17.6 C
Rehovot
יום שישי, פברואר 5, 2021
More
    בית תגיות הידרו

    תגית: הידרו

    גידול ירקות בהידרופוניקה: משתילה לקטיף ב30 יום

    העמדנו מערכת הידרופונית מסוג NFT, שתלנו בה ירקות קיץ, חיברנו את מאגר המים שלה לבקרים אוטומטים ונתנו לה לצמוח. על היער שצמח, הירקות שקטפנו וההנאות הקטנות בסיכום 30 הימים הראשונים.

    הקיץ כבר כמעט כאן והמשתלות מתמלאות שתילי ירקות טעימים שכל אחד מאיתנו יכול לשתול, לגדל ולאכול. יש שיאמרו שמחיר רכישת או בניית מערכת הידרופונית הופך את כל התענוג ללא משתלם אם משווים לעלות הירקות בסופר, אבל חישוב כלכלי קר יראה לרוב שהחזר ההוצאה יושלם תוך שנה, וזאת מבלי להתחשב בטריות הירק, העדר הריסוסים הכימיים, התועלת הסביבתית וההנאה שבגידול ביתי. כמובן שלאחר שנה מדובר על רווח נקי שרק ילך ויגדל.

    30 יום, 24 צמחים, מערכת הידרופונית אחת

    ב1.4.18 העברנו את משכננו למקום חדש באזור ביל”ו (כמובן שאתם מוזמנים לבקר! לפרטים על היכן ומתי לחצו כאן) ולמרות שכל מערכות הגידול ההידרופוניות החדשות טרם הגיעו (יש לנו הפתעות בשבילכם) ושאנו עדיין בהרצה והקמה – לא יכולנו להשאיר את המקום החדש עירום ממערכות הידרופוניות ירוקות ומלבלבות וכבר בסוף יום העבודה הראשון שתלנו צמחי ירקות במערכת הידרופונית ראשונה.

    המערכת שנבחרה למשימה היא מערכת מרום הותיקה והטובה שפועלת בשיטת הNFT בעלת 24 פתחי שתילה. מכיוון שהמערכת מתוכננת להיות במיקום בעל שמש מלאה בכל שעות היום, בחרנו לגדל בה מיני ירקות כמו מלפפון, פלפלים, קישוא, זוקיני, אבטיח, מלון, חציל ובזיליקום.

    רוצה לבנות מערכת NFT בעצמך? הכנו מדריך במיוחד בשבילך!

    מוליכות, חומציות ומילוי מים אוטומטי

    הידרופוניקה אוטומטית: להוריד את התחזוקה למינימום

    עם כל הכוונות הטובות והקלות שבגידול ההידרופוני, הימים כל כך עמוסים ומלאי משימות והמקום עתיד להתמלא במגוון רחב מאוד של מערכות הידרופוניות, שאפילו פעולות פשוטות של מילוי מים, איזון חומציות ודישון עלולות ‘להתפקשש’, ולעומת אדמה, הידרופוניקה סלחנית הרבה פחות. אז כדי למנוע מראש את הבעיות שעתידות להיווצר מתחזוקה רופפת, החלטנו שהפעם אנחנו הולכים על אוטומציה, כזו שתשאיר לנו משימות בסיסיות ביותר של בקרת מזיקים, הפריית הפרחים וקטיף.

    חיברנו את כל מאגרי המערכות ההידרופוניות הביתיות במקום למאגר ראשי עם מצוף פיצוי, כך שבכל פעם שרף המים יורד במיכלי המערכות הם מתמלאים באופן אוטומטי מהמים שבמאגר הראשי.
    המים במאגר הראשי עוברים סינון על ידי מערכת אוסמוזה הפוכה שמוודאת כי הם מגיעים ונאגרים צלולים כמעט ללא כל מוליכות חשמלית, כך שהדישון שיתווסף אליהם יהיה בערכים מדוייקים המומלצים לגידול הירקות שנבחר.

    מעל למאגר חיברנו שני בקרים מעולים שדואגים לאיזון אוטומטי של ערכי החומציות והמוליכות הרצויים של חברת Pro System Aqua (לפרטים לחצו: בקר חומציות, בקר מוליכות חשמלית), הפועלים באמצעות אלקטרודות טבולות במאגר שמודדות את רמת החומציות או המוליכות ומטפטפות חומצה או דשן עד אשר המים יתאזנו לרמה שהוגדרה להם. מראש, כאשר ככל שהצמחים גדלים נשנה את הערכים בהתאם לצורך התזונתי שלהם.

    עדכון: בשל העובדה כי במערך הזה רק המאגר הראשי חובר לבקרים האוטומטיים, לעיתים נתקלנו בהפרשים אל מול מאגרי המערכות עצמן. עבור שרשור כל המערכות ותחלופת כל המים באופן שוטף מצאנו פתרון מעולה אותו נחלוק אתכם בפוסט נוסף בקרוב.

    מה התחזוקה השוטפת שנותרה?

    אז לאחר שדאגנו שמאגרי המערכות יתמלאו אוטומטית במים מאוזנים נותרו מספר פעולות תחזוקה בסיסיות שיש לבצע:

    1. האבקת פרחים – פעולת הפרייה שיש לבצע בשתילי ירקות כמו קישואים, מלונים, אבטיחים ומלפפונים ששתולים במערכת על מנת שאלה יצמיחו ירקות בהצלחה. פרחי נקבה שפרחו על ירק צעיר ולא הואבקו יביאו לנפילת הפרי שלא הופרה. בטבע פעולה זאת נעשית על ידי הדבורים שכמו חיילות מיומנות דואגות לתזונה האנושית, אך במקומות סגורים כמו החממה בה גדלה המערכת הן אינן נמצאות ולכן עלינו לעשות זאת בעצמנו.
      על אופן ביצוע ההאבקה ניתן לקרוא כאן
    2. בקרת מחלות ומזיקים – רוב המגדלים יצטרכו להתמודד בדרך כזו או אחרת אל מול מזיקים ומחלות, כאשר האופן הטוב ביותר למנוע זאת היא בקרה שוטפת אחריהם וטיפול מיידי כנגד הממצאים. שימו דבק על רגלי המערכת למניעת הגעת נמלים שמקימות חוות גידול לכנימות, בידקו את הצמחים בתדירות של פעמיים בשבוע, נקו את סביבת המערכת, תסירו עלים חלשים, חולים או נגועים, ובמידת הצורך גם רססו כנגדם.
      דרכי טיפול ביתיים במזיקים ומחלות ניתן למצוא כאן
    3. קטיף – החלק הכיפי לשמו התכנסנו הוא גם חלק מהתחזוקה השוטפת. קיטפו ירקות שהגיעו לבשלות על מנת שהצמח יפנה את משאביו להוצאת והבשלת ירקות נוספים.
    4. הדלייה – מתן תמיכה פיזית לצמחים מאפשרת למנוע סבך של גבעולים ועלים שצמחו לכדי יער מוצל, הסתבכו האחד בשני ומורידים את האפקטיביות. מומלץ לספק רשת טיפוס לצמחים מטפסים, ותמיכה פיזית לצמחים גדולים שזקוקים לה. אנחנו נמנענו מהדלייה הפעם משום שמיקומה של המערכת עתיד להשתנות בקרוב.
    יום 1
    יום 5
    יום 8
    יום 13
    יום 18
    יום 23
    יום 25
    יום 30

    אז מה קטפנו?

    למרות היער שצמח, 30 יום הם לא הרבה זמן בכל הנוגע לקטיף, מי שהספיקו לגדול ולהבשיל הם הקישואים, שכבר פגשו את מרק הקוסקוס של יום שישי, הזוקיני גם הוא כבר עלה על מחבת והפך לתבשיל טעים, מלפפון לסלט והבזיליקום כמובן שנקטף לאורך כל התקופה ותיבל סלטים, פיצות, פסטות וכו’.

    ירקות במערכת הידרופונית
    ילדים בני חודש

    גידול הידרופוני בטוח: סוגי פלסטיק בהידרופוניקה והשפעתם על הבריאות שלנו

    השימוש בפלסטיק בהידרופוניקה שכיח למדי, אך ישנה שאלה מהותית שתלויה באויר וטרם קיבלה התייחסות ממשית – האם כל הפלסטיקים בטוחים לשימוש? האם חשיפה ממושכת לשמש לא תגרום לפליטת חומרים רעילים למים? והאם החומרים הללו לא מגיעים לירקות שאנו אוכלים בסופו של דבר? תשובות והבהרות בכתבה.

    החומר הנפוץ ביותר בעל השימוש הרחב ביותר בגידולים הידרופונים הוא הפלסטיק. רובן המוחלט של המערכות ההידרופוניות עשויות מפלסטיק, רבים מהמגדלים משתמשים בצינורות פלסטיק במערכות שבנו בעצמם – אך עניין בטיחות השימוש בפלסטיק, שעלול להכיל כימיקאלים מזיקים והשפעתו על הבריאות שלנו, טרם עלה וקיבל התייחסות רצינית, עד עכשיו.

    ב1988 נוצרה שיטת מספור על ידי איגוד סחר הפלסטיק האמריקאי אשר פירקה וחילקה את סוגי הפלסטיק באופן שיאפשר לייעל את היצור, המיחזור והסחר בפלסטיק. שיטת המספור הזו הפכה לשפה משותפת בינלאומית והיא מיוצגת על ידי משולש המורכב משלושה חצים עם מספר בתוכו.

    מספור סוגי הפלסטיקים

    1. פוליאתילן פרלטאלט – PET (PETE), polyethylene terephthalate
    2. פוליאתילן בצפיפות גבוהה – HDPE, high-density polyethylene
    3. פוליויניל כלוריד – PVC, polyvinyl chloride
    4. פוליאתילן בצפיפות נמוכה – LDPE, low-density polyethylene
    5. פוליפרופילן – PP, polypropylene
    6. פוליסטירן – PS, polystyrene
    7. תערובות פלסטיק מסוגים שונים

    בנוסף לסוגי הפלסטיק, יתכן שיתווספו אליהם מייצבי (או בולעי) קרינה, גם עליהם נרחיב בהמשך.

    1. פוליאתילן פרלטאלט – PET (PETE), polyethylene terephthalate

    נמצא בשימוש להכנת בקבוקי משקאות קלים, מים, קטשופ, רטבים לסלט, חמאת בוטנים, ריבות וחמוצים.
    מה שטוב בו הוא שלא ידוע לנו על התמוססות של כימיקאלים שחשודים כמסרטנים או משבשים הורמונאליים, אך למרות זאת, בחשיפה ארוכה לשמש הוא עלול לפלוט חומר בשם אנטימון אשר מזיק לבריאות.

    השורה התחתונה: טוב לשימוש, אך לא בחשיפה ארוכה לשמש.

    2. פוליאתילן בצפיפות גבוהה – HDPE, high-density polyethylene

    הפלסטיק הזה בטוח יחסית לשימוש ומייצרים ממנו אריזות חלב, מים, מיצים ושקיות זבל וסופר. את הפלסטיק הזה נפגוש בגידול הידרופוני (או לא) בעיקר כחביות הכחולות המשמשות להובלת נוזלים.

    פוליאתילן בצפיפות גבוהה הוא הפלסטיק ממנו מכינים את מרבית מיכלי הגידול בדרג מזון, אך יחד עם זאת, לא כולם מתוקננים לדרג מזון. על מנת להיות בטוחים ניתן לחפש על גבי הפלסטיק את סימון ת”י או של ה USDA/FDA/NSF.
    פלסטיקים מסוג 2 שאינם בדרג מזון ייוצרו עם חומר שעלול להיות רעיל ומסוכן לבריאות שתפקידו לסייע בשחרור מהיר של הפלסטיק מהתבנית בה הוא מיוצר ובכך להגביר משמעותית את קצב הייצור.

    השורה התחתונה: טוב לשימוש בהידרופוניקה כשהוא מיוצר בדרג מזון.

    3. פוליויניל כלוריד – PVC, polyvinyl chloride

    הוא אחד הפלסטיקים השנואים בחברות המחזור משום שקשה למחזר אותו אך הוא מבוקש ביותר בשל תכונותיו הנחשקות – חסינות לאש ולמים. בתעשיית המזון הPVC נמצא בשימוש בעטיפות של בשר, גבינות ומוצרים אחרים.

    על מנת לרכך את הפוליויניל כלוריד, ייצרנים מוסיפים רכיבים ‘פלסטיים’ אשר מונעים מהמולקולות של החומר להתקרב האחת לשניה ובכך שומרים על גמישותו. אותם חומרים פלסטיים עלולים להיפלט מהפלסטיק אל המים בשימוש ממושך ומהווים סכנה לבריאותנו אף כשהם רק באים במגע עם מזון. בנוסף, לפי איגוד המזון הלאומי של ארה”ב, di-2-ethylhexyl phthalate (DEHP), אשר נמצא פעמים רבות בPVC נחשד כגורם מסרטן.

    כמו כן הPVC מכיל ביספנול A (הוא הBPA המפורסם) אשר לו סכנות בריאותיות הקשורות לשיבוש המערכת ההורמונאלית אצל תינוקות, פגיעה בפוריות אצל נשים, השמנת יתר וגרימת הפרעות בגדילה.

    צינורות הPVC אשר נמצאים בשימוש שוטף לצרכי אינסטלציה ובמערכות הביוב עשו הסבה לאחרונה גם לעולם ההידרופוניקה והאקוופוניקה ועלולים לפלוט כימיקאלים ככל שעובר הזמן ובחשיפה לשמש ומומלץ שלא לעשות בהם שימוש.

    השורה התחתונה: רע לבריאות ורע לסביבה.

    UPVC – צינורות המתאימים לשימוש לגידול הידרופוני

    כיום ישנם בשוק צינורות UPVC או PVC-U לבנים או כתומים, כאשר הU מייצגת את ה- Unplasticied ומשמעותה שלא הוספו חומרים פלסטיים מסוכנים. בנוסף, צינורות UPVC אינם מכילים BPA והם בטוחים הרבה יותר לשימוש בגידולים הידרופונים.

    מעוניינים לרכוש צינורות UPVC? צרו איתנו קשר.

    4. פוליאתילן בצפיפות נמוכה – LDPE, low-density polyethylene

    מסוג פלסטיק זה מכינים בתעשיית המזון בעיקר שקיות מזון קפוא ובקבוקים לחיצים.
    יחסית לPVC הפלסטיק הזה ‘בסדר’, שכן לא ידוע על פליטת כימיקאלים אשר גורמים לסרטן או שיבוש הורמונאלי, אך מצד שני הוא לא ממוחזר כמו פלסטיק מס’ 1 ו-2 ועל כן מזיק לסביבה הרבה יותר.

    שורה תחתונה: בסדר לבריאות, לא בסדר לסביבה.

    5. פוליפרופילן – PP, polypropylene

    מהפוליפרופילן מייצרים חלק מבקבוקי הקטשופ, מיכלי היוגורט והמרגרינה, והוא רווח בייצור קופסאות אחסון המזון. הוא נחשב לבטוח לבריאות ואין מידע על פליטת כימיקאלים שחשודים כמסרטנים או משבשי הורמונים.

    פוליפרופילן מתפרק בחשיפה לחום ולקרינה אולטרה סגולה המצויה באור השמש. בתהליך זה נוצר רדיקל חופשי אשר מגיב עם חמצן ונוצר אלדהיד וחומצה קרבוקסילית. הבלאי נראה כרשת של סדקים דקים המעמיקים עם זמן החשיפה לקרינה. לכן נדרשים תוספים בולעי קרינת UV לחפצים מפוליפרופילן המיועדים לשימוש תחת כיפת השמיים.

    השורה התחתונה: יחסית בטוח לשימוש, אך רצוי לבדוק אם אכן מחוזק עם בולעי קרינת UV ובעל דרג מזון.

    6. פוליסטירן – PS, polystyrene

    מהפוליסטירן מייצרים בעיקר מוצרי קלקר, כמו זה הנמצא בשימוש ברפסודות הצפות המוכרות לנו מעולם ההידרופוניקה.
    הוא נחשב לפלסטיק מזיק יחסית שכן הוא גם קשה מאוד למיחזור וגם מפריש סטירין שחשוד כחומר מסרטן. יחד עם זאת, מחקר העלה כי שחרור הסטירין מהקלקר למזון קשור למגע שלו עם שומן, כך שביישום ההידרופוני זו אינה סכנה ממשית. הסכנה באה לידי ביטוי דווקא באקוופוניקה, כאשר תחזוקה לקויה, חוסר בסירקולציה מספקת של המים, דגים מתים שמתחילים להרקב ושאריות אוכל דגים, עלולים ליצור סביבה שומנית שכפי שהוזכר, טומנת בחובה את הסיכון להפרשת הסיטרין מהקלקר.

    השורה התחתונה: בנזן (חומר המשמש לייצור הפלסטיק) הוא קרצינוגן אנושי ידוע (מסרטן). בוטאדין וסטירין (אבני היסוד של הפלסטיק) נחשדים כחומרים מסרטנים, ייצורו דורש אנרגיה רבה וקשה מאוד למחזר אותו, אך יחד עם זאת, בהידרופוניקה, שם הוא משמש כרפסודה צפה, לא נראה סיכון ממשי.

    7. תערובות פלסטיק מסוגים שונים

    כולל את כל יתר החומרים, החל מפלסטיקים 1-6 מעורבבים יחדיו, דרך חומרים ידידותיים לסביבה ועד לפלסטיקים מזיקים הכוללים את הבינספנול A.

    שורה תחתונה: כשהפלסטיק מסומן במס’ 7 לא ידוע האם הוא מסוכן או לא וצריך לקחת בחשבון שפעמים רבות הוא אינו בטוח לשימוש בהידרופוניקה ועל כן מומלץ להמנע משימוש בו בכדי שלא לבוא במגע עם BPA, חומרים מסרטנים או משבשים הורמונלים אחרים.

    מייצבי UV הידועים גם כבולעי UV

    בולעי קרינה אולטרה סגולה (UV) מונעים את שחיקתו ארוכת הטווח של פלסטיק הנחשף לשמש. ישנם סוגים שונים של בולעים שתלויים במטרתם, בדר”כ בולעי הUV סופגים את הקרינה ובכך מגנים על הפלסטיק בו הם מוטבעים.

    סרטון ישראלי המסכם את כל סוגי הפלסטיק על סכנותיהם ויתרונם

    האם הצמחים סופגים את החומרים המסוכנים שנפלטים על ידי פלסטיקים שאינם בדרג מזון?

    לאחר שהפרדנו והבנו אילו מהפלסטיקים פולטים חומרים מזיקים ואילו לא, השאלה הבאה המתבקשת על ידי המגדל ההידרופוני היא: האם הצמח ‘לוקח’ את אותם החומרים וניזון מהם, או שמא הוא יודע לסנן ולהפריד בין ‘מזון’ לבין ‘פסולת’.

    ובכן, התשובה לשאלה הזו נוגעת ביכולתו של הצמח ל’ספוג’ חומרים רעילים באופן כללי ואת החומרים הרעילים שנפלטים על ידי פלסטיקים שאינם מדרג מזון בפרט.

    הצמחים שואבים מהמים את כל החומרים המומסים בהם, בין אם מינרלים, מיקרו אלמנטים, מתכות כבדות או רעלנים. בנוסף הם מסוגלים אף לספוג חומרים מסוגים שונים דרך האויר ומחקר של נאס”א מצא שהם משמשים כפילטר ל85% מהמזהמים הנמצאים באויר שכוללים גם בין היתר בנזן ופחמן חד חמצני.
    יכולת הספיגה של הצמחים את החומרים הללו מותנית בגודל המולקולות של החומר המומס במים וישנם מקרים מצערים ומחקרים המצביעים על כך שללא ספק, צמחים אינם בוררים בין מקור הזנה ‘טוב’ ל’רע’.

    כך למשל עיירה קטנה ופסטורלית בדרום איטליה שמונה 39,000 בני אדם וילד עם סרטן לא נראה בה לפני, עכשיו חווה תקופה טראומטית וקשה ביותר כשילדים, נשים ומבוגרים חולים בשלל מחלות סופניות שלא נרצה לצער אתכם עם תיאורים אודותן, לאחר שהמאפיה פיזרה פסולת פלסטיק וכימיקאלים על אדמה חקלאית סמוכה.

    בנוסף, במחקר שנערך במימון הקרן הלאומית למדעי הטבע של סין, מדענים באוניברסיטה החקלאית נאנג’ינג בדקו את פיזור המזהמים בשורשי עשב דגני מסוג זון משכר. מחקרים קודמים הראו כי פטריה מזהמת אשר נקשרה לשורשי הצמח הייתה אחראית על ספיגתם של חומרים רעילים על ידו, כאשר המחקר הפעם התמקד ברמה התת-תאית, על פעולותיו ופיזורם של הרעלנים בצמח כשהפטריה נמצאת בשורשיו. התוצאות הראו כי אכן הצמח ספג ופיזר את הרעלנים (acenaphthene) בין תאיו. עובדה זו מצביעה על כך שהצמח לא בהכרח מפרק ונפטר מהרעלן אלא יכול גם פשוט לפזרו בין תאי הצמח ובכך להפוך אותו לזמין לצריכה על ידי מי שניזון ממנו.

    בנוגע לחלקה השני של השאלה – האם הצמח יקלוט את החומרים המזיקים הספציפיים הנפלטים על ידי פלסטיקים שאינם דרג מזון, נכון לעכשיו אין מחקר נקודתי שנעשה על החומרים הללו, אך ההיגיון אומר שהצמח יקלוט כל מולקולה קטנה ונוחה מספיק.

    המקרים והמחקר שהזכרנו לעיל הם רק עדויות בודדות לכך שהצמח לא באמת בורר מה נמצא בתמיסה ממנה הוא ניזון (הדבר נכון גם לגידול באדמה) ולכן תפקידנו כמגדלים לוודא שהתמיסה מכילה רק את החומרים אותם אנו רוצים להעניק לו. על כן, השימוש בפלסטיקים בגידול הידרופוני צריך להיות מושכל וחכם ויש לבדוק לפני השימוש בפלסטיק מסויים, האם הוא יפלוט לאורך זמן ובחשיפה לשמש חומרים שיסכנו את הבריאות של צרכני הירקות שיגדלו בו.

    לסיכום, סוגי הפלסטיק הבטוחים ביותר לשימוש בהידרופוניקה הם סוג 2, 5 וUPVC. השתדלו להקפיד על כך ולדרוש לראות תקני מזון היכן שיש ספק באשר לבטיחות השימוש לבריאות.

    מדריך דישון הידרופוני ואיזון חומציות במערכות הידרו | EC, PH, TDS ותחזוקה שוטפת

    הבנת אופן הדישון ואיזון החומציות במערכות הידרופוניות הכרחית להזנה אפוטימלית של הצמחים ועליה להיות מוכרת על ידי המגדל בכדי לאפשר הצלחה בגידול. מהי מוליכות חשמלית? מדוע חשובה רמת החומציות? מה התחזוקה השוטפת וסדר הפעולות לדישון ואיזון חומציות? קיראו את המדריך והתחילו לגדל הידרופוני כמו מקצוענים!

    המונח ‘הידרופוניקה’ נגזר מצמד המילים היווניות ‘הידרו’ ו’פונוס’ שמשמעותם היא ‘עבודת מים’. הידרופוניקה היא למעשה שיטת גידול בה צמחים גדלים ללא אדמה המספקת את תזונתם וזקוקים להזנה ממקור חיצוני לשם צמיחתם, אשר מסופקת באמצעות תמיסה תזונתית המומסת במים.

    בהידרופוניקה שורשי הצמחים עשויים להמצא בתוך מצע גידול אינרטי נטול כל ערך תזונתי כמו הידרוטון, פרלייט, ורמקוליט, צמר סלעים, סיבי קוקוס ועוד, לגדול לתוך מים כמו בשיטת DWC או תלויים באויר ללא כל מצע לאחוז כמו באיירופוניקה. עובדת המצאות או אי המצאות מצע הגידול תלוי בשיטת הגידול ההידרופונית הנבחרת.

    דישון הידרופוני

    כיצד לבחור צמחים לגידול במערכת הידרופוניתבכל גידול שהוא, דישון והזנת הצמח הוא צעד חשוב והכרחי לצמיחה והתפתחות תקינה, בהידרופוניקה, ניהול הזנת הצמח חשובה אף יותר בשל העובדה שללא הזנה זו הצמח עלול שלא לקבל כלל המינרלים והמיקרו אלמנטים להם הוא זקוק אשר העדרם יפגע בשלבי התפתחותו.

    דישון הידרופוני סטנדרטי נעשה בדר”כ באמצעות דשנים ייעודיים להידרופוניקה אשר התכונה הבולטת ביותר שלהם היא היותם מסיסים במים ומורכבים מנוסחה שמשלבת את המינרלים והמיקרו אלמנטים להם זקוק הצמח בשלבי הגדילה השונים.

    הפתרון התזונתי הפשוט והבסיסי ביותר הוא דשן הידרופוני משולב שמכיל את כל אותם מינרלים ומיקרו אלמנטים בבקבוק אחד, הוא מתאים בעיקר למגדלים ביתיים שמבקשים לגדל ירוקים, ירקות, תבלינים וצמחי נוי לצריכתם האישית. למעוניינים להעמיק ולהעניק לצמח את צרכיו התזונתיים לכל שלב ישנם דשנים הידרופונים המחולקים לפי שלבי צמיחה. למגדלים מקצוענים שמבקשים לספק את המינרלים והמיקרו אלמנטים במנות מדודות בכל השקייה ישנה אפשרות למהול אותם בנפרד בתמיסת ההזנה.

    ריכוז המלחים במים (Total dissolved salts – TDS) או מוליכות חשמלית (EC), רמת חומציות (PH) ומינון ריכוז המינרלים הם פרמטרים חשובים שיש להכיר לדישון הידרופוני מוצלח ואנו נסקור ונסביר את כולם על מנת שתוכל לצאת לדרך ההידרופונית שלך עם הבנה בהירה בנוגע לפעולות שצריכות להתבצע על ידך.

    הכר את המים שלך

    הצעד הראשון ביותר בדישון המערכת ההידרופונית שלך הוא להכיר את המים בהם תשתמש. הכרת המים תעשה על ידי מדידת הערכים הראשוניים שלהם – באמצעות מד חומציות (PH) ומד מוליכות חשמלית (EC) בדוק את הנתונים ההתחלתיים של המים בהם תשתמש.

    מים באופן טבעי מכילים מלחים כמו נתרן, סידן, מגנזיום ביקרבונט, כלורידים וסולפטים במינונים שאינם ידועים לנו. נוכחות מלחים אלה משפיעים על המוליכות החשמלית הראשונית של המים ועל החומציות או הבסיסיות שלהם ועדיף שיהיו נוכחים במינימום האפשרי על מנת לאפשר הזנה מדוייקת הידועה מראש באמצעות דשנים.
    מים באיכות נמוכה מאוד יכולים לגרום לרעילות תזונתית או בעיות חוסרים מיד בתחילת הגידול או מאוחר יותר.
    אם במדידת המים הראשונית רמת EC גבוהה מ600-700 (0.6-0.7) מומלץ להשתמש בפילטר שידלל את נוכחותם של מלחים בלתי רצויים ויאפשר שליטה מקסימאלית בהזנת הצמח.

    לרוב, רמת החומציות (PH) של מי הברז היא דווקא בסיסית יחסית וגבוהה מ-7 וזאת משום שרמת חומציות זו נכונה יותר לצריכת בני האדם. כפי שנסביר בהמשך, הבסיסיות הזו פחות מתאימה לצמחים ומגבילה את יכולתם לקבל את כל המינרלים להם הם זקוקים ולכן יהיה עלינו לאזן את החומציות לרמה המומלצת שתאפשר תזונה מיטבית.

    סך ריכוז מלחים (Total Dissolved Salts – TDS) ומוליכות החשמלית (Electrical Conductivity – EC)

    דישון הידרופוני - מוליכות חשמלית
    התמונה צולמה בירוק בעיר

    החומרים המזינים מונגשים לצמחים במים בצורה של מלחים וכאשר אלה מתמוססים הם נשברים ליונים בעלי מטען חשמלי. לדוגמא NaCl, שהוא נתרן כלורי או כפי שהוא מוכר לנו יותר, מלח בישול, מתפרק במים ליונים של Na – נתרן + Cl – כלור, אשר מוליכים חשמל הודות ליונים החיוביים והשליליים שלהם. בשל כך, כאשר אנו מוסיפים מלחים אשר מתמוססים ליונים בעלי מטענים חשמליים המוליכות החשמלית במים (Electrical Conductiviy – EC) עולה וזה המדד באמצעותו אנו מודדים את ריכוז המלחים במים.

    על מנת לעקוב אחר מדד המוליכות החשמלית על המגדל ההידרופוני להעזר במד מוליכות חשמלית (מד EC) אשר יצביע באופן דיגיטאלי על רמת המוליכות החשמלית ובכך יעיד על ריכוז המלחים המומסים במים.

    אם כך, מוליכות חשמלית (Electrical Conductivity – EC) מודדת את יכולתו של חומר להוליך מטען חשמלי בעוד מוליכותה של התמיסה התזונתית כולה מקושרת ישירות לכמות המלחים המומסים בה, ככל שיש בה יותר מלחים, כך המוליכות החשמלית גבוהה יותר.

    שימו לב, רמות גבוהות מדי של חומרים מזינים במים עלולים לגרום לשוק אוסמוטי אשר משפיע על העברת חומצות האמינו ושחרור החלבון ברקמה הצמחית, רעילות יונית או חוסר איזון תזונתי, בעוד רמות נמוכות מדי של אותם חומרים מזינים ילוו את הגידול בחוסרים תזונתיים בעלי תופעות לוואי שיפגמו בהתפתחות הצמח. בגידול הידרופוני ללא אדמה ריכוז המלחים במים הוא הנתון החשוב ביותר וחשוב להכיר את צרכיו של הצמח (טבלה עם צרכי צמחי מזון רבים בהמשך המאמר).

    המינוחים בהם אתם עשויים להתקל בעת הגידול יהיו mS/cm אשר מתייחס לקריאת המוליכות החשמלית לסנטימטר (milisemen per centimeter) או μs/cm אשר ניתן להכפיל פי 1,000 על מנת להמיר לmS/cm.

    מהו ה-PH (רמת חומציות)?

    מה זה PH בגידול הידרוPH הוא מדד אשר מצביע על כמה חומצית או בסיסית תמיסת ההזנה בזמן הבדיקה. הטווח נע בין 0 ל-14, כאשר 7 נחשב לנטרלי. הPH של התמיסה התזונתית (מים + דשן) משפיע על זמינות החומרים המזינים כך שחשוב לשמור עליו בטווח המומלץ לגידול הידרופוני אשר נע בין 5.5-6.5. חריגה מהטווח עלולה להגביל את המינרלים הזמינים עבור הצמחים וליצור חוסרים תזונתיים.

    על איזון החומציות להתבצע לאחר מהילת הדשן במים בשל היותו של הדשן בעל חומציות גבוהה בעוד המים בעלי בסיסיות גבוהה ושניהם משפיעים האחד על השני. על סדר הפעולות בדישון ואיזון החומציות נרחיב בהמשך המאמר.

    מדדים מומלצים לגידול הידרופוני – EC ו PH

    בבואך לדשן את הגידול ההידרופוני שלך עליך להתייחס לצרכיו התזונתיים של הצמח ולהעניק לו את המוליכות החשמלית במידת החומציות המומלצת עבורו. כמובן שבגידול ביתי אשר מבקש לגדל מס’ סוגי צמחים במערכת אחת אין אפשרות לדייק ולקלוע לצורך הספציפי של כל הצמחים ולכן ניקח ממוצע אשר יספק את מרביתם ויאפשר להם התפתחות תקינה.

    רצוי, לפני בחירת השתילים, לקרוא את המדריך אשר יסייע להחליט אילו צמחים מומלץ לשתול יחד באותה מערכת הידרופונית שמזינה את כל הצמחים מאותו מאגר מים.

    צמחיםpHECPPM
    ארטישוק6.5-7.50.8-1.8560-1260
    אספרגוס6.0-6.81.4-1.8980-1260
    שעועית6.0-6.52-41400-2800
    סלק אדום6.0-6.50.8-51260-3500
    ברוקולי6.0-6.52.8-3.51960-2450
    כרוב ניצנים6.5-7.52.5-3.01750-2100
    כרוב6.5-7.02.5-3.01750-2100
    גמבה6.0-6.51.8-2.21260-1540
    גזר6.31.6-2.01120-1400
    כרובית6.0-7.00.5-2.01050-1400
    סלרי6.51.8- 2.41260-1680
    כרוב ירוק6.5-7.5 2.5-3
    מלפפון5.8-6.01.7-2.51190-1750
    חציל5.5-6.52.5-3.51750-2450
    חסת אנדיב5.52.0-2.41400-1680
    דגנים61.8-2.01260-1400
    שום61.4-1.8980-1260
    כרישה6.5-7.01.4-1.8980-1260
    חסה5.5-6.50.8-1.2560-840
    קישוא61.8-2.41260-1680
    במיה6.52.0-2.41400-1680
    בצלים6.0-6.71.4-1.8980-1260
    פאק צ’וי71.5-2.01050-1400
    גזר לבן61.4-1.8980-1260
    אפונה6.0-7.00.8-1.8980-1260
    פלפל5.8-6.32.0-3.01400-2100
    פלפלים חריפים6.0-6.53.0-3.52100-2450
    תפוח אדמה5.0-6.02.0-2.51400-1750
    דלעת5.5-7.51.8-2.41260-1680
    צנון6.0-7.01.6-2.2840-1540
    תרד5.5-6.61.8-2.31260-1610
    סלק עלים6.0-7.01.8-2.31260-1610
    תירס61.6-2.4840-1680
    בטטה5.5-6.02.0-2.51400-1750
    עגבניה5.5-6.52.0-5.01400-3500
    לפת6.0-6.51.8-2.41260-1680
    זוקיני61.8-2.41260-1680

    שלבי דישון מערכת הידרופונית – איזון מוליכות חשמלית

    1. מלאו את מאגר המים הראשי במי ברז או במים מסוננים והוסיפו דשן לפי הוראות היצרן ובהתאם לסוג הצמח אותו מגדלים.
    2. במידה ומד המוליכות החשמלית חדש ואינו מגיע מכוייל השתמשו בנוזל כיול בעל מוליכות חשמלית ידועה והגדירו את נקודה זו. ישנם מדי EC אשר מגיעים מכויילים מראש, כמו המד שנמכר אצלנו ועבורם אין צורך בשלב זה.
    3. ערבבו את הדשן במאגר המים היטב כך שיתמוסס באופן אחיד והניחו למים להתייצב למשך שתי דקות.
    4. בידקו את רמת המוליכות החשמלית, במידה והיא גבוהה מהרצוי ניתן לדלל את התמיסה על ידי מים נקיים, במידה והיא נמוכה מהרמה הרצויה הוסיפו עוד דשן.
    5. הגעתם לרמת המוליכות הרצויה? שיטפו את האלקטרודה תחת מי ברז, יבשו אותה ואחסנו את המד במקום מוצל ויבש.

    בדיקת רמת חומציות (PH) במערכת הידרופונית

    בדיקת רמת החומציות של המים מתבצעת עם מדים ייעודים אשר יכולים להגיע בצורה של מד PH דיגיטלי, מד נוזלי או ניירות לקמוס. האופציה הראשונה של מד דיגיטאלי היא הקלה והמדוייקת ביותר אך חסרונותיה באים לידי ביטוי ברגישות גבוהה של האלקטרודה אשר מביאה פעמים רבות להריסתה בתחזוקה לא נכונה ועלות גבוהה יחסית. במידה ובחרתם במד PH דיגיטלי, כיילו אותו לפני השימוש באמצעות נוזלי כיול 4 ו-7 טרם השימוש.

    האופציה השניה של מד חומציות נוזלי אמנם לוקחת מעט יותר זמן, נעשית באופן ידנית ואינה מדוייקת כמו המד הדיגיטאלי אך היא אלטרנטיבה זולה, זמינה וטובה מספיק. עם המד הנוזלי ניקח דגימה מהמים ונטפטף לתוכם טיפה או שניים של נוזל הבדיקה ונשווה את צבעם של המים לסרגל החומציות שעל בקבוק נוזל הבדיקה. לפי הצבע נדע מה רמת החומציות של המים.

    האופציה השלישית של נייר לקמוס היא האפשרות המוכרת לנו מבדיקות השתן והרוק והיא עושה שימוש לרוב בנייר צהבהב אשר משנה את צבעו במגע עם המים ובהשוואה עם סרגל הצבעים על גבי האריזה נוכל לדעת מה טווח החומציות. החסרון של הנייר הוא צבעו הצהוב הראשוני אשר עלול לבלבל מעט בשפיטת התוצאות.

    שלבי איזון PH במערכת הידרופונית

    1. איזון רמת החומציות במאגר המים של המערכת ההידרופונית שלך צריך להתבצע לאחר איזון רמת המוליכות אשר הוסבר בשלב הקודם.
    2. בצעו את בדיקת החומציות באמצעות המד הנמצא ברשותכם, בין אם דיגיטלי, נוזלי או נייר לקמוס.
    3. במידה ורמת החומציות גבוהה, כלומר תוצאות הבדיקה נמוכות מ-5, השתמשו בתמיסת PH UP או אשלגן הידרוקסידי על מנת להעלות את הקריאה. השתמשו בתמיסות הבסיסיות הללו בזהירות רבה שכן הן מרוכזות מאוד ומצריכות מ”ל בודדים. לאחר שהוספתם מס’ טיפות, ערבבו את המים, תנו להם דקה לנוח ומידדו שוב את רמת החומציות. במידה ויש צורך להעלות עוד את הקריאה חיזרו על הפעולה.
    4. במידה ורמת הבסיסיות גבוהה, כלומר תוצאות הבדיקה גבוהות מ6.5, השתמשו בPH DOWN או בחומצה זרחתית על מנת להוריד את הקריאה. גם הפעם מדובר על חומצה בריכוז גבוה מאוד אשר מצריכה כמות מועטה מאוד על ליטרים רבים של מים. מיזגו בעדינות מעט מהחומצה למאגר המים, ערבבו, תנו למים לנוח דקה ובידקו שוב את רמת החומציות. במידה ויש צורך חיזרו שוב על הפעולה.
    5. כאשר רמת החומציות הגיעה למידה הרצויה אחסנו את מד החומציות במקום קריר ויבש. במידה והשתמשתם במד דיגיטאלי נקו בעדינות את האלקטרודה ואחסנו אותו בנוזל ניקוי מתאים.

    מתי לאזן מוליכות חשמלית (EC) וחומציות (PH)?

    ברמת הגידול הביתי החובבני איזון המוליכות החשמלית יכול להתבצע בכל פעם שנבצע מילוי של מאגר המים. מילוי מאגר המים נדרש כאשר רמת המים יורדת לגובה אשר מסכן את פעילות משאבת המים ועלול לשרוף אותה. במילים אחרות, כאשר המים מגיעים לגובה של מס’ ס”מ מעל לגובה משאבת המים – זה הזמן למלא מים ובאותה הזדמנות זה גם הזמן לאזן את המוליכות החשמלית ובהמשך גם את החומציות.

    בנוגע לרמת החומציות, ברמה הביתית קריטיות האיזון פוחתת ואם תטוסו לחופשה של שבועיים הצמחים לא ימותו בגלל שלא איזנתם להם את החומציות, עבור מגדלים מקצועיים שעושים זאת לפרנסתם מחסור באיזון חומציות אפילו ברמה היומיומית, עלול לפגוע ביבול.
    ההמלצה עבור המגדל הביתי היא לבדוק ולאזן את החומציות לפחות אחת לשבוע, ללא תלות במילוי המים ואיזון המוליכות החשמלית וזאת בשל העובדה ששינויי טמפרטורה, הרכב המינרלים במים, תקופה הצמיחה ועוד משתנים רבים עלולים להשפיע על רמת החומציות.

    דישון הידרופוני ואיזון חומציות אוטומטי

    תהליך הדישון ואיזון החומציות שפורט לעיל מתייחס למערכות הידרופוניות ככלל, אך אינו הכרחי במציאות של שנת 2017. כיום ישנן מערכות ניטור, בקרה ושליטה אשר מאפשרות מעקב ואיזון שוטף באופן אוטומטי של המוליכות החשמלית והחומציות במאגר המים וחוסכות מהמגדל את הזמן וההתעסקות הכרוכים בתהליך הגידול.

    מערכות אלה דואגות לכך שמאגר המים יהיה מאוזן בכל רגע נתון לתנאי המוליכות והחומציות האופטימליים אשר הוגדרו על ידך בהתאם לסוג הגידול. ניתן לפנות אלינו על מנת לקבל פרטים בנוגע למערכות אוטומטיות שכאלה.

    שאלות בנוגע לדישון הידרופוני ואיזון חומציות ניתן לכתוב בתגובות ואנו נשתדל לענות בהקדם!

    רוצה ללמוד עוד על גידול הידרופוני? קטגוריית ‘הידרופוניקה’ באתרנו מלאה במדריכים מקצועיים, מדריכי עשה זאת בעצמך וסקירות מעניינות שיוכלו להעשיר את הידע המקצועי והכללי שלך בתחום.
    במידה והינך מתעניין בכניסה לתחום ההידרופוני, ניתן להתייעץ איתנו בטלפון 08-9174719, להרשם לסדנאות מקצועיות, לכתוב לנו למייל – [email protected] או לפנות באמצעות טופס יצירת הקשר. נשמח לסייע!

    גידול הידרו Indoor בשליטה מוחלטת מרחוק דרך המחשב שלך

    גידול הידרו INDOOR הוא מורכב ודורש תחזוקה גבוהה, אך האם זה הכרחי? עם מערכות חשמליות מובנות, פרמטרים ידועים מראש וריכוז כל האלמנטים הללו יחד בחדר או אוהל גידול אחד, ישנה אפשרות ליצור בקרה ושליטה מוחלטת מרחוק על כלל היחידות המשתתפות בגידול, אשר תמנע את הצורך בתחזוקה השוטפת הידנית אשר מעיקה ומקשה על המגדלים. העתיד כבר לגמרי כאן!

    למי שעדיין לא לגמרי מבין את ההבדל, גידול הידרו INDOOR לעומת גידול הידרופוני רגיל, מתמקד בגידול בתוך מבנה, בניתוק מוחלט מתנאי האקלים והסביבה החיצונית, תוך מתן תנאים אידאליים לצמח אותו מגדלים על ידי תאורה מתאימה לגידול צמחים בשעות המדוייקות הנחוצות לו, איוורור חלל הגידול, מתן לחות בכמות מספקת, סינון האויר על ידי מערכות סינון פחמיות, החדרת פחמן דו חמצני ועוד מערכות אשר יאפשרו את מיקסום התוצרת המופקת מאותו גידול שלא רק שאינו גדל בטבע, אלא גדל בסביבה הופכית באופן קיצוני.

    המגדלים אשר מעבירים את גידוליהם מהחוץ אל הפנים עושים זאת משתי סיבות מרכזיות: 1. הם מעוניינים לגדל צמחים בשליטה מוחלטת ללא תלות במזג האויר ותוך השפעה מינימאלית ממזיקים. 2. הלגיטימיות החוקית של הצמח אינה מאפשרת את גידולו בחוץ בביטחון. לרוב, גידול הידרו INDOOR מתייחס לגידול צמח הקנביס, או בשם הרחוב שלו – מריחואנה.

    גידול הידרו בשליטה ובקרה מוחלטת מרחוק

    כחלק מהמחקר המתמשך שלנו אחר טכנולוגיות הגידול המתקדמות ביותר בעולם והבאתן לישראל, הגענו לאחרונה למוצר שנראה שמגדלי הINDOOR חלמו וציפו לו והוא נקרא – OPEN GROW.

    ה’אופן גרו’ מעניק למגדלי ההידרו שליטה מוחלטת על הגידול שלהם – היישר ממסך המחשב! השליטה הזו כוללת מילוי אוטומטי של המים, דישון אוטומטי, איזון חומציות אוטומטי, כיול ושליטה בשעות האור והחושך, כיול ושליטה ברמות הלחות והאויר, חיישני תנועה, הצפות ועשן, אשר מתריעים ומפסיקים את פעילויות המערכות הנחוצות לשם שמירת על ביטחון הגידול, בנוסף ניתן בעזרתה לעקוב אחר לחות מצע הגידול ולהעניק רמות השקייה שונות לעציצים שונים.

    כל הפרמטרים הללו ועוד מכויילים בתוכנה אשר מותקנת על מחשבו האישי של המגדל, משודרים ונקלטים, מעבירים דיווחים בזמן אמת ומאפשרים שליטה מוחלטת על הגידול מבלי להיות נוכח בו כלל.

    כחלק מהמחקר שלנו את המוצר קיבלנו אותו להתקנה ישירות מהיצרנים, ואת התרשמותנו הראשונית אנו חולקים בסדרת סרטונים קצרים בהם אנו פותחים את החבילה ומבינים ממה היא מורכבת. בקרוב מאוד נעלה גם את סרטוני ההתקנה וההתנסות שלנו עם מערכת ה’אופן גרו’.

    לפרטים ורכישה התקשרו עכשיו אל 08-9174719 או כיתבו לנו ובקרוב גם לכם תהיה מערכת שליטה ובקרה מרחוק OPEN GROW.

    המדריך המלא לגידול הידרופוני ביתי מוצלח במערכת NFT

    שיטת הNFT, או בשמה המלא, הNutrient Film Technique, היא כנראה שיטת הגידול ההידרופונית הנפוצה ביותר בקרב המגדלים הביתיים. כמו בכל שיטת גידול, גם לNFT יש יתרונות, חסרונות, דגשים ונקודות שיש לקחת בחשבון. במדריך הזה ניקח אתכם שלב אחר שלב דרך ההבנות הנדרשות לגידול הידרופוני מוצלח במערכת NFT כולל תחזוקה ראשונית, שוטפת ובין מחזורית.

    מה זה NFT?

    NFT היא שיטת גידול פופולארית אשר מתבססת על הובלת מים רדודים דרך תעלות בהן יושבים שורשי הצמחים בכוסות רשת, באופן מחזורי, אשר מתחיל במאגר המים הראשי אליו מוכנסים דשנים הידרופונים שמספקים את המינרלים והמיקרו אלמנטים להם זקוקים הצמחים לתזונה והתפתחות תקינה.

    מערכת הידרו NFT מדריך תחזוקה
    במאגר יושבת משאבת מים (ראש כוח) אשר דוחפת את המים למקום הגבוה ביותר בתעלה, בעוד זוית של 2-5 מעלות וכוח הגרביטציה מחזירים את המים בחזרה למאגר וסוגרים מעגל מחזורי וחסכוני מאוד.
    גידול הידרופוני בשיטת הNFT רווי בחמצן ומעודד צמיחה מהירה יותר היות ורק קצות שורשי הצמחים נוגעים במים, בעוד שאר השורש תלוי באויר עשיר בלחות וחמצן. בנוסף, במערכות NFT אנכיות נפילת המים מקומה לקומה יוצרת פכפוך אשר מעשיר אותם בחמצן.

    בשיטת הNFT הצמחים נשתלים בכוסות רשת אשר מאפשרות אחיזה ויציבות לנוף הצמח, בעוד שורשיו גדלים בתוך התעלה וניזונים מזרם המים המעושרים לתוכו מתפתחים שורשיו.

    יתרונות שיטת הNFT

    ירקות הידרופונים גדלים בחממהאפשרי לבנות לבד

    שימוש בחומרים זמינים שניתן למצוא ברוב הארץ ואפשרות להתאים אישית את המערכת לתנאי השטח, הופכים את השיטה לפרויקט DIY מקסים, שאלה בעלי התושיה והידיים הטובות יכולים בקלות יחסית ליישם בהתאם לחזונם ומטרותיהם. מגדלים ישראלים רבים הגדילו ורכשו צינורות UPVC לבנים עם מסנן UV, בעלי אסתטיקה נעימה יותר לעין מצינורות האינסטלציה הרגילים, תכננו, עשו רשימת קניות ובנו פרוייקטים הידרופונים יפהפיים לגידול ביתי שמוסיפים ירוק, מייצרים מזון ומעניקים להם תחביב מספק וכייפי במיוחד.

    טיפ: בבואכם לבנות מערכת הידרופונית NFT קודם תכננו אותה לפרטי פרטים. הכינו שרטוט במידות מדוייקות אשר ידמה את המערכת על הנייר, קחו בחשבון שגובה התעלה המקסימאלית הוא הגובה אליו צריכת המשאבה לדחוף את המים וכי עליכם להשיג משאבה מתאימה. פרקו את השרטוט ל’רשימת קניות’ הכוללת בבסיסה: מאגר מים, צינור הובלה גמיש 0.5 צול, תעלות PVC, אטמים למניעת נזילות, חבקים לתפיסת התעלות, זויות, מופות, משאבת מים, כוסות רשת וסטנד (או קיר). כמובן שניתן להוסיף מצוף פיצוי, טיימר ושלל אביזרים להקלת וייעול התחזוקה.

    מדריך עשה זאת בעצמך לבניית מערכת הידרופונית בשיטת הNFT

    היא באמת עובדת!

    שיטת הNFT מיושמת לא רק במודלים ביתיים אלא גם בחממות מסחריות מסביב לעולם, המשמעות ברורה – השיטה פשוט עובדת. אם תעקבו אחר הוראות התחזוקה במדריך הזה, תשאפו ללמוד ולדעת, ותהיו קשובים לצמחים, אתם צפויים לקצור את פירות עמלכם בשמחה וסיפוק רב.

    מגדלים (כמעט) כל מה שרוצים

    רוצה מערכת תבלינים שתחסוך ממך את הביקור באגף ההוא בסופר? או אולי לגדל ירקות עונתיים כמו מלון, דלעת וקישואים שימלאו לך את המרחב בירוק, פריחה ואז גם בפירות עסיסיים? מערכות הידרופוניות מסוג NFT מאפשרות לגדל מגוון רחב מאוד של צמחים, החל מתבלינים פשוטים כמו פטרוזיליה, נענע, שמיר, מרווה, רוזמרין, כוסברה ועוד, דרך ירוקים כמו חסות, פאק צ’וי, קייל ומנגולד, ועד ברוקולי, קולורבי וכרובית בחורף וירקות קיץ עסיסיים כמו עגבניות, מלפפונים ואפילו אבטיחים. כמובן שניתן לגדל בה גם צמחי נוי, צמחי מרפא ופרחים מסוגים שונים.

    טיפ: מומלץ לשתול במערכת אחת צמחים מאותה המשפחה כמו – עגבניות, חצילים ופלפלים ממשפחת הסולניים למשל, אשר להם שלבי גדילה דומים ודרישות מזון דומות, פעולה שתאפשר לכם להתאים את תהליך הגידול ותוכנית ההזנה במקסימום לצרכיהם. אם אתם מערבבים צמחים ממשפחות שונות, כמו סולניים ותבלינים, קחו בחשבון שלא תוכלו לרצות את כולם כל הזמן.

    מצריכה רק מעט מקום

    גם אם אין לכם גינה או גג, השיטה מאפשרת לגדל מגוון רחב של צמחים במינימום מקום. שיטת הNFT היא אולי השיטה המוצלחת ביותר ליישום הידרופוני אנכי, כאשר מערכות גידול שלמות הוקמו על קירות וכללו תעלות שהותקנו האחת מתחת לשניה במרווחים שיאפשרו לצמחים מספיק אור ומרחב כדי להתפתח, תופסות מקום של כבוד במרפסות פרטיות בעוד אינן תופסות כלל שטח רצפה למעט מקום מאגר המים.

    חוסכת לנו

    תנועת המים המחזורית והסגורה של המערכת מביאה לאידוי ואיבוד מים מינימאלי תוך הקצאתם לצמחים אותם ביקשנו לגדל בלבד, עובדה זאת מביאה לחסכון של 80%-95% לעומת גידול באדמה. בנוסף, המערכת חסכונית גם במצע גידול ובדשנים.

    מאפשרת הצצה פנימה

    לעומת מערכות אחרות שמשתמשות במצע גידול שהשורשים גדלים לתוכו, מערכת NFT מאפשרת לנו להיות בבקרה על התפתחות השורשים על ידי הוצאת כוס הגידול בעדינות ובחינתם. על ידי בקרת השורשים ניתן לזהות מחלות ובקטריות אם הצטברו או לגזום את השורשים אם גדלו מדי על מנת למנוע סתימות ונזילות.

    חסרונות שיטת הNFT

    זמן חסד קצר

    החיסרון העיקרי של השיטה נעוץ בעובדה שהמים הזורמים מותנים באספקת חשמל סדירה, כך שבמקרה של הפסקת חשמל או אפילו משאבה שנשרפה, יש לצמחים רק כמה שעות מועטות של חסד לפני ששורשיהם יתייבשו והם ימותו.

    טיפ: ניתן להחדיר לתוך תעלות הגידול רצועת צמר סלעים דקה לכל האורך שתשאיר את תחתיתה לחה ותאפשר לצמחים להמשיך לחיות לפרק זמן ארוך יותר.

    שורשים גדולים צרות גדולות

    גודלם של צינורות הPVC בהם משתמשים בגידולים ביתיים נעים בין 3 ל-5 צול, כאשר 4 צול הוא הממוצע השכיח ביותר שמעניק קוטר של 110 מ”מ בלבד. הבעיות עלולות לצוץ כאשר צמחים מפתחים מערכת שורשים מאסיבית אשר סותמת ומפריעה לזרימת המים וגורמת להצפה וסתימה של המערכת מצד אחד ומניעת מים מחלקו השני.

    טיפ: עגבניות לרוב מפתחות מערכת שורשים גדולה מדי למערכת NFT המורכבת מצינורות 4 צול (ובנוסף מצריכות הדלייה מספקת) כך שאם לא בא לכם להסתבך – ותרו על שתילתן במערכת כזו, אך אם אתם מתעקשים, בצעו בקרה שוטפת על השורשים וקיצצו אותם בכמחצית מאורכם מדי שבועיים – שלושה.

    יש גם צמחים שאי אפשר לגדל בה

    למרות המגוון הבאמת רחב, לא הכל אפשר לגדל במערכת NFT הידרופונית. צמחי שורש כמו גזר, בטטה או סלק לא יכולים לצמוח באופן יעיל בNFT, כמו גם שיחים או עצים.

    תנאים בסיסיים לגידול בNFT

    בבואנו לשקול בניית או רכישת מערכת הידרופונית מסוג NFT עלינו לקחת בחשבון מספר תנאים בסיסיים שעלינו לספק:

    1. אזור מפולס – הגרביטציה היא גורם משפיע בפעילותה של כל מערכת NFT ותעלה בזוית של כ2 מעלות תאפשר את הזרימה המתאימה ביותר לגידול צמחים בשיטה זו. במידה והמערכת עומדת על מתקן ואינה מחוברת לקיר, עת מיקום המערכת עלינו לקחת בחשבון את הצורך באזור מפולס שיסייע למערכת לעבוד כסדרה.
    2. קירבה לברז מים – הצמחים שותים המון מים! על אף היותה של ההידרופוניקה חסכונית מאוד, בדגש על שיטת הNFT בה המים זורמים במעגל סגור ומתבצע מינימום בזבוז, הצמחים שותים יותר ויותר מים ככל שהם גדלים. אם אתם רוצים להימנע מעבודה מאומצת שכוללת סחיבת ליטרים רבים של מים, ודאו כי יש בקרבת המערכת ישנו ברז מים עם צינור שיקל עליכם את המשימה.
    3. מקור חשמל או פאנל סולארי – משאבת מים היא המכשיר החשמלי היחיד במערכת הידרופונית NFT ובלעדיו לא תוכלו לגדל בה (לעומת שיטת קראטקי). לכן, בעת בחירת המיקום המתאים קחו בחשבון נקודת חשמל, עדיף מוגנת ממים אם היא ממוקמת מחוץ לבית, אליה תחברו את המשאבה (ואולי גם את הטיימר ואבן החמצן, לא חובה). ניתן (ואף מומלץ) לספק חשמל באמצעות פאנל סולארי עם סוללה נטענת אשר יהפוך את המערכת לבת קיימא כמעט לחלוטין!
    4. מקור אור המתאים לדרישת הצמחים שאתם רוצים לגדל – אמנם זוהי נקודה שאינה ייחודית למערכת NFT אך חשוב לקחת אותה בחשבון לפני ביצוע החלטה על מיקומה. חישבו מה הצמחים שברצונכם לגדל ובידקו באינטרנט מה דרישות האור שלהם. בנוסף, החסה סובלת בקיץ והעגבניה מאכזבת בחורף, אם החלטתם לגדל בחוץ, מומלץ לגדל צמחים בעונתם כך שימקסמו את הפוטנציאל הגנטי שלהם.

      קריאה מומלצת עבורך:

    הנבטת זרעים בצמר סלעים המיועדים לשתילה במערכת הידרופונית

    מדריך הידרופוני למגדלים ביתיים


     

    פעולות התחזוקה במערכת NFT

    על אף ההשקייה האוטומטית והקלות היחסית בה ניתן לבנות ולהפעיל מערכת הידרופונית NFT, ישנן פעולות תחזוקה שחשוב להכיר ולפעול לפיהן על מנת שהגידול באמת יצליח.

    גידול הידרופוני במערכת מרום NFT
    מערכת הידרופנוית מרום. לחצו על התמונה לפרטים

    הפעלת מערכת NFT בפעם הראשונה

    1. לפני שתילת הצמחים, מלאו את המאגר במים נקיים (לא חייב עד הסוף) והריצו אותם במערכת כשעתיים לפני השתילה על מנת שינקו אותה מבפנים.
    2. בתום הניקוי, עיצרו את פעילות המערכת, שיפכו את המים ומלאו מים חדשים.
    3. הוסיפו דשן לפי הוראות היצרן, סוג וגיל הצמחים שאתם רוצים לגדל.
    4. תנו למים לנוע במערכת כעשרים דקות עד שהדשן יתמוסס באופן שווה או ערבבו את המים במאגר היטב.
    5. בידקו את רמת החומציות במים ובמידת הצורך אזנו אותם ל 5.5-6.5.
    6. תנו למים לרוץ עוד כחצי שעה במערכת ואז הכניסו את השתילים.
    7. ודאו כי קצות שורשי הצמחים כולם נוגעים במים.
    8. אתם שותלים עגבניות, מלפפונים או צמחים מטפסים ומתפרסים אחרים? ארגנו להם הדלייה והכווינו אותם ככל שהם גדלים למקום שייעדתם עבורם עם תמיכה מתאימה.
    9. צרו טבלת מעקב שתספור את גילם של הצמחים ותתעד את המדדים שקיבלו במהלך גידולם על מנת להפוך את הגידול

    תחזוקת מערכת NFT באופן קבוע

    תחזוקת המערכת בשוטף ברמת הגידול הביתי צריכה להתבצע פעם – פעמיים בשבוע, באופן הבא:

    1. השלימו מים נקיים במאגר.
    2. בידקו את רמת הEC במים והשלימו חוסרים.
    3. מדי EC שונים בודקים גם את טמפרטורת המים, נצלו זאת כדי להבין האם יש צורך להוריד או להעלות את הטמפרטורה.
    4. בידקו את רמת החומציות ואזנו אותה.
    5. הסירו עלים יבשים או חולים מהצמחים.
    6. חפשו אחר מזיקים וטפלו בהם – חשוב לתפוס אותם לפני שישתלטו על הצמחים.
    7. כפי שהמלצנו כבר לפני, בצעו בקרה אחר שורשי הצמחים אחת לשבועיים-שלושה וגיזמו אותם במידת הצורך.
    8. בידקו את המשאבה אחת לחודש ונקו אותה מהצטברות מלחים וחומרים אורגנים.

    פעולות שצריך לבצע בכל החלפת מחזור:

    החלפת מחזור מתרחשת בעיקר בחילופי עונות כשהצמחים המניבים שבמערכת סיימו את עונתם ועומדים לפנות את מקומם לצמחים עונתיים חדשים. זוהי הזדמנות נפלאה לנקות ולטהר את המערכת מחיידקים שאולי הצטברו, ירקת, מחלות והצטברויות מלחים, על מנת שהגידול הבא יהנה מהתחלה חדשה ולא ינזק מזיהומים ומחלות שאולי השאיר הגידול הקודם.

    1. רוקנו את המערכת לחלוטין מצמחים
    2. רוקנו את מאגר המים, נקו והסירו הצטברויות מלחים ושאריות שורשים.
    3. נקו את התעלות באופן חיצוני בעזרת מטלית עם מים ואקונומיקה
    4. מלאו את מאגר המים במים נקיים עד שליש גובה ותנו להם לעמוד במשך שעה.
    5. הוסיפו למים במאגר מי חמצן 35% בריכוז של 3 מ”ל לכל גאלון (4 ליטר).
    6. חברו את המשאבה והריצו את המים במערכת ללא הפסקה למשך 4 שעות כך שהם יחטאו הכל.
    7. מומלץ להכין דלי מים עם מי חמצן בריכוז דומה ולהטביע את כל הכלים שעשיתם בהם שימוש במהלך הגידול כמו – משאבה, כוס המדידה, מזרקים, כוסות הרשת וכו’ למשך 4 שעות ושיטפו אותם.
    8. את כלי המדידה שלכם, כמו מד הEC ומד הPH חטאו באיזופרופינול אלכוהול.
    9. המערכת והכלים שלכם נקיים ומוכנים לקלוט את הצמחים של המחזור הבא!

    לסיכום רק נוסיף שגידול הידרופוני במערכת NFT הוא אחד הגידולים המהנים ביותר וכי הצמחים אוהבים מאוד את שיטת הגידול הזאת! התמקדנו במדריך הזה בפעולות הרלוונטיות והייחודיות למערכת NFT, במידה וזה הגידול ההידרופוני הראשון שלך, מומלץ להרחיב את הקריאה וללמוד על ההידרופוניקה בכללותה על מנת לקבל את התמונה המלאה באופן מקצועי ושלם יותר.

    יש לך שאלות? רוצה לתת טיפים לקוראים שלנו? כתוב/כתבי לנו בתגובות

     

     

    מדריך תחזוקת מערכת הידרופונית בשוטף

    הקפדה על תחזוקה נכונה של ערכת ההידרופוניקה שלכם תוציא מהצמחים שאתם מגדלים את המקסימום שהגנטיקה שלהם מאפשרת, תפקידה של התחזוקה היא לספק לצמחים את סביבת המחייה אותה הם צריכים ולמנוע מחיידקים ובקטריות שעלולים להצטבר לפגוע בהם, מה שעלול להתרחש במקרה של הזנחה.

    עיקבו אחר ההוראות ותבטיחו את בריאות הצמחים בערכה ההידרופונית שלכם.

    1. בדוק את כמות המים במאגר של ערכת ההידרופוניקה כל שבוע. בזמנים חמים או כשהשתילים גדולים בצע את הבדיקה פעמיים בשבוע.

    2. בדוק את רמת הPH פעמיים בשבוע ועקוב אחר ההוראות כיצד לאזן אותו. עלים צהובים הם אינדיקציה לכך שרמת הPH חרגה מהרמה המומלצת.

    3. במידה והשורשים מגיעים למאגר המים חתוך אותם על מנת למנוע את סתימת המשאבה.

    4. נקה את פילטר המשאבה כל חודש. נתק את המשאבה מהחשמל, הוצא אותה ממאגר המים והסר את מכסה המשאבה. הסר עם מים את הפסולת שהצטברה. העבר זרם מים נקיים בצינור המשאבה לניקוי הדפנות.

    5.שמור על טמפרטורת המים פחות מ-29 מעלות צלזיוס, עזרים לשמירה על הטמפרטורה יכולים להיות הנחת שטיח מתחת למאגר, עטיפת המאגר במבודד מחזיר אור במידה והוא חשוף לשמש חזקה, בימי הקיץ החמים בהם הטמפרטורות ממשיכות לעלות הכניסו בקבוק קרח סגור למאגר כל בוקר. צמחים הידרופונים לא אוהבים שינויים חדים בטמפרטורות.

    6.צור לצמחים הגדולים סביבה תומכת וקשור אותם למען יציבותם, ספק לצמחים מטפסים את העזרים הנחוצים על מנת לטפס לאן שתבחר ותכנן את מיקום הצמחים כך שגדילתם תהיה חופשית.

    7. חשיפה לשמש הינה גורם חשוב עליו יש לשים דגש, ודאו שיש לצמחים בערכת ההידרופוניקה שלכם מספיק שמש, חישבו על כך בתכנון ובעת הגיזום.

    8. אחת לחודש או כשאתם מבחינים בסביבת ירקת שמתפתחת במאגר (מה שלא אמור לקרות בתחזוקה נכונה), ריחצו את מאגר המים ומלאוהו במים חדשים.

    9. מדי כמה ימים יש לסרוק את העלים והגבעולים של הצמחים להמצאותם של מזיקים, במידה ותזהו סימנים לאכילת עלים, או שתבחינו במזיקים עצמם, מומלץ להשתמש באחד מהפתרונות במדריך להדברה אורגנית.

    מדריך הנבטת זרעים בצמר סלעים לשתילה במערכת הידרופונית

    הנבטת זרעים המיועדים לשתילה במערכת הידרופונית מאפשרת קיום מלאי אישי של שתילים זולים במצע נייטרלי, ללא אדמה שתכנס למי המערכת. צמר סלעים הוא אחד מצעי הגידול הנפוצים ביותר, בייחוד בשיטת הNFT הפופולארית.

    בבואנו להנביט את הצמחים שעתידים להיכנס למערכת ההידרופונית שלנו עלינו לוודא שיש ברשותנו את הפריטים הבאים:

    ♠ זרעים מובחרים, עדיפות לזרעי מורשת וזרעים אורגנים
    ♠ קוביות צמר סלעים שיתאימו לכוסות השתילה
    ♠ פרופגייטור – אינקובטור ייעודי להנבטה אשר מאפשר סביבה לחה והגנה לנבטים.
    ♠ נוזל PH DOWN/UP
    ♠ מסכת נייר – מומלץ להימנע מנשימת חלקיקי צמר הסלעים ולהתאבזר מראש במסכה.

    תהליך הנבטת זרעים בצמר סלעים

    1. אם בכוונתכם למקם את המערכת בחוץ כך שתהנה מאור השמש ותנאי העונה, עליכם לזרוע צמחים המתאימים לעונה זו. לחצו כאן למדריך זריעה ושתילה לפי חודשים.
    2. . קחו את משטח צמר הסלעים וטיבלו אותו במים המאוזנים לרמת PH 5.5 במשך 30 דקות.
    3. כאשר אתם מוכנים להנביט, זכרו שכל סוג צמח מצריך מס’ זרעים שונה ליחידה של צמר סלעים:

    ← לסוגי חסות גורמה הניחו 6-12 זרעים בכל חור
    ← עבור תבלינים וירוקים הניחו 6 זרעים בכל חור
    ← לירקות עם זרעים גדולים יותר כמו עגבניות, מלפפונים , פלפלים וקטניות , הניחו 1-2 זרעים בכל חור
    ← לסוגי זרעים אחרים , עקבו אחר ההוראות הרשומות על האריזה.

    4. זרעו בעומק של בין חצי לס”מ שלם – ע”פ ההנחיות המדוייקות לזרע, כפי שכתוב על העטיפה.

    5. כאשר אתם מסיימים לזרוע, הוסיפו מים בתחתית מגש ההנבטה עד לעומק של חצי ס”מ על מנת לודא שהמצע יהיה לח תמיד, וסגרו את המכסה.

    6. בימים הראשונים בטרם יצאו הניצנים הניחו את את הפרופגייטור במקום חשוך ונעים.

    7. כאשר יחלו הניצנים להגיח הוציאו את הפרופגייטור ממקומו החשוך ושימו אותו במקום נעים עם אור שמגיע, כעת ניתן להסיר את המכסה.

    8. החליפו בכל בוקר את המים בתחתית המגש למים טריים מאוזנים ל5.5 PH

    9. כעבור שבוע עד שלושה שבועות אמורים לצמוח לכם שתילים עם 2-5 עלים ומערכת שורשים טובה שיוצאת מצמר הסלעים.

    10. בשלב בו מערכת השורשים מפותחת מספיק ניתן להעביר את השתילים לערכה ההידרופונית. קחו יחידה של צמר סלעים והניחו אותה בכוס הרשת כך שקצות שורשי הצמח נוגעים במים.

     

    מדריך עשה זאת בעצמך לבניית מערכת הידרופונית ביתית DWC ב-10 דקות

    ההידרופוניקה קורצת לרבים לבוא להתנסות בה, אך מחירי המערכות היחסית גבוהים הם התחייבות רצינית מדי עבור אלה שעדיין לא הבינו לחלוטין מהי והאם היא מתאימה לאופיים ואורח חייהם. במדריך הזה נסביר איך לבנות מערכת הידרופונית ביתית, שלב אחר שלב, בקלות, במהירות ובזול, כך שתצליחו לתת לגידול ההידרו את הניסיון המגיע לו בחייכם. נתחיל?

    הידרופוניקה היא שיטת גידול המבוססת על הזנת הצמחים באמצעות מים במקום אדמה. למעשה, המים בהם אנו מוהלים דשנים הידרופונים בעלי מסיסות גבוהה, בשילוב עם תנאים ספציפיים כמו חומציות וטמפרטורה, מעניקים לצמחים את כל המינרלים והמיקרו אלמנטים להם הם זקוקים ומהווים מקור מופלא לצמיחה מהירה ובריאה מהרגיל באדמה. 

    גידול הידרופוני של מזון? ככה תעשו את זה נכון! (מדריך)

    סקירה קצרה על שיטת הגידול

    מערכת הידרופונית עשה זאת בעצמךהשיטה בה בחרנו למדריך היא DWC אשר משלבת מעולה בין קלות בניית המערכת ופרקטיות הגידול בה.

    DWC משמעו – Deep Water Culture, בשיטה זו הצמחים יושבים בכוס רשת עם מצע גידול אינרטי חסר כל תועלת תזונתית שתפקידו איזון וייצוב הצמח בלבד, בעוד שורשי הצמח גדלים לתוך מים עמוקים המועשרים בחמצן ודשן. המים במערכות DWC מהווים סביבה אידאלית עבור הצמחים אשר נהנים מגדילה מהירה, בית שורשים בריא ומפותח ותנובה גבוהה.

    אך בשילוב עם היתרונות הנהדרים הללו, ישנן כמה נקודות תורפה שחשוב להימנע מהן ככל הניתן. כך למשל, הצמחים במערכת DWC הם הרגישים ביותר לשינויי טמפרטורות (למעט קראטקי) וזאת משום ששורשיהם יושבים כל הזמן בתוך המים (לעומת הצפה וריקון או NFT בהן ישנו חלל אויר) ותופעות הלוואי עלולות להראות במהירות על הצמחים.
    רוצים לגדל בחוץ ועדיין לשמור על טמפרטורות מאוזנות? לחצו כאן ל-9 טיפים לשמירה על טמפר’ נמוכות בקיץ.

    סיכון נוסף הוא במקרה של הפסקת חשמל בה תחדל משאבת האויר לספק חמצן לשורשים. ישנן מספר שעות עד יממה של חסד עד שתראו את הצמחים שטיפחתם נראים נפולים, שמוטים וכל כך מסכנים.
    פתרון אפשרי: במידה והחשמל לא צפוי לחזור, רוקנו את המים במיכל עד לשליש התחתון על מנת לספק לשורשים חמצן ותזונה.

    הידרופוניקה 101: סקירה מקיפה למגדלים מתחילים

    קטלוג מערכות הידרופוניות ביתיות

    פעולות תחזוקה נדרשות בגידול הידרו DWC

    1. בדיקת חומציות המים פעמיים בשבוע ואיזון לפי הצורך
    2. מילוי מים בכל פעם שהמים מגיעים לשליש התחתון / מעל גובה פני אבן החמצן והשלמת דישון לפי צרכי הצמח והוראות יצרן הדשן.
    3. בקרה שוטפת אחר טמפרטורות המים
    4. סוף כל מחזור יש לנקות את המערכת

    גידול הידרו: מה צריך לדעת על מיקסום תוצרת במערכת הידרופונית?

    אז אחרי שסקרנו בקצרה את השיטה ונתנו קישורים למדריכים שיסייעו לכם להבין קצת יותר לעומק את עקרונות הגידול ההידרופוני, ניתן להתחיל לבנות את המערכת.

    ציוד נחוץ:

    קופסא עמידה עם מכסה (אם מיועדת לגידול בחוץ, עדיפות לצבע לבן אטום)
    2 כוסות רשת 3 צול
    מעט הידרוטון או טוף
    משאבת אויר מחוברת לאבן חמצן
    מברגה עם כוס קידוח 3 צול וחצי צול
    סכין יפני
    2 שתילים צעירים

    מדריך הידרופוני עשה זאת בעצמך

    1. קידחו שני פתחי 3 צול במכסה הקופסא

    גידול הידרו במערכת

    2. הסירו את שאריות הפלסטיק מסביב לאזור החיתוך בעזרת סכין יפנית כדי למנוע מרווח בין הכוס למאגר.

    שנוצרו מהקדיחה במערכת ההידרופונית

    3. קידחו פתח להעברת צינורית החמצן

    מערכת הידרופונית DWC

    הכניסו את אבן החמצן למיכל וחברו את הצינורית דרך הפתח הייעודי

    גידול הידרו בקופסת DWC עשה זאת בעצמך

    5. מלאו את המים עד לגובה שהם כמעט נוגעים, או נוגעים ממש מעט, בכוס הרשת.

    מלאו דשן אזנו חומציות

    5. שיתלו את הצמחים בכוסות הגידול

    את הנענע הזו הוצאנו מאדנית אדמה, שטפנו את שורשיה ושתלנו אותה בכוסות הרשת כך שקצות שורשיה יבצבצו החוצה. על אף הטראומה שעברה בפעולה זו, במהרה היא תחל לגדל שורשים חדשים לבנים ולפתח עלים וענפים חדשים, אך יחד עם זאת, ניתן (ואולי אף מומלץ) להשתמש בסטאטרים צעירים, להניחם בתחתית הכוס במרכזה ולפזר סביבם את מצע הגידול לייצוב. צמח שעבר פחות טראומות הוא צמח שמח יותר ומבולבל פחות ולכן סטאטר הוא בחירה עדיפה.

    מערכת הידרו

     

    גידול הידרו

    6. הפעילו את משאבת האויר

    בניית מערכת הידרופונית ביתית
    משאבת האויר ואבן החמצן מספקות לשורשי הצמחים את החמצן לו הם זקוקים

    7. מקמו את המערכת ההידרופונית החדשה במקום מתאים

    במידה ואתם מתכוונים לגדל בתוך הבית צמחים הזקוקים לאור הוסיפו תאורת גידול.

    ערכת מים עמוקים - DWC

    לאחר שבוע בלבד!

    ניסיתם בבית? שילחו לנו תמונות אל [email protected] ונשמח לשתף אותן באתר!

    גידול הידרו בבית
    לרכישת מערכת DWC ב229 ש”ח בלבד לחצו כאן