18.1 C
Rehovot
יום שני, נובמבר 15, 2021
More
    בית תגיות הידרופוניקה

    תגית: הידרופוניקה

    מגוון רחב של כתבות ומאמרים העוסקים בתחום ההידרופוניקה על כל גווניה: מדריכי גידול הידרופוני, חידושים הידרופוניים מהארץ ומהעולם, מדריכי עשה זאת בעצמך לבניית מערכות הידרופוניות, טיפים, יזמות הידרופונית ועוד.

     

    לגדל בערפל (פוגפוניקה): בנו בעצמכם עציץ הידרופוני מתקדם מהר ובזול

    מה קורה כשמליארדי חלקיקי מים קטנטנים, מועשרים בתמיסת דשן, מפורקים ועולים אל שורשי הצמחים החשופים? בעיקר דברים טובים! תכירו, שיטה הידרופונית חדשה שעוד לא קיבלה את מקומה הראוי בישראל – הפוגפוניקה.

    הפוגפוניקה (Fogponics) היא פיתוח מתקדם של השיטה האירופונית (Aeroponic), שגם היא – פיתוח מתקדם של השיטה ההידרופונית (Hydroponic).

    בבסיס שלושת השיטות הללו עומד רעיון אחד פשוט: שורשי הצמחים צורכים אלמנטים תזונתיים חיוניים על ידי ‘יונקים’ קטנים ושעירים. לצמח לא אכפת אם מקור האלמנטים הללו באדמה עשירה או בדשן הידרופוני בעל נוסחה מדוייקת, כל עוד הוא מקבל את התזונה לה הוא זקוק לצמיחה, פריחה וחניטת פרי בריאה.

    יחי ההבדל הקטן: הידרופוניקה – אירופוניקה – פוגפוניקה

    בשיטות ההידרפוניות האלמנטים התזונתיים מומסים במים בעלי חומציות מאוזנת ולשורשי הצמחים אין שום סיבה ‘לצאת ולחפש’ את המינרלים, מאחר והם זמינים להם בסביבתם 24/7. עובדה זו מאפשרת לצמח לזרז את תהליך הצמיחה שלו ואף להניב יותר יבול.

    השיטה ההידרופונית בבסיסה משתמשת במים מועשרים שבאים במגע עם שורשי הצמחים במגוון דרכים; החל מהצפה וריקון, דרך זרימה תמידית (nft) ועד למים עומדים מועשרים בחמצן (רפסודות צפות). קיראו כאן על שיטות הגידול ההידרופוניות.

    יישום טכנולוגי מתקדם של השיטה ההידרופונית הוא למעשה השיטה האירופונית שפותחה כאן בישראל מתוך הצורך הקיומי שלנו, לחסוך כמה שיותר מים. בקיבוץ עין שמר שבערבה הוכחה לראשונה העובדה שגידול אירופוני בחממה יכול לחסוך כ-98% מהמים לעומת חקלאות קונבנציונאלית. בהתחשב בעובדה שהחקלאות הקונבנציונאלית היא בזבזנית המים מס’ 1 בעולם, מדובר למעשה בפיתוח שעשוי להציל את עתיד החקלאות והאנושות כאחד.

    איך זה עובד? בשיטה האירופונית שורשי הצמחים יושבים למעשה באויר, והתמיסה התזונתית מותזת/מטפטת עליהם באופן שוטף ומספקת להם את האלמנטים התזונתיים החיוניים יחד עם חמצן בסביבה חשוכה.

    הפוגפוניקה (Fog מלשון ערפל) הוא פיתוח נוסף, שלוקח את השיטה האירופונית צעד אחד קדימה, כאשר אינו מסתפק בטיפות קטנות שיטפטפו כמו גשם על שורשי הצמחים, אלא מפרק את המים המועשרים לחלקיקים קטנטנים, ויוצר למעשה ‘ערפל מזין’ שמאפשר לצמחים לקבל ולפרק את האלמנטים התזונתיים ביתר קלות. עובדה זו מזרזת את קצב הצימוח, משפרת את היעילות האנרגטית ואת ניצול המים אף בהשוואה להידרופוניקה.

    השיטה הפוגופונית חדשה בשוק ההידרופוני והיישומים המסחריים עבורה מועטים (אם בכלל), אך לשם ההתנסות, יצרנו עבורכם מדריך בנייה פשוט מאוד שיקח לכם פחות מרבע שעה להכין, ויגרום לכם להבין דרך נסיון את השיטה הפוגופונית המעולה.

    מה צריך:

        1. אדנית ללא ניקוז
        2. מכסה לאדנית
        3. כוס רשת 3′
        4. כוס קידוח 3′
        5. טוש
        6. מערפל – foggoponic (קישור לרכישה מeBay)
        7. צמח
        8. מעט הידרוטרון

    לתחזוקה שוטפת:

          1. דשן הידרופוני
          2. מאזני חומציות
          3. מד חומציות

    שלב 1: סמנו את מיקום הכוס על גבי המכסה

    מדריך עשה זאת בעצמך גידול הידרו

    מערכת הידרו ערפל פוגופוני

    2. צרו פתח לכוס השתילה

    גידול צמחים במרפסת - ערפל

    מדריך גידול הידרו

    3. מלאו את האדנית מים עד שליש גובה

    תחזוקה הידרופוניקה

    4. שיטפו את שורשי הצמח בעדינות

    שיטפו בזהירות את שורשי הצמחים

    5. הכניסו את שורשי הצמח לכוס רשת

    גידול הידרופוני של נענע בערפל

    6. מקמו את המערפל בתחתית האדנית ושימו את הכוס רשת בפתח שבמכסה

    כוס רשת בתוך המכסהעציץ הידרופוני עשה זאת בעצמך

    ערפל מועשר בדשם הידרופונילאחר 48 שעות בלבד!

    צמיחת השורשים בריאה ומהירה במיוחד, בעקבות כך מתגלה גם צמיחה חדשה בעלי הצמח.
    צמיחת השורשים בריאה ומהירה במיוחד, בעקבות כך מתגלה גם צמיחה חדשה בעלי הצמח.

    יתרונות הפוגפוניקה (גידול הידרופוני בערפל)

    – מפרק את המים למיקרונים קטנים ומקל על צריכתם ע”י השורשים
    – שילוב נהדר בין חמצן, לחות ואלמנטים תזונתיים- צימוח מהיר במיוחד
    – ניצול מקסימאלי של המים

    חסרונות הפוגפוניקה

    – אינו סלחני לטעויות
    – יש לודא שתמיד המים עוברים רק בכ-2 ס”מ את המערפל
    – מצריך השגחה יומיומית

    תחזוקה

    כללי התחזוקה עבור גידול בערפל, זהים לתנאי התחזוקה לגידול הידרופוני קונבנציונאלי (קישורים למדריכים מטה).
    1. יש לדשן בכל פעם שממלאים מים (בקיץ – פעם כן ופעם לא)
    2. יש לאזן את רמת החומציות בהתאם לצמח שבחרתם לגדל
    3. ניתן לגדל בתוך או מחוץ לבית, בכל מקרה יש לספק תאורה ותנאים סביבתיים לפי צרכי הצמח.
    4. חשוב לודא שאין כניסת אור לעציץ. השתמשו בהידרוטרון לכיסוי עליון של כוס השתילה.

    מידע נוסף לסיוע מקצועי:

    גידול הידרופוני של מזון? ככה תעשו את זה נכון
    גידול הידרו: מה צריך לדעת על מיקסום תוצרת במערכת הידרופונית
    כיצד השפעת טמפרטורת המים במאגר משפיע על הגידול ההידרופוני שלך?

    גידול הידרופוני של מזון? ככה תעשו את זה נכון! [מדריך מעשי]

    גידול מזון הידרופוני ביתי יכול להוסיף רבות לאיכות החיים ובריאות המשפחה, אך הוא גם מצריך הבנה ותחזוקה נכונה לכל אורך הדרך. מה עליך לדעת לפני בחירת השתילים, מה התחזוקה הנדרשת ואיך מטפלים במים? כל התשובות שיעזרו לך לגדל מזון נכון.

    אמנם הידרופוניקה ידועה היטב בשמה המקוצר ‘הידרו’ אשר מזוהה יותר עם גידול קנביס איכותי, אך למעשה מדובר בשיטה אשר מאפשרת גם גידול ביתי ומסחרי של ירקות, תבלינים ואף פירות ביעילות ואיכות גבוהה.

    ההידרופוניקה מסתמנת כהבטחה החקלאית של העתיד, עם יתרונות בולטים של חסכון מים משמעותי, צמיחה מהירה, תנובה עשירה וגידול נקי, חלק מחובבי הגינון הביתי בחרו להתנסות ולרכוש או לבנות לעצמם מערכות הידרופוניות ביתיות אשר ישמשו אותם לגידול מזון עצמאי במינימום מאמץ ומקסימום תועלת – כפי שמבטיחה השיטה.

    אך כמו כל דבר בחיים, לא קיים שחור בלי לבן ואין שום דבר מושלם. להידרופוניקה חסרונות משלה אשר מי שלא יגדיל ללמוד ולהמנע מהם בטרם עת, כנראה יחווה כבר במחזורי הגידול הראשונים. מעבר לכך, כשמדובר בשיטה עתיקה שקיבלה יישום טכנולוגי חדשני, ישנו צורך ממשי ללמוד את עקרונות הגידול ההידרופוני המודרני, עם דגש על גידול נכון של מזון עוד לפני שניגשים לעבודה.

    בפרקטיקה, מה צריך לדעת על הגידול ההידרופוני?

    חסה הידרופונית ביתית
    מערכת הידרופונית ביתית בתחזוקה מינימאלית לאחר 3 שבועות – ללא מדידות, איזון PH או מתן תוספים

    עקומת הלמידה ורוחב הידע הנדרש למגדל ההידרופוני הביתי תלויה מאוד ביכולותיו וציפיותיו מהמערכת שלו. ניתן לגדל הידרופוני גם מבלי לבדוק את הPH אפילו פעם אחת או על ידי ניסוי ותהייה בלבד (בעיקר ירוקים), אך התוצאות לא בהכרח ימקסמו את פוטנציאל הצמחים כפי שההידרופוניקה יודעת לעשות בתפעול נכון, ויתכנו ‘הפתעות’ לכל אורך הדרך.

    לעומת זאת, למידת עקרונות השיטה ובניית תכנית גידול שמקורה בהבנה וחשיבה לטווח הארוך (כולל התחשבות בצרכי הצמחים ושלבי הגדילה שלהם), צפויה להניב למגדל ההידרופוני הביתי יבול גדול ובריא במינימום זמן ותחזוקה.

    אם ננסה לפשט את התורה כולה להנחיות נקודתיות ופרקטיות, אולי נצליח להכווין אתכם לגידול בריא יותר של הירקות ההידרופוניים שלכם, אך יחד עם זאת, למגדלים מתחילים מומלץ לקרוא גם את המדריכים הבאים אשר יעניקו מידע מעמיק יותר בנוגע ליסודות הגידול ההידרופוני:

    מדריך הידרופוני למגדל המתחיל
    הידרופוניקה 101| סקירה מקיפה למגדל המתחיל
    איזו שיטת גידול הידרו מתאימה לך? יתרונות, חסרונות והמלצות

    איכות המים בגידול הידרופוני ביתי

    איכות המים היא הבסיס לכל גידול הידופוני. רוב משקלו של הצמח מורכב ממים ותפקידם לשאת מינרלים ואלמנטים מומסים אשר מזינים אותו בכל שלבי ההתפתחות שלו. כאשר אנו מגדלים מזון, עלינו לודא שהוא ניזון בעצמו מהמינרלים החיוניים לו וגדל בתנאים נכונים ועל המגדל ההידרופוני לספק לצמחים שבחר את הערכים המתאימים להם גם ברמת איכות המים (טבלה 1).

    באופן עקרוני השורה התחתונה בנוגע לאיכות המים שתשתמשו בהם לגידול הידרופוני די פשוטה: כל מים, בין אם מי ברז, מי באר או מים מזוקקים, נושאים בהם חלקיקים מומסים (מתכות, מלחים, מינרלים) בעלי מטען חשמלי ביחסים שונים.

    לגידול הידרופוני מיטבי אנו זקוקים למים איכותיים בעלי כמה שפחות חלקיקים מומסים. קיומם של החלקיקים המומסים במים במדדים גבוהים בעצם מותיר פחות מקום לחלקיקי הדשנים ועלול לגרום לחוסרים בצמחים במקרה הטוב ולתמותה במקרה הרע, שכן מעבר לעודפי / חוסרי המינראלים, המתכות והמלחים שזה גורם, מתקיים קשר ישיר בין נקיון המים מחלקיקים ויונים למוליכות החשמלית והחומציות שלהם.

    הערכים הרלוונטיים למדידת איכות המים:

    TDS – Total Dissolved Solids – סך כל החלקיקים המומסים במים.
    PPM – Parts Per Million – יחידת המידה לאיכות המים, מתארת את ריכוז החומרים הכימיים המומסים ביחס לליטר מים.
    EC – Electric Conductivity – רמת המוליכות החשמלית במים. למים אין ערך חשמלי וככל שיש יותר יונים וחלקיקים זרים במים כך עולה המוליכות שלהם אשר לרוב גורמת גם לעליית רמת החומציות (PH).
    PH – ערך למדידת חומציות / בסיסיות המים. הטווח נע בין 0 ל-14, כאשר 7 הם מים ניטרלים, מתחת ל-7 הם מים חומציים ומעל 7 מדובר על מים בסיסיים.

    מה עושים?

    1. בידקו מה הערכים המומלצים עבור הצמחים שתרצו לגדל
    2. לפני הדישון בידקו את רמת הPPM וה-EC
    3. במידה והערכים ההתחלתיים גבוהים (מעל 500 PPM), מומלץ להשתמש בפילטר לניקוי המים
    4. במידה והערכים ההתחלתיים טובים הזינו דשן במאגר לפי הוראות היצרן ולפי ה-PPM הנדרש
    5. אזנו את רמת החומציות המומלצת בעזרת נוזלי PH Up ו-PH Down

    טבלה 1: מדדי המים הנדרשים לגידול מזונות שונים

    צמחיםpHECPPM
    ארטישוק6.5-7.50.8-1.8560-1260
    אספרגוס6.0-6.81.4-1.8980-1260
    שעועית6.0-6.52/4/20151400-2800
    סלק אדום6.0-6.50.8-51260-3500
    ברוקולי6.0-6.52.8-3.51960-2450
    כרוב ניצנים6.5-7.52.5-3.01750-2100
    כרוב6.5-7.02.5-3.01750-2100
    גמבה6.0-6.51.8-2.21260-1540
    גזר6.31.6-2.01120-1400
    כרובית6.0-7.00.5-2.01050-1400
    סלרי6.51.8- 2.41260-1680
    כרוב ירוק6.5-7.5
    מלפפון5.8-6.01.7-2.51190-1750
    חציל5.5-6.52.5-3.51750-2450
    חסת אנדיב5.52.0-2.41400-1680
    דגנים61.8-2.01260-1400
    שום61.4-1.8980-1260
    כרישה6.5-7.01.4-1.8980-1260
    חסה5.5-6.50.8-1.2560-840
    קישוא61.8-2.41260-1680
    במיה6.52.0-2.41400-1680
    בצלים6.0-6.71.4-1.8980-1260
    פאק צ’וי71.5-2.01050-1400
    גזר לבן61.4-1.8980-1260
    אפונה6.0-7.00.8-1.8980-1260
    פלפל5.8-6.32.0-3.01400-2100
    פלפלים חריפים6.0-6.53.0-3.52100-2450
    תפוח אדמה5.0-6.02.0-2.51400-1750
    דלעת5.5-7.51.8-2.41260-1680
    צנון6.0-7.01.6-2.2840-1540
    תרד5.5-6.61.8-2.31260-1610
    סלק עלים6.0-7.01.8-2.31260-1610
    תירסס61.6-2.4840-1680
    בטטה5.5-6.02.0-2.51400-1750
    עגבניה5.5-6.52.0-5.01400-3500
    לפת6.0-6.51.8-2.41260-1680
    זוקיני61.8-2.41260-1680

    טמפרטורת המים

    לטמפרטורת המים חלק חשוב בצריכת החמצן של הצמחים והיא צריכה לנוע בין 18 ל-26 מעלות צלזיוס. חריגת הטמפרטורות עלולה לגרום לשינויים ברמת הPH ופגיעה בבריאות הצמחים. האקלים הישראלי, בייחוד בחודשי הקיץ החמים וחודשי החורף הקרים (בעיקר בצפון), דורש מאיתנו לבדוק ולאזן במקרה הצורך את טמפרטורת המים במאגר אם ברצוננו להמנע מסיבוכים. שימו לב, שינויי טמפרטורות קיצוניים של המים עלולים להזיק לצמחים.

    אז מה עושים?

    1. על מנת לשמור על טמפרטורות מאוזנות מומלץ לבודד את המאגר מחום או קור ישיר על ידי הסתרתו במקום חשוך, קבירתו באדמה או כיסויו על ידי מבודד.
    2. לחימום המים בחורף מומלץ לרכוש מחמם מים ייעודי
    3. לקירור המים בקיץ מומלץ לרכוש מצנן מים ייעודי

    איך בוחרים מה לגדל?

     

    ראשית נבהיר, ניתן לגדל כמעט הכל בהידרופוניקה, החל מפירות, דרך ירקות שורש ועד לעצים, אך היישום ההידרופוני משתנה מסוג צמח אחד לשני משום צרכיו ומאפייניו הפיזיים.
    ברמה הביתית קיימות היום מערכות הידרופוניות בישראל אשר מאפשרות לגדל בעיקר ירוקים, תבלינים, פרחים וירקות, ובהנדסתן אינן מתאימות לגידול ירקות שורש, עצים או שיחים.

    מדריך: כיצד להנביט זרעים המיועדים לשתילה בערכה הידרופוניתמדריך ייחור הידרופוני

    הבחירה שעלינו לבצע לפני שאנו רוכשים את שתילי המערכת צריכה להיות מורכבת ממס’ שיקולים:

    1. במידה ואינך מגדל בתוך הבית או בחממה, ואינך שולט בטמפרטורות ובאור באופן אבסולוטי – בחר אך ורק בשתילי העונה.
    2. משום שבמערכת הידרופונית כל הצמחים חולקים את אותם מים, עם אותה רמת חומציות, עם אותם הדשנים, עלינו לבחור צמחים בעלי דרישות זהות או לפחות דומות מבחינת הפרמטרים הללו (השתמשו בטבלה 1).
    3. ביחרו שתילים מאותה המשפחה, למה הכוונה? אם אערבב בגידול ההידרופוני עגבניה וחסה למשל, ניצור מצב בו חלק מהצמחים שלנו צריכים להשאר בשלב הצמיחה לכמה שיותר זמן (החסות) על מנת שנוכל להמשיך לצרוך אותם, ואילו שאר הצמחים זקוקים גם לשלבי הפריחה והפרי כדי להזין אותנו (העגבניות). מצב זה יוצר ניגודיות ולבטח אחד הצמחים שלי יסבול מכך שנספק את צרכיו של השני. ביחרו צמחים ממשפחות דומות על מנת שכל הצמחים בערכה יקבלו את התנאים להם הם זקוקים.
    4. עגבניות זה אולי הפרי הכי אהוב על המגדל הישראלי וגידול הידרופוני בהחלט יכול להתאים למשימה, אך לפני שניגשים לשתילה, עלינו לודא כי יש מספיק מקום לשורשים במערכת ההידרופונית שלנו משום שעגבניות ידועות כמשרישות חזקות ובמערכת לא נכונה עלולה להיווצר חסימה בזרימת המים באמצע הגידול. בגידול בNFT לא לשתול בפחות מ-4″ ובאופן כללי, מומלץ להשתמש במיכלי גידול הידרופונים נפרדים (Dutch buckets) לשם כך. לחצו כאן למעבר למדריך גידול הידרופוני מקצועי של עגבניות.
    5. רוצים לשתול אבטיחים, מלפפונים, מלונים, דלעות או ירקות משתרכים אחרים בהידרופוניקה? חישבו תחילה על פתרונות הדליה, תמיכה או התפרסות בשטח הקיים.

    לאחר שלקחתם בחשבון את הפרמטרים הרלוונטים לבחירת הצמחים שתגדלו במערכת ההידרו שלכם, אתם ודאי תוהים לגבי התחזוקה הנדרשת עבורם.

    מה התחזוקה הנדרשת בגידול הידרופוני?

    היתרון והחסרון של הגידול ההידרופוני טמון בעובדה שבסופו של דבר מדובר על מדע מדוייק. לצמחים יש תנאים שאנו נדרשים לספק ואם נעשה זאת היטב, יוכלו לגדול עד למקסימום הפוטנציאל הגנטי שלהם, לעומת זאת אם נחרוג מהמדדים הנדרשים אנו צפויים לחוות כישלון חרוץ, ההידרופוניקה אינה סלחנית כמו האדמה.

    תחזוקת הגידול ההידרופוני הביתי פשוטה למדי ודורשת פחות זמן מעבודת אדמה, אך דורשת מחוייבות והבנה של הצרכים.

    מדריך: היכן למקם את המערכת ההידרופונית שלי?

    התחזוקה השוטפת מורכבת מהמשימות הבאות:

    1. מילוי מים – יש לבדוק ולמדוד את איכות המים כפי שהוסבר בתחילת הכתבה ובמדריכים המצורפים לאחר כל מילוי מים חדשים במאגר (פעם ב1-3 שבועות).
    2. דישון – הדישון נעשה בהתאם לצרכי הצמח ולפי הוראות היצרן. יש למדוד את הPH לאחר הדישון ולהתאים אותו לדרישות הצמחים. רוב הדשנים מתאימים כבר לגידול ממוצע של רוב הצמחים משום שהם מכילים נוסחאות של אלמנטים ומיקרו אלמנטים שמהווים את בסיס ההזנה המשותף, ולכן ניתן לגדל איתם מגוון צמחים שונים בו זמנית. לגידול סופר מקצועי של צמח אחד בלבד יש לחקור את דרישותיו המדוייקות ולספק לו אותן על ידי הרכבת נוסחת דשנים מדוייקת יותר.
      בתקופת החורף חשוב לדשן בכל החלפת מים ובקיץ רק בכל פעם שניה.
    3. PH – בידקו את רמת הPH בתדירות קבועה. החומציות במים עשויה להשתנות לפי איכותם, הדשנים שמומסים בהם, טמפרטורת המים וסיבות נוספות. הכירו את קצב עליית / ירידת הPH מעבר לטווח המומלץ ואזנו אותו בהתאם.
    4. תוספים – בעיקר בגידולי ירקות, נצטרך להשתמש בתוספים מסויימים כדי לתת לצמחים את האלמנטים והמיקרו אלמנטים להם הם זקוקים בשלבי הפריחה והפרי. במידה ונרצה למקסם ביצועים אפילו עוד יותר, ניתן גם לרכוש תוספים שיסייעו בצמיחה מהירה או שיחזקו אלמנט ספציפי שחשוב לצמח מסויים. ישנם מגוון רחב של תוספים תזונתיים, בקטריות טובות, ודשנים מיוחדים שניתן להעזר בהם, הם אינם חובה ובשימוש לא נכון יכולים גם להזיק, אך אם אתם בוחרים לקחת ברצינות את הגידול ההידרופוני שלכם, אולי כדאי לבחון את האפשרויות.
    5. תקינות ובטיחות המערכת – בידקו באופן שוטף את תפקודה של המערכת. חפשו נזילות, כניסות של אור, הקשיבו למשאבה ובצעו תיקונים היכן שנדרש. יש לשטוף את פילטר המשאבה בכל פעם שמחליפים מים. לרחבה קיראו – מדריך: הוראות בטיחות בעת טיפול בערכה הידרופונית.
    6. נקיון המערכת – בכל סיום מחזור גידול מומלץ להריץ שטיפה יסודית למערכת שתוודא כי היא נקייה ובריאה לקראת כניסתם של צמחים חדשים. נקו את המאגר ומלאו אותו מים נקיים. הריצו את הערכה במשך 3 שעות ורוקנו את המים.
    7. טיפול בצמחים – סעיף זה אינו שונה במאום מהטיפול שהצמחים דורשים באדמה ואולי אפילו קל יותר בשל העדר מזיקים שמקורם באדמה. הדלו את הצמחים, גיזמו אותם כשנדרש, האביקו את פרחיהם ותנו להם ים אהבה.

    למידע נוסף על תחזוקת המערכת קיראו: מדריך: כך תתחזק/י את המערכת ההידרופונית שלך

    אלו הם עיקרי הפרקטיקה הביתית של הגידול ההידרופוני, אם יש לכם שאלות או שאתם מעוניינים לתרום מהנסיון והידע שצברתם, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר בתגובות או כאן.

    עשה זאת בעצמך: ערכה הידרופונית ללא חשמל בפחות מ20 שקלים

    רבים רוצים לגדל הידרופוני אך אין להם את הכסף או הבטחון העצמי להשקיע בפרוייקט מחייב שכזה, אז מה עושים? בונים ב10 דקות מערכת הידרופונית ביתית ללא חשמל שתעלה לנו גג 20 שקל ותעניק לנו את האפשרות קודם כל להכיר ולהתנסות בגידול ההידרופוני לפני הקפיצה למים.

    רכיבי הערכה

    פח פלסטיק קטן עם מכסה – אנחנו השתמשנו בדלי הזה – עולה 12 ש”ח באינטרנט, 10 ש”ח ברשתות השיווק.
    כוס רשת 3′ – מחיר: 3 ש”ח
    הידרוטון – ניתן לרכוש בתפזורת 1 ליטר ב6 ש”ח (אנו נזדקק לחופן בלבד)
    שתיל חסה – מחיר: 1.5 ש”ח (ניתן ליישם גם עם תבלינים או ירקות אחרים)

    מדריך בניית ערכה הידרופונית ללא חשמל

     

    כלים
    מקדחה עם כוס קידוח 3′
    בשוטף
    דשן הידרופוני, PH + / –
    תוספות אפשריות
    אבן חמצן

     

    שלבי ההכנה

    ערכת גידול הידרו בלי חשמל
    מערכת גידול הידרופונית ללא חשמל – היום הראשון.

    1: קידחו פתח לכוס במכסה הפח
    2: שימו בכוס השתילה את הצמח במרכז ופזרו הידרטון מסביב שיתמוך בו פיזית
    3: הכניסו את הכוס עם הצמח לפתח שיצרתם במכסה
    4: מלאו את הפח במים כך שיגעו בשורשי הצמח אך לא יכסו אותם לגמרי

    זהו, מוכן! היה פשוט, נכון?

    מה צריך לדעת על גידול הידרופוני ללא חשמל

    אם אתם חדשים בכל הקונספט ההידרופוני, תוכלו למצוא כאן מלאי מרשים של כתבות ומדריכים הידרופונים למגדלים המתחילים שיתנו לכם רקע מספק טרם תתחילו בפרוייקט.

    למרות שרוב המערכות ההידרופוניות שנמכרות היום בשוק ממקסמות את יכולות השיטה על ידי בנייה בקומות וחימצון המים על ידי תנועתם, ניתן לגדל הידרופוני גם ללא משאבה כלל בשיטת קראקטי (Krakty).

    איך זה עובד?

    שלבי גידול הידרופוני ללא חשמל

    בגידול הידרופוני שורשי הצמח זקוקים ל-3 דברים: דשן, חמצן ומים. האופן בו אנו מספקים את 3 הגורמים הללו בשיטת הKrakty Off Grid הוא על ידי מילוי מים, דישון המים בתמיסה מותאמת להידרופוניקה והשארת רווח ריק, מלא באויר.
    העיקרון הוא כזה: אם שורשי הצמח יגיעו למים המדושנים מספיק כדי לשתות מהם אך גם ‘ישבו באויר’ בחלקם העליון, הם יוכלו לקבל את התזונה המלאה שלהם הכוללת דשנים מהמים וחמצן מהאויר. יתרה מכך, ככל ששורשי הצמח ישתו יותר מים כך יהיה פחות מים ויותר אויר במאגר ושורשי הצמחים יגדלו בהתאם ויהנו ממים, חמצן ודשן בכמות מספקת.

    שדרוג הערכה

    בקלות יחסית ניתן לשדרג את הערכה המנותקת שלנו על ידי הכנסת אבן חמצן למאגר והפיכתה למערכת DWC (Deep Water Culture). באופן הזה אנו מספקים חמצן בתוך המאגר ומשפרים את יכולת ההזנה של הצמח.

    האם זה עובד?

    בהחלט כן! ניתן לצפות בסרטון היו-טיוב שצירפנו כאן על מנת לצפות בהשוואה בין גידול הידרופוני עם או בלי חמצן. בנוסף, מהנסיון האישי שלנו, השיטה לא רק שעובדת, אלא גם מנצחת בנוק אאוט את זמני הגדילה באדמה.

    תחזוקה שוטפת

    כמו כל ערכה הידרופונית, גם זו מצריכה דישון רק בעת החלפת המים (וגם אז, תלוי בעונה) ואיזון PH באופן שוטף. אם אתם יוצרים גרסה אחרת של הערכה אשר כוללת מס’ צמחים מסוגים שונים, צפו בסרטון ולימדו ממסקנותיו של המנחה.

    יש לכם שאלות? כתבו בתגובות
    ניסיתם? שתפו אותנו!

    בהצלחה!

     

    דור חדש של חקלאים: הידרופוניקה בחקלאות העירונית כרעיון עסקי

    ההידרופוניקה היא רעיון עולה בתחום החקלאות העירונית ונראה שהתעצמותה בישראל ובעולם מביאה לצורך ממשי במודלים עסקיים להטמעתה ושילובה בחברה ובאורח החיים המקומי, אך האם מדובר בהשקעה חכמה כלכלית?

    כשאנו בוחנים קונספט עסקי לקראת פיתוח והשקעה עלינו לשאול את עצמנו תחילה – מה אנו מחדשים לעולם? במה אנו טובים יותר מהמתחרים שלנו? או במילים אחרות

    במה עדיפה החקלאות ההידרופונית על החקלאות המסורתית?

    העדיפות של ההידרופוניקה על החקלאות המסורתית נובעת בעיקרה מהעובדה שההידרופוניקה היא למעשה גידול חקלאי במצע מנותק על בסיס מים, תכונה אשר מורידה את שטח האדמה כתנאי הכרחי ופותחת אופק חדש של אפשרויות גידול בכל קנה מידה, בכל מקום.

    לאחר שזיהינו את הגורם המייחד של ההידרופוניקה, יהיה עלינו לשאול כמה שאלות נוספות על מנת לודא את נחיצותו של הרעיון שלנו.

    אילו בעיות פותרת ההידרופוניקה?

    חוסכת 99% מהמים?!

    בעיה: החקלאים המסורתיים בישראל נאבקים על קיומם, או במילים אחרות, נאבקים על יכולתם להפיק רווח כלכלי מעיסוקם כחקלאים, שאיפה ראויה והגיונית לכל הדעות; אחת הבעיות המרכזיות שנוגסת בריווחיות שלהם לטענתם, נובעת ממחירי מים מופכרים שהם נאלצים לשלם. ברק אומגה, חקלאי מחבל פראן, מספר כי החקלאים בישראל משלמים פי 6 ו-7 על המים לעומת אירופה ומתקשים לשמור על תחרותיות מול תוצרת מיובאת.

    פתרון: לעומת החקלאות המסורתית, ההידרופוניקה היא שיטת גידול בעלת יעילות מקסימלית בכל הקשור לשימוש במים. רוב המערכות ההידרופוניות שנמצאות היום בשימוש פרטי או מסחרי פועלות בשיטה המחזורית ומשתמשות ב1-15 אחוזים בלבד מצריכת המים של החקלאות המסורתית בעבור אותה כמות צמחים ולמעשה חוסכות 85-99 אחוזים, זהו הבדל עצום.
    היתרון המשמעותי הזה הוא בשורה כלכלית ואקולוגית משמחת אשר מהווה את פתרון הבעיה הראשונה שמציע הקונספט ההידרופוני לחברה הישראלית למשאב המתחדש (והמתכלה) הזה.

    עובדים זרים או כח עבודה מקומי?

    הידרופוניקה בחקלאות עירונית
    מודעת דרושים לאיוש חווה הידרופונית על גג הדיזינגוף סנטר בתל אביב

    בעיה: מכשול כלכלי נוסף שעומד בדרכם של החקלאים המסורתיים אל ריווחיות כלכלית הוא למעשה גם עמוד התווך של העסק שלהם, העובדים. כל שדה צריך ידיים עובדות ולמרות שהיו רוצים לקבל צעירים ישראלים וחדורי מוטיבציה לעבוד בשדותיהם, מסיבות רבות שאינן חד משמעיות, הכח העובד הוא לרוב כח זר שמוציא את משכורתו החוצה מהמדינה.

    יתרה מכך, חקלאי שיבקש לרשום עובד זר חדש ישלם אגרה בגובה 2,800 ש”ח, את כל תנאי האש”ל של מחייתו וכמובן גם משכורת. בסך הכל בממוצע העסקת עובד זר עולה לפחות 70,000 ש”ח בשנה וחקלאים רבים אינם מרוויחים מספיק בכדי להצדיק את העסקתם ומסיימים את השנה בהפסדים.

    פתרון: הפתרון ההידרופוני לבעיית הידיים העובדות טמון בשתי נקודות עיקריות:
    1. החקלאות ההידרופונית אוטומטית ברובה, מחשבים מנטרים את הפעילות בחממות ועל בני האדם רק לפקח שהכל כשורה, להגיב כשנדרש ומדי פעם לבצע עבודות תחזוקה וקטיף. האוטומציה שבהידרופוניקה מאפשרת העסקה של עד פי 10 פחות כ”א על יותר שטח ותוצרת, עובדה אשר חוסכת באופן מיידי סכומי כסף משמעותיים.
    2. העסקת אוכלוסיה מקומית בחקלאות היא נדבך מבורך שמגיע כשחקלאות עירונית, היי טקית ומתקדמת נכנסת לתחומי הקהילה. העסקת צעירים מקומיים תתרום לא רק לשמור את הכסף בתוך העיר, אלא גם לייצור דור חקלאים חדש והיי טקי שיפתח ויפריח את החקלאות המקומית.

    ‘קנה אדמה, לא מייצרים את זה יותר’

    גידול לגובה בהידרופוניקה בחקלאות עירונית

    בעיה: החקלאות העולמית כבר כרתה יערות וחורשים טבעיים בגודל של יבשות אפריקה ודרום אמריקה ביחד למען גידולי חקלאות והסבה נזק של ממש לאקולוגיה העולמית. נכון שחלק גדול מהאחריות נופלת גם על מגדלי הבשר אך כך או כך העתיד מייצר לנו משוואה שאסור לנו להתעלם ממנה: גידול דמוגרפי = הקטנת וייקור השטחים המעובדים לחקלאות. כיום בישראל השטחים המעובדים מהווים כ-15% משטח המדינה ונמצאים בירידה מתמדת בעקבות תופעת הפרבור, משמע, ככל שיש יותר אנשים, כך מצטמצמות ומתייקרות הקרקעות לחקלאות בישראל ועובדה זו מהווה בעיה ממשית לעתיד החקלאות המסורתית.

    פתרון: גם הפעם ההידרופוניקה מצליחה לפתור בעיה אחת פעמיים:
    1. הניתוק מהתלות באדמה מאפשר לחקלאות להשתלב בכל מקום, אפילו בחלל. עובדה זו מעניקה להידרופוניקה את הכח להכניס גידולי מזון מתקדמים למקומות בלתי אפשריים שלא חלמנו שניתן לגדל בהם לפני, כמו באמצע המדבר באתיופיה או באמצע תל אביב ועובדה זו פותחת בפנינו מלאי ‘אדמות’ בלתי נגמר כמעט הודות לעובדה שאין צורך באדמה!
    2. אם לא צריך אדמה, אז למה לגדל בגובה האדמה? ההתפתחות המודרנית של ההידרופוניקה המסורתית באה לידי ביטוי בעיקר במערכות הידרופוניות אנכיות שמצליחות לגדל לגובה וחוסכות מקום רב מאוד בגידול התוצרת, כמה רב? לאחרונה סיקרנו כאן את מפעל סוני ביפן שהומר לחממה הידרופונית שמגדלת פי 100 יותר תוצרת יחסית לחקלאות מסורתית על שטח זהה. המשמעות של עובדה זו היא שתיאורטית אין גבול לכמות הירקות שניתן לגדל על מ”ר בשיטה ההידרופונית, מה שלפתע מאיר את החקלאות המסורתית באור וינטאג’י מיושן.

    יותר יבול בפחות זמן

    אם להיות כנים הסעיף הזה אינו באמת בעיה קיימת, אלא יותר פער שנוצר בין שתי שיטות הגידול שמעלה שאלה מהותית על יעילותה של החקלאות המסורתית; עניין ידוע הוא העובדה שבהשוואה בין שני צמחים זהים שנלקחו מאותו צמח אם, זה שיגדל בשיטה ההידרופונית יגדל ויניב פרי מהר יותר. אם לא די בכך, הוא גם צפוי להניב יותר פרי! על ההשוואה בין שתי שיטות הגידול תוכלו לקרוא כאן או כמובן לעשות את הניסוי אצלכם בבית.

     

    אם הכל כל כך טוב, מדוע ההידרופוניקה טרם השתלטה על החקלאות העירונית?

    התשובה לשאלה המצויינת הזו היא כזו שכל אחד מכם יוכל לנחש בעצמו, נכון מאוד, כסף. על אף היתרונות הרבים שלאורך זמן באים לידי ביטוי גם בחסכון כלכלי משמעותי, ההידרופוניקה מתפשטת באיטיות יחסית משום העלויות הראשוניות הגבוהות ליישומה.

    שלא כמו בחקלאות המסורתית, ששם אם יש לך אדמה, זרעים ומים (וטרקטורים, פועלים זרים, דשנים וכו’) – אתה יכול לייצר מזון, בהידרופוניקה יש צורך בקצת יותר השקעה כלכלית ראשונית שכוללת חממה ממוחשבת, מערכות הידרופוניות, מערכות דישון והשקייה אוטומטיים, משאבות, דשנים נוזליים ועוד.

    בנוסף, משום צעירותו של התחום בארץ, לא קיים מודל או יישום מוכן שניתן פשוט לחשב על פיו. כל חקלאי שירצה להמיר את תוצרתו להידרופוניקה ולהכניסה למרכזי הערים, יצטרך להחזיק בחזון עצמאי, לבצע מחקר מעמיק, לבנות תכנית עסקית ולהבין את המשמעויות הכלכליות של המהלך.

    בארה”ב התחום מפותח קצת יותר וקמו להן חברות שמציעות מודלים הידרופונים שונים בעלויות קבועות מראש שיניבו מס’ קבוע של צמחים כאשר לאורך זמן המודלים הללו הופכים ריווחיים יותר ויותר, לרוב מדובר על שיטת הNFT המאוזנת. בנוסף ניתן למצוא ברשת גם תכניות עסקיות להקמת חממה הידרופונית יצרנית באנגלית שניתן על פיהן לבנות תכנית עסקית שתתאים לאקלים והכלכלה הישראלית.

    קיימים בארץ נותני שירותים שיבנו את החממה ויקימו את המערכות ההידרופוניות לפי הצרכים המדוייקים של החקלאי ואם הוא יגיע עם תכנית ברורה ותקציב מתאים, החלום ההידרופוני שלו עתיד להתגשם תוך זמן לא ארוך.

    יש לך תכנית הידרופונית שאתה רוצה ליישם? פנה אלינו לסיוע.

    לסיכום, ככל שהזמן יעבור ועסקים הידרופונים גדולים וקטנים יפתחו, כך התחרות תגבר, המודלים יתגבשו והעלויות יפחתו ויאפשרו יעילות בהקמת חממה הידרופונית לחקלאות עירונית. בנוסף, על האדם שבוחר ללכת בדרך ההידרופוניקה לזכור שהריווחיות שלה נמדדת לאורך זמן ושדווקא מתוך החסכון והיעילות האקולוגית של השיטה נגזרים מירב הרווחים.

    ישראל, מדינה קטנה וצפופה במדבר, זקוקה לפתרון חקלאי מתקדם שכזה אף יותר משאר העולם ולטעמנו זה רק עניין של זמן עד שתל אביב, באר שבע, חיפה, ירושלים ושאר הערים המרכזיות יקשטו את גגותיהן בחוות הידרופוניות יצרניות שיספקו מזון לתושבים.

    רוצה להתנסות בגידול הידרופוני בבית תחילה? מגוון מערכות הידרופוניות ביתיות מחכות לך בחנות האינטרנטית שלנו.

    מה מזהם יותר: ארובות מפעלים או ארוחת הערב שלנו?

    כאשר אנו חושבים על הסיכונים לסביבה, אנו נוטים לדמיין מכוניות וארובות מפעלים, לא את ארוחת הערב שלנו. אך האמת היא, שהצורך שלנו במזון מכיל בתוכו את אחת הסכנות הגדולות ביותר לעולם. עד שנת 2050 העולם יצטרך להאכיל 2 מליארד פיות נוספים. איך אפשר לעשות זאת מבלי להקריס את האקולוגיה העולמית באופן סופי?

    השפעת החקלאות על האקולוגיה העולמית

    ענף החקלאות הוא אחד מהתורמים הגדולים ביותר להתחממות הגלובאלית ע”י פליטת יותר גז חממה מאשר כל הרכבים, המשאיות, הרכבות והמטוסים בכל העולם – ביחד. הזיהום הרב נובע בעיקר מגז מתאן אשר נפלט לאויר על ידי עדרי בקר ושדות אורז, תחמוצת חנקן שנפלטת ע”י שדות מדושנים ופחמן דו חמצני שנפלט יותר ויותר ככל שאנו כורתים יערות בשביל לגדל מרעה לחקלאות.

    החקלאות היא צרכנית המים הצמאה ביותר בעולם והמזהמת הגדולה בעולם, כאשר שאריות דשנים וצואת עדרי בקר מזהמים אגמים, נהרות וחלק נרחב ממערכת החופים האקולוגית בעולם. בנוסף החקלאות מאיצה משמעותית הכחדת מיני חיים רבים ומצמצת את המגוון הביולוגי. בפינוי שדות בר שלמים ויערות בשביל להקים חוות חקלאיות, גרמנו לאבדן בית גידול קריטי, מה שהופך את החקלאות לסיבה העיקרית שעומדת מאחרי הכחדת חיות הבר.

    האתגר הסביבתי שנגרם על ידי החקלאות הוא ענק, אדיר, בלתי נתפס – והוא צפוי רק לגדול ולגבור בדחיפותו בעודנו מנסים להגדיל את התוצרת החקלאית בכל העולם.

    באמצע המאה צפויים להתווסף אל הכדור 2 מליארד פיות נוספים להאכלה – יותר מ9 מליארד בני אדם, אך גדילת האוכלוסיה אינה הסיבה היחידה לכך שנצטרך הרבה יותר מזון. התרחבותו של סטנדרט השפע ברחבי העולם, במיוחד בסין ובהודו, גורמת לעלייה חדה בדרישה לבשר, ביצים וחלב, ויוצרת לחץ לגידול יותר תירס וסויה להאכלת המרעה, התרנגולות והחזירים. אם תנועה זו תמשיך,השילוב שבין גדילת אוכלוסיית כדור הארץ בנוסף להרגלי התזונה החדשים – ייצרו דרישה להכפלת כמות המזון שאנו מגדלים.

    היער הנעלם

    שריפת יער באמזונס בכדי לפנות שטח מרעה לבקר המיועד למאכל

    לאורך ההיסטוריה כאשר הצטרכנו לגדל יותר תוצרת למזון, פשוט כרתנו יותר יערות או גזמנו יותר שדות בר בכדי ליצור חוות חדשות. כבר פינינו איזורים טבעיים שיחד מגיעים לגודלה של יבשת דרום אמריקה למטרות גידול מזון, אבל זה לא הכל, לגידול מרעה בקר פינינו אזור נוסף בגודלה של יבשת אפריקה.

    טביעת רגלה ההרסנית של החקלאות גרמה לאובדן של מערכות אקולוגיות שלמות על כדור הארץ, כולל הערבות של צפון אמריקה והיער האטלנטי של ברזיל אשר בעבר כיסה 1300 מליון דונמים והיום מכסה 195 מליון דונמים בלבד, 85% מהיער נכרת לצרכי חקלאות, המגוון הביולוגי שלו שדומה מאוד לזה של האמזונס נכחד ברובו ובזמן כתיבת שורות אלה יערות טרופיים נוספים ממשיכים להיכרת בקצב מסחרר.

    אך למרות שזו מציאות קיימת ומקובלת, אנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך לענות על צרכי המזון באמצעות כריתת יערות והרחבת שטחי החקלאות.

    כריתת יערות טרופיים זה אחד המעשים המזיקים ביותר שהאנושות עושה לסביבה ונדירות הפעמים שזה נעשה בכדי להאכיל את 850 מליון הרעבים שחיים בעולם כיום. רוב האדמה המפונה לצרכי חקלאות באיזורים הטרופיים אינה תורמת רבות לביטחון התזונתי של העולם אלא נמצאת בשימוש לגידול בקר, פולי סויה למרעה הבקר, עצים ושמן דקלים.

    המסקנה מכל שנאמר לעיל היא אחת: חייבת להנתן עדיפות עליונה להפסקת כריתת יערות ושדות בר לחקלאות.

    חוות ענק או חוות מקומיות יצילו את העולם?

    גידול מזון בשנת 2050 חקלאות העתיד

    לצערנו הדיון בנוגע לגישה באמצעותה אנו צריכים לפתור את בעיית המזון העולמית הפך לויכוח, כאשר החקלאות המסורתית והמסחר העולמי ניצבים נגד חוות גידול מקומיות וחוות אורגניות ולהפך. הטיעונים לרוב נלהבים ותקיפים, וממש כמו הפוליטיקאים שלנו, נראה שהצדדים רק מתרחקים ומתפלגים עוד ועוד.

    אלו אשר מעדיפים את החקלאות הקונבנציונאלית מספרים כיצד המיכון המודרני, מערכות הניקוז, הדשנים והגנטיקה המשופרת של הזרעים, יכולים להגביר משמעותית את התוצר כך שיגיע לסיפוק הדרישה – והם צודקים. בעוד תומכי החקלאות המקומית והאורגנית טוענים שהחוות הקטנות ברחבי עולם יכולות להגדיל את התוצר, לשפר את הדישון ללא חומרי סינטטיים ולמנוע מזיקים בדרכים טבעיות ובכך גם להפסיק להזיק לאקולוגיה העולמית והמקומית – וגם הם צודקים.

    אך כמו בכל דבר בחיים, כנראה שהדרך הנכונה היא דרך המלך באמצע, זו שמאזנת בין הגישות, שלוקחת את מה שנדרש היכן שצריך בכדי להשיג בסופו של דבר את המטרה – להאכיל את האנושות ולשקם את כדור הארץ.

    שתי הגישות מציעות פתרונות נחוצים, אך אף אחת מהן לא תביא אותנו למחוז חפצנו לבדה. יהיה חכם לבחון וללמוד מכל הרעיונות והגישות, החל מהחקלאות האורגנית, דרך חוות טכנולוגיות מקומיות ועד חוות מסורתיות ובסוף לשלב ביניהן לנוסחה המדוייקת והמועילה ביותר עבורנו.

    פתרונות אפשריים לסיפוק דרישת המזון העולמית

    1. להגדיל את היבול בחוות קיימות

    המהפיכה הירוקה שהחלה בשנת 1960 הגדילה את מכסת יבולים באסיה ובדרום אמריקה על ידי שימוש במגוון צמחים משופרים, יותר דשנים, ניקוז יעיל ומיכון מתקדם – אך לא ללא מחיר סביבתי. העולם יכול עכשיו להסב את תשומת ליבו להגדלת ‘פערי היבול’ במדינות יעילות פחות כמו אפריקה, דרום אמריקה ומזרח אירופה על ידי יישום שיטות גידול מתקדמות יותר. בשילוב טכנולוגיית היי-טק ומערכות חקלאות מדוייקות, בנוסף על שיטות הלקוחות מהחקלאות האורגנית, נוכל להגדיל את התוצרת החקלאית באזורים אלה פי כמה. באופן כללי, החקלאות יכולה להיות יעילה יותר והרסנית פחות אם נדע היכן לגדל, מה לגדל ואיך לגדל את זה.

      1. להכניס את החקלאות לערים

    קרדיט: http://watercanada.net

    זו אולי האבולוציה החקלאית המתבקשת ביותר היות וזיהום האויר במרכזי הערים הגדולות צפוי להיות גורם המוות מספר 1 בשנת 2050. תרומתם של צמחים לניקוי האויר היא עליונה והכנסתם לאיזורי מחייה מאוכלסים צפוייה להוריד את התחלואה ולהעלות את איכות החיים של המקומיים.

    חקלאות אורבנית תורמת גם להקטנה משמעותית של המרחק אותו עוברת התוצרת בדרכה מהשדה אל הצרכן, חוסכת בדלקי המטוסים, האוניות והמשאיות וכמובן גם בזיהום האויר הנפלט מהם.

    מעבר לתועלות הברורות שהיא מקיימת כמו יצירת מקומות עבודה, הפחתה משמעותית של ריסוס היבולים, אספקת מזון טרי ובריא יותר לתושבים המקומיים, ניצול שטחים בנויים להקמת חממות ועידוד מודעות ומעורבות אקולוגית, החקלאות האורבנית גם מסוגלת להגיע לרמות יעילות שאף חקלאות קונבנציונאלית טרם הגיעה אליהן.

    כדוגמא ניקח את שיטת הגידול ההידרופונית, אשר מספקת פתרונות טכנולוגיים שמאפשרים לגדל לגובה – עובדה שמאפשרת ניצול שטח מקסימאלי ופוטרת אותנו מהצורך ביותר שטחים וכריתת יערות לגידול יותר מזון (מה גם שגגות הערים הגדולות משוועים לניצולם). כך למשל, מפעל פלדה ישן הוסב לחווה אירופונית בגודל של 6.5 דונם בלבד צפוי להניב מליון ק”ג ירקות בשנה.

    בנוסף, השיטה ההידרופונית מסוגלת לחסוך עד 95% מהמים הנצרכים להשקיית התוצרת החקלאית לעומת הגידול המסורתי. חסכון כה אדיר במי השקייה יתרום רבות למאבק האנושי כנגד הדלדלות משאבים ויוריד משמעותית את צריכת המים העולמית. כמובן שההידרופוניקה הופכת את הגידול הביתי לזמין הרבה יותר בשל העובדה שאינה מסתמכת על אדמה ופותחת את עולם גידול המזון גם בפני תושבי הערים שגרים בבניינים.

    1. גיוס הטכנולוגיה לצידנו

    כל הדרכים להאכיל את אוכלוסיית העולם כולו כבר כאן, אנו מגיעים ליבולים גבוהים יותר ויותר תוך הפחתה של הנזקים הסביבתיים שהחקלאות גורמת. המהפיכה הירוקה שהוזכרה קודם, התבססה בעיקרה על  שני פרמטרים שאינם ברי קיימא – דשנים מבוססי מאובנים ושימוש אינטנסיבי במים, גם המים וגם המאובנים סופיים בהחלט ולמעשה סופם כבר יכול להראות באופק אם נמשיך בזו הדרך. אך החקלאות המודרנית כבר החלה לעשות צעדים גדולים לעבר מציאת דרכים טכנולוגיות חדשניות ליישום הדישון וריסוס המזיקים על ידי שימוש בטרקטורים ממוחשבים המצויידים בחיישנים מתקדמים ו-GPS. חקלאים רבים יוצרים בדרך זו את תמהיל הדשנים המדוייק לסוג האדמה ותנאיה, עובדה המסייעת להקטין למינימום האפשרי את חילחול הדשנים אל מי התהום.

    בנוסף, חקלאים רבים החליפו מערכות השקייה בלתי יעילות במערכות מדוייקות יותר כמו מערכת הטפטפות (המצאה ישראלית). התייעלות טכנולוגית מעלה את כמות התוצרת ומורידה את המשאבים הנצרכים לשם כך.

    1. חקלאות אורגנית, טבעונית ופרמאקלצ’ר

    הרעיון העומד בבסיסן של שיטות הגידול האורגנית, הטבעונית והפרמאקלצ’ר הוא אחד – ללמוד מהטבע כיצד למקסם את גידול המזון תוך פגיעה מינימאלית בסדר האקולוגי. כך למשל השיטה האורגנית מקפידה שלא להשתמש בכימיקאלים לריסוס או דישון המזון ולחפות את הקרקע לחסכון במים, השיטה הטבעונית מקפידה לדשן את האדמה בתוצרים טבעיים שאינם מגיעים מהחי ובכך אינה תורמת לגדילת הדרישה לגידול בקר והפרמאקלצ’ר נסמך כולו על רעיון האיזון שבדברים ומחבר בין תחומים שונים של חיינו יחד עם גידול המזון תוך הפרייה הדדית.

    1. חלקו של האדם הפשוט במאמץ להצלת העולם: שינוי בהרגלי הצריכה

    יהיה הרבה יותר קל להאכיל 9 מליארד בני אדם אם רק אחוז גבוה יותר מהתוצרת יגיע לקיבותיהם של בני אדם. כיום, רק 55% מהקלוריות של התוצרת העולמית מאכילות אנשים באופן ישיר, השאר מאכילות את מרעה הבקר (36%) או שהופכות לדלקים ביולוגים ומוצרים תעשייתיים (9% בערך).

    למרות שרבים מאיתנו צורכים בשר, חלב וביצים מחיות שגודלו בשטחי מרעה גדולים, רק שבריר קטן מאוד מהקלוריות הניתנות לגידולם מגיעות אלינו בחזרה. כך למשל בעבור כל 100 קלוריות של תבואה שאנו מאכילים את הבקר, אנו מקבלים בחזרה רק 40 קלוריות של חלב, 22 קלוריות של ביצים, 12 קלוריות של עוף, 10 קלוריות של בשר חזיר ו-3 קלוריות של בשר בקר. צמצום התוצרים מן החי בדיאטה שלנו יכולה להביא לכך שנגדיל משמעותית את כמות היבולים שמגיעים לצריכת בני אדם במקום לצריכת חיות משק אשר בסופו של דבר משיבות לנו הרבה פחות מזון מזה שניתן להן במהלך חייהן.

    בשל העובדה שאנשי המדינות המתפתחות רק לאחרונה החלו להחשף לתרבות ה’שפע’ שהמערב הורגל אליה משכבר הימים, צריכת הבשר באזורם אינה צפויה לרדת בעתיד הקרוב ומשימת צמצום הבשר מהתפריט תהא משימתם של אנשי העולם המערבי אשר הרגלי התזונה שלהם עשירים (מדי) בבשר.

    אם לא נעשה כן, על אף העובדה שאוכלוסיית העולם צפויה לגדול ב-35% בלבד עד שנת 2050, אנו צפויים לצרוך פי – 2 יותר מזון, זאת אומרת יהיה גידול של 100% נוספים בצריכת המזון. זו האחריות של כל אחד ואחד מאיתנו לסייע להציל את העולם מהשמדה עצמית וזה מתחיל אצלנו בקיבה.

    1. אוכל זה לא זבל!

    כמות המוערכת ב-25% מקלוריות המזון בעולם ועד 50% מהמשקל הכולל של המזון בעולם נזרק עוד לפני שנצרך. במדינות עשירות רוב הבזבוז הזה קורה בשדות, בבית, במסעדות ובסופרמארקטים. במדינות עניות יותר, מזון לרוב אובד בין החקלאי לשוק בשל פתרונות אחסון ושילוח לא יעילים. אנשי העולם המפותח יכולים לצמצם משמעותית את זריקת המזון על ידי פעולות פשוטות כמו הגשת מזון בכמויות קטנות יותר, לא לזרוק מזון לפני או ביום שפג לו התוקף הכתוב על האריזה (נלקח שם מרווח בטחון משמעותי), שמירת ואכילת שאריות ועידוד קפיטריות, מסעדות וסופרמארקטים לנקוט באמצעים מפחיתי בזבוז ותרומה של התוצרת המיותרת לארגוני צדקה.

    מכל האפשרויות שהוזכרו למעלה זה אולי הפתרון הקל והאפקטיבי ביותר.


    אם נסכם יחד את כל האמצעים שניתן לנקוט אשר צויינו מעלה, האנושות תוכל בקלות יותר מלהכפיל את תוצרת המזון שהיא מגדלת בנוסף לצמצום משמעותי של ההשפעה הסביבתית של החקלאות ברחבי העולם.

    אך זה לא יהיה קל, השינויים הללו דורשים שינוי מחשבתי דרמטי אצל רבים מאוד – מהמשקיעים הכלכליים הגדולים, דרך החקלאים שכבר התרגלו שכדי לגדל יותר מזון צריך יותר מקום ויותר משאבים ועד לצרכן הקצה אשר הורגל לשפע חסר מעצורים.

    ההבנה כי כדור הארץ זקוק לאיזון אקולוגי בכדי לאפשר חיים תקינים לבני האדם ושאר המינים הנכחדים סביבו אינה מוטמעת עדיין ברחוב ובחשיבה היומיומית ועל אף שכל הפתרונות כבר כאן, אם לא יהיו אלה שיישמו אותם – גם הכחדותו של המין האנושי תהא בסופו של דבר בלתי נמנעת.

    לא על הירוקים לבדם: 5 ירקות ופירות שניתן לגדל בשיטת ההידרופוניקה

    ההידרופוניקה עובדת. כולנו ראינו את הים הירוק של החסות, הפטרוזיליות, הבזיליקום ושאר הירוקים, אך האם כאן זה נגמר? האם אפשר לגדל פירות וירקות נוספים בשיטה ההידרופונית? ובכן, התשובה הראשונית היא ‘ודאי!’, אך לא ללא תנאים.

    חסידי ההידרופוניקה מתפארים בצמיחה מהירה, בחסכון אדיר במים, בתוצרת נקיה וביעילות גבוהה של ניצול מקום, אך לצערנו החוות היחידות שיצא לרובנו להכיר הן חוות הידרופוניות לגידול חסות, תבלינים ואם אנחנו קצת יותר בעניינים אז גם נחשפנו לעגבניות. האם הדבר מעיד על כך שלא ניתן לגדל שום פרי או ירק אחר בשיטה ההידרופונית תוך הנאה מיעילות כמו זו המודגמת לנו כל העת במחלקת הירוקים?

    התשובה הראשונה והברורה לכל מי שמבין את הקונספט ההידרופוני היא ‘ודאי שניתן’; בבסיסה ההידרופוניקה מושתתת על אותם החוקים המתקיימים בגידולי אדמה, רק שהיא מחליפה את תפקידה של האדמה כמדיום הגידול שאוחז בשורשים.
    בגידול הידרו הצמח זקוק לאותה כמות של שמש, השקייה, אויר, CO2 ואלמנטים תזונתיים בדיוק כשם שהיה זקוק אילו גודל באדמה.

    המסקנה מעובדה בסיסית זו היא אחת: ניתן לגדל כמעט כל דבר בשיטה ההידרופונית. החל מירקות שורש ועד לעצים, כל עוד מסופקים להם פלטפורמות הגידול המתאימות לצרכים שלהם.

    מדוע אם כך אנו רואים רק גידולים הידרופונים ירוקים?

    התשובה לכך טמונה במודלים עסקיים מוכחים. השוק מתפתח באופן שממנף ידע לתועלת עסקית. הפלטפורמה היישומית הזולה ביותר, בעלת התועלת המהירה ביותר וההוכחות המוצקות ביותר בשוק צעיר כמו גידולים חקלאים הידרופונים, היא זו שצפויה לתפוס את מירב הייצוג העסקי של החקלאות המודרנית הזו וזה אכן מה שקרה.

    מפעלי חסות ותבלינים אימתניים שמגדלים מליוני קילוגרמים בשנה קמים כמו פטריות אחרי הגשם, ולהערכתנו השלב הבא יהיה בלתי נמנע, והיעילות של השיטה תבחן באופן מסחרי – עסקי גם עם פירות וירקות נוספים.

    גידול ירקות הידרופונים בבית

    למגדל ההידרופוני הביתי החדשות טובות קצת יותר, משום שיש לו את החופש להתנסות ולחקור בעצמו ללא הסיכונים הכלכליים העצומים שכרוכים בגידולים תעשייתיים. עובדה זו יצרה תהודה הידרופונית ברשת וניתן כבר היום למצוא מגדלים ביתיים מסורים שבוחנים ומגדלים בעצמם ירקות ופירות מגוונים יותר, ואספנו חמישה מהם לפניכם:

    ירקות ופירות בגידול הידרופוני

    1. אבטיח הידרופוני

    סרטון הYouTube הזה מדגים כיצד ניתן לגדל בתנאי מעבדה כמעט שיח פרי גדול כמו האבטיח בשיטה ההידרופונית. במערכת המצולמת מונחות שישה אדניות עם מצע גידול הידרופוני ושתיל אבטיח אחד בכל אדנית. צינור המוביל מים מועשרים בדשנים עובר מעל האדניות ומטפטף את הפתרון התזונתי אל תוך המצע. התוצאה מרהיבה, שלוחותיו של שתיל האבטיח התפרסו לכל מקום ומעמדים ייחודיים יושמו מתחת לכל פרי. מצבו הבריאותי של הצמח נראה נהדר ואפילו המוזיקה ברקע נעימה לאוזן. הסרטון הזה מוכיח שאנו יכולים להכניס את האבטיח לרשימת הפירות, שאם גידולם יקבל יישום עסקי יעיל נוכל לראות בעתיד בחוות הידרופוניות מסחריות.

    2. מלפפונים הידרופונים

    מלפפונים הידרופונים - ליחצו על התמונה לצפיה בסרטון you tube. קרדיט: Dean Wu
    מלפפונים הידרופונים – ליחצו על התמונה לצפיה בסרטון you tube. קרדיט: Dean Wu

    התמונה המדהימה הזו מציגה לפניכם את התוצאות הגבוהות אליהן ההידרופוניקה מסוגלת להגיע מבחינת מדדי תנובה ביישום נכון. מדובר בסך הכל בערכה ביתית שדין וו, מרצה להידרופוניקה בכמה תיכונים, בנה על מנת ללמד בעזרתה את השיטה ההידרופונית לתלמידיו בתנאים מבוקרים. הוא השתמש בנורות לד ובשיטת הNFT ויצר חלל גידול מחופה ניילון כסף מחזיר אור ופתרון הדליה ל8 שתילי המלפפונים הצעירים. ביום ה-35 תלמידו של דין קטף את התנובה הראשונית – 8 מלפפונים גדולים ויפים, הקטיף האחרון התבצע ביום ה-80 כאשר בסיכומו של הגידול דין ותלמידיו נהנו מ-181 מלפפונים טריים.

    אחד היתרונות הבולטים בשיטת הגידול ההידרופונית לעומת הגידול באדמה הוא בריאות הצמח. כל מגדל מסורתי מכיר את האתגר שבהתמודדות מול מזיקים שאוכלים את הירקות שלך לפניך. השיטה ההידרופונית מקטינה באופן משמעותי את השפעת המזיקים על הגידולים שלכם, וזה חברים, עוד ‘V’ גדול בעמודת הסיבות לכך שבמוקדם או במאוחר אנו נראה יותר ויותר תוצרת הידרופונית גם על המדפים בסופר.

    3. תפוחי אדמה הידרופונים

    תפוחי אדמה קטנים הגדלים בשיטה האירופונית במערות
    תפוחי אדמה הידרופונים. קרדיט: http://www.proseedpotatoes.com

    הדוגמא השלישית שלנו לגידול ירק הידרופוני היא לא אחת הצפויות ויתכן מאוד שחלקכם אפילו פקחו את עיניהם בפליאה כשראו את תפוחי האדמה נתלים כך על שורשיהם, אך דווקא היא מגיעה מחממות מסחריות היושבות בסקוטלנד ומגדלות תפוחי אדמה קטנים במערות הידרופוניות.

    גידול הירק האהוב בשיטה המודרנית הזו הצליח להביא לידי ביטוי כמה יתרונות מרכזיים על פני הגידול באדמה:

    • גדל מהר יותר
    • מוציא יותר שלוחות של שורשים ופקעות
    • ניתן לקטוף מאותו השתיל ולהשאיר אותו בחיים לתקופות ארוכות יותר ובכך להאריך את תקופת הקטיף
    • העובדה כי מדובר בקטיף תפוחי אדמה צעירים משתילים בוגרים מקנה להם את החסינות והעמידות של השתיל הבוגר
    • מאפשר להשביח זנים ולהפיק זרעים בעלי תכונות גנטיות טובות יותר

    4. פלפלים הידרופונים

    בגזרת הפלפלים ההידרופונים מצאנו ברשת את שתיל הפלפל הכתום והמפלצתי הזה. על אף העובדה שחוות פלפלים הידרופוניות פועלות ברחבי העולם, גודלו המדהים וכמות הפלפלים שעליו גרמו לנו להביא דווקא אותו אליכם הפעם. כפי שרואים בסרטון, השיטה הצליחה למקסם את הפוטנציאל הגנטי של שתיל פלפל בודד אשר מלכתחילה הונבט בערכה הידרופונית ביתית.

    המערכת המכילה את השתיל המפלצתי הוכנה ע”י חובב גינון שאף פרסם סרטון ‘עשה זאת בעצמך’ להקמת הערכה הזו ממש. הערכה לא מצריכה משאבה או חמצן והיא בנויה מקופסת אחסון גדולה כאשר הפתרון התזונתי ההידרופוני נמצא בתחתיתה ומוגבל בגובהו ע”י חור פשוט. השתיל יושב בתוך מצע גידול (אפשרי גם אדמה) על גבי חוצץ פיזי מחורר בתוך הערכה מבלי לגעת במים. אדי הפתרון התזונתי (מים + דשן) עולים אל המצע ומושכים את שורשי הצמח לכיוונו, כאשר הם מגיעים אל הפתרון התזונתי שבתחתית הערכה – זה הזמן בו הצמח מתחיל לתפוס תאוצה אמיתית ולגדול להיות הפלא שאנו רואים בסרטון. מוזמנים לנסות את זה בבית ולשלוח לנו תמונות שנפרסם כאן!

     5. תותים הידרופונים

    חממה הידרופונית לגידול תותים
    תאמינו או לא אבל הפלטפורמה ההידרופונית שמגדלת את התותים האלה – מיוצרת בישראל. קרדיט: חברת מפל

    גם התותים המתוקים שאנחנו אוהבים כל כך גדלים היטב בשיטה ההידרופונית. עדות נפלאה לכך הן שלל ערכות הגידול הביתיות שמוצגות באינטרנט מעוטרות בפירות היפים הללו, אך יתרה מכך, דווקא גידול התותים ההידרופוני נכנס אל עולם החקלאות המסחרית. הדוגמא שהובאה בתמונה שלעיל היא של חברה ישראלית בשם ‘מפל’ אשר מעניקה שירותי הקמה לקונסטרוקציות גידול מנותקות מהאדמה בכל העולם.

    זה הכל?

    למען האמת, וכפי שנכתב בתחילת הכתבה, ניתן לגדל בשיטה ההידרופונית כמעט כל דבר אם מספקים לצמחים את התנאים האופטימאליים הנחוצים להם, ישנם אפילו מקומות בעולם שעצים מרשימים גדלים בתוך דליים הידרופוניים.

    כיום יישום השיטה ההידרופונית שכיח יותר בגידולי מיני חסות ומגוון ענק של תבלינים ירוקים שזה לכשעצמו שוק חקלאי עצום שכבר הוכיח את עצמו. יחד עם זאת ההידרופוניקה תמשיך להתפשט למיני ירקות, פירות, שיחים ועצים נוספים ככל שהתחרות תגבר והקונסטרוקציות יוזלו, זה דרכו של כל שוק מסחרי חדש ומתפתח. כל שנותר לכם כאנשים פרטיים לעשות זה להמתין בסבלנות להתפתחות החקלאות הטכנולוגית ברמה המסחרית ובינתיים לגדל בעצמכם בערכות ביתיות שתרכשו או תבנו בעצמכם.

    מליון ק”ג ירקות בשנה | חווה אירופונית מקורה תפתח במפעל פלדה

    ניוארק שבניו ג’רזי תהיה בקרוב הבית לחווה האנכית המקורה הגדולה ביותר בעולם.

    מפעל פלדה לשעבר יומר לחווה אירופונית מקורה בגודל של כ6500 מ”ר. החווה האורבנית, שתשתמש בטכנולוגיות של חברת AeroFarms, תהיה מסוגלת לייצר קרוב למיליון ק”ג של ירקות ועשבי תיבול בשנה ברגע שתפעל באופן מלא.

    המתחם החדש בשווי 30,000,000 דולר, מגמד את החווה האנכית המקורה ביפן (בגודל מרשים של מעל 2300 מ”ר), שעד כה הייתה הגדולה בעולם.

    צילום אווירי של החווה האורבנית המקורה הגדולה בעולם, בניו ג'רזי. החווה משתרעת על שטח של 6500 מ"ר
    צילום אווירי של החווה האורבנית המקורה הגדולה בעולם, בניו ג’רזי. החווה משתרעת על שטח של 6500 מ”ר. קרדיט תמונה: AeroFarms

    בעזרת מיזוג החקלאות עם טכנולוגיות מתקדמות, החווה תהיה יעילה פי 75 מחוות קונבנציונליות בשדות פתוחים. מערכות הגידול של AeroFarms מסתמכות על מנורות לד (LED), טכנולוגיות האיירופוניקה (שבה צמחים גדלים בערפל תזונתי עשיר), ובקרות אקלים מתקדמות, הצמחים גדלים על מדפים שנערמו אחד על השני, ללא שמש, אדמה או חומרי הדברה.

     

     

     

     

    בד המיקרופליס עוזר בתהליך הנביטה, גידול והקציר. לבד המיוחד ישנם מספר יתרונות כגון : אמינות, אפשרות לשימוש חוזר, יכולות ניקוי ותברואה מוגברים, וקציר יעיל של מוצר יבש ונקי.
    קרדיט תמונה: AeroFarms

    הצמחים מושרשים בבד מיקרופליז (microfleece) לשימוש חוזר שנערמו באדניות מודולריות וירוססו על ידי ערפל תזונתי תחת תאורת מנורות לד (LED). בד המיקרופליס עוזר בתהליך הנביטה, גידול והקציר. לבד המיוחד ישנם מספר יתרונות כגון : אמינות, אפשרות לשימוש חוזר, יכולות ניקוי ותברואה מוגברים, וקציר יעיל של מוצר יבש ונקי.  גידולים אלה לא דורשים אדמה, צורכים 95% פחות מים ולא יוצרים זיהום חקלאי. החווה האורבנית תמוקם באיזור תעשייה בשטח 3 דונם בשכונת מסילת רכבת לשעבר, המבנה ירחיב את התפוקה החקלאית באיזור ויספק כמעט 100 מקומות עבודה חדשים לתושבים. גישה כזו מציעה תפקיד אפשרי בעתיד למחוזות תעשייתיים מוזנחים ברחבי העולם, הופכת תשתיות שאינן בשימוש בערים חלשות לחללי גידול פוטנציאלים עבור החקלאות האורבנית.

    בכל הנוגע לחדשנות ויעילות במנורות הגידול, החברה משתמשת בטכנולוגיית LED וממקדת את ספקטרום התאורה לאורכי גל המתאימים ביותר לתהליך הפוטוסינטזה של הצמחים, ובכך מייעלת את התהליך וצורכת פחות אנרגיה. כמו כן עקב חוסר ההתחממות של מנורות הלד, ניתן למקמן קרוב יותר לצמחים, ובכל להגביר עוד יותר את התפוקה למטר מרובע.

    בכל הנוגע לחדשנות ויעילות במנורות הגידול, החברה משתמשת בטכנולוגיית LED וממקדת את ספקטרום התאורה לאורכי גל המתאימים ביותר לתהליך הפוטוסינטזה של הצמחים, ובכך מייעלת את התהליך וצורכת פחות אנרגיה. כמו כן עקב חוסר ההתחממות של מנורות הלד, ניתן למקמן קרוב יותר לצמחים, ובכל להגביר עוד יותר את התפוקה למטר מרובע.

    בסרטון הבא, מנכ”ל ומייסד AeroFarms, דיוויד רוזנברג מסביר כיצד ניתן להתאים את תנאי הגידול כגון תאורה, חמצן, פחמן דו חמצני, טמפרטורה וחומציות בתוך חווה כדי ליצור את הסביבה המושלמת לגידול.

    “אם אנו מדברים על האכלת 8 או 9 מיליארד תושבי כדוה”א, אנחנו צריכים פרדיגמה חדשה לגידול המזון שלנו. הפרויקט המדובר זה בדיוק זה, זהו העתיד” – אמר רוזנברג על הפרויקט החדש.

    על פי תחזיות של האו”ם, אוכלוסיית העולם תגיע ל9.6 מליארד אנשים בשנת 2050, 86 אחוזים מהם יחיו בערים שעלולות להיות רחוקות מהחוות מסורתיות. לאנשים שחיים בערים מסחריות גדולות כמו ניוארק, חוות גורדי שחקים מהסוג הזה יספקו מזון טרי ומזין כל השנה.

     

    מצע גידול הידרופוני: מה זה, תכונות נדרשות וסוגים

    ההחלטה התקבלה: אתה רוצה לגדל משהו עם המערכת ההידרפונית המגניבה ששמעת עליה. אולי כבר החלטת איזה סוג של מערכת ואולי עדיין לא, אבל בכל מקרה תצטרך לדעת באיזה מצע גידול להשתמש. מערכות הידרופוניות אינן עושות שימוש באדמה, עובדה שפותחת עולם חדש של אפשרויות כשאתה צריך לבחור את מצע הגידול המתאים מתוכו.

    מה זה מצע גידול?

    מצע גידול הידרופוני הוא חומר אינרטי נטול ערך תזונתי אשר משמש כמדיה להתפתחות שורשי הצמח ומהווה תחליף לאדמה בגידולים הידרופונים. ישנם סוגים רבים של מצעים כמו: צמר סלעים, פרלייט, ורמיקוליט, סיבי קוקוס, חצץ, חול, טוף ועוד.
    את מצע הגידול שמים בתוך כוסות רשת או אדניות והוא מהווה גם את המדיום הפיזי שמעניק לצמח יציבות בעת הצמיחה.

    מה התכונות הנדרשות ממצע גידול הידרופוני?

    התכונות הנדרשות ממצע הגידול שלנו הן שילוב התכונות שדורש הצמח שבחרנו לגדל בשילוב המערכת בה אנו מגדלים אותו. לרוב הצמחים אותן דרישות כלליות אשר יסייעו להם לשאוף אל השגת מקסימום הפוטנציאל הגנטי שלהם: אווריריות שתסייע לקליטת חמצן חיוני באזור השורשים ותמנע ריקבון, ואחיזה טובה שתאגור בפלטפורמת הגידול את הנוזלים והחומרים התזונתיים ותהפוך אותם זמינים לצמח.

    באופן כללי ישנו מרכיב נוסף בבחירת מצע שתילה לגינון המסורתי שאנו משלימים באופן שוטף בגידול הידרופוני והוא פוריותה ועושרה התזונתי של האדמה. בשל העובדה שבגידול הידרו אנו משתמשים במצע מנותק נטול ערך תזונתי עלינו להשלים את צרכיהם התזונתיים של הצמחים על ידי דשנים הידרופונים מתאימים

    סוגי מצע בסיסיים להידרופוניקה

    1. מצע קוקוס

    recovergreenroofs.com

    מצע קוקוס הוא המצע ה’ירוק’ והידידותי ביותר לסביבה ויתכן ששימוש בו הוא בעל הנזק הנמוך ביותר לאקולוגיה העולמית. הוא מורכב מסיבי קליפות קוקוס שנזרקות מתעשיית הקוקוס מה שהופך אותו ל-100% אורגני. תפקידה של קליפת הקוקוס בטבע להגן על זרעי הקוקוס מהשמש החמה ומהמים המלוחים בעת שהם מופרים ומתפתחים לפרי. באותו האופן, מצע קוקוס מסייע לזרעים ונבטים להתחיל היטב בעוד הוא מגן עליהם מהתפתחות פטריות ומליחות.

    מצע הקוקוס גם מצטיין ביחס הנהדר בין מים לאויר שהוא סופח לתוכו ואחיזתו הנפלאה את המים. למעשה, אחיזת המים הגבוהה שלו הופכת את המצע לבחירה לא נכונה עבור מערכות ריקון והצפה בעוד שהוא מושלם למערכות טפטוף הידרופוניות.

    2. מצע צמר סלעים

    /www.mosesong.com עגבניות במצע צמר סלעים

    צמר סלעים הוא חומר שעשוי מסלעים שהומסו ונמתחו אל סיבים ארוכים ודקים שיוצרים מצע דמוי צמר שדומה מאוד לפייבר-גלאס (סיבי זכוכית לתעשייה). זהו מצע שכיח למדי שנמצא בשימוש החל משלב ההנבטה ולאורך כל תהליך הגידול של הצמח. כמו מצע הקוקוס, גם לצמר הסלעים אחיזה נהדרת של מים הודות לטבעו הסיבי.

    לצערנו, זהו חומר בלתי מתכלה ולכן קשה מאוד להפטר ממנו לאחר השימוש, ובנוסף האבק שנוצר מצמר סלעים חדש לחלוטין עלול להזיק לבריאות. בטרם השימוש וממש לאחר פתיחת האריזה, עליך קודם כל להטביע ולהספיג אותו במים עמוקים בעלי חומציות מאוזנת ולנקז תוך שאתה לובש הגנה לעיניים ולנשימה.

    הצמר סלעים מגיע במגוון גדלים וצורות ויכול לשמש כמצע גידול במערכות הידרופוניות מסוג טפטפות, כמדיום מקבע ופלטפורמת הנבטה נוחה במערכות מסוג NFT, מערכות אירופוניות ועוד.

    3. מצע הידרוטרון – כדורי חימר

    הידרוטון זול כדורי חימר מותפחים מצע גידול הידרופוניהידרוטרון הינו מצע כדורי חימר אשר הורחבו והוקשו לצורתם העגולה ומלאת הנקבוביות והוא מהווה את אחד ממצעי הגידול הפופולאריים ביותר לגידול הידרו. ההידרוטרון מתנקז במהירות, בעל חומציות נייטרלית, נטול השפעה תזונתית על הצמחים ושומר על סביבה ‘נקייה’.

    שלא כמו מצעים אחרים, מצע ההידרוטרון ניתן לשטיפה ושימוש חוזר, עובדה שבעצם חוסכת כסף לטווח הארוך. הנקבוביות בתוך הכדורים מרחיבות את שטח הפנים ומסייעות באחיזת חמצן וצורתו העגולה של המצע משאירה מספיק חללים פתוחים לצמיחת שורשים ומאפשר ניקוז קל ומהיר במערכות מסוג הצפה וריקון.

    ניתן לשלב הידרוטרון וקוקוס ביחס של 50%-50% לתערובת ‘נושמת’ בעלת יכולת אחיזה טובה למים. שימו לב: מיטות מלאות במצע הידרוטרון כבדות במיוחד!

    4. מצע פרלייט וורמיקוליט

    http://brisbanelocalfood.ning.com שעועית במצע ורמקוליט

     מגדלים רבים משתמשים בתערובת הידרופונית דמויית אדמה אשר מכילה שילוב של פרלייט יחד עם סיבי קוקוס או ורמיקוליט ויש את אלה שמעדיפים להשתמש בהם בנפרד. גם הפרלייט וגם הורמיקוליט הם חומרים סינטטיים מאווררים שמתנפחים (יחסית) על ידי תהליך חימום שיוצר חומר נקבובי וקל מצויין לאחיזת חמצן במצע הגידול.

    למצע הגידול המשולב רבים מיתרונות הקוקוס שכוללים ספיחה מצויינת של מים וחמצן, אך שימוש במצע בכל מערכת הידרופונית שהיא יצריך פילטר טוב שיסנן את כל החלקיקים הקטנים במחזוריות.