18.1 C
Rehovot
יום שני, נובמבר 15, 2021
More
    בית תגיות גינת ירק ביתית

    תגית: גינת ירק ביתית

    למה לקנות בסופר? 6 ירקות רב שנתיים שכדאי לצרף לגינת הירק הביתית

    לכל עונה יש את הירקות שמאפיינים אותה; בקיץ אנו נהנים מירקות עסיסיים כמו מלפפון, מלון, קישוא, דלעת, אבטיח, עגבניה וכו’, ובחורף לעומת זאת אנו נהנים בעיקר מירקות כמו כרוב, כרובית, ברוקולי, סלק וכו’, אך מה עם ירקות רב עונתיים שיכולים לשוב ולהעניק לנו מדי שנה מזון איכותי? בדיוק לשם כך נתכנסנו הנה.

    כל עונה מתאפיינת בתנאי הגידול שלה ובירקות הייחודיים לה, ובמקומות מסויימים בעולם, היכן שהגלובליזציה טרם נטעה רגלה, האוכלוסיה המקומית עדיין ניזונה מגידולים עונתיים בלבד. האם יכולתם לדמיין עצמכם עוברים חורף שלם ללא עגבניה או מלפפון?

    גידול ירקות עונתיים בבית הוא מהנה ומאפשר לנו לפתח כישורים חקלאיים ולהכיר את הירקות שאנו צורכים מקרוב. בכל שתילה של גינה אנו מטייבים את האדמה, מכוונים את צרכי ההשקייה, זורעים או שותלים בזהירות רבה ומקפידים על תחזוקה נכונה.

    אך מה אם הגינה ששתלת פעם אחת הייתה מזריעה או שותלת עצמה כל שנה מחדש? מה אם מה שקטפת היה צומח בחזרה גם שנה הבאה?

    הירקות הרב שנתיים אמנם לא שכיחים מדי במדינתנו, אבל הקמת גינה קטנה עבורם יכולה להיות מעשה חסכוני ונכון שתעשו עבור הגינה והמשפחה שלכם. אז אילו ירקות רב שנתיים ניתן לגדל? הרשימה לפניכם.

    6 ירקות רב שנתיים לגידול בגינה הביתית

    1. תות שדה

    גידול ירקות רב שנתי - תות שדה
    מוציא שלוחות שמשרישות שתילי תות חדשים

    למרות שאנו נוטים בכל סתיו לסור אל המשתלה הקרובה ולקנות כמה שתילי תותים שיגדלו ויאכילו אותנו עד חודש יוני, הצמח הזה דווקא יכול לדאוג להתרבותו בעצמו! תות השדה מתרבה באופן וגטטיבי, משמע ללא צורך בהזדווגות של זכר ונקבה, אלא על ידי שלוחות שנשלחות מהשתיל עצמו ויוצרות שתילים חדשים, בעיקר בחודשי הקיץ.

    שתיל תות שדה בוגר שמסיים את שנתו הראשונה, לרוב לא יניב יבול משמעותי בשנה שאחריה, אך השתילים החדשים שנוצרו משלוחותיו יספקו לנו את מלאי התותים השנתי שלנו, כל שעלינו לעשות זה לזהות את השלוחות הללו ולשתלן בערוגת הסתיו שלנו.

    איך לבנות מגדל תותים מדליים ב15 דקות

    2. אספרגוס

    ירק רב שנתי רגיש אספרגוס

    צמח גורמה רגיש רב שנתי, שכנראה רק הגננים היותר מקצועיים שבינינו ישמחו להוסיף לערוגות הירק שלהם משום הטיפול המסור והתנאים המדוייקים אותם הוא דורש. ניתן לגדל אותו מזרעים, אך נצטרך לחכות 2-3 שנים עד שנוכל להביא אספרגוס אל שולחן האוכל. על אף העבודה הכרוכה בגידולו (שברגע שהובנה הופכת קלה ליישום), הירק הנפלא הזה יכול לחזור ולהאכיל אותנו שנה אחר שנה במשך 25 שנים!

    גידול אספרגוס (מתוך ויקיפדיה)

    לאספרגוס דרושה קרקע רכה, חולית ולא לחה מדי, וכן חום. לרטיבות מתמשכת במהלך החורף תיתכן השפעה מזיקה. לפני תחילת החורף מכינים ערוגות ברוחב 1.9 מטר ובעומק של כף חפירה, ומדשנים בכמות כפולה מבדישון רגיל של שדות. נועצים בערוגה מוטות במרחק של 0.9-0.6 מטר זה מזה, עליה יוצרים תלוליות מהקרקע שנחפרה, שמתנשאות לגובה הקרקע המקורי. על תלוליות אלו מפזרים בזהירות את צמחי האספרגוס בני השנה עד שנתיים ומכסים בקרקע, ורצוי בעוד שכבת דשן כך שרק ראשי התלוליות מבצבצים. עתה מכסים בעוד שכבת קרקע כך שראשי הצמחים נמצאים בעומק של כ-3 סנטימטר מתחת לפני הקרקע. בסתיו מקצרים את הענפים לגובה 16 סנטימטר, מדללים את הערוגה ומכסים בגובה 8-10 סנטימטר בדשן ישן. בחודשי החורף מסלקים את הצמחים הגסים ומכסים בעוד שכבת קרקע בת כמה סנטימטרים. בשנה השלישית מגביהים את הערוגות באדמה עבה וחולית כך שהצמחים יימצאו בעומק 16 ס”מ. עתה ניתן להתחיל בקטיף האספרגוס. סוף עונת האספרגוס חופף להבשלת הדובדבנים, וחל בדרך כלל ב-24 ביוני.

    הערוגות מניבות יבול טוב במשך 25 שנה. בתחילת השנה מדללים אותן ובמהלך השנה מזבלים אותן בדשנים שונים.

    3. ארטישוק ירושלמי

    צמח קל לגידול רב שנתי שתלטן
    ארטישוק ירושלמי – רב שנתי ושתלטן

    אולי זה יפתיע אתכם אבל לא רק שהארטישוק הירושלמי אינו ארטישוק ואינו ירושלמי, הוא גם משתייך למשפחת החמניות!זהו ירק קל לגידול ושתלטן שפרחיו נראים כמו פרחי חמניה קטנים והחלק האכיל בו הן פקעותיו.

    הארטישוק הירושלמי הוא צמח רב שנתי הגדל במהירות ומגיע בקלות לגובה של 2 מטרים, השתלטותו המאסיבית גורמת למגדליו להתעסק רוב הזמן בהשתלטות על ההתפשטות והכוונת אנרגיית הצמח להגידול פקעות במקום עלים חדשים.

    איך מגדלים ארטישוק ירושלמי? זה פשוט! קונים בסופר פקעת, שותלים באדמה אוורירית ומדושנת, בתנאי שמש מלאה, משקים בכמות סבירה ונותנים לטבע לעשות את שלו. מומלץ לשתול באביב אך ניתן לעשות זאת במהלך כל השנה, פריחתו מגיע בקיץ וניתן לקבל ממנו יבול כל השנה.

    4. ארטישוק

    ארטישוק צמח רב שנתי

    לעומת הארטישוק הירושלמי (כפי שהוזכר- אין קשר משפחתי), הארטישוק, או בעברית קנרס, הוא ירק קוצני רב שנתי רגיש שיצריך מאיתנו מעט תשומת לב וטיפוח. ניתן לשתול שתיל, להטמין פקעות או לזרוע זרעים בקרקע לחה וחצי מוצלת לקראת האביב, ובשנה/שנתיים הראשונות אף מומלץ לדלל את הפריחה עד שיתחזק הצמח ויהיה מוכנן להניב לנו את הירק הנכסף.

    הארטישוק אוהב קרקע חומצית, מדושנת, כבדה, עמוקה ומחופה והוא מגיע לגובה של 1.5 ורוחב של 1 מ’. עונת הארטישוק נמשכת מנובמבר עד מאי, כאשר שיא הפריחה מתחיל בסביבות אפריל. מומלץ לקטוף את היבול כאשר הפרח מתחיל להפתח. לאחר הקטיף יש לגזום את הארטישוק ולהמתין לצמיחה מחודשת לקראת נובמבר הבא.

    5. בצל מהלך (גם: Onion Tree, בצל מצרי)

    בצל מצרי ירק רב שנתי
    קרדיט: ויקימדיה

    זו אולי אחת הדוגמאות המגניבות ביותר של התרבות ירקות רב שנתיים שראינו! שימו לב לתהליך: שתילת הבצל המצרי נעשית ככל בצל אחר, מטמינים באדמה בתנאי שמש מלאה ומשקים בכמות סבירה. הבצל מגדל גבעולים ירוקים חדים ככל הבצלים, אשר בבוא העת הופכים לעמודי פריחה, כאשר (כאן מגיע החלק המגניב) כל אחד מהפרחים הקטנטנים בעמוד הפריחה הופך לבצל קטן שבתורו גם כן מצמיח גבעולים ועמוד פריחה.

    בצל מצרי לגידול ביתי

    המראה של בצל מצרי מתרבה כל כך מרשים והיבול כל כך רב וטעים, שנורא רצינו להביא לכם קישור לרכישה כאן בארץ, אך לצערנו לא מצאנו כזה (אתר חו”ל). אם אתם רואים בסופר בצל מצרי, חיטפו אותו ושיתלו בגינתכם.

    שימו לב, אופן התרבות זה בעצם חולק את הDNA של צמח האם עם כל הבצלים החדשים, ואם צמח האם אינו חזק במיוחד או הושפע מתנאי גידול קשים, הדבר ישפיע גם על הבצלים החדשים.

    שמו ‘בצל מהלך’ ניתן לו משום שעמודי הפריחה שמתמלאים בבצלים הופכים כבדים ונופלים ארצה ומשרישים עצמם באדמה, כאילו הולכים ומתקדמים.

    6. בטטה

    עלי בטטה אכילים

    הבטטה בדרך כלל גדלה כצמח חד שנתי במקומות קרים, אך היא יכולה להיות צמח רב שנתי באזורים חמים יותר. את הבטטה ניתן להנביט מ’עיניים’ של בטטה באדמה או מעל לכוס מים, והיא מתפשטת מהר מאוד על שטח נרחב וניתן בהדלייה לכרוך אותה מסביב לגדרות. את השורש האכיל ניתן לשלוף מהאדמה בסוף הסתיו / תחילת החורף והעלים גם הם אכילים ומומלץ לקטוף אותם צעירים.

    הבטטה תגדל גם באדמה כבדה וענייה, אך היא תשגשג ותניב יבול רב באדמה מאווררת ועשירה.

    לסיכום, אם אתם חובבי גינון מושבעים, וליבכם דואב מעט בסוף כל עונה כשאתם נפרדים מהירקות שטיפחתם, יש לכם אפשרות לגדל ירקות רב שנתיים שיחזרו לצמוח בכל שנה.

    גידול ירקות בבית VS רכישה בסופר: 5 סיבות מעולות לגדל את המזון בעצמך

    כשאנו מגיעים לסופרמארקט אנו נהנים משפע של ירקות ופירות, מקומיים או תוצרת חו”ל, ככל שהמודרניזציה והגלובליזציה מאפשרות. אז מדוע בכל זאת כדאי לגדל ירקות בבית? כיצד משפיע הקפיטליזם על הירקות שהמשפחה שלנו צורכת? והאם מדובר בהשקעה כלכלית חכמה?

    [vc_text_separator title=”טריות ובזבוז”]

    למגדלים הביתיים טריות הירקות והירוקים זו אולי המעלה הגדולה ביותר מאחר וכך הם מרוויחים בריאות וטעם, כמו גם חסכון כלכלי.

    בעוד הצרכן שקונה בסופר משלם 5 שקלים בשבוע על חסה שבחלקה ישתמש ואת חלקה יזרוק, המגדל הביתי משלם על שתיל 1.5 שקל, כאשר תוך 3 שבועות יהנה מחסה טריה שהוא יכול להמשיך ולאכול ממנה במשך 3 חודשים בחורף ובמשך חודש כשמתחיל להתחמם.

    כנ”ל לגבי כל הירוקים. ככל שהם ממשיכים לצמוח, כך ניתן להמשיך לצרוך מהם את החלק היחסי שאנו צריכים למנה שלנו. למעשה, כשאנו מגדלים ירקות בעצמנו, אנו מצמצמים את הביזבוז למינימום האפשרי.

    מהרגע שקנית את הירוקים והירקות, הספירה לאחור החלה בתוך המקרר שלך.

    כמה פעמים נרקבה לך החסה? כמה פעמים מצאת את צמחי התבלין שקנית משחירים מלחות ונאלצת לזרוק אותם לפח? זוהי דרכם של הרוכשים בסופר. קונים פעם בשבוע וזורקים פעם בשבוע את מה שנשאר.

    [vc_text_separator title=”חומרי הדברה”]

    כשאנו מגדלים בבית ההחלטה נמצאת בידיים שלנו ואנו עושים הכל כדי שהמזון שהמשפחה שלנו אוכלת יהיה המזין והבריא ביותר, ולכן, גם אם המזיקים תוקפים, אנו נשתמש בשיטות הדברה אורגניות כדי להלחם בהם.

    יתרה מכך, כדי להפחית את כמות המזיקים למינימום ולהגביר את תועלת ייצור הירקות הביתית למקסימום, ניתן לגדל בשיטה ההידרופונית שידועה ביעילותה כמו גם בעובדה כי הניתוק מן האדמה למעשה מפחית משמעותית את כמות המזיקים שתוקפים את הצמחים, ולכן גם מפחית את הצורך בהתמודדות עימם.

    זה כבר ידוע לכולם, המזון שמוכרים לנו בסופר מרוסס ללא הבחנה. למעשה, בין 2008-2010  נערך סקר בין מדינות הOECD שבדק את רמות השימוש ברעלים להדברת גידולי שדה, כאשר נמצא כי ישראל היא השיאנית של המערב בתחום זה.

    רק כדי לסבר את האוזן, בישראל משתמשים בפי 88 יותר חומר רעיל לדונם לעומת שבדיה.

    [vc_text_separator title=”ערכים תזונתיים”]

    כשמגדלים ירקות בבית, היתרון הגדול ביותר הוא הבריאות שהטריות מקנה לנו. כשאנו קוטפים ממש עכשיו את העגבניה מהשיח, או תולשים כמה עלים משלל סוגי החסות שלנו לסלט קריספי טרי, אנו גם נהנים ממקסימום ויטמינים ומינרלים שעדיין קיימים בהם וטרם נעלמו בתהליך החימצון וההתיישנות.

    המשמעות של זה היא שיש לנו את האפשרות להזין את המשפחה שלנו באלמנטים התזונתיים החיוניים לחיים בריאים מדי יום, ועל זה חברים, קשה לשים תג מחיר.

    כדי שהמזון שלך יגיע אל הסופרמארקט בשל בדיוק בזמן המתאים לצריכה, היו צריכים לקטוף אותו טרם הבשיל, לאחסן בקירור, לשנע מחו”ל או משדות ברחבי הארץ ולאחסן בסופר כאשר רק חלק קטן מגיע כל פעם אל מדפי הסופר לרכישה.

    התהליך הארוך הזה למעשה מפחית את היתרונות התזונתיים של הירקות והם מאבדים חלק משמעותי מהויטמינים והמינרלים שפעם היו בהם ושבגללם אנו כ”כ מקפידים לקנות ולאכול אותם.

    [vc_text_separator title=”האופן בו גודלו הירקות”]

    כשאנו מגדלים ירקות בבית אין מקום לבלבול. אנו יודעים בדיוק מה עבר הירק, היכן גדל, איך טופל, באילו דשנים ה’גנן המדופלם’ השתמש והאם הם ראויים למאכל.

    הגידול הביתי מוריד מאיתנו את הסיכון שהמזון שאנו אוכלים גדל במי ביוב או עם חומרים זרחניים רעילים כמו שנמצא לא פעם בירקות שאנו רוכשים בסופר.

    בנוסף, כשאנו מגדלים יש לנו 100% שליטה על אופן הגידול ובאפשרותנו להחליט על שיטת הגידול המתאימה לתפיסת העולם שלנו.

    איפה גדלה העגבניה שקנית? היכן גדל הפלפל? היות וישראל ביטלה לחלוטין את המכס על הירקות והפירות ומאפשרת סחר כמעט חופשי בתוצרת חקלאית, אנו רוכשים הרבה פעמים בסופר תוצרת חקלאית שהגיע ממדינה אחרת, מבלי לדעת זאת, שכן אין חובת סימון מוצרים.

    המשמעות של זה היא שבעולם קפיטליסטי כמו שלנו לחברות השיווק השורה התחתונה היא הכסף, או במילים אחרות, כמה יעלה להם קילו ירק וכמה יוכלו להרוויח עליו?

    כמובן שתוצרת ממקומות כמו סין או ירדן תהיה זולה יותר מזו שגדלה בישראל, אך האם היא גם טובה יותר? לא פעם נמצא וירוס בירקות שהגיעו מירדן בשל השקיה עם מי ביוב או שהתפשטה שמועה על כך שהשום המיובא מסין גדל באקונומיקה.

    לחקלאי הישראלי יש תקנים שעליו לעמוד בהם והם מחוייבים לסטנדרטים מסויימים של איכות, שלא ניתן לודא ולאשר כי מתקיימים בעת גידול תוצרת מיובאת מחו”ל.
    עובדה זו, בשילוב העובדה כי לא ניתן להבחין בסופר בין תוצרת ישראלית לתוצרת מחו”ל, יוצרת בעיה  ממשית עבור אלה שמבקשים להיות בטוחים שהירקות שהם צורכים אינם רעילים.

    [vc_text_separator title=”ומהפאן הכלכלי”]

    זה נכון שרובנו לא יכולים לגדל את כל הירקות והפירות שאנו צורכים ביום יום, אך ההשקעה בגינת ירק מניבה אינה רק החלטה לכיוון של איכות חיים ובריאות, אלא גם לכיוון של התייעלות כלכלית.

    השקעה בגינת ירק איכותית, שהירקות הגדלים בה יתחלפו לפי העונה ושתכיל לפחות חלק מהירקות הרב שנתיים הזמינים בישראל, היא בהחלט החלטה כלכלית חכמה.

    כפי שצויין קודם, ישנם ירקות שאנו רוכשים וזורקים מדי שבוע ולמעשה ניתנים לשתילה חד פעמית ושימוש רב פעמי, לפעמים לאורך כל השנה.

    מומלץ לטפח גינת תבלינים שופעת ולחסוך את עלויות רכישת התבלינים מהסופר. כמו כן מומלץ לגדל החל מהסתיו ועד לסוף האביב – חסות, תותים, ברוקולי, כרובית וכו’, בקיץ מומלץ לגדל מלפפונים, עגבניות, חצילים, פלפלים, דלעות וכו’.

    גידול נכון של הירקות שלנו יכול להביא לתוצרת עשירה, בריאה ואיכותית לאורך זמן, שחוץ מערכה הכספי הרב של תוצרת מסוג זה, היא גם מונעת בזבוז רב שנחסך מאיתנו, כלומר אנו מרוויחים פעמיים!

    עלות הקמה התחלתית של גינת ירק שתשמש אותנו לכל עונות השנה ושנים רבות קדימה היא אכן הוצאה חד פעמית מורגשת, אך ככל שתשתמשו בה יותר לאורך השנים, כך היא תשתלם ותחסוך לכם יותר. עלויות התחזוקה זניחות יחסית.
    למעשה, לפי שלל חישובים ריאליים, גינת הירק אמורה להחזיר את ההשקעה כבר ב6 חודשים עד שנה הראשונה, תלוי כמה טוב אתם מגדלים.

    אנחנו כל הזמן צריכים עוד ירקות. לא צפויה להכנס בעתיד הקרוב הגלולה שתפטור אותנו מהצורך בתזונה בריאה ומזינה, וכל עוד זה המצב, אנו נמשיך להגיע לסופר מדי שבוע ולשלם ממיטב כספנו על תוצרת חקלאית שמחיריה אינם יציבים, וזאת בלשון המעטה.

    משפחה ממוצעת בישראל מוציאה בחודש 431 ש”ח על ירקות ופירות כאשר עלות סל הקניות ממשיכה לעלות משנה לשנה. המשמעות של זה היא שבשנה אנו מוציאים לפחות 5,172 ש”ח (כאשר בערך שליש מזה נזרק לפח).

    האם אתם חושבים, בהתחשב בכל שהוזכר לעיל, שזה השימוש הטוב ביותר לכסף שלכם?

    אז למה בעצם רובנו עדיין לא מגדלים ירקות ואיך ניתן לפתור זאת?

    סיבה 1: אין לי זמן לטפח גינת ירק בריאה
    פתרון: הירקות באמת לא צריכים אתכם כל כך הרבה. המנגנון הטבעי שלהם מכוון בצורה כזו שהם יעברו את כל תהליכי הצמיחה, הפריחה והפרי בעצמם, כמעט ללא עזרתכם.
    הקמת גינת ירק טובה במחשבה תחילה יכולה לחסוך לכם המון זמן במהלך הגידול, כך למשל חיפוי קרקע ימנע צמיחת עשבים שוטים, מערכת השקייה אוטומטית תפטור אתכם מהאחריות להשקות בעצמכם וזיהוי מוקדם של מזיקים ימנע את התפשטותם.
    אם גם לזה אין לכם זמן, מערכת הידרופונית תיקח על עצמה את רוב העבודה ותשאיר לכם תחזוקה של 10 דק’ פעם בשבוע.

    סיבה 2: אני גר/ה בבניין ואין לי שטח אדמה להקים בו גינה.
    פתרון: ראשית, אם יש לכם חלון עם שמש, הניחו בו מס’ אדניות עם התבלינים האהובים עליכם וזיכרו להשקות אותם ולהראות אהבה, הם כבר יראו לכם אהבה בחזרה. שנית, איזה כיף ש2016 הא?! שלל פתרונות טכנולוגיים זמינים בשוק שמאפשרים לגדל מזון גם ללא גינה! גינות הידרופוניות יכולות לגדל עד 56 צמחים בפחות ממ”ר בתוך הבית, לפעמים אפילו ללא צורך במרפסת. פנו אלינו לייעוץ.

    סיבה 3: אני לא מבין/ה בצמחים, איך אדע לגדל נכון?
    פתרון: כאן יש צורך במעט למידה עצמאית, כאשר עם הזמן והנסיון הבנתכם תתחדד ולבטח תפתחו את ה’אצבע הירוקה’ תוך זמן לא ארוך. תוכלו למצוא שלל מדריכים אצלנו באתר, לגידול באדמה או בהידרופוניקה (קישורים בסוף הכתבה), תוכלו להרשם לסדנאות או קורסים שזמינים בכמות יפה בתקופה ירוקה כמו זו שאנו חווים ותוכלו גם לצאת החוצה ולצפות בטבע. סה”כ מדובר בכמה עקרונות מאוד בסיסיים ואינטואיטיבים שמתקיימים לא רק עבור הצמחים, אלא עבור כל הדברים החיים בעולם (מים, אור, מזון, אויר).לאחר שקראתם מדריך אחד או שניים כבר תוכלו להתחיל לגדל.

    עדיין לא בטוחים שתוכלו לעשות זאת? מוזמנים לפנות אלינו וננסה להגיע להבנה יחד.

    הסתיו מגיע: טיפים להכנת הגינה וירקות שאפשר לשתול

    טוב נו, יכול מאוד להיות שמי שקרא את כותרת הכתבה בחודש אוגוסט בו היא נכתבה מגחך לעצמו משום החום הכבד ששורר בחוץ, אבל למרות שזה נראה רחוק ובלתי אפשרי, חודש ספטמבר מתקרב ואיתו הירידה בטמפרטורות, החצב, הנחליאלי ו.. הסתיו.

    הסתיו זו תקופה נהדרת לבצע רענון בגינה ולהכינה לקראת החורף והאביב שבאים עלינו לטובה (בתקווה שמזג האויר ישמור לנו חסד). המלאכה מרובה והזמן לא כל כך קצר, אבל בכל זאת, נתחיל.

    טיפים לחידוש הגינה בתקופת הסתיו:

    • מומלץ להתחיל את השתילה מחודש ספטמבר ולהמשיך לשתול עד חודש פברואר.
    • להכנת שטח הגינה מומלץ לקצוץ לגובה האדמה שתילי קיץ קמלים
    • יש להעשיר את האדמה בנדיבות
    • בסוף הקיץ מומלץ להסיר את כל שתילי ירקות הקיץ ולדלל נפחם של שתילים ‘עייפים’
    • בחודש נובמבר מומלץ לבצע גיזום לעצים ירוקי עד
    • שתילת פקעות החל מחודש אוקטובר עד סוף דצמבר
    [vc_text_separator title=”ירקות ותבלינים לשתילה בסתיו” title_align=”separator_align_center” align=”align_center” color=”green”]