מגוון רחב של כתבות ומאמרים העוסקים בתחום ההידרופוניקה על כל גווניה: מדריכי גידול הידרופוני, חידושים הידרופוניים מהארץ ומהעולם, מדריכי עשה זאת בעצמך לבניית מערכות הידרופוניות, טיפים, יזמות הידרופונית ועוד.
תגית: הידרופוניקה
השפעת טמפרטורת המים במאגר על הגידול ההידרופוני שלך
גידול הידרופוני יכול להיות קליל, זורם ומתגמל מאוד, במיוחד בתקופות הנעימות כשהשמש אינה קופחת על מאגר הערכה והקרה אינה מקפיאה. אך חודשי החורף והקיץ החמים מביאים עימם אתגרים של ממש אל המגדל ההידרופוני הביתי. מה חשוב לדעת על טמפרטורת המים, מה צריך לעשות כשהיא חורגת מהנורמה ואיך מתקנים? כל הפרטים בכתבה.
הידרופוניקה היא שיטת גידול באמצעות מים ומצעי גידול במקום אדמה, כאשר ההבדל המהותי בין גידול באדמה והידרופוניקה, הוא האופן שבו האלמנטים המזינים מגיעים לשורשי הצמחים. המים הם מרכיב מרכזי בגידול ההידרופוני והם מכילים את התמיסה התזונתית (הדשן) בריכוזים הנחוצים וברמת חומציות מאוזנת, אשר מאפשרים לצמחים לצמוח, לפרוח ולהניב פירות.
טמפרטורת המים היא אמנם אלמנט שמרגיש שולי ופחות חשוב מהדשנים עצמם ורמת הPH, אך למעשה הוא יכול להשפיע רבות על תהליך הגידול, ולהוציא מאיזון את כל הצמחים במערכת ההידרופונית במקרים קיצוניים.
טמפרטורת מים מומלצת בגידול הידרופוני
טמפרטורת המים המומלצת בגידולים הידרופונים נעה בין מינימום של 18º מעלות צלזיוס עד למקסימום של 26º. בטווח הטמפ' המומלץ יכולתם של הצמחים לקבל את האלמנטים התזונתיים החיוניים להם מתפקדת היטב ומאפשרת להם לגדול ככל שהפוטניצאל הגנטי והתנאים שיוענקו להם יאפשרו.
בנוסף, כאשר המים מאוזנים בטווח הטמפ' המומלץ, יורדים משמעותית הסיכויים להתפתחות אצות ובקטריות, לחוסרים תזונתיים ורמת החומציות במים לרוב יציבה ומצריכה איזון לעיתים רחוקות יותר.
לא ניתן להמעיט מחשיבותה של טמפ' המים בגידולים הידרופונים עבור בריאות הצמחים, אך יחד עם זאת, זה אינו הקריטריון היחיד למיקסום ההצלחה וחשוב ללמוד להעניק פתרון תזונתי הוליסטי שיתאים עבור הצמחים שלך שכולל את טמפ' המים, החומציות, המוליכות החשמלית והדשנים המזינים, על פי המדדים המתאימים להם.
אולי יעניין אותך:
הידרו ישראלי: סקירת מערכות הידרופוניות ביתיות תוצרת ישראל
מדריך ייחור הידרופוני
מדריך הידרופוני למגדל המתחיל
חריגת טמפרטורות
הבעיה המרכזית בנושא שעולה באזורינו, מתרחשת בעיקר בחודשי הקיץ בהם כל מאגר מים של מערכת הידרופונית שיושב מחוץ לבית, צפוי להתחמם אל מעל ל-30º במהלך היום, כשחום כבד פוקד את ישראל. התחממות המים מעל לטמפרטורה המומלצת (26º) עלולה לגרום למחסור בספיקת חמצן לשורשים, בשינויי PH תכופים, במחסור תזונתי לצמח ובהופעת אצה ירוקה ובקטריות מזיקות שמפרות את האיזון של הפתרון התזונתי. תופעות לוואי אלה מסוכנות לבריאות הצמחים ועלולות לגרום להם לנזק מיידי ו/או ארוך טווח.
למרות שאנו מדינה חמה יחסית, בתקופת החורף קיימת סכנה לירידת טמפ' מתחת לרמה המומלצת, בעיקר באזור הצפון ובשעות הלילה. התקררות המים יתר על המידה עלולה לגרום ל'שוק' שיביא לקיפאון בצמיחה ולמחסור תזונתי בצמחים.
השפעת סוג המערכת ההידרופונית על הרגישות לטמפ' המים
שיטת הגידול בעלת הרגישות הגבוהה ביותר לחריגת טמפ' היא שיטת הDWC – Deep Water Culture וזאת משום ששורשי הצמחים יושבים בתוך המים כל הזמן. ההקפדה על טמפרטורות מים תקינות חשובה במיוחד בשיטת הגידול הזו.
מערכות מסוג NFT – Nutrient film technique, פחות רגישות לחום לעומת שיטת הDWC, משום ששורשי הצמחים יושבים על סרט דק של מים זורמים. הזרם הדק, יחד עם התנועה והאויר המתחלף, הופכים את סביבת הגידול בתוך הצינורות לנסבלת ורוויית חמצן עבור הצמחים, ומאפשרים להם לגדול גם בטמפרטורות גבוהות יותר. עובדה זו אינה מורידה את תופעות הלוואי שמתרחשות במאגר המים בעת התחממות / התקררות המים יתר על המידה והצמחים בהחלט חשופים להשפעות אלה, אך באופן כללי, ההשפעה במערכת NFT תורגש רק בשלב מאוחר יותר.
שיטת הצפה וריקון היא כנראה השיטה הסבלנית ביותר כלפי מהתחממות / התקררות המים במאגר (לפחות באופן מיידי) משום האופן בו היא עובדת: המים עולים מהמאגר ומציפים את שורשי הצמחים, כאשר לאחר שתי דקות לערך המים מתרוקנים בחזרה אל המאגר והשורשים הרטובים נשארים באויר. אך כפי שכבר צויין, ההשפעות לטווח הארוך יורגשו במידה ולא ייושם פתרון.
יש גם יתרון: שליטה על טמפרטורת המים כמוה כשליטה באקלים
חוקרים שעקבו אחר ניסוי שבוצע בסינגפור גילו שקירור שורשי הצמחים במערכות הידרופוניות במדינות טרופיות וחמות, יכול לחסוך אנרגיה רבה על קירור החממה כולה.
המשמעות של עובדה זו ושל מחקרים נוספים שבוצעו בנושא היא שבעזרת התאמת טמפרטורת המים בגידול הידרופוני, באפשרותנו להאריך עונות גידול באופן מלאכותי עבור הצמחים, לגדל צמחים שאינם תואמים לאקלים המקומי ובזמנים של חמסינים שהורסים שדות עגבניות שלמים לחקלאים, המגדל ההידרופוני יוכל לקרר את המים ולאזן את הדמיית האקלים באופן אישי עבור הצמח.
אולי יעניין אותך גם:
מדריך גידול מזון במערכת הידרופונית
הידרו VS גידול באדמה – מה שיטת הגידול הטובה יותר?
דרכים לאיזון ושליטה בטמפרטורת המים:
מניעת התחממות המים במאגר וקירורם
- הניחו שטיח מתחת למאגר המים או הרימו אותו מעל לגובה הרצפה / אדמה.
- ניתן לקבור את מאגר המים בבור באדמה בכדי למנוע חשיפה ישירה לשמש.
- באופן כללי מומלץ שמאגר הערכה ימוקם במקום מוצל וחשוך עד כמה שניתן.
- ניתן לעטוף את הערכה במבודד מחזיר אור כדוגמת כיסויי השמשה הקידמית לרכב.
- בימי שרב וחמסין מומלץ להכניס בקבוק מים גדול קפוא סגור למערכת לקראת 10 בבוקר (אל תשכחו להחזיר אותו בערב למקפיא).
- השתמשו במקרר מים לאקווריום (קישור לרכישה בeBay)
מניעת התקררות המים וחימומם:
- עיטפו את מאגר המים במבודד
- ניתן לקבור את מאגר המים בבור באדמה לשמירה על יציבות הטמפרטורות
- השתמשו במחמם מים לאקווריום (קישור לרכישה בeBay)
לסיכום, למיקסום תוצאות בגידול הידרופוני אנו חייבים להקפיד על בריאות המים בכל הפרמטרים וזו אולי נראית כמו עבודה בהתחלה, אבל לאחר שהסט-אפ שלכם מוכן והצרכים מובנים, מדובר על יחסית מעט עבודה בעבור תוצרת איכותית והמון סיפוק.
נשמח לשמוע את דעתכם, עצות ושאלות בתגובות.
בהצלחה.
הטמפ' במאגר המים מטפסת? 9 טיפים להתמודדות עם החום במערכות הידרופוניות
מגדלים הידרופונים מתמודדים בקיץ הישראלי עם טמפרטורות כל כך גבוהות עד שהן הופכות מאגרי מים של 35 ליטר לכוס תה חמימה שבמהירות עלולה לסכן את בריאות וחיי הצמחים. כיצד מתמודדים? 8 טיפים שיעזרו לכם להתמודד עם החום שהקיץ הישראלי מבשל לנו.
הצמחים הגדלים במערכות הידרופוניות סובלים בקיץ ואיתם גם המגדלים. הימים החמים והארוכים מביאים לעלייה משמעותית בטמפרטורות המים, מה שמוביל למחסור בחמצן שעלול לגרום לריקבון שורשים ומותו של הצמח. בהעדר פתרון יעיל במחיר סביר, נאלצים המגדלים ההידרופונים למצוא דרכים יצירתיות לאלתר דרכם בקיץ הישראלי על מנת שיוכלו להנות, למרות הכל, מעגבניה אדמדמה תוצרת בית.
טמפרטורת המים המומלצת לגידול הידרופוני נעה בין מינימום של 18 מעלות צלזיוס עד למקסימום של 26 מעלות. בטווח הטמפרטורות הזה תנודתיותה של רמת החומציות במים מאוזנת יחסית, נוכחותו של החמצן נשמרת והמינרלים והמיקרו אלמנטים נצרכים על ידי השורשים באופן אידיאלי. במידה והטמפרטורה תרד מתחת למינימום המומלץ הצמחים יגדלו לאט ויפתחו מערכת שורשים דלה, אם יתחממו המים אל מעל למקסימום המומלץ אז יחל תהליך אשר לרוב סופו בריקבון שורשים ומות הצמח.
מכיוון שאנו לא אוהבים תרחישי אימה בהם הקיץ יחסל לנו את הירקות שכל כך הקפדנו לגדל באביב, אספנו עבורכם 9 עצות יעילות למניעה והתמודדות עם התחממות טמפרטורת המים במאגר המערכת ההידרופונית.
1.כסה את מאגר המים במבודד
אמנם ירקות הקיץ אוהבים מאוד שמש ישירה, אך מאגר המים שמזין אותם וצריך לשלוח להם מים קרירים לרוויה – קצת פחות. כדי למנוע שמש ישירה עיטפו את מאגר המים בכיסוי מבודד כמו הצאלון המשמש אותנו לכיסוי שמשת הרכב.
2. צבע את המאגר בלבן
הצבע הלבן הוא המועדף מבין כל הצבעים בכל הנוגע לספיגת והחזרת אור. מאגר לבן יעזור לכם לשמור על ממוצע טמפרטורות נמוך יותר במהלך כל השנה. המאגר שלך אינו לבן? צבע אותו!
3. תן למאגר צל
אמנם זהו טיפ מובן מאליו, אך אנו חייבים להזכירו משום שהוא מהווה את אחת מפעולות המנע המוצלחות יותר. כפי שציינו, במידה ונצליח למנוע שמש ישירה ממאגר המים, כך נוריד למינימום את כמות החום שהיא מעבירה אל המים המדושנים. במידה ויש באפשרותכם ליצור צל מעל למאגר המים, בין אם באמצעות ציליה, קרש עץ, פלטת אלומיניום או כל פתרון אחר, הצמחים שלכם יודו לכם.
4. קבור את המאגר באדמה
אם אתם מגדלים בחוץ ויש לכם אפשרות לחפור בור באדמה אליו יכנס מאגר המים, אז כנראה שעומד לרשותכם אחד הפתרונות האפקטיביים ביותר שניתן ליישם עם המערכת ההידרופונית שלכם. בטן האדמה שומרת על דייריה, השורשים, הזחלים והבקטריות, קרירים ומוגנים מהשמש, וכך היא גם תעשה למאגר המים אם תכניסו אותו פנימה. את פתח הגישה העליון כסו עם פלטת עץ, אלומיניום או מבודד למניעת שמש ישירה.
5. הוסף בקבוק קרח
בימים חמים במיוחד בהם ישנו צורך מיידי בהורדת טמפרטורת המים באפשרותכם להשתמש בשיטת בקבוק הקרח. איך זה עובד? מלאו בקבוק גדול בכ 3/4 מנפחו במים והכניסו אותו למקפיא בלילה (אם הוא גדול מדי ולא יתאים לפתח המערכת מלאו בקבוקי חצי ליטר), הוציאו אותו בסביבות השעה 10 בבוקר והכניסו למאגר המים. גוש הקרח יביא להורדת הטמפרטורות תוך זמן קצר יחסית וישמור עליהן מאוזנות מספיק בשעות החמות של היום. הוציאו את הבקבוק בערב מהמאגר ושימו במקפיא וכך תחזרו על התהליך כל עוד חומו של הקיץ פוקד את אזורינו.
6. צידנית או קולר נייד כמאגר הידרופוני
אנחנו לוקחים אותה לים בימי הקיץ החמים ביותר והיא שומרת על האוכל והשתיה שלנו קרירים כאילו היא בכלל באנטרקטיקה; הוא נושא עבורנו מים קרירים לכל מקום שנחפוץ – ואפילו יש לו ניקוז! הצידנית והקולר הם שני כלים מצויינים שאנו יכולים לנצל בחודשי הקיץ החמים כמאגרים הידרופונים שימנעו שינויי טמפרטורות קיצוניים וישמרו על המים קרירים ונעימים לאורך כל שעות היום.
7. קנה מצנן מים (Chiller)
השיטה היעילה (והיקרה) ביותר היא רכישת מצנן מים. מצנן מים הוא מכשיר חשמלי המזכיר במהותו מזגן לקירור האויר, רק שהוא נועד לעבוד מתחת למים ולקררם. כשברשותך מצנן מים הדבר היחיד שנדרש ממך בימי הקיץ החמים הוא לחברו לחשמל, וזהו. שימו לב: הקירור יהיה אפקטיבי אף יותר אם המים יהיו בתנועה.
בדקנו את מחירי מצנני המים בארץ ומצאנו שהמחיר הנמוך ביותר מתחיל ב2000 ש"ח. אנו יודעים שמדובר על השקעה שאינה ריאלית עבור מגדלים שרק רוצים כמה מלפפונים בסוף היום, ולכן מצאנו עבורכם מצננים דומים המוצעים למכירה באמזון ועושים משלוח לישראל.
8. איוורור עילי
איוורור עילי של המאגר הוא פתרון אפקטיבי לשמירה על טמפרטורות המים הרצויות, אך יש לו את החסרונות שלו שכוללים בעיקר אידוי מים גבוה והעלאת רמת הלחות (רלוונטי מאוד אם מגדלים בחדר, ארון או אוהל גידול). האידוי יביא לכך שריכוז הדשן במים יעלה, מה שיצריך מכם מילוי תדיר יותר של המים. נציין שלא מדובר בפתרון היעיל ביותר מבחינת משאבים, אך הוא בהחלט עושה את עבודת שמירת הטמפ' כראוי וכשאין ברירה אז..
9. מלאו מים!
המיכל מלא רק במחצית הגובה והמים בו חמים? מלאו מים קרירים וטריים לאיזון הטמפרטורות! אמנם מדובר על טיפול נקודתי, אך בקיץ צמחי ירקות נוטים לשתות כמויות מים גדולות ומילוי תדיר של המאגר יסייע לשמירה על טמפרטורות מאוזנות יותר מאשר מילוי רק בעת הצורך (כשהמשאבה מחרחרת ומזכירה לך שהגיע הזמן). אל תשכחו שכשמוסיפים מים יש להוסיף דשן הידרופוני ולוודא כי הEC והחומציות מאוזנים כראוי.
מה השיטה שלך לשמירה על טמפרטורת המים או לקירורה? נשמח לשמוע מכם בתגובות!
פי 100 יותר תוצרת: חווה עירונית הידרופונית בניו ג'רזי מכה גלים ברשת
חווה הידרופונית מסחרית ומבוקרת הממוקמת במחסן בניו ג'רזי מכה גלים ברשת לאחר שסרטון ויראלי של 'Now This' חשף להמונים את הטכנולוגיה שתשנה את האופן בו המזון שלכם גדל. צפו בסרטון.
החוות המבוקרת הזו מפיקה פי 100 יותר תוצרת לעומת חווה רגילה ומשתמשת ב95% פחות מים וללא הדברה בכלל! הודות לעובדה שהיא מגדלת את המזון בסביבה מבוקרת לחלוטין, לא רק שהיא מסוגלת לגדל 365 ימים בשנה, אלא גם לגדל ללא הדברה או כימיקאלים חקלאיים כלל, כך שמדובר על מזון נקי לחלוטין.
החווה ההידרופונית 'Bowery' מגדלת את היבול שלה במהירות כפולה מחקלאות מסורתית באדמה, כך שהיא מאפשרת לגדל יותר מחזורים בשנה ואם זה לא מספיק, אז היא גם מניבה יותר לפי מ"ר בכל מחזור.
ארווין פיין, אחד ממקימי Bowery' התחיל את המיזם בעיקר כדי להתייחס לאתגרים שעומדים היום בפני תעשיית גידול המזון. כפי שהרחבנו רבות בכתבות באתרנו, החקלאות המסורתית מהווה גורם מזהם משמעותי ביותר אשר מכביד ומקשה על האקולוגיה העולמית לתמוך בכמות האנשים שחיים עליו. חקלאות עירונית, בדגש על גידולים טכנולוגיים כדוגמת ההידרופוניקה מהווים פתרון ראוי ונחוץ למצבנו.
"70% מאספקת המים העולמית הולכת לחקלאות ובארה"ב לבדה משתמשים ב700 מיליון פאונד של חומרי הדברה בכל שנה. באותו הזמן, אתה מסתכל על העובדה הגלובאלית שכדור הארץ הולך להכיל 9-10 מליארד אנשים עד 2050, ובעוד כל השינויים הללו מתרחשים, 70-80 אחוז מהאוכלוסיה הולכת לגור בתוך ערים ובסביבתן, כך שבאופן אישי התחלתי להתעניין ולפתח אובססיביות כלפי שאלה זאת – איך אתה מספק מזון טרי לסביבה עירונית? ואיך אתה עושה זאת בדרך גם יעילה יותר וגם בת קיימא." מספר ארווין.
החווה ההידרופונית של Bowery נפתחה לפני שנתיים במחסן ענק בניו ג'רזי וכעת היא משווקת תנובה לסופרמארקטים וחנויות ברדיוס של 16 ק"מ; "אנו ממקמים את החוות שלנו קרוב מאוד לצרכנים כך שהם ממש בקרבת העיר ובתוך יום או אפילו פחות, הצמחים מגיעים מהמקום בו הם נקטפו אל המסעדות או אפילו לשולחן האוכל שלך." ארווין מוסיף "כשאתה מסתכל על המערכת החקלאית היותר מסורתית, רוב הירוקים שאנו אוכלים הם בני שבועיים או שלושה לפחות."
המדענים של Bowery מתאימים את תנאי הגידול לכל צמח, ומערכת ממוחשבת אוספת מידע בזמן אמת כך שבסופו של דבר היא מאגדת מיליוני פיסות מידע מרחבי החווה כך שהם יכולים להבין מה הם כל המאפיינים והתכונות שמשפיעים על איכות הצמח, גדילתו, בריאותו ואפילו על הטעם והריח, כך שיצליחו לחקות את התזונה הבריאה ביותר ואת התנאים האקולוגים המתאימים ביותר לגידול הצמחים החזקים ביותר.
גם בישראל ישנן חוות הידרופוניות מסחריות אשר מיישמות את שיטת הגידול הנפלאה הזו ומספקות תוצרת חקלאית טרייה שאינה מרוססת, כמו חוות 'עלינו', 'ירוק בעיר', חוות משמר איילון ועוד רבות וטובות.
גם אתה יכול להתחיל לגדל הידרופוני בבית! בחנות שלנו תמצאו מגוון של מערכות גידול הידרופוניות ביתיות מתקדמות וכאן תמצאו מדריכים מקצועיים לגידול הידרופוני ולבניית מערכות בשיטת עשה זאת בעצמך.
רוצה לשמוע פרטים נוספים? פנה אלינו ונשמח לעזור.
חקלאות לתקווה עירונית: גינת הגג הרב תרבותית מאחדת פליטים ואזרחים בנווה שאנן
על אחד מגגות דרום תל אביב, בשכונה הקשה מכולן, מתהווה לו פרוייקט חקלאות עירונית ייחודי מסוגו אשר משלב שיטות גידול שונות ואורחות חיים שונים לכדי עתיד אחד מלא תקווה. על מקומיים ומהגרים, הידרופוניקה ותזונה, ייאוש ותקווה, בגג אחד קטן.
שכונת נווה שאנן בתל אביב היא כנראה השכונה הידועה ביותר לשמצה במדינה. בין עשרות אלפי מהגרי העבודה, פליטי המלחמות, הבתים הישנים והזבל ברחובות, כמעט אפשר לשכוח שמדובר בישראל. כשלביא קושלביץ', יזם הידרופוני ויועץ לחקלאות עירונית, הגיע לראשונה אל בניין 11 ברחוב פיין אשר בשכונת נווה שאנן, הוא לא הכין עצמו למראות ולריחות שהולכים לקבל את פניו. ריח חריף של שתן, קירות מלוכלכים וכמויות של זבל בחדר המדרגות, גרמו לו להבין כמה גדולים הניתוק והניכור ששוררים בין דיירי הבניין, עד שהמדרגות והלובי הפכו למעין 'שטח מלחמה' אותו אין לאף אחד בעיה לחרב.
הרעיון מאחרי החזון: חקלאות עירונית ככלי לחיזוק קהילות מוחלשות
רבות נאמר על היתרונות הבריאותיים והסביבתיים שהחקלאות העירונית המתקדמת מטמיעה באורחות החיים של תושבי הערים, שכן היא תגדל להם תוצרת טרייה ללא ריסוסים כימיים, תנקה את זיהום האויר המצטבר הודות לתהליך הפוטוסינתזה של הצמחים, תבטל את הצורך בשינוע זולל דלק ומזהם, תחסוך כ-90% מהמים לעומת גידולי אדמה, תייצר מקומות עבודה ותקדם אורח חיים בריא וסביבתי יותר, אך מה שלא נלקח בחשבון, כנראה משום שעל פניו אין לו יתרונות כלכליים מידיים, הוא השינוי החברתי שנצפה מרים ראש דווקא במקומות בהם אחדות גורל אצילית מטשטשת את ההבדלים בין שכבות האוכלוסייה.
לביא מספר כי בבסיס החזון המניע אותו עומדת האמונה שדרך מודלים של חקלאות עירונית ניתן לחזק קהילות חלשות בערים ולשנות את הרגלי הצריכה של הציבור לתזונה בריאה ומקומית, בנוסף לכך שניתן להכשיר את האזרחים לגדל בעצמם, לפחות חלק מהמזון שהם צורכים יום יום, באמצעות טכנולוגיות קיימות וטכניקות פשוטות שיקדמו אותם לאורח חיים בר קיימא, לפחות באופן חלקי, וחסכוני.
יזם נוסף של הפרויקט, עו"ד ד"ר ערן צין מהקליניקה הסביבתית באוניברסיטת ת"א, מוסיף כי מעבר לעובדה שאוכלוסיות אלה חולקות מרחב משותף ששימש במשך שנים כ"חצר האחורית" של העיר, הן גם נאלצות עתה להתמודד עם החשש מאיבוד מקום מגוריהם, לאחר שיזמי נדל"ן "גילו" את השכונה. החיבור הבלתי-אמצעי בין התושבים שנוצר באמצעות גידול המזון, משמש גם ככלי ליצירת שיתופי פעולה ואולי אף לאיתגור תהליכי ההתחדשות העירונית (ג'נטריפיקציה) מלמטה.
ראשיתו של המיזם: גיוס דיירי הבניין ל'פרויקט גינת גג רב תרבותי'
המדינות מהן מגיעים דיירי הבניין הן: ניגריה, סין, אריתראה, סודן, דרפור וישראל. אין בינהם יחסים, אפילו אפשר לומר שאין בינהם שפה משותפת, הם עובדים קשה מאוד וחסרים את היכולת לייצר אינטרקציות עם אנשים מתרבויות שונות והדבר יוצר קושי בפיתוח שכנות טובה. מלבד הקושי, תמיד יש להם הרגשה שהם או השכנים שלהם זמניים, אז אין להם סיבה להשקיע בליצור קשר.
אל הבניין ברחוב פיין 11 הגיע לביא כדי לפגוש במוטי כץ, הדייר הישראלי היחיד בבניין, איש חזון חסר עכבות עם עבר והווה של אקטיביסטיות וחתירה לשינוי חברתי, שהיה זה אך טבעי שיחבור למיזם חדשני וחברתי כמו זה ויסייע לקדמו; "אחרי שלא היה קשה לשכנע את מוטי, דפקנו בדלתות של הדיירים וניסינו לספר להם מה הולך להיות. למזלנו כולם הבינו שמדובר במשהו טוב שהולך לקרות על הגג ושאנחנו באים בטוב. רק בטוב." לביא מספר.
"בשבוע שעלינו לגג עם הדיירים והתחלנו לדבר על התהליך ומה נדרש מהם הם די התלהבו. מיד לאחר מכן התחלנו בסדר וניקיון של הגג וחדר המדרגות (היה מלא מה לנקות כי אף אחד לא עשה את זה שנים). פתאום ראינו התעוררות של הדיירים הנוספים בבניין אשר התחילו להוציא מגבים ודליים עם מים וסבון ונהיה שמח. כבר אז הבנתי שיש מוטיבציה גבוהה לדיירים, ושקורה כאן משהו טוב שאפשר להיאחז בו ולפתח דברים גדולים באמצעותו. היום, הבניין מריח יותר טוב, נקי וכבר אף אחד לא זורק את הזבל שלו במסדרון."
מחזון למציאות: פרויקט חקלאות עירונית על גג רב תרבותי קורם עור וגידים
מעבר לעובדה שמדובר על קונספט מקסים, המיזם האזרחי הזה הוא הוכחה לכך שיוזמה בעלת חזון אמיתי יכולה לרקום עור וגידים ולהפוך למציאות די מהר, גם בלי מימון של מועצות או עיריות. במקרה הזה למשל, את הכסף למיזם האזרחי המקסים תרם יוסי רייך, יזם, אמן ומאמין גדול בחקלאות עירונית, והוא משמש לרכישת מערכות גידול הידרופוניות, ציוד עזר ושתילים בעוד העבודה עצמה נעשית על ידי דיירים ומתנדבים שהתגייסו לתמוך, לסייע ולהשפיע.
מרגע תחילת הפרוייקט, התקיימו על גינת הגג סדנאות והדרכות על גידול הידרופוני וחקלאות עירונית לדיירי הבניין, תושבי השכונה ואף למתעניינים חיצוניים; מערכת הידרופונית בשיטת הזרם הדק (NFT) שעובדת על פאנל סולארי שנתרם על ידי ירוק בעיר, ומגדלת 38 צמחים הותקנה ונשתלה; נבנתה מערכת DWC חדשה בשיטת DIY יחד עם דיירי הבניין בבריכת בטון עם רפסודות צפות, וכגראנד פינאלה הותקן גם מגדל הידרופוני אנכי בשיטת הצפה וריקון המגדל 44 צמחים. סה"כ הדיירים מגדלים מעל ל-130 צמחים בשיטות גידול הידרפוניות מתקדמות.
"בהמשך המפגשים ראינו שהדיירים מתחילים לתקשר איתנו ואחד עם השני. גם ראינו שהם הקשיבו מאוד בסדנאות וזכרו הרבה מאוד פרטים. מעבר לכך, שמנו לב שאכפת להם מאוד מהפרויקט." לביא שיתף. "למשל, באמצע השבוע הגעתי לגג על אף שלא קבענו להיפגש משום שהייתה סופה שאיימה על השתילים והיה צריך למצוא פתרון יצירתי. כשהדיירים פגשו אותי שם הם באופן טבעי באו ועזרו לחשוב ולעזור לקשור את השתילים למערכות כדי שלא יעופו."
"כרגע הדיירים מגדלים במערכות בעיקר עלים ירוקים. לפני שבועיים הנבטנו באינקובטור זרעים של ירקות ופירות מזנים ישראליים וזנים מארצות המוצא השונות. בערך 100 שתילים. בינתיים, מכיוון שאנחנו רק בהתחלה, הדייר הישראלי לקח עליו את האחריות לבדוק את מדדי המים במערכות אחת לשבוע ולהשקות את האדניות מידי פעם. בהמשך נחלק תחומי אחריות נוספים לשאר הדיירים."
הפרוייקט חי ובועט: פעילות ענפה ומלגות לסטודנטים
הפעילות על גינת הגג הרב תרבותית בפיין 11 אינה שוככת. מדי שבת מתקיימות במקום סדנאות, הדרכות ושדרוגים לגג ההידרופוני ובכל פעם יותר ויותר אנשים נחשפים לכוחה המרפא והמקרב של החקלאות העירונית. ההשתתפות בסדנאות ובפעילויות היא חינמית וחופשית, כל מי שמעוניין להצטרף יכול לעקוב אחר עמוד הפייסבוק של הגג בו מתפרסמים מועדי המפגשים והתכנים שיועברו בהם.
כמו כן, ביוזמה שתעודד את העיסוק וההתפחות של גינת הגג, לביא קושלביץ' הצליח להשיג את תשומת ליבה של עיריית תל אביב-יפו אשר בוחנת את המודל שיזם ומתייחסת אליו כאל פיילוט בוחן ראשוני אשר בהמשך יוסק ממנו האם פעילויות דומות יקודמו ויממונו על ידה. בינתיים, העירייה פתחה תוכנית מלגת סטודנטים חדשה למיזם, אשר מיועדת לסטודנטים המתגוררים ביפו, בשכונות שפירא, נווה שאנן והתקווה, ומעניקה להם מלגה בסך 9,600 ₪ בתמורה ל-40 שעות שנתיות של פעילות בפרויקט הגג הרב תרבותי.
לביא, מוטי ושותפיהם לדרך עושים עבודה נהדרת בהדגמת הקונספט של החקלאות העירונית על צדדיה החברתיים, האקולוגיים והכלכליים, ונותנים השראה ליוזמה אזרחית ברוכה ונושאת פירות באמצעות גינת הגג הרב תרבותית. החקלאות העירונית הופכת למקובלת יותר ויותר על עיריות מקומיות וסביר שתנועה אזרחית שכזו תביא לשינוי ממשי בהגדרות ונהלי העירייה באשר לחקלאים החדשים הללו.
השינויים הנדרשים באים לידי ביטוי בעיקר בתמחור המים והארנונה של שטחי חקלאות עירונית ותקנון, הכרה והסדרה של התחום כולו; כמו כן נחוצים תמריצים והקלות שיסייעו לקדם את החקלאות העירונית ולמשוך משקיעים ויזמים חדשים שיפתחו את הרעיון הנפלא הזה. כי אחרי הכל, אנו חיים בעולם שנמצא במצוקת מים, מקום, זיהום, תזונה, ואין עוררין על כך שהחקלאות העירונית היא רעיון מצויין שהגיע זמנו, כבר מזמן.
להרשמה לסיור או סדנה על הגג הרב תרבותי השאירו פרטים.
[contact-form-7 404 "Not Found"]
קוראים כותבים: המערכת ההידרופונית הראשונה שלי | רונן לניר
פרוייקט סלט – מתחילים
החלום של לגדל ירקות לבד מקנן בי כבר הרבה זמן והתמונות של גינות הגג בניו-יורק והמערכות ההידרופוניות הביתיות עניינו אותי מאד. אחרי צפייה במדריכי YouTube למיניהם וקריאה של בלוגים של מגדלים החלטתי לצאת לדרך.
גילוי נאות, בשלהי שנות השמונים של המאה הקודמת ביליתי חלק נכבד מזמני במאמצים "לעקור את נגע הסמים בצה"ל". בתור חוקר מצ"ח רדפתי אחרי מעשני חשיש, הטרדתי חיילים בכל רחבי הארץ עם בדיקות שתן מבאסות וחיפשתי באנגים וקססות תחת כל עץ רענן. כל ההקדמה הארוכה הזו היא כדי להסביר שכנראה משהו בשפת הגוף שלי משדר "אכיפת חוק" וכנראה הייתה הסיבה שההתייחסות של העובדים בחנויות הציוד לגידול הידרופוני כלפי הייתה מעט מסויגת. איכשהו לא הריח להם טוב ה"סאחי "שנראה כמו מנייאק שבא "לגדל ירקות", אבל עם הזמן התגברנו גם על המכשול הזה ולמרות עברי האפל הצלחנו לייצר יחסי אמון…
ההתחלה כללה מדידות של המרפסת (שעמדה רוב הזמן נטושה ואספה אבק וגרוטאות) , הזמנה של אביזרים באינטרנט ואז רכישת הצנרת. בהתחלה חשבתי לנסות ולחפש צינורות משומשים אבל מהר מאד הבנתי שצנרת 4" שמשמשת בעיקר לביוב לא ממש מתאימה לשימוש חוזר. בחנות חומרי הבניין הצטיידתי בצינורות, מחברים, אטמים וקדימה לעבודה.
את ההרכבה ומילוי המים הראשוני עשיתי כדי לראות שאין נזילות ושהשיפועים תקינים. מסתבר שלגומיות יש כיוון מומלץ (ושאם מרכיבים אותם הפוך אז קשה מאד לפרק אחר כך את שני חלקי הצנרת וזה עלול להוביל לניבולי פה לא ראויים). הרעיון הכללי בתכנון היה לפרוס על המעקה הבנוי צינור 4" ואז בעזרת מעבר מקוטר 4" ל2" ליצור סוג של סכר שניתן על ידי סיבובו לקבוע את מפלס במים בצינור. אל מאגר המים (ג'ריקן של 15 ליטר שבשלב מאוחר יותר הוחלף בחבית פלסטיק של 60 ליטר) שמוקם על רצפת המרפסת, חובר צינור ה 2" ובתוכו ישבה המשאבה הטבולה ( eBay) שהזרימה מים חזרה לצינור הרחב.
אז הגיעה השעה להוציא את המקדחה עם מקדח הכוס ולהתחיל לקדוח את החורים. המקדח הסיני שקניתי עשה את העבודה אבל מהר מאד התחיל להתעוות ולהתחמם ולא לחתוך בצורה נקייה. אחרי ניקוי השבבים הרבים ושטיפה של הצינורות הרכבתי מחדש את המערכת ומילאתי אותה שוב במים.
את כוסות הגידול מצאתי ב eBay אבל כשהן הגיעו הבנתי שאצטרך לאלתר מעצור בשפה שלהן שימנע מהן ליפול מבעד הקדחים פנימה. לטובת העניין שילבתי גומיות עבות לשימוש משרדי ואיזולירבנד שיצרו את העיבוי הדרוש. את הכוסות מילאתי בהידרוטון ושתלתי את הצמח ה"אקזוטי" הראשון – נענע.
שתילה ראשונה
מכיוון שאני לא ניחן בדחיית סיפוקים ובסבלנות רבה החלטתי לקצר תהליכים וקפצתי את המשתלה הקרובה וקניתי מגוון שתילים שאת שורשיהם שטפתי, ככל שניתן היה מאדמה העברתי אותם לכוסות והצגתי בפניהם את ביתם החדש. היו שם חסה, עגבנית שרי, פלפל חריף, תותים, ריחן, מליסה, אבטיח ופרחי נוי ( שאיני זוכר את שמם ). על פי ההמלצת החנות ההידרופונית לקחתי דשן נוזלי שמגיע בשתי תמיסות נפרדות שנקרא Sensi Grow. בכל המאמרים שקראתי דובר על הצורך בשמירה על PH של המים בטווח ספיציפי לכל צמח ולכן הצטיידתי במד חומציות אלקטרוני ולמרות שבהידרו-גרו אמרו לי שהדשן לא מצריך ניטרול PH התעקשתי לנסות ולהביא את המערכת לרמה המומלצת. מכיוון שמחסן הכימיקלים הביתי שלי מוגבל החלטתי לאלתר עם חומץ ביתי, שליש כוס לתוך המערכת והPH נראה מצויין? אז זהו…שהPH אולי בסדר אבל הצמחים התחילו לשדר אותות מצוקה. הפלפל שמט את עליו והחליף את צבעם לצהוב וגם התותים נראו רע. מיד ביצעתי ריקון, שטיפה במים נקיים ומילוי מחדש ונטשתי את ההתעסקות בPH באופן סופי.
חם לי
ככל שהתחמם לו הקיץ גוועו להם שתילי התותים, החסה והמליסה עברו תהליך של חליטה והפלפל ועגבניות השרי התייבשו להם. מדידות טמפרטורת המים הראו ששעה אחרי הזריחה ( המרפסת פונה לכיוון מזרח ) מגיעה ל27 מעלות בתוך הצינור.
גם המיכל שהיה חשוף לקרינת שמש ישירה היה חם מאד. בשעות הצהריים הטמפרטורות היו מטפסות לכיוון ה 32 מעלות. ברור שזה רחוק מאידיאלי. ככל שהמים חמים יותר רמת המסיסות של פחמן דו חמצני במים יורדת וכך גם היכולת של השורשים לשרוד. חוץ מהפרחים והריחן שעשו רושם שהחום והשמש עושים להם טוב כל שאר הצמחים נראו חולים. בשלב הראשון ניסיתי לבודד את הג'ריקן והכנסתי אותו לתיק שומר חום/קור שהקריב את חייו לטובת המטרה ומיקמתי שימשייה מעליו כדי למנוע את הקרינה הישירה. זה לא ממש עזר כי בסוף היום עדיין המים היו חמים. אחד הדרכים לקרר מים הוא על ידי אידוי, אז הרכבתי משני מאווררי מחשב וספק 12 וולט מעיין "משאבת אידוי" שחוץ מרעש לא ממש דגדגה את המערכת, ובשלב די מוקדם הפסיקה לעבוד ( כנראה בגלל תנאי האבק והלחות שהמאווררים האלה לא מותאמים לעבוד בהם ).
ניסיתי להזרים מי עיבוי מזגנים לתוך המערכת שמן הסתם הגיעו בטמפרטורה נמוכה מטמפרטורת הסביבה ובנוסף לכך גם נטולי מלחים, אבל זה לא השפיע על חום המים ומכיוון שהכמות הייתה יחסית קטנה זה כנראה גם לא ממש השפיע על רמת המליחות של המים
בדיקה ברשת העלתה שמערכת קירור ייעודית עם בקרת טמפ' עולה כ 2500 ₪ שממש לא התאים לי להוציא. אי לכך פצחתי בחיפוש אחרי אלטרנטיבות מכיוונים זולים יותר. ניסיתי לפרק ולהשמיש מערכת בר מים ביתי שאחד השכנים זרק אבל אחרי פירוק מהנה הסתברה סיבת ההשלכה של הבר מינן – המדחס לא עובד… בסופו של דבר מצאתי ביד 2 מקפיא קטן למכירה ותמורת 400 ₪ הפכתי לבעליו החוקי. אני מודה שהיססתי לפני שקדחתי בו שני חורים מכוערים בדופן, אבל המטרה מקדשת את האמצעים… הניסיון הראשון כלל העברת צינור המים שיצא מהמשאבה דרך החלל של המקפיא בתוך כלי מלא מים ומשם חזרה אל המערכת. העובדה שהמים בכלי לא קפאו העידה על כך שחום אכן עובר דרך הדופן של הצינור וזה אומר שהמים מתקררים, בפועל המים עדיין היו סביב ה 27 מעלות. עשיתי ניסיון לשפר את היעילות של מעבר החום וקניתי שני מטר של צינור נחושת שגולגל לסליל שדרכו זרמו המים אבל גם זה לא עשה רושם משמעותי על הטמפ". לא אלאה אתכם בכל הנוסחאות והחישובים, אבל בשורה בתחתונה ההספק שמפיק מקפיא בייתי מתוכנן לעבוד מעולה על שמירה של טמפ' נמוכה של תא סגור ומבודד היטב, זה הספק נמוך בהרבה מההספק הדרוש כדי לצנן כמות כזו של מים שמסוחררים במערכת פתוחה וטמפ' סביבה של 38 מעלות בצל. בפועל הבנתי שאין ברירה וצריך לחכות לסתיו…
תגובת נייצ'ר טק לניסוי הביתי של רועי
רונן, הסקרנות, היוזמה והאוטודידקטיות שלך הן תכונות ראויות להערכה ומעוררות השראה, יחד עם זאת, כפי שראית בעצמך -אין חכם כבעל נסיון ומטעויות לומדים מעולה.
בנוגע לבעיית המערכת ההידרופונית בחום הקיצוני של הקיץ: זהו בהחלט אתגר, אשר הדרך הטובה ביותר לטפל בו היא למנוע אותו מלכתחיתה, וכדי לעשות זאת יהיה עליך לבנות מעין מחסה למאגר המים שיבודד אותו משמש ישירה, יעניק לו צל, ואם אפשר אף יצור הפרדה בין הטמפרטורות הגבוהות של החוץ לאלה של הפנים.
כפי שכתבנו במדריכים הידרופונים רבים באתר, הדרכים לעשות זאת מגוונות למדי. במקרה שלך, מומלץ ליצור מעין קופסת עץ הפוכה שתשמש כבית למאגר ובו בזמן יוכל לשמש גם ככיסא או ספסל עבורך. שדרוג נוסף יהיה לעטוף אותה במגן מחזיר אור שימנע את ספיגת קרני השמש בעץ.
בנוגע לעניין איזון החומציות: לא מדובר כאן על מלאכה מורכבת מדי או מכבידה כלכלית. בקבוק חומצת הורדת PH של 500 מ"ל יעלה לך בסביבות ה-60 שקלים ויספיק לך למשך של יותר משנה. ההתעסקות עם החומציות צריכה להעשות פעם בשבוע, ורק במידת הצורך. במקרה הזה אין צורך, ואפילו מומלץ שלא, לאלתר.
בעיית החומציות שהזכרת העלתה גם נושא נוסף: דישון ואיזון חומציות למידותיהם המתאימות של כל אחד מהצמחים במערכת ההידרופונית. על מנת שנצליח לעמוד במשימה החשובה של דישון ואיזון חומציות לפי דרישות הצמח, עלינו לברור ולבחור היטב את הצמחים שנכנסים למערכת ולודא ששצרכיהם זהים או לפחות דומים.
עגבניה לצורך העניין, שונה מאוד מחסה בכך שבנוסף לתקופת הצמיחה אנו רוצים להביאה לפריחה ולחניטת פרי, ולכל שלב שכזה דרישות תזונתיות שונות. הסדר הנכון יכלול או גידול של עליים בלבד יחד, אשר מצריכים דישון נמוך יחסית כדי לשמור על צמיחה שוטפת לאורך זמן, או גידול פירות וירקות עונתיים, כאשר העגבניה, החציל, הפלפל, המלפפון, המלון ואף האבטיח, יכולים לגדול באותה המערכת.
המון תודה על השיתוף! נתעדכן בהמשך.
7 מדריכי עשה זאת בעצמך לבניית מערכות גידול הידרופוניות ביתיות
אמנם עד לא מזמן גידול הידרופוני ביתי היה לרוב נחלתם של מגדלי הקנביס, אך הודות לעת המודרנית, הטכנולוגיה והדחף הפנימי שלנו לבריאות איתנה וידידותיות לסביבה, גם אנשים נורמטיבים החלו לגדל מזון הידרופוני בביתם במערכות גידול שרכשו או בנו בעצמם, והחוויה כולה שווה כל רגע. אז מה איתך? כבר התחלת לגדל הידרופוני?
הרעש מסביבנו לא מפסיק: ריסוסי הדברה על המזון מסכנים את בריאותנו, רוב אדמות הפרא כבר הוסבו לחקלאות, מי התהום הטהורים מזדהמים מחילחול מלחי הדשנים והאקולוגיה העולמית כולה נמצאת על סף משבר. איפה אנחנו בכל זה? איך אנחנו בין הפקק על איילון והמינוס בבנק יכולים לדאוג גם לצרות דחופות ונוראיות שכאלה שעוסקות בנושאים רומו של עולם? אז זהו, שזה פשוט.
אנו לא מתיימרים לומר שגידול הידרופוני יהפוך את חייכם לברי קיימא ו100% ידידותיים לסביבה, אך אנו כן מאמינים ורואים בשטח, כיצד יותר ויותר אנשים עירוניים נורמטיביים קוטפים מדי יום מזון טרי, נקי ולא מרוסס, חוסכים כספים, דלקים, ויותר מהכל, משתתפים פחות בחקלאות התעשייתית המזהמת. גידול הידרופוני הוא הפתרון הנכון בזמן הנכון בתוך הקרע הזה שנקרא המאה ה-21, גם אצל האדם הפרטי.
מהסיבות הללו ועוד רבות אחרות, אספנו עבורכם 10 מדריכי עשה זאת בעצמך לבניית מערכות הידרופוניות ביתיות בקלות, בזול ובפרקטיות רבה.
אם עולות בכם שאלות, כיתבו לנו בתגובות ונענה בשמחה.
-
בנה בעצמך מערכת NFT הידרופונית
מערכת NFT או Nutrient Film Technique בשמה המלא היא מערכת הידרופונית נהדרת אשר בבסיסה עומדת פעולה פשוטה מאוד: מיכל מים (מהולים בדשנים הידרופונים) מזרים באמצעות משאבת מים אל צינורות (בדר"כ PVC) זרם דק אשר נוגע בקצוות השורשים ומזין אותם. הצמחים יושבים בכוסות רשת וניתנים להוצאה, העברה או החלפה לפי הצורך. האופנים בהם ניתן ליישם את השיטה מגוונים מאוד וכל אחד יכול להתאים את העיצוב לצרכים של ביתו.
מה ניתן לגדל בNFT: כמעט הכל! למעט ירקות שורש, עצים ושיחים. כמובן שלכל צמח יש את הדרישות היחודיות שלו לאור, חומציות המים, תזונה, הדלייה וכו', אך שזה לא ירתיע אתכם, הלמידה פשוטה מאוד והתפעול עוד יותר!
בעזרת מדריך הוידאו הזה ניתן לבנות מערכת NFT הידרופונית מאוזנת ל22 צמחים כפי שניתן לראות בתמונה. לחצו למדריך.
2. מערכת DWC: עציץ הידרופוני
מערכת DWC מספקת מגוון יתרונות כשהגדול שבהם הוא – הפשטות. זו אולי אחת המערכות המומלצות ביותר למגדלים הידרופונים מתחילים, גם משום עלותה הזולה וגם בשל הפרקטיות הגדולה.
בשיטת DWC, או בשמה המלא – Deep Water Culture, אנו משתמשים במיכל אחד אשר מהווה את המערכת כולה, כאשר לעומת הNFT, אין צורך בהזרמת המים אל מתקן חיצוני. המיכל, או המערכת לצורך העניין, מכיל בתוכו מים מהולים בדשן הידרופוני בעלי חומציות מאוזנת, כאשר בתוך המיכל אבן חמצן המחוברת למשאבת אויר מבחוץ שתפקידה לספק לשורשים חמצן כך שלא 'יטבעו', יחנקו או ירקיבו במים. הצמחים עצמה יושבים בכוסות רשת על מכסה המיכל והשורשים גדלים אל תוך המים.
מדובר על שיטה קלה ליישום, אמינה (גם הפסקת חשמל לא תהרוס לכם את הגידול) ומאוד פשוטה לתפעול ותחזוקה.
למדריך כתוב עם תמונות
3. מדריך בעברית לבניית מערכת NFT לגידול מעל 100 צמחים (כולל סטנד)
המערכת במדריך הזה מצריכה מרפסת או גינה מפולסת משום גודלו. הוא מומלץ למי שטוב במיוחד בעבודה עם הידיים ולא מפחד מניסורים והברגות. כמו במדריך מסעיף 1, גם כאן השיטה היא NFT והכללים הם אותם כללים: המים נדחפים ממאגר אל הצינורות בעזרת משאבה והגרוויטציה היא שמחזירה את המים אל המיכל. כפי שהוזכר, שיטה הידרופונית מצויינת!
4. מערכת איירופונית (Aeroponic) בDIY
איירופוניקה היא כנראה השיטה היעילה והמהירה ביותר לגידול צמחים כאשר ההבדל בינה לבין ההידרופוניקה הקלאסית הוא שהצמחים אינם יושבים במים אלא באויר וזאת ללא מצע גידול. באיירופוניקה המים מגיעים ישירות לשורשי הצמחים בצורת טיפות, ככל שהטיפות קטנות יותר כך הגידול אפקטיבי יותר. ישנן דרכים רבות ליישם את השיטה ההידרופונית הזו והן כוללות טפטוף, התזה ואפילו ערפל (Fogponic) למתקדמים ביותר מבינינו.
במדריך כאן ניתנות הוראות מפורטות ביותר לאופן הכנת מערכת איירופונית כמו זו בתמונה, המדריך אמנם באנגלית אך הוא נהיר ומובן, ובכל זאת, נשמע לענות על שאלות באזור התגובות למטה.
אם אתם רוצים לקבל השראה לעוד מערכות איירופוניות בבנייה עצמית כנסו לaeroponicsdiy.com
5. קראטקי: גידול הידרופוני בסיסי למתחילים – ללא חשמל ובהשקעה כספית זניחה
אם אתם קוראים נאמנים של המגזין אז אתם ודאי כבר מכירים את שיטת קראטקי המציעה התנסות ראשונית, קלה ומדליקה למגדלים הידרופונים מתחילים. במערכות קראטקי, היכן שאין תזוזה של המים או אפילו אבן חמצן שתעלה בועות אויר, הנקודה החשובה ביותר כדי להמנע מריקבון היא היחס הנכון בין מים לאויר.
במערכת הידרופונית קראטקי השורשים גדלים לתוך המים, ניזונים מהדשנים המהולים בתוכם וככל שגובה המים יורד, כך השורשים אורכים וכמות החמצן במיכל עולה. אין צורך למלא מים שוב במיכל אלא לאחר שהם ירדו מתחת לשליש גובה המיכל, וגם אז יש להוסיף רק עד חצי גובה (בהנחה שמדובר על צמחים בוגרים).
במדריך הזה פירטנו בפניכם כיצד אתם יכולים לבנות בעצמכם בפחות מ20 ש"ח עציץ הידרופוני חביב שיביא אתכם להתנסות המיוחלת עם ההידרופוניקה. הכינו עצמכם למפגש מרגש עם שורשים לבנים וצמיחה מרשימה.
6. באטו באקט הידרופוני לגידול עגבניות ושיחים
באטו / דאצ' באקט, או באנגלית – Bato / Dutch Bucket, הם דליי גידול הידרופונים שמתאימים במיוחד לגידול צמחים גדולים שדורשים הרבה מקום לנוף ולשורשים כמו עגבניה למשל, אשר מגדלים הידרופונים שמנסים לגדלה בצינורות NFT נתקלים בבעיות של צפיפות הצמחים עצמם וכמובן חסימת שורשים שיוצרת סתימות ונזילות.
יתרון נוסף הוא היכולת לשרשר את הדליים האחד לשני וכך לצמצם את זמן התחזוקה הנדרש בדישון ומילוי המים.
גידול הידרופוני בבאטו באקטים שכיח למדי באירופה, שם מגדלי העגבניות, הפלפלים ואפילו האבטיחים משתמשים בהם לגידול מרווח ואפקטיבי לאורך זמן במינימום תקלות. ישנן גרסאות של המערכות עם מצע הממלא את המיכל כולו וגירסאות בהן המצע בכוסות הרשת בלבד. ההזנה היא עילית והמים זורמים בסירקולציה אחת לזמן מוגדר באמצעות טיימר (שעון שבת).
לסיכום רק נוסיף שההידרופוניקה מספקת לנו מגוון עצום של אפשרויות להכניס את גידול המזון אל הבית, גם אם אנו גרים בלב העיר, בבניין, ללא מ"ר של אדמה. אם יש לכם שאלות, תהיות או שאתם מבקשים ללמוד ולהתמקצע בתחביב חדש ומתגמל כמו זה, פנו אלינו בתגובות או ביצירת קשר ונשמח לסייע.
בינתיים ניתן ללמוד רבות מהכתבות המקצועיות באתר.
בהצלחה!
חקלאות הכי לא עירונית שיש: גידול הידרופוני בחלל, באנטרקטיקה ומתחת לים
באנטרקטיקה מקבלים משלוח מזון רק פעם בשנה, בתחנות החלל עדיין מנסים לאפשר אורח חיים בר קיימא ויזמים שמנסים לגדל על ובתוך המים בכדי לפתור את בעיית המזון והמשאבים הטבעיים בעולם; אם ראיתם את זה עד כה רק בסרטי מדע בדיוני, שפשפו את העיניים, הגידול ההידרופוני הופך את הבדיה למציאות.
הגן של נמו – חקלאות הידרופונית מתחת למים
במעמקי המים הכחולים, 100 מטר מחוף נולי שבצפון מערב איטליה, שוכנות להן מקבץ חממות בצורת בלון המחוברות לקרקעית הים בעזרת חבלים. בתוך אותן חממות גדלה תוצרת חקלאית מגוונת הכוללת כרוב אדום, חסה, שעועית, בזיליקום ותותים, כן כן, מתחת לים.
זה אולי נשמע כמו סיפור מתוך סרטי מדע בדיוני, אבל זו העבודה של קבוצת אושן ריף (Ocean Reef Group). בעזרת מומחים חקלאיים, חברת הצלילה המבוססת מיישמת את הידע והטכנולוגיה שלה כדי למצוא דרכים חדשות לייצר מזון.
פרויקט המחקר, המכונה הגן של נמו ( Nemo’s Garden), החל בשנת 2012 וכיום מורכב משבעה בלוני חממה – (biospheres) – שכל אחת מהן יכולה להכיל כ 8-10 מגשים או 22 עציצים.
החברה משתמשת בשיטות גידול ההידרופוניות, ובהתפלת מים באמצעות אידוי. מי הים בתוך מבני החממה מתאדים, כאשר הטיפות מתעבות על גג הכיפה ולאחר מכן מטפטפות בחזרה כמים מתוקים המיועדים להזנת צמחי התבלין והירקות.
אין ספק שמדובר על חשיבה מקורית במיוחד שמוכיחה חד משמעית שגידול הידרופוני מאפשר לגדל מזון גם במקומות שחשבנו שהם בלתי אפשריים.
לגדל מתחת לאדמה – Growing Underground
החווה העירונית התת-קרקעית הראשונה בעולם החלה לשווק את תוצרתה בלונדון, תוך שימוש במקלטים ישנים מתקופת מלחמת העולם השנייה שמתחת לעיר ושמירה על עקרונות חקלאות בת קיימא וידידותית לסביבה.
‘Growing Underground’ משתמשת במערכות הידרופוניות ותאורת LED בכדי לגדל מגוון של ירקות ועשבי תיבול כולל סלרי, רוקט, פטרוזיליה, צנון, עלה חרדל ועוד.
מפעילי החווה טוענים כי השימוש בשיטת הגידול ההידרופונית עם שימוש חוזר של מי ההשקיה מאפשרת להם לגדל יבולים בכל ימות השנה, תוך חסכון של 70 אחוזים מהמים הנדרשים לחקלאות בשדה פתוח.
החווה הנמצאת 12 קומות מתחת לאיזור העירוני של לונדון בדרום-מערב העיר, יכולה לספק תוצרת "מהחווה לצלחת" בפחות מארבע שעות, וכל זה ללא ההשפעה הסביבתית הרגילה של הובלת מזון במשאיות.|
עומקו של המתקן מתחת לאדמה מספק את רמת הבידוד הנחוצה אשר מקבעת את הטמפרטורות על 16 מעלות, עובדה חסכונית באנרגיה ומלאת יעילות.
הידרופוניקה באנטארקטיקה
תחנת מקמורדו (McMurdo) הנמצאת בקצה האי רוס (Ross Island) מול חופי יבשת אנטרקטיקה משמשת כבסיס ההכנה האמריקאי לחקר אנטארקטיקה. העיירה הקטנה שתפקידה להכין ולספק אפסקה והגנה לאנשי המחקר המוצבים ברחבי יבשת אנטארקטיקה ובמרחבי המים המקיפים, מאכלסת בתוכה קהילה של כ1,000 אנשים בקיץ ו -200 בחורף.
קל להניח שמזון ואספקה מגיעים בקביעות אל התחנות השונות בקוטב הדרומי בעזרת מטוסי תובלה, אך לא כך המצב, יש רק משלוח אחד בשנה, והוא מגיעה באונייה. שף התחנה לא יכול לקפוץ לחנות הקרובה כדי לחדש את מלאי הירקות שלו. האוכל שהגיע במשלוח חייב להימשך עד הקיץ הבא.
רוב האוכל שנמצא בשימוש מגיע משומר, מיובש, או קפוא, ואף ירקות טריים שנשלחים מוקפאים שבועות לפני בשל המסע הארוך עד להגעתם לרציף.
הפתרון הטכנולוגי שבא להעשיר את חוסר האיזון הגסטרונומי ולעזור למתוח את המשאבים המוגבלים, הוא הקמת גינות הידרופוניות בכל תחנת המחקר באנטרקטיקה, שמטרתן לגדל במשך כל השנה כמות נכבדת של תבלינים וירקות שישמשו את כלל אנשי הצוות בתחנה והתמונות המדהימות מוכיחות – שמטרה זו הושגה.
הידרופוניקה בחלל
בדרך כלל, או בדרך הטבע, שורשי הצמח גדלים כלפי מטה בכדי להגיע למים ולחומרי ההזנה הנמצאים באדמה. בחלל, שורשי הצמחים גדלים לכל הכיוונים, והנוזל התזונתי מרחף לו בחדר הגידול.
לפני שנתיים, האסטרונאוטים של נאס"א סטיב סוונסון וריק מאסטרציו, הקימו מערכת גידול בשם "Veggie" על סיפונה של תחנת החלל היבנלאומית. מערכת הגידול ההידרופונית Veggie מורכבת למעשה ממיכל גידול שנותן לצמחים מעט הדרכה והכוונה באמצעות "כריות צמח". כריות אלה מלאות במצע גידול, דשן, וחומרים מזינים ומצוידות בפתילים שסופגים מים. האסטרונאוטים מדביקים את הזרעים על הפתילים, כך שהשורשים שלהם יגדלו לכיוון החלק התחתון של השקית והגבעולים יגדלו כלפי חוץ. נורת LED מאירה מעל ונותנת לצמחים את האנרגיה שהם צריכים בכדי לגדול, וקירות פלסטיק מספקים הגנה לעלים בזמן צמיחתם.
עד כה, האסטרונאוטים גידלו במערכת הVEGGIE רק חסה אדומה, אבל בעתיד, הם יגדלו כרוב ועגבניות עם הזרעים מהמשלוח הבא של SpaceX.
הידרופוניקה צפה
החקלאות הקונבנציונלית של היום אינה בת קיימא מבחינה כלכלית, סביבתית וחברתית. גידול מזון בסביבה כפרית בריכוזיות צפופה משתמש בכמות עצומה של משאבים – קרקע, מים, אנרגיה ותחבורה – אשר הופכים ליותר ויותר נדירים ויקרים ככל שאוכלוסיית העולם גדלה ומתפתחת. מחסור של מים מתוקים וקרקע לעיבוד הם המכשולים העיקריים באספקת המזון בכמויות ובאיכות הנדרשים בעולם.
כדי לספק פתרונות לבעיות האלו, פיתחה חברת PNAT מתקן גידול אוטונומי בשם Jellyfish Barge (דוברת מדוזה) המשלבת בין שיטות גידול הידרופוניות ומערכות סולאריות להתפלת מי מלח, בכדי לגדל יבולים מבלי להישען על המשאבים הנדלים.
דוברת מדוזה היא חממת מודולרית צפה, אשר מסוגלת לטהר מי ים באמצעות אנרגיה סולארית. היא מורכבת על בסיס עץ שצף על תופים ממחוזרים מפלסטיק ותומך במבנה החממה, מוקף ב7 יחידות התפלה סולאריות המסוגלות לייצר עד 150 ליטר של מים טריים ונקיים ממלח ומזיהומים. הפאנלים הסולאריים מספקים את האנרגיה הנמוכה הנדרשת עבור מאווררים ומשאבות וכל הקומפלקס הזה למעשה מעניק לכפריים את היכולת לגדל מזון במהירות, יעילות ואוטומטיות כמעט מוחלטת ולחסוך במשאבים רבים.
הצורך האנושי בפתרונות גידול מתקדמים יחד עם הטכנולוגיה ההידרופונית, יוצר שילובים שמאפשרים גידול מזון במקומות שחשבנו בעבר שהם בלתי אפשריים. ככל שהגבולות נפרצים, ככל שההתייעלות עולה, כך האנושות פותחת לה צוהר של תקווה לעתיד בו החקלאות כבר לא תהיה המזהמת מספר אחת, אלא מושיעת האנושות והאקולוגיה העולמית.
עשוי לעניין אותך גם:
אירופוניקה בנאס"א: חקלאות העתיד כבר כאן
חקלאות עירונית בMicrosoft: מערכי גידול הידרופונים מספקים אלפי ירקות טריים לסועדים בבנייני החברה
גידול הידרו: מה צריך לדעת על מיקסום תוצרת במערכת הידרופונית
חקלאות עירונית לאיזון אקולוגי: 7 סיבות מעולות להתחיל לגדל ירקות בעיר
עם 7.4 מיליארד פיות להאכיל וצפי ללפחות שני מליארד נוספים עד שנת 2050, בשילוב עם מצבו האקולוגי המדאיג של העולם, פתרונות הם אינם אפשרות נחמדה אלא חובה שתאפשר את המשך הישרדותנו. על אף שכאן בישראל ההתייחסות לנושא מתרחשת, כצפוי, על מי מנוחות בין סקנדל אחד לאחר, העולם המערבי המתקדם הבין ואף החל ליישם את הפתרון אולי המשמעותי ביותר – גינון וחקלאות עירונית אשר יספקו מזון לתושבים המקומיים ויתרמו לערכים הסביבתיים, הבריאותיים ואף החברתיים בתוך הקהילה.
אבולוציה אנושית מכוונת
אם נתמצת את הרגלי הצריכה האנושיים של אלפי השנים האחרונות החל מהלקטים, דרך הציידים, עד החקלאים הביתיים ובהמשך אל השדות המתועשים, נבחין בתנועה אבולוציונית מכוונת אשר הייתה חלק בלתי נפרד ממארג החיים והתרבות של אותה התקופה, כל שינוי שחל אצל האדם הפרטי חילחל לחברה כולה ולהפך. כעת אנו נמצאים על סף אבולוציה נוספת שנגזרת גם היא מאותו מארג חיים ששוזר בתוכו כל כך הרבה תחומים גם יחד.
טבלת הצרכים של מאסלו שמה בתחתית הפירמידה כבסיס עליו מושתת קיומו של האדם את צרכיו הפיזיולוגים שכוללים בין היתר: אויר נקי, מים נקיים ותזונה בריאה. על אף שאנו נמצאים במאה ה21 ושכבר ביקרנו בירח וחלקנו מגשימים עצמם מדי יום, תחזיות הOECD ומחקרי האו"ם צופים כי אם נמשיך בדרכנו כפי שאנו נוהגים בה כיום, האנושות ושאר בעלי החיים בה, צפויים להתמודד עם אתגרים קיומיים בסיסיים ביותר כמו זיהום אויר בלתי נסבל שצפוי לתפוס את המקום הראשון בטבלת הרוצחים הסדרתיים, מחסור חמור במים נקיים, מחסור בקרקעות להתיישבות וירידה בכושר גידול המזון במקביל לעלייה חדה בביקוש.
חקלאות קטלנית
לא מדובר בסרט אקשן ואף אחד לא מבטיח לנו סוף טוב, למעשה, אם לא נתעורר להפנים את העובדות והסטטיסטיקות שמספרות לנו את סיפורה של תקופתנו, אנו צפויים לסבול מתוצאות בלתי פוטוגניות בעליל.
החקלאות היא המזהמת מס' אחת בעולם, יותר מכל כלי התחבורה בעולם יחד (כולל מטוסים, ספינות ורכבות); היא כרתה שטחי יערות בגודל של יבשות אפריקה ודרום אמריקה ביחד, מזהמת המים והאויר הגדולה בעולם, אחראית על צמצומו הגובר של המגוון הביולוגי והכחדותן של חיות הבר ולמען האמת מאמצת את האדמה יותר משהיא יכולה, או צריכה, לשאת. (מקור)
בנוסף לכך, תחזיות האו"ם והOECD צופות כי עד שנת 2050 אוכלוסיית העולם תצרוך פי 2 יותר מזון כאשר יכולת הייצור למעשה תצנח בלפחות 30% מזו הנוכחית הודות לשימוש לא אחראי במשאבי הטבע.
משפט אינדיאני עתיק אומר: 'לא קיבלנו את העולם במתנה מהורינו, אלא בהשאלה מילדינו'. לצערנו אנו נשאיר אותם להתמודד עם שלל בעיות קיומיות, שכוללות: קושי בייצור מספיק מזון, מחסור במים, זיהום אויר כבד, מחסור באדמות ועוד.
איך חקלאות עירונית מתקדמת יכולה לעזור?
התחזיות הקודרות הללו אולי נראות כמו גורל אכזר ובלתי נמנע שילדינו ונכדינו יאלצו להתמודד עימו, ובכל הקשור לחלקה של החקלאות מן החי (גידול בקר, צאן ועופות) יתכן שזה אף נכון במידה ולא ניישם את ההמלצות, אך הודות ליכולתו המופלאה של הטבע לאזן ולהתאזן כחלק מהאקולוגיה, הכנסת חקלאות הצמחים לתוך הערים צפוייה להניב מגוון השפעות חיוביות שיחד לא רק ירסנו משמעותית את בזיזת הקרקעות, הכחדת המינים, זיהום המים והאויר ואת הריסוסים חסרי התקנה, אלא יהוו חלק מהאבולוציה הצרכנית, הערכית, הקהילתית והבריאותית של האדם. כיצד?
7 דרכים בהן חקלאות עירונית תתרום לאיזון האקולוגי ולשינוי חברתי
- לא צורכים אדמה – לנתון הכביכול פעוט הזה משמעות הרת גורל עבור האנושות. לא עוד כריתת יערות, לא עוד שדות תעשייתיים במרחק של עשרות, מאות ואלפי קילומטרים מהצרכנים, לא עוד דשנים למי תהום, לא עוד ריסוסים חסרי הבחנה, לא עוד לגדל מס' מועט של צמחים על מ"ר אחד. הגידולים המתקדמים וההידרופוניקה בראשם מנתקים את התלות באדמה ולמעשה מאפשרים להזיז את החקלאות משטחי ענק מרוחקים לשטחים עירוניים קטנים ובלתי מנוצלים. יתרה מכך, ההידרופוניקה הצליחה כבר לגדל פי 100 יותר צמחים למ"ר לעומת גידול קונבנציונאלי באדמה, הצליחה להוריד את הצורך בריסוס חומרי הדברה נגד מזיקים, הצליחה לצמצם את כוח האדם הנדרש לתפעול והגדילה את היעילות והתועלת פי כמה, מה שיסייע לנו רבות בהתאוששות מהמצב האקולוגי אליו נקלענו.
- לנצל רק 10% מהמים – החקלאות בישראל צורכת כ-54% מסך כל צריכת המים בישראל, אחוז גבוה ויקר להפליא, אקולוגית וכלכלית כאחד. מערכות הידרופוניות חוסכות בממוצע 90% מסך המים אשר נמצאים בשימוש בחקלאות המסורתית עבור אותו מס' של צמחים. היעילות הגבוהה של שיטות הגידול המתקדמות וניצול המים המיטבי אף הגיע לרמות חסכון של 99%, כאשר נקודה זו מהווה פתרון מדהים למצוקת המים שהחקלאות המסורתית כופה על האנושות.
- לנקות את זיהום האויר בערים – ע"פ דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כ87% מזיהום האויר שגורמת החקלאות מקורו בפחמן דו חמצני, כאשר מרביתו (מעל 90%) נוצר בעקבות שריפת דלקים. התחזית ע"פ הOECD צופה שבשנת 2050 סיבת המוות הנפוצה ביותר תהיה זיהום אויר (3.6 מליון איש בשנה) ובועידת האקלים הבינלאומית כל המדינות המשתתפות במאמץ הבראת העולם התחייבו להפחית פליטת גזי חממה עד שנת 2020.
איך חקלאות עירונית מתקדמת תסייע לנו להתמודד עם אתגר זה? ובכן, כל ילד יודע שתהליך הפוטוסינתזה שהצמחים מבצעים באופן טבעי יעיל בהמרת פחמן דו חמצני לחמצן ושם נמצא המפתח להתמודדות עם איי החום העירוניים והזיהום המצטברים במרכזי הערים. הכנסת החקלאות המתקדמת למרכזי הערים, תוסיף מליוני צמחים חדשים שיגדלו בתוך העיר ויבצעו כתוצר לוואי חיובי סינון וניקוי לגזים המצטברים בין הבניינים והכבישים כתוצאה מאורח החיים המודרני, כך שהחיים של כולנו יהיו קצת יותר בריאים. - החזרת רלוונטיות מקצוע החקלאות – בשל העבודה המאומצת הכרוכה בחקלאות, מרחקם של השטחים החקלאיים מהערים, הסיכון הגבוה והריווחיות הנמוכה, הגיל הממוצע של החקלאים בישראל עומד על 63. כל זאת בשילוב עם הפחתת מיסי היבוא ועליית מחירי המים, הופכים את החקלאי הקונבנציונאלי למקצוע הולך ונעלם אשר אינו מראה סימני אטרקטיביות או יציבות לדור הצעיר שנכנס לשוק העבודה.
ככל שיכולת היצור של המדינה נפגעת, כך יותר כספים מועברים למדינות זרות ויותר סחורה זולה ובלתי מפוקחת נכנסת לישראל, כאשר לצרכן, בהיעדר חובת סימון, אין שום דרך לזהותה.
פתיחת ענף החקלאות העירונית המתקדמת לאזרחי ישראל תעניק להם הזדמנות להוביל את החזרת עצמאותה של המדינה באמצעות חקלאות מתקדמת, היי טקית, אוטומטית וקלה לתפעול, כנהוג בזמנים מודרנים כמו אלו. חקלאות עירונית מתקדמת עולה בקנה אחד עם רוח התקופה ומחזירה את האטרקטיביות של החקלאות עם טעם של חברתיות, קהילתיות וערכים.
יתרה מכך, החקלאים של העתיד יגורו במרכזי הערים וינהלו חוות על גגות גורדי שחקים, הם ינהלו כח עבודה מקומי מצומצם במקום צוותי ענק של פועלים זרים ויזרימו את ההכנסות מענף זה חזרה לכלכלת מדינת ישראל. - בידוד בניינים וחסכון אנרגטי – גידול צמחים על גג בניינים תורם משמעותית לבידודו מטפמרטורות חיצוניות ועל כן גם חוסך כספים רבים על אנרגיה הנדרשת לחימומו או קירורו בקיץ או בחורף ובכך חוסך זיהום נוסף.
- עידוד יזמות וכלכלה מקומית – ניו יורק, ונקובר, אמסטרדם, שיקגו, יפן ואפילו מונטריאול, כולן הבינו את מה שבישראל מסרבים להפנים: חקלאות עירונית היא מצב של WIN WIN, כולם מרוויחים ולכן הרשויות מתגמלות ומקלות על תהליך הקמת חוות עירוניות על ידי הקצאת שטחים בלתי מנוצלים ומתן מענקים. מהלכים אלו גורמים להקמת גופים עסקיים מקומיים שמעסיקים כח עבודה מקומי במקום עובדים זרים כנהוג כיום, מה שמייצר תוצרת מקומית שנמכרת לתושבים מקומיים, כאשר הכסף והרווחים זורמים חזרה אל הכלכלה המקומית בתצורת מיסים ופיתוח מקומות עבודה נוספים.
עידוד יזמות בתחום החקלאות העירונית יפתח ענף כלכלי חדש שמתבשם כולו בניחוחות קהילתיות ויעילות כלכלית ויפה שעה אחת קודם. - להחזיר את הבריאות לירקות – כבר נתבשרנו מאינספור כיוונים על הפרדוקסאליות מאחרי הסכנות הבריאותיות שכרוכות בצריכת ירקות: ישראל היא שיאנית ריסוס גידול השדה מבין כל מדינות הOECD, יבוא לא מפוקח של ירקות לעיתים מכניס לארץ וירוסים ורעלים אסורים, ובכלל, כל הזמן שעובר מהרגע בו קוטפים את הפרי (טרם הבשיל) עד שמויין, נארז, נשלח, נפרס על המדפים, נקנה ונצרך, גורם להפחתה משמעותית במינרלים ובויטמינים אותם הכיל במקור.
החקלאות העירונית למעשה עוזרת להרוויח פעמיים: בפעם הראשונה עם אופן גידול בסביבה מבוקרת אשר חוסך משמעותית את הצורך בריסוסים והדברות ועושה שימוש בדשנים טבעיים ממקור צמחי, ואספקה מהירה וטרייה ביותר של ירקות, תבלינים ופירות במה שנקרא בעולם שיטת Farm To Table, או בעברית, מהחווה לצלחת. מה שנקטף היום, נצרך היום ולכן גם מכיל עדיין מקסימום ערכים תזונתיים.
על אף המודעות העולה והצעדים הראשוניים שנעשים בישראל בתצורת חוות גידול מתקדמות כדוגמת חוות ירוק בעיר שהוקמה על גג הדיזינגוף סנטר, רובן המכריע עדיין יוזמות פרטיות של חלוצים צעירים אשר מבקשים להביא את החקלאות העירונית לישראל, כאשר הבירוקרטיה הישראלית טרם הכירה בענף החדש כאבולוציה חקלאית מתבקשת ומכבידה על הקמתן.
חקלאי בביתו: כוחו של האדם הקטן
היכולת לגדל מזון בשנת 2016 אינה שמורה רק לחקלאים או מביני עניין, אלא פתוחה לכולם, עם או בלי נסיון. שיטות הגידול המתקדמות, ובראשן ההידרופוניקה, הכניסו את גידול המזון לתוך בתיהם של תושבי הערים הגדולות והצפופות ביותר.
עם מערכות גידול הידרופוניות אוטומטיות וחסכוניות במקום, כל אדם יכול כעת לקחת לידיו את היכולת לגדל לפחות חלק ממזונו בעצמו כאשר כיום ניתן למצוא מערכות שמגדלות עד 56 צמחים במטר מרובע אחד, עובדה שפותחת אפשרות לגדל מיני תבלינים וירקות גם בחללים קטנים מאוד.
בעזרת מגוון המדריכים החינמיים הפזורים ברשת וקהילות המגדלים העירוניים, גם אדם שמעולם בחייו לא גידל דבר, יכול כבר מחר בבוקר להתחיל לגדל מגוון צמחים בהצלחה, כאשר עם הזמן יהפוך למגדל מקצועי ומנוסה שמניב מקסימום יבול ומינימום מקום ומשאבים.
ההתנסות האישית מוכיחה כמה פשוט וישים הפתרון בכל סקאלה אפשרית וכי עתיד גידול המזון צפוי להשתנות במהרה, אם לא באמצעות הובלתה של המדינה, אז באמצעות הובלת אזרחיה, כי בכל זאת, אי אפשר לעצור רעיון שהגיע זמנו.
הערה: נזקי החקלאות נגרמים ע"י חקלאות הבשר, החלב והחי גם יחד. החקלאות העירונית צפויה לפתור את נזקי החקלאות מהצומח, כאשר ישנם מהלכים נוספים שצריכים להעשות על מנת לפתור את הבעיה בשלמותה. על כך תוכלו לקרוא כאן.
רוצים להצטרף לקהילת המגדלים ולקבל חומרים מקצועיים שיסייעו לכם למקסם תפוקה? הרשמו לניוזלטר שלנו.
