27 C
Rehovot
יום שישי, ספטמבר 10, 2021
More
    בית תגיות גידול עגבניות

    תגית: גידול עגבניות

    ניסוי בבית ספר: האם עדיף לגדל עגבניות בהידרופוניקה או באדמה? התוצאות חד משמעיות

    הודות להשתלבות לימודי הידרופוניקה ביותר ויותר בתי ספר ברחבי העולם, הסקרנות הטבעית של הילדים ובני הנוער זוכה לביטוי נוסף בעריכת ניסויים ומחקרים על עולם הצומח באמצעות טכנולוגיה ובמדדים מדעיים. אחד הסיפורים היותר מעוררי השראה שפגשנו היה באתרה של אשלי, תלמידת תיכון לקויית ראייה מלידה, אשר הגישה ליריד המדע של גוגל ניסוי שעשתה במסירות ונחרצות, המשווה גידול שתילי עגבניות בהידרופוניקה לעומת באדמה. תוצאות הניסוי מרתקות, וכך גם סיפורה האישי.

    יריד המדע של גוגל הוא תחרות מדע בינלאומית הפתוחה לנערים ונערות בני ובנות 13-18 מכל העולם (להוציא מספר מדינות, לרוב כאלו שהמערב מטיל עליהם סנקציות) המעלים לאתר אינטרנט משל עצמם ניסוי מדעי שערכו דרך שלבי התזה הנבדקת, ביצוע הניסוי והפקת המסקנות. שלושת הניסויים הזוכים בתחרות מקבלים פרסים שווים כאשר הראשון שבהם הוא טיול לאיי גלפגוס מטעם נשיונל ג’אוגרפיק ומלגה על סך 50,000$. המקום השני והשלישי זוכים גם הם במלגה על סך 15,000$. חלק מדרישות התחרות היא לכתוב סיכום אישי אודות התלמיד/ה שעורכ/ת את הניסוי.

    הידרופוניקה בבית ספר - לימודי חקלאות עירונית
    אשלי, תלמידת תיכון מעוררת השראה, מודדת את גובה שתילי העגבניה בניסוי שערכה

    הכירו את אשלי. תלמידת תיכון בת 15 אשר נולדה עם מצב רפואי שגרם לעיניה לרצד קדימה ואחורה, תופעה הנקראת ניסטגמוס. הרופאים כבר אמרו לאימה שעליה לרשום את אשלי למסגרות חינוכיות המיועדות לעיוורים. אך בעזרת הרבה אימונים ואמונה, אשלי התגברה על האתגרים והשתלבה במסגרות ‘רגילות’. כיום, 15 שנה אחרי, היא מספרת שהודות למחשבים הניידים שמלווים בימינו את תכנית הלימודים בבית הספר היא מסוגלת לעקוב אחר המצגות וכי היא בעלת הציון הממוצע הגבוה ביותר מבין כל חברי כיתתה.

    עשוי לעניין אותך גם:

    גידול עגבניות בבית המדריך המלא: מזריעה עד קטיף (גידול באדמה)

    מדריך גידול עגבניות הידרופוני למקצוענים

    האם עדיף לגדל עגבניה בהידרופוניקה או באדמה?

    גידול הידרופוני של עגבניות לעומת גידול באדמהאמירה השגורה בפי המגדלים ההידרופונים היא שהצמחים השתולים במערכות הידרופוניות גדלים מהר ובריא יותר, ובאמת, אם גם אתם ניסיתם פעם לעשות השוואה סביר להניח שהייתם עדים לכך. אך אשלי ביקשה לבדוק את ההנחות האלה באופן מבוקר ולהבין אם אכן ההידרופוניקה מראה ‘ביצועים’ מרשימים יותר ואם כן אז עד כמה קצב הצימוח מהיר יותר, ועד כמה הצמחים ההידרופונים בריאים יותר?

    דישון הידרופוני לעומת גידול באדמה

    הידרופוניקה היא שיטת גידול המבססת את הזנת הצמח על דשנים מינרלים מסיסים המיועדים למהילה במים והנגשתם ישירות לשורשי הצמחים לעומת חיפושם באדמה. הדשן ההידרופוני מורכב למעשה ממלחים אשר מתמוססים לחלוטין במים ומייצרים באמצעות היונים המרכיבים אותם, מטען חשמלי המאפשר את התהליכים הכימיים, הביולוגים והפיזיים של הצמח (זו הסיבה בגללה אנו מודדים מוליכות חשמלית – יותר מוליכות = יותר דשן במים). הצמחים עצמם שתולים במצע גידול אינרטי ללא שום ערך תזונתי או ללא מצע כלל (כמו בשיטות NFT, DWC, RDWC, אירופוניקה ועוד)

    אם כן, הדישון ההידרופוני מנגיש באופן מידי ומאוזן את התזונה הנחוצה לשורשי הצמחים, כך שהיא זמינה להם כל הזמן והם אינם צריכים לחפש אחריה. זהו למעשה ההבדל המרכזי והגדול ביותר בין גידול הידרופוני לגידול באדמה – באדמה הצמחים מחפשים את המינרלים להם הם זקוקים אשר מופקים באופן טבעי מפעילות בקטריאלית של ריקבון החומרים האורגנים בה, תהליך ארוך יחסית ושאינו מדיד, אחיד ועקבי, לעומת דישון הידרופוני שמעניק לצמח באופן מידי, עקבי וממושך, את כל התזונה לה הוא זקוק ישירות במים באופן הניתן למדידה והתאמה מדוייקת.

    בשלב הזה בדר”כ עולות שאלות בנוגע לאיזה מצורות ההזנה טובה ונכונה יותר לצמחים ולסביבה, אנו לא נתעסק בשאלה הזו כאן, אך אנו כן מפנים אתכם לכתבה ישנה שהכנו בנושא ועוסקת בדיוק בכך. לחצו כאן. 

    מכיוון שאופן הדישון הוא המבדיל העיקרי בין הידרופוניקה לגידול באדמה, זהו המדד היחיד שאשלי יצרה בו הבדל בין שני מערכי הגידול שהקימה.

    ניסוי הידרופוני בבית הספר: איך משווים?

    אשלי ביקשה לבדוק את ההנחה לפיה גידול הידרופוני מביא לצמיחה מהירה ולהתפתחות מואצת של הצמח על ידי השוואת 6 צמחי עגבניה הולנדית שיגודלו בשקים מלאים באדמה מקומית מעורבבת עם תוספי דישון, לעומת 6 צמחי עגבניה הולנדית שיגודלו במערכת שקים הידרופונים שאינה מחזורית.

    על מנת לבדוק האם הדישון ההידרופוני מקנה יתרון כלשהו לצמחי העגבניות לעומת הגידול באדמה, אשלי דאגה לייצר תנאים סביבתיים, גנטיים ומשאביים זהים עבור שתי קבוצות הצמחים.

    1. אשלי לקחה 12 שתילי עגבניה הולנדית בעלי גנטיקה זהה וחילקה אותם לשתי קבוצות: 6 לאדמה ו-6 להידרופוניקה. כל 12 הצמחים נשתלו בשקי שתילה. את האדמה לניסוי לקחה אשלי מאדמה בקרבת בית הספר ודישנה אותה באמצעות דשן המיועד לאדמה על מנת להשלים חוסרים שיתכן והיו בה. את השקים ההידרופונים מילאה אשלי בתערובת של קוקוס, כבול ופרלייט – מצעי גידול אינרטים שמאפשרים ספיחה טובה של מים בשילוב עם איוורור ברמה טובה.
    2. השקייה – שני מערכי הגידול קיבלו את אותה כמות מים באמצעות טפטפות – כ9 פעמים ביום. המערך ההידרופוני קיבל את הדישון שלו באמצעות מי ההשקייה.
    3. את שני מערכי הגידול מיקמה אשלי באותו המקום – חממה בית ספרית שהעניקה להם את אותה מידה של שמש, אויר, פחמן דו חמצני, לחות וטמפרטורה.
    עגבניות שיצאו בשתילי העגבניות שגדלו בהידרופוניקה בניסוי של אשלי

    המדדים שנבדקו בניסוי: גובה, מספר עלים, בריאות הצמח

    הפרמטרים באמצעותם ניסתה אשלי לבחון את הצלחת הגידול בשתי השיטות הם: גובה, מספר עלים ובריאות הצמח. היא ביצעה מעקב שוטף אחת התפתחות הצמחים, השקתה, דישנה, מדדה וספרה ויצרה גרפים העוקבים אחר הנתונים אשר בסופו של דבר הביאו למסקנה חד משמעית.

    מבחן הגובה: העגבניות ההידרופוניות צמחו גבוה יותר

    ניסוי בית ספרי שערכה תלמידת תיכון על ההבדל בין גידול עגבניה באדמה או בהידרו

    גרף 1 מראה חד משמעית את העובדה כי העגבניות שגודלו בהידרופוניקה הגיעו לגובה ממוצע יומי גבוה יותר מהעגבניות שגדלו באדמה.  בששת הימים הראשונים שתי מערכות הגידול, בהידרופוניקה ובאדמה, היו צמודות מבחינת הגובה וכמעט ולא הראו צמיחה, אך החל מהיום השמיני הצמחים במערכת ההידרופוניקה קיבלו מעין פרץ צמיחה שגרם להם לצמוח מהר יותר עד שצברו פער משמעותי לעומת צמחי העגבניות באדמה.

    “הצמחים באדמה נראו תמיד חלשים לעומת הצמחים בהידרופוניקה לאורך רוב תקופת הגידול. עם זאת, כפי שניתן לראות בצמחים ההידרופונים, היה להם פרץ צמיחה חזק שתורגם לצמיחה גבוהה ויצירת גבעולים וענפים לעומת הצמחים באדמה שהראו מגוון קצבי צמיחה שונים. בעוד הצמחים במערכת ההידרופונית המשיכו להתפתח הם שמרו על מדד צמיחה יציב ועקומת צמיחה עקבית, ולכן המערכת ההידרופונית הפיקה דרך עקבית יותר לגדל את הצמחים לעומת באדמה.” מספרת אשלי באתר שהקימה עבור הניסוי שערכה בבית הספר.

    גרף 2: השפעת השימוש בדשנים הידרפונים על גובה צמחי עגבניה

    הידרופוניקה לשיעורי מדעיםגרף 2 מראה את התקדמות כל אחד מהצמחים בנפרד וממחיש כיצד צמחים הגדלים במערכת הידרופונית הראו שינויים קטנים וזניחים יחסית בין הניסויים, וזאת לעומת הצמחים שגדלו באדמה (תרשים 3).

    כפי שניתן לראות בתרשים 3, הצמחים שגדלו אדמה הראו מגוון התנהגויות שונות; ניסוי 4 ו6 אבדו לקראת סוף הניסוי. חלק מהניסויים האחרים נראו כאילו לא ממש הצליחו ואז לקראת סוף הניסוי קיבלו פרץ צמיחה שעקף את שאר צמחי העגבניה באדמה. “עובדה זו מעידה על כך שגידול ירקות באדמה פחות עקבי וצפוי בהשוואה לגידול במערכת הידרופונית” אומרת אשלי.

    גרף גידול עגבניות באדמה

    גרף 4: השפעת השימוש בדשן הידרופוני בהשוואה לגידול באמדה לפי ספירת עלים

    ספירת עלים בעגבניה הידרופונית לעומת שגודלה באדמההשימוש בדשנים הידרופונים שניתנו לצמחים עזרו לעגבניות לצמוח מהר יותר, מה שאפשר להם להפיק עלים בקצב גבוה יותר לעומת הצמחים שגדלו באדמה. כפי שמראה גרף מספר 4 ביום ה58 לניסוי נספרו קצת יותר מ200 עלים לעגבניות שגודלו באדמה לעומת כ-450 לעגבניות ההידרופוניות. “הזרימה המתמדת של הדשן על שורשי הצמחים ההידרופונים איפשרה קצב צמיחה גבוה יותר של עלים ולכן הגרף הזה בסך הכל מתאים לתיאוריה שגידול הידרופוני מהיר יותר לעומת גידול של אותם צמחים באדמה” מספרת אשלי.

    גרף 5: השפעת הדישון ההידרופוני לעומת גידול באדמה על היקף גזע צמחי העגבניה

    ניסוי עגבניות בבית ספרלאורך הניסוי גזע הצמחים הגדלים במערכת הידרופונית היו בעלי היקף גדול יותר לעומת אדמה כפי שמראה גרף 5. אשלי מציינת כי “ממוצע ההיקף של הצמחים ההידרופונים היה תמיד גדול יותר מהצמחים שגודלו באדמה. הגרף מראה שהצמחים ההידרופונים גדלו מהר יותר ובהיקף גדול יותר לעומת הצמחים באדמה”.

    גרף 6: השפעת השימוש בדשנים הידרופונים לעומת גידול באדמה על בריאות צמחי העגבניה

    גרף עגבניות הידרופוניות בניסוי בית ספר“במהלך הניסוי היו גורמים רבים ובלתי נשלטים שהשפיעו על התוצאות. שני ניסויים שגודלו באדמה מתו לפני שהסתיים הניסוי. ניסוי מס 6 מת בגלל דבר מה שאכל אותו בבסיס בעוד ניסוי מס 4 מת בשל העדר עלים הנחוצים לביצוע הפוטוסינתזה בשילוב עם כך שהתזונה כנראה לא ניתנה באופן מספק ומהיר לצמח” מספרת אשלי. “הצמחים שגודלו במערכת ההידרופונית לעומת זאת נהנו מבריאות טובה ויציבה יותר לעומת הצמחים שגודלו באדמה. בעוד הצמחים באדמה היו שונים האחד מהשני במצב בריאותם, הצמחים במערכת ההידרופונית שמרו על יציבות גבוהה לאורך רוב תקופת הגידול בניסוי.”

    גרף 6 לעיל עוקב אחר מצבם הבריאותי של צמחי העגבניה ההידרופונים לעומת אלה שגודלו באדמה והטבלה למטה מהווה מעין מקרא מפורט לכל אחד מהדירוגים הבריאותיים לפי גיל הצמחים.

    טבלת בריאות צמחי עגבניה

    לסיכום רק נאמר כי לא מדובר על ניסוי מבוקר, מדוייק ומדעי מספיק על מנת להגיע למסקנות חד משמעיות, אך הוא בהחלט נותן הצצה לתוצאות ש’האדם הפשוט’ יכול לצפות להן כשהוא מגדל עגבניות, בין אם באדמה או בהידרופוניקה.

    העובדה שניסויים כמו אלה מתרחשים בבתי ספר שמעניקים את הפלטפורמה המושלמת לחקור ולבדוק את עולם הצומח בכלים מתקדמים בהחלט מעודדת ומעוררת תקווה. אנו קוראים לכל בתי הספר בישראל להתקדם גם כן אל התחום ולהקים חממות מחקר משולבות הידרופוניקה ואדמה על מנת לחבר את התלמידים אל הטבע והחקלאות בעידן בו הקשר בינהם הולך ומתרופף יותר ויותר. כמובן שנשמח לסייע. מוזמנים לפנות אלינו באחד מאמצעי יצירת הקשר.

    גידול עגבניות בבית המדריך המלא: מזריעה עד קטיף

    הטמפרטורות מתחילות לעלות ואיתן חוזרת אלינו הכמיהה לגידול עגבניות אורגניות בגינה הביתית. אם עוד לא רכשת נסיון בגידול עגבניות או שהנסיון הקודם לא צלח, אנו ניקח אותך צעד צעד בהבנת תהליך הגידול של הפרי הקייצי והאהוב הזה.

    מתי מגדלים עגבניות?

    ראשית חשוב להבין פרט מאוד מיוחד על העגבניות: אין להן העדפה מיוחדת לאורך שעות יום. העובדה שהימים מתארכים או מתקצרים אינה משפיעה עליהן והדבר החשוב להן מכל הוא הטמפרטורות. ברגע שמזג האויר מתחיל להתחמם ולהתקרב לאזור ה-23 מעלות צלזיוס האידאלי, עלינו להתחיל לזרוע או לסור למשתלה על מנת לרכוש שתילי עגבניות.

    גידול ביתי של צמח עגבניה אמור להתחיל בסוף החורף ותחילת האביב, כלומר בסביבות חודש מרץ, זאת במידה ואנו רוכשים שתיל עגבניות מוכן מהמשתלה ושותלים אותו ישירות באדמה. אך למבקשים להתחיל את תהליך הגידול מזרע העונה מתחילה כבר בסוף פברואר, ולאלו שמבקשים לגדל ולחזק את הצמח לפני הופעת מכת המזיקים שפורצת בדרך כלל בתקופת הקיץ, מומלץ להתחיל אפילו לפני תוך מתן תנאים מתאימים והגנה לצמח מפני הקור של התקופה.

    שימו לב: צמחי העגבניה רגישים לטמפרטורות גבוהות או נמוכות מדי ולכן מומלץ להתחיל את גידולן בתוך הבית כבר בסוף החורף ולהמשיך את הצימוח בחוץ בחודשי הקיץ הראשונים שלפני השרבים והחמסינים של אוגוסט – ספטמבר, על מנת שכשהתקופה הזו תגיע, הצמח יהיה חזק ועמיד מספיק,

    תקופה השתילה / זריעה נמשכת עד לחודש יולי.

    הנבטת זרעי עגבניה מדריך

    מומלץ להתחיל את ההנבטה, במיוחד כשעדיין קר, במיכלים ומגשי הנבטה שימוקמו במקומות סגורים, מוצלים ומוגנים מפני האקלים החיצוני. כאשר מזג האויר מתחמם ניתן לזרוע ישירות באדמה.

    תנאים לזריעה מוצלחת:

    • 20-27 מעלות
    • ללא שמש ישירה על האדמה
    • עומק: 0.5-5 ס”מ
    • משך זמן הנביטה: 5-20 יום
    • אדמה לחה (לא רטובה מדי למניעת ריקבון)
    • מרווח שתילה: 40-50 ס”מ
    • מגש הנבטה / פרופגייטור או כל מיכל קטן עם מצע שיתאים להנבטה

    הנבטת זרעי עגבניות

    1. השרו את זרעי העגבניה במים למשך 5-7 שעות
    2. מלאו את מיכלי השתילה או מגשי ההנבטה באדמת שתילה עד למקסימום גובה והרטיבו אותה מעט עד שתהיה לחה.
    3. זירעו כ2-4 זרעים בכל מיכל או פתח במגש ההנבטה על מנת להגביר את אחוזי ההצלחה
    4. השקו בעדינות פעם ביום במים חמימים, זיכרו כי על האדמה להיות לחה מספיק אך לא רטובה מדי
    5. זרעים צעירים ינבטו מהר יותר וזרעים ישנים עלולים לנבוט לאט יותר, תהליך הנביטה אמור לקחת בין 5 ימים לשלושה שבועות
    6. הנבטים שלנו מוכנים לשתילה כאשר הוציאו לפחות 2 ענפים וגובהם יותר מ-10 ס”מ
    7. אם אתם זורעים ישירות באדמה, קיראו בהמשך על הכנת הקרקע

    סוגי זרעי עגבניות

    מדריך גידול עגבניות בבית

    עגבניה מהסופר

    ייתכן שהשיטה הקלה ביותר להשיג זרעי עגבניה, אך בהחלט לא הבטוחה ביותר, היא על ידי הפרדה וייבוש זרעים מעגבניה שנרכשה בסופר. אך לפני שאתם רצים למקרר, קחו בחשבון שאם אינכם יודעים את מקור הזרע ממנו נבטה אותה עגבניה, אין שום הבטחה שהזרע שינבט יניב עגבניות.

    אם אתם בכל זאת רוצים לנסות: חיתכו לשניים עגבניה בשלה מהסופר ומוללו את זרעיה מעל לרשת. שיטפו את הזרעים משאריות העגבניה, ופזרו אותם על נייר סופג כך שיתייבשו לחלוטין.

    זרעי עגבניות מהמשתלות

    למרות שלעגבניה אלפי זנים שונים ומשונים, רוב זרעי העגבניות במשתלות הסטנדרטיות יהיו אך ורק מזנים מקובלים ומאושרים לגידול בארץ ישראל כמו זני עגבניות השרי, המוני מייקר (רגילה), התמר (אליפסי) וכו’.

    אם ברצונכם לרכוש זרעי עגבניות שניתן יהיה לאסוף מפירותיהם זרעים לשימוש חוזר שנים קדימה מומלץ להשיג זרעי מורשת (הרלום), זרעי מכלוא מקצועיים או זני האבקה פתוחה.

    גידול עגבניות בגינה

    תנאים לשתילה מוצלחת:

    • שתילי עגבניה בריאים
    • אדמת שתילה עשירה ומנוקזת
    • עציץ קבוע ומנוקז 15-25 ליטר / אזור אדמה – בשמש מלאה
    • קומפוסט
    • הדלייה
    • מניעה וטיפול מהיר במזיקים

    גידול עגבניות בהידרופוניקההכנת הקרקע

    גידול עגבניה בגינה מצריך הכנה של הקרקע משום שהצמח אוהב אדמה סופחת בעלת ניקוז טוב ועשירה בהזנה מתאימה. לפני השתילה מומלץ לשפר את איכות האדמה בה נשתול את העגבניות לפי סוג האדמה שבגינתנו.
    על מנת למנוע צמיחת עשבים שוטים, ריקבון והפחתת המזיקים מומלץ לחפות את האדמה לאחר השתילה.

    למקפידים שבינכם, ניתן למדוד את רמת הPH של האדמה על מנת לוודא שהצמחים מקבלים את הסביבה האופטימלית עבור ההתפתחות שלהם. הPH המומלץ לגידול עגבניות נע בין 6 ל-6.8 ויש להחזירו לטווח במקרה של חריגה.

    שתילה בעציצים

    עגבניות באדניות
    קרדיט: Bonnie plants

    משום שלעגבניות שורשים רבים ומסועפים שדורשים מקום רב, אנו זקוקים למיכלי שתילה גדולים מספיק בנפח של 15-25 ליטר. כמובן שהגודל משתנה לפי המקום שיש לכם בבית / במרפסת / בגינה, אך כעקרון, ככל שרווחת הצמח באדמה תגדל (עד ל-25 ל’, אין צורך ביותר), כך הוא יוכל להמנע מ’לחצים’ שקשורים באדמה ולגדול בהתאם לפוטנציאל הגנטי שלו. מומלץ להשתמש בתערובת שתילה עשירה בקומפוסט ולא באדמה שלקחנו מהגינה.

    בבואכם לשתול, מלאו את המיכל עד חצי גובה באדמה, הניחו את הצמח במרכז העציץ וכסו מסביב.

    תנאי תאורה

    למרות שצמח העגבניה אדיש לאורך שעות היום, חלק מתנאי הגידול הנדרשים עבורו כולל גם שמש מלאה ולכן חשוב למצוא מיקום טוב ושמשי למקם את הגינה או את האדנית.

    השקייה

    צמח העגבניה דורש השקייה מרובה, במיוחד בשלבי הצמיחה והפרי ומומלץ לעשב את סביבתו על מנת למנוע תחרות על משאבים עם עשבים שוטים. קצב ההשקייה תלוי במזג האויר, כשעוד קריר ונעים והאדמה לחה מהגשמים ניתן להשקות פעם – פעמיים בשבוע, אך ככל שהטמפרטורות עולות והלחות יורדת נידרש להגביר את קצב ההשקייה.

    דרך ההשקייה האפקטיבית ביותר בגידול עגבניות באדמה היא כנראה טפטפות משום המיקוד והניקיון שבשיטת השקייה זו אשר מונעת מחלקי הצמח מגע עם מים ובכך גם מקטינה את הסיכוי למחלות. הדרך הגרועה ביותר להשקות את שיחי העגבניות כנראה תהיה באמצעות ממטרות.

    הדליית צמח העגבניה

    הדלייה היא למעשה הענקת תמיכה ויציבות פיזית לצמח העגבניה תוך כדי התפתחותו, כך שענפיו ופירותיו לא ינוחו על האדמה אלא יתפתחו לגובה.

    צמח העגבניה גדל ממש מהר, ומבנהו יחסית גבוה, שיחי ומתפרש (תלוי גם בזן), עובדה זו גורמת לו להשתרך ולצמוח על האדמה כאשר אין פתרון טכני מספק שיתמוך בגודלו ובמשקלו. גידול עגבניות ללא הדלייה עלול להיות עסק מסובך ולא בריא עבור הפירות שנוגעים באדמה וחשופים יותר לנזקי מזיקים וריקבון.

    ישנן שיטות רבות ליצירת הדלייה לעגבניה ולהשראתכם מס’ דוגמאות מהרשת:

    שיטה פשוטה ויעילה כשמגדלים עגבניות בעציץ היא לרכוש גדר מתכת ולהקיף איתה את העציץ, במרכז נשים מקלות תומכים כדי שהעגבניה תגדל ישר, וסיימנו. מדריך וידאו בכתבה הזו.

    1D
    קרדיט: Foodie gardener

     

    גידול עגבניות מזרע
    קרדיט: Camkprm
    1C
    מקל מרכזי תומך ורשת מעל לאדמה . קרדיט: Camprn
    1E
    הדלייה רצינית: חיפוי אדמה, תמיכה משני צידי הצמחים וחבלים תומכים. קרדיט: Squat johnson

    האבקת עגבניות

    נערו את השיח

    פרחי העגבניות הם פרחים דו מיניים המכילים אבקנים ועלי גם יחד המאפשרים להם לבצע האבקה עצמית בכל ביקור של דבורה או פרפר באופן טבעי ובכך להפרות עצמם ולחנוט פירות. אך קורה לעיתים שפרחים מסויימים לא הצליחו לבצע בעצמם את ההאבקה ונפלו מבלי לפתח פירות. על מנת להיות בטוחים ולשפר את הצלחת ההאבקה של צמחי העגבניות שלכם, מומלץ בכל יומיים – שלושה לנער קלות את פרחי העגבניה. פעולה זו גורמת לאבקה להשפך אל הצלקת שבראש העלי ולתת לקסם להתחיל.

    טיפול במזיקים בעגבניות

    טיפול במזיקים על עגבניה

    גידול עגבניה בחודשי הקיץ עמוסי המזיקים אינה משימה שעוברת ללא הפרעות, כמעט כולנו ניתקל הקיץ במזיקים שיחמדו את הצמחים בגינה שלנו ועלינו להיות ערניים וערוכים אליהם. שימו לב, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם המזיקים היא לנסות למנוע אותם מלכתחילה.

    לעגבניה מזיקים רבים שאוהבים אותה, אבל אולי השכיחה והמוכרת מכולם היא הכנימה הקטנטנה שעולה על הגבעולים ומתמקמת לאורכם ומתחת לעלים. אם לא זיהינו את הכנימה בזמן והיא הספיקה להתרבות, אלה 8 דרכים לטיפול יעיל ואורגני בכנימות.

    מומלץ לשמור על ערנות לאורך כל הגידול ולבחון את קיומם של מזיקים על צמחי העגבניה, במידה ואיתרתם מזיק כלשהו, טפלו בו באופן מיידי.

    חוסרים בצמח

    מחסור תזונתי בצמח
    סימני מחסור בעלי צמח העגבניה וסיבתם. קרדיט: oliviassolutions

    לעיתים תוך כדי הגידול אנו נחשפים לתופעות לא ברורות שמתרחשות בצמח כמו עורקים לבנים בעלים, התייבשות קצוות העלים, ביקוע פירות ועוד. לרוב, אם לא מדובר על מזיקים, אז מדובר על חוסרים תזונתיים שיש להשלים. על מנת להבין את צרכי העגבניה המדוייקים (באמצעות גידול הידרופוני, רלוונטי גם לאדמה) וטיפול בחוסרים, לחצו כאן.

    קטיף הפירות

    פרי צמח העגבניה

    צמח העגבניה לרוב מתחיל להניב כחודש עד ארבעה חודשים אחרי הזריעה וממשיך להניב כל עוד מזג האויר יאפשר לו. בחממה צמחי עגבניה יכולים להמשיך להניב גם לתוך הסתיו והחורף. ניתן לקטוף את הפירות המוכנים ששינו את צבעם או פירות חצי בשלים שימשיכו להבשיל גם כשאינם על הצמח.

    רוצים לגדל עגבניות הידרופונית במערכת דליים הולנדים כמו זאת? לחצו כאן

    מדריך האבקה ידנית של פרחים | איך להיות דבורה?

    כאשר אנו מגדלים פירות וירקות בחוץ, בין אם בשיטה האורגנית באדמה, או בשיטת ההידרופוניקה או האירופוניקה – הדבורים, הפרפרים והרוח דואגים להאבקה של הגידולים שלנו. עם זאת, כאשר אנו מגדלים צמחים הידרופונים בתוך מבנה, החברים המועילים שלנו כבר לא בסביבה כדי לעשות את העבודה שלהם. לכן, אנחנו חייבים לתפוס את תפקידם, ולדאוג להאבקה ידנית של הצמחים.

    אנו אוכלים חלקים שונים בצמח ולכן לא כל ירק זקוק להאבקה. גידולי עלים ושורש (חסה, כרוב, סלק, וכו ‘) אינם מצריכים האבקה, מפני שאנו אוכלים אותם לפני שהם מגיעים לשלב הפריחה במחזור החיים שלהם. עם זאת, ישנם צמחים שאנו אוכלים (כמו עגבניות, לימונים ופלפלים) שכן מצריכים האבקה על מנת לייצר פרי או זרעים.

    האבקה ידנית | שיעור מהיר בבוטניקה

    מתוך ‘דף יום’ ‘וויקיפדיה’

    דבורים (ומאביקים אחרים) עפות מפרח לפרח, שותות צוף ובתמורה מפיצות אבקה. אבקה היא המרכיב הזכרי של פרח (זרעו של הפרח, אם תרצו). כאשר הוא מועבר לפרח אחר, האבקה נכנסת לתוך שחלת הפרח (החלק הנקבי בפרח) ומפרה בכדי לייצר פרי. תהליך זה לא יוכל להתרחש ללא סיוע מאביק.
    עם זאת ישנם צמחים בעלי שני “איברי הצמח” (האבקנים והשחלה) ויכולים להאביק את עצמם, אך הם עדיין יזדקקו לקצת עזרה.

    מאחר ובשנים האחרונות אוכלוסיית הדבורים נמצאת בסכנה בשל מוות פתאומי, לעיתים מסתורי של נחילים שלמים, מראה דבורה על פרח בערכות ההידרופוניות שלכם ובגינות יהפוך שכיח פחות ופחות, את תפקידן של הדבורים אסור לקחת כמובן מאליו ויהיה זה בהחלט רעיון לא רע לתת יד לכמה מגידולי המאכל שלך. זה די פשוט.

    מדריך עשה זאת בעצמך

    מתוך ויקיפדיהגידולי עלים ושורש (כמו תרד, גזר, בצל, ותבלינים): אל תדאגו להם! הם לא זקוקים להאבקה. פשוט קטפו אותם ובתאבון.

    צמחים בעלי יכולת האבקה עצמית (עגבניות, פלפלים, חצילים, שעועית ואפונה): הם בדרך כלל יכולים לטפל בעניין בעצמם, אבל בהחלט תוכלו לעזור להם – תנערו מעט את הפרחים (בעדינות) כדי לעזור לאבקה להתפזר.

    או תנסו את השיטה הבאה

    האבקת שכנים

    ישנם צמחים כמו קישואים, מלפפונים, מלונים ורוב הפירות, הזקוקים להחלפת אבקה עם שכניהם בכדי לייצר פירות. לקישואים, מלפפונים ומלונים יש פרחי זכר ונקבה נפרדים. הפרחים הזכרים יהיו עמוסים באבקנים, ולפרחי הנקבה יש בדרך כלל מה שנראה כמו פרי זעיר הבולט מהבסיס. הפירות והירקות האלה זקוקים להכי הרבה עזרה ויש להאביקם כדי לייצר פירות.

    1. יש לחכות עד ששני הפרחים, הזכר והנקבה הם בשיא פריחתם – עליי כותרת פתוחים לרווחה.
    2. קחו מכחול צבעי מים או כל מברשת אחרת(קטנה). תעבירו בעדינות על דפנות הפרח הגברי (תוכלו לראות את האבקה הצהובה או הכתומה על המברשת).
    3. העבירו את המברשת על השחלה (פיסטיל) הפרח הנקבי (השחלה נמצאת במרכז הפרח הנקבי.לא תוכלו לפספס.)

    זהו זה, עשיתם את זה! תהליך האבקה הסתיים בהצלחה. אתם אמורים לראות את הפירות מתחילים להיוצר בימים הקרובים. תמשיכו לחזור על התהליך עם הפרחים הבאים,ויהיה לכם אחלה יבול תוך זמן קצר.

    עדיין אין פרי?

    אם הצמח בכל זאת לא התחיל להצמיח פרי כעבור מספר ימים, (פרות זעירים אינם מופיעים או שהם מצטמקים ומתייבשים) אז כנראה משהו אחר השתבש בתהליך האבקה. שוק כזה או אחר יכול לגרום לצמחים שלכם לחסוך באנרגיה ולשכוח לגדל פרי.

    איזה סוג של שוק? לחות לקויה, מחסור באור, וחסכים תזונתיים עלולות לגרום לנפילת פרי. סיבה שכיחה נוספת היא גלי חום באמצע הקיץ.
    שינויי טמפרטורה חדים ביום ובלילה עלולים לשגע את הצמח, וכתוצאה מזה ינשור הפרי. אל תיכנסו לפאניקה!
    אם תקררו את החדר הגידול ההידרופוני שלכם, אתם תראו פרחי נקבה חדשות מופיעות, בשלב הזה אמורה להתרחש האבקה מוצלחת.

    קיץ טעים ובריא: מדריך גידול עגבניות הידרופוני למקצוענים

    כאשר אנו מגדלים עגבניות במערכת הידרופונית המים מחליפים את המדיום הטבעי בו יושבים שורשי הצמחים – האדמה. את הצמח לא באמת מעניין אם הוא באדמה או לא, מה שכן מעניין אותו, זה אם יש לו את האלמנטים החיוניים לקיומו במידות המספקות. מה חשוב לדעת? על מה להקפיד? איך לדשן? כל זאת ועוד במדריך.

    אדמה פוריה מספקת את כל צרכיהם התזונתיים השלמים של הצמחים במינרלים, אלמנטים, מיקרו אלמנטים ואורגניזמים קטנים שנמצאים בה ויחד יוצרים מערכת אקולוגית אחת מתפקדת המאפשרת צמיחה בריאה.
    בגידול הידרופוני עלינו לחקות את אותה מערכת אקולוגית וליצור לשורשים סביבה אולטימטיבית ממנה יוכלו להיזון כאילו הייתה הקרקע המושלמת עבורם.

    מחקרים רבים הסיקו את הנוסחאות המדוייקות לגידול מוצלח בכל שלבי הגידול של צמחים ספציפיים המגודלים לצרכי מסחר, אך הם גם מצאו שלכל הצמחים יש מכנה משותף בצרכיהם העיקריים. חברות רבות יצרו דשנים מוכנים מראש על סמך אותם מחקרים המכילים את כמויות האלמנטים הממוצעות הנחוצות לרוב הצמחים ולמגדל ההידרופוני המתחיל יכולים להיות חיים קלים אם פשוט ישמע להוראותיהם.

    אך מגדל הידרופוני שרוצה להבין את צרכיהם המדוייקים של הצמחים אותם הוא מגדל צריך להכנס מעט לעולם הכימיה והביולוגיה, אנו לוקחים אתכם עכשיו לעולמן של העגבניות.

    צמחים צורכים 16 אלמנטים שונים מהאדמה , והם:

    אלמנטים כימיים לגידול הידרופוני - מדריך גידול עגבניות

    • בשלבים המוקדמים של גידול עגבניות יותר מדי חנקן (N) גורם לצמיחה מהירה ועמוסה מדי , הצמח הופך ‘שיחי’ והדבר יכול לגרום לסדיקת ענפים וחריצים שמאוחר יותר גורמים לעגבניות מעוותות ולפרחים להקרב ולמות מבלי להניב.
      כדאי לשמור על רמת חנקן (N) של 60-70 PPM בשלבים המוקדמים של הגידול ההידרופוני.
    • על רמת הPPM ההתחלתי לא לחרוג מ-650, באם ישנה חריגה יש צורך בטיהור המים ע”י פילטר חול / פחם / אוסמוזה / אוזון וכו’.
    • במים ממקורות שונים כמויות שונות של סידן שבמדדים חריגים עלול לגרום להאטה בקצב הצמיחה, אם אתם מודעים לבעיית סידן במים שלכם, המעיטו במתן הסידן בדשנים.
    • יש לעקוב אחר רמת ה-PH שמשתנה עם הזמן ועלולה לחרוג מרמת ה-6.2 המומלצת. ודאו מדי יום-יומיים שרמת ה-PH נמצאת במדדים הנכונים. על טמפרטורת המים לנוע בטווח 18-25 מעלות צלזיוס.

    ניהול תכנית תזונה נכונה צריכה להתחיל בהבנה של ריכוזי המינרלים בדשנים בחלקיקים למליון (PPM- PARTS PER MILLION) של האלמנטים השונים הנדרשים ע”י העגבניה .
    ע”י שליטה במינוני האלמנטים , המגדלים יכולים לשלוט בצמיחה וביבול של הצמח.

    הטבלה מציגה את האלמנטים המומלצים לעגבניה לאורך שלבי גדילה שונים במהלך העונה בערכות NFT.

    טבלת אלמנטים גידול הידרופוני של עגבניות ** הטבלה יכולה להתאים גם לגידול מלפפונים ופלפלים במערכות הידרופוניות , אך פלפלים יצטרכו יותר חנקן (N) מוקדם יותר בעונה לעומת העגבניות.

    • אשלגן (K) גבוה מדי יגרום לבעיה בספיחת המגנזיום (Mg) והסידן (Ca) , שיוביל לסמפטומים של במחסור במגנזיום בעלים הנמוכים וריקבון פרחים בשלבים מוקדמים.
      האלמנטים המרכזיים לנהל הם החנקן (N) והאשלגן (K) מהסיבות שמצויינות למעלה.

    דשנים מוכנים

    דשנים הידרופוניםישנן מס’ חברות שמייצרות דשנים מוכנים המכילים את נוסחת האלמנטים הספציפית שלהם. חלק מהדשנים הללו מכילים מגנזיום, חלק לא, אלו שלא יצטרכו השלמה של מגנזיום סולפט .

    רוב הנוסחאות צריכות השלמת השלמות סידן (מסידן חנקני או סידן כלוריד)  ותוספת חנקן (ממס’ מקורות אפשריים).
    הנוסחאות מורכבות מערבוב אלמנטים ע”י התכנית המומלצת, הדשנים הללו מכילים כמות גדולה של אשלגן ומקשה על צריכת האשלגן והסידן ברמה הנדרשת לצמח.
    הדבר יכול לגרום לצמיחת יתר כאשר יש יותר מדי אשלגן וכמות נמוכה של סידן במים (פחות מ50 PPM) משום שהאשלגן עלול להפריע לצריכת הסידן ע”י השורשים. הבעיה הזו משותפת לרוב הדשנים המוכנים מראש. השלמת סידן יכולה להתבצע מסידן כלוריד, אך יהיה זה עדיף פשוט למנן את האשלגן היטב.
    בעיה קשורה היא שחלק מהדשנים המוכנים מכילים יותר מדי חנקן בכדי לספק השלמת סידן ע”י סידן חנקתי. אפשרי להעלות את רמת הסידן במים המדושנים ע”י אספקת הסידן החנקתי יחד עם סידן כלוריד. כל 150 גרם של סידן כלוריד (36%) ב-30 ליטר מביא ל-14PPM נוספים של סידן בפתרון הסופי שיסופק לצמחים.
    הדשנים המוכנים מראש בהחלט קרובים ללספק את הצרכים של הצמחים לריכוזי המיקרו אלמנטים , למרות שחלקם גבוהים מהנדרש.