בה, כך תחוו צמיחה טובה, תימנעו מחוסרים, תימנעו ממזיקים ובסופו של דבר תהנו מתוצרת יפה ורבה לאורך כל הקיץ. אך אם תעגלו פינות, לא תשימו לב לטמפ' המים, לא תעקבו ותטפלו במזיקים מיד כשהם מופיעים, לא תדשנו ותאזנו חומציות.. אתם צפויים להתקל בקשיים ואכזבות רבות שבסופו של דבר יהפכו את הגידול פשוט למעמסה לא נעימה.

אנו ממליצים להחליט מראש אילו מגדלים אתם רוצים להיות, רציניים ומסורים או פשוט להפסיק את פעולת המערכת לחודשים הללו ולחזור שוב בסתיו כשהטמפ' מתייצבות והגידול חוזר להיות קל וסלחני.

כך או כך, אנו בנייצ'ר טק נמשיך ללוות אתכם ולעמוד לצידכם עם כל המידע והציוד לו אתם זקוקים על מנת שהגידול ההידרופוני שלכם יגיע למקסימום הפוטנציאל שלו.

השימוש בפלסטיק בהידרופוניקה שכיח למדי, אך ישנה שאלה מהותית שתלויה באויר וטרם קיבלה התייחסות ממשית – האם כל הפלסטיקים בטוחים לשימוש? האם חשיפה ממושכת לשמש לא תגרום לפליטת חומרים רעילים למים? והאם החומרים הללו לא מגיעים לירקות שאנו אוכלים בסופו של דבר? תשובות והבהרות בכתבה.

החומר הנפוץ ביותר בעל השימוש הרחב ביותר בגידולים הידרופונים הוא הפלסטיק. רובן המוחלט של המערכות ההידרופוניות עשויות מפלסטיק, רבים מהמגדלים משתמשים בצינורות פלסטיק במערכות שבנו בעצמם – אך עניין בטיחות השימוש בפלסטיק, שעלול להכיל כימיקאלים מזיקים והשפעתו על הבריאות שלנו, טרם עלה וקיבל התייחסות רצינית, עד עכשיו.

ב1988 נוצרה שיטת מספור על ידי איגוד סחר הפלסטיק האמריקאי אשר פירקה וחילקה את סוגי הפלסטיק באופן שיאפשר לייעל את היצור, המיחזור והסחר בפלסטיק. שיטת המספור הזו הפכה לשפה משותפת בינלאומית והיא מיוצגת על ידי משולש המורכב משלושה חצים עם מספר בתוכו.

מספור סוגי הפלסטיקים

1. פוליאתילן פרלטאלט – PET (PETE), polyethylene terephthalate
2. פוליאתילן בצפיפות גבוהה – HDPE, high-density polyethylene
3. פוליויניל כלוריד – PVC, polyvinyl chloride
4. פוליאתילן בצפיפות נמוכה – LDPE, low-density polyethylene
5. פוליפרופילן – PP, polypropylene
6. פוליסטירן – PS, polystyrene
7. תערובות פלסטיק מסוגים שונים

בנוסף לסוגי הפלסטיק, יתכן שיתווספו אליהם מייצבי (או בולעי) קרינה, גם עליהם נרחיב בהמשך.

1. פוליאתילן פרלטאלט – PET (PETE), polyethylene terephthalate

נמצא בשימוש להכנת בקבוקי משקאות קלים, מים, קטשופ, רטבים לסלט, חמאת בוטנים, ריבות וחמוצים.
מה שטוב בו הוא שלא ידוע לנו על התמוססות של כימיקאלים שחשודים כמסרטנים או משבשים הורמונאליים, אך למרות זאת, בחשיפה ארוכה לשמש הוא עלול לפלוט חומר בשם אנטימון אשר מזיק לבריאות.

השורה התחתונה: טוב לשימוש, אך לא בחשיפה ארוכה לשמש.

2. פוליאתילן בצפיפות גבוהה – HDPE, high-density polyethylene

הפלסטיק הזה בטוח יחסית לשימוש ומייצרים ממנו אריזות חלב, מים, מיצים ושקיות זבל וסופר. את הפלסטיק הזה נפגוש בגידול הידרופוני (או לא) בעיקר כחביות הכחולות המשמשות להובלת נוזלים.

פוליאתילן בצפיפות גבוהה הוא הפלסטיק ממנו מכינים את מרבית מיכלי הגידול בדרג מזון, אך יחד עם זאת, לא כולם מתוקננים לדרג מזון. על מנת להיות בטוחים ניתן לחפש על גבי הפלסטיק את סימון ת"י או של ה USDA/FDA/NSF.
פלסטיקים מסוג 2 שאינם בדרג מזון ייוצרו עם חומר שעלול להיות רעיל ומסוכן לבריאות שתפקידו לסייע בשחרור מהיר של הפלסטיק מהתבנית בה הוא מיוצר ובכך להגביר משמעותית את קצב הייצור.

השורה התחתונה: טוב לשימוש בהידרופוניקה כשהוא מיוצר בדרג מזון.

3. פוליויניל כלוריד – PVC, polyvinyl chloride

הוא אחד הפלסטיקים השנואים בחברות המחזור משום שקשה למחזר אותו אך הוא מבוקש ביותר בשל תכונותיו הנחשקות – חסינות לאש ולמים. בתעשיית המזון הPVC נמצא בשימוש בעטיפות של בשר, גבינות ומוצרים אחרים.

על מנת לרכך את הפוליויניל כלוריד, ייצרנים מוסיפים רכיבים 'פלסטיים' אשר מונעים מהמולקולות של החומר להתקרב האחת לשניה ובכך שומרים על גמישותו. אותם חומרים פלסטיים עלולים להיפלט מהפלסטיק אל המים בשימוש ממושך ומהווים סכנה לבריאותנו אף כשהם רק באים במגע עם מזון. בנוסף, לפי איגוד המזון הלאומי של ארה"ב, di-2-ethylhexyl phthalate (DEHP), אשר נמצא פעמים רבות בPVC נחשד כגורם מסרטן.

כמו כן הPVC מכיל ביספנול A (הוא הBPA המפורסם) אשר לו סכנות בריאותיות הקשורות לשיבוש המערכת ההורמונאלית אצל תינוקות, פגיעה בפוריות אצל נשים, השמנת יתר וגרימת הפרעות בגדילה.

צינורות הPVC אשר נמצאים בשימוש שוטף לצרכי אינסטלציה ובמערכות הביוב עשו הסבה לאחרונה גם לעולם ההידרופוניקה והאקוופוניקה ועלולים לפלוט כימיקאלים ככל שעובר הזמן ובחשיפה לשמש ומומלץ שלא לעשות בהם שימוש.

השורה התחתונה: רע לבריאות ורע לסביבה.

UPVC – צינורות המתאימים לשימוש לגידול הידרופוני

כיום ישנם בשוק צינורות UPVC או PVC-U לבנים או כתומים, כאשר הU מייצגת את ה- Unplasticied ומשמעותה שלא הוספו חומרים פלסטיים מסוכנים. בנוסף, צינורות UPVC אינם מכילים BPA והם בטוחים הרבה יותר לשימוש בגידולים הידרופונים.

מעוניינים לרכוש צינורות UPVC? צרו איתנו קשר.

4. פוליאתילן בצפיפות נמוכה – LDPE, low-density polyethylene

מסוג פלסטיק זה מכינים בתעשיית המזון בעיקר שקיות מזון קפוא ובקבוקים לחיצים.
יחסית לPVC הפלסטיק הזה 'בסדר', שכן לא ידוע על פליטת כימיקאלים אשר גורמים לסרטן או שיבוש הורמונאלי, אך מצד שני הוא לא ממוחזר כמו פלסטיק מס' 1 ו-2 ועל כן מזיק לסביבה הרבה יותר.

שורה תחתונה: בסדר לבריאות, לא בסדר לסביבה.

5. פוליפרופילן – PP, polypropylene

מהפוליפרופילן מייצרים חלק מבקבוקי הקטשופ, מיכלי היוגורט והמרגרינה, והוא רווח בייצור קופסאות אחסון המזון. הוא נחשב לבטוח לבריאות ואין מידע על פליטת כימיקאלים שחשודים כמסרטנים או משבשי הורמונים.

פוליפרופילן מתפרק בחשיפה לחום ולקרינה אולטרה סגולה המצויה באור השמש. בתהליך זה נוצר רדיקל חופשי אשר מגיב עם חמצן ונוצר אלדהיד וחומצה קרבוקסילית. הבלאי נראה כרשת של סדקים דקים המעמיקים עם זמן החשיפה לקרינה. לכן נדרשים תוספים בולעי קרינת UV לחפצים מפוליפרופילן המיועדים לשימוש תחת כיפת השמיים.

השורה התחתונה: יחסית בטוח לשימוש, אך רצוי לבדוק אם אכן מחוזק עם בולעי קרינת UV ובעל דרג מזון.

6. פוליסטירן – PS, polystyrene

מהפוליסטירן מייצרים בעיקר מוצרי קלקר, כמו זה הנמצא בשימוש ברפסודות הצפות המוכרות לנו מעולם ההידרופוניקה.
הוא נחשב לפלסטיק מזיק יחסית שכן הוא גם קשה מאוד למיחזור וגם מפריש סטירין שחשוד כחומר מסרטן. יחד עם זאת, מחקר העלה כי שחרור הסטירין מהקלקר למזון קשור למגע שלו עם שומן, כך שביישום ההידרופוני זו אינה סכנה ממשית. הסכנה באה לידי ביטוי דווקא באקוופוניקה, כאשר תחזוקה לקויה, חוסר בסירקולציה מספקת של המים, דגים מתים שמתחילים להרקב ושאריות אוכל דגים, עלולים ליצור סביבה שומנית שכפי שהוזכר, טומנת בחובה את הסיכון להפרשת הסיטרין מהקלקר.

השורה התחתונה: בנזן (חומר המשמש לייצור הפלסטיק) הוא קרצינוגן אנושי ידוע (מסרטן). בוטאדין וסטירין (אבני היסוד של הפלסטיק) נחשדים כחומרים מסרטנים, ייצורו דורש אנרגיה רבה וקשה מאוד למחזר אותו, אך יחד עם זאת, בהידרופוניקה, שם הוא משמש כרפסודה צפה, לא נראה סיכון ממשי.

7. תערובות פלסטיק מסוגים שונים

כולל את כל יתר החומרים, החל מפלסטיקים 1-6 מעורבבים יחדיו, דרך חומרים ידידותיים לסביבה ועד לפלסטיקים מזיקים הכוללים את הבינספנול A.

שורה תחתונה: כשהפלסטיק מסומן במס' 7 לא ידוע האם הוא מסוכן או לא וצריך לקחת בחשבון שפעמים רבות הוא אינו בטוח לשימוש בהידרופוניקה ועל כן מומלץ להמנע משימוש בו בכדי שלא לבוא במגע עם BPA, חומרים מסרטנים או משבשים הורמונלים אחרים.

מייצבי UV הידועים גם כבולעי UV

בולעי קרינה אולטרה סגולה (UV) מונעים את שחיקתו ארוכת הטווח של פלסטיק הנחשף לשמש. ישנם סוגים שונים של בולעים שתלויים במטרתם, בדר"כ בולעי הUV סופגים את הקרינה ובכך מגנים על הפלסטיק בו הם מוטבעים.

סרטון ישראלי המסכם את כל סוגי הפלסטיק על סכנותיהם ויתרונם

האם הצמחים סופגים את החומרים המסוכנים שנפלטים על ידי פלסטיקים שאינם בדרג מזון?

לאחר שהפרדנו והבנו אילו מהפלסטיקים פולטים חומרים מזיקים ואילו לא, השאלה הבאה המתבקשת על ידי המגדל ההידרופוני היא: האם הצמח 'לוקח' את אותם החומרים וניזון מהם, או שמא הוא יודע לסנן ולהפריד בין 'מזון' לבין 'פסולת'.

ובכן, התשובה לשאלה הזו נוגעת ביכולתו של הצמח ל'ספוג' חומרים רעילים באופן כללי ואת החומרים הרעילים שנפלטים על ידי פלסטיקים שאינם מדרג מזון בפרט.

הצמחים שואבים מהמים את כל החומרים המומסים בהם, בין אם מינרלים, מיקרו אלמנטים, מתכות כבדות או רעלנים. בנוסף הם מסוגלים אף לספוג חומרים מסוגים שונים דרך האויר ומחקר של נאס"א מצא שהם משמשים כפילטר ל85% מהמזהמים הנמצאים באויר שכוללים גם בין היתר בנזן ופחמן חד חמצני.
יכולת הספיגה של הצמחים את החומרים הללו מותנית בגודל המולקולות של החומר המומס במים וישנם מקרים מצערים ומחקרים המצביעים על כך שללא ספק, צמחים אינם בוררים בין מקור הזנה 'טוב' ל'רע'.

כך למשל עיירה קטנה ופסטורלית בדרום איטליה שמונה 39,000 בני אדם וילד עם סרטן לא נראה בה לפני, עכשיו חווה תקופה טראומטית וקשה ביותר כשילדים, נשים ומבוגרים חולים בשלל מחלות סופניות שלא נרצה לצער אתכם עם תיאורים אודותן, לאחר שהמאפיה פיזרה פסולת פלסטיק וכימיקאלים על אדמה חקלאית סמוכה.

בנוסף, במחקר שנערך במימון הקרן הלאומית למדעי הטבע של סין, מדענים באוניברסיטה החקלאית נאנג'ינג בדקו את פיזור המזהמים בשורשי עשב דגני מסוג זון משכר. מחקרים קודמים הראו כי פטריה מזהמת אשר נקשרה לשורשי הצמח הייתה אחראית על ספיגתם של חומרים רעילים על ידו, כאשר המחקר הפעם התמקד ברמה התת-תאית, על פעולותיו ופיזורם של הרעלנים בצמח כשהפטריה נמצאת בשורשיו. התוצאות הראו כי אכן הצמח ספג ופיזר את הרעלנים (acenaphthene) בין תאיו. עובדה זו מצביעה על כך שהצמח לא בהכרח מפרק ונפטר מהרעלן אלא יכול גם פשוט לפזרו בין תאי הצמח ובכך להפוך אותו לזמין לצריכה על ידי מי שניזון ממנו.

בנוגע לחלקה השני של השאלה – האם הצמח יקלוט את החומרים המזיקים הספציפיים הנפלטים על ידי פלסטיקים שאינם דרג מזון, נכון לעכשיו אין מחקר נקודתי שנעשה על החומרים הללו, אך ההיגיון אומר שהצמח יקלוט כל מולקולה קטנה ונוחה מספיק.

המקרים והמחקר שהזכרנו לעיל הם רק עדויות בודדות לכך שהצמח לא באמת בורר מה נמצא בתמיסה ממנה הוא ניזון (הדבר נכון גם לגידול באדמה) ולכן תפקידנו כמגדלים לוודא שהתמיסה מכילה רק את החומרים אותם אנו רוצים להעניק לו. על כן, השימוש בפלסטיקים בגידול הידרופוני צריך להיות מושכל וחכם ויש לבדוק לפני השימוש בפלסטיק מסויים, האם הוא יפלוט לאורך זמן ובחשיפה לשמש חומרים שיסכנו את הבריאות של צרכני הירקות שיגדלו בו.

לסיכום, סוגי הפלסטיק הבטוחים ביותר לשימוש בהידרופוניקה הם סוג 2, 5 וUPVC. השתדלו להקפיד על כך ולדרוש לראות תקני מזון היכן שיש ספק באשר לבטיחות השימוש לבריאות.

הבנת אופן הדישון ואיזון החומציות במערכות הידרופוניות הכרחית להזנה אפוטימלית של הצמחים ועליה להיות מוכרת על ידי המגדל בכדי לאפשר הצלחה בגידול. מהי מוליכות חשמלית? מדוע חשובה רמת החומציות? מה התחזוקה השוטפת וסדר הפעולות לדישון ואיזון חומציות? קיראו את המדריך והתחילו לגדל הידרופוני כמו מקצוענים!

המונח 'הידרופוניקה' נגזר מצמד המילים היווניות 'הידרו' ו'פונוס' שמשמעותם היא 'עבודת מים'. הידרופוניקה היא למעשה שיטת גידול בה צמחים גדלים ללא אדמה המספקת את תזונתם וזקוקים להזנה ממקור חיצוני לשם צמיחתם, אשר מסופקת באמצעות תמיסה תזונתית המומסת במים.

בהידרופוניקה שורשי הצמחים עשויים להמצא בתוך מצע גידול אינרטי נטול כל ערך תזונתי כמו הידרוטון, פרלייט, ורמקוליט, צמר סלעים, סיבי קוקוס ועוד, לגדול לתוך מים כמו בשיטת DWC או תלויים באויר ללא כל מצע לאחוז כמו באיירופוניקה. עובדת המצאות או אי המצאות מצע הגידול תלוי בשיטת הגידול ההידרופונית הנבחרת.

דישון הידרופוני

בכל גידול שהוא, דישון והזנת הצמח הוא צעד חשוב והכרחי לצמיחה והתפתחות תקינה, בהידרופוניקה, ניהול הזנת הצמח חשובה אף יותר בשל העובדה שללא הזנה זו הצמח עלול שלא לקבל כלל המינרלים והמיקרו אלמנטים להם הוא זקוק אשר העדרם יפגע בשלבי התפתחותו.

דישון הידרופוני סטנדרטי נעשה בדר"כ באמצעות דשנים ייעודיים להידרופוניקה אשר התכונה הבולטת ביותר שלהם היא היותם מסיסים במים ומורכבים מנוסחה שמשלבת את המינרלים והמיקרו אלמנטים להם זקוק הצמח בשלבי הגדילה השונים.

הפתרון התזונתי הפשוט והבסיסי ביותר הוא דשן הידרופוני משולב שמכיל את כל אותם מינרלים ומיקרו אלמנטים בבקבוק אחד, הוא מתאים בעיקר למגדלים ביתיים שמבקשים לגדל ירוקים, ירקות, תבלינים וצמחי נוי לצריכתם האישית. למעוניינים להעמיק ולהעניק לצמח את צרכיו התזונתיים לכל שלב ישנם דשנים הידרופונים המחולקים לפי שלבי צמיחה. למגדלים מקצוענים שמבקשים לספק את המינרלים והמיקרו אלמנטים במנות מדודות בכל השקייה ישנה אפשרות למהול אותם בנפרד בתמיסת ההזנה.

ריכוז המלחים במים (Total dissolved salts – TDS) או מוליכות חשמלית (EC), רמת חומציות (PH) ומינון ריכוז המינרלים הם פרמטרים חשובים שיש להכיר לדישון הידרופוני מוצלח ואנו נסקור ונסביר את כולם על מנת שתוכל לצאת לדרך ההידרופונית שלך עם הבנה בהירה בנוגע לפעולות שצריכות להתבצע על ידך.

הכר את המים שלך

הצעד הראשון ביותר בדישון המערכת ההידרופונית שלך הוא להכיר את המים בהם תשתמש. הכרת המים תעשה על ידי מדידת הערכים הראשוניים שלהם – באמצעות מד חומציות (PH) ומד מוליכות חשמלית (EC) בדוק את הנתונים ההתחלתיים של המים בהם תשתמש.

מים באופן טבעי מכילים מלחים כמו נתרן, סידן, מגנזיום ביקרבונט, כלורידים וסולפטים במינונים שאינם ידועים לנו. נוכחות מלחים אלה משפיעים על המוליכות החשמלית הראשונית של המים ועל החומציות או הבסיסיות שלהם ועדיף שיהיו נוכחים במינימום האפשרי על מנת לאפשר הזנה מדוייקת הידועה מראש באמצעות דשנים.
מים באיכות נמוכה מאוד יכולים לגרום לרעילות תזונתית או בעיות חוסרים מיד בתחילת הגידול או מאוחר יותר.
אם במדידת המים הראשונית רמת EC גבוהה מ600-700 (0.6-0.7) מומלץ להשתמש בפילטר שידלל את נוכחותם של מלחים בלתי רצויים ויאפשר שליטה מקסימאלית בהזנת הצמח.

לרוב, רמת החומציות (PH) של מי הברז היא דווקא בסיסית יחסית וגבוהה מ-7 וזאת משום שרמת חומציות זו נכונה יותר לצריכת בני האדם. כפי שנסביר בהמשך, הבסיסיות הזו פחות מתאימה לצמחים ומגבילה את יכולתם לקבל את כל המינרלים להם הם זקוקים ולכן יהיה עלינו לאזן את החומציות לרמה המומלצת שתאפשר תזונה מיטבית.

סך ריכוז מלחים (Total Dissolved Salts – TDS) ומוליכות החשמלית (Electrical Conductivity – EC)

החומרים המזינים מונגשים לצמחים במים בצורה של מלחים וכאשר אלה מתמוססים הם נשברים ליונים בעלי מטען חשמלי. לדוגמא NaCl, שהוא נתרן כלורי או כפי שהוא מוכר לנו יותר, מלח בישול, מתפרק במים ליונים של Na – נתרן + Cl – כלור, אשר מוליכים חשמל הודות ליונים החיוביים והשליליים שלהם. בשל כך, כאשר אנו מוסיפים מלחים אשר מתמוססים ליונים בעלי מטענים חשמליים המוליכות החשמלית במים (Electrical Conductiviy – EC) עולה וזה המדד באמצעותו אנו מודדים את ריכוז המלחים במים.

על מנת לעקוב אחר מדד המוליכות החשמלית על המגדל ההידרופוני להעזר במד מוליכות חשמלית (מד EC) אשר יצביע באופן דיגיטאלי על רמת המוליכות החשמלית ובכך יעיד על ריכוז המלחים המומסים במים.

אם כך, מוליכות חשמלית (Electrical Conductivity – EC) מודדת את יכולתו של חומר להוליך מטען חשמלי בעוד מוליכותה של התמיסה התזונתית כולה מקושרת ישירות לכמות המלחים המומסים בה, ככל שיש בה יותר מלחים, כך המוליכות החשמלית גבוהה יותר.

שימו לב, רמות גבוהות מדי של חומרים מזינים במים עלולים לגרום לשוק אוסמוטי אשר משפיע על העברת חומצות האמינו ושחרור החלבון ברקמה הצמחית, רעילות יונית או חוסר איזון תזונתי, בעוד רמות נמוכות מדי של אותם חומרים מזינים ילוו את הגידול בחוסרים תזונתיים בעלי תופעות לוואי שיפגמו בהתפתחות הצמח. בגידול הידרופוני ללא אדמה ריכוז המלחים במים הוא הנתון החשוב ביותר וחשוב להכיר את צרכיו של הצמח (טבלה עם צרכי צמחי מזון רבים בהמשך המאמר).

המינוחים בהם אתם עשויים להתקל בעת הגידול יהיו mS/cm אשר מתייחס לקריאת המוליכות החשמלית לסנטימטר (milisemen per centimeter) או μs/cm אשר ניתן להכפיל פי 1,000 על מנת להמיר לmS/cm.

מהו ה-PH (רמת חומציות)?

PH הוא מדד אשר מצביע על כמה חומצית או בסיסית תמיסת ההזנה בזמן הבדיקה. הטווח נע בין 0 ל-14, כאשר 7 נחשב לנטרלי. הPH של התמיסה התזונתית (מים + דשן) משפיע על זמינות החומרים המזינים כך שחשוב לשמור עליו בטווח המומלץ לגידול הידרופוני אשר נע בין 5.5-6.5. חריגה מהטווח עלולה להגביל את המינרלים הזמינים עבור הצמחים וליצור חוסרים תזונתיים.

על איזון החומציות להתבצע לאחר מהילת הדשן במים בשל היותו של הדשן בעל חומציות גבוהה בעוד המים בעלי בסיסיות גבוהה ושניהם משפיעים האחד על השני. על סדר הפעולות בדישון ואיזון החומציות נרחיב בהמשך המאמר.

מדדים מומלצים לגידול הידרופוני – EC ו PH

בבואך לדשן את הגידול ההידרופוני שלך עליך להתייחס לצרכיו התזונתיים של הצמח ולהעניק לו את המוליכות החשמלית במידת החומציות המומלצת עבורו. כמובן שבגידול ביתי אשר מבקש לגדל מס' סוגי צמחים במערכת אחת אין אפשרות לדייק ולקלוע לצורך הספציפי של כל הצמחים ולכן ניקח ממוצע אשר יספק את מרביתם ויאפשר להם התפתחות תקינה.

רצוי, לפני בחירת השתילים, לקרוא את המדריך אשר יסייע להחליט אילו צמחים מומלץ לשתול יחד באותה מערכת הידרופונית שמזינה את כל הצמחים מאותו מאגר מים.

שלבי דישון מערכת הידרופונית – איזון מוליכות חשמלית

1. מלאו את מאגר המים הראשי במי ברז או במים מסוננים והוסיפו דשן לפי הוראות היצרן ובהתאם לסוג הצמח אותו מגדלים.
2. במידה ומד המוליכות החשמלית חדש ואינו מגיע מכוייל השתמשו בנוזל כיול בעל מוליכות חשמלית ידועה והגדירו את נקודה זו. ישנם מדי EC אשר מגיעים מכויילים מראש, כמו המד שנמכר אצלנו ועבורם אין צורך בשלב זה.
3. ערבבו את הדשן במאגר המים היטב כך שיתמוסס באופן אחיד והניחו למים להתייצב למשך שתי דקות.
4. בידקו את רמת המוליכות החשמלית, במידה והיא גבוהה מהרצוי ניתן לדלל את התמיסה על ידי מים נקיים, במידה והיא נמוכה מהרמה הרצויה הוסיפו עוד דשן.
5. הגעתם לרמת המוליכות הרצויה? שיטפו את האלקטרודה תחת מי ברז, יבשו אותה ואחסנו את המד במקום מוצל ויבש.

בדיקת רמת חומציות (PH) במערכת הידרופונית

בדיקת רמת החומציות של המים מתבצעת עם מדים ייעודים אשר יכולים להגיע בצורה של מד PH דיגיטלי, מד נוזלי או ניירות לקמוס. האופציה הראשונה של מד דיגיטאלי היא הקלה והמדוייקת ביותר אך חסרונותיה באים לידי ביטוי ברגישות גבוהה של האלקטרודה אשר מביאה פעמים רבות להריסתה בתחזוקה לא נכונה ועלות גבוהה יחסית. במידה ובחרתם במד PH דיגיטלי, כיילו אותו לפני השימוש באמצעות נוזלי כיול 4 ו-7 טרם השימוש.

האופציה השניה של מד חומציות נוזלי אמנם לוקחת מעט יותר זמן, נעשית באופן ידנית ואינה מדוייקת כמו המד הדיגיטאלי אך היא אלטרנטיבה זולה, זמינה וטובה מספיק. עם המד הנוזלי ניקח דגימה מהמים ונטפטף לתוכם טיפה או שניים של נוזל הבדיקה ונשווה את צבעם של המים לסרגל החומציות שעל בקבוק נוזל הבדיקה. לפי הצבע נדע מה רמת החומציות של המים.

האופציה השלישית של נייר לקמוס היא האפשרות המוכרת לנו מבדיקות השתן והרוק והיא עושה שימוש לרוב בנייר צהבהב אשר משנה את צבעו במגע עם המים ובהשוואה עם סרגל הצבעים על גבי האריזה נוכל לדעת מה טווח החומציות. החסרון של הנייר הוא צבעו הצהוב הראשוני אשר עלול לבלבל מעט בשפיטת התוצאות.

שלבי איזון PH במערכת הידרופונית

1. איזון רמת החומציות במאגר המים של המערכת ההידרופונית שלך צריך להתבצע לאחר איזון רמת המוליכות אשר הוסבר בשלב הקודם.
2. בצעו את בדיקת החומציות באמצעות המד הנמצא ברשותכם, בין אם דיגיטלי, נוזלי או נייר לקמוס.
3. במידה ורמת החומציות גבוהה, כלומר תוצאות הבדיקה נמוכות מ-5, השתמשו בתמיסת PH UP או אשלגן הידרוקסידי על מנת להעלות את הקריאה. השתמשו בתמיסות הבסיסיות הללו בזהירות רבה שכן הן מרוכזות מאוד ומצריכות מ"ל בודדים. לאחר שהוספתם מס' טיפות, ערבבו את המים, תנו להם דקה לנוח ומידדו שוב את רמת החומציות. במידה ויש צורך להעלות עוד את הקריאה חיזרו על הפעולה.
4. במידה ורמת הבסיסיות גבוהה, כלומר תוצאות הבדיקה גבוהות מ6.5, השתמשו בPH DOWN או בחומצה זרחתית על מנת להוריד את הקריאה. גם הפעם מדובר על חומצה בריכוז גבוה מאוד אשר מצריכה כמות מועטה מאוד על ליטרים רבים של מים. מיזגו בעדינות מעט מהחומצה למאגר המים, ערבבו, תנו למים לנוח דקה ובידקו שוב את רמת החומציות. במידה ויש צורך חיזרו שוב על הפעולה.
5. כאשר רמת החומציות הגיעה למידה הרצויה אחסנו את מד החומציות במקום קריר ויבש. במידה והשתמשתם במד דיגיטאלי נקו בעדינות את האלקטרודה ואחסנו אותו בנוזל ניקוי מתאים.

מתי לאזן מוליכות חשמלית (EC) וחומציות (PH)?

ברמת הגידול הביתי החובבני איזון המוליכות החשמלית יכול להתבצע בכל פעם שנבצע מילוי של מאגר המים. מילוי מאגר המים נדרש כאשר רמת המים יורדת לגובה אשר מסכן את פעילות משאבת המים ועלול לשרוף אותה. במילים אחרות, כאשר המים מגיעים לגובה של מס' ס"מ מעל לגובה משאבת המים – זה הזמן למלא מים ובאותה הזדמנות זה גם הזמן לאזן את המוליכות החשמלית ובהמשך גם את החומציות.

בנוגע לרמת החומציות, ברמה הביתית קריטיות האיזון פוחתת ואם תטוסו לחופשה של שבועיים הצמחים לא ימותו בגלל שלא איזנתם להם את החומציות, עבור מגדלים מקצועיים שעושים זאת לפרנסתם מחסור באיזון חומציות אפילו ברמה היומיומית, עלול לפגוע ביבול.
ההמלצה עבור המגדל הביתי היא לבדוק ולאזן את החומציות לפחות אחת לשבוע, ללא תלות במילוי המים ואיזון המוליכות החשמלית וזאת בשל העובדה ששינויי טמפרטורה, הרכב המינרלים במים, תקופה הצמיחה ועוד משתנים רבים עלולים להשפיע על רמת החומציות.

דישון הידרופוני ואיזון חומציות אוטומטי

תהליך הדישון ואיזון החומציות שפורט לעיל מתייחס למערכות הידרופוניות ככלל, אך אינו הכרחי במציאות של שנת 2017. כיום ישנן מערכות ניטור, בקרה ושליטה אשר מאפשרות מעקב ואיזון שוטף באופן אוטומטי של המוליכות החשמלית והחומציות במאגר המים וחוסכות מהמגדל את הזמן וההתעסקות הכרוכים בתהליך הגידול.

מערכות אלה דואגות לכך שמאגר המים יהיה מאוזן בכל רגע נתון לתנאי המוליכות והחומציות האופטימליים אשר הוגדרו על ידך בהתאם לסוג הגידול. ניתן לפנות אלינו על מנת לקבל פרטים בנוגע למערכות אוטומטיות שכאלה.

שאלות בנוגע לדישון הידרופוני ואיזון חומציות ניתן לכתוב בתגובות ואנו נשתדל לענות בהקדם!

רוצה ללמוד עוד על גידול הידרופוני? קטגוריית 'הידרופוניקה' באתרנו מלאה במדריכים מקצועיים, מדריכי עשה זאת בעצמך וסקירות מעניינות שיוכלו להעשיר את הידע המקצועי והכללי שלך בתחום.
במידה והינך מתעניין בכניסה לתחום ההידרופוני, ניתן להתייעץ איתנו בטלפון 08-9174719, להרשם לסדנאות מקצועיות, לכתוב לנו למייל – [email protected] או לפנות באמצעות טופס יצירת הקשר. נשמח לסייע!

בעת בניית או רכישת מערכת הידרופונית חדשה עולה מיד שאלת השאלות – אילו צמחים אשתול בה? ובכן, התשובה לשאלה זו לכאורה אינה פשוטה ומובנת מאליה מאחר וישנם מספר עקרונות שיש להתחשב בהם טרם בחירת הצמחים, אך ברגע שעקרונות אלה יובנו על ידך, בחירת צמחי המחזור הבא תהיה שאלה פשוטה עם תשובה פשוטה עבורך.

העקרון הראשון שעלינו להבין בהידרופוניקה הוא שהמערכת ההידרופונית שלך מחליפה אך ורק את האדמה. היא אינה מחליפה את השמש, עונות השנה, את תחלופת האויר או הטמפרטורות בחוץ – אלא רק את המדיום בו שתולים הצמחים ועל כן שאלת הצמחים הניתנים לשתילה בה הייתה רלוונטית גם אם היינו בוחרים לגדל באדמה ויש להתייחס אליה באופן הזה עם השאלות הבאות:

האם אתם מגדלים Indoor או Outdoor?

אם ייעדתם את המערכת למיקום בחוץ הבית (Outdoor) אתם יכולים כבר עכשיו לדלג לשאלות הבאות, אך אם מיקומה אמור להיות בתוך הבית עליכם לקחת בחשבון שבמידה ואינכם מגדלים תחת סביבה מבוקרת המתאימה אישית את תנאי הגידול לצמחים, או במילים אחרות, אם היא אינה ממוקמת באוהל גידול ייעודי המכיל תאורת גידול לצמחים במינימום, ובמקסימום אף רפלקטורים, מפוחים, ונטות ושלל אמצעים שיחקו את תנאי המחייה האידאליים עבור הצמחים, עליכם לבחור את הצמחים כך שיתאימו לתנאי האור ותחלופת האויר בתוך ביתכם, כאשר לרוב מדובר על צמחי נוי לבית אשר מצריכים מעט מאוד חשיפה לשמש ותחלופת אויר מועטה.

במידה ואכן יש לכם מערך גידול אשר מסוגל להעניק לצמחים את תנאי המחייה האידאלים, באפשרותכם לגדל כמעט כל דבר ללא תלות בעונות השנה, בחמסינים או בסופות, שמתרחשות מחוץ לבית, כל עוד תעניקו להם את שעות האור, הטמפרטורות, הלחות והדישון הנדרש.

מגדלים בחוץ? אתם תלויים בעונות השנה

הקיץ הישראלי נפלא לגידול עגבניות, חצילים, פלפלים, מלפפונים, קישואים, אבטיחים, מלונים, דלעות ושלל ירקות עסיסיים כאשר מומלץ להתחיל את השתילה כבר בחודשי האביב המוקדמים על מנת לאפשר לצמחים לגדול ולהתפתח בתנאים נוחים טרם יגיעו גלי החום הקיצוניים, זבובי הפירות, המזיקים הטורדניים ושלל האתגרים אשר יקשו את הצמיחה עבור צמחים צעירים.

טיפ: אוגוסט כבר הגיע? מומלץ שלא לשתול ירקות קיץ צעירים שיתקשו לגדול ולהניב פירות בימים החמים אשר מתקצרים יותר ויותר, אלא לחכות לסתיו בספטמבר על מנת לשתול ירקות חורף שיניבו לאורך כל החורך עד בואו של האביב.

החורף הישראלי נפלא לגידול הידרופוני, בעיקר משום שהוא מתאפיין גם בימים שטופי שמש, בטמפרטורות מאוזנות שלעיתים רחוקות יחסית מגיעות לקיצון נמוך המסכן את הצמחים, ימי הסופות בו ספורים בלבד ובאופן כללי, הוא אינו מהווה אתגר של ממש לעומת מקומות קרים באמת כמו קנדה, אירופה או אזורים מסויימים בארצות הברית.

בחורף ניתן לגדל חסות על שלל זניהן הצבעוניים והפריכים, פאק צ'וי, קייל, כרוביות, ברוקולי, אורוגולה, עלי סלק, עירית, בצל ירוק, כוסברה, שמיר, כרובים למיניהם, תותים, סלרי ושלל ירוקים טעימים ובריאים!

לרוב ניתן לקטוף מגינת הירק ההידרופונית החורפית שלנו לכל אורך הסתיו, החורף ואף האביב, כל עוד הצמחים לא הוציאו עמוד פריחה אשר הפך את טעמם למריר. הקפידו על קטיף מגוון במינון הגיוני אשר יאפשר המשך צמיחה לשתילים אשר ממלאים את המערכת ההידרופונית שלכם על מנת שלא לבצע את השתילה בכל חודש מחדש, אלא להנות מאותם השתילים לכל אורך העונה.

מומלץ לקריאה: מה ניתן לשתול עכשיו? מדריך שתילה לפי עונות השנה

מה תנאי האור שיקבלו הצמחים?

על אף הכיף הגדול שבבחירת ירקות העונה לגידול הידרופוני, עלינו לקחת בחשבון גם את פרמטר האור טרם רכישתם או הנבטתם. כל הירקות שהוזכרו לעיל מצריכים שמש ישירה של לפחות 5 שעות ביום. מהי שמש ישירה? כאשר קרניה המלטפות והמחממות של השמש נוחתות על הצמחים עצמם ולא מעניקות אור כללי בלבד. לממקמים את המערכת על הגג, במרכז הגינה או במרפסת מזרח-דרומית או אפילו דרומית בלבד, לרוב אין בעיית מחסור בשמש ישירה, אך במידה והבחנתם בכך שהשמש מבקרת באופן חלקי ובלתי מספק בלבד במיקומה של המערכת ההידרופונית שלכם, מומלץ לבחור בשתילים שמצריכים כמות מועטה יחסית של שמש כמו תבלינים וצמחי נוי.

איזו מערכת הידרופונית יש ברשותך?

גם לסוג המערכת ההידרופונית שברשותך ישנה משמעות בבחירת הצמחים שיגדלו בה, שכן לכל צמח נוף שונה אשר מצריך תנאים פיזיים מעט אחרים. לדוגמא – אם ברשותך מערכת רפסודה צפה מאוזנת שהצמחים בה שתולים האחד לצד השני ועלולים להצל אחד על השני במידה ויגדלו למימדים גדולים כמו ברוקולי וכרובית, או שמה יתפרסו האחד על השני כשם שנוטים לעשות המלפפונים, הקישואים, האבטיחים והדלעות – כמובן שישנם פתרונות אפשריים כמו הדלייה או ריווח מספק בין שתיל לשתיל, אך האידאל עבור מערכת שכזו הוא שתילת צמחים בעלי נוף קטן ויציב יחסית כמו פלפלים, חצילים ותבלינים בקיץ, או עליים ותבלינים בחורף.

במידה וברשותי מערכת NFT ורטיקלית (אנכית) באפשרותי לבחור לשתול בכל קומה צמחים אשר לא יפריעו לאלה שמתחתם או מעליהם, כמו למשל – מלפפונים, קישואים ואבטיחים למטה, ופלפלים וחצילים למעלה. גידול עגבניה מצריך מעקב שוטף אחר שורשיה האגרסיביים והדלייה מספקת, כאשר האידיאל הוא לשתול אותה בנפרד בבאטו באקט או DWC בגובה הרצפה שיאפשר לה לצמוח גבוה ולהתפרס ככל יכולתה.

בנוסף עלינו לקחת בחשבון את תנאי הצל והאור שהצמחים במערכת שלי יצרו עבור הצמחים השכנים שלהם ולתכנן את בחירת הצמחים ושתילתם מראש באופן שימקסם את האור ואת התנאים הפיזיים הקיימים.

אם כן, השאלות שעלינו לשאול: האם המערכת ההידרופונית שלי מאוזנת / ורטיקלית, מהם מרווחי שתילה, האם היא 180 או 360 מעלות, ואילו צמחים יכולים לגדול ולשרוד בה לאורך זמן בהתחשב בתנאי האור הנדרשים עבורם ואופי צמיחתם בבגרותם.

מה ניתן לשתול בהידרופוניקה?

ובכן, בהידרופוניקה כשיטה ניתן לשתול הכל! החל מעצים, דרך שיחים, עד פרחים, ירקות, תבלינים ופקעות. השאלה הנדרשת היא למעשה – מה המערכת ההידרופונית שברשותך מסוגלת לגדל? לרוב, המערכות הנמצאות בשימוש כיום אינן מאפשרות לגדל ירקות שורש, שיח ועצים, על אף שאלה בהחלט אפשריים לגידול בהידרופוניקה.

המערכות הנמצאות בשוק הביתי היום מאפשרות לגדל בעיקר ירקות, פרחים, תבלינים, עליים ואף עצים כגון פאפיה ובננה. על מנת לגדל ירקות שורש כמו תפוחי אדמה ובטטות יהיה עליך ליצור מערכת אשר הדגש בה ינתן דווקא על חלקה החשוך והרטוב בו גדלים השורשים ולאפשר התפתחות פקעות וקטיף נוח, אנו מניחים שלא רחוק היום בו גם מערכות הידרופוניות ביתיות שכאלה יגיעו לשוק.

לסיכום, שאלת בחירת הצמחים אינה מורכבת כפי שהיא נשמעת והיא מצריכה למעשה התחשבות במספר פרמטרים שברגע שהם מובנים, התשובה לשאלה הופכת פשוטה ומובנת מאליה.

במידה ותבחרו להנביט את הצמחים, הקדימו את העונה שכן נביטה מוצלחת מצריכה כשלושה שבועות לפחות לפני השתילה במערכת.

יש לכם שאלות? כתבו לנו בתגובות!
בהצלחה.