מגוון רחב של כתבות ומאמרים העוסקים בתחום ההידרופוניקה על כל גווניה: מדריכי גידול הידרופוני, חידושים הידרופוניים מהארץ ומהעולם, מדריכי עשה זאת בעצמך לבניית מערכות הידרופוניות, טיפים, יזמות הידרופונית ועוד.
מגוון רחב של כתבות ומאמרים העוסקים בתחום ההידרופוניקה על כל גווניה: מדריכי גידול הידרופוני, חידושים הידרופוניים מהארץ ומהעולם, מדריכי עשה זאת בעצמך לבניית מערכות הידרופוניות, טיפים, יזמות הידרופונית ועוד.
מצד אחד, שיטת הגידול באדמה היא הגידול המסורתי שהיה בשימוש ע"י האנושות עוד לפני אלפי שנים מאז המהפכה החקלאית, ומהצד השני ישנה השיטה לגידול הידרו (הידרופוניקה) – אשר הינה מאוחרת יותר ובה הצמחים גדלים על מים המועשרים בדשנים, אך ללא מצע אדמה. אז השאלה שנשאלת.. איזו שיטה טובה יותר לגידול צמחים?
אחד מהיתרונות החשובים ביותר של גידול הידרו לעומת גידול באדמה, הוא העדרותם של עשבים שוטים ומזיקים בסביבת הגידול. האדמה משמשת כמארחת למגוון חרקים מזיקים וצמחים ופרזיטים , כמו גם צמחים מתחרים שעלולים לקחת את הערכים התזונתיים ואת אור השמש מהצמחים שלך.
כמובן שאם אתה מגדל מס' צמחים בתוך הבית באדניות, הסיכויים הם שלא תתקל בבעיות רבות עם עשבים ומזיקים בהם לא תוכל לטפל כראוי. אך עם זאת, אם אתה מתכנן לגדל מס' צמחים גדול הזקוקים למנה תזונתית הגונה וצריכים לחיות בסביבה נטול מזיקים , אז גידול הידרו הוא בהחלט השיטה הטובה יותר להמנע מלבזבז כסף, זמן ובריאות על הדברות וקוטלי עשבים.
.מערכת שורשים מתפתחת במצע אדמה על מנת להגביר את האחיזה בקרקע ולהגדיל את שטח הפנים של השורשים בכדי שיוכלו להגדיל את הסיכוי לאיתור וספיגה של המים והמינרלים הנחוצים לצמיחתם הנמצאים באדמה. לעומת זאת, בשיטת גידול הידרו, האלמנטים התזונתיים נוכחים בכל מערכת המים בה יושבים השורשים והם זמינים לצריכה ככל שיצטרך הצמח.
זמינות המינרלים במים חוסכת מהשורשים את הצורך להרחיב את חיפושם כשם שקורה באדמה, ולתעל את המינרלים והאנרגיה לצמיחה מהירה וגדולה של הצמח במקום של מערכת השורשים, שזו בעצם הגדילה אותה אנשים רוצים לצמחים שלהם. יותר מכך, צמחי הידרו לא צריכים שתילה מחדש בכדי להרחיב את טווח התפשטות השורשים שאולי הוגבלו באדנית הראשונית בה נשתל.
צמחי הידרו למעשה מקבלים אספקה מתמדת של המים עם האלמנטים והמינרלים החיוניים לצמיחתם, ובכך מגיעים לבגרות מהר יותר לעומת צמחים שגודלו באדמה. עלול להשתמע מכך כאילו שיטת ההידרופוניקה צורכת יותר מים מאשר שיטת הגידול באדמה, אך ההפך הוא הנכון במקרה הזה, משום שמערכות הידרו בכלליות משתמשות בעד כ-85% פחות מים לעומת גידולים באדמה.
התשובה היא כן. מאחר וגידול הידרו תלוי בהוספת מינרלים ואלמנטים מאוזנים ושונים בזמנים שונים במהלך הגידול, בהחלט אפשרי לבצע טעויות בעת ערבוב הדשנים , טעות שכזו מוזרמת אוטומטית לכל הצמחים המשורשרים למאגר המים, באם הטעות תוקנה תוך זמן קצר לא צפוי נזק לצמחים, אך אם הטעות חמקה מן העין, יבחין המגדל בסימני עודף או מחסור בצמחים תוך זמן מה.
אין ספק שמערכות גידול הידרו אינן מסובכות ודי קלות להפעלה ותחזוקה , אך דורשות מנה גדושה של תשומת לב, דיוק ומחקר.
לגידול הידרו יתרונות רבים עבור המגדל והצמחים ההידרופוניים וגידול נכון יאיץ את תהליך הצימוח ויביא את הצמחים לבגרות מהר יותר מאשר גידול באדמה.
אך גם הגידול המסורתי באדמה הוכיח באלפי שנות קיומיו כי המגדל המסור צפוי להנות מתוצאות טובות שאינן נופלות מגידול הידרו ואם נודה על האמת.. גם מתרפיה לא רעה בכלל.
ההידרופוניקה התפתחה בשנים הראשונות של המאה ה-16, אך ידוע לנו שתרבויות מוקדמות יותר השתמשו בשיטה הרבה לפני. הגנים התלויים בבבל, או הגנים הצפים של האזטקים במקסיקו הם רק חלק מהדוגמאות של עולם ההידרופוניקה.
ישנם רישומים של ההירוגליפים המצריים, שמתוארכים מאות שנים לפנה"ס, המתארים את שיטת גידול הצמחים במים.
היישום של ההידרופוניקה הוכיח את עצמו על ידי מתן מזון לכוחות האמריקאים המוצבים באיים באוקיינוס השקט בשנות ה – 40 המוקדמות.
בשנת 1945 חיל האוויר האמריקאי פתר בעיה של אספקת ירקות טריים לחיילים על ידי השמת מערכות הידרופוניקה בקנה מידה גדול על האיים הסלעיים שלא היו מסוגלים לייצר יבולים כאלה בעצמם.
בשנות ה-50 השימוש המסחרי של הידרופוניקה התפזר ברחבי העולם למדינות כמו איטליה, ספרד, צרפת, אנגליה, גרמניה, שוודיה, רוסיה וישראל. היום יותר ויותר מדינות משתמשות בהידרופוניקה כדרך לייצר מזון איכותי עבור אנשים, אפילו בעזה ישנם גגות רבים מלאים בערכות הידרופוניות שופעות.
אנו אוכלים חלקים שונים בצמח ולכן לא כל ירק זקוק להאבקה. גידולי עלים ושורש (חסה, כרוב, סלק, וכו ') אינם מצריכים האבקה, מפני שאנו אוכלים אותם לפני שהם מגיעים לשלב הפריחה במחזור החיים שלהם. עם זאת, ישנם צמחים שאנו אוכלים (כמו עגבניות, לימונים ופלפלים) שכן מצריכים האבקה על מנת לייצר פרי או זרעים.
דבורים (ומאביקים אחרים) עפות מפרח לפרח, שותות צוף ובתמורה מפיצות אבקה. אבקה היא המרכיב הזכרי של פרח (זרעו של הפרח, אם תרצו). כאשר הוא מועבר לפרח אחר, האבקה נכנסת לתוך שחלת הפרח (החלק הנקבי בפרח) ומפרה בכדי לייצר פרי. תהליך זה לא יוכל להתרחש ללא סיוע מאביק.
עם זאת ישנם צמחים בעלי שני "איברי הצמח" (האבקנים והשחלה) ויכולים להאביק את עצמם, אך הם עדיין יזדקקו לקצת עזרה.
מאחר ובשנים האחרונות אוכלוסיית הדבורים נמצאת בסכנה בשל מוות פתאומי, לעיתים מסתורי של נחילים שלמים, מראה דבורה על פרח בערכות ההידרופוניות שלכם ובגינות יהפוך שכיח פחות ופחות, את תפקידן של הדבורים אסור לקחת כמובן מאליו ויהיה זה בהחלט רעיון לא רע לתת יד לכמה מגידולי המאכל שלך. זה די פשוט.
גידולי עלים ושורש (כמו תרד, גזר, בצל, ותבלינים): אל תדאגו להם! הם לא זקוקים להאבקה. פשוט קטפו אותם ובתאבון.
צמחים בעלי יכולת האבקה עצמית (עגבניות, פלפלים, חצילים, שעועית ואפונה): הם בדרך כלל יכולים לטפל בעניין בעצמם, אבל בהחלט תוכלו לעזור להם – תנערו מעט את הפרחים (בעדינות) כדי לעזור לאבקה להתפזר.
או תנסו את השיטה הבאה
ישנם צמחים כמו קישואים, מלפפונים, מלונים ורוב הפירות, הזקוקים להחלפת אבקה עם שכניהם בכדי לייצר פירות. לקישואים, מלפפונים ומלונים יש פרחי זכר ונקבה נפרדים. הפרחים הזכרים יהיו עמוסים באבקנים, ולפרחי הנקבה יש בדרך כלל מה שנראה כמו פרי זעיר הבולט מהבסיס. הפירות והירקות האלה זקוקים להכי הרבה עזרה ויש להאביקם כדי לייצר פירות.
1. יש לחכות עד ששני הפרחים, הזכר והנקבה הם בשיא פריחתם – עליי כותרת פתוחים לרווחה.
2. קחו מכחול צבעי מים או כל מברשת אחרת(קטנה). תעבירו בעדינות על דפנות הפרח הגברי (תוכלו לראות את האבקה הצהובה או הכתומה על המברשת).
3. העבירו את המברשת על השחלה (פיסטיל) הפרח הנקבי (השחלה נמצאת במרכז הפרח הנקבי.לא תוכלו לפספס.)
זהו זה, עשיתם את זה! תהליך האבקה הסתיים בהצלחה. אתם אמורים לראות את הפירות מתחילים להיוצר בימים הקרובים. תמשיכו לחזור על התהליך עם הפרחים הבאים,ויהיה לכם אחלה יבול תוך זמן קצר.
אם הצמח בכל זאת לא התחיל להצמיח פרי כעבור מספר ימים, (פרות זעירים אינם מופיעים או שהם מצטמקים ומתייבשים) אז כנראה משהו אחר השתבש בתהליך האבקה. שוק כזה או אחר יכול לגרום לצמחים שלכם לחסוך באנרגיה ולשכוח לגדל פרי.
איזה סוג של שוק? לחות לקויה, מחסור באור, וחסכים תזונתיים עלולות לגרום לנפילת פרי. סיבה שכיחה נוספת היא גלי חום באמצע הקיץ.
שינויי טמפרטורה חדים ביום ובלילה עלולים לשגע את הצמח, וכתוצאה מזה ינשור הפרי. אל תיכנסו לפאניקה!
אם תקררו את החדר הגידול ההידרופוני שלכם, אתם תראו פרחי נקבה חדשות מופיעות, בשלב הזה אמורה להתרחש האבקה מוצלחת.
על פי דיווחי האו"ם,אוכלוסיית העולם צפויה לגדול לכ –9.1 מליארד עד שנת 2050. ארגון המזון והחקלאות של האו"ם טוענים שמשמעות האכלת כל האנשים האלה תהיה הגדלת ייצור המזון ב-70%, באמצעות שילוב של יבולים גבוהים יותר ולהרחבת השטח המעובד. אבל הקרקעות הזמינות הנוספת עבור עיבוד חקלאי מפוזרות בצורה לא אחידה, וחלקים גדולים ממנה מתאימים לגידול כמה יבולים מסוימים בלבד. אז למה לא ליצור קרקעות חקלאיות נוספות ע"י בנייה כלפי מעלה?
בנוסף ליצירת אדמות חקלאיות מהאוויר, החווה האנכית יכולה לחתוך את עלויות ההובלה ופליטות הפחמן דו חמצני הקשורים להעברת מזון למרחקים ארוכים.
כמו כן הן גם יפחיתו את הקלקול שמתרחש באופן בלתי נמנע בדרך, אומר דיקסון דספומייר (Dickson Despommier), פרופסור לבריאות הציבור ואיכות הסביבה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, אשר נחשב לאב הקדמון של החקלאות האנכית, והספר שפרסם לאחרונה, "החווה האנכית" (The Vertical Farm) , הוא המניפסט לרעיון.
לפי חטיבת האוכלוסין של האו"ם, בשנת 2050 כ 70% מאוכלוסיית העולם יחיו באזורים עירוניים. אז זהו מעשה הגיוני, הוא אומר, להעביר את החוות קרוב יותר למקום שבו רוב האנשים יחיו.
יתרון נוסף, אומר ד"ר דספומייר, השימוש בחומרי הדברה, קוטלי עשבים וקוטלי פטריות יכול לרדת עד למינימום הנחוץ על ידי גידול הצמחים בסביבה מבוקרת.
סחף קרקעות לא יהווה בעיה, מפני שהמזון יגודל בשיטת ההידרופוניקה, במילים אחרות, בתמיסה של מינרלים המומסים במים.
טכניקות מחזור מתוחכמות יבטיחו כי יהיה צורך לחלק קטן מהכמות המים וחומרים המזינים בהשוואה לחקלאות קונבנציונלית, ולא תהיינה שום בעיה של זיהום חקלאי.
נראה שזה רק עניין של זמן עד שבנייני חוות אנכיות יהפכו להיות עניין שבשגרה, עד אז כל אחד ואחד מאיתנו יכול להישתמש בטכנולוגיות הידרופוניקה והאירופוניקה המתקדמות ולגדל לעצמינו את המזון מספר מטרים מהצלחת. טכנולוגיית ההידרופוניקה אומנם עתיקת יומין אבל יותר רלוונטית מתמיד, דווקה בימינו אנו.
אדמה פוריה מספקת את כל צרכיהם התזונתיים השלמים של הצמחים במינרלים, אלמנטים, מיקרו אלמנטים ואורגניזמים קטנים שנמצאים בה ויחד יוצרים מערכת אקולוגית אחת מתפקדת המאפשרת צמיחה בריאה.
בגידול הידרופוני עלינו לחקות את אותה מערכת אקולוגית וליצור לשורשים סביבה אולטימטיבית ממנה יוכלו להיזון כאילו הייתה הקרקע המושלמת עבורם.
מחקרים רבים הסיקו את הנוסחאות המדוייקות לגידול מוצלח בכל שלבי הגידול של צמחים ספציפיים המגודלים לצרכי מסחר, אך הם גם מצאו שלכל הצמחים יש מכנה משותף בצרכיהם העיקריים. חברות רבות יצרו דשנים מוכנים מראש על סמך אותם מחקרים המכילים את כמויות האלמנטים הממוצעות הנחוצות לרוב הצמחים ולמגדל ההידרופוני המתחיל יכולים להיות חיים קלים אם פשוט ישמע להוראותיהם.
אך מגדל הידרופוני שרוצה להבין את צרכיהם המדוייקים של הצמחים אותם הוא מגדל צריך להכנס מעט לעולם הכימיה והביולוגיה, אנו לוקחים אתכם עכשיו לעולמן של העגבניות.
צמחים צורכים 16 אלמנטים שונים מהאדמה , והם:
ניהול תכנית תזונה נכונה צריכה להתחיל בהבנה של ריכוזי המינרלים בדשנים בחלקיקים למליון (PPM- PARTS PER MILLION) של האלמנטים השונים הנדרשים ע"י העגבניה .
ע"י שליטה במינוני האלמנטים , המגדלים יכולים לשלוט בצמיחה וביבול של הצמח.
** הטבלה יכולה להתאים גם לגידול מלפפונים ופלפלים במערכות הידרופוניות , אך פלפלים יצטרכו יותר חנקן (N) מוקדם יותר בעונה לעומת העגבניות.
ישנן מס' חברות שמייצרות דשנים מוכנים המכילים את נוסחת האלמנטים הספציפית שלהם. חלק מהדשנים הללו מכילים מגנזיום, חלק לא, אלו שלא יצטרכו השלמה של מגנזיום סולפט .
רוב הנוסחאות צריכות השלמת השלמות סידן (מסידן חנקני או סידן כלוריד) ותוספת חנקן (ממס' מקורות אפשריים).
הנוסחאות מורכבות מערבוב אלמנטים ע"י התכנית המומלצת, הדשנים הללו מכילים כמות גדולה של אשלגן ומקשה על צריכת האשלגן והסידן ברמה הנדרשת לצמח.
הדבר יכול לגרום לצמיחת יתר כאשר יש יותר מדי אשלגן וכמות נמוכה של סידן במים (פחות מ50 PPM) משום שהאשלגן עלול להפריע לצריכת הסידן ע"י השורשים. הבעיה הזו משותפת לרוב הדשנים המוכנים מראש. השלמת סידן יכולה להתבצע מסידן כלוריד, אך יהיה זה עדיף פשוט למנן את האשלגן היטב.
בעיה קשורה היא שחלק מהדשנים המוכנים מכילים יותר מדי חנקן בכדי לספק השלמת סידן ע"י סידן חנקתי. אפשרי להעלות את רמת הסידן במים המדושנים ע"י אספקת הסידן החנקתי יחד עם סידן כלוריד. כל 150 גרם של סידן כלוריד (36%) ב-30 ליטר מביא ל-14PPM נוספים של סידן בפתרון הסופי שיסופק לצמחים.
הדשנים המוכנים מראש בהחלט קרובים ללספק את הצרכים של הצמחים לריכוזי המיקרו אלמנטים , למרות שחלקם גבוהים מהנדרש.
הוא מצליח לגדל כמעט שני שליש מתצרוכת הירקות של המסעדה המכילה 80 סועדים למשך 10 חודשים מהשנה כי הוא אינו מסתמך על האדמה. במקום זאת, מוני ושותפו מיק אוסליבן התקינו 60 ערכות הידרופוניות אנכיות. המסעדה הראשונה בעולם שהצליחה להגיע להישג כזה, הודות לשיטת ההידרופוניקה האנכית וטכנולוגיית המגדלים ההידרופוני בפרט.
בנוסף, העובדה שהתוצרת שלו נמצאת על הגג מאפשרת למוני להיות בשליטה ישירה על המזון שסופו לשרת את לקוחותיו.
הוא עושה את הגינון שלו בעצמו, ומקווה שהוא יוכל לגדל 10 חודשים בשנה גם בניו יורק הקרה (הוא מעיד שחימום המים בחורף יוצר מייקרו אקלים ששומר על צמחים מהקפאה).
צמחיה הידרופונית דורשת זרימה כמעט קבועה של מים, אבל מוני ואוסליבן הגבילו את עצמם לאנרגיה ירוקה בלבד. פאנלים סולרים מתפעלים את משאבות הדישון, וכוח הכבידה דואג לפיזור המים לצמחים.
לאחר שהירקות נקטפו, מוני מוריד את היבול שלו 6 קומות מטה למסעדה, על ידי גלגלת.
תפעול החווה ההידרופונית הפרטית שלו על גג המסעדה אינו מצריך עובדים נוספים והוא מסתפק בצוות המסעדה.
יתרונות נוספים של שיטת ההידרו כוללים שימוש רק בכ 5% -10% מהחומרים המזינים והמים בהשוואה לחקלאות קונבנציונלית ואורגנית, גידול אנכי מאפשר שימוש יעיל יותר בשטח הגידול, ניתן לגדל כמעט כל ירק, עשב או פרח במהירות ובפשטות, קיצור קצב הצמיחה עד כחצי מהזמן של גידול מסורתי, אין ניכוש עשבים שוטים, חרישה, כריעה, או לכלוך!
בסרטון הזה, מוני מראה לנו את גינת הגג , ואת הערכות ההידרופוניות שלו בעונת האביב, ומדבר על למה הידרופוניקה וחקלאות אנכית הם עתידנו.
תקראו לזה "תופעה חקלאית" אם תרצו, אבל הצמחים מקבלים את הטיפול שהם זקוקים לו תוך כדי תהליך ידידותי לסביבה, ללא אדמה, ועם מעט מאוד מים. תהליך זה, המכונה אירופוניקה, מאפשר לצמחים לגדול באוויר/ערפל בסביבה שהיא נקיה מאדמה או כל מדיה אחר.
למרות שלא הושרשו באדמה, הצמחים הגדלים בשיטה האירופונית למעשה גדלים במעבדה של נאס"א החל משנת 1960 המוקדמת. למרות השנים הרבות שחלפו מאז, הניסויים הרציניים של נאס"א בגידול צמחים בחלל החלו בשנת 1990. ניסויים על סיפונה של מעבורת החלל ותחנת החלל הבינלאומית חשפו צמחים להשפעות של כוח המשיכה, ניסויים אלה השתמשו בעקרונות האירופוניקה; גידול צמחים בסביבת אוויר / ערפל ללא אדמה ומעט מאוד מים.
בשנת 1997, בוצעו מחקרים בחסות נאס"א על סיפונה של תחנת החלל "מיר". המדענים חקרו את צמיחתם של פולי ושתילי שעועית האזוקי שהיא למעשה שעועית אסיאתית בעלת אחוז חלבון גבוה. בעוד שהשעועית גדלה באפס כבידה, ניסויי בקרה דומים הועברו כדי לראות איך קבוצה אחרת של זרעים ושתילים הגיבו על פני כדור הארץ.
שתי קבוצות הצמחים דושנו עם חומרים אורגניים לתזונה ובקרת מחלות. בעוד שכל הזרעים נקלטו היטב, הזרעים על סיפון ה"מיר" גדלו יותר מאלו שעל כדור הארץ.
תוצאות המחקר של נאס"א על סיפון תחנת החלל "מיר" תרמו למערכות מהירות צמיחה המשמשות אותנו כיום על כדור הארץ. צמחים מתחילים משתילים או זרעים, ולאחר מכן מוחזקים באוויר בחדר המערכת האירופונית. מערכות השורשים המתפתחות תגדלנה בסביבה סגורה, מבוססת על אויר המרוסס באופן קבוע עם אדים עדינים, עשירים ומזינים.
מערכות גידול אירופוניות והידרופוניות מאפשרות ייצור מזון נקי, בצורה יעילה ומהירה. מאפשרות גידול צמחים כל השנה ללא הפרעה, וללא זיהומי קרקע, חומרי הדברה, ומשקעים.
מכיוון שסביבת הגידול היא נקיה וסטרילית, זה מקטין באופן משמעותי את הסיכויים להפצת מחלות בצמחים וזיהומים נפוצים באדמה ובמצעי גידול אחרים.
למערכת השורשים השוהה באויר יש גם יתרונות אחרים. השתילים לא נמתחים או נובלים בזמן ששורשיהם מתפתחים. ברגע שהשורשים מפותחים, ניתן בקלות להעביר את הצמחים לכל מצע גידול אחר, מבלי לגרום לשוק הצמחים שלעתים קרובות גורם לנסיגת צמיחה תקינה.
אירופוניקה יכולה להפחית את השימוש במים עד כ-98 אחוזים, שימוש בדשן עד כ-60 אחוזים, ושימוש בחומרי הדברה עד כ-100 אחוזים, כל זאת תוך מיקסום יבולים. הוכח גם שהצמחים הגדלים במערכות אירופוניות סופגים יותר מינרלים וויטמינים, מה שהופך את הצמחים לפוטנציאלית בריאים ומזינים יותר.
כדוגמא בואו נדבר על עגבניות. מגדלי עגבניות מסורתיים מתחילים את הצמחים בעציצים שלהם, להם ממתינים לפחות 28 ימים לפני העברתם לאדמה. בעזרת שימוש במערכת אירופוניקה מגדלים יכולים להעביר את הצמחים לחדר גידול ולאחר מכן להעבירם כעבור 10 ימים בלבד.
טכנולוגיה מתקדמת זו מייצרת שישה מחזורי יבול עגבניות בשנה, במקום 1-2 מחזורי היבול המסורתיים ואלה בהחלט חדשות טובות לאוהבי קטשופ.
משימות מוצלחות ארוכות טווח בחלל העמוק תלויות ביכולתם של הצוות לגדל חלק מהאוכל שלהם במהלך טיסה. גידולים אירופוניים הם גם מקור פוטנציאלי לחמצן טרי ומי שתייה נקיים. אבל חשובים לא רק משב הרוח הרעננה או מקלחת מהירה, כל גרם של מזון ומים המופקים על סיפון החללית מפחיתים את משקל המטען, ומאפשרים מקום למטען אחר שלא יכול להיות מיוצר על הסיפון.
עם טכנולוגיות ההידרופוניקה והאירופוניקה בפרט, קפיצה מעל הירח לא תיהיה שמורה רק לאגדות.
קראו את כל המאמר בspinoff – הצג PDF, 9.6 MB
ניתן להיפטר מרוב מזיקי הגינה (באדמה ובערכות הידרופוניקה כאחד) על ידי הדברה אורגנית וטבעית, לבטל את הצורך בחומרי הדברה או את השימוש בכימיקלים. עובדה זו יכולה להיות מאוד חשובה לבריאותם של האנשים האוכלים את המזון מהגינה שלכם.
ישנן עדויות רבות לכך שחומרי ההדברה הכימיים מזיקים מאוד לבריאות האדם ותקדימים רבים לכך שהם מסרטנים ויכולים לגרום למחלות רבות, אך האם ישנן ראיות חותכות לכך?
התעשייה הפטרו-כימית הייתה אומרת שלא, אבל כאשר הסיכון הוא הבריאות של המשפחה שלך האם זה שווה את זה?
שימוש בחומרי הדברה כימיים בגידולים הידרופונים הוא מסוכן בהרבה משימוש בכימיקלים אלו על גידולי אדמה. נתוני הדעיכה של הכימיקאלים מותנים לעתים קרובות בנוכחות חיידקי קרקע. כמו כן בטמפרטורה ורמות לחות מסוימות.
בהידרופוניקה אין לנו אדמה, או לפחות כמות הרבה יותר מצומצמת ממנה, ולכן גם אין חיידקי אדמה. זו הסיבה בעטייה אין אנו יכולים להסתמך על טענותיהם של דעיכה וחיסול של חומרי ההדברה גם בתנאי גידול אופטימלים. בזמן שיבול מבוסס על אדמה עשוי להפחית ולגרום לדעיכת חומרי ההדברה, הגידולים ההידרופונים עלולים לצבור אותם.
גידולים הידרופוניים מסחריים ראשונים התבססו על שימוש בחומרי הדברה כימיים כדי לשלוט בחרקים מזיקים, לעתים קרובות בתנאי חממה. חברה הולנדית בשם Koppert החלה לשווק חרקים מועילים לטיפול במזיקים בחממות ושינתה את הנוהג הזה.
Koppert ביססה את שיטת השימוש בחרקים המועילים לשליטה על מזיקים בחממה.
הם אף מכרו דבורים כדי להבטיח שהגידולים יקבלו את ההאבקה המושלמת.
הבתים הדקורטיביים הקטנים האלה נרכשו על ידי מגדלים מסחריים והונחו לאורך החממות הגדולות.
לפני שיטת הדבורים מגדלי החממות ביצעו את תהליך ההאבקה של הצמחים שלהם בקפידה על ידי הצבת מכשיר רטט על כל צמח על מנת לגרום לנפילת האבקה מהפרחים העליונים על הפרחים התחתונים. התהליך המייגע ובזבוז הזמן המיותר הוחלף כעת על ידי דבורים שאינן מזיקות לצמחים ומקפידות לא להחמיץ אף פרח.
שיטת הבקרה וההדברה האורגנית של קופרטס (Kopperts) על חרקים מזיקים כוללת גם הבאת חרקים מועילים לחממות, בכדי לשמש לטורפם של החרקים המזיקים שאוכלים את היבולים שלנו כמו כנימות,זבובים לבנים וכו'.
בעוד לקופרט ישנן מספר שיטות בקרת מזיקים, אחת מהשיטות הפופולריות ביותר היא הדבקת נייר מוצמד מלא בביצי צרעות (מדובר על צרעות ממש ממש קטנות) לגבעולי צמחי העגבניה.
המגדל מפזר בזהירות את הניירות על הצמחים במרחקים אסטרטגיים ותחת לוח זמנים, בכדי לשמור ולייצב את תהליכי בקיעת ביצי הצרעות, הצרעות מהוות אמצעי שליטה אפקטיבי נגד הזבובים הלבנים. אסטרטגיות דומות משמשות לטיפול בכנימות וחרקים אחרים.
הגידולים ההידרופוניים הפשוטים והגנים הביתיים שלנו נמצאים בדרך כלל מחוץ לבית, במקום פתוח שבו אנו לא יכולים לסמוך על החרקים המועילים להישאר במקום. במקרים כאלה אנחנו מסתמכים על שלוש שיטות בסיסיות של בקרה, מניעה ותרסיסים העשויים מחומרים ביתיים.
בחוות הידרופוניות ומסורתיות מסחריות, כרטיסי דבק צהובים משמשים כמלכודות לזבוב הלבן וכמה חרקים מעופפים אחרים. הצבע הצהוב מושך חרקים, המחפשים פריחה, ובכך נלכדים בחומר הדביק.
בגינות הפשוטות יותר ניתן לבנות מתקן לכידה בעזרת בריסטול ומתקן עץ קטן שבדרך כלל מספיק למטר מרובע אחד לפחות ולעתים אף יותר. על הבריסטול יש למרוח שמן מנועים לשם לכידת המזיקים. המתקנים מוצבים ברחבי הגינה במיוחד בקצוות.
מדבקות דומות בצבע כחול משמשות לבקרת כנימות, וחרקים קטנים נוספים.
כנימות הם חרקים קטנים מאוד, בצבע שחור שעפים לגינה שלך ומתרבים בה בפראות. אם יש לך אזור נגוע, ניתן למצוא אותם על ידי הנחת נייר לבן תחת צמח וטילטול עדין של הגבעון בכדי להסיר את החרקים.
במידה ותראו כתמים שחורים זעירים הם כנראה כנימות. מדבקות כחולות שהונחו בגן יעזרו לשלוט בהם.
ישנה שיטה נוספת ומאוד יעילה לבקרת חרקים מעופפים. שקיות ניילון מלאות במים המפוזרות ברחבי הגינה שלכם יהדפו חרקים.
העין המורכבת של רוב החרקים מתבלבלת מההשתקפויות הרבות על הפלסטיק והם עפים משם, כנראה לגינה של מישהו אחר שאין לו שקיות פסלטיק מלאות במים.
בדרך כלל הכנימות נכנסות לגינה שלכם ע"י זה שהנמלים מביאות אותן לגינה ומפקידות אותן על עלי הצמח. הנמלים יחזרו מאוחר יותר בכדי 'לחלוב' את הכנימות לדבש שלהן. לכן תפקידן של הכנימות בחיי הנמלה היא כמו תפקידה של הפרה בחיינו. בקרת הנמלים בגינה שלכם תעזור לכם לשלוט ברוב הכנימות. מניעת הגינה ההידרופונית או הרגילה מפלישת נמלים, תמנע מכם את בעיית הכנימות. עיטפו את רגלי הערכות ההידרופוניות שלכם בסרט דביק בכדי למנוע את טיפוס הנמלים לגבעולי הצמחים או מקמו מקלות קטנים על האדמה מסביב לצמח ואותם תקיפו בסרט דביק.
בעונות מסוימות, ישנם סוגים של כנימות שיכולות גם לעוף . בשלב הזה, צמחים דוחי כנימות ותרסיסים טבעיים יבואו לעזרתכם.
אחד המזיקים הקשים ביותר לשליטה הן ציפורים אוכלות זרעים שעלולות לפלוש לגינה שלכם ולאכול זרעים או שתילים. אחת שיטות המניעה האפקטיבית ביותר שמצאנו היא לקחת סרט מגנטי ישן כמו זה המשמש בקלטות טייפ ישנות, ולפזר כמויות נדיבות ממנו ברחבי הגינה, בין העצים והגידולים ההידרופונים אם ישנם.
זה עשוי לדרוש בניית מבנה מסוג כלשהו כדי לתלות את סרטי הקלטת. סרטי הקלטת תלוים מלמעלה למטה כמו קונפטי, ובכך מונעים מהציפורים לנחות, בגלל סלידתן מדברים זזים ומבריקים.
כמה מהצמחים הארומטיים יעילים מאוד בדחיית חרקים. הם בדרך כלל לא ממש יעילים בכוחות עצמם, משום שטווח ההגנה שלהם תלוי בדברים כמו רוחות. אבל בשילוב עם המדבקות הדביקות, הגינה הביתית שלכם מתחילה להיות יותר מוגנת. בזיליקום הוא הצמח הטוב ביותר בהדיפת מזיקים בגינות ההידרופוניות והמסרותיות כאחד, הצבתם בפינות הערכות ההידרופוניות או הגינות, תפחית משמעותית את פלישת החרקים המזיקים בגינה שלכם. זהו גם הצמח האהוב להכנת מזונות כמו פסטו ותה בזיליקום, סה"כ כל גינה צריכה קצת בזיליקום נפלא.
ישנם כמה צמחי מרפא ותבלינים נוספים אשר דוחים חרקים בצורה אפקטיבית כגון קימל, יארה, נענע שומר וכוסברה. כדאי מאוד לשתול כמה מאלה בגינה ההידרופונית שלכם. שום ובצל הודפים כנימות ולכן אלה יכולים להיות מוצבים ביחד עם הצמחים שמושכים כנימות כגון עגבניות ופלפלים.
השיטה הבסיסית ביותר להגנת הגינת ההידרופוניקה שלכם היא לרסס את גינה פעם בשבוע עם ספריי מניעה טבעי. אנו משתמשים בכמה סוגים בגינות ההידרופוניות שלנו, אך נראה כי האפקטיבי והנגיש ביותר הוא תרסיס שום.
תרסיס השום מוכן בתוך בקבוק התזה, ומרוסס על עלי הצמחים. שאריות הרסס מחזיקות בדרך כלל כשבוע, אבל אם הצמחים ההידרופונים נמצאים בחוץ, חשופים לגשמים כבדים, ניתן להחיל את תרסיס השום מחדש. ניתן להכין תרסיס שום על ידי קטישת או מעיכת כ-30 שיני שום. אלה מונחים במיכל זכוכית ומכוסית במים רותחים. משאירים את המיכל מכוסה במשך כחמישה ימים. תהליך זה הופך את הנוזל לתרכיז שום.
מכינים את התרסיס עצמו על ידי הוספת 3 כפות של תרכיז השום ל2 / 1 ליטר מים (חצי ליטר). ולאחר מכן מרססים את צמחי הגינה. יש כמה תרסיסים אחרים שנבדקו למניעת חרקים, אבל שום נמצא כיעיל ביותר.
ישנן שיטות לשליטה על חרקים גם ברגע שהם כבר פולשים לגן.
כמה עשים מעופפים ובעיקר עש הכרוב הלבן, מגיעים לגינות ומטילים ביצים שלהן לוקח כחמישה ימים כדי לבקוע. ברגע שיבקעו הן יהפכו לתולעת שתיפלוש לשורשי הצמח. ישנה תקופה של חמישה ימים שבהם ניתן למצוא את הביצים ולהסירן.
בדרך כלל ניתן להבחין בהן בקלות, ולהוציאן מהצמחים.
על בעלי הגינה הרגילה או ההידרופונית תמיד לבדוק את פני השטח של ערכות הגידול וגבעולי הצמחים לסימנים של ביצי חרקים.
בדיקה יומית תעזור לגלות את החרקים על הצמחים שלך זמן קצר לאחר הגעתם. בימים הראשונים, כאשר יש רק מספרים בודדים, בדרך כלל ניתן להיפתר מהחרקים ע"י תרסיס סבון פשוט.
ברגע שהכנימות מגיעות לגינות או גידול ההידרופוני שלכם קשה מאוד להיפטר מהן.
כנימה נקבה יכולה להפרות כ-50 בנות ללא זיווג והפריית הזכר ואלה יוכלו להתרבות באותה צורה. ללא בקרה ושליטה מתאימה הכנימות מנצחות לעתים קרובות בקרב על הגינות שלנו.
כפתרון הדברה אורגני אנו מכינים תרסיס פלפל חריף עם גרעינים טחונים, ומוסיפים מים עם סבון. התרסיס מיושם שלוש פעמים ביום במשך שלושה ימים, ולאחר מכן פעמים ביום במשך חמישה ימים הבאים.
התרסיס הטוב ביותר שמצאנו כדי לשלוט בסוגים אלה של מחלות הם תרסיס של חצי חלב וחצי מים.
נראה כי בחלב יש לוחמי מחלה טבעיים שיכולים להרוג עובש וטחב. זה יכול להיות חלב פרה או חלב עז, אבל צריך להיות מדולל. חלב מפוסטר עלול לא להיות יעיל באותה מידה.
כמעט כל התרסיסים המשמשים לקטילת חרקים נעשים באופן דומה לתרסיס השום.
תרכיז חזק מופק מהחומר ולאחר מכן מושמש כתרסיס בגינה המסורתית או ההידרופונית. שאריות התרסיס נשמרות בבקבוקים מסומנים בבירור.
שמן הנים עוזר בטיפול במחלות רבות, כמו גם בחרקים. החומר הפעיל הטבעי המופק מעץ הנים הגדל בהודו, עוזר במניעת היקף רחב של מיני כנימות, זבובים, פטרייתיות, כולל נקודה שחורה, חלודים, טחב וגלד.
מתאים לשימוש פנימי / חיצוני על צמחי נוי, פרחים, ירקות, עצים, שיחים וגידולי פירות ואגוזים.
התרסיס מוכן מערבוב של 70% שמן נים בשיעור של 2 כפות ל-4 ליטר של מים. רצוי לערבב ביסודיות ולרסס את כל שטח הצמחים (כולל החלק התחתון של העלים) עד לרטיבות מקסימלית. חשוב לערבב את התרסיס תוך כדי שימוש.
להכנת ספריי טבק יש למעוך גבעולים של צמחי הטבק ולהכניסם לצנצנת עם מים חמים במשך חמישה ימים. להשתמש בשלוש כפות חצי ליטר מים. אפקטיבי במיוחד נגד הזבוב הלבן.
מועכים את הפלפלים החריפים ומכניסים אותם למיכל עם מים חמים במשך חמישה ימים. התרסיס מורכב משלוש כפות של מחית פלפל חריף לכל 1/2 ליטר המים.
הפרשות התולעים המשמשות להכנת דשנים הידרופוניים יכולות לשמש כקוטלי חרקים כאשר מרססים אותם על צמחים. התרכיז מופק מהפרשות תולעיים ספוגים במים. התה מסונן מבעד לאריג רשת כדי להסיר חלקיקים שיכולים לסתום המרסס שלך.
תרסיס שמן יהרוג את הזחלים וביצים הצעירים, אבל הוא חייב להיות מרוסס ישירות עליהם.
ניתן להכין את התרסיס מכל שמן צמחי ומים.
זהירות: רבים מתרסיסי החרקים רעילים גם לבני אדם. מכל התרסיסים, שום כנראה יהיה הבטוח ביותר אך רצוי להתייחס לכולם כרעלים ולשמור הרחק מהישג ידם של ילדים.
חרקים ובעלי חיים רבים אוכלים חרקים וניתן לעודד את חלקם למקם את בתיהם בסמוך לגינה שלכם. אם תצליחו להשיג איזון, הם מהווים אמצעי אפקטיבי ביותר לטיפול במזיקים.
פרות משה רבנו ניזונות מכנימות ויסיירו בגינה ההידרופונית שלכם בכדי למצוא אותם. חיפושיות מקימות את בתיהם בבולי עץ נרקבים. אם תוכלו לספק תנאי מחייה מספקים לחיפושיות, הן יעזרו לשמור על הכנימות.
Encarsia formosa היא צרעה מקומית לארה"ב ולקנדה והיא הטורף הטבעי של הזבוב הלבן.
ניתן לרכוש את הזחלים ולאחר מכן לשחררם בגינתכם. הצרעות שולטת בזבוב הלבן על ידי הטלת ביצים בזחלי הזבוב הלבנים, ובכך מפחיתות את אוכלוסיית הזבוב הלבן. חשוב מאוד לשמור על איזון במידה ושני המינים נוכחים ביחד באותה גינה הידרופונית או מסורתית.
עטלפים ניזונים בלילה והם יאכלו כמה אלפי חרקים. הם יעילים במיוחד בהרחקת עש מהגינות. בכדי למשכם לגינכם ניתן לבנות בית עטלפים בסמוך אליה. כמו כן הפרשות עטלפים הינו חומר הזנה אפקטיבי ואורגני למערכות ההידרופוניקה שלכם.
קיימות לטאות שניזונות מחרקים. ניתן לעודד את הלטאות להתמקם בגינה שלכם והן ידאגו לסייר בגינה בחיפוש אחר חרקים.
עכבישי בית מצויים ניזונים מחרקים מעופפים ויהיו יעילים במיוחד נגד זבובי בית. רצוי להותיר להם להקים את רשתותיהם ברחבי הגינה ההידרופונית שלכם.