28.5 C
Rehovot
יום שישי, ספטמבר 10, 2021
More
    בית תגיות הידרופוני

    תגית: הידרופוני

    מדריך תחזוקת מערכת הידרופונית בשוטף

    הקפדה על תחזוקה נכונה של ערכת ההידרופוניקה שלכם תוציא מהצמחים שאתם מגדלים את המקסימום שהגנטיקה שלהם מאפשרת, תפקידה של התחזוקה היא לספק לצמחים את סביבת המחייה אותה הם צריכים ולמנוע מחיידקים ובקטריות שעלולים להצטבר לפגוע בהם, מה שעלול להתרחש במקרה של הזנחה.

    עיקבו אחר ההוראות ותבטיחו את בריאות הצמחים בערכה ההידרופונית שלכם.

    1. בדוק את כמות המים במאגר של ערכת ההידרופוניקה כל שבוע. בזמנים חמים או כשהשתילים גדולים בצע את הבדיקה פעמיים בשבוע.

    2. בדוק את רמת הPH פעמיים בשבוע ועקוב אחר ההוראות כיצד לאזן אותו. עלים צהובים הם אינדיקציה לכך שרמת הPH חרגה מהרמה המומלצת.

    3. במידה והשורשים מגיעים למאגר המים חתוך אותם על מנת למנוע את סתימת המשאבה.

    4. נקה את פילטר המשאבה כל חודש. נתק את המשאבה מהחשמל, הוצא אותה ממאגר המים והסר את מכסה המשאבה. הסר עם מים את הפסולת שהצטברה. העבר זרם מים נקיים בצינור המשאבה לניקוי הדפנות.

    5.שמור על טמפרטורת המים פחות מ-29 מעלות צלזיוס, עזרים לשמירה על הטמפרטורה יכולים להיות הנחת שטיח מתחת למאגר, עטיפת המאגר במבודד מחזיר אור במידה והוא חשוף לשמש חזקה, בימי הקיץ החמים בהם הטמפרטורות ממשיכות לעלות הכניסו בקבוק קרח סגור למאגר כל בוקר. צמחים הידרופונים לא אוהבים שינויים חדים בטמפרטורות.

    6.צור לצמחים הגדולים סביבה תומכת וקשור אותם למען יציבותם, ספק לצמחים מטפסים את העזרים הנחוצים על מנת לטפס לאן שתבחר ותכנן את מיקום הצמחים כך שגדילתם תהיה חופשית.

    7. חשיפה לשמש הינה גורם חשוב עליו יש לשים דגש, ודאו שיש לצמחים בערכת ההידרופוניקה שלכם מספיק שמש, חישבו על כך בתכנון ובעת הגיזום.

    8. אחת לחודש או כשאתם מבחינים בסביבת ירקת שמתפתחת במאגר (מה שלא אמור לקרות בתחזוקה נכונה), ריחצו את מאגר המים ומלאוהו במים חדשים.

    9. מדי כמה ימים יש לסרוק את העלים והגבעולים של הצמחים להמצאותם של מזיקים, במידה ותזהו סימנים לאכילת עלים, או שתבחינו במזיקים עצמם, מומלץ להשתמש באחד מהפתרונות במדריך להדברה אורגנית.

    גידול הידרו: מה צריך לדעת על מיקסום תוצרת במערכת הידרופונית

    אולי זה נראה כך כשנכנסים לחנות הידרו, אבל המפתח למיקסום התוצרת של הגידול שלך לא בהכרח טמון בסופר בוסטר חדש שיצא לשוק או בתוסף תזונה מיסטי כזה או אחר, הוא טמון דווקא בתנאים ובאלמנטים הבסיסיים ביותר שהטבע מספק לצמחים שגדלים בו, כמו למשל: אור, לחות, טמפרטורה, מים, אויר, CO2, מינרלים וכד’.

    עבור הצמחים שגדלים במערכת ההידרופונית שלך, אתה בורא העולם. בידייך ליצור עבורם את הסביבה הטבעית בה נכון להם לגדול, גם כאשר הם בכלל במצע מנותק, ללא אדמה והרחק מארץ מוצאם המקורית. מיקסום הפוטנציאל הגנטי של הצמח והגדלת תוצרתו תלויים מאוד בך, בידע שלך ובתנאים שאתה מספק.

    דיוק והתמדה הן מילות המפתח בגידולים הידרופונים. באם ידע המגדל ההידרופוני לספק לצמחים שהוא מגדל בדיוק את ההזנה והסביבה שהם צריכים, התוצאות לא יאחרו להגיע וקרוב לודאי שיעלו על ציפיותיו.

    הצמחים בטבע גדלים במערכת אקולוגית הוליסטית שמורכבת מתנאים רבים שמתקיימים ביחד כמו אור, מים, אויר, לחות, פחמן דו חמצני, מינרלים וכו’. לכל אחד מהתנאים הסביבתיים הללו שהצמח מקבל בטבע המקומי שלו, יש תפקיד חשוב במיקסום הפוטנציאל הגנטי או במקרה שלנו – מיקסום התוצרת.

    הרעיון שעומד מאחרי שיטת ההידרופוניקה הוא בעצם חיקוי מיטבי של טבע מיטבי. לאחר מחקרים ארוכי שנים ולמידת הביולוגיה של עולם הצומח אנו יודעים כיום מה הם האלמנטים המדוייקים המאפשרים לצמחים לעשות כל פעולה שהיא.

    לצורך העניין, אם נרצה להאיץ את קצב הצמיחה של צמח מסויים, או להכניס אותו לשלב הפריחה, תהיה נוסחה מדוייקת שתכיל פרטי הזנה, שעות יום ולילה, לחות וCO2 שעלינו לספק על מנת לגרום לתהליך הביולוגי הרצוי להתרחש בצמח. אנו בעצם לוקחים את תפקידו הנכבד של הטבע בכך שאנו מדמים לצמח סביבת גדילה שתתאים לתוצאות שאנו רוצים.

    הידרופוניקה אם כן היא ‘מדע מדויק’ וכידוע לפני שניגשים לשלב הניסויים יש לעבור את שלב המחקר ולאסוף את המידע הנחוץ. על כל מגדל הידרופוני לחקור ולבדוק טרם השתילה את כל התנאים עליו יהיה לספק לצמחים שהוא בחר לגדל בכל תקופות הצמיחה שלהם, מי שפשוט ‘יזרום’ עם הגידול ללא הפעלת שיקול דעת ומחקר מסויים עשוי להפיק צמיחה יפה ויבול נאה, אך הוא עלול להתקל במהלך הגידול בתופעות שליליות שנובעות מתנאי גידול לקויים ובטח שלא יגיעו למיקסום הפוטנציאל הגנטי של הצמח.
    אז לפני שאנחנו ניגשים למילוי המערכות ההידרופוניות והפרחת גינת החלומות הביתית שלנו, מה עלינו לדעת?


    מומלץ לקריאה עבורך:

    גידול הידרופוני של מזון? ככה תעשו את זה נכון


    יסודות הגידול ההידרופוני
    גידול הידרופוני - עקרונות השיטה

    כפי שצויין, השלב הראשון במיקסום התוצרת ההידופונית הוא רכישת הידע המתאים והכרת השיטה ההידרופונית ודרישות הצמחים שבחרנו. ההידרופוניקה בפשטות מתבססת על גידול במצע אינרטי מנותק מהאדמה כאשר שורשי הצמחים ניזונים ממים המועשרים בחמצן ודשנים הידרופונים (תמיסות הזנה ותוספים למיניהם) המספקים את כל המינרלים והאלמנטים החיוניים שהיו מקבלים לו ישבו באדמה עד לרמת המיקרו-אלמנט הקטן ביותר.

    זמינות החמצן במים מאפשרת לשורשים לקלוט את פתרונות ההזנה ביתר קלות ולעומת גידולי אדמה השורשים אינם משקיעים אנרגיה בחיפוש אחר מזונם ויכולים להפנות את אנרגיה זו לצמיחה, פריחה והנבת פירות.

    ישנן שיטות רבות לגידולים הידרופונים כאשר כולן מתבססות על אותו העיקרון של גידול במצע מנותק. עם הזמן הומצאו שיטות חסכוניות להפליא שמאפשרות ניצול מירבי של המים משום היותן במערכת סגורה ואף חסכון אדיר במקום משום היכולת לגדל לגובה.

    בחירת הערכה ההידרופונית הנכונה היא שיקול חשוב שיש לקחת בחשבון מראש, ודאו שהיא עונה על דרישות המקום, סוג הצמחים, מס’ הצמחים, יכולות התאורה, נפח הכלת השורשים וכו’.

    מקום הגידול ההידרופוני

    לשאלת מיקום המערכת ההידרופונית שלנו השפעה ישירה על התנאים שנצטרך לספק לצמחים. בעיקרון ישנם שלושה מיקומים אפשריים לגידול – indoor (בחדר / אוהל גידול / מקום סגור ללא אור), outdoor (במקום פתוח תחת השמיים) וgreen house (בחממה סגורה עם אור שמש או תאורה), בכל סוגי הגידול הללו נדרשת התייחסות שונה לצרכיהם של הצמחים, לדוגמא: אם נגדל בחדר סגור נצטרך לספק לצמח אור, לחות ואויר כשם שהיה מקבל בחוץ.

    הגורמים הסביבתיים וההזנה

    אור

    פוטוסינתזה (בעברית: הטמעה), היא תהליך המשמש להפקת אנרגיה ותרכובות אורגניות (גלוקוז) מתרכובות אי-אורגניות (מים, פחמן דו חמצני) בצמחים.

    האור משחק תפקיד חשוב בתהליך המורכב של הפוטוסינתזה מאחר והוא האנרגיה שמעוררת את כל היבטי ההתפתחות הכימיים בצמח, כאשר אורכי גל שונים מעוררים תהליכים כימיים שונים.

    האור ניתן באופן טבעי על ידי השמש בגידול באדמה כאשר בכל עונה אורכי הגל, משך אור היום והלילה משתנים ובכך משנים גם את הפעילות הכימית בצמחים, מה שגורם לשלכת, לשינוי צבעי העלים ולהאטה בצמיחה.

    בחוץ -Outdoor

    מערכת לגידול חסות הידרופוניות

    בחירת מיקום המערכת ההידרופונית צריך להתבסס על צרכי האור של הצמחים שברצוננו לשתול בה. צמחים שצריכים שמש ישירה (מרבית הירקות, הפירות והפרחים) מומלץ שלא להעמיד בצמוד לבית או לחומה ולאפשר לצמחים להנות משמש ב360 מעלות.
    צמחים שצריכים חצי צל ניתן לשתול במערכת הידרופונית בצד מערב או בצמוד לבית, חומה או חלון.

    בחדר – Indoor

    מנורת לד לגידול הידרופוני

    כאשר אנו מגדלים צמחים במקום סגור עלינו להעניק להם אור שידמה את אור השמש בספקטרום המתאים, שידלק אוטומטית בשעת ה’זריחה’ הרצויה ויתכבה בשעת ה’שקיעה’ הרצויה.
    ניתן בחיפוש קטן בגוגל למצוא מבחר גדול של מנורות גידול לצמחים במגוון סוגים, עוצמות וצבעים, כשכל מנורה תשפיע על הצמח באופן שונה, בהתאם לספקטרום אליו היא מותאמת.

    לדוגמא: צמח שגדל תחת מנורת HPS לרוב יתארך וימתח לגובה משום שלמרות שהמנורה מותאמת לספקטרום גדול של אור צהוב ואדום, עדיין חסרים בה ספקטרומים נוספים כדי לדייק את הפעילות הכימית של הצמח.
    לעומת זאת, אם נשלב את הספקטרום הכחול נצליח לדייק יותר את התגובה הביוכימית של הצמח אשר צפויה לקדם מבנה טוב יותר לצמח (קצר יותר, עבה יותר, עם יותר ענפים) בעוד האדום והצהוב ישמשו כממריצים בתקופת הפריחה.

    עצה: אחת הטעויות שמגדלים רבים עושים היא שתילת צמחים רבים ככל האפשר בחלקת האור הקטנה שתחת המנורה, מה שגורם לצל ומחסור באור לחלק מהצמחים. עצתנו היא: פחות צפיפות = יותר תוצרת. עדיף למקסם את יכולותיהם של בודדים מאשר להסתפק בבינוניות של רבים, הקפידו שכל הצמחים יקבלו את האור שהם צריכים..

    בחממה -Greenhouse

    גידול הידרו בחממה

    בגידול הידרופוני בחממה ישנה אפשרות טובה יותר לשליטה על האקלים ובכלל זה גם על שעות האור שהצמחים מקבלים. ניתן להחשיך את החממה ע”י וילונות ולהעביר את הצמחים לשינת לילה, או להאיר אותה ע”י מנורות גידול מתאימות ובכך למתוח את היום גם לאחר שקיעת החמה.

    הידרו = מים

    חשיבות המים בגידול הידרופוני

    בהידרופוניקה המים הם אבן היסוד המרכזית של הגידול, מאחר ואנו ממוססים בהם את הדשנים, מאזנים בהם את החומציות ומוודאים מוליכות וטמפ’ כך שהצמחים יקבלו את ההזנה לה הם זקוקים בכל שלבי הצמיחה שלהם.

    בבואנו לגדל הידרופוני עלינו לבדוק קודם כל את איכות המים המקומיים על ידי לקיחת מדדים כמו PH, TDS, PPM ועוד. אם המים אינם איכותיים מספיק, עלינו לשקול להשתמש בפילטר כלשהו כמו למשל אוסמוזה הפוכה. למידע נוסף על טיפול במים בגידול הידרופוני לחצו כאן.

    כדאי לזכור כי כל גורם שחסר מגביל את הצימוח באופן כזה או אחר, מחליש את הצמח והופך אותו פגיע יותר למזיקים ומחלות. לגורמים שונים כמו חומציות המים, נוכחות מינרלים אחרים, טמפרטורה ועוד יש השפעה על קליטת המינרלים. למשל, חנקן, זרחן אשלגן, סידן ועוד נקלטים באופן מיטבי כאשר רמת החומציות במים נעה בין 6.5-7.5 ואילו הברזל, הנחושת האבץ ואחרים נקלטים בשורשי הצמח ברמת חומציות של.5.5-6.6

    השפעת טמפרטורת המים במאגר על הגידול ההידרופוני שלך

    אויר

    פרמטר חשוב לבריאות הצמחים; דרך האויר הצמח ניזון בחמצן ופחמן דו חמצני, הוא מושפע מהטמפרטורה ומהלחות וחשוב מאוד לשלוט ולווסת אותו בחדרי גידולי Indoor.

    טמפרטורה ולחות

    הטמפרטורה והלחות בסביבה הטבעית של הצמח לרוב אינן עקביות, וכאשר הן עולות או יורדות מדי, הצמח יפחית את התהליכים הכימיים שמתרחשים בו כדי להגן על עצמו, או במילים אחרות – לא ישיג את פוטנציאל הצמיחה שלו.
    חשוב לבדוק מה תנאי הטמפרטורה והלחות המומלצים עבור הצמחים שבחרנו לגדל במערכת ההידרופונית שלנו, גם בשעות היום וגם בשעות הלילה על מנת שיעברו את תהליך ההתפתחות המיטבי עבורם.

    אם אנו מגדלים הידרופוני מחוץ לבית והצמחים סובלים מטמפרטורות קיצוניות, ניתן לחמם או לקרר את המים על מנת לאזן את הטמפ’ הנקלטת ע”י הצמח. (לקריאה על השפעת טמפ’ המים במזג אויר קיצוני)

    פחמן דו חמצני ואיוורור

    רלוונטי לגידול הידרו Indoor: הצמחים משתמשים בCO2 בתהליך הפוטוסינתזה ופולטים חמצן כתוצר לוואי, ללא קיומו של פחמן דו חמצני באויר, התהליך יפסק ויפגע בצמחים. הפחמן דו חמצני נקלט באמצעות פיוניות הצמח והוא חיוני מאוד לתהליך הצמיחה. בכל חלל סגור ישנו צורך ליצור תחלופת אויר שוטפת על מנת לודא שמספיק CO2 זמין לצמחים, מאחר והוא נצרך במהירות ככל שהצמחים גדלים.

    המידה המומלצת למתן פחמן דו חמצני בחדר גידול נעה בין 1200-1250 ppm.

    דשנים הידרופונים

    כל הצמחים זקוקים למס’ אלמנטים תזונתיים קבועים, האלמנטים הללו ידועים כהזנה חיונית ומתחלקים ל-2 קטגוריות: מינרלים להם הצמח זקוק בכמויות גדולות – תזונת מאקרו, ומינרלים להם הצמח זקוק בכמויות קטנות יחסית – תזונת מיקרו.

    תזונת המאקרו כוללת: פחמן, מימן, חמצן (הנמצאים כבר באויר ובמים), זרחן , חנקן ואשלגן בכמויות גדולות, גופרית ומגנזיום בכמויות קטנות יותר.

    תזונת המיקרו כוללת: ברזל, נחושת, אבץ, ניקל, מנגן, מוליבידן, בירן וכלור. אך הם חשובים לא פחות. המינרלים הללו מסייעים לצמחים בבניית מולקולות ביולוגיות כגורם משלים הנקשר לאנזים וחיוני לפעילותו הביולוגית, כמו גם דרכים רבות אחרות.

    למיקסום התוצרת על ההזנה שניתנת להיות מדוייקת לצמח ולשלב הצמיחה בו הוא נמצא.

    דשנים הידרופונים בחנות שלנו

    התמודדות עם מזיקים ומחלות

    שכיחות קיומם של מזיקים בגידולים הידרופונים נמוכה בהרבה מגידולי אדמה משום הניתוק בין הצמחים לאדמה שמכילה בתוכה כל כך הרבה יצורים חיים שבין היתר, אוהבים לצרוך לנו את התוצרת.
    היתרון של הניתוק מהאדמה הופך לחיסרון כאשר ישנה מחלת שורשים או חיידקים שמועברים במים בין הצמחים במהירות גדולה ומסכנים את כל התוצרת שלנו בבת אחת.

    הטיפול במזיקים ומחלות חייב להיות מיידי ואפקטיבי, אחרת…

    צמחים בריאים נוטים פחות להדבק במחלות או להפגע על ידי מזיקים משום עמידותם הטבעית וחוסנם הביולוגי מול האיומים הללו, לרוב הבעיה מתחילה כשאנו מעגלים פינות ולא מקפידים על התנאים שניתנים לצמחים במערכת ההידרופונית שלנו ומחלישים את ‘המערכת החיסונית’ שלהם.

    מגדל הידרופוני מוצלח

    גידול הידרו מוצלח מדריך

    בסופו של דבר, מגדלים הידרופונים מוצלחים הם אלה שהשקיעו את הזמן הנדרש ללמידה על שיטת הגידול ההידרופונית בנוסף למחקר נקודתי עבור הצמחים שבחרו לגדל. לרוב המגדלים הללו משקיעים במערכות גידול איכותיות, בדשנים מתאימים ובציוד איכותי בכדי למקסם את התוצאות. יתרה מכך, למרות שלמדו, השקיעו מכספם ואף הצליחו להניב יבול יפה, לרוב הם גם שומרים על ראש פתוח לשיטות חדשות, משפרים ומשדרגים כל הזמן ועם הזמן הופכים להיות מומחים הידרופונים של ממש ומגדלים נפלאים שנהנים מתוצרת הידרופונית רבה ומשבוחת.

    לעומת זאת, המגדלים ההידרופונים שינסו לעגל פינות, לדלג על שלבים, להעלים עין מהדיוק וההתמדה הנדרשים ולחסוך כספים על חשבון איכות, בסופו של דבר יפגעו משמעותית בהצלחת הגידול וכנראה לא יצליחו למקסם את התוצרת ההידרופונית שלהם.

    יש לך עוד עצות הידרופוניות?

    עשה זאת בעצמך: ערכה הידרופונית ללא חשמל בפחות מ20 שקלים

    רבים רוצים לגדל הידרופוני אך אין להם את הכסף או הבטחון העצמי להשקיע בפרוייקט מחייב שכזה, אז מה עושים? בונים ב10 דקות מערכת הידרופונית ביתית ללא חשמל שתעלה לנו גג 20 שקל ותעניק לנו את האפשרות קודם כל להכיר ולהתנסות בגידול ההידרופוני לפני הקפיצה למים.

    רכיבי הערכה

    פח פלסטיק קטן עם מכסה – אנחנו השתמשנו בדלי הזה – עולה 12 ש”ח באינטרנט, 10 ש”ח ברשתות השיווק.
    כוס רשת 3′ – מחיר: 3 ש”ח
    הידרוטון – ניתן לרכוש בתפזורת 1 ליטר ב6 ש”ח (אנו נזדקק לחופן בלבד)
    שתיל חסה – מחיר: 1.5 ש”ח (ניתן ליישם גם עם תבלינים או ירקות אחרים)

    מדריך בניית ערכה הידרופונית ללא חשמל

     

    כלים
    מקדחה עם כוס קידוח 3′
    בשוטף
    דשן הידרופוני, PH + / –
    תוספות אפשריות
    אבן חמצן

     

    שלבי ההכנה

    ערכת גידול הידרו בלי חשמל
    מערכת גידול הידרופונית ללא חשמל – היום הראשון.

    1: קידחו פתח לכוס במכסה הפח
    2: שימו בכוס השתילה את הצמח במרכז ופזרו הידרטון מסביב שיתמוך בו פיזית
    3: הכניסו את הכוס עם הצמח לפתח שיצרתם במכסה
    4: מלאו את הפח במים כך שיגעו בשורשי הצמח אך לא יכסו אותם לגמרי

    זהו, מוכן! היה פשוט, נכון?

    מה צריך לדעת על גידול הידרופוני ללא חשמל

    אם אתם חדשים בכל הקונספט ההידרופוני, תוכלו למצוא כאן מלאי מרשים של כתבות ומדריכים הידרופונים למגדלים המתחילים שיתנו לכם רקע מספק טרם תתחילו בפרוייקט.

    למרות שרוב המערכות ההידרופוניות שנמכרות היום בשוק ממקסמות את יכולות השיטה על ידי בנייה בקומות וחימצון המים על ידי תנועתם, ניתן לגדל הידרופוני גם ללא משאבה כלל בשיטת קראקטי (Krakty).

    איך זה עובד?

    שלבי גידול הידרופוני ללא חשמל

    בגידול הידרופוני שורשי הצמח זקוקים ל-3 דברים: דשן, חמצן ומים. האופן בו אנו מספקים את 3 הגורמים הללו בשיטת הKrakty Off Grid הוא על ידי מילוי מים, דישון המים בתמיסה מותאמת להידרופוניקה והשארת רווח ריק, מלא באויר.
    העיקרון הוא כזה: אם שורשי הצמח יגיעו למים המדושנים מספיק כדי לשתות מהם אך גם ‘ישבו באויר’ בחלקם העליון, הם יוכלו לקבל את התזונה המלאה שלהם הכוללת דשנים מהמים וחמצן מהאויר. יתרה מכך, ככל ששורשי הצמח ישתו יותר מים כך יהיה פחות מים ויותר אויר במאגר ושורשי הצמחים יגדלו בהתאם ויהנו ממים, חמצן ודשן בכמות מספקת.

    שדרוג הערכה

    בקלות יחסית ניתן לשדרג את הערכה המנותקת שלנו על ידי הכנסת אבן חמצן למאגר והפיכתה למערכת DWC (Deep Water Culture). באופן הזה אנו מספקים חמצן בתוך המאגר ומשפרים את יכולת ההזנה של הצמח.

    האם זה עובד?

    בהחלט כן! ניתן לצפות בסרטון היו-טיוב שצירפנו כאן על מנת לצפות בהשוואה בין גידול הידרופוני עם או בלי חמצן. בנוסף, מהנסיון האישי שלנו, השיטה לא רק שעובדת, אלא גם מנצחת בנוק אאוט את זמני הגדילה באדמה.

    תחזוקה שוטפת

    כמו כל ערכה הידרופונית, גם זו מצריכה דישון רק בעת החלפת המים (וגם אז, תלוי בעונה) ואיזון PH באופן שוטף. אם אתם יוצרים גרסה אחרת של הערכה אשר כוללת מס’ צמחים מסוגים שונים, צפו בסרטון ולימדו ממסקנותיו של המנחה.

    יש לכם שאלות? כתבו בתגובות
    ניסיתם? שתפו אותנו!

    בהצלחה!

     

    לא על הירוקים לבדם: 5 ירקות ופירות שניתן לגדל בשיטת ההידרופוניקה

    ההידרופוניקה עובדת. כולנו ראינו את הים הירוק של החסות, הפטרוזיליות, הבזיליקום ושאר הירוקים, אך האם כאן זה נגמר? האם אפשר לגדל פירות וירקות נוספים בשיטה ההידרופונית? ובכן, התשובה הראשונית היא ‘ודאי!’, אך לא ללא תנאים.

    חסידי ההידרופוניקה מתפארים בצמיחה מהירה, בחסכון אדיר במים, בתוצרת נקיה וביעילות גבוהה של ניצול מקום, אך לצערנו החוות היחידות שיצא לרובנו להכיר הן חוות הידרופוניות לגידול חסות, תבלינים ואם אנחנו קצת יותר בעניינים אז גם נחשפנו לעגבניות. האם הדבר מעיד על כך שלא ניתן לגדל שום פרי או ירק אחר בשיטה ההידרופונית תוך הנאה מיעילות כמו זו המודגמת לנו כל העת במחלקת הירוקים?

    התשובה הראשונה והברורה לכל מי שמבין את הקונספט ההידרופוני היא ‘ודאי שניתן’; בבסיסה ההידרופוניקה מושתתת על אותם החוקים המתקיימים בגידולי אדמה, רק שהיא מחליפה את תפקידה של האדמה כמדיום הגידול שאוחז בשורשים.
    בגידול הידרו הצמח זקוק לאותה כמות של שמש, השקייה, אויר, CO2 ואלמנטים תזונתיים בדיוק כשם שהיה זקוק אילו גודל באדמה.

    המסקנה מעובדה בסיסית זו היא אחת: ניתן לגדל כמעט כל דבר בשיטה ההידרופונית. החל מירקות שורש ועד לעצים, כל עוד מסופקים להם פלטפורמות הגידול המתאימות לצרכים שלהם.

    מדוע אם כך אנו רואים רק גידולים הידרופונים ירוקים?

    התשובה לכך טמונה במודלים עסקיים מוכחים. השוק מתפתח באופן שממנף ידע לתועלת עסקית. הפלטפורמה היישומית הזולה ביותר, בעלת התועלת המהירה ביותר וההוכחות המוצקות ביותר בשוק צעיר כמו גידולים חקלאים הידרופונים, היא זו שצפויה לתפוס את מירב הייצוג העסקי של החקלאות המודרנית הזו וזה אכן מה שקרה.

    מפעלי חסות ותבלינים אימתניים שמגדלים מליוני קילוגרמים בשנה קמים כמו פטריות אחרי הגשם, ולהערכתנו השלב הבא יהיה בלתי נמנע, והיעילות של השיטה תבחן באופן מסחרי – עסקי גם עם פירות וירקות נוספים.

    גידול ירקות הידרופונים בבית

    למגדל ההידרופוני הביתי החדשות טובות קצת יותר, משום שיש לו את החופש להתנסות ולחקור בעצמו ללא הסיכונים הכלכליים העצומים שכרוכים בגידולים תעשייתיים. עובדה זו יצרה תהודה הידרופונית ברשת וניתן כבר היום למצוא מגדלים ביתיים מסורים שבוחנים ומגדלים בעצמם ירקות ופירות מגוונים יותר, ואספנו חמישה מהם לפניכם:

    ירקות ופירות בגידול הידרופוני

    1. אבטיח הידרופוני

    סרטון הYouTube הזה מדגים כיצד ניתן לגדל בתנאי מעבדה כמעט שיח פרי גדול כמו האבטיח בשיטה ההידרופונית. במערכת המצולמת מונחות שישה אדניות עם מצע גידול הידרופוני ושתיל אבטיח אחד בכל אדנית. צינור המוביל מים מועשרים בדשנים עובר מעל האדניות ומטפטף את הפתרון התזונתי אל תוך המצע. התוצאה מרהיבה, שלוחותיו של שתיל האבטיח התפרסו לכל מקום ומעמדים ייחודיים יושמו מתחת לכל פרי. מצבו הבריאותי של הצמח נראה נהדר ואפילו המוזיקה ברקע נעימה לאוזן. הסרטון הזה מוכיח שאנו יכולים להכניס את האבטיח לרשימת הפירות, שאם גידולם יקבל יישום עסקי יעיל נוכל לראות בעתיד בחוות הידרופוניות מסחריות.

    2. מלפפונים הידרופונים

    מלפפונים הידרופונים - ליחצו על התמונה לצפיה בסרטון you tube. קרדיט: Dean Wu
    מלפפונים הידרופונים – ליחצו על התמונה לצפיה בסרטון you tube. קרדיט: Dean Wu

    התמונה המדהימה הזו מציגה לפניכם את התוצאות הגבוהות אליהן ההידרופוניקה מסוגלת להגיע מבחינת מדדי תנובה ביישום נכון. מדובר בסך הכל בערכה ביתית שדין וו, מרצה להידרופוניקה בכמה תיכונים, בנה על מנת ללמד בעזרתה את השיטה ההידרופונית לתלמידיו בתנאים מבוקרים. הוא השתמש בנורות לד ובשיטת הNFT ויצר חלל גידול מחופה ניילון כסף מחזיר אור ופתרון הדליה ל8 שתילי המלפפונים הצעירים. ביום ה-35 תלמידו של דין קטף את התנובה הראשונית – 8 מלפפונים גדולים ויפים, הקטיף האחרון התבצע ביום ה-80 כאשר בסיכומו של הגידול דין ותלמידיו נהנו מ-181 מלפפונים טריים.

    אחד היתרונות הבולטים בשיטת הגידול ההידרופונית לעומת הגידול באדמה הוא בריאות הצמח. כל מגדל מסורתי מכיר את האתגר שבהתמודדות מול מזיקים שאוכלים את הירקות שלך לפניך. השיטה ההידרופונית מקטינה באופן משמעותי את השפעת המזיקים על הגידולים שלכם, וזה חברים, עוד ‘V’ גדול בעמודת הסיבות לכך שבמוקדם או במאוחר אנו נראה יותר ויותר תוצרת הידרופונית גם על המדפים בסופר.

    3. תפוחי אדמה הידרופונים

    תפוחי אדמה קטנים הגדלים בשיטה האירופונית במערות
    תפוחי אדמה הידרופונים. קרדיט: http://www.proseedpotatoes.com

    הדוגמא השלישית שלנו לגידול ירק הידרופוני היא לא אחת הצפויות ויתכן מאוד שחלקכם אפילו פקחו את עיניהם בפליאה כשראו את תפוחי האדמה נתלים כך על שורשיהם, אך דווקא היא מגיעה מחממות מסחריות היושבות בסקוטלנד ומגדלות תפוחי אדמה קטנים במערות הידרופוניות.

    גידול הירק האהוב בשיטה המודרנית הזו הצליח להביא לידי ביטוי כמה יתרונות מרכזיים על פני הגידול באדמה:

    • גדל מהר יותר
    • מוציא יותר שלוחות של שורשים ופקעות
    • ניתן לקטוף מאותו השתיל ולהשאיר אותו בחיים לתקופות ארוכות יותר ובכך להאריך את תקופת הקטיף
    • העובדה כי מדובר בקטיף תפוחי אדמה צעירים משתילים בוגרים מקנה להם את החסינות והעמידות של השתיל הבוגר
    • מאפשר להשביח זנים ולהפיק זרעים בעלי תכונות גנטיות טובות יותר

    4. פלפלים הידרופונים

    בגזרת הפלפלים ההידרופונים מצאנו ברשת את שתיל הפלפל הכתום והמפלצתי הזה. על אף העובדה שחוות פלפלים הידרופוניות פועלות ברחבי העולם, גודלו המדהים וכמות הפלפלים שעליו גרמו לנו להביא דווקא אותו אליכם הפעם. כפי שרואים בסרטון, השיטה הצליחה למקסם את הפוטנציאל הגנטי של שתיל פלפל בודד אשר מלכתחילה הונבט בערכה הידרופונית ביתית.

    המערכת המכילה את השתיל המפלצתי הוכנה ע”י חובב גינון שאף פרסם סרטון ‘עשה זאת בעצמך’ להקמת הערכה הזו ממש. הערכה לא מצריכה משאבה או חמצן והיא בנויה מקופסת אחסון גדולה כאשר הפתרון התזונתי ההידרופוני נמצא בתחתיתה ומוגבל בגובהו ע”י חור פשוט. השתיל יושב בתוך מצע גידול (אפשרי גם אדמה) על גבי חוצץ פיזי מחורר בתוך הערכה מבלי לגעת במים. אדי הפתרון התזונתי (מים + דשן) עולים אל המצע ומושכים את שורשי הצמח לכיוונו, כאשר הם מגיעים אל הפתרון התזונתי שבתחתית הערכה – זה הזמן בו הצמח מתחיל לתפוס תאוצה אמיתית ולגדול להיות הפלא שאנו רואים בסרטון. מוזמנים לנסות את זה בבית ולשלוח לנו תמונות שנפרסם כאן!

     5. תותים הידרופונים

    חממה הידרופונית לגידול תותים
    תאמינו או לא אבל הפלטפורמה ההידרופונית שמגדלת את התותים האלה – מיוצרת בישראל. קרדיט: חברת מפל

    גם התותים המתוקים שאנחנו אוהבים כל כך גדלים היטב בשיטה ההידרופונית. עדות נפלאה לכך הן שלל ערכות הגידול הביתיות שמוצגות באינטרנט מעוטרות בפירות היפים הללו, אך יתרה מכך, דווקא גידול התותים ההידרופוני נכנס אל עולם החקלאות המסחרית. הדוגמא שהובאה בתמונה שלעיל היא של חברה ישראלית בשם ‘מפל’ אשר מעניקה שירותי הקמה לקונסטרוקציות גידול מנותקות מהאדמה בכל העולם.

    זה הכל?

    למען האמת, וכפי שנכתב בתחילת הכתבה, ניתן לגדל בשיטה ההידרופונית כמעט כל דבר אם מספקים לצמחים את התנאים האופטימאליים הנחוצים להם, ישנם אפילו מקומות בעולם שעצים מרשימים גדלים בתוך דליים הידרופוניים.

    כיום יישום השיטה ההידרופונית שכיח יותר בגידולי מיני חסות ומגוון ענק של תבלינים ירוקים שזה לכשעצמו שוק חקלאי עצום שכבר הוכיח את עצמו. יחד עם זאת ההידרופוניקה תמשיך להתפשט למיני ירקות, פירות, שיחים ועצים נוספים ככל שהתחרות תגבר והקונסטרוקציות יוזלו, זה דרכו של כל שוק מסחרי חדש ומתפתח. כל שנותר לכם כאנשים פרטיים לעשות זה להמתין בסבלנות להתפתחות החקלאות הטכנולוגית ברמה המסחרית ובינתיים לגדל בעצמכם בערכות ביתיות שתרכשו או תבנו בעצמכם.

    הידרו VS גידול באדמה – מה שיטת הגידול הטובה יותר?

    ישנו ויכוח עתיק יומין שמתחדש ככל שגידולי הידרו הופכים שכיחים יותר בקרב החקלאים, מה השיטה הטובה יותר לגדל בה צמחים באופן פרטי או מסחרי?

    מצד אחד, שיטת הגידול באדמה היא הגידול המסורתי שהיה בשימוש ע”י האנושות עוד לפני אלפי שנים מאז המהפכה החקלאית, ומהצד השני ישנה השיטה לגידול הידרו (הידרופוניקה) – אשר הינה מאוחרת יותר ובה הצמחים גדלים על מים המועשרים בדשנים, אך ללא מצע אדמה. אז השאלה שנשאלת.. איזו שיטה טובה יותר לגידול צמחים?

    עשבים שוטים ומזיקים

    הטיפול בעשבים שוטים ומזיקים עלול להיות מסוכן לבני אדםאחד מהיתרונות החשובים ביותר של גידול הידרו לעומת גידול באדמה, הוא העדרותם של עשבים שוטים ומזיקים בסביבת הגידול. האדמה משמשת כמארחת למגוון חרקים מזיקים וצמחים ופרזיטים , כמו גם צמחים מתחרים שעלולים לקחת את הערכים התזונתיים ואת אור השמש מהצמחים שלך.
    כמובן שאם אתה מגדל מס’ צמחים בתוך הבית באדניות, הסיכויים הם שלא תתקל בבעיות רבות עם עשבים ומזיקים בהם לא תוכל לטפל כראוי. אך עם זאת, אם אתה מתכנן לגדל מס’ צמחים גדול הזקוקים למנה תזונתית הגונה וצריכים לחיות בסביבה נטול מזיקים , אז גידול הידרו הוא בהחלט השיטה הטובה יותר להמנע מלבזבז כסף, זמן ובריאות על הדברות וקוטלי עשבים.

    צמיחתו הכללית של הצמח

    שורשים הידרופונים - מה עדיף? גידול הידרו או גידול באדמה? מאמר מפורט

    .מערכת שורשים מתפתחת במצע אדמה על מנת להגביר את האחיזה בקרקע ולהגדיל את שטח הפנים של השורשים בכדי שיוכלו להגדיל את הסיכוי לאיתור וספיגה של המים והמינרלים הנחוצים לצמיחתם הנמצאים באדמה. לעומת זאת, בשיטת גידול הידרו, האלמנטים התזונתיים נוכחים בכל מערכת המים בה יושבים השורשים והם זמינים לצריכה ככל שיצטרך הצמח.

    זמינות המינרלים במים חוסכת מהשורשים את הצורך להרחיב את חיפושם כשם שקורה באדמה, ולתעל את המינרלים והאנרגיה לצמיחה מהירה וגדולה של הצמח במקום של מערכת השורשים, שזו בעצם הגדילה אותה אנשים רוצים לצמחים שלהם. יותר מכך, צמחי הידרו לא צריכים שתילה מחדש בכדי להרחיב את טווח התפשטות השורשים שאולי הוגבלו באדנית הראשונית בה נשתל.

    צמחי הידרו למעשה מקבלים אספקה מתמדת של המים עם האלמנטים והמינרלים החיוניים לצמיחתם, ובכך מגיעים לבגרות מהר יותר לעומת צמחים שגודלו באדמה. עלול להשתמע מכך כאילו שיטת ההידרופוניקה צורכת יותר מים מאשר שיטת הגידול באדמה, אך ההפך הוא הנכון במקרה הזה, משום שמערכות הידרו בכלליות משתמשות בעד כ-85% פחות מים לעומת גידולים באדמה.

    האם ישנה דרך כלשהי בה הגידול באדמה טוב יותר מהידרו?

    התשובה היא כן. מאחר וגידול הידרו תלוי בהוספת מינרלים ואלמנטים מאוזנים ושונים בזמנים שונים במהלך הגידול, בהחלט אפשרי לבצע טעויות בעת ערבוב הדשנים , טעות שכזו מוזרמת אוטומטית לכל הצמחים המשורשרים למאגר המים, באם הטעות תוקנה תוך זמן קצר לא צפוי נזק לצמחים, אך אם הטעות חמקה מן העין, יבחין המגדל בסימני עודף או מחסור בצמחים תוך זמן מה.
    אין ספק שמערכות גידול הידרו אינן מסובכות ודי קלות להפעלה ותחזוקה , אך דורשות מנה גדושה של תשומת לב, דיוק ומחקר.

    לסיכום

    לגידול הידרו יתרונות רבים עבור המגדל והצמחים ההידרופוניים וגידול נכון יאיץ את תהליך הצימוח ויביא את הצמחים לבגרות מהר יותר מאשר גידול באדמה.
    אך גם הגידול המסורתי באדמה הוכיח באלפי שנות קיומיו כי המגדל המסור צפוי להנות מתוצאות טובות שאינן נופלות מגידול הידרו ואם נודה על האמת.. גם מתרפיה לא רעה בכלל.

    הידרופוניקה בהיסטוריה | מקורותיה של שיטת הגידול המודרנית

    המילה “הידרופוניקה” נובעת משתי מילים ביוונית. המילה היוונית הידרו (מים) ופונוס (עבודה) – פשוטו כמשמעו “עובד מים”. ההידרופוניקה מוגדרת כמדע של גידול צמחים ללא שימוש באדמה, אלא על ידי שימוש במדיום אינרטי, כגון; צמר סלעים, חצץ, חול, כבול, ורמיקוליט, ספוג או נסורת, שאליו מתווסף דשן נוזלי המכיל את כל המרכיבים החיוניים הדרושים לגדילה והתפתחות נורמלית של הצמח.

    הידרופוניקה בעת העתיקה

    ההידרופוניקה התפתחה בשנים הראשונות של המאה ה-16, אך ידוע לנו שתרבויות מוקדמות יותר השתמשו בשיטה הרבה לפני. הגנים התלויים בבבל, או הגנים הצפים של האזטקים במקסיקו הם רק חלק מהדוגמאות של עולם ההידרופוניקה.

    ישנם רישומים של ההירוגליפים המצריים, שמתוארכים מאות שנים לפנה”ס, המתארים את שיטת גידול הצמחים במים.
    היישום של ההידרופוניקה הוכיח את עצמו על ידי מתן מזון לכוחות האמריקאים המוצבים באיים באוקיינוס השקט בשנות ה – 40 המוקדמות.

    בשנת 1945 חיל האוויר האמריקאי פתר בעיה של אספקת ירקות טריים לחיילים על ידי השמת מערכות הידרופוניקה בקנה מידה גדול על האיים הסלעיים שלא היו מסוגלים לייצר יבולים כאלה בעצמם.

    בשנות ה-50 השימוש המסחרי של הידרופוניקה התפזר ברחבי העולם למדינות כמו איטליה, ספרד, צרפת, אנגליה, גרמניה, שוודיה, רוסיה וישראל. היום יותר ויותר מדינות משתמשות בהידרופוניקה כדרך לייצר מזון איכותי עבור אנשים, אפילו בעזה ישנם גגות רבים מלאים בערכות הידרופוניות שופעות.

    מדריך האבקה ידנית של פרחים | איך להיות דבורה?

    כאשר אנו מגדלים פירות וירקות בחוץ, בין אם בשיטה האורגנית באדמה, או בשיטת ההידרופוניקה או האירופוניקה – הדבורים, הפרפרים והרוח דואגים להאבקה של הגידולים שלנו. עם זאת, כאשר אנו מגדלים צמחים הידרופונים בתוך מבנה, החברים המועילים שלנו כבר לא בסביבה כדי לעשות את העבודה שלהם. לכן, אנחנו חייבים לתפוס את תפקידם, ולדאוג להאבקה ידנית של הצמחים.

    אנו אוכלים חלקים שונים בצמח ולכן לא כל ירק זקוק להאבקה. גידולי עלים ושורש (חסה, כרוב, סלק, וכו ‘) אינם מצריכים האבקה, מפני שאנו אוכלים אותם לפני שהם מגיעים לשלב הפריחה במחזור החיים שלהם. עם זאת, ישנם צמחים שאנו אוכלים (כמו עגבניות, לימונים ופלפלים) שכן מצריכים האבקה על מנת לייצר פרי או זרעים.

    האבקה ידנית | שיעור מהיר בבוטניקה

    מתוך ‘דף יום’ ‘וויקיפדיה’

    דבורים (ומאביקים אחרים) עפות מפרח לפרח, שותות צוף ובתמורה מפיצות אבקה. אבקה היא המרכיב הזכרי של פרח (זרעו של הפרח, אם תרצו). כאשר הוא מועבר לפרח אחר, האבקה נכנסת לתוך שחלת הפרח (החלק הנקבי בפרח) ומפרה בכדי לייצר פרי. תהליך זה לא יוכל להתרחש ללא סיוע מאביק.
    עם זאת ישנם צמחים בעלי שני “איברי הצמח” (האבקנים והשחלה) ויכולים להאביק את עצמם, אך הם עדיין יזדקקו לקצת עזרה.

    מאחר ובשנים האחרונות אוכלוסיית הדבורים נמצאת בסכנה בשל מוות פתאומי, לעיתים מסתורי של נחילים שלמים, מראה דבורה על פרח בערכות ההידרופוניות שלכם ובגינות יהפוך שכיח פחות ופחות, את תפקידן של הדבורים אסור לקחת כמובן מאליו ויהיה זה בהחלט רעיון לא רע לתת יד לכמה מגידולי המאכל שלך. זה די פשוט.

    מדריך עשה זאת בעצמך

    מתוך ויקיפדיהגידולי עלים ושורש (כמו תרד, גזר, בצל, ותבלינים): אל תדאגו להם! הם לא זקוקים להאבקה. פשוט קטפו אותם ובתאבון.

    צמחים בעלי יכולת האבקה עצמית (עגבניות, פלפלים, חצילים, שעועית ואפונה): הם בדרך כלל יכולים לטפל בעניין בעצמם, אבל בהחלט תוכלו לעזור להם – תנערו מעט את הפרחים (בעדינות) כדי לעזור לאבקה להתפזר.

    או תנסו את השיטה הבאה

    האבקת שכנים

    ישנם צמחים כמו קישואים, מלפפונים, מלונים ורוב הפירות, הזקוקים להחלפת אבקה עם שכניהם בכדי לייצר פירות. לקישואים, מלפפונים ומלונים יש פרחי זכר ונקבה נפרדים. הפרחים הזכרים יהיו עמוסים באבקנים, ולפרחי הנקבה יש בדרך כלל מה שנראה כמו פרי זעיר הבולט מהבסיס. הפירות והירקות האלה זקוקים להכי הרבה עזרה ויש להאביקם כדי לייצר פירות.

    1. יש לחכות עד ששני הפרחים, הזכר והנקבה הם בשיא פריחתם – עליי כותרת פתוחים לרווחה.
    2. קחו מכחול צבעי מים או כל מברשת אחרת(קטנה). תעבירו בעדינות על דפנות הפרח הגברי (תוכלו לראות את האבקה הצהובה או הכתומה על המברשת).
    3. העבירו את המברשת על השחלה (פיסטיל) הפרח הנקבי (השחלה נמצאת במרכז הפרח הנקבי.לא תוכלו לפספס.)

    זהו זה, עשיתם את זה! תהליך האבקה הסתיים בהצלחה. אתם אמורים לראות את הפירות מתחילים להיוצר בימים הקרובים. תמשיכו לחזור על התהליך עם הפרחים הבאים,ויהיה לכם אחלה יבול תוך זמן קצר.

    עדיין אין פרי?

    אם הצמח בכל זאת לא התחיל להצמיח פרי כעבור מספר ימים, (פרות זעירים אינם מופיעים או שהם מצטמקים ומתייבשים) אז כנראה משהו אחר השתבש בתהליך האבקה. שוק כזה או אחר יכול לגרום לצמחים שלכם לחסוך באנרגיה ולשכוח לגדל פרי.

    איזה סוג של שוק? לחות לקויה, מחסור באור, וחסכים תזונתיים עלולות לגרום לנפילת פרי. סיבה שכיחה נוספת היא גלי חום באמצע הקיץ.
    שינויי טמפרטורה חדים ביום ובלילה עלולים לשגע את הצמח, וכתוצאה מזה ינשור הפרי. אל תיכנסו לפאניקה!
    אם תקררו את החדר הגידול ההידרופוני שלכם, אתם תראו פרחי נקבה חדשות מופיעות, בשלב הזה אמורה להתרחש האבקה מוצלחת.

    חקלאות אורבנית | גידול הידרופוני בגורדי שחקים בערים מרכזיות

    כשנגמרים השטחים הריקים בעיר הצפופה, הפתרון הוא ברור; לבנות כלפי מעלה. טריק פשוט זה מאפשר להקים מספרים עצומים של בתים ומשרדים בשטח מוגבל כגון הונג קונג, מנהטן ואפילו בתל-אביב.האנושות עומדת כעת בפני בעיה דומה בקנה מידה עולמי.

    על פי דיווחי האו”ם,אוכלוסיית העולם צפויה לגדול לכ –9.1 מליארד עד שנת 2050. ארגון המזון והחקלאות של האו”ם טוענים שמשמעות האכלת כל האנשים האלה תהיה הגדלת ייצור המזון ב-70%, באמצעות שילוב של יבולים גבוהים יותר ולהרחבת השטח המעובד. אבל הקרקעות הזמינות הנוספת עבור עיבוד חקלאי מפוזרות בצורה לא אחידה, וחלקים גדולים ממנה מתאימים לגידול כמה יבולים מסוימים בלבד. אז למה לא ליצור קרקעות חקלאיות נוספות ע”י בנייה כלפי מעלה?

    בניין השפרירית שעתיד להבנות בניו יורק
    בניין השפרירית שעתיד להבנות בניו יורק

    בנוסף ליצירת אדמות חקלאיות מהאוויר, החווה האנכית יכולה לחתוך את עלויות ההובלה ופליטות הפחמן דו חמצני הקשורים להעברת מזון למרחקים ארוכים.
    כמו כן הן גם יפחיתו את הקלקול שמתרחש באופן בלתי נמנע בדרך, אומר דיקסון דספומייר (Dickson Despommier), פרופסור לבריאות הציבור ואיכות הסביבה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, אשר נחשב לאב הקדמון של החקלאות האנכית, והספר שפרסם לאחרונה, “החווה האנכית” (The Vertical Farm) , הוא המניפסט לרעיון.

    לפי חטיבת האוכלוסין של האו”ם, בשנת 2050 כ 70% מאוכלוסיית העולם יחיו באזורים עירוניים. אז זהו מעשה הגיוני, הוא אומר, להעביר את החוות קרוב יותר למקום שבו רוב האנשים יחיו.

    יתרון נוסף, אומר ד”ר דספומייר, השימוש בחומרי הדברה, קוטלי עשבים וקוטלי פטריות יכול לרדת עד למינימום הנחוץ על ידי גידול הצמחים בסביבה מבוקרת.
    סחף קרקעות לא יהווה בעיה, מפני שהמזון יגודל בשיטת ההידרופוניקה, במילים אחרות, בתמיסה של מינרלים המומסים במים.
    טכניקות מחזור מתוחכמות יבטיחו כי יהיה צורך לחלק קטן מהכמות המים וחומרים המזינים בהשוואה לחקלאות קונבנציונלית, ולא תהיינה שום בעיה של זיהום חקלאי.

    גידול אנכי לגובה של ירוקים

    נראה שזה רק עניין של זמן עד שבנייני חוות אנכיות יהפכו להיות עניין שבשגרה, עד אז כל אחד ואחד מאיתנו יכול להישתמש בטכנולוגיות הידרופוניקה והאירופוניקה המתקדמות ולגדל לעצמינו את המזון מספר מטרים מהצלחת. טכנולוגיית ההידרופוניקה אומנם עתיקת יומין אבל יותר רלוונטית מתמיד, דווקה בימינו אנו.