26 C
Rehovot
יום שני, נובמבר 15, 2021
More
    בית תגיות דישון הידרופוני

    תגית: דישון הידרופוני

    מדריך דישון הידרופוני ואיזון חומציות במערכות הידרו | EC, PH, TDS ותחזוקה שוטפת

    הבנת אופן הדישון ואיזון החומציות במערכות הידרופוניות הכרחית להזנה אפוטימלית של הצמחים ועליה להיות מוכרת על ידי המגדל בכדי לאפשר הצלחה בגידול. מהי מוליכות חשמלית? מדוע חשובה רמת החומציות? מה התחזוקה השוטפת וסדר הפעולות לדישון ואיזון חומציות? קיראו את המדריך והתחילו לגדל הידרופוני כמו מקצוענים!

    המונח ‘הידרופוניקה’ נגזר מצמד המילים היווניות ‘הידרו’ ו’פונוס’ שמשמעותם היא ‘עבודת מים’. הידרופוניקה היא למעשה שיטת גידול בה צמחים גדלים ללא אדמה המספקת את תזונתם וזקוקים להזנה ממקור חיצוני לשם צמיחתם, אשר מסופקת באמצעות תמיסה תזונתית המומסת במים.

    בהידרופוניקה שורשי הצמחים עשויים להמצא בתוך מצע גידול אינרטי נטול כל ערך תזונתי כמו הידרוטון, פרלייט, ורמקוליט, צמר סלעים, סיבי קוקוס ועוד, לגדול לתוך מים כמו בשיטת DWC או תלויים באויר ללא כל מצע לאחוז כמו באיירופוניקה. עובדת המצאות או אי המצאות מצע הגידול תלוי בשיטת הגידול ההידרופונית הנבחרת.

    דישון הידרופוני

    כיצד לבחור צמחים לגידול במערכת הידרופוניתבכל גידול שהוא, דישון והזנת הצמח הוא צעד חשוב והכרחי לצמיחה והתפתחות תקינה, בהידרופוניקה, ניהול הזנת הצמח חשובה אף יותר בשל העובדה שללא הזנה זו הצמח עלול שלא לקבל כלל המינרלים והמיקרו אלמנטים להם הוא זקוק אשר העדרם יפגע בשלבי התפתחותו.

    דישון הידרופוני סטנדרטי נעשה בדר”כ באמצעות דשנים ייעודיים להידרופוניקה אשר התכונה הבולטת ביותר שלהם היא היותם מסיסים במים ומורכבים מנוסחה שמשלבת את המינרלים והמיקרו אלמנטים להם זקוק הצמח בשלבי הגדילה השונים.

    הפתרון התזונתי הפשוט והבסיסי ביותר הוא דשן הידרופוני משולב שמכיל את כל אותם מינרלים ומיקרו אלמנטים בבקבוק אחד, הוא מתאים בעיקר למגדלים ביתיים שמבקשים לגדל ירוקים, ירקות, תבלינים וצמחי נוי לצריכתם האישית. למעוניינים להעמיק ולהעניק לצמח את צרכיו התזונתיים לכל שלב ישנם דשנים הידרופונים המחולקים לפי שלבי צמיחה. למגדלים מקצוענים שמבקשים לספק את המינרלים והמיקרו אלמנטים במנות מדודות בכל השקייה ישנה אפשרות למהול אותם בנפרד בתמיסת ההזנה.

    ריכוז המלחים במים (Total dissolved salts – TDS) או מוליכות חשמלית (EC), רמת חומציות (PH) ומינון ריכוז המינרלים הם פרמטרים חשובים שיש להכיר לדישון הידרופוני מוצלח ואנו נסקור ונסביר את כולם על מנת שתוכל לצאת לדרך ההידרופונית שלך עם הבנה בהירה בנוגע לפעולות שצריכות להתבצע על ידך.

    הכר את המים שלך

    הצעד הראשון ביותר בדישון המערכת ההידרופונית שלך הוא להכיר את המים בהם תשתמש. הכרת המים תעשה על ידי מדידת הערכים הראשוניים שלהם – באמצעות מד חומציות (PH) ומד מוליכות חשמלית (EC) בדוק את הנתונים ההתחלתיים של המים בהם תשתמש.

    מים באופן טבעי מכילים מלחים כמו נתרן, סידן, מגנזיום ביקרבונט, כלורידים וסולפטים במינונים שאינם ידועים לנו. נוכחות מלחים אלה משפיעים על המוליכות החשמלית הראשונית של המים ועל החומציות או הבסיסיות שלהם ועדיף שיהיו נוכחים במינימום האפשרי על מנת לאפשר הזנה מדוייקת הידועה מראש באמצעות דשנים.
    מים באיכות נמוכה מאוד יכולים לגרום לרעילות תזונתית או בעיות חוסרים מיד בתחילת הגידול או מאוחר יותר.
    אם במדידת המים הראשונית רמת EC גבוהה מ600-700 (0.6-0.7) מומלץ להשתמש בפילטר שידלל את נוכחותם של מלחים בלתי רצויים ויאפשר שליטה מקסימאלית בהזנת הצמח.

    לרוב, רמת החומציות (PH) של מי הברז היא דווקא בסיסית יחסית וגבוהה מ-7 וזאת משום שרמת חומציות זו נכונה יותר לצריכת בני האדם. כפי שנסביר בהמשך, הבסיסיות הזו פחות מתאימה לצמחים ומגבילה את יכולתם לקבל את כל המינרלים להם הם זקוקים ולכן יהיה עלינו לאזן את החומציות לרמה המומלצת שתאפשר תזונה מיטבית.

    סך ריכוז מלחים (Total Dissolved Salts – TDS) ומוליכות החשמלית (Electrical Conductivity – EC)

    דישון הידרופוני - מוליכות חשמלית
    התמונה צולמה בירוק בעיר

    החומרים המזינים מונגשים לצמחים במים בצורה של מלחים וכאשר אלה מתמוססים הם נשברים ליונים בעלי מטען חשמלי. לדוגמא NaCl, שהוא נתרן כלורי או כפי שהוא מוכר לנו יותר, מלח בישול, מתפרק במים ליונים של Na – נתרן + Cl – כלור, אשר מוליכים חשמל הודות ליונים החיוביים והשליליים שלהם. בשל כך, כאשר אנו מוסיפים מלחים אשר מתמוססים ליונים בעלי מטענים חשמליים המוליכות החשמלית במים (Electrical Conductiviy – EC) עולה וזה המדד באמצעותו אנו מודדים את ריכוז המלחים במים.

    על מנת לעקוב אחר מדד המוליכות החשמלית על המגדל ההידרופוני להעזר במד מוליכות חשמלית (מד EC) אשר יצביע באופן דיגיטאלי על רמת המוליכות החשמלית ובכך יעיד על ריכוז המלחים המומסים במים.

    אם כך, מוליכות חשמלית (Electrical Conductivity – EC) מודדת את יכולתו של חומר להוליך מטען חשמלי בעוד מוליכותה של התמיסה התזונתית כולה מקושרת ישירות לכמות המלחים המומסים בה, ככל שיש בה יותר מלחים, כך המוליכות החשמלית גבוהה יותר.

    שימו לב, רמות גבוהות מדי של חומרים מזינים במים עלולים לגרום לשוק אוסמוטי אשר משפיע על העברת חומצות האמינו ושחרור החלבון ברקמה הצמחית, רעילות יונית או חוסר איזון תזונתי, בעוד רמות נמוכות מדי של אותם חומרים מזינים ילוו את הגידול בחוסרים תזונתיים בעלי תופעות לוואי שיפגמו בהתפתחות הצמח. בגידול הידרופוני ללא אדמה ריכוז המלחים במים הוא הנתון החשוב ביותר וחשוב להכיר את צרכיו של הצמח (טבלה עם צרכי צמחי מזון רבים בהמשך המאמר).

    המינוחים בהם אתם עשויים להתקל בעת הגידול יהיו mS/cm אשר מתייחס לקריאת המוליכות החשמלית לסנטימטר (milisemen per centimeter) או μs/cm אשר ניתן להכפיל פי 1,000 על מנת להמיר לmS/cm.

    מהו ה-PH (רמת חומציות)?

    מה זה PH בגידול הידרוPH הוא מדד אשר מצביע על כמה חומצית או בסיסית תמיסת ההזנה בזמן הבדיקה. הטווח נע בין 0 ל-14, כאשר 7 נחשב לנטרלי. הPH של התמיסה התזונתית (מים + דשן) משפיע על זמינות החומרים המזינים כך שחשוב לשמור עליו בטווח המומלץ לגידול הידרופוני אשר נע בין 5.5-6.5. חריגה מהטווח עלולה להגביל את המינרלים הזמינים עבור הצמחים וליצור חוסרים תזונתיים.

    על איזון החומציות להתבצע לאחר מהילת הדשן במים בשל היותו של הדשן בעל חומציות גבוהה בעוד המים בעלי בסיסיות גבוהה ושניהם משפיעים האחד על השני. על סדר הפעולות בדישון ואיזון החומציות נרחיב בהמשך המאמר.

    מדדים מומלצים לגידול הידרופוני – EC ו PH

    בבואך לדשן את הגידול ההידרופוני שלך עליך להתייחס לצרכיו התזונתיים של הצמח ולהעניק לו את המוליכות החשמלית במידת החומציות המומלצת עבורו. כמובן שבגידול ביתי אשר מבקש לגדל מס’ סוגי צמחים במערכת אחת אין אפשרות לדייק ולקלוע לצורך הספציפי של כל הצמחים ולכן ניקח ממוצע אשר יספק את מרביתם ויאפשר להם התפתחות תקינה.

    רצוי, לפני בחירת השתילים, לקרוא את המדריך אשר יסייע להחליט אילו צמחים מומלץ לשתול יחד באותה מערכת הידרופונית שמזינה את כל הצמחים מאותו מאגר מים.

    צמחיםpHECPPM
    ארטישוק6.5-7.50.8-1.8560-1260
    אספרגוס6.0-6.81.4-1.8980-1260
    שעועית6.0-6.52-41400-2800
    סלק אדום6.0-6.50.8-51260-3500
    ברוקולי6.0-6.52.8-3.51960-2450
    כרוב ניצנים6.5-7.52.5-3.01750-2100
    כרוב6.5-7.02.5-3.01750-2100
    גמבה6.0-6.51.8-2.21260-1540
    גזר6.31.6-2.01120-1400
    כרובית6.0-7.00.5-2.01050-1400
    סלרי6.51.8- 2.41260-1680
    כרוב ירוק6.5-7.5 2.5-3
    מלפפון5.8-6.01.7-2.51190-1750
    חציל5.5-6.52.5-3.51750-2450
    חסת אנדיב5.52.0-2.41400-1680
    דגנים61.8-2.01260-1400
    שום61.4-1.8980-1260
    כרישה6.5-7.01.4-1.8980-1260
    חסה5.5-6.50.8-1.2560-840
    קישוא61.8-2.41260-1680
    במיה6.52.0-2.41400-1680
    בצלים6.0-6.71.4-1.8980-1260
    פאק צ’וי71.5-2.01050-1400
    גזר לבן61.4-1.8980-1260
    אפונה6.0-7.00.8-1.8980-1260
    פלפל5.8-6.32.0-3.01400-2100
    פלפלים חריפים6.0-6.53.0-3.52100-2450
    תפוח אדמה5.0-6.02.0-2.51400-1750
    דלעת5.5-7.51.8-2.41260-1680
    צנון6.0-7.01.6-2.2840-1540
    תרד5.5-6.61.8-2.31260-1610
    סלק עלים6.0-7.01.8-2.31260-1610
    תירס61.6-2.4840-1680
    בטטה5.5-6.02.0-2.51400-1750
    עגבניה5.5-6.52.0-5.01400-3500
    לפת6.0-6.51.8-2.41260-1680
    זוקיני61.8-2.41260-1680

    שלבי דישון מערכת הידרופונית – איזון מוליכות חשמלית

    1. מלאו את מאגר המים הראשי במי ברז או במים מסוננים והוסיפו דשן לפי הוראות היצרן ובהתאם לסוג הצמח אותו מגדלים.
    2. במידה ומד המוליכות החשמלית חדש ואינו מגיע מכוייל השתמשו בנוזל כיול בעל מוליכות חשמלית ידועה והגדירו את נקודה זו. ישנם מדי EC אשר מגיעים מכויילים מראש, כמו המד שנמכר אצלנו ועבורם אין צורך בשלב זה.
    3. ערבבו את הדשן במאגר המים היטב כך שיתמוסס באופן אחיד והניחו למים להתייצב למשך שתי דקות.
    4. בידקו את רמת המוליכות החשמלית, במידה והיא גבוהה מהרצוי ניתן לדלל את התמיסה על ידי מים נקיים, במידה והיא נמוכה מהרמה הרצויה הוסיפו עוד דשן.
    5. הגעתם לרמת המוליכות הרצויה? שיטפו את האלקטרודה תחת מי ברז, יבשו אותה ואחסנו את המד במקום מוצל ויבש.

    בדיקת רמת חומציות (PH) במערכת הידרופונית

    בדיקת רמת החומציות של המים מתבצעת עם מדים ייעודים אשר יכולים להגיע בצורה של מד PH דיגיטלי, מד נוזלי או ניירות לקמוס. האופציה הראשונה של מד דיגיטאלי היא הקלה והמדוייקת ביותר אך חסרונותיה באים לידי ביטוי ברגישות גבוהה של האלקטרודה אשר מביאה פעמים רבות להריסתה בתחזוקה לא נכונה ועלות גבוהה יחסית. במידה ובחרתם במד PH דיגיטלי, כיילו אותו לפני השימוש באמצעות נוזלי כיול 4 ו-7 טרם השימוש.

    האופציה השניה של מד חומציות נוזלי אמנם לוקחת מעט יותר זמן, נעשית באופן ידנית ואינה מדוייקת כמו המד הדיגיטאלי אך היא אלטרנטיבה זולה, זמינה וטובה מספיק. עם המד הנוזלי ניקח דגימה מהמים ונטפטף לתוכם טיפה או שניים של נוזל הבדיקה ונשווה את צבעם של המים לסרגל החומציות שעל בקבוק נוזל הבדיקה. לפי הצבע נדע מה רמת החומציות של המים.

    האופציה השלישית של נייר לקמוס היא האפשרות המוכרת לנו מבדיקות השתן והרוק והיא עושה שימוש לרוב בנייר צהבהב אשר משנה את צבעו במגע עם המים ובהשוואה עם סרגל הצבעים על גבי האריזה נוכל לדעת מה טווח החומציות. החסרון של הנייר הוא צבעו הצהוב הראשוני אשר עלול לבלבל מעט בשפיטת התוצאות.

    שלבי איזון PH במערכת הידרופונית

    1. איזון רמת החומציות במאגר המים של המערכת ההידרופונית שלך צריך להתבצע לאחר איזון רמת המוליכות אשר הוסבר בשלב הקודם.
    2. בצעו את בדיקת החומציות באמצעות המד הנמצא ברשותכם, בין אם דיגיטלי, נוזלי או נייר לקמוס.
    3. במידה ורמת החומציות גבוהה, כלומר תוצאות הבדיקה נמוכות מ-5, השתמשו בתמיסת PH UP או אשלגן הידרוקסידי על מנת להעלות את הקריאה. השתמשו בתמיסות הבסיסיות הללו בזהירות רבה שכן הן מרוכזות מאוד ומצריכות מ”ל בודדים. לאחר שהוספתם מס’ טיפות, ערבבו את המים, תנו להם דקה לנוח ומידדו שוב את רמת החומציות. במידה ויש צורך להעלות עוד את הקריאה חיזרו על הפעולה.
    4. במידה ורמת הבסיסיות גבוהה, כלומר תוצאות הבדיקה גבוהות מ6.5, השתמשו בPH DOWN או בחומצה זרחתית על מנת להוריד את הקריאה. גם הפעם מדובר על חומצה בריכוז גבוה מאוד אשר מצריכה כמות מועטה מאוד על ליטרים רבים של מים. מיזגו בעדינות מעט מהחומצה למאגר המים, ערבבו, תנו למים לנוח דקה ובידקו שוב את רמת החומציות. במידה ויש צורך חיזרו שוב על הפעולה.
    5. כאשר רמת החומציות הגיעה למידה הרצויה אחסנו את מד החומציות במקום קריר ויבש. במידה והשתמשתם במד דיגיטאלי נקו בעדינות את האלקטרודה ואחסנו אותו בנוזל ניקוי מתאים.

    מתי לאזן מוליכות חשמלית (EC) וחומציות (PH)?

    ברמת הגידול הביתי החובבני איזון המוליכות החשמלית יכול להתבצע בכל פעם שנבצע מילוי של מאגר המים. מילוי מאגר המים נדרש כאשר רמת המים יורדת לגובה אשר מסכן את פעילות משאבת המים ועלול לשרוף אותה. במילים אחרות, כאשר המים מגיעים לגובה של מס’ ס”מ מעל לגובה משאבת המים – זה הזמן למלא מים ובאותה הזדמנות זה גם הזמן לאזן את המוליכות החשמלית ובהמשך גם את החומציות.

    בנוגע לרמת החומציות, ברמה הביתית קריטיות האיזון פוחתת ואם תטוסו לחופשה של שבועיים הצמחים לא ימותו בגלל שלא איזנתם להם את החומציות, עבור מגדלים מקצועיים שעושים זאת לפרנסתם מחסור באיזון חומציות אפילו ברמה היומיומית, עלול לפגוע ביבול.
    ההמלצה עבור המגדל הביתי היא לבדוק ולאזן את החומציות לפחות אחת לשבוע, ללא תלות במילוי המים ואיזון המוליכות החשמלית וזאת בשל העובדה ששינויי טמפרטורה, הרכב המינרלים במים, תקופה הצמיחה ועוד משתנים רבים עלולים להשפיע על רמת החומציות.

    דישון הידרופוני ואיזון חומציות אוטומטי

    תהליך הדישון ואיזון החומציות שפורט לעיל מתייחס למערכות הידרופוניות ככלל, אך אינו הכרחי במציאות של שנת 2017. כיום ישנן מערכות ניטור, בקרה ושליטה אשר מאפשרות מעקב ואיזון שוטף באופן אוטומטי של המוליכות החשמלית והחומציות במאגר המים וחוסכות מהמגדל את הזמן וההתעסקות הכרוכים בתהליך הגידול.

    מערכות אלה דואגות לכך שמאגר המים יהיה מאוזן בכל רגע נתון לתנאי המוליכות והחומציות האופטימליים אשר הוגדרו על ידך בהתאם לסוג הגידול. ניתן לפנות אלינו על מנת לקבל פרטים בנוגע למערכות אוטומטיות שכאלה.

    שאלות בנוגע לדישון הידרופוני ואיזון חומציות ניתן לכתוב בתגובות ואנו נשתדל לענות בהקדם!

    רוצה ללמוד עוד על גידול הידרופוני? קטגוריית ‘הידרופוניקה’ באתרנו מלאה במדריכים מקצועיים, מדריכי עשה זאת בעצמך וסקירות מעניינות שיוכלו להעשיר את הידע המקצועי והכללי שלך בתחום.
    במידה והינך מתעניין בכניסה לתחום ההידרופוני, ניתן להתייעץ איתנו בטלפון 08-9174719, להרשם לסדנאות מקצועיות, לכתוב לנו למייל – [email protected] או לפנות באמצעות טופס יצירת הקשר. נשמח לסייע!

    קוראים כותבים: המערכת ההידרופונית הראשונה שלי | רונן לניר

    פרוייקט סלט – מתחילים

    החלום של לגדל ירקות לבד מקנן בי כבר הרבה זמן והתמונות של גינות הגג בניו-יורק והמערכות ההידרופוניות הביתיות עניינו אותי מאד. אחרי צפייה במדריכי YouTube למיניהם וקריאה של בלוגים של מגדלים החלטתי לצאת לדרך.

    קוראים כותבים: גידול מזון במערכת הידרופוניתגילוי נאות, בשלהי שנות השמונים של המאה הקודמת ביליתי חלק נכבד מזמני במאמצים “לעקור את נגע הסמים בצה”ל”. בתור חוקר מצ”ח רדפתי אחרי מעשני חשיש, הטרדתי חיילים בכל רחבי הארץ עם בדיקות שתן מבאסות וחיפשתי באנגים וקססות תחת כל עץ רענן. כל ההקדמה הארוכה הזו היא כדי להסביר שכנראה משהו בשפת הגוף שלי משדר “אכיפת חוק” וכנראה הייתה הסיבה שההתייחסות של העובדים בחנויות הציוד לגידול הידרופוני כלפי הייתה מעט מסויגת. איכשהו לא הריח להם טוב ה”סאחי “שנראה כמו מנייאק שבא “לגדל ירקות”, אבל עם הזמן התגברנו גם על המכשול הזה ולמרות עברי האפל הצלחנו לייצר יחסי אמון…

    ההתחלה כללה מדידות של המרפסת (שעמדה רוב הזמן נטושה ואספה אבק וגרוטאות) , הזמנה של אביזרים באינטרנט ואז רכישת הצנרת. בהתחלה חשבתי לנסות ולחפש צינורות משומשים אבל מהר מאד הבנתי שצנרת 4″ שמשמשת בעיקר לביוב לא ממש מתאימה לשימוש חוזר. בחנות חומרי הבניין הצטיידתי בצינורות, מחברים, אטמים וקדימה לעבודה.

    את ההרכבה ומילוי המים הראשוני עשיתי כדי לראות שאין נזילות ושהשיפועים תקינים. מסתבר שלגומיות יש כיוון מומלץ (ושאם מרכיבים אותם הפוך אז קשה מאד לפרק אחר כך את שני חלקי הצנרת וזה עלול להוביל לניבולי פה לא ראויים). הרעיון הכללי בתכנון היה לפרוס על המעקה הבנוי צינור 4″ ואז בעזרת מעבר מקוטר 4″ ל2″ ליצור סוג של סכר שניתן על ידי סיבובו לקבוע את מפלס במים בצינור. אל מאגר המים (ג’ריקן של 15 ליטר שבשלב מאוחר יותר הוחלף בחבית פלסטיק של 60 ליטר) שמוקם על רצפת המרפסת, חובר צינור ה 2″ ובתוכו ישבה המשאבה הטבולה ( eBay) שהזרימה מים חזרה לצינור הרחב.

    גידול מזון בהידרופוניקה בבית

    מערכות גידול מתקדמות עשה זאת בעצמך

    אז הגיעה השעה להוציא את המקדחה עם מקדח הכוס ולהתחיל לקדוח את החורים. המקדח הסיני שקניתי עשה את העבודה אבל מהר מאד התחיל להתעוות ולהתחמם ולא לחתוך בצורה נקייה. אחרי ניקוי השבבים הרבים ושטיפה של הצינורות הרכבתי מחדש את המערכת ומילאתי אותה שוב במים.

    קדיחה בצינור PVC אפור של ביוב לשם הכנסת כוסות רשתאת כוסות הגידול מצאתי ב eBay אבל כשהן הגיעו הבנתי שאצטרך לאלתר מעצור בשפה שלהן שימנע מהן ליפול מבעד הקדחים פנימה. לטובת העניין שילבתי גומיות עבות לשימוש משרדי ואיזולירבנד שיצרו את העיבוי הדרוש. את הכוסות מילאתי בהידרוטון ושתלתי את הצמח ה”אקזוטי” הראשון – נענע.

    מערכת הידרופונית בבנייה עצמית DIY

    שתילה ראשונה

    מכיוון שאני לא ניחן בדחיית סיפוקים ובסבלנות רבה החלטתי לקצר תהליכים וקפצתי את המשתלה הקרובה וקניתי מגוון שתילים שאת שורשיהם שטפתי, ככל שניתן היה מאדמה העברתי אותם לכוסות והצגתי בפניהם את ביתם החדש. היו שם חסה, עגבנית שרי, פלפל חריף, תותים, ריחן, מליסה, אבטיח ופרחי נוי ( שאיני זוכר את שמם ). על פי ההמלצת החנות ההידרופונית לקחתי דשן נוזלי שמגיע בשתי תמיסות נפרדות שנקרא Sensi Grow. בכל המאמרים שקראתי דובר על הצורך בשמירה על PH של המים בטווח ספיציפי לכל צמח ולכן הצטיידתי במד חומציות אלקטרוני ולמרות שבהידרו-גרו אמרו לי שהדשן לא מצריך ניטרול PH התעקשתי לנסות ולהביא את המערכת לרמה המומלצת. מכיוון שמחסן הכימיקלים הביתי שלי מוגבל החלטתי לאלתר עם חומץ ביתי, שליש כוס לתוך המערכת והPH נראה מצויין? אז זהו…שהPH אולי בסדר אבל הצמחים התחילו לשדר אותות מצוקה. הפלפל שמט את עליו והחליף את צבעם לצהוב וגם התותים נראו רע. מיד ביצעתי ריקון, שטיפה במים נקיים ומילוי מחדש ונטשתי את ההתעסקות בPH באופן סופי.

    עשה זאת בעצמך מדריך בניית מערכת הידרופוניתמערכת הידרו עשה זאת בעצמךגידול אבטיח במערכת הידרופוניתגידול עגבניות הידרופוניות בביתחם לי

    ככל שהתחמם לו הקיץ גוועו להם שתילי התותים, החסה והמליסה עברו תהליך של חליטה והפלפל ועגבניות השרי התייבשו להם. מדידות טמפרטורת המים הראו ששעה אחרי הזריחה ( המרפסת פונה לכיוון מזרח ) מגיעה ל27 מעלות בתוך הצינור.

    התחממות מים במערכת גידול והשפעותיהגם המיכל שהיה חשוף לקרינת שמש ישירה היה חם מאד. בשעות הצהריים הטמפרטורות היו מטפסות לכיוון ה 32 מעלות. ברור שזה רחוק מאידיאלי. ככל שהמים חמים יותר רמת המסיסות של פחמן דו חמצני במים יורדת וכך גם היכולת של השורשים לשרוד. חוץ מהפרחים והריחן שעשו רושם שהחום והשמש עושים להם טוב כל שאר הצמחים נראו חולים. בשלב הראשון ניסיתי לבודד את הג’ריקן והכנסתי אותו לתיק שומר חום/קור שהקריב את חייו לטובת המטרה ומיקמתי שימשייה מעליו כדי למנוע את הקרינה הישירה. זה לא ממש עזר כי בסוף היום עדיין המים היו חמים. אחד הדרכים לקרר מים הוא על ידי אידוי, אז הרכבתי משני מאווררי מחשב וספק 12 וולט מעיין “משאבת אידוי” שחוץ מרעש לא ממש דגדגה את המערכת, ובשלב די מוקדם הפסיקה לעבוד ( כנראה בגלל תנאי האבק והלחות שהמאווררים האלה לא מותאמים לעבוד בהם ).

    ניסיתי להזרים מי עיבוי מזגנים לתוך המערכת שמן הסתם הגיעו בטמפרטורה נמוכה מטמפרטורת הסביבה ובנוסף לכך גם נטולי מלחים, אבל זה לא השפיע על חום המים ומכיוון שהכמות הייתה יחסית קטנה זה כנראה גם לא ממש השפיע על רמת המליחות של המים

    בדיקה ברשת העלתה שמערכת קירור ייעודית עם בקרת טמפ’ עולה כ 2500 ₪ שממש לא התאים לי להוציא. אי לכך פצחתי בחיפוש אחרי אלטרנטיבות מכיוונים זולים יותר. ניסיתי לפרק ולהשמיש מערכת בר מים ביתי שאחד השכנים זרק אבל אחרי פירוק מהנה הסתברה סיבת ההשלכה של הבר מינן – המדחס לא עובד… בסופו של דבר מצאתי ביד 2 מקפיא קטן למכירה ותמורת 400 ₪ הפכתי לבעליו החוקי. אני מודה שהיססתי לפני שקדחתי בו שני חורים מכוערים בדופן, אבל המטרה מקדשת את האמצעים… הניסיון הראשון כלל העברת צינור המים שיצא מהמשאבה דרך החלל של המקפיא בתוך כלי מלא מים ומשם חזרה אל המערכת. העובדה שהמים בכלי לא קפאו העידה על כך שחום אכן עובר דרך הדופן של הצינור וזה אומר שהמים מתקררים, בפועל המים עדיין היו סביב ה 27 מעלות. עשיתי ניסיון לשפר את היעילות של מעבר החום וקניתי שני מטר של צינור נחושת שגולגל לסליל שדרכו זרמו המים אבל גם זה לא עשה רושם משמעותי על הטמפ”. לא אלאה אתכם בכל הנוסחאות והחישובים, אבל בשורה בתחתונה ההספק שמפיק מקפיא בייתי מתוכנן לעבוד מעולה על שמירה של טמפ’ נמוכה של תא סגור ומבודד היטב, זה הספק נמוך בהרבה מההספק הדרוש כדי לצנן כמות כזו של מים שמסוחררים במערכת פתוחה וטמפ’ סביבה של 38 מעלות בצל. בפועל הבנתי שאין ברירה וצריך לחכות לסתיו…

    תגובת נייצ’ר טק לניסוי הביתי של רועי

    רונן, הסקרנות, היוזמה והאוטודידקטיות שלך הן תכונות ראויות להערכה ומעוררות השראה, יחד עם זאת, כפי שראית בעצמך -אין חכם כבעל נסיון ומטעויות לומדים מעולה.

    בנוגע לבעיית המערכת ההידרופונית בחום הקיצוני של הקיץ: זהו בהחלט אתגר, אשר הדרך הטובה ביותר לטפל בו היא למנוע אותו מלכתחיתה, וכדי לעשות זאת יהיה עליך לבנות מעין מחסה למאגר המים שיבודד אותו משמש ישירה, יעניק לו צל, ואם אפשר אף יצור הפרדה בין הטמפרטורות הגבוהות של החוץ לאלה של הפנים.

    כפי שכתבנו במדריכים הידרופונים רבים באתר, הדרכים לעשות זאת מגוונות למדי. במקרה שלך, מומלץ ליצור מעין קופסת עץ הפוכה שתשמש כבית למאגר ובו בזמן יוכל לשמש גם ככיסא או ספסל עבורך. שדרוג נוסף יהיה לעטוף אותה במגן מחזיר אור שימנע את ספיגת קרני השמש בעץ.

    בנוגע לעניין איזון החומציות: לא מדובר כאן על מלאכה מורכבת מדי או מכבידה כלכלית. בקבוק חומצת הורדת PH של 500 מ”ל יעלה לך בסביבות ה-60 שקלים ויספיק לך למשך של יותר משנה. ההתעסקות עם החומציות צריכה להעשות פעם בשבוע, ורק במידת הצורך. במקרה הזה אין צורך, ואפילו מומלץ שלא, לאלתר.

    בעיית החומציות שהזכרת העלתה גם נושא נוסף: דישון ואיזון חומציות למידותיהם המתאימות של כל אחד מהצמחים במערכת ההידרופונית. על מנת שנצליח לעמוד במשימה החשובה של דישון ואיזון חומציות לפי דרישות הצמח, עלינו לברור ולבחור היטב את הצמחים שנכנסים למערכת ולודא ששצרכיהם זהים או לפחות דומים.
    עגבניה לצורך העניין, שונה מאוד מחסה בכך שבנוסף לתקופת הצמיחה אנו רוצים להביאה לפריחה ולחניטת פרי, ולכל שלב שכזה דרישות תזונתיות שונות. הסדר הנכון יכלול או גידול של עליים בלבד יחד, אשר מצריכים דישון נמוך יחסית כדי לשמור על צמיחה שוטפת לאורך זמן, או גידול פירות וירקות עונתיים, כאשר העגבניה, החציל, הפלפל, המלפפון, המלון ואף האבטיח, יכולים לגדול באותה המערכת.

    המון תודה על השיתוף! נתעדכן בהמשך.

    הידרופוניקה 101 | מדריך גידול הידרופוני מקיף למגדלים מתחילים

    ההידרופוניקה אמנם אינה שיטת גידול חדשה ונמצאת כאן עוד מימי המצרים, הבבלים והאצטקים, אך המאה ה-21 נתנה לה את הדחיפה הטכנולוגית לה הייתה זקוקה על מנת להכניסה לכל בית, חממה ובניין ולהפוך לפתרון הריאלי והיישים ביותר לבעיות המים, המזון, המקום וזיהום האויר בעולם.

    אז נתחיל מההתחלה..

    מה זה הידרופוניקה?

    המילה הידרופוניקה’ נובעת משתי מילים ביוונית; המילה היוונית הידרו (מים) ופונוס (עבודה).

    הידרופוניקה מוגדרת כמדע גידול צמחים ללא שימוש באדמה אלא על ידי שימוש במדיום אינרטי כגון; חצץ, חול, כבול, ורמיקוליט, ספוג או נסורת, שאליו מתווסף דשן נוזלי מסיס המכיל את כל המרכיבים החיוניים הדרושים לגדילה וההתפתחות נורמלית של הצמח.

    למה הידרופוניקה עובדת כ”כ טוב?

    העקרון ההידרופוני פשוט למדי; אם אנו נותנים לצמח בדיוק מה שהוא צריך, כשהוא צריך את זה, בכמות שהוא צריך, הצמח יהיה בריא ומניב ככל שהגנטיקה שלו מאפשרת לו.

    הפתרון התזונתי שניתן לצמחים במערכות הידרו בעצם מורכב מדשנים הידרופונים אשר מתמוססים היטב במים, PH מאוזן (בין 5.5-7) ולעיתים גם מתוספים לשלבי הצמיחה, הפריחה והפרי.
    ההבדל בין צמיחה של שתיל הידרופוני לזה של שתיל אדמה נובע מהעובדה שהפתרון התזונתי במים זמין לצמחים בכל רגע נתון והם אינם צריכים לחפש ולפרק את האלמנטים הדרושים להתפתחותם כשם שהם עושים באדמה.

    בשיטת הגידול המסורתית  תפקידה של האדמה להוות גם פתרון תזונתי עשיר במינרלים וגם להעניק לצמח יציבות ככל שהוא מרחיב ומעמיק שורשיו בה; תהליך התפרסות השורשים בחיפוש אחר המים והמינרלים הנחוצים לצמח גוזלת מהצמח עצמו משאבים שבגידול הידרופוני מופנים לצמיחה, לפריחה ולהנבת הפרי. למעשה, הזמינות של הפתרון התזונתי במים מאפשר להם ‘לחסוך אנרגיה’ על השרדות ולהפנות אותה להתפתחות.

    בסרטון הבא מדגים מגדל קנאביס את ההבדלים בתוצאות שתי השיטות (אדמה מול הידרופוניקה) כאשר שני הצמחים הם ייחורים שנלקחו מאותה אמא, גודלו תחת אותה שמש ובאותו גודל של מיכל גידול – לשני הצמחים סופקו תנאים זהים לחלוטין, אך לא ניתן להתבלבל בהבדלים בינהם כשבוחנים את התוצאות.

    לאחר שנים של מחקר המסקנה ברורה: אם תגדלו שני צמחים זהים מבחינה גנטית בתנאים זהים, את האחד באדמה והשני בהידרופוניקה – כמעט מיד תוכלו להבחין בהבדל. צמיחה מהירה יותר ויבול רב יותר – אלו הם רק חלק מהגורמים להתאמת ההידרופוניקה ברחבי העולם לייצור מסחרי, כמו גם גינון אורבני.


    עשוי לעניין אותך גם:

    איזו שיטת גידול הידרו מתאימה לך? יתרונות, חסרונות והמלצות
    מדריך לבניית ערכה הידרופונית מסוג NFT | עשה זאת בעצמך
    הידרו VS גידול באדמה | מה שיטת הגידול הטובה יותר?


     

    מהו מצע הגידול?

    מצע הגידול הוא חומר אינרטי חסר כל תועלת תזונתית לצמחים. בתוך המצע מתפתחים השורשים ותפקידו הוא בעיקר לייצב את הצמח ולאפשר לו להיזון מהפתרון התזונתי בקלות.

    סוגי מצעי גידול הידרופונים: צמר סלעים, פרלייט, ורמיקוליט, סיבי קוקוס, חצץ, חול, טוף ועוד.

    לחצו כאן למידע נוסף על מצע גידול הידרופוני

    דישון צמחים הידרופונים

    מדריך גידול הידרו למתחילים 101

    גם באדמה וגם בגידול הידרופוני – כל הצמחים דורשים מס’ אלמנטים מינרלים בכדי להתפתח. האלמנטים הללו ידועים כהזנה חיונית ומתחלקים ל-2 קבוצות:
    מינרלים להם הצמח זקוק בכמויות גדולות – תזונת מאקרו
    ומינרלים להם הצמח זקוק בכמויות קטנות יחסית – תזונת מיקרו
    תזונת המאקרו כוללת: פחמן, מימן, חמצן (הנמצאים כבר באויר ובמים), זרחן , חנקן ואשלגן בכמויות גדולות, גופרית ומגנזיות בכמויות קטנות יותר.
    תזונת המיקרו כוללת: ברזל, נחושת , אבץ, ניקל, מנגן,מוליבידן, בירן וכלור.
    המינרלים הללו מסייעים לצמחים בבניית מולקולות ביולוגיות כגורם משלים, הנקשר לאנזים וחיוני לפעילותו הביולוגית, כמו גם בדרכים רבות אחרות.
    הצמחים משיגים חמצן ופחמן דרך הפיויות שלהם . עם זאת, הם חייבים לספוג חומרים מזינים אחרים דרך שורשיהם.
    כאן מגיע הפתרון התזונתי-הידרופוני – הוא מספק לצמח את המינרלים להם הוא זקוק בכמויות מדוייקות.

    כיום פתרונות הדישון של המגדלים ההידרופונים כוללים דשנים סינטטים ואורגנים כאחד, אך באופן גורף – הידרופוניקה, גם אם הפתרון התזונתי בה יהיה 100% אורגני אינה נחשבת ‘אורגנית’ משום הגדרות בירוקרטיות שאינן מכירות בגידול במצע מנותק כאורגני, על אף ידידותו לסביבה.

    השימוש בדשנים סינטטים רווחת יותר בקרב המגדלים ההידרופונים בעיקר בשל זמינותם הגבוהה ומחיריהם הנוחים. הדשנים הסינטטים מורכבים מנוסחאות מדוייקות שפותחו במיוחד על מנת לספק לצמחים הידרופונים את התזונה המושלמת לכל שלבי חייהם והם נמכרים בחנויות גידול, משתלות וחנויות אינטרנטיות.

    לעיתים קרובות אנשים מניחים שהשימוש בדשנים סינטטים ממעיט מערכו התזונתי של הפרי או פוגע בתועלתו הבריאותית, אך האמת לא יכולה להיות רחוקה יותר.

    כחוק כללי, לצמחים תהיינה דרישות תזונתיות גבוהות יותר בחודשים הקרים יותר ודרישות נמוכות יותר בחודשים החמים. בשל כך, יש צורך להזין את הצמחים בחודשי הקיץ לפי המדדים המינימאלים ובחורף לפי אלו המקסימאלים, או בחודשי הקיץ לדשן כל החלפת מים שניה ואילו בחודשי החורף בכל פעם שאנו מחליפים את המים.

    TDS-PPM-PH – מה זה אומר?

    PPM – Parts Per Million

    הPPM בעצם מגלה לנו מה רמת הנקיון של המים, כאשר החישוב נעשה על כל מליון חלקי מים. כלומר – 900 PPM משמעו – 900 חלקיקים שאינם מים על כל מליון חלקיקי מים. מים טהורים אינם מוליכים חשמל – אלו המלחים המומסים במים שעושים זאת.

    TDS – Total Dissolved Solids

    המדד הזה מתייחס גם כן לרמת הנקיון במים. כל מה שהתמוסס במים הוא בעצם חומר מומס, אותם חומרים יכולים להיות כל דבר החל מכלור, סידן, מגנזיום (אבנית), דרך המינרלים שתוסיפו ועד לכל דבר אחר שהתמוסס במים והגיע למאגר הגידול.

    TDS הוא המדד הטוב ביותר לסך כל החומרים המומסים במים.
    בכדי להעריך את ה-TDS ניתן להשתמש במד EC הבוחן את המוליכות החשמלית של המים וממיר את המס’ ל-TDM ב-PPM – PARTS PER MILLION. רוב המדים יבצעו את ההמרה הזו.

    TDS בא לידי ביטוי בעיקר בPPM. זוהי קביעת המסה הנקבעת ע”י משקל המכונה גרוי-מטריק.
    לצורך העניין כאשר מים בעלי חומרים מזינים ימדדו ב-700PPM המשמעות תהיה כי יש במים 700 מיליגרם על כל ליטר.

    EC – Electrical Conductivity

    כל המינרלים במים נושאים מטען חשמלי (יונים) ובעזרתם למעשה מצליחים מכשירי המדידה להעריך את רמת הPPM.

    EC (מוליכות חשמלית) באה לידי ביטוי בעיקר בסימנס לסנטימטר (S/CM) או מיליסימנס לסנטימטר (MS/CM) .
    ליונים תזונתיים יש מטען חשמלי במספר שלם, בדר”כ 1 חיובי או שלילי, 2 או 3.
    EC הוא המדד לכל המטענים בפתרון ההזנה המכילים מטען חשמלי.
    ככל שגדולה יותר כמות היונים התזונתיים בפתרון ההזנה, כך תגדל המוליכות החשמליות.
    לחומר יש מוליכות של סימנס אחד אם זרם חשמלי של אמפר אחד יוכל לעבור דרכו בכל וולט של פוטנציאל חשמלי.

    סימנס הוא ההופכי של אוהם (OHM) היחידה הסטנדרטית של התנגדות חשמלית , סימנס ידוע גם כ-MHO (אוהם לאחור).

    למען הנוחות , לעיתים קרובות מדידות EC מומרות ליחידות TDS (PPM) למטר.

    בנוגע לדיוקם של המדדים – בשל העובדה שכל חברת דשנים מערבבת את חומרי ההזנה שלה באופן שונה, המד משתמש בגורם המרה משוער אשר נע בין 0.5-0.72 ותלוי ביצרן.

    כל מדי הPPM למעשה מודדים ערכים המתבססים על מוליכות חשמלית ואז ממירים את הערך ל-PPM.

    1MS/CM (EC 1.0 OR CF10) = 500PPM – המד האמריקאי
    1MS/CM (EC 1.0 OR CF10) = 640PPM – המד האירופי
    1MS/CM (EC 1.0 OR CF10) = 700PPM – המד האוסטרלי


    עשוי לעניין אותך גם:

    מדריך הידרופוני למגדל המתחיל
    מדריך גידול עגבניות הידרופוניות למקצוענים
    מדריך תחזוקה לערכה הידרופונית


     

    מה המדדים המתאימים לגידול הידרופוני?

    חלק זה חשוב במיוחד משום שלמרות שהידרופוניקה בפוטנציאל יכולה להביא את הצמחים שלך למקסימום היכולות הגנטיות שלהם, מתן מדדים שאינם תואמים את צרכיהם תגרום לך לתסכול גדול כאשר פירותיהם ישחירו ויפלו או שסימני מחסור יופיעו על העלים.

    העקרון המנחה בגידול ביתי הוא שאין צורך ממשי בהתאמה מדוייקת לצמח ספציפי אלא איגוד מספר צמחים (בדר”כ מאותה משפחה ומאותה עונה) בעלי צרכים דומים שיוכלו להנות יחד מהפתרון התזונתי.

    לדוגמא: קבוצת תבלינים שמצריכה שמירה על ערכים מעודדים צמיחה לאורך זמן, או קבוצת ירקות קיץ כמו עגבניות, מלפפונים, פלפלים, חצילים וכו’ שמצריכים שלבי גדילה, פריחה ופרי. ערבוב צמחים בעלי צרכים שונים ביחד יביאו לכך שלפחות חלק מהצמחים ההידרופונים שלך לא יקבלו את התזונה הנחוצה להם.

    לפניכם טבלה המדגימה את המדדים הנחוצים לירקות הידרופונים שונים:

    צמחיםpHECPPM
    ארטישוק6.5-7.50.8-1.8560-1260
    אספרגוס6.0-6.81.4-1.8980-1260
    שעועית6.0-6.52/4/20151400-2800
    סלק אדום6.0-6.50.8-51260-3500
    ברוקולי6.0-6.52.8-3.51960-2450
    כרוב ניצנים6.5-7.52.5-3.01750-2100
    כרוב6.5-7.02.5-3.01750-2100
    גמבה6.0-6.51.8-2.21260-1540
    גזר6.31.6-2.01120-1400
    כרובית6.0-7.00.5-2.01050-1400
    סלרי6.51.8- 2.41260-1680
    כרוב ירוק6.5-7.5
    מלפפון5.8-6.01.7-2.51190-1750
    חציל5.5-6.52.5-3.51750-2450
    חסת אנדיב5.52.0-2.41400-1680
    דגנים61.8-2.01260-1400
    שום61.4-1.8980-1260
    כרישה6.5-7.01.4-1.8980-1260
    חסה5.5-6.50.8-1.2560-840
    קישוא61.8-2.41260-1680
    במיה6.52.0-2.41400-1680
    בצלים6.0-6.71.4-1.8980-1260
    פאק צ’וי71.5-2.01050-1400
    גזר לבן61.4-1.8980-1260
    אפונה6.0-7.00.8-1.8980-1260
    פלפל5.8-6.32.0-3.01400-2100
    פלפלים חריפים6.0-6.53.0-3.52100-2450
    תפוח אדמה5.0-6.02.0-2.51400-1750
    דלעת5.5-7.51.8-2.41260-1680
    צנון6.0-7.01.6-2.2840-1540
    תרד5.5-6.61.8-2.31260-1610
    סלק עלים6.0-7.01.8-2.31260-1610
    תירסס61.6-2.4840-1680
    בטטה5.5-6.02.0-2.51400-1750
    עגבניה5.5-6.52.0-5.01400-3500
    לפת6.0-6.51.8-2.41260-1680
    זוקיני61.8-2.41260-1680

    אלו הם העקרונות המרכזיים של ההידרופוניקה שעל כל מגדל הידרו להכיר לפני שהוא מקים את המערכת הראשונה שלו.
    בנוסף ישנם מדריכים פרקטיים יותר לתפעול ותחזוקת מערכת הידרופונית שקישורים אליהם מופיעים בגוף הכתבה שיוכלו להיות לכם לעזר.

    אם יש לכם שאלות, מוזמנים לפנות אלינו בתגובות.