30.1 C
Rehovot
יום שישי, אוגוסט 7, 2020
More
    בית תגיות התחממות גלובאלית

    תגית: התחממות גלובאלית

    תיעוד נדיר: צילומי וידאו של חיות שנכחדו בין השנים 1901 ל-2014

    0

    החיים על כדור הארץ מגוונים בצורה מופלאה. המגוון הביולוגי העצום ומלא היופי שהאקולוגיה והאבולוציה רקחו יחדיו, מצטמצם בקצב מעורר דאגה בעקבות פעילותינו ואורח חיינו האנושי. מה הקצב? מדוע, וסרטון המתעד חיות שהיו איתנו כאן עד הכדור על ממש לאחרונה ונכחדו.

    ההערכה היא שיש כ8.7 מיליון מינים החיים על פני כדור הארץ וחולקים איתנו את משאביו, להוציא כמובן בקטריות. לצערנו הרב מאוד, הפעילות האנושית שכוללת תהליכים אקולוגיים עקיפים כמו ההתחממות הגלובאלית ופעולות ישירות כמו כריתה מאסיבית של יערות וחורשים טבעיים לגידול מרעה ותבואה להאכלתם, מביאה לקצב הכחדה חסר תקדים, הגבוה ביותר מאז ומעולם, שכרגע עומד על פי 1,000 מקצב ההכחדה הטבעי.

    קצב ההכחדה הטבעי עמד בעבר על יחס של 0.1 על כל מיליון מינים בשנה, עד שנת 1990 עלתה הערכה זו ל1 על כל מיליון מינים בשנה, כאשר ההערכה הנוכחית עומדת על 100 הכחדות למיליון מינים בשנה וצופה עליה ל10,000 הכחדות על כל מיליון מינים בשנה.

    התמונה המדאיגה הזו בעצם מבשרת על סוף עידן עבור חיות הבר, כאשר החיות המבוייתות משתלטות על שטחי המרעה שלהם ומתרבות בקצב תעשייתי מעורר בהלה.

    המשמעות עבורנו? מלבד המשך הידרדרות מצבו האקולוגי של העולם עד לכדי סיכון השרדותנו אנו, כנראה שכבר הילדים והנכדים שלנו יוולדו לעולם שונה מאוד מזה שאנו נולדנו אליו מבחינת הטבע, מזג באויר,החיות שבו ותנאי המחייה.

    רוצים לדעת עוד? צפייה וקריאה מומלצת:

    לפני המבול: הדוקומנטריה של לאונרדו דיקפריו שתפרק ותלד אתכם מחדש. צפיה חובה!

    COWSPIRACY: קונספירציית משקי החי והארגונים הסביבתיים (כתוביות בעברית)

    מה מזהם יותר: ארובות מפעלים או ארוחת הערב שלנו?

    חקלאות עירונית כתרופה למשבר: 7 סיבות מעולות להתחיל לגדל ירקות בעיר

    לפני המבול: הדוקומנטריה של לאונרדו דיקפריו שתפרק ותלד אתכם מחדש. צפיה חובה!

    2

    למרות שהסרט דווקא נגמר עם מנה טובה של אופטימיות והשראה, כשהמוזיקה התנגנה לא יכולתי לעצור את הדמעות, לא יכולתי שלא לחוש את הכאב העצום שהקפיטליזם, הצרכנות והרגלי המחייה שלנו הטילו על העולם, על החיות הנכחדות, היערות המצטמצמים, האלמוגים והשוניות, האויר המזוהם, האוקיינוסים והקרחונים. על כל הטוב שמאות מיליוני שנים של אבולוציה הכינו עבורנו, ושאנו במאה שנים בלבד הצלחנו למחות ולערער באופן כה מוחלט, פשוט ישבתי על הספה בסלון ומיררתי בבכי.


    לחצו כאן לצפיה בסרט המלא עם תרגום מובנה בעברית

    זה סופי, מוחלט ומדעי, טביעת הרגל שלנו כאנושות מובילה את כדור הארץ לאבדון, כזה שלא משאיר לילדים ולנכדים שלנו סיכוי לחיים טובים, אלא אם, נעצור רגע להבין – ונשנה את דרכינו, כי כמו שאמר דיקפריו על דוכן האו”ם בסוף הסרט ‘אנחנו התקווה האחרונה של הכדור הזה’.

    אז כשמוזיקת הסיום התנגנה והעיניים שלי התמלאו בדמעות והלב במשקל עצום ומוכר, מלאת תסכול וחרדה קיומית שאלתי את עצמי – מה אני, אדם קטן וחסר השפעה, אחת ממליארדים, יכולה לעשות עם כל המידע הזה? עם כל הכובד העצום והידיעה שמליוני חיות מתות בגללי בכל יום, ושהטבע לו אני סוגדת כל כך כנראה לא יהיה פה עבור ילדיי? מה בכוחי לעשות כדי לשנות את הקטסטרופה הזו?

    תודה לאל (או לעצמי) אחד הביטויים לאהבתי לטבע הוא המגזין הזה, המקום בו אני משתפת איתכם את עולמי ומעוררת השראה להכנסת הטבע לתוך הערים והבתים ומנסה להעלות מודעות לנושאים סביבתיים. אז כן, אחד מהדברים שאני יכולה לעשות הוא לספר לכם שאתם חייבים לצפות בדוקומנטריה הזאת! חייבים את זה לעצמכם, לילדיכם, לאויר שאתם נושמים, לחיות שאתם אוהבים, לעולם שיצר אתכם ולעולם שתשאירו אחריכם. נראה לי שזה היה גנדי שאמר – ‘To understand is to change’, ואם כולנו נבין ביחד אולי גם נשתנה ביחד, כמו רשת ענקית של אורגניזמים שבאחת יכולה לגאול את הקיום הזה מייסוריו על ידי קבלת כמה החלטות פשוטות שבמספרים גדולים עושות את כל ההבדל.

    ישנם לא מעט חובבי קונספירציות שטוענים שההתחממות הגלובאלית ושינויי האקלים הם לא יותר מהמצאה אנושית, וכי מה שהעולם שלנו עובר הוא נורמלי לחלוטין ושכך היה במשך כל מליוני השנים הללו. אך האמת המדעית והמוכחת, זו שאינה קשובה לבעלי אינטרסים שמנסים לחבל במאמץ הגלובאלי לשם רווחים כספיים, מצביעה על כך שהכדור עליו אנו חיים נמצא בנקודת אל-חזור ושבתקופתנו אנו יחרץ דינם של כל היצורים החיים והצומחים על פני הכדור. איך נתמודד? מה נעשה? האם נמשיך לחיות את היום בלי להציץ למחר? או שמא נתחיל לחפש משמעות בצעדים ובמעשים שלנו?
    אנו יכולים להרשם בהיסטוריה כנבלים שהפילו את העולם הזה וחירבו אותו עד היסוד או כגיבורים שהשיעו אותו והצליחו לשקם את גן העדן שניתן לנו.

    בכל מקרה, לאחר שש שנות פעילות, זו הפעם הראשונה שאני כותבת אליכם באופן אישי ולא מתחת למעטה המגזין, ומבקשת מכם, ממך, באופן אישי, אדם לאדם – פנו לכם שעתיים היום בערב, מחר או בסוף שבוע, צפו בסרט, תלמדו איך אתם יכולים לשנות ולעזור, עשו זאת בביתכם, למדו את ילדיכם, שתפו עם חבריכם ותהיו שגרירים של טוב ושל הגנה על הטבע שלנו. כי אם לא אנחנו – אין מי שיגן על הכדור הנפלא שלנו.

    לפני המבול: הסרט החשוב ביותר של לאונרדו דיקפריו

    דוקומנטריה סביבתית אקולוגיה

    אמנם טיטאניק השאירה את רובנו בוכיים מול המסכים, לא מאמינים שג’ק איננו עוד, אך גם סרט אייקוני כמו ‘טיטאניק’ הוא כאין וכאפס לעומת הסרט החשוב ביותר לו היה שותף לאונרדו דיקפריו בחייו, והוא דווקא מובא לפניכם בחינם, ללא תנאים או רווחים, רק מטרה משותפת. ‘לפני המבול’ זה הסרט שיגע בכם באמת.

    הסרט נותן הצצה על האופן בו שינויי האקלים של תקופתנו משפיעים על הסביבה ומה החברה האנושית יכולה לעשות על מנת למנוע הכחדה של מינים בסיכון, מערכות אקולוגיות שלמות וקהילות מקומיות ברחבי העולם.
    ב’אחרי המבול’ משתתפים שחקני מפתח מרכזיים מכל העולם: אלון מאסק, איש החזון והטוב שזנח את הקפיטליזם לטובת כלכלה ערכית, האפיפיור עם מסר נרגש למאמיניו, ברק אובמה שהיה מהארכיטקטים של ועידת הסביבה בפריז וההסכם הבינלאומי להפחת פליטת גזי חממה ומניעת עליית הטמפרטורות, באן קי מון, ג’ון קרי ואפילו נציגות ישראלית משלנו פרופ’ גדעון אשל.

    הסרט עלה לTouTube רק לפני שלושה ימים (נכון לרגע כתיבת שורות אלה) וכבר צפו בו כמעט 6 מיליון איש! זה סרט שנועד להשפיע ולשנות, הפעם לטובה.

    שתפו אותו כאילו אין מחר.

    חקלאות עירונית לאיזון אקולוגי: 7 סיבות מעולות להתחיל לגדל ירקות בעיר

    עם 7.4 מיליארד פיות להאכיל וצפי ללפחות שני מליארד נוספים עד שנת 2050, בשילוב עם מצבו האקולוגי המדאיג של העולם, פתרונות הם אינם אפשרות נחמדה אלא חובה שתאפשר את המשך הישרדותנו. על אף שכאן בישראל ההתייחסות לנושא מתרחשת, כצפוי, על מי מנוחות בין סקנדל אחד לאחר, העולם המערבי המתקדם הבין ואף החל ליישם את הפתרון אולי המשמעותי ביותר – גינון וחקלאות עירונית אשר יספקו מזון לתושבים המקומיים ויתרמו לערכים הסביבתיים, הבריאותיים ואף החברתיים בתוך הקהילה.

    אבולוציה אנושית מכוונת

    אם נתמצת את הרגלי הצריכה האנושיים של אלפי השנים האחרונות החל מהלקטים, דרך הציידים, עד החקלאים הביתיים ובהמשך אל השדות המתועשים, נבחין בתנועה אבולוציונית מכוונת אשר הייתה חלק בלתי נפרד ממארג החיים והתרבות של אותה התקופה, כל שינוי שחל אצל האדם הפרטי חילחל לחברה כולה ולהפך. כעת אנו נמצאים על סף אבולוציה נוספת שנגזרת גם היא מאותו מארג חיים ששוזר בתוכו כל כך הרבה תחומים גם יחד.

    טבלת הצרכים של מאסלו שמה בתחתית הפירמידה כבסיס עליו מושתת קיומו של האדם את צרכיו הפיזיולוגים שכוללים בין היתר: אויר נקי, מים נקיים ותזונה בריאה. על אף שאנו נמצאים במאה ה21 ושכבר ביקרנו בירח וחלקנו מגשימים עצמם מדי יום, תחזיות הOECD ומחקרי האו”ם צופים כי אם נמשיך בדרכנו כפי שאנו נוהגים בה כיום, האנושות ושאר בעלי החיים בה, צפויים להתמודד עם אתגרים קיומיים בסיסיים ביותר כמו זיהום אויר בלתי נסבל שצפוי לתפוס את המקום הראשון בטבלת הרוצחים הסדרתיים, מחסור חמור במים נקיים, מחסור בקרקעות להתיישבות וירידה בכושר גידול המזון במקביל לעלייה חדה בביקוש.

    חקלאות קטלנית

    לא מדובר בסרט אקשן ואף אחד לא מבטיח לנו סוף טוב, למעשה, אם לא נתעורר להפנים את העובדות והסטטיסטיקות שמספרות לנו את סיפורה של תקופתנו, אנו צפויים לסבול מתוצאות בלתי פוטוגניות בעליל.

    החקלאות היא המזהמת מס’ אחת בעולם, יותר מכל כלי התחבורה בעולם יחד (כולל מטוסים, ספינות ורכבות); היא כרתה שטחי יערות בגודל של יבשות אפריקה ודרום אמריקה ביחד, מזהמת המים והאויר הגדולה בעולם, אחראית על צמצומו הגובר של המגוון הביולוגי והכחדותן של חיות הבר ולמען האמת מאמצת את האדמה יותר משהיא יכולה, או צריכה, לשאת. (מקור)

    בנוסף לכך, תחזיות האו”ם והOECD צופות כי עד שנת 2050 אוכלוסיית העולם תצרוך פי 2 יותר מזון כאשר יכולת הייצור למעשה תצנח בלפחות 30% מזו הנוכחית הודות לשימוש לא אחראי במשאבי הטבע.

    דישון הקרקע בחקלאות המסורתית מוביל להצטברות מלחים וחילחולם למי התהום
    דישון אדמות חקלאיות מוביל לחלחול מלחים למי התהום

    משפט אינדיאני עתיק אומר: ‘לא קיבלנו את העולם במתנה מהורינו, אלא בהשאלה מילדינו’. לצערנו אנו נשאיר אותם להתמודד עם שלל בעיות קיומיות, שכוללות: קושי בייצור מספיק מזון, מחסור במים, זיהום אויר כבד, מחסור באדמות ועוד.

    איך חקלאות עירונית מתקדמת יכולה לעזור?

    התחזיות הקודרות הללו אולי נראות כמו גורל אכזר ובלתי נמנע שילדינו ונכדינו יאלצו להתמודד עימו, ובכל הקשור לחלקה של החקלאות מן החי (גידול בקר, צאן ועופות) יתכן שזה אף נכון במידה ולא ניישם את ההמלצות, אך הודות ליכולתו המופלאה של הטבע לאזן ולהתאזן כחלק מהאקולוגיה, הכנסת חקלאות הצמחים לתוך הערים צפוייה להניב מגוון השפעות חיוביות שיחד לא רק ירסנו משמעותית את בזיזת הקרקעות, הכחדת המינים, זיהום המים והאויר ואת הריסוסים חסרי התקנה, אלא יהוו חלק מהאבולוציה הצרכנית, הערכית, הקהילתית והבריאותית של האדם. כיצד?

    חברת גותהם גרינס מקימה חממות הידרופוניות לגידול מזון על גבי גגות סופרמרקטים ברחבי ארה"ב. (קרדיט: huffingtonpost)
    חברת גותהם גרינס מקימה חממות הידרופוניות לגידול מזון על גבי גגות סופרמרקטים ברחבי ארה”ב. (קרדיט: huffingtonpost)

    7 דרכים בהן חקלאות עירונית תתרום לאיזון האקולוגי ולשינוי חברתי

    1. לא צורכים אדמה – לנתון הכביכול פעוט הזה משמעות הרת גורל עבור האנושות. לא עוד כריתת יערות, לא עוד שדות תעשייתיים במרחק של עשרות, מאות ואלפי קילומטרים מהצרכנים, לא עוד דשנים למי תהום, לא עוד ריסוסים חסרי הבחנה, לא עוד לגדל מס’ מועט של צמחים על מ”ר אחד. הגידולים המתקדמים וההידרופוניקה בראשם מנתקים את התלות באדמה ולמעשה מאפשרים להזיז את החקלאות משטחי ענק מרוחקים לשטחים עירוניים קטנים ובלתי מנוצלים. יתרה מכך, ההידרופוניקה הצליחה כבר לגדל פי 100 יותר צמחים למ”ר לעומת גידול קונבנציונאלי באדמה, הצליחה להוריד את הצורך בריסוס חומרי הדברה נגד מזיקים, הצליחה לצמצם את כוח האדם הנדרש לתפעול והגדילה את היעילות והתועלת פי כמה, מה שיסייע לנו רבות בהתאוששות מהמצב האקולוגי אליו נקלענו.
    2. לנצל רק 10% מהמים – החקלאות בישראל צורכת כ-54% מסך כל צריכת המים בישראל, אחוז גבוה ויקר להפליא, אקולוגית וכלכלית כאחד. מערכות הידרופוניות חוסכות בממוצע 90% מסך המים אשר נמצאים בשימוש בחקלאות המסורתית עבור אותו מס’ של צמחים. היעילות הגבוהה של שיטות הגידול המתקדמות וניצול המים המיטבי אף הגיע לרמות חסכון של 99%, כאשר נקודה זו מהווה פתרון מדהים למצוקת המים שהחקלאות המסורתית כופה על האנושות.
    3. לנקות את זיהום האויר בערים – ע”פ דו”ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כ87% מזיהום האויר שגורמת החקלאות מקורו בפחמן דו חמצני, כאשר מרביתו (מעל 90%) נוצר בעקבות שריפת דלקים. התחזית ע”פ הOECD צופה שבשנת 2050 סיבת המוות הנפוצה ביותר תהיה זיהום אויר (3.6 מליון איש בשנה) ובועידת האקלים הבינלאומית כל המדינות המשתתפות במאמץ הבראת העולם התחייבו להפחית פליטת גזי חממה עד שנת 2020.
      איך חקלאות עירונית מתקדמת תסייע לנו להתמודד עם אתגר זה? ובכן, כל ילד יודע שתהליך הפוטוסינתזה שהצמחים מבצעים באופן טבעי יעיל בהמרת פחמן דו חמצני לחמצן ושם נמצא המפתח להתמודדות עם איי החום העירוניים והזיהום המצטברים במרכזי הערים. הכנסת החקלאות המתקדמת למרכזי הערים, תוסיף מליוני צמחים חדשים שיגדלו בתוך העיר ויבצעו כתוצר לוואי חיובי סינון וניקוי לגזים המצטברים בין הבניינים והכבישים כתוצאה מאורח החיים המודרני, כך שהחיים של כולנו יהיו קצת יותר בריאים.
    4. החזרת רלוונטיות מקצוע החקלאות – בשל העבודה המאומצת הכרוכה בחקלאות, מרחקם של השטחים החקלאיים מהערים, הסיכון הגבוה והריווחיות הנמוכה, הגיל הממוצע של החקלאים בישראל עומד על 63. כל זאת בשילוב עם הפחתת מיסי היבוא ועליית מחירי המים, הופכים את החקלאי הקונבנציונאלי למקצוע הולך ונעלם אשר אינו מראה סימני אטרקטיביות או יציבות לדור הצעיר שנכנס לשוק העבודה.
      ככל שיכולת היצור של המדינה נפגעת, כך יותר כספים מועברים למדינות זרות ויותר סחורה זולה ובלתי מפוקחת נכנסת לישראל, כאשר לצרכן, בהיעדר חובת סימון, אין שום דרך לזהותה.
      פתיחת ענף החקלאות העירונית המתקדמת לאזרחי ישראל תעניק להם הזדמנות להוביל את החזרת עצמאותה של המדינה באמצעות חקלאות מתקדמת, היי טקית, אוטומטית וקלה לתפעול, כנהוג בזמנים מודרנים כמו אלו. חקלאות עירונית מתקדמת עולה בקנה אחד עם רוח התקופה ומחזירה את האטרקטיביות של החקלאות עם טעם של חברתיות, קהילתיות וערכים.
      יתרה מכך, החקלאים של העתיד יגורו במרכזי הערים וינהלו חוות על גגות גורדי שחקים, הם ינהלו כח עבודה מקומי מצומצם במקום צוותי ענק של פועלים זרים ויזרימו את ההכנסות מענף זה חזרה לכלכלת מדינת ישראל.
    5. בידוד בניינים וחסכון אנרגטי – גידול צמחים על גג בניינים תורם משמעותית לבידודו מטפמרטורות חיצוניות ועל כן גם חוסך כספים רבים על אנרגיה הנדרשת לחימומו או קירורו בקיץ או בחורף ובכך חוסך זיהום נוסף.
    6. עידוד יזמות וכלכלה מקומית – ניו יורק, ונקובר, אמסטרדם, שיקגו, יפן ואפילו מונטריאול, כולן הבינו את מה שבישראל מסרבים להפנים: חקלאות עירונית היא מצב של WIN WIN, כולם מרוויחים ולכן הרשויות מתגמלות ומקלות על תהליך הקמת חוות עירוניות על ידי הקצאת שטחים בלתי מנוצלים ומתן מענקים. מהלכים אלו גורמים להקמת גופים עסקיים מקומיים שמעסיקים כח עבודה מקומי במקום עובדים זרים כנהוג כיום, מה שמייצר תוצרת מקומית שנמכרת לתושבים מקומיים, כאשר הכסף והרווחים זורמים חזרה אל הכלכלה המקומית בתצורת מיסים ופיתוח מקומות עבודה נוספים.
      עידוד יזמות בתחום החקלאות העירונית יפתח ענף כלכלי חדש שמתבשם כולו בניחוחות קהילתיות ויעילות כלכלית ויפה שעה אחת קודם.
    7. להחזיר את הבריאות לירקות – כבר נתבשרנו מאינספור כיוונים על הפרדוקסאליות מאחרי הסכנות הבריאותיות שכרוכות בצריכת ירקות: ישראל היא שיאנית ריסוס גידול השדה מבין כל מדינות הOECD, יבוא לא מפוקח של ירקות לעיתים מכניס לארץ וירוסים ורעלים אסורים, ובכלל, כל הזמן שעובר מהרגע בו קוטפים את הפרי (טרם הבשיל) עד שמויין, נארז, נשלח, נפרס על המדפים, נקנה ונצרך, גורם להפחתה משמעותית במינרלים ובויטמינים אותם הכיל במקור.
      החקלאות העירונית למעשה עוזרת להרוויח פעמיים: בפעם הראשונה עם אופן גידול בסביבה מבוקרת אשר חוסך משמעותית את הצורך בריסוסים והדברות ועושה שימוש בדשנים טבעיים ממקור צמחי, ואספקה מהירה וטרייה ביותר של ירקות, תבלינים ופירות במה שנקרא בעולם שיטת Farm To Table, או בעברית, מהחווה לצלחת. מה שנקטף היום, נצרך היום ולכן גם מכיל עדיין מקסימום ערכים תזונתיים.

    על אף המודעות העולה והצעדים הראשוניים שנעשים בישראל בתצורת חוות גידול מתקדמות כדוגמת חוות ירוק בעיר שהוקמה על גג הדיזינגוף סנטר, רובן המכריע עדיין יוזמות פרטיות של חלוצים צעירים אשר מבקשים להביא את החקלאות העירונית לישראל, כאשר הבירוקרטיה הישראלית טרם הכירה בענף החדש כאבולוציה חקלאית מתבקשת ומכבידה על הקמתן.

    חקלאי בביתו: כוחו של האדם הקטן

    חקלאות עירונית הידרופוניקה
    לגדל ללא ריסוס בבית עם כל המשפחה

    היכולת לגדל מזון בשנת 2016 אינה שמורה רק לחקלאים או מביני עניין, אלא פתוחה לכולם, עם או בלי נסיון. שיטות הגידול המתקדמות, ובראשן ההידרופוניקה, הכניסו את גידול המזון לתוך בתיהם של תושבי הערים הגדולות והצפופות ביותר.

    עם מערכות גידול הידרופוניות אוטומטיות וחסכוניות במקום, כל אדם יכול כעת לקחת לידיו את היכולת לגדל לפחות חלק ממזונו בעצמו כאשר כיום ניתן למצוא מערכות שמגדלות עד 56 צמחים במטר מרובע אחד, עובדה שפותחת אפשרות לגדל מיני תבלינים וירקות גם בחללים קטנים מאוד.

    בעזרת מגוון המדריכים החינמיים הפזורים ברשת וקהילות המגדלים העירוניים, גם אדם שמעולם בחייו לא גידל דבר, יכול כבר מחר בבוקר להתחיל לגדל מגוון צמחים בהצלחה, כאשר עם הזמן יהפוך למגדל מקצועי ומנוסה שמניב מקסימום יבול ומינימום מקום ומשאבים.

    ההתנסות האישית מוכיחה כמה פשוט וישים הפתרון בכל סקאלה אפשרית וכי עתיד גידול המזון צפוי להשתנות במהרה, אם לא באמצעות הובלתה של המדינה, אז באמצעות הובלת אזרחיה, כי בכל זאת, אי אפשר לעצור רעיון שהגיע זמנו.

     

    הערה: נזקי החקלאות נגרמים ע”י חקלאות הבשר, החלב והחי גם יחד. החקלאות העירונית צפויה לפתור את נזקי החקלאות מהצומח, כאשר ישנם מהלכים נוספים שצריכים להעשות על מנת לפתור את הבעיה בשלמותה. על כך תוכלו לקרוא כאן.

    רוצים להצטרף לקהילת המגדלים ולקבל חומרים מקצועיים שיסייעו לכם למקסם תפוקה? הרשמו לניוזלטר שלנו.

    COWSPIRACY: קונספירציית משקי החי והארגונים הסביבתיים (כתוביות בעברית)

    0

    בחור צעיר, חמוש במצלמה ושאלות מהותיות בנוגע לחלקם של משקי החי בהרס האקולוגי שהעולם נמצא בו, יוצא לבדוק את הנתונים, לשוחח עם הארגונים ולהבין מדוע אף אחד לא מעז לגעת בנושא כל כך קריטי, שנדמה כאילו עננת קונספירציה מרחפת מעליו.

    Cowspiracy הוא סרט דוקומנטי משנת 2014 שבויים על ידי קיפ אנדרסון וקיגן חאן. הסרט חוקר את השפעתה ההרסנית של חקלאות החיות על הסביבה ואת מדיניותם של ארגונים סביבתיים בנושא. הארגונים הסביבתיים שנחקרים בסרט כוללים את גרינפיס, סיירה קלאב, רשת הפעילים של יערות הגשם ועוד רבים אחרים.

    הסרט מומן בגיוס המונים ע”י 1,449 תורמים שיחד גייסו 117,092$ – פי 2.2 מהמטרה הראשונית, מה שאיפשר להם לספק גם כתוביות ליותר מ-12 שפות – כולל רוסית, סינית, ספרדית וצרפתית.

    הטענה המרכזית שעולה מהסרט גורסת שתעשיית החי היא הגורם המרכזי והקריטי ביותר בהרס האקולוגיה העולמית וההתחממות הגלובאלית. בצירוף נתונים רשמיים מהאו”ם ומארגונים ממשלתיים, עוקב קיפ אנדרסון אחר עקבותיהם של הארגונים הסביבתיים והפתרונות הקיימים ושואל – מדוע אף אחד לא עושה דבר בנושא?

    לקריאה מורחבת על חלקה של החקלאות על ההרס האקולוגי לחצו כאן.

    אין ספק שהידע שהדוקומנטריה מעבירה על כל עובדותיה הכרחי לקיומה של אנושות מודעת ואחראית, וההתעוררות הטבעונית היא עדות לכך שזה כיוון שהופך יותר ויותר רלוונטי ומקובל. יחד עם זאת, ישנם מי שלא מסכימים עם הטענות ומעלים טענות מנוגדות. הדבר היפה פה, הוא שנוצר שיח של ממש שמעלה את המודעות אף יותר למצב האקולוגיה העולמית והגורמים המשתתפים בהרס.

    צפו, חיקרו בעצמכם, עשו חושבים והסיקו את המסקנות האישיות שלכם בעניין.
    מוזמנים לשתף בדעתכם בנושא בתגובות

    סרטון נוסף שמעלה את הטענות העיקריות של המתנגדים והתשובות לכך

    מה מזהם יותר: ארובות מפעלים או ארוחת הערב שלנו?

    כאשר אנו חושבים על הסיכונים לסביבה, אנו נוטים לדמיין מכוניות וארובות מפעלים, לא את ארוחת הערב שלנו. אך האמת היא, שהצורך שלנו במזון מכיל בתוכו את אחת הסכנות הגדולות ביותר לעולם. עד שנת 2050 העולם יצטרך להאכיל 2 מליארד פיות נוספים. איך אפשר לעשות זאת מבלי להקריס את האקולוגיה העולמית באופן סופי?

    השפעת החקלאות על האקולוגיה העולמית

    ענף החקלאות הוא אחד מהתורמים הגדולים ביותר להתחממות הגלובאלית ע”י פליטת יותר גז חממה מאשר כל הרכבים, המשאיות, הרכבות והמטוסים בכל העולם – ביחד. הזיהום הרב נובע בעיקר מגז מתאן אשר נפלט לאויר על ידי עדרי בקר ושדות אורז, תחמוצת חנקן שנפלטת ע”י שדות מדושנים ופחמן דו חמצני שנפלט יותר ויותר ככל שאנו כורתים יערות בשביל לגדל מרעה לחקלאות.

    החקלאות היא צרכנית המים הצמאה ביותר בעולם והמזהמת הגדולה בעולם, כאשר שאריות דשנים וצואת עדרי בקר מזהמים אגמים, נהרות וחלק נרחב ממערכת החופים האקולוגית בעולם. בנוסף החקלאות מאיצה משמעותית הכחדת מיני חיים רבים ומצמצת את המגוון הביולוגי. בפינוי שדות בר שלמים ויערות בשביל להקים חוות חקלאיות, גרמנו לאבדן בית גידול קריטי, מה שהופך את החקלאות לסיבה העיקרית שעומדת מאחרי הכחדת חיות הבר.

    האתגר הסביבתי שנגרם על ידי החקלאות הוא ענק, אדיר, בלתי נתפס – והוא צפוי רק לגדול ולגבור בדחיפותו בעודנו מנסים להגדיל את התוצרת החקלאית בכל העולם.

    באמצע המאה צפויים להתווסף אל הכדור 2 מליארד פיות נוספים להאכלה – יותר מ9 מליארד בני אדם, אך גדילת האוכלוסיה אינה הסיבה היחידה לכך שנצטרך הרבה יותר מזון. התרחבותו של סטנדרט השפע ברחבי העולם, במיוחד בסין ובהודו, גורמת לעלייה חדה בדרישה לבשר, ביצים וחלב, ויוצרת לחץ לגידול יותר תירס וסויה להאכלת המרעה, התרנגולות והחזירים. אם תנועה זו תמשיך,השילוב שבין גדילת אוכלוסיית כדור הארץ בנוסף להרגלי התזונה החדשים – ייצרו דרישה להכפלת כמות המזון שאנו מגדלים.

    היער הנעלם

    שריפת יער באמזונס בכדי לפנות שטח מרעה לבקר המיועד למאכל

    לאורך ההיסטוריה כאשר הצטרכנו לגדל יותר תוצרת למזון, פשוט כרתנו יותר יערות או גזמנו יותר שדות בר בכדי ליצור חוות חדשות. כבר פינינו איזורים טבעיים שיחד מגיעים לגודלה של יבשת דרום אמריקה למטרות גידול מזון, אבל זה לא הכל, לגידול מרעה בקר פינינו אזור נוסף בגודלה של יבשת אפריקה.

    טביעת רגלה ההרסנית של החקלאות גרמה לאובדן של מערכות אקולוגיות שלמות על כדור הארץ, כולל הערבות של צפון אמריקה והיער האטלנטי של ברזיל אשר בעבר כיסה 1300 מליון דונמים והיום מכסה 195 מליון דונמים בלבד, 85% מהיער נכרת לצרכי חקלאות, המגוון הביולוגי שלו שדומה מאוד לזה של האמזונס נכחד ברובו ובזמן כתיבת שורות אלה יערות טרופיים נוספים ממשיכים להיכרת בקצב מסחרר.

    אך למרות שזו מציאות קיימת ומקובלת, אנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך לענות על צרכי המזון באמצעות כריתת יערות והרחבת שטחי החקלאות.

    כריתת יערות טרופיים זה אחד המעשים המזיקים ביותר שהאנושות עושה לסביבה ונדירות הפעמים שזה נעשה בכדי להאכיל את 850 מליון הרעבים שחיים בעולם כיום. רוב האדמה המפונה לצרכי חקלאות באיזורים הטרופיים אינה תורמת רבות לביטחון התזונתי של העולם אלא נמצאת בשימוש לגידול בקר, פולי סויה למרעה הבקר, עצים ושמן דקלים.

    המסקנה מכל שנאמר לעיל היא אחת: חייבת להנתן עדיפות עליונה להפסקת כריתת יערות ושדות בר לחקלאות.

    חוות ענק או חוות מקומיות יצילו את העולם?

    גידול מזון בשנת 2050 חקלאות העתיד

    לצערנו הדיון בנוגע לגישה באמצעותה אנו צריכים לפתור את בעיית המזון העולמית הפך לויכוח, כאשר החקלאות המסורתית והמסחר העולמי ניצבים נגד חוות גידול מקומיות וחוות אורגניות ולהפך. הטיעונים לרוב נלהבים ותקיפים, וממש כמו הפוליטיקאים שלנו, נראה שהצדדים רק מתרחקים ומתפלגים עוד ועוד.

    אלו אשר מעדיפים את החקלאות הקונבנציונאלית מספרים כיצד המיכון המודרני, מערכות הניקוז, הדשנים והגנטיקה המשופרת של הזרעים, יכולים להגביר משמעותית את התוצר כך שיגיע לסיפוק הדרישה – והם צודקים. בעוד תומכי החקלאות המקומית והאורגנית טוענים שהחוות הקטנות ברחבי עולם יכולות להגדיל את התוצר, לשפר את הדישון ללא חומרי סינטטיים ולמנוע מזיקים בדרכים טבעיות ובכך גם להפסיק להזיק לאקולוגיה העולמית והמקומית – וגם הם צודקים.

    אך כמו בכל דבר בחיים, כנראה שהדרך הנכונה היא דרך המלך באמצע, זו שמאזנת בין הגישות, שלוקחת את מה שנדרש היכן שצריך בכדי להשיג בסופו של דבר את המטרה – להאכיל את האנושות ולשקם את כדור הארץ.

    שתי הגישות מציעות פתרונות נחוצים, אך אף אחת מהן לא תביא אותנו למחוז חפצנו לבדה. יהיה חכם לבחון וללמוד מכל הרעיונות והגישות, החל מהחקלאות האורגנית, דרך חוות טכנולוגיות מקומיות ועד חוות מסורתיות ובסוף לשלב ביניהן לנוסחה המדוייקת והמועילה ביותר עבורנו.

    פתרונות אפשריים לסיפוק דרישת המזון העולמית

    1. להגדיל את היבול בחוות קיימות

    המהפיכה הירוקה שהחלה בשנת 1960 הגדילה את מכסת יבולים באסיה ובדרום אמריקה על ידי שימוש במגוון צמחים משופרים, יותר דשנים, ניקוז יעיל ומיכון מתקדם – אך לא ללא מחיר סביבתי. העולם יכול עכשיו להסב את תשומת ליבו להגדלת ‘פערי היבול’ במדינות יעילות פחות כמו אפריקה, דרום אמריקה ומזרח אירופה על ידי יישום שיטות גידול מתקדמות יותר. בשילוב טכנולוגיית היי-טק ומערכות חקלאות מדוייקות, בנוסף על שיטות הלקוחות מהחקלאות האורגנית, נוכל להגדיל את התוצרת החקלאית באזורים אלה פי כמה. באופן כללי, החקלאות יכולה להיות יעילה יותר והרסנית פחות אם נדע היכן לגדל, מה לגדל ואיך לגדל את זה.

      1. להכניס את החקלאות לערים

    קרדיט: http://watercanada.net

    זו אולי האבולוציה החקלאית המתבקשת ביותר היות וזיהום האויר במרכזי הערים הגדולות צפוי להיות גורם המוות מספר 1 בשנת 2050. תרומתם של צמחים לניקוי האויר היא עליונה והכנסתם לאיזורי מחייה מאוכלסים צפוייה להוריד את התחלואה ולהעלות את איכות החיים של המקומיים.

    חקלאות אורבנית תורמת גם להקטנה משמעותית של המרחק אותו עוברת התוצרת בדרכה מהשדה אל הצרכן, חוסכת בדלקי המטוסים, האוניות והמשאיות וכמובן גם בזיהום האויר הנפלט מהם.

    מעבר לתועלות הברורות שהיא מקיימת כמו יצירת מקומות עבודה, הפחתה משמעותית של ריסוס היבולים, אספקת מזון טרי ובריא יותר לתושבים המקומיים, ניצול שטחים בנויים להקמת חממות ועידוד מודעות ומעורבות אקולוגית, החקלאות האורבנית גם מסוגלת להגיע לרמות יעילות שאף חקלאות קונבנציונאלית טרם הגיעה אליהן.

    כדוגמא ניקח את שיטת הגידול ההידרופונית, אשר מספקת פתרונות טכנולוגיים שמאפשרים לגדל לגובה – עובדה שמאפשרת ניצול שטח מקסימאלי ופוטרת אותנו מהצורך ביותר שטחים וכריתת יערות לגידול יותר מזון (מה גם שגגות הערים הגדולות משוועים לניצולם). כך למשל, מפעל פלדה ישן הוסב לחווה אירופונית בגודל של 6.5 דונם בלבד צפוי להניב מליון ק”ג ירקות בשנה.

    בנוסף, השיטה ההידרופונית מסוגלת לחסוך עד 95% מהמים הנצרכים להשקיית התוצרת החקלאית לעומת הגידול המסורתי. חסכון כה אדיר במי השקייה יתרום רבות למאבק האנושי כנגד הדלדלות משאבים ויוריד משמעותית את צריכת המים העולמית. כמובן שההידרופוניקה הופכת את הגידול הביתי לזמין הרבה יותר בשל העובדה שאינה מסתמכת על אדמה ופותחת את עולם גידול המזון גם בפני תושבי הערים שגרים בבניינים.

    1. גיוס הטכנולוגיה לצידנו

    כל הדרכים להאכיל את אוכלוסיית העולם כולו כבר כאן, אנו מגיעים ליבולים גבוהים יותר ויותר תוך הפחתה של הנזקים הסביבתיים שהחקלאות גורמת. המהפיכה הירוקה שהוזכרה קודם, התבססה בעיקרה על  שני פרמטרים שאינם ברי קיימא – דשנים מבוססי מאובנים ושימוש אינטנסיבי במים, גם המים וגם המאובנים סופיים בהחלט ולמעשה סופם כבר יכול להראות באופק אם נמשיך בזו הדרך. אך החקלאות המודרנית כבר החלה לעשות צעדים גדולים לעבר מציאת דרכים טכנולוגיות חדשניות ליישום הדישון וריסוס המזיקים על ידי שימוש בטרקטורים ממוחשבים המצויידים בחיישנים מתקדמים ו-GPS. חקלאים רבים יוצרים בדרך זו את תמהיל הדשנים המדוייק לסוג האדמה ותנאיה, עובדה המסייעת להקטין למינימום האפשרי את חילחול הדשנים אל מי התהום.

    בנוסף, חקלאים רבים החליפו מערכות השקייה בלתי יעילות במערכות מדוייקות יותר כמו מערכת הטפטפות (המצאה ישראלית). התייעלות טכנולוגית מעלה את כמות התוצרת ומורידה את המשאבים הנצרכים לשם כך.

    1. חקלאות אורגנית, טבעונית ופרמאקלצ’ר

    הרעיון העומד בבסיסן של שיטות הגידול האורגנית, הטבעונית והפרמאקלצ’ר הוא אחד – ללמוד מהטבע כיצד למקסם את גידול המזון תוך פגיעה מינימאלית בסדר האקולוגי. כך למשל השיטה האורגנית מקפידה שלא להשתמש בכימיקאלים לריסוס או דישון המזון ולחפות את הקרקע לחסכון במים, השיטה הטבעונית מקפידה לדשן את האדמה בתוצרים טבעיים שאינם מגיעים מהחי ובכך אינה תורמת לגדילת הדרישה לגידול בקר והפרמאקלצ’ר נסמך כולו על רעיון האיזון שבדברים ומחבר בין תחומים שונים של חיינו יחד עם גידול המזון תוך הפרייה הדדית.

    1. חלקו של האדם הפשוט במאמץ להצלת העולם: שינוי בהרגלי הצריכה

    יהיה הרבה יותר קל להאכיל 9 מליארד בני אדם אם רק אחוז גבוה יותר מהתוצרת יגיע לקיבותיהם של בני אדם. כיום, רק 55% מהקלוריות של התוצרת העולמית מאכילות אנשים באופן ישיר, השאר מאכילות את מרעה הבקר (36%) או שהופכות לדלקים ביולוגים ומוצרים תעשייתיים (9% בערך).

    למרות שרבים מאיתנו צורכים בשר, חלב וביצים מחיות שגודלו בשטחי מרעה גדולים, רק שבריר קטן מאוד מהקלוריות הניתנות לגידולם מגיעות אלינו בחזרה. כך למשל בעבור כל 100 קלוריות של תבואה שאנו מאכילים את הבקר, אנו מקבלים בחזרה רק 40 קלוריות של חלב, 22 קלוריות של ביצים, 12 קלוריות של עוף, 10 קלוריות של בשר חזיר ו-3 קלוריות של בשר בקר. צמצום התוצרים מן החי בדיאטה שלנו יכולה להביא לכך שנגדיל משמעותית את כמות היבולים שמגיעים לצריכת בני אדם במקום לצריכת חיות משק אשר בסופו של דבר משיבות לנו הרבה פחות מזון מזה שניתן להן במהלך חייהן.

    בשל העובדה שאנשי המדינות המתפתחות רק לאחרונה החלו להחשף לתרבות ה’שפע’ שהמערב הורגל אליה משכבר הימים, צריכת הבשר באזורם אינה צפויה לרדת בעתיד הקרוב ומשימת צמצום הבשר מהתפריט תהא משימתם של אנשי העולם המערבי אשר הרגלי התזונה שלהם עשירים (מדי) בבשר.

    אם לא נעשה כן, על אף העובדה שאוכלוסיית העולם צפויה לגדול ב-35% בלבד עד שנת 2050, אנו צפויים לצרוך פי – 2 יותר מזון, זאת אומרת יהיה גידול של 100% נוספים בצריכת המזון. זו האחריות של כל אחד ואחד מאיתנו לסייע להציל את העולם מהשמדה עצמית וזה מתחיל אצלנו בקיבה.

    1. אוכל זה לא זבל!

    כמות המוערכת ב-25% מקלוריות המזון בעולם ועד 50% מהמשקל הכולל של המזון בעולם נזרק עוד לפני שנצרך. במדינות עשירות רוב הבזבוז הזה קורה בשדות, בבית, במסעדות ובסופרמארקטים. במדינות עניות יותר, מזון לרוב אובד בין החקלאי לשוק בשל פתרונות אחסון ושילוח לא יעילים. אנשי העולם המפותח יכולים לצמצם משמעותית את זריקת המזון על ידי פעולות פשוטות כמו הגשת מזון בכמויות קטנות יותר, לא לזרוק מזון לפני או ביום שפג לו התוקף הכתוב על האריזה (נלקח שם מרווח בטחון משמעותי), שמירת ואכילת שאריות ועידוד קפיטריות, מסעדות וסופרמארקטים לנקוט באמצעים מפחיתי בזבוז ותרומה של התוצרת המיותרת לארגוני צדקה.

    מכל האפשרויות שהוזכרו למעלה זה אולי הפתרון הקל והאפקטיבי ביותר.


    אם נסכם יחד את כל האמצעים שניתן לנקוט אשר צויינו מעלה, האנושות תוכל בקלות יותר מלהכפיל את תוצרת המזון שהיא מגדלת בנוסף לצמצום משמעותי של ההשפעה הסביבתית של החקלאות ברחבי העולם.

    אך זה לא יהיה קל, השינויים הללו דורשים שינוי מחשבתי דרמטי אצל רבים מאוד – מהמשקיעים הכלכליים הגדולים, דרך החקלאים שכבר התרגלו שכדי לגדל יותר מזון צריך יותר מקום ויותר משאבים ועד לצרכן הקצה אשר הורגל לשפע חסר מעצורים.

    ההבנה כי כדור הארץ זקוק לאיזון אקולוגי בכדי לאפשר חיים תקינים לבני האדם ושאר המינים הנכחדים סביבו אינה מוטמעת עדיין ברחוב ובחשיבה היומיומית ועל אף שכל הפתרונות כבר כאן, אם לא יהיו אלה שיישמו אותם – גם הכחדותו של המין האנושי תהא בסופו של דבר בלתי נמנעת.