בית תגיות גידול הידרו

תגית: גידול הידרו

7 מדריכי עשה זאת בעצמך לבניית מערכות גידול הידרופוניות ביתיות

אמנם עד לא מזמן גידול הידרופוני ביתי היה לרוב נחלתם של מגדלי הקנביס, אך הודות לעת המודרנית, הטכנולוגיה והדחף הפנימי שלנו לבריאות איתנה וידידותיות לסביבה, גם אנשים נורמטיבים החלו לגדל מזון הידרופוני בביתם במערכות גידול שרכשו או בנו בעצמם, והחוויה כולה שווה כל רגע. אז מה איתך? כבר התחלת לגדל הידרופוני?

הרעש מסביבנו לא מפסיק: ריסוסי הדברה על המזון מסכנים את בריאותנו, רוב אדמות הפרא כבר הוסבו לחקלאות, מי התהום הטהורים מזדהמים מחילחול מלחי הדשנים והאקולוגיה העולמית כולה נמצאת על סף משבר. איפה אנחנו בכל זה? איך אנחנו בין הפקק על איילון והמינוס בבנק יכולים לדאוג גם לצרות דחופות ונוראיות שכאלה שעוסקות בנושאים רומו של עולם? אז זהו, שזה פשוט.

אנו לא מתיימרים לומר שגידול הידרופוני יהפוך את חייכם לברי קיימא ו100% ידידותיים לסביבה, אך אנו כן מאמינים ורואים בשטח, כיצד יותר ויותר אנשים עירוניים נורמטיביים קוטפים מדי יום מזון טרי, נקי ולא מרוסס, חוסכים כספים, דלקים, ויותר מהכל, משתתפים פחות בחקלאות התעשייתית המזהמת. גידול הידרופוני הוא הפתרון הנכון בזמן הנכון בתוך הקרע הזה שנקרא המאה ה-21, גם אצל האדם הפרטי.

מהסיבות הללו ועוד רבות אחרות, אספנו עבורכם 10 מדריכי עשה זאת בעצמך לבניית מערכות הידרופוניות ביתיות בקלות, בזול ובפרקטיות רבה.
אם עולות בכם שאלות, כיתבו לנו בתגובות ונענה בשמחה.

  1. בנה בעצמך מערכת NFT הידרופונית

מערכת הידרופונית ביתית בשיטת NFT מתוך מדריך עשה זאת בעצמך של Scott's Place

מערכת NFT או Nutrient Film Technique בשמה המלא היא מערכת הידרופונית נהדרת אשר בבסיסה עומדת פעולה פשוטה מאוד: מיכל מים (מהולים בדשנים הידרופונים) מזרים באמצעות משאבת מים אל צינורות (בדר"כ PVC) זרם דק אשר נוגע בקצוות השורשים ומזין אותם. הצמחים יושבים בכוסות רשת וניתנים להוצאה, העברה או החלפה לפי הצורך. האופנים בהם ניתן ליישם את השיטה מגוונים מאוד וכל אחד יכול להתאים את העיצוב לצרכים של ביתו.

מה ניתן לגדל בNFT: כמעט הכל! למעט ירקות שורש, עצים ושיחים. כמובן שלכל צמח יש את הדרישות היחודיות שלו לאור, חומציות המים, תזונה, הדלייה וכו', אך שזה לא ירתיע אתכם, הלמידה פשוטה מאוד והתפעול עוד יותר!
בעזרת מדריך הוידאו הזה ניתן לבנות מערכת NFT הידרופונית מאוזנת ל22 צמחים כפי שניתן לראות בתמונה. לחצו למדריך.

2. מערכת DWC: עציץ הידרופוני

DWC – מושלם למגדלים הידרופונים מתחילים – קרדיט תמונה: greensandmachines

מערכת DWC מספקת מגוון יתרונות כשהגדול שבהם הוא – הפשטות. זו אולי אחת המערכות המומלצות ביותר למגדלים הידרופונים מתחילים, גם משום עלותה הזולה וגם בשל הפרקטיות הגדולה.
בשיטת DWC, או בשמה המלא – Deep Water Culture, אנו משתמשים במיכל אחד אשר מהווה את המערכת כולה, כאשר לעומת הNFT, אין צורך בהזרמת המים אל מתקן חיצוני. המיכל, או המערכת לצורך העניין, מכיל בתוכו מים מהולים בדשן הידרופוני בעלי חומציות מאוזנת, כאשר בתוך המיכל אבן חמצן המחוברת למשאבת אויר מבחוץ שתפקידה לספק לשורשים חמצן כך שלא 'יטבעו', יחנקו או ירקיבו במים. הצמחים עצמה יושבים בכוסות רשת על מכסה המיכל והשורשים גדלים אל תוך המים.

מדובר על שיטה קלה ליישום, אמינה (גם הפסקת חשמל לא תהרוס לכם את הגידול) ומאוד פשוטה לתפעול ותחזוקה.
למדריך כתוב עם תמונות

למדריך וידאו

3. מדריך בעברית לבניית מערכת NFT לגידול מעל 100 צמחים (כולל סטנד)

מדריך עשה זאת בעצמך לבניית מערכת הידרוהמערכת במדריך הזה מצריכה מרפסת או גינה מפולסת משום גודלו. הוא מומלץ למי שטוב במיוחד בעבודה עם הידיים ולא מפחד מניסורים והברגות. כמו במדריך מסעיף 1, גם כאן השיטה היא NFT והכללים הם אותם כללים: המים נדחפים ממאגר אל הצינורות בעזרת משאבה והגרוויטציה היא שמחזירה את המים אל המיכל. כפי שהוזכר, שיטה הידרופונית מצויינת!

למעבר למדריך לחצו כאן

4. מערכת איירופונית (Aeroponic) בDIY

ייחורי עגבניות במערכת אירופונית, לאחר שיפתחו שורשים יהיה ניתן לשתול אותם מחדש או להשאירם במערכת הגידול.

איירופוניקה היא כנראה השיטה היעילה והמהירה ביותר לגידול צמחים כאשר ההבדל בינה לבין ההידרופוניקה הקלאסית הוא שהצמחים אינם יושבים במים אלא באויר וזאת ללא מצע גידול. באיירופוניקה המים מגיעים ישירות לשורשי הצמחים בצורת טיפות, ככל שהטיפות קטנות יותר כך הגידול אפקטיבי יותר. ישנן דרכים רבות ליישם את השיטה ההידרופונית הזו והן כוללות טפטוף, התזה ואפילו ערפל (Fogponic) למתקדמים ביותר מבינינו.

במדריך כאן ניתנות הוראות מפורטות ביותר לאופן הכנת מערכת איירופונית כמו זו בתמונה, המדריך אמנם באנגלית אך הוא נהיר ומובן, ובכל זאת, נשמע לענות על שאלות באזור התגובות למטה.

אם אתם רוצים לקבל השראה לעוד מערכות איירופוניות בבנייה עצמית כנסו לaeroponicsdiy.com

5. קראטקי: גידול הידרופוני בסיסי למתחילים – ללא חשמל ובהשקעה כספית זניחה

אם אתם קוראים נאמנים של המגזין אז אתם ודאי כבר מכירים את שיטת קראטקי המציעה התנסות ראשונית, קלה ומדליקה למגדלים הידרופונים מתחילים. במערכות קראטקי, היכן שאין תזוזה של המים או אפילו אבן חמצן שתעלה בועות אויר, הנקודה החשובה ביותר כדי להמנע מריקבון היא היחס הנכון בין מים לאויר.

לגדל הידרופוני ללא חשמל בשיטת קראטקי

במערכת הידרופונית קראטקי השורשים גדלים לתוך המים, ניזונים מהדשנים המהולים בתוכם וככל שגובה המים יורד, כך השורשים אורכים וכמות החמצן במיכל עולה. אין צורך למלא מים שוב במיכל אלא לאחר שהם ירדו מתחת לשליש גובה המיכל, וגם אז יש להוסיף רק עד חצי גובה (בהנחה שמדובר על צמחים בוגרים).

במדריך הזה פירטנו בפניכם כיצד אתם יכולים לבנות בעצמכם בפחות מ20 ש"ח עציץ הידרופוני חביב שיביא אתכם להתנסות המיוחלת עם ההידרופוניקה. הכינו עצמכם למפגש מרגש עם שורשים לבנים וצמיחה מרשימה.

מדריך בניית מערכת קראטקי

6. באטו באקט הידרופוני לגידול עגבניות ושיחים

גידול עגבניות מסחרי בבאטו באקטים. קרדיט: Howardesh

באטו / דאצ' באקט, או באנגלית – Bato / Dutch Bucket, הם דליי גידול הידרופונים שמתאימים במיוחד לגידול צמחים גדולים שדורשים הרבה מקום לנוף ולשורשים כמו עגבניה למשל, אשר מגדלים הידרופונים שמנסים לגדלה בצינורות NFT נתקלים בבעיות של צפיפות הצמחים עצמם וכמובן חסימת שורשים שיוצרת סתימות ונזילות.
יתרון נוסף הוא היכולת לשרשר את הדליים האחד לשני וכך לצמצם את זמן התחזוקה הנדרש בדישון ומילוי המים.

גידול הידרופוני בבאטו באקטים שכיח למדי באירופה, שם מגדלי העגבניות, הפלפלים ואפילו האבטיחים משתמשים בהם לגידול מרווח ואפקטיבי לאורך זמן במינימום תקלות. ישנן גרסאות של המערכות עם מצע הממלא את המיכל כולו וגירסאות בהן המצע בכוסות הרשת בלבד. ההזנה היא עילית והמים זורמים בסירקולציה אחת לזמן מוגדר באמצעות טיימר (שעון שבת).

לסיכום רק נוסיף שההידרופוניקה מספקת לנו מגוון עצום של אפשרויות להכניס את גידול המזון אל הבית, גם אם אנו גרים בלב העיר, בבניין, ללא מ"ר של אדמה. אם יש לכם שאלות, תהיות או שאתם מבקשים ללמוד ולהתמקצע בתחביב חדש ומתגמל כמו זה, פנו אלינו בתגובות או ביצירת קשר ונשמח לסייע.
בינתיים ניתן ללמוד רבות מהכתבות המקצועיות באתר.

בהצלחה!

חקלאות הכי לא עירונית שיש: גידול הידרופוני בחלל, באנטרקטיקה ומתחת לים

באנטרקטיקה מקבלים משלוח מזון רק פעם בשנה, בתחנות החלל עדיין מנסים לאפשר אורח חיים בר קיימא ויזמים שמנסים לגדל על ובתוך המים בכדי לפתור את בעיית המזון והמשאבים הטבעיים בעולם; אם ראיתם את זה עד כה רק בסרטי מדע בדיוני, שפשפו את העיניים, הגידול ההידרופוני הופך את הבדיה למציאות.

הגן של נמו – חקלאות הידרופונית מתחת למים

הידרופוניקה - הגנים של נמו
קרדיט: nemosgarden

במעמקי המים הכחולים, 100 מטר מחוף נולי שבצפון מערב איטליה, שוכנות להן מקבץ חממות בצורת בלון המחוברות לקרקעית הים בעזרת חבלים. בתוך אותן חממות גדלה תוצרת חקלאית מגוונת הכוללת כרוב אדום, חסה, שעועית, בזיליקום ותותים, כן כן, מתחת לים.
זה אולי נשמע כמו סיפור מתוך סרטי מדע בדיוני, אבל זו העבודה של קבוצת אושן ריף (Ocean Reef Group). בעזרת מומחים חקלאיים, חברת הצלילה המבוססת מיישמת את הידע והטכנולוגיה שלה כדי למצוא דרכים חדשות לייצר מזון.
פרויקט המחקר, המכונה הגן של נמו ( Nemo’s Garden), החל בשנת 2012 וכיום מורכב משבעה בלוני חממה – (biospheres) – שכל אחת מהן יכולה להכיל כ 8-10 מגשים או 22 עציצים.
החברה משתמשת בשיטות גידול ההידרופוניות, ובהתפלת מים באמצעות אידוי. מי הים בתוך מבני החממה מתאדים, כאשר הטיפות מתעבות על גג הכיפה ולאחר מכן מטפטפות בחזרה כמים מתוקים המיועדים להזנת צמחי התבלין והירקות.
אין ספק שמדובר על חשיבה מקורית במיוחד שמוכיחה חד משמעית שגידול הידרופוני מאפשר לגדל מזון גם במקומות שחשבנו שהם בלתי אפשריים.

nemos-garden1
קרדיט: .nemosgarden
nemos-garden3
קרדיט: nemosgarden

לגדל מתחת לאדמה – Growing Underground

Growing Underground - חקלאות הידרופונית מתחת לאדמה
קרדיט: growing-underground

החווה העירונית התת-קרקעית הראשונה בעולם החלה לשווק את תוצרתה בלונדון, תוך שימוש במקלטים ישנים מתקופת מלחמת העולם השנייה שמתחת לעיר ושמירה על עקרונות חקלאות בת קיימא וידידותית לסביבה.
‘Growing Underground’ משתמשת במערכות הידרופוניות ותאורת LED בכדי לגדל מגוון של ירקות ועשבי תיבול כולל סלרי, רוקט, פטרוזיליה, צנון, עלה חרדל ועוד.

מפעילי החווה טוענים כי השימוש בשיטת הגידול ההידרופונית עם שימוש חוזר של מי ההשקיה מאפשרת להם לגדל יבולים בכל ימות השנה, תוך חסכון של 70 אחוזים מהמים הנדרשים לחקלאות בשדה פתוח.
החווה הנמצאת 12 קומות מתחת לאיזור העירוני של לונדון בדרום-מערב העיר,  יכולה לספק תוצרת "מהחווה לצלחת" בפחות מארבע שעות, וכל זה ללא ההשפעה הסביבתית הרגילה של הובלת מזון במשאיות.|
עומקו של המתקן מתחת לאדמה מספק את רמת הבידוד הנחוצה אשר מקבעת את הטמפרטורות על 16 מעלות, עובדה חסכונית באנרגיה ומלאת יעילות.

growing-underground4
קרדיט: growing-underground
growing-underground3
קרדיט: growing-underground
growing-underground2
קרדיט: growing-underground

הידרופוניקה באנטארקטיקה

הידרופוניקה באנטרקטיקה - חדר הגידול של התחנת מחקר
קרדיט: finegardening

תחנת מקמורדו (McMurdo) הנמצאת בקצה האי רוס (Ross Island) מול חופי יבשת אנטרקטיקה משמשת כבסיס ההכנה האמריקאי לחקר אנטארקטיקה. העיירה הקטנה שתפקידה להכין ולספק אפסקה והגנה לאנשי המחקר המוצבים ברחבי יבשת אנטארקטיקה ובמרחבי המים המקיפים, מאכלסת בתוכה קהילה של כ1,000 אנשים בקיץ ו -200 בחורף.

קל להניח שמזון ואספקה מגיעים בקביעות אל התחנות השונות בקוטב הדרומי בעזרת מטוסי תובלה, אך לא כך המצב, יש רק משלוח אחד בשנה, והוא מגיעה באונייה. שף התחנה לא יכול לקפוץ לחנות הקרובה כדי לחדש את מלאי הירקות שלו. האוכל שהגיע במשלוח חייב להימשך עד הקיץ הבא.

הידרופוניקה באנטרקטיקה - תחנת המחקר המרוחקת
קרדיט: finegardening
הידרופוניקה באנטרקטיקה - מבנה הגידול ההידרופוני
finegardening

רוב האוכל שנמצא בשימוש מגיע משומר, מיובש, או קפוא, ואף ירקות טריים שנשלחים מוקפאים שבועות לפני בשל המסע הארוך עד להגעתם לרציף.
הפתרון הטכנולוגי שבא להעשיר את חוסר האיזון הגסטרונומי ולעזור למתוח את המשאבים המוגבלים, הוא הקמת גינות הידרופוניות בכל תחנת המחקר באנטרקטיקה, שמטרתן לגדל במשך כל השנה כמות נכבדת של תבלינים וירקות שישמשו את כלל אנשי הצוות בתחנה והתמונות המדהימות מוכיחות – שמטרה זו הושגה.

עגבניות הידרופוניות המגודלות בחדר הגידול ההידרופוני באנטרקטיקה
קרדיט: finegardening
גידול מלפפונים בחווה ההידרופונית באנטקרטיקה
קרדיט: finegardening
אנשי הצוות בחווה ההידרופונית באנטקרטיקה
קרדיט: finegardening

הידרופוניקה בחלל

הידרופוניקה בחלל - מערכת גידול VEGGIE
קרדיט: nasa.gov

בדרך כלל, או בדרך הטבע, שורשי הצמח גדלים כלפי מטה בכדי להגיע למים ולחומרי ההזנה הנמצאים באדמה. בחלל, שורשי הצמחים גדלים לכל הכיוונים, והנוזל התזונתי מרחף לו בחדר הגידול.
לפני שנתיים, האסטרונאוטים של נאס"א סטיב סוונסון וריק מאסטרציו, הקימו מערכת גידול בשם "Veggie" על סיפונה של תחנת החלל היבנלאומית. מערכת הגידול ההידרופונית Veggie מורכבת למעשה ממיכל גידול שנותן לצמחים מעט הדרכה והכוונה באמצעות "כריות צמח". כריות אלה מלאות במצע גידול, דשן, וחומרים מזינים ומצוידות בפתילים שסופגים מים. האסטרונאוטים מדביקים את הזרעים על הפתילים, כך שהשורשים שלהם יגדלו לכיוון החלק התחתון של השקית והגבעולים יגדלו כלפי חוץ. נורת LED מאירה מעל ונותנת לצמחים את האנרגיה שהם צריכים בכדי לגדול, וקירות פלסטיק מספקים הגנה לעלים בזמן צמיחתם.

גידול חסה הידרופונית בחלל
קרדיט: spaceflight101

עד כה, האסטרונאוטים גידלו במערכת הVEGGIE רק חסה אדומה, אבל בעתיד, הם יגדלו כרוב ועגבניות עם הזרעים מהמשלוח הבא של SpaceX.

גידולים הידרופוניים בחלל - NASA
קרדיט: spaceflight101

הידרופוניקה צפה

הידרופוניקה צפה - דוברת המדוזה
קרדיט: insideflows

החקלאות הקונבנציונלית של היום אינה בת קיימא מבחינה כלכלית, סביבתית וחברתית. גידול מזון בסביבה כפרית בריכוזיות צפופה משתמש בכמות עצומה של משאבים – קרקע, מים, אנרגיה ותחבורה – אשר הופכים ליותר ויותר נדירים ויקרים ככל שאוכלוסיית העולם גדלה ומתפתחת. מחסור של מים מתוקים וקרקע לעיבוד הם המכשולים העיקריים באספקת המזון בכמויות ובאיכות הנדרשים בעולם.

כדי לספק פתרונות לבעיות האלו, פיתחה חברת PNAT מתקן גידול אוטונומי בשם Jellyfish Barge (דוברת מדוזה) המשלבת בין שיטות גידול הידרופוניות ומערכות סולאריות להתפלת מי מלח, בכדי לגדל יבולים מבלי להישען על המשאבים הנדלים.

jellyfish-barge3
קרדיט: insideflows
דוברת המדוזה - הידרופוניקה על מי מלח
קרדיט: insideflows
הידרופוניקה על מי מלח - התפלה סולראית
קרדיט: insideflows

דוברת מדוזה היא חממת מודולרית צפה, אשר מסוגלת לטהר מי ים באמצעות אנרגיה סולארית. היא מורכבת על בסיס עץ שצף על תופים ממחוזרים מפלסטיק ותומך במבנה החממה, מוקף ב7 יחידות התפלה סולאריות המסוגלות לייצר עד 150 ליטר של מים טריים ונקיים ממלח ומזיהומים. הפאנלים הסולאריים מספקים את האנרגיה הנמוכה הנדרשת עבור מאווררים ומשאבות וכל הקומפלקס הזה למעשה מעניק לכפריים את היכולת לגדל מזון במהירות, יעילות ואוטומטיות כמעט מוחלטת ולחסוך במשאבים רבים.

דוברת המדוזות - גידול הידרופוני על מים
קרדיט: insideflows

הצורך האנושי בפתרונות גידול מתקדמים יחד עם הטכנולוגיה ההידרופונית, יוצר שילובים שמאפשרים גידול מזון במקומות שחשבנו בעבר שהם בלתי אפשריים. ככל שהגבולות נפרצים, ככל שההתייעלות עולה, כך האנושות פותחת לה צוהר של תקווה לעתיד בו החקלאות כבר לא תהיה המזהמת מספר אחת, אלא מושיעת האנושות והאקולוגיה העולמית.

עשוי לעניין אותך גם:

אירופוניקה בנאס"א: חקלאות העתיד כבר כאן
חקלאות עירונית בMicrosoft: מערכי גידול הידרופונים מספקים אלפי ירקות טריים לסועדים בבנייני החברה
גידול הידרו: מה צריך לדעת על מיקסום תוצרת במערכת הידרופונית

לגדל בערפל (פוגפוניקה): בנו בעצמכם עציץ הידרופוני מתקדם מהר ובזול

מה קורה כשמליארדי חלקיקי מים קטנטנים, מועשרים בתמיסת דשן, מפורקים ועולים אל שורשי הצמחים החשופים? בעיקר דברים טובים! תכירו, שיטה הידרופונית חדשה שעוד לא קיבלה את מקומה הראוי בישראל – הפוגפוניקה.

הפוגפוניקה (Fogponics) היא פיתוח מתקדם של השיטה האירופונית (Aeroponic), שגם היא – פיתוח מתקדם של השיטה ההידרופונית (Hydroponic).

בבסיס שלושת השיטות הללו עומד רעיון אחד פשוט: שורשי הצמחים צורכים אלמנטים תזונתיים חיוניים על ידי 'יונקים' קטנים ושעירים. לצמח לא אכפת אם מקור האלמנטים הללו באדמה עשירה או בדשן הידרופוני בעל נוסחה מדוייקת, כל עוד הוא מקבל את התזונה לה הוא זקוק לצמיחה, פריחה וחניטת פרי בריאה.

יחי ההבדל הקטן: הידרופוניקה – אירופוניקה – פוגפוניקה

בשיטות ההידרפוניות האלמנטים התזונתיים מומסים במים בעלי חומציות מאוזנת ולשורשי הצמחים אין שום סיבה 'לצאת ולחפש' את המינרלים, מאחר והם זמינים להם בסביבתם 24/7. עובדה זו מאפשרת לצמח לזרז את תהליך הצמיחה שלו ואף להניב יותר יבול.

השיטה ההידרופונית בבסיסה משתמשת במים מועשרים שבאים במגע עם שורשי הצמחים במגוון דרכים; החל מהצפה וריקון, דרך זרימה תמידית (nft) ועד למים עומדים מועשרים בחמצן (רפסודות צפות). קיראו כאן על שיטות הגידול ההידרופוניות.

יישום טכנולוגי מתקדם של השיטה ההידרופונית הוא למעשה השיטה האירופונית שפותחה כאן בישראל מתוך הצורך הקיומי שלנו, לחסוך כמה שיותר מים. בקיבוץ עין שמר שבערבה הוכחה לראשונה העובדה שגידול אירופוני בחממה יכול לחסוך כ-98% מהמים לעומת חקלאות קונבנציונאלית. בהתחשב בעובדה שהחקלאות הקונבנציונאלית היא בזבזנית המים מס' 1 בעולם, מדובר למעשה בפיתוח שעשוי להציל את עתיד החקלאות והאנושות כאחד.

איך זה עובד? בשיטה האירופונית שורשי הצמחים יושבים למעשה באויר, והתמיסה התזונתית מותזת/מטפטת עליהם באופן שוטף ומספקת להם את האלמנטים התזונתיים החיוניים יחד עם חמצן בסביבה חשוכה.

הפוגפוניקה (Fog מלשון ערפל) הוא פיתוח נוסף, שלוקח את השיטה האירופונית צעד אחד קדימה, כאשר אינו מסתפק בטיפות קטנות שיטפטפו כמו גשם על שורשי הצמחים, אלא מפרק את המים המועשרים לחלקיקים קטנטנים, ויוצר למעשה 'ערפל מזין' שמאפשר לצמחים לקבל ולפרק את האלמנטים התזונתיים ביתר קלות. עובדה זו מזרזת את קצב הצימוח, משפרת את היעילות האנרגטית ואת ניצול המים אף בהשוואה להידרופוניקה.

השיטה הפוגופונית חדשה בשוק ההידרופוני והיישומים המסחריים עבורה מועטים (אם בכלל), אך לשם ההתנסות, יצרנו עבורכם מדריך בנייה פשוט מאוד שיקח לכם פחות מרבע שעה להכין, ויגרום לכם להבין דרך נסיון את השיטה הפוגופונית המעולה.

מה צריך:

      1. אדנית ללא ניקוז
      2. מכסה לאדנית
      3. כוס רשת 3'
      4. כוס קידוח 3'
      5. טוש
      6. מערפל – foggoponic (קישור לרכישה מeBay)
      7. צמח
      8. מעט הידרוטרון

לתחזוקה שוטפת:

        1. דשן הידרופוני
        2. מאזני חומציות
        3. מד חומציות

שלב 1: סמנו את מיקום הכוס על גבי המכסה

מדריך עשה זאת בעצמך גידול הידרו

מערכת הידרו ערפל פוגופוני

2. צרו פתח לכוס השתילה

גידול צמחים במרפסת - ערפל

מדריך גידול הידרו

3. מלאו את האדנית מים עד שליש גובה

תחזוקה הידרופוניקה

4. שיטפו את שורשי הצמח בעדינות

שיטפו בזהירות את שורשי הצמחים

5. הכניסו את שורשי הצמח לכוס רשת

גידול הידרופוני של נענע בערפל

6. מקמו את המערפל בתחתית האדנית ושימו את הכוס רשת בפתח שבמכסה

כוס רשת בתוך המכסהעציץ הידרופוני עשה זאת בעצמך

ערפל מועשר בדשם הידרופונילאחר 48 שעות בלבד!

צמיחת השורשים בריאה ומהירה במיוחד, בעקבות כך מתגלה גם צמיחה חדשה בעלי הצמח.
צמיחת השורשים בריאה ומהירה במיוחד, בעקבות כך מתגלה גם צמיחה חדשה בעלי הצמח.

יתרונות הפוגפוניקה (גידול הידרופוני בערפל)

– מפרק את המים למיקרונים קטנים ומקל על צריכתם ע"י השורשים
– שילוב נהדר בין חמצן, לחות ואלמנטים תזונתיים- צימוח מהיר במיוחד
– ניצול מקסימאלי של המים

חסרונות הפוגפוניקה

– אינו סלחני לטעויות
– יש לודא שתמיד המים עוברים רק בכ-2 ס"מ את המערפל
– מצריך השגחה יומיומית

תחזוקה

כללי התחזוקה עבור גידול בערפל, זהים לתנאי התחזוקה לגידול הידרופוני קונבנציונאלי (קישורים למדריכים מטה).
1. יש לדשן בכל פעם שממלאים מים (בקיץ – פעם כן ופעם לא)
2. יש לאזן את רמת החומציות בהתאם לצמח שבחרתם לגדל
3. ניתן לגדל בתוך או מחוץ לבית, בכל מקרה יש לספק תאורה ותנאים סביבתיים לפי צרכי הצמח.
4. חשוב לודא שאין כניסת אור לעציץ. השתמשו בהידרוטרון לכיסוי עליון של כוס השתילה.

מידע נוסף לסיוע מקצועי:

גידול הידרופוני של מזון? ככה תעשו את זה נכון
גידול הידרו: מה צריך לדעת על מיקסום תוצרת במערכת הידרופונית
כיצד השפעת טמפרטורת המים במאגר משפיע על הגידול ההידרופוני שלך?

גידול הידרו: מה צריך לדעת על מיקסום תוצרת במערכת הידרופונית

אולי זה נראה כך כשנכנסים לחנות הידרו, אבל המפתח למיקסום התוצרת של הגידול שלך לא בהכרח טמון בסופר בוסטר חדש שיצא לשוק או בתוסף תזונה מיסטי כזה או אחר, הוא טמון דווקא בתנאים ובאלמנטים הבסיסיים ביותר שהטבע מספק לצמחים שגדלים בו, כמו למשל: אור, לחות, טמפרטורה, מים, אויר, CO2, מינרלים וכד'.

עבור הצמחים שגדלים במערכת ההידרופונית שלך, אתה בורא העולם. בידייך ליצור עבורם את הסביבה הטבעית בה נכון להם לגדול, גם כאשר הם בכלל במצע מנותק, ללא אדמה והרחק מארץ מוצאם המקורית. מיקסום הפוטנציאל הגנטי של הצמח והגדלת תוצרתו תלויים מאוד בך, בידע שלך ובתנאים שאתה מספק.

דיוק והתמדה הן מילות המפתח בגידולים הידרופונים. באם ידע המגדל ההידרופוני לספק לצמחים שהוא מגדל בדיוק את ההזנה והסביבה שהם צריכים, התוצאות לא יאחרו להגיע וקרוב לודאי שיעלו על ציפיותיו.

הצמחים בטבע גדלים במערכת אקולוגית הוליסטית שמורכבת מתנאים רבים שמתקיימים ביחד כמו אור, מים, אויר, לחות, פחמן דו חמצני, מינרלים וכו'. לכל אחד מהתנאים הסביבתיים הללו שהצמח מקבל בטבע המקומי שלו, יש תפקיד חשוב במיקסום הפוטנציאל הגנטי או במקרה שלנו – מיקסום התוצרת.

הרעיון שעומד מאחרי שיטת ההידרופוניקה הוא בעצם חיקוי מיטבי של טבע מיטבי. לאחר מחקרים ארוכי שנים ולמידת הביולוגיה של עולם הצומח אנו יודעים כיום מה הם האלמנטים המדוייקים המאפשרים לצמחים לעשות כל פעולה שהיא.

לצורך העניין, אם נרצה להאיץ את קצב הצמיחה של צמח מסויים, או להכניס אותו לשלב הפריחה, תהיה נוסחה מדוייקת שתכיל פרטי הזנה, שעות יום ולילה, לחות וCO2 שעלינו לספק על מנת לגרום לתהליך הביולוגי הרצוי להתרחש בצמח. אנו בעצם לוקחים את תפקידו הנכבד של הטבע בכך שאנו מדמים לצמח סביבת גדילה שתתאים לתוצאות שאנו רוצים.

הידרופוניקה אם כן היא 'מדע מדויק' וכידוע לפני שניגשים לשלב הניסויים יש לעבור את שלב המחקר ולאסוף את המידע הנחוץ. על כל מגדל הידרופוני לחקור ולבדוק טרם השתילה את כל התנאים עליו יהיה לספק לצמחים שהוא בחר לגדל בכל תקופות הצמיחה שלהם, מי שפשוט 'יזרום' עם הגידול ללא הפעלת שיקול דעת ומחקר מסויים עשוי להפיק צמיחה יפה ויבול נאה, אך הוא עלול להתקל במהלך הגידול בתופעות שליליות שנובעות מתנאי גידול לקויים ובטח שלא יגיעו למיקסום הפוטנציאל הגנטי של הצמח.
אז לפני שאנחנו ניגשים למילוי המערכות ההידרופוניות והפרחת גינת החלומות הביתית שלנו, מה עלינו לדעת?


מומלץ לקריאה עבורך:

גידול הידרופוני של מזון? ככה תעשו את זה נכון


יסודות הגידול ההידרופוני
גידול הידרופוני - עקרונות השיטה

כפי שצויין, השלב הראשון במיקסום התוצרת ההידופונית הוא רכישת הידע המתאים והכרת השיטה ההידרופונית ודרישות הצמחים שבחרנו. ההידרופוניקה בפשטות מתבססת על גידול במצע אינרטי מנותק מהאדמה כאשר שורשי הצמחים ניזונים ממים המועשרים בחמצן ודשנים הידרופונים (תמיסות הזנה ותוספים למיניהם) המספקים את כל המינרלים והאלמנטים החיוניים שהיו מקבלים לו ישבו באדמה עד לרמת המיקרו-אלמנט הקטן ביותר.

זמינות החמצן במים מאפשרת לשורשים לקלוט את פתרונות ההזנה ביתר קלות ולעומת גידולי אדמה השורשים אינם משקיעים אנרגיה בחיפוש אחר מזונם ויכולים להפנות את אנרגיה זו לצמיחה, פריחה והנבת פירות.

ישנן שיטות רבות לגידולים הידרופונים כאשר כולן מתבססות על אותו העיקרון של גידול במצע מנותק. עם הזמן הומצאו שיטות חסכוניות להפליא שמאפשרות ניצול מירבי של המים משום היותן במערכת סגורה ואף חסכון אדיר במקום משום היכולת לגדל לגובה.

בחירת הערכה ההידרופונית הנכונה היא שיקול חשוב שיש לקחת בחשבון מראש, ודאו שהיא עונה על דרישות המקום, סוג הצמחים, מס' הצמחים, יכולות התאורה, נפח הכלת השורשים וכו'.

מקום הגידול ההידרופוני

לשאלת מיקום המערכת ההידרופונית שלנו השפעה ישירה על התנאים שנצטרך לספק לצמחים. בעיקרון ישנם שלושה מיקומים אפשריים לגידול – indoor (בחדר / אוהל גידול / מקום סגור ללא אור), outdoor (במקום פתוח תחת השמיים) וgreen house (בחממה סגורה עם אור שמש או תאורה), בכל סוגי הגידול הללו נדרשת התייחסות שונה לצרכיהם של הצמחים, לדוגמא: אם נגדל בחדר סגור נצטרך לספק לצמח אור, לחות ואויר כשם שהיה מקבל בחוץ.

הגורמים הסביבתיים וההזנה

אור

פוטוסינתזה (בעברית: הטמעה), היא תהליך המשמש להפקת אנרגיה ותרכובות אורגניות (גלוקוז) מתרכובות אי-אורגניות (מים, פחמן דו חמצני) בצמחים.

האור משחק תפקיד חשוב בתהליך המורכב של הפוטוסינתזה מאחר והוא האנרגיה שמעוררת את כל היבטי ההתפתחות הכימיים בצמח, כאשר אורכי גל שונים מעוררים תהליכים כימיים שונים.

האור ניתן באופן טבעי על ידי השמש בגידול באדמה כאשר בכל עונה אורכי הגל, משך אור היום והלילה משתנים ובכך משנים גם את הפעילות הכימית בצמחים, מה שגורם לשלכת, לשינוי צבעי העלים ולהאטה בצמיחה.

בחוץ -Outdoor

מערכת לגידול חסות הידרופוניות

בחירת מיקום המערכת ההידרופונית צריך להתבסס על צרכי האור של הצמחים שברצוננו לשתול בה. צמחים שצריכים שמש ישירה (מרבית הירקות, הפירות והפרחים) מומלץ שלא להעמיד בצמוד לבית או לחומה ולאפשר לצמחים להנות משמש ב360 מעלות.
צמחים שצריכים חצי צל ניתן לשתול במערכת הידרופונית בצד מערב או בצמוד לבית, חומה או חלון.

בחדר – Indoor

מנורת לד לגידול הידרופוני

כאשר אנו מגדלים צמחים במקום סגור עלינו להעניק להם אור שידמה את אור השמש בספקטרום המתאים, שידלק אוטומטית בשעת ה'זריחה' הרצויה ויתכבה בשעת ה'שקיעה' הרצויה.
ניתן בחיפוש קטן בגוגל למצוא מבחר גדול של מנורות גידול לצמחים במגוון סוגים, עוצמות וצבעים, כשכל מנורה תשפיע על הצמח באופן שונה, בהתאם לספקטרום אליו היא מותאמת.

לדוגמא: צמח שגדל תחת מנורת HPS לרוב יתארך וימתח לגובה משום שלמרות שהמנורה מותאמת לספקטרום גדול של אור צהוב ואדום, עדיין חסרים בה ספקטרומים נוספים כדי לדייק את הפעילות הכימית של הצמח.
לעומת זאת, אם נשלב את הספקטרום הכחול נצליח לדייק יותר את התגובה הביוכימית של הצמח אשר צפויה לקדם מבנה טוב יותר לצמח (קצר יותר, עבה יותר, עם יותר ענפים) בעוד האדום והצהוב ישמשו כממריצים בתקופת הפריחה.

עצה: אחת הטעויות שמגדלים רבים עושים היא שתילת צמחים רבים ככל האפשר בחלקת האור הקטנה שתחת המנורה, מה שגורם לצל ומחסור באור לחלק מהצמחים. עצתנו היא: פחות צפיפות = יותר תוצרת. עדיף למקסם את יכולותיהם של בודדים מאשר להסתפק בבינוניות של רבים, הקפידו שכל הצמחים יקבלו את האור שהם צריכים..

בחממה -Greenhouse

גידול הידרו בחממה

בגידול הידרופוני בחממה ישנה אפשרות טובה יותר לשליטה על האקלים ובכלל זה גם על שעות האור שהצמחים מקבלים. ניתן להחשיך את החממה ע"י וילונות ולהעביר את הצמחים לשינת לילה, או להאיר אותה ע"י מנורות גידול מתאימות ובכך למתוח את היום גם לאחר שקיעת החמה.

הידרו = מים

חשיבות המים בגידול הידרופוני

בהידרופוניקה המים הם אבן היסוד המרכזית של הגידול, מאחר ואנו ממוססים בהם את הדשנים, מאזנים בהם את החומציות ומוודאים מוליכות וטמפ' כך שהצמחים יקבלו את ההזנה לה הם זקוקים בכל שלבי הצמיחה שלהם.

בבואנו לגדל הידרופוני עלינו לבדוק קודם כל את איכות המים המקומיים על ידי לקיחת מדדים כמו PH, TDS, PPM ועוד. אם המים אינם איכותיים מספיק, עלינו לשקול להשתמש בפילטר כלשהו כמו למשל אוסמוזה הפוכה. למידע נוסף על טיפול במים בגידול הידרופוני לחצו כאן.

כדאי לזכור כי כל גורם שחסר מגביל את הצימוח באופן כזה או אחר, מחליש את הצמח והופך אותו פגיע יותר למזיקים ומחלות. לגורמים שונים כמו חומציות המים, נוכחות מינרלים אחרים, טמפרטורה ועוד יש השפעה על קליטת המינרלים. למשל, חנקן, זרחן אשלגן, סידן ועוד נקלטים באופן מיטבי כאשר רמת החומציות במים נעה בין 6.5-7.5 ואילו הברזל, הנחושת האבץ ואחרים נקלטים בשורשי הצמח ברמת חומציות של.5.5-6.6

השפעת טמפרטורת המים במאגר על הגידול ההידרופוני שלך

אויר

פרמטר חשוב לבריאות הצמחים; דרך האויר הצמח ניזון בחמצן ופחמן דו חמצני, הוא מושפע מהטמפרטורה ומהלחות וחשוב מאוד לשלוט ולווסת אותו בחדרי גידולי Indoor.

טמפרטורה ולחות

הטמפרטורה והלחות בסביבה הטבעית של הצמח לרוב אינן עקביות, וכאשר הן עולות או יורדות מדי, הצמח יפחית את התהליכים הכימיים שמתרחשים בו כדי להגן על עצמו, או במילים אחרות – לא ישיג את פוטנציאל הצמיחה שלו.
חשוב לבדוק מה תנאי הטמפרטורה והלחות המומלצים עבור הצמחים שבחרנו לגדל במערכת ההידרופונית שלנו, גם בשעות היום וגם בשעות הלילה על מנת שיעברו את תהליך ההתפתחות המיטבי עבורם.

אם אנו מגדלים הידרופוני מחוץ לבית והצמחים סובלים מטמפרטורות קיצוניות, ניתן לחמם או לקרר את המים על מנת לאזן את הטמפ' הנקלטת ע"י הצמח. (לקריאה על השפעת טמפ' המים במזג אויר קיצוני)

פחמן דו חמצני ואיוורור

רלוונטי לגידול הידרו Indoor: הצמחים משתמשים בCO2 בתהליך הפוטוסינתזה ופולטים חמצן כתוצר לוואי, ללא קיומו של פחמן דו חמצני באויר, התהליך יפסק ויפגע בצמחים. הפחמן דו חמצני נקלט באמצעות פיוניות הצמח והוא חיוני מאוד לתהליך הצמיחה. בכל חלל סגור ישנו צורך ליצור תחלופת אויר שוטפת על מנת לודא שמספיק CO2 זמין לצמחים, מאחר והוא נצרך במהירות ככל שהצמחים גדלים.

המידה המומלצת למתן פחמן דו חמצני בחדר גידול נעה בין 1200-1250 ppm.

דשנים הידרופונים

כל הצמחים זקוקים למס' אלמנטים תזונתיים קבועים, האלמנטים הללו ידועים כהזנה חיונית ומתחלקים ל-2 קטגוריות: מינרלים להם הצמח זקוק בכמויות גדולות – תזונת מאקרו, ומינרלים להם הצמח זקוק בכמויות קטנות יחסית – תזונת מיקרו.

תזונת המאקרו כוללת: פחמן, מימן, חמצן (הנמצאים כבר באויר ובמים), זרחן , חנקן ואשלגן בכמויות גדולות, גופרית ומגנזיום בכמויות קטנות יותר.

תזונת המיקרו כוללת: ברזל, נחושת, אבץ, ניקל, מנגן, מוליבידן, בירן וכלור. אך הם חשובים לא פחות. המינרלים הללו מסייעים לצמחים בבניית מולקולות ביולוגיות כגורם משלים הנקשר לאנזים וחיוני לפעילותו הביולוגית, כמו גם דרכים רבות אחרות.

למיקסום התוצרת על ההזנה שניתנת להיות מדוייקת לצמח ולשלב הצמיחה בו הוא נמצא.

דשנים הידרופונים בחנות שלנו

התמודדות עם מזיקים ומחלות

שכיחות קיומם של מזיקים בגידולים הידרופונים נמוכה בהרבה מגידולי אדמה משום הניתוק בין הצמחים לאדמה שמכילה בתוכה כל כך הרבה יצורים חיים שבין היתר, אוהבים לצרוך לנו את התוצרת.
היתרון של הניתוק מהאדמה הופך לחיסרון כאשר ישנה מחלת שורשים או חיידקים שמועברים במים בין הצמחים במהירות גדולה ומסכנים את כל התוצרת שלנו בבת אחת.

הטיפול במזיקים ומחלות חייב להיות מיידי ואפקטיבי, אחרת…

צמחים בריאים נוטים פחות להדבק במחלות או להפגע על ידי מזיקים משום עמידותם הטבעית וחוסנם הביולוגי מול האיומים הללו, לרוב הבעיה מתחילה כשאנו מעגלים פינות ולא מקפידים על התנאים שניתנים לצמחים במערכת ההידרופונית שלנו ומחלישים את 'המערכת החיסונית' שלהם.

מגדל הידרופוני מוצלח

גידול הידרו מוצלח מדריך

בסופו של דבר, מגדלים הידרופונים מוצלחים הם אלה שהשקיעו את הזמן הנדרש ללמידה על שיטת הגידול ההידרופונית בנוסף למחקר נקודתי עבור הצמחים שבחרו לגדל. לרוב המגדלים הללו משקיעים במערכות גידול איכותיות, בדשנים מתאימים ובציוד איכותי בכדי למקסם את התוצאות. יתרה מכך, למרות שלמדו, השקיעו מכספם ואף הצליחו להניב יבול יפה, לרוב הם גם שומרים על ראש פתוח לשיטות חדשות, משפרים ומשדרגים כל הזמן ועם הזמן הופכים להיות מומחים הידרופונים של ממש ומגדלים נפלאים שנהנים מתוצרת הידרופונית רבה ומשבוחת.

לעומת זאת, המגדלים ההידרופונים שינסו לעגל פינות, לדלג על שלבים, להעלים עין מהדיוק וההתמדה הנדרשים ולחסוך כספים על חשבון איכות, בסופו של דבר יפגעו משמעותית בהצלחת הגידול וכנראה לא יצליחו למקסם את התוצרת ההידרופונית שלהם.

יש לך עוד עצות הידרופוניות?

גידול הידרופוני של מזון? ככה תעשו את זה נכון! [מדריך מעשי]

גידול מזון הידרופוני ביתי יכול להוסיף רבות לאיכות החיים ובריאות המשפחה, אך הוא גם מצריך הבנה ותחזוקה נכונה לכל אורך הדרך. מה עליך לדעת לפני בחירת השתילים, מה התחזוקה הנדרשת ואיך מטפלים במים? כל התשובות שיעזרו לך לגדל מזון נכון.

אמנם הידרופוניקה ידועה היטב בשמה המקוצר 'הידרו' אשר מזוהה יותר עם גידול קנביס איכותי, אך למעשה מדובר בשיטה אשר מאפשרת גם גידול ביתי ומסחרי של ירקות, תבלינים ואף פירות ביעילות ואיכות גבוהה.

ההידרופוניקה מסתמנת כהבטחה החקלאית של העתיד, עם יתרונות בולטים של חסכון מים משמעותי, צמיחה מהירה, תנובה עשירה וגידול נקי, חלק מחובבי הגינון הביתי בחרו להתנסות ולרכוש או לבנות לעצמם מערכות הידרופוניות ביתיות אשר ישמשו אותם לגידול מזון עצמאי במינימום מאמץ ומקסימום תועלת – כפי שמבטיחה השיטה.

אך כמו כל דבר בחיים, לא קיים שחור בלי לבן ואין שום דבר מושלם. להידרופוניקה חסרונות משלה אשר מי שלא יגדיל ללמוד ולהמנע מהם בטרם עת, כנראה יחווה כבר במחזורי הגידול הראשונים. מעבר לכך, כשמדובר בשיטה עתיקה שקיבלה יישום טכנולוגי חדשני, ישנו צורך ממשי ללמוד את עקרונות הגידול ההידרופוני המודרני, עם דגש על גידול נכון של מזון עוד לפני שניגשים לעבודה.

בפרקטיקה, מה צריך לדעת על הגידול ההידרופוני?

חסה הידרופונית ביתית
מערכת הידרופונית ביתית בתחזוקה מינימאלית לאחר 3 שבועות – ללא מדידות, איזון PH או מתן תוספים

עקומת הלמידה ורוחב הידע הנדרש למגדל ההידרופוני הביתי תלויה מאוד ביכולותיו וציפיותיו מהמערכת שלו. ניתן לגדל הידרופוני גם מבלי לבדוק את הPH אפילו פעם אחת או על ידי ניסוי ותהייה בלבד (בעיקר ירוקים), אך התוצאות לא בהכרח ימקסמו את פוטנציאל הצמחים כפי שההידרופוניקה יודעת לעשות בתפעול נכון, ויתכנו 'הפתעות' לכל אורך הדרך.

לעומת זאת, למידת עקרונות השיטה ובניית תכנית גידול שמקורה בהבנה וחשיבה לטווח הארוך (כולל התחשבות בצרכי הצמחים ושלבי הגדילה שלהם), צפויה להניב למגדל ההידרופוני הביתי יבול גדול ובריא במינימום זמן ותחזוקה.

אם ננסה לפשט את התורה כולה להנחיות נקודתיות ופרקטיות, אולי נצליח להכווין אתכם לגידול בריא יותר של הירקות ההידרופוניים שלכם, אך יחד עם זאת, למגדלים מתחילים מומלץ לקרוא גם את המדריכים הבאים אשר יעניקו מידע מעמיק יותר בנוגע ליסודות הגידול ההידרופוני:

מדריך הידרופוני למגדל המתחיל
הידרופוניקה 101| סקירה מקיפה למגדל המתחיל
איזו שיטת גידול הידרו מתאימה לך? יתרונות, חסרונות והמלצות

איכות המים בגידול הידרופוני ביתי

איכות המים היא הבסיס לכל גידול הידופוני. רוב משקלו של הצמח מורכב ממים ותפקידם לשאת מינרלים ואלמנטים מומסים אשר מזינים אותו בכל שלבי ההתפתחות שלו. כאשר אנו מגדלים מזון, עלינו לודא שהוא ניזון בעצמו מהמינרלים החיוניים לו וגדל בתנאים נכונים ועל המגדל ההידרופוני לספק לצמחים שבחר את הערכים המתאימים להם גם ברמת איכות המים (טבלה 1).

באופן עקרוני השורה התחתונה בנוגע לאיכות המים שתשתמשו בהם לגידול הידרופוני די פשוטה: כל מים, בין אם מי ברז, מי באר או מים מזוקקים, נושאים בהם חלקיקים מומסים (מתכות, מלחים, מינרלים) בעלי מטען חשמלי ביחסים שונים.

לגידול הידרופוני מיטבי אנו זקוקים למים איכותיים בעלי כמה שפחות חלקיקים מומסים. קיומם של החלקיקים המומסים במים במדדים גבוהים בעצם מותיר פחות מקום לחלקיקי הדשנים ועלול לגרום לחוסרים בצמחים במקרה הטוב ולתמותה במקרה הרע, שכן מעבר לעודפי / חוסרי המינראלים, המתכות והמלחים שזה גורם, מתקיים קשר ישיר בין נקיון המים מחלקיקים ויונים למוליכות החשמלית והחומציות שלהם.

הערכים הרלוונטיים למדידת איכות המים:

TDS – Total Dissolved Solids – סך כל החלקיקים המומסים במים.
PPM – Parts Per Million – יחידת המידה לאיכות המים, מתארת את ריכוז החומרים הכימיים המומסים ביחס לליטר מים.
EC – Electric Conductivity – רמת המוליכות החשמלית במים. למים אין ערך חשמלי וככל שיש יותר יונים וחלקיקים זרים במים כך עולה המוליכות שלהם אשר לרוב גורמת גם לעליית רמת החומציות (PH).
PH – ערך למדידת חומציות / בסיסיות המים. הטווח נע בין 0 ל-14, כאשר 7 הם מים ניטרלים, מתחת ל-7 הם מים חומציים ומעל 7 מדובר על מים בסיסיים.

מה עושים?

  1. בידקו מה הערכים המומלצים עבור הצמחים שתרצו לגדל
  2. לפני הדישון בידקו את רמת הPPM וה-EC
  3. במידה והערכים ההתחלתיים גבוהים (מעל 500 PPM), מומלץ להשתמש בפילטר לניקוי המים
  4. במידה והערכים ההתחלתיים טובים הזינו דשן במאגר לפי הוראות היצרן ולפי ה-PPM הנדרש
  5. אזנו את רמת החומציות המומלצת בעזרת נוזלי PH Up ו-PH Down

טבלה 1: מדדי המים הנדרשים לגידול מזונות שונים

צמחים pH EC PPM
ארטישוק 6.5-7.5 0.8-1.8 560-1260
אספרגוס 6.0-6.8 1.4-1.8 980-1260
שעועית 6.0-6.5 2/4/2015 1400-2800
סלק אדום 6.0-6.5 0.8-5 1260-3500
ברוקולי 6.0-6.5 2.8-3.5 1960-2450
כרוב ניצנים 6.5-7.5 2.5-3.0 1750-2100
כרוב 6.5-7.0 2.5-3.0 1750-2100
גמבה 6.0-6.5 1.8-2.2 1260-1540
גזר 6.3 1.6-2.0 1120-1400
כרובית 6.0-7.0 0.5-2.0 1050-1400
סלרי 6.5 1.8- 2.4 1260-1680
כרוב ירוק 6.5-7.5
מלפפון 5.8-6.0 1.7-2.5 1190-1750
חציל 5.5-6.5 2.5-3.5 1750-2450
חסת אנדיב 5.5 2.0-2.4 1400-1680
דגנים 6 1.8-2.0 1260-1400
שום 6 1.4-1.8 980-1260
כרישה 6.5-7.0 1.4-1.8 980-1260
חסה 5.5-6.5 0.8-1.2 560-840
קישוא 6 1.8-2.4 1260-1680
במיה 6.5 2.0-2.4 1400-1680
בצלים 6.0-6.7 1.4-1.8 980-1260
פאק צ'וי 7 1.5-2.0 1050-1400
גזר לבן 6 1.4-1.8 980-1260
אפונה 6.0-7.0 0.8-1.8 980-1260
פלפל 5.8-6.3 2.0-3.0 1400-2100
פלפלים חריפים 6.0-6.5 3.0-3.5 2100-2450
תפוח אדמה 5.0-6.0 2.0-2.5 1400-1750
דלעת 5.5-7.5 1.8-2.4 1260-1680
צנון 6.0-7.0 1.6-2.2 840-1540
תרד 5.5-6.6 1.8-2.3 1260-1610
סלק עלים 6.0-7.0 1.8-2.3 1260-1610
תירסס 6 1.6-2.4 840-1680
בטטה 5.5-6.0 2.0-2.5 1400-1750
עגבניה 5.5-6.5 2.0-5.0 1400-3500
לפת 6.0-6.5 1.8-2.4 1260-1680
זוקיני 6 1.8-2.4 1260-1680

טמפרטורת המים

לטמפרטורת המים חלק חשוב בצריכת החמצן של הצמחים והיא צריכה לנוע בין 18 ל-26 מעלות צלזיוס. חריגת הטמפרטורות עלולה לגרום לשינויים ברמת הPH ופגיעה בבריאות הצמחים. האקלים הישראלי, בייחוד בחודשי הקיץ החמים וחודשי החורף הקרים (בעיקר בצפון), דורש מאיתנו לבדוק ולאזן במקרה הצורך את טמפרטורת המים במאגר אם ברצוננו להמנע מסיבוכים. שימו לב, שינויי טמפרטורות קיצוניים של המים עלולים להזיק לצמחים.

אז מה עושים?

  1. על מנת לשמור על טמפרטורות מאוזנות מומלץ לבודד את המאגר מחום או קור ישיר על ידי הסתרתו במקום חשוך, קבירתו באדמה או כיסויו על ידי מבודד.
  2. לחימום המים בחורף מומלץ לרכוש מחמם מים ייעודי
  3. לקירור המים בקיץ מומלץ לרכוש מצנן מים ייעודי

איך בוחרים מה לגדל?

 

ראשית נבהיר, ניתן לגדל כמעט הכל בהידרופוניקה, החל מפירות, דרך ירקות שורש ועד לעצים, אך היישום ההידרופוני משתנה מסוג צמח אחד לשני משום צרכיו ומאפייניו הפיזיים.
ברמה הביתית קיימות היום מערכות הידרופוניות בישראל אשר מאפשרות לגדל בעיקר ירוקים, תבלינים, פרחים וירקות, ובהנדסתן אינן מתאימות לגידול ירקות שורש, עצים או שיחים.

מדריך: כיצד להנביט זרעים המיועדים לשתילה בערכה הידרופוניתמדריך ייחור הידרופוני

הבחירה שעלינו לבצע לפני שאנו רוכשים את שתילי המערכת צריכה להיות מורכבת ממס' שיקולים:

  1. במידה ואינך מגדל בתוך הבית או בחממה, ואינך שולט בטמפרטורות ובאור באופן אבסולוטי – בחר אך ורק בשתילי העונה.
  2. משום שבמערכת הידרופונית כל הצמחים חולקים את אותם מים, עם אותה רמת חומציות, עם אותם הדשנים, עלינו לבחור צמחים בעלי דרישות זהות או לפחות דומות מבחינת הפרמטרים הללו (השתמשו בטבלה 1).
  3. ביחרו שתילים מאותה המשפחה, למה הכוונה? אם אערבב בגידול ההידרופוני עגבניה וחסה למשל, ניצור מצב בו חלק מהצמחים שלנו צריכים להשאר בשלב הצמיחה לכמה שיותר זמן (החסות) על מנת שנוכל להמשיך לצרוך אותם, ואילו שאר הצמחים זקוקים גם לשלבי הפריחה והפרי כדי להזין אותנו (העגבניות). מצב זה יוצר ניגודיות ולבטח אחד הצמחים שלי יסבול מכך שנספק את צרכיו של השני. ביחרו צמחים ממשפחות דומות על מנת שכל הצמחים בערכה יקבלו את התנאים להם הם זקוקים.
  4. עגבניות זה אולי הפרי הכי אהוב על המגדל הישראלי וגידול הידרופוני בהחלט יכול להתאים למשימה, אך לפני שניגשים לשתילה, עלינו לודא כי יש מספיק מקום לשורשים במערכת ההידרופונית שלנו משום שעגבניות ידועות כמשרישות חזקות ובמערכת לא נכונה עלולה להיווצר חסימה בזרימת המים באמצע הגידול. בגידול בNFT לא לשתול בפחות מ-4" ובאופן כללי, מומלץ להשתמש במיכלי גידול הידרופונים נפרדים (Dutch buckets) לשם כך. לחצו כאן למעבר למדריך גידול הידרופוני מקצועי של עגבניות.
  5. רוצים לשתול אבטיחים, מלפפונים, מלונים, דלעות או ירקות משתרכים אחרים בהידרופוניקה? חישבו תחילה על פתרונות הדליה, תמיכה או התפרסות בשטח הקיים.

לאחר שלקחתם בחשבון את הפרמטרים הרלוונטים לבחירת הצמחים שתגדלו במערכת ההידרו שלכם, אתם ודאי תוהים לגבי התחזוקה הנדרשת עבורם.

מה התחזוקה הנדרשת בגידול הידרופוני?

היתרון והחסרון של הגידול ההידרופוני טמון בעובדה שבסופו של דבר מדובר על מדע מדוייק. לצמחים יש תנאים שאנו נדרשים לספק ואם נעשה זאת היטב, יוכלו לגדול עד למקסימום הפוטנציאל הגנטי שלהם, לעומת זאת אם נחרוג מהמדדים הנדרשים אנו צפויים לחוות כישלון חרוץ, ההידרופוניקה אינה סלחנית כמו האדמה.

תחזוקת הגידול ההידרופוני הביתי פשוטה למדי ודורשת פחות זמן מעבודת אדמה, אך דורשת מחוייבות והבנה של הצרכים.

מדריך: היכן למקם את המערכת ההידרופונית שלי?

התחזוקה השוטפת מורכבת מהמשימות הבאות:

  1. מילוי מים – יש לבדוק ולמדוד את איכות המים כפי שהוסבר בתחילת הכתבה ובמדריכים המצורפים לאחר כל מילוי מים חדשים במאגר (פעם ב1-3 שבועות).
  2. דישון – הדישון נעשה בהתאם לצרכי הצמח ולפי הוראות היצרן. יש למדוד את הPH לאחר הדישון ולהתאים אותו לדרישות הצמחים. רוב הדשנים מתאימים כבר לגידול ממוצע של רוב הצמחים משום שהם מכילים נוסחאות של אלמנטים ומיקרו אלמנטים שמהווים את בסיס ההזנה המשותף, ולכן ניתן לגדל איתם מגוון צמחים שונים בו זמנית. לגידול סופר מקצועי של צמח אחד בלבד יש לחקור את דרישותיו המדוייקות ולספק לו אותן על ידי הרכבת נוסחת דשנים מדוייקת יותר.
    בתקופת החורף חשוב לדשן בכל החלפת מים ובקיץ רק בכל פעם שניה.
  3. PH – בידקו את רמת הPH בתדירות קבועה. החומציות במים עשויה להשתנות לפי איכותם, הדשנים שמומסים בהם, טמפרטורת המים וסיבות נוספות. הכירו את קצב עליית / ירידת הPH מעבר לטווח המומלץ ואזנו אותו בהתאם.
  4. תוספים – בעיקר בגידולי ירקות, נצטרך להשתמש בתוספים מסויימים כדי לתת לצמחים את האלמנטים והמיקרו אלמנטים להם הם זקוקים בשלבי הפריחה והפרי. במידה ונרצה למקסם ביצועים אפילו עוד יותר, ניתן גם לרכוש תוספים שיסייעו בצמיחה מהירה או שיחזקו אלמנט ספציפי שחשוב לצמח מסויים. ישנם מגוון רחב של תוספים תזונתיים, בקטריות טובות, ודשנים מיוחדים שניתן להעזר בהם, הם אינם חובה ובשימוש לא נכון יכולים גם להזיק, אך אם אתם בוחרים לקחת ברצינות את הגידול ההידרופוני שלכם, אולי כדאי לבחון את האפשרויות.
  5. תקינות ובטיחות המערכת – בידקו באופן שוטף את תפקודה של המערכת. חפשו נזילות, כניסות של אור, הקשיבו למשאבה ובצעו תיקונים היכן שנדרש. יש לשטוף את פילטר המשאבה בכל פעם שמחליפים מים. לרחבה קיראו – מדריך: הוראות בטיחות בעת טיפול בערכה הידרופונית.
  6. נקיון המערכת – בכל סיום מחזור גידול מומלץ להריץ שטיפה יסודית למערכת שתוודא כי היא נקייה ובריאה לקראת כניסתם של צמחים חדשים. נקו את המאגר ומלאו אותו מים נקיים. הריצו את הערכה במשך 3 שעות ורוקנו את המים.
  7. טיפול בצמחים – סעיף זה אינו שונה במאום מהטיפול שהצמחים דורשים באדמה ואולי אפילו קל יותר בשל העדר מזיקים שמקורם באדמה. הדלו את הצמחים, גיזמו אותם כשנדרש, האביקו את פרחיהם ותנו להם ים אהבה.

למידע נוסף על תחזוקת המערכת קיראו: מדריך: כך תתחזק/י את המערכת ההידרופונית שלך

אלו הם עיקרי הפרקטיקה הביתית של הגידול ההידרופוני, אם יש לכם שאלות או שאתם מעוניינים לתרום מהנסיון והידע שצברתם, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר בתגובות או כאן.

דור חדש של חקלאים: הידרופוניקה בחקלאות העירונית כרעיון עסקי

ההידרופוניקה היא רעיון עולה בתחום החקלאות העירונית ונראה שהתעצמותה בישראל ובעולם מביאה לצורך ממשי במודלים עסקיים להטמעתה ושילובה בחברה ובאורח החיים המקומי, אך האם מדובר בהשקעה חכמה כלכלית?

כשאנו בוחנים קונספט עסקי לקראת פיתוח והשקעה עלינו לשאול את עצמנו תחילה – מה אנו מחדשים לעולם? במה אנו טובים יותר מהמתחרים שלנו? או במילים אחרות

במה עדיפה החקלאות ההידרופונית על החקלאות המסורתית?

העדיפות של ההידרופוניקה על החקלאות המסורתית נובעת בעיקרה מהעובדה שההידרופוניקה היא למעשה גידול חקלאי במצע מנותק על בסיס מים, תכונה אשר מורידה את שטח האדמה כתנאי הכרחי ופותחת אופק חדש של אפשרויות גידול בכל קנה מידה, בכל מקום.

לאחר שזיהינו את הגורם המייחד של ההידרופוניקה, יהיה עלינו לשאול כמה שאלות נוספות על מנת לודא את נחיצותו של הרעיון שלנו.

אילו בעיות פותרת ההידרופוניקה?

חוסכת 99% מהמים?!

בעיה: החקלאים המסורתיים בישראל נאבקים על קיומם, או במילים אחרות, נאבקים על יכולתם להפיק רווח כלכלי מעיסוקם כחקלאים, שאיפה ראויה והגיונית לכל הדעות; אחת הבעיות המרכזיות שנוגסת בריווחיות שלהם לטענתם, נובעת ממחירי מים מופכרים שהם נאלצים לשלם. ברק אומגה, חקלאי מחבל פראן, מספר כי החקלאים בישראל משלמים פי 6 ו-7 על המים לעומת אירופה ומתקשים לשמור על תחרותיות מול תוצרת מיובאת.

פתרון: לעומת החקלאות המסורתית, ההידרופוניקה היא שיטת גידול בעלת יעילות מקסימלית בכל הקשור לשימוש במים. רוב המערכות ההידרופוניות שנמצאות היום בשימוש פרטי או מסחרי פועלות בשיטה המחזורית ומשתמשות ב1-15 אחוזים בלבד מצריכת המים של החקלאות המסורתית בעבור אותה כמות צמחים ולמעשה חוסכות 85-99 אחוזים, זהו הבדל עצום.
היתרון המשמעותי הזה הוא בשורה כלכלית ואקולוגית משמחת אשר מהווה את פתרון הבעיה הראשונה שמציע הקונספט ההידרופוני לחברה הישראלית למשאב המתחדש (והמתכלה) הזה.

עובדים זרים או כח עבודה מקומי?

הידרופוניקה בחקלאות עירונית
מודעת דרושים לאיוש חווה הידרופונית על גג הדיזינגוף סנטר בתל אביב

בעיה: מכשול כלכלי נוסף שעומד בדרכם של החקלאים המסורתיים אל ריווחיות כלכלית הוא למעשה גם עמוד התווך של העסק שלהם, העובדים. כל שדה צריך ידיים עובדות ולמרות שהיו רוצים לקבל צעירים ישראלים וחדורי מוטיבציה לעבוד בשדותיהם, מסיבות רבות שאינן חד משמעיות, הכח העובד הוא לרוב כח זר שמוציא את משכורתו החוצה מהמדינה.

יתרה מכך, חקלאי שיבקש לרשום עובד זר חדש ישלם אגרה בגובה 2,800 ש"ח, את כל תנאי האש"ל של מחייתו וכמובן גם משכורת. בסך הכל בממוצע העסקת עובד זר עולה לפחות 70,000 ש"ח בשנה וחקלאים רבים אינם מרוויחים מספיק בכדי להצדיק את העסקתם ומסיימים את השנה בהפסדים.

פתרון: הפתרון ההידרופוני לבעיית הידיים העובדות טמון בשתי נקודות עיקריות:
1. החקלאות ההידרופונית אוטומטית ברובה, מחשבים מנטרים את הפעילות בחממות ועל בני האדם רק לפקח שהכל כשורה, להגיב כשנדרש ומדי פעם לבצע עבודות תחזוקה וקטיף. האוטומציה שבהידרופוניקה מאפשרת העסקה של עד פי 10 פחות כ"א על יותר שטח ותוצרת, עובדה אשר חוסכת באופן מיידי סכומי כסף משמעותיים.
2. העסקת אוכלוסיה מקומית בחקלאות היא נדבך מבורך שמגיע כשחקלאות עירונית, היי טקית ומתקדמת נכנסת לתחומי הקהילה. העסקת צעירים מקומיים תתרום לא רק לשמור את הכסף בתוך העיר, אלא גם לייצור דור חקלאים חדש והיי טקי שיפתח ויפריח את החקלאות המקומית.

'קנה אדמה, לא מייצרים את זה יותר'

גידול לגובה בהידרופוניקה בחקלאות עירונית

בעיה: החקלאות העולמית כבר כרתה יערות וחורשים טבעיים בגודל של יבשות אפריקה ודרום אמריקה ביחד למען גידולי חקלאות והסבה נזק של ממש לאקולוגיה העולמית. נכון שחלק גדול מהאחריות נופלת גם על מגדלי הבשר אך כך או כך העתיד מייצר לנו משוואה שאסור לנו להתעלם ממנה: גידול דמוגרפי = הקטנת וייקור השטחים המעובדים לחקלאות. כיום בישראל השטחים המעובדים מהווים כ-15% משטח המדינה ונמצאים בירידה מתמדת בעקבות תופעת הפרבור, משמע, ככל שיש יותר אנשים, כך מצטמצמות ומתייקרות הקרקעות לחקלאות בישראל ועובדה זו מהווה בעיה ממשית לעתיד החקלאות המסורתית.

פתרון: גם הפעם ההידרופוניקה מצליחה לפתור בעיה אחת פעמיים:
1. הניתוק מהתלות באדמה מאפשר לחקלאות להשתלב בכל מקום, אפילו בחלל. עובדה זו מעניקה להידרופוניקה את הכח להכניס גידולי מזון מתקדמים למקומות בלתי אפשריים שלא חלמנו שניתן לגדל בהם לפני, כמו באמצע המדבר באתיופיה או באמצע תל אביב ועובדה זו פותחת בפנינו מלאי 'אדמות' בלתי נגמר כמעט הודות לעובדה שאין צורך באדמה!
2. אם לא צריך אדמה, אז למה לגדל בגובה האדמה? ההתפתחות המודרנית של ההידרופוניקה המסורתית באה לידי ביטוי בעיקר במערכות הידרופוניות אנכיות שמצליחות לגדל לגובה וחוסכות מקום רב מאוד בגידול התוצרת, כמה רב? לאחרונה סיקרנו כאן את מפעל סוני ביפן שהומר לחממה הידרופונית שמגדלת פי 100 יותר תוצרת יחסית לחקלאות מסורתית על שטח זהה. המשמעות של עובדה זו היא שתיאורטית אין גבול לכמות הירקות שניתן לגדל על מ"ר בשיטה ההידרופונית, מה שלפתע מאיר את החקלאות המסורתית באור וינטאג'י מיושן.

יותר יבול בפחות זמן

אם להיות כנים הסעיף הזה אינו באמת בעיה קיימת, אלא יותר פער שנוצר בין שתי שיטות הגידול שמעלה שאלה מהותית על יעילותה של החקלאות המסורתית; עניין ידוע הוא העובדה שבהשוואה בין שני צמחים זהים שנלקחו מאותו צמח אם, זה שיגדל בשיטה ההידרופונית יגדל ויניב פרי מהר יותר. אם לא די בכך, הוא גם צפוי להניב יותר פרי! על ההשוואה בין שתי שיטות הגידול תוכלו לקרוא כאן או כמובן לעשות את הניסוי אצלכם בבית.

 

אם הכל כל כך טוב, מדוע ההידרופוניקה טרם השתלטה על החקלאות העירונית?

התשובה לשאלה המצויינת הזו היא כזו שכל אחד מכם יוכל לנחש בעצמו, נכון מאוד, כסף. על אף היתרונות הרבים שלאורך זמן באים לידי ביטוי גם בחסכון כלכלי משמעותי, ההידרופוניקה מתפשטת באיטיות יחסית משום העלויות הראשוניות הגבוהות ליישומה.

שלא כמו בחקלאות המסורתית, ששם אם יש לך אדמה, זרעים ומים (וטרקטורים, פועלים זרים, דשנים וכו') – אתה יכול לייצר מזון, בהידרופוניקה יש צורך בקצת יותר השקעה כלכלית ראשונית שכוללת חממה ממוחשבת, מערכות הידרופוניות, מערכות דישון והשקייה אוטומטיים, משאבות, דשנים נוזליים ועוד.

בנוסף, משום צעירותו של התחום בארץ, לא קיים מודל או יישום מוכן שניתן פשוט לחשב על פיו. כל חקלאי שירצה להמיר את תוצרתו להידרופוניקה ולהכניסה למרכזי הערים, יצטרך להחזיק בחזון עצמאי, לבצע מחקר מעמיק, לבנות תכנית עסקית ולהבין את המשמעויות הכלכליות של המהלך.

בארה"ב התחום מפותח קצת יותר וקמו להן חברות שמציעות מודלים הידרופונים שונים בעלויות קבועות מראש שיניבו מס' קבוע של צמחים כאשר לאורך זמן המודלים הללו הופכים ריווחיים יותר ויותר, לרוב מדובר על שיטת הNFT המאוזנת. בנוסף ניתן למצוא ברשת גם תכניות עסקיות להקמת חממה הידרופונית יצרנית באנגלית שניתן על פיהן לבנות תכנית עסקית שתתאים לאקלים והכלכלה הישראלית.

קיימים בארץ נותני שירותים שיבנו את החממה ויקימו את המערכות ההידרופוניות לפי הצרכים המדוייקים של החקלאי ואם הוא יגיע עם תכנית ברורה ותקציב מתאים, החלום ההידרופוני שלו עתיד להתגשם תוך זמן לא ארוך.

יש לך תכנית הידרופונית שאתה רוצה ליישם? פנה אלינו לסיוע.

לסיכום, ככל שהזמן יעבור ועסקים הידרופונים גדולים וקטנים יפתחו, כך התחרות תגבר, המודלים יתגבשו והעלויות יפחתו ויאפשרו יעילות בהקמת חממה הידרופונית לחקלאות עירונית. בנוסף, על האדם שבוחר ללכת בדרך ההידרופוניקה לזכור שהריווחיות שלה נמדדת לאורך זמן ושדווקא מתוך החסכון והיעילות האקולוגית של השיטה נגזרים מירב הרווחים.

ישראל, מדינה קטנה וצפופה במדבר, זקוקה לפתרון חקלאי מתקדם שכזה אף יותר משאר העולם ולטעמנו זה רק עניין של זמן עד שתל אביב, באר שבע, חיפה, ירושלים ושאר הערים המרכזיות יקשטו את גגותיהן בחוות הידרופוניות יצרניות שיספקו מזון לתושבים.

רוצה להתנסות בגידול הידרופוני בבית תחילה? מגוון מערכות הידרופוניות ביתיות מחכות לך בחנות האינטרנטית שלנו.

לא על הירוקים לבדם: 5 ירקות ופירות שניתן לגדל בשיטת ההידרופוניקה

ההידרופוניקה עובדת. כולנו ראינו את הים הירוק של החסות, הפטרוזיליות, הבזיליקום ושאר הירוקים, אך האם כאן זה נגמר? האם אפשר לגדל פירות וירקות נוספים בשיטה ההידרופונית? ובכן, התשובה הראשונית היא 'ודאי!', אך לא ללא תנאים.

חסידי ההידרופוניקה מתפארים בצמיחה מהירה, בחסכון אדיר במים, בתוצרת נקיה וביעילות גבוהה של ניצול מקום, אך לצערנו החוות היחידות שיצא לרובנו להכיר הן חוות הידרופוניות לגידול חסות, תבלינים ואם אנחנו קצת יותר בעניינים אז גם נחשפנו לעגבניות. האם הדבר מעיד על כך שלא ניתן לגדל שום פרי או ירק אחר בשיטה ההידרופונית תוך הנאה מיעילות כמו זו המודגמת לנו כל העת במחלקת הירוקים?

התשובה הראשונה והברורה לכל מי שמבין את הקונספט ההידרופוני היא 'ודאי שניתן'; בבסיסה ההידרופוניקה מושתתת על אותם החוקים המתקיימים בגידולי אדמה, רק שהיא מחליפה את תפקידה של האדמה כמדיום הגידול שאוחז בשורשים.
בגידול הידרו הצמח זקוק לאותה כמות של שמש, השקייה, אויר, CO2 ואלמנטים תזונתיים בדיוק כשם שהיה זקוק אילו גודל באדמה.

המסקנה מעובדה בסיסית זו היא אחת: ניתן לגדל כמעט כל דבר בשיטה ההידרופונית. החל מירקות שורש ועד לעצים, כל עוד מסופקים להם פלטפורמות הגידול המתאימות לצרכים שלהם.

מדוע אם כך אנו רואים רק גידולים הידרופונים ירוקים?

התשובה לכך טמונה במודלים עסקיים מוכחים. השוק מתפתח באופן שממנף ידע לתועלת עסקית. הפלטפורמה היישומית הזולה ביותר, בעלת התועלת המהירה ביותר וההוכחות המוצקות ביותר בשוק צעיר כמו גידולים חקלאים הידרופונים, היא זו שצפויה לתפוס את מירב הייצוג העסקי של החקלאות המודרנית הזו וזה אכן מה שקרה.

מפעלי חסות ותבלינים אימתניים שמגדלים מליוני קילוגרמים בשנה קמים כמו פטריות אחרי הגשם, ולהערכתנו השלב הבא יהיה בלתי נמנע, והיעילות של השיטה תבחן באופן מסחרי – עסקי גם עם פירות וירקות נוספים.

גידול ירקות הידרופונים בבית

למגדל ההידרופוני הביתי החדשות טובות קצת יותר, משום שיש לו את החופש להתנסות ולחקור בעצמו ללא הסיכונים הכלכליים העצומים שכרוכים בגידולים תעשייתיים. עובדה זו יצרה תהודה הידרופונית ברשת וניתן כבר היום למצוא מגדלים ביתיים מסורים שבוחנים ומגדלים בעצמם ירקות ופירות מגוונים יותר, ואספנו חמישה מהם לפניכם:

ירקות ופירות בגידול הידרופוני

1. אבטיח הידרופוני

סרטון הYouTube הזה מדגים כיצד ניתן לגדל בתנאי מעבדה כמעט שיח פרי גדול כמו האבטיח בשיטה ההידרופונית. במערכת המצולמת מונחות שישה אדניות עם מצע גידול הידרופוני ושתיל אבטיח אחד בכל אדנית. צינור המוביל מים מועשרים בדשנים עובר מעל האדניות ומטפטף את הפתרון התזונתי אל תוך המצע. התוצאה מרהיבה, שלוחותיו של שתיל האבטיח התפרסו לכל מקום ומעמדים ייחודיים יושמו מתחת לכל פרי. מצבו הבריאותי של הצמח נראה נהדר ואפילו המוזיקה ברקע נעימה לאוזן. הסרטון הזה מוכיח שאנו יכולים להכניס את האבטיח לרשימת הפירות, שאם גידולם יקבל יישום עסקי יעיל נוכל לראות בעתיד בחוות הידרופוניות מסחריות.

2. מלפפונים הידרופונים

מלפפונים הידרופונים - ליחצו על התמונה לצפיה בסרטון you tube. קרדיט: Dean Wu
מלפפונים הידרופונים – ליחצו על התמונה לצפיה בסרטון you tube. קרדיט: Dean Wu

התמונה המדהימה הזו מציגה לפניכם את התוצאות הגבוהות אליהן ההידרופוניקה מסוגלת להגיע מבחינת מדדי תנובה ביישום נכון. מדובר בסך הכל בערכה ביתית שדין וו, מרצה להידרופוניקה בכמה תיכונים, בנה על מנת ללמד בעזרתה את השיטה ההידרופונית לתלמידיו בתנאים מבוקרים. הוא השתמש בנורות לד ובשיטת הNFT ויצר חלל גידול מחופה ניילון כסף מחזיר אור ופתרון הדליה ל8 שתילי המלפפונים הצעירים. ביום ה-35 תלמידו של דין קטף את התנובה הראשונית – 8 מלפפונים גדולים ויפים, הקטיף האחרון התבצע ביום ה-80 כאשר בסיכומו של הגידול דין ותלמידיו נהנו מ-181 מלפפונים טריים.

אחד היתרונות הבולטים בשיטת הגידול ההידרופונית לעומת הגידול באדמה הוא בריאות הצמח. כל מגדל מסורתי מכיר את האתגר שבהתמודדות מול מזיקים שאוכלים את הירקות שלך לפניך. השיטה ההידרופונית מקטינה באופן משמעותי את השפעת המזיקים על הגידולים שלכם, וזה חברים, עוד 'V' גדול בעמודת הסיבות לכך שבמוקדם או במאוחר אנו נראה יותר ויותר תוצרת הידרופונית גם על המדפים בסופר.

3. תפוחי אדמה הידרופונים

תפוחי אדמה קטנים הגדלים בשיטה האירופונית במערות
תפוחי אדמה הידרופונים. קרדיט: http://www.proseedpotatoes.com

הדוגמא השלישית שלנו לגידול ירק הידרופוני היא לא אחת הצפויות ויתכן מאוד שחלקכם אפילו פקחו את עיניהם בפליאה כשראו את תפוחי האדמה נתלים כך על שורשיהם, אך דווקא היא מגיעה מחממות מסחריות היושבות בסקוטלנד ומגדלות תפוחי אדמה קטנים במערות הידרופוניות.

גידול הירק האהוב בשיטה המודרנית הזו הצליח להביא לידי ביטוי כמה יתרונות מרכזיים על פני הגידול באדמה:

  • גדל מהר יותר
  • מוציא יותר שלוחות של שורשים ופקעות
  • ניתן לקטוף מאותו השתיל ולהשאיר אותו בחיים לתקופות ארוכות יותר ובכך להאריך את תקופת הקטיף
  • העובדה כי מדובר בקטיף תפוחי אדמה צעירים משתילים בוגרים מקנה להם את החסינות והעמידות של השתיל הבוגר
  • מאפשר להשביח זנים ולהפיק זרעים בעלי תכונות גנטיות טובות יותר

4. פלפלים הידרופונים

בגזרת הפלפלים ההידרופונים מצאנו ברשת את שתיל הפלפל הכתום והמפלצתי הזה. על אף העובדה שחוות פלפלים הידרופוניות פועלות ברחבי העולם, גודלו המדהים וכמות הפלפלים שעליו גרמו לנו להביא דווקא אותו אליכם הפעם. כפי שרואים בסרטון, השיטה הצליחה למקסם את הפוטנציאל הגנטי של שתיל פלפל בודד אשר מלכתחילה הונבט בערכה הידרופונית ביתית.

המערכת המכילה את השתיל המפלצתי הוכנה ע"י חובב גינון שאף פרסם סרטון 'עשה זאת בעצמך' להקמת הערכה הזו ממש. הערכה לא מצריכה משאבה או חמצן והיא בנויה מקופסת אחסון גדולה כאשר הפתרון התזונתי ההידרופוני נמצא בתחתיתה ומוגבל בגובהו ע"י חור פשוט. השתיל יושב בתוך מצע גידול (אפשרי גם אדמה) על גבי חוצץ פיזי מחורר בתוך הערכה מבלי לגעת במים. אדי הפתרון התזונתי (מים + דשן) עולים אל המצע ומושכים את שורשי הצמח לכיוונו, כאשר הם מגיעים אל הפתרון התזונתי שבתחתית הערכה – זה הזמן בו הצמח מתחיל לתפוס תאוצה אמיתית ולגדול להיות הפלא שאנו רואים בסרטון. מוזמנים לנסות את זה בבית ולשלוח לנו תמונות שנפרסם כאן!

 5. תותים הידרופונים

חממה הידרופונית לגידול תותים
תאמינו או לא אבל הפלטפורמה ההידרופונית שמגדלת את התותים האלה – מיוצרת בישראל. קרדיט: חברת מפל

גם התותים המתוקים שאנחנו אוהבים כל כך גדלים היטב בשיטה ההידרופונית. עדות נפלאה לכך הן שלל ערכות הגידול הביתיות שמוצגות באינטרנט מעוטרות בפירות היפים הללו, אך יתרה מכך, דווקא גידול התותים ההידרופוני נכנס אל עולם החקלאות המסחרית. הדוגמא שהובאה בתמונה שלעיל היא של חברה ישראלית בשם 'מפל' אשר מעניקה שירותי הקמה לקונסטרוקציות גידול מנותקות מהאדמה בכל העולם.

זה הכל?

למען האמת, וכפי שנכתב בתחילת הכתבה, ניתן לגדל בשיטה ההידרופונית כמעט כל דבר אם מספקים לצמחים את התנאים האופטימאליים הנחוצים להם, ישנם אפילו מקומות בעולם שעצים מרשימים גדלים בתוך דליים הידרופוניים.

כיום יישום השיטה ההידרופונית שכיח יותר בגידולי מיני חסות ומגוון ענק של תבלינים ירוקים שזה לכשעצמו שוק חקלאי עצום שכבר הוכיח את עצמו. יחד עם זאת ההידרופוניקה תמשיך להתפשט למיני ירקות, פירות, שיחים ועצים נוספים ככל שהתחרות תגבר והקונסטרוקציות יוזלו, זה דרכו של כל שוק מסחרי חדש ומתפתח. כל שנותר לכם כאנשים פרטיים לעשות זה להמתין בסבלנות להתפתחות החקלאות הטכנולוגית ברמה המסחרית ובינתיים לגדל בעצמכם בערכות ביתיות שתרכשו או תבנו בעצמכם.

יצירתי: 33 דוגמאות למערכות הידרופוניות בדגמים שונים

ההידרופוניקה כוללת בתוכה עולם ומלואו. תמצאו בה פשטות שניתנת להבנה גם על ידי ילדי גן מתוקים ומורכבות שמספקת שעות למידה ומחקר רבות למומחים, אך לא רק הקונספט הכללי של השיטה הוא שכל כך גמיש ומתאים לכולם, אלא גם אפשרויות היישום הבלתי מוגבלות.

בשנים האחרונות ההידרופוניקה תפסה תאוצה ועלתה למודעות של גננים חובבים, חקלאים מקצועיים, מוסדות השכלה, מעצבי פנים וסתם אנשים שחשבו שיהיה ממש מגניב לגדל ירוקים במרפסת ללא אדמה. העובדה הזו גרמה לרבים להתנסות ולבנות פלטפורמות גידול הידרופוניות בקונסטרוקציות שונות מאלה שהכרנו עד כה ואנו אספנו עבורכם 33 דוגמאות מוצלחות במיוחד שיעוררו בכם השראה לקראת הפרוייקט האישי שלכם.

(לחיצה על התמונה תוביל אתכם לכתבת המקור)

1. NFT אנכי גב אל גב

pegasusagriculture.com
pegasusagriculture.com

2. ערכת אומגה עגולה לגידול הידרופוני ביתי

www.inhabitat.com

3. ערכה הידרופונית ביתית אנכית לגידול נבטים

theselfsufficientliving.com

4. אמבטיה אקוואפונית אומנותית (ניתן ליישם גם כהידרופוניקה)

milkwood.net

5. גינות מגדל אירופוניות

http://www.towergarden.com

6. קונסטרוקציה ביתית DWC

http://eastcoastmarijuana.com

7. דליים הולדנים לגידול עגבניות

i.ytimg.com

8. חיפוי עץ לצינורות או דליים הידרופונים למראה קלאסי

www.hvcnyc.com

9. מערכת הידרופונית מאוזנת מסוג NFT

diy.sndimg.com

10. קיר NFT מאונך בחממה

cdn.instructables.com

11. NFT גב אל גב – הגירסא הביתית

1.bp.blogspot.com

12. אקוופוניקה ביתית – גינתו של דג הזהב

/s-media-cache-ak0.pinimg.com

13. חוות חלון הידרופונית מבקבוקים ממוחזרים

/s-media-cache-ak0.pinimg.com

14. אדניות הידרופוניות מבית אזגרו

/www.cleanairgardening.com

16. ערכת בודהה הידרופונית לגידול בתוך הבית

http://i.ytimg.com

17. מערכת הידרופונית ביתית לגידול תבלינים במטבח

www.designboom.com

18. חווה הידרופונית צפה לגידול אורבני ביתי

www.designboom.com

19. קונסטרוקציה הידרופונית בעיצוב חדש

www.designboom.com

20. מערכת הידרופונית ביתית סגורה הנשלטת באמצעות אפליקציה בסמארטפון

www.designboom.com

21. מערכת טפטפות הידרופונית

theselfsufficientliving.com

22. חוות חלון הידרופונית מבקבוקים ממוחזרים

www.designboom.com

23. מערכת גידול הידרופונית ביתית מעוצבת

http://www.designboom.com

23. מיטות צפות

www.pressherald.com

24. חווה אקוואפונית ביתית

www.designboom.com

25. ארגזי הצפה וריקון הידרופונים

gpsneaker.com

26. ערכת גידול הידרופונית אנכית במרזבים

/waldenlabs.com

27. מערכת הידרופונית מסוג NFT בקונסטרוקציה מעט שונה

www.tophersworld.com

28. מערכות גידול הידרופוניות בצינורות ספירלים במרכז אפקוט סנטר

/i192.photobucket.com

29. ערכת גידול NFT אנכית תלויה

http://www.instructables.com

30. גידול מזון הידרופוני ביתי

files.shroomery.org/

31. עוד מערכת גידול ביתית מסוג NFT כולל תאורה

vignette4.wikia.nocookie.net

32. קיר הידרופוני ירוק

inhabitat.com

33. מערכת הידרופונית אנכית לגידול ירוקים וירקות

/theselfsufficientliving.com