27.2 C
Rehovot
יום ראשון, ספטמבר 6, 2020
More
    בית תגיות היידרו

    תגית: היידרו

    מדריך תחזוקת מערכת הידרופונית בשוטף

    הקפדה על תחזוקה נכונה של ערכת ההידרופוניקה שלכם תוציא מהצמחים שאתם מגדלים את המקסימום שהגנטיקה שלהם מאפשרת, תפקידה של התחזוקה היא לספק לצמחים את סביבת המחייה אותה הם צריכים ולמנוע מחיידקים ובקטריות שעלולים להצטבר לפגוע בהם, מה שעלול להתרחש במקרה של הזנחה.

    עיקבו אחר ההוראות ותבטיחו את בריאות הצמחים בערכה ההידרופונית שלכם.

    1. בדוק את כמות המים במאגר של ערכת ההידרופוניקה כל שבוע. בזמנים חמים או כשהשתילים גדולים בצע את הבדיקה פעמיים בשבוע.

    2. בדוק את רמת הPH פעמיים בשבוע ועקוב אחר ההוראות כיצד לאזן אותו. עלים צהובים הם אינדיקציה לכך שרמת הPH חרגה מהרמה המומלצת.

    3. במידה והשורשים מגיעים למאגר המים חתוך אותם על מנת למנוע את סתימת המשאבה.

    4. נקה את פילטר המשאבה כל חודש. נתק את המשאבה מהחשמל, הוצא אותה ממאגר המים והסר את מכסה המשאבה. הסר עם מים את הפסולת שהצטברה. העבר זרם מים נקיים בצינור המשאבה לניקוי הדפנות.

    5.שמור על טמפרטורת המים פחות מ-29 מעלות צלזיוס, עזרים לשמירה על הטמפרטורה יכולים להיות הנחת שטיח מתחת למאגר, עטיפת המאגר במבודד מחזיר אור במידה והוא חשוף לשמש חזקה, בימי הקיץ החמים בהם הטמפרטורות ממשיכות לעלות הכניסו בקבוק קרח סגור למאגר כל בוקר. צמחים הידרופונים לא אוהבים שינויים חדים בטמפרטורות.

    6.צור לצמחים הגדולים סביבה תומכת וקשור אותם למען יציבותם, ספק לצמחים מטפסים את העזרים הנחוצים על מנת לטפס לאן שתבחר ותכנן את מיקום הצמחים כך שגדילתם תהיה חופשית.

    7. חשיפה לשמש הינה גורם חשוב עליו יש לשים דגש, ודאו שיש לצמחים בערכת ההידרופוניקה שלכם מספיק שמש, חישבו על כך בתכנון ובעת הגיזום.

    8. אחת לחודש או כשאתם מבחינים בסביבת ירקת שמתפתחת במאגר (מה שלא אמור לקרות בתחזוקה נכונה), ריחצו את מאגר המים ומלאוהו במים חדשים.

    9. מדי כמה ימים יש לסרוק את העלים והגבעולים של הצמחים להמצאותם של מזיקים, במידה ותזהו סימנים לאכילת עלים, או שתבחינו במזיקים עצמם, מומלץ להשתמש באחד מהפתרונות במדריך להדברה אורגנית.

    הידרו VS גידול באדמה – מה שיטת הגידול הטובה יותר?

    ישנו ויכוח עתיק יומין שמתחדש ככל שגידולי הידרו הופכים שכיחים יותר בקרב החקלאים, מה השיטה הטובה יותר לגדל בה צמחים באופן פרטי או מסחרי?

    מצד אחד, שיטת הגידול באדמה היא הגידול המסורתי שהיה בשימוש ע”י האנושות עוד לפני אלפי שנים מאז המהפכה החקלאית, ומהצד השני ישנה השיטה לגידול הידרו (הידרופוניקה) – אשר הינה מאוחרת יותר ובה הצמחים גדלים על מים המועשרים בדשנים, אך ללא מצע אדמה. אז השאלה שנשאלת.. איזו שיטה טובה יותר לגידול צמחים?

    עשבים שוטים ומזיקים

    הטיפול בעשבים שוטים ומזיקים עלול להיות מסוכן לבני אדםאחד מהיתרונות החשובים ביותר של גידול הידרו לעומת גידול באדמה, הוא העדרותם של עשבים שוטים ומזיקים בסביבת הגידול. האדמה משמשת כמארחת למגוון חרקים מזיקים וצמחים ופרזיטים , כמו גם צמחים מתחרים שעלולים לקחת את הערכים התזונתיים ואת אור השמש מהצמחים שלך.
    כמובן שאם אתה מגדל מס’ צמחים בתוך הבית באדניות, הסיכויים הם שלא תתקל בבעיות רבות עם עשבים ומזיקים בהם לא תוכל לטפל כראוי. אך עם זאת, אם אתה מתכנן לגדל מס’ צמחים גדול הזקוקים למנה תזונתית הגונה וצריכים לחיות בסביבה נטול מזיקים , אז גידול הידרו הוא בהחלט השיטה הטובה יותר להמנע מלבזבז כסף, זמן ובריאות על הדברות וקוטלי עשבים.

    צמיחתו הכללית של הצמח

    שורשים הידרופונים - מה עדיף? גידול הידרו או גידול באדמה? מאמר מפורט

    .מערכת שורשים מתפתחת במצע אדמה על מנת להגביר את האחיזה בקרקע ולהגדיל את שטח הפנים של השורשים בכדי שיוכלו להגדיל את הסיכוי לאיתור וספיגה של המים והמינרלים הנחוצים לצמיחתם הנמצאים באדמה. לעומת זאת, בשיטת גידול הידרו, האלמנטים התזונתיים נוכחים בכל מערכת המים בה יושבים השורשים והם זמינים לצריכה ככל שיצטרך הצמח.

    זמינות המינרלים במים חוסכת מהשורשים את הצורך להרחיב את חיפושם כשם שקורה באדמה, ולתעל את המינרלים והאנרגיה לצמיחה מהירה וגדולה של הצמח במקום של מערכת השורשים, שזו בעצם הגדילה אותה אנשים רוצים לצמחים שלהם. יותר מכך, צמחי הידרו לא צריכים שתילה מחדש בכדי להרחיב את טווח התפשטות השורשים שאולי הוגבלו באדנית הראשונית בה נשתל.

    צמחי הידרו למעשה מקבלים אספקה מתמדת של המים עם האלמנטים והמינרלים החיוניים לצמיחתם, ובכך מגיעים לבגרות מהר יותר לעומת צמחים שגודלו באדמה. עלול להשתמע מכך כאילו שיטת ההידרופוניקה צורכת יותר מים מאשר שיטת הגידול באדמה, אך ההפך הוא הנכון במקרה הזה, משום שמערכות הידרו בכלליות משתמשות בעד כ-85% פחות מים לעומת גידולים באדמה.

    האם ישנה דרך כלשהי בה הגידול באדמה טוב יותר מהידרו?

    התשובה היא כן. מאחר וגידול הידרו תלוי בהוספת מינרלים ואלמנטים מאוזנים ושונים בזמנים שונים במהלך הגידול, בהחלט אפשרי לבצע טעויות בעת ערבוב הדשנים , טעות שכזו מוזרמת אוטומטית לכל הצמחים המשורשרים למאגר המים, באם הטעות תוקנה תוך זמן קצר לא צפוי נזק לצמחים, אך אם הטעות חמקה מן העין, יבחין המגדל בסימני עודף או מחסור בצמחים תוך זמן מה.
    אין ספק שמערכות גידול הידרו אינן מסובכות ודי קלות להפעלה ותחזוקה , אך דורשות מנה גדושה של תשומת לב, דיוק ומחקר.

    לסיכום

    לגידול הידרו יתרונות רבים עבור המגדל והצמחים ההידרופוניים וגידול נכון יאיץ את תהליך הצימוח ויביא את הצמחים לבגרות מהר יותר מאשר גידול באדמה.
    אך גם הגידול המסורתי באדמה הוכיח באלפי שנות קיומיו כי המגדל המסור צפוי להנות מתוצאות טובות שאינן נופלות מגידול הידרו ואם נודה על האמת.. גם מתרפיה לא רעה בכלל.

    הידרופוניקה בהיסטוריה | מקורותיה של שיטת הגידול המודרנית

    המילה “הידרופוניקה” נובעת משתי מילים ביוונית. המילה היוונית הידרו (מים) ופונוס (עבודה) – פשוטו כמשמעו “עובד מים”. ההידרופוניקה מוגדרת כמדע של גידול צמחים ללא שימוש באדמה, אלא על ידי שימוש במדיום אינרטי, כגון; צמר סלעים, חצץ, חול, כבול, ורמיקוליט, ספוג או נסורת, שאליו מתווסף דשן נוזלי המכיל את כל המרכיבים החיוניים הדרושים לגדילה והתפתחות נורמלית של הצמח.

    הידרופוניקה בעת העתיקה

    ההידרופוניקה התפתחה בשנים הראשונות של המאה ה-16, אך ידוע לנו שתרבויות מוקדמות יותר השתמשו בשיטה הרבה לפני. הגנים התלויים בבבל, או הגנים הצפים של האזטקים במקסיקו הם רק חלק מהדוגמאות של עולם ההידרופוניקה.

    ישנם רישומים של ההירוגליפים המצריים, שמתוארכים מאות שנים לפנה”ס, המתארים את שיטת גידול הצמחים במים.
    היישום של ההידרופוניקה הוכיח את עצמו על ידי מתן מזון לכוחות האמריקאים המוצבים באיים באוקיינוס השקט בשנות ה – 40 המוקדמות.

    בשנת 1945 חיל האוויר האמריקאי פתר בעיה של אספקת ירקות טריים לחיילים על ידי השמת מערכות הידרופוניקה בקנה מידה גדול על האיים הסלעיים שלא היו מסוגלים לייצר יבולים כאלה בעצמם.

    בשנות ה-50 השימוש המסחרי של הידרופוניקה התפזר ברחבי העולם למדינות כמו איטליה, ספרד, צרפת, אנגליה, גרמניה, שוודיה, רוסיה וישראל. היום יותר ויותר מדינות משתמשות בהידרופוניקה כדרך לייצר מזון איכותי עבור אנשים, אפילו בעזה ישנם גגות רבים מלאים בערכות הידרופוניות שופעות.

    מדריך האבקה ידנית של פרחים | איך להיות דבורה?

    כאשר אנו מגדלים פירות וירקות בחוץ, בין אם בשיטה האורגנית באדמה, או בשיטת ההידרופוניקה או האירופוניקה – הדבורים, הפרפרים והרוח דואגים להאבקה של הגידולים שלנו. עם זאת, כאשר אנו מגדלים צמחים הידרופונים בתוך מבנה, החברים המועילים שלנו כבר לא בסביבה כדי לעשות את העבודה שלהם. לכן, אנחנו חייבים לתפוס את תפקידם, ולדאוג להאבקה ידנית של הצמחים.

    אנו אוכלים חלקים שונים בצמח ולכן לא כל ירק זקוק להאבקה. גידולי עלים ושורש (חסה, כרוב, סלק, וכו ‘) אינם מצריכים האבקה, מפני שאנו אוכלים אותם לפני שהם מגיעים לשלב הפריחה במחזור החיים שלהם. עם זאת, ישנם צמחים שאנו אוכלים (כמו עגבניות, לימונים ופלפלים) שכן מצריכים האבקה על מנת לייצר פרי או זרעים.

    האבקה ידנית | שיעור מהיר בבוטניקה

    מתוך ‘דף יום’ ‘וויקיפדיה’

    דבורים (ומאביקים אחרים) עפות מפרח לפרח, שותות צוף ובתמורה מפיצות אבקה. אבקה היא המרכיב הזכרי של פרח (זרעו של הפרח, אם תרצו). כאשר הוא מועבר לפרח אחר, האבקה נכנסת לתוך שחלת הפרח (החלק הנקבי בפרח) ומפרה בכדי לייצר פרי. תהליך זה לא יוכל להתרחש ללא סיוע מאביק.
    עם זאת ישנם צמחים בעלי שני “איברי הצמח” (האבקנים והשחלה) ויכולים להאביק את עצמם, אך הם עדיין יזדקקו לקצת עזרה.

    מאחר ובשנים האחרונות אוכלוסיית הדבורים נמצאת בסכנה בשל מוות פתאומי, לעיתים מסתורי של נחילים שלמים, מראה דבורה על פרח בערכות ההידרופוניות שלכם ובגינות יהפוך שכיח פחות ופחות, את תפקידן של הדבורים אסור לקחת כמובן מאליו ויהיה זה בהחלט רעיון לא רע לתת יד לכמה מגידולי המאכל שלך. זה די פשוט.

    מדריך עשה זאת בעצמך

    מתוך ויקיפדיהגידולי עלים ושורש (כמו תרד, גזר, בצל, ותבלינים): אל תדאגו להם! הם לא זקוקים להאבקה. פשוט קטפו אותם ובתאבון.

    צמחים בעלי יכולת האבקה עצמית (עגבניות, פלפלים, חצילים, שעועית ואפונה): הם בדרך כלל יכולים לטפל בעניין בעצמם, אבל בהחלט תוכלו לעזור להם – תנערו מעט את הפרחים (בעדינות) כדי לעזור לאבקה להתפזר.

    או תנסו את השיטה הבאה

    האבקת שכנים

    ישנם צמחים כמו קישואים, מלפפונים, מלונים ורוב הפירות, הזקוקים להחלפת אבקה עם שכניהם בכדי לייצר פירות. לקישואים, מלפפונים ומלונים יש פרחי זכר ונקבה נפרדים. הפרחים הזכרים יהיו עמוסים באבקנים, ולפרחי הנקבה יש בדרך כלל מה שנראה כמו פרי זעיר הבולט מהבסיס. הפירות והירקות האלה זקוקים להכי הרבה עזרה ויש להאביקם כדי לייצר פירות.

    1. יש לחכות עד ששני הפרחים, הזכר והנקבה הם בשיא פריחתם – עליי כותרת פתוחים לרווחה.
    2. קחו מכחול צבעי מים או כל מברשת אחרת(קטנה). תעבירו בעדינות על דפנות הפרח הגברי (תוכלו לראות את האבקה הצהובה או הכתומה על המברשת).
    3. העבירו את המברשת על השחלה (פיסטיל) הפרח הנקבי (השחלה נמצאת במרכז הפרח הנקבי.לא תוכלו לפספס.)

    זהו זה, עשיתם את זה! תהליך האבקה הסתיים בהצלחה. אתם אמורים לראות את הפירות מתחילים להיוצר בימים הקרובים. תמשיכו לחזור על התהליך עם הפרחים הבאים,ויהיה לכם אחלה יבול תוך זמן קצר.

    עדיין אין פרי?

    אם הצמח בכל זאת לא התחיל להצמיח פרי כעבור מספר ימים, (פרות זעירים אינם מופיעים או שהם מצטמקים ומתייבשים) אז כנראה משהו אחר השתבש בתהליך האבקה. שוק כזה או אחר יכול לגרום לצמחים שלכם לחסוך באנרגיה ולשכוח לגדל פרי.

    איזה סוג של שוק? לחות לקויה, מחסור באור, וחסכים תזונתיים עלולות לגרום לנפילת פרי. סיבה שכיחה נוספת היא גלי חום באמצע הקיץ.
    שינויי טמפרטורה חדים ביום ובלילה עלולים לשגע את הצמח, וכתוצאה מזה ינשור הפרי. אל תיכנסו לפאניקה!
    אם תקררו את החדר הגידול ההידרופוני שלכם, אתם תראו פרחי נקבה חדשות מופיעות, בשלב הזה אמורה להתרחש האבקה מוצלחת.

    חקלאות אורבנית | גידול הידרופוני בגורדי שחקים בערים מרכזיות

    כשנגמרים השטחים הריקים בעיר הצפופה, הפתרון הוא ברור; לבנות כלפי מעלה. טריק פשוט זה מאפשר להקים מספרים עצומים של בתים ומשרדים בשטח מוגבל כגון הונג קונג, מנהטן ואפילו בתל-אביב.האנושות עומדת כעת בפני בעיה דומה בקנה מידה עולמי.

    על פי דיווחי האו”ם,אוכלוסיית העולם צפויה לגדול לכ –9.1 מליארד עד שנת 2050. ארגון המזון והחקלאות של האו”ם טוענים שמשמעות האכלת כל האנשים האלה תהיה הגדלת ייצור המזון ב-70%, באמצעות שילוב של יבולים גבוהים יותר ולהרחבת השטח המעובד. אבל הקרקעות הזמינות הנוספת עבור עיבוד חקלאי מפוזרות בצורה לא אחידה, וחלקים גדולים ממנה מתאימים לגידול כמה יבולים מסוימים בלבד. אז למה לא ליצור קרקעות חקלאיות נוספות ע”י בנייה כלפי מעלה?

    בניין השפרירית שעתיד להבנות בניו יורק
    בניין השפרירית שעתיד להבנות בניו יורק

    בנוסף ליצירת אדמות חקלאיות מהאוויר, החווה האנכית יכולה לחתוך את עלויות ההובלה ופליטות הפחמן דו חמצני הקשורים להעברת מזון למרחקים ארוכים.
    כמו כן הן גם יפחיתו את הקלקול שמתרחש באופן בלתי נמנע בדרך, אומר דיקסון דספומייר (Dickson Despommier), פרופסור לבריאות הציבור ואיכות הסביבה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, אשר נחשב לאב הקדמון של החקלאות האנכית, והספר שפרסם לאחרונה, “החווה האנכית” (The Vertical Farm) , הוא המניפסט לרעיון.

    לפי חטיבת האוכלוסין של האו”ם, בשנת 2050 כ 70% מאוכלוסיית העולם יחיו באזורים עירוניים. אז זהו מעשה הגיוני, הוא אומר, להעביר את החוות קרוב יותר למקום שבו רוב האנשים יחיו.

    יתרון נוסף, אומר ד”ר דספומייר, השימוש בחומרי הדברה, קוטלי עשבים וקוטלי פטריות יכול לרדת עד למינימום הנחוץ על ידי גידול הצמחים בסביבה מבוקרת.
    סחף קרקעות לא יהווה בעיה, מפני שהמזון יגודל בשיטת ההידרופוניקה, במילים אחרות, בתמיסה של מינרלים המומסים במים.
    טכניקות מחזור מתוחכמות יבטיחו כי יהיה צורך לחלק קטן מהכמות המים וחומרים המזינים בהשוואה לחקלאות קונבנציונלית, ולא תהיינה שום בעיה של זיהום חקלאי.

    גידול אנכי לגובה של ירוקים

    נראה שזה רק עניין של זמן עד שבנייני חוות אנכיות יהפכו להיות עניין שבשגרה, עד אז כל אחד ואחד מאיתנו יכול להישתמש בטכנולוגיות הידרופוניקה והאירופוניקה המתקדמות ולגדל לעצמינו את המזון מספר מטרים מהצלחת. טכנולוגיית ההידרופוניקה אומנם עתיקת יומין אבל יותר רלוונטית מתמיד, דווקה בימינו אנו.