26 C
Rehovot
יום שני, נובמבר 15, 2021
More
    בית תגיות חקלאות אורבנית

    תגית: חקלאות אורבנית

    פי 100 יותר תוצרת: חווה עירונית הידרופונית בניו ג’רזי מכה גלים ברשת

    חווה הידרופונית מסחרית ומבוקרת הממוקמת במחסן בניו ג’רזי מכה גלים ברשת לאחר שסרטון ויראלי של ‘Now This’ חשף להמונים את הטכנולוגיה שתשנה את האופן בו המזון שלכם גדל. צפו בסרטון.

    החוות המבוקרת הזו מפיקה פי 100 יותר תוצרת לעומת חווה רגילה ומשתמשת ב95% פחות מים וללא הדברה בכלל! הודות לעובדה שהיא מגדלת את המזון בסביבה מבוקרת לחלוטין, לא רק שהיא מסוגלת לגדל 365 ימים בשנה, אלא גם לגדל ללא הדברה או כימיקאלים חקלאיים כלל, כך שמדובר על מזון נקי לחלוטין.

    החווה ההידרופונית ‘Bowery’ מגדלת את היבול שלה במהירות כפולה מחקלאות מסורתית באדמה, כך שהיא מאפשרת לגדל יותר מחזורים בשנה ואם זה לא מספיק, אז היא גם מניבה יותר לפי מ”ר בכל מחזור.

    ארווין פיין, אחד ממקימי Bowery’ התחיל את המיזם בעיקר כדי להתייחס לאתגרים שעומדים היום בפני תעשיית גידול המזון. כפי שהרחבנו רבות בכתבות באתרנו, החקלאות המסורתית מהווה גורם מזהם משמעותי ביותר אשר מכביד ומקשה על האקולוגיה העולמית לתמוך בכמות האנשים שחיים עליו. חקלאות עירונית, בדגש על גידולים טכנולוגיים כדוגמת ההידרופוניקה מהווים פתרון ראוי ונחוץ למצבנו.

    “70% מאספקת המים העולמית הולכת לחקלאות ובארה”ב לבדה משתמשים ב700 מיליון פאונד של חומרי הדברה בכל שנה. באותו הזמן, אתה מסתכל על העובדה הגלובאלית שכדור הארץ הולך להכיל 9-10 מליארד אנשים עד 2050, ובעוד כל השינויים הללו מתרחשים, 70-80 אחוז מהאוכלוסיה הולכת לגור בתוך ערים ובסביבתן, כך שבאופן אישי התחלתי להתעניין ולפתח אובססיביות כלפי שאלה זאת – איך אתה מספק מזון טרי לסביבה עירונית? ואיך אתה עושה זאת בדרך גם יעילה יותר וגם בת קיימא.” מספר ארווין.

    החווה ההידרופונית של Bowery נפתחה לפני שנתיים במחסן ענק בניו ג’רזי וכעת היא משווקת תנובה לסופרמארקטים וחנויות ברדיוס של 16 ק”מ; “אנו ממקמים את החוות שלנו קרוב מאוד לצרכנים כך שהם ממש בקרבת העיר ובתוך יום או אפילו פחות, הצמחים מגיעים מהמקום בו הם נקטפו אל המסעדות או אפילו לשולחן האוכל שלך.” ארווין מוסיף “כשאתה מסתכל על המערכת החקלאית היותר מסורתית, רוב הירוקים שאנו אוכלים הם בני שבועיים או שלושה לפחות.”

    המדענים של Bowery מתאימים את תנאי הגידול לכל צמח, ומערכת ממוחשבת אוספת מידע בזמן אמת כך שבסופו של דבר היא מאגדת מיליוני פיסות מידע מרחבי החווה כך שהם יכולים להבין מה הם כל המאפיינים והתכונות שמשפיעים על איכות הצמח, גדילתו, בריאותו ואפילו על הטעם והריח, כך שיצליחו לחקות את התזונה הבריאה ביותר ואת התנאים האקולוגים המתאימים ביותר לגידול הצמחים החזקים ביותר.

    גם בישראל ישנן חוות הידרופוניות מסחריות אשר מיישמות את שיטת הגידול הנפלאה הזו ומספקות תוצרת חקלאית טרייה שאינה מרוססת, כמו חוות ‘עלינו’, ‘ירוק בעיר’, חוות משמר איילון ועוד רבות וטובות.

    גם אתה יכול להתחיל לגדל הידרופוני בבית! בחנות שלנו תמצאו מגוון של מערכות גידול הידרופוניות ביתיות מתקדמות וכאן תמצאו מדריכים מקצועיים לגידול הידרופוני ולבניית מערכות בשיטת עשה זאת בעצמך.
    רוצה לשמוע פרטים נוספים? פנה אלינו ונשמח לעזור. 

    חקלאות לתקווה עירונית: גינת הגג הרב תרבותית מאחדת פליטים ואזרחים בנווה שאנן

    על אחד מגגות דרום תל אביב, בשכונה הקשה מכולן, מתהווה לו פרוייקט חקלאות עירונית ייחודי מסוגו אשר משלב שיטות גידול שונות ואורחות חיים שונים לכדי עתיד אחד מלא תקווה. על מקומיים ומהגרים, הידרופוניקה ותזונה, ייאוש ותקווה, בגג אחד קטן.

    חקלאות עירונית בתל אביב
    הבניין ברחוב פיין 11 במדינת נווה שאנן. על הגג יש הפתעה ירוקה.

    שכונת נווה שאנן בתל אביב היא כנראה השכונה הידועה ביותר לשמצה במדינה. בין עשרות אלפי מהגרי העבודה, פליטי המלחמות, הבתים הישנים והזבל ברחובות, כמעט אפשר לשכוח שמדובר בישראל. כשלביא קושלביץ’, יזם הידרופוני ויועץ לחקלאות עירונית, הגיע לראשונה אל בניין 11 ברחוב פיין אשר בשכונת נווה שאנן, הוא לא הכין עצמו למראות ולריחות שהולכים לקבל את פניו. ריח חריף של שתן, קירות מלוכלכים וכמויות של זבל בחדר המדרגות, גרמו לו להבין כמה גדולים הניתוק והניכור ששוררים בין דיירי הבניין, עד שהמדרגות והלובי הפכו למעין ‘שטח מלחמה’ אותו אין לאף אחד בעיה לחרב.

    הידרופוניקה על גג בניין מהגרים בתל אביב
    חדר המדרגות של הבניין ברחוב פיין

    הרעיון מאחרי החזון: חקלאות עירונית ככלי לחיזוק קהילות מוחלשות

    רבות נאמר על היתרונות הבריאותיים והסביבתיים שהחקלאות העירונית המתקדמת מטמיעה באורחות החיים של תושבי הערים, שכן היא תגדל להם תוצרת טרייה ללא ריסוסים כימיים, תנקה את זיהום האויר המצטבר הודות לתהליך הפוטוסינתזה של הצמחים, תבטל את הצורך בשינוע זולל דלק ומזהם, תחסוך כ-90% מהמים לעומת גידולי אדמה, תייצר מקומות עבודה ותקדם אורח חיים בריא וסביבתי יותר,  אך מה שלא נלקח בחשבון, כנראה משום שעל פניו אין לו יתרונות כלכליים מידיים, הוא השינוי החברתי שנצפה מרים ראש דווקא במקומות בהם אחדות גורל אצילית מטשטשת את ההבדלים בין שכבות האוכלוסייה.

    לביא מספר כי בבסיס החזון המניע אותו עומדת האמונה שדרך מודלים של חקלאות עירונית ניתן לחזק קהילות חלשות בערים ולשנות את הרגלי הצריכה של הציבור לתזונה בריאה ומקומית, בנוסף לכך שניתן להכשיר את האזרחים לגדל בעצמם, לפחות חלק מהמזון שהם צורכים יום יום, באמצעות טכנולוגיות קיימות וטכניקות פשוטות שיקדמו אותם לאורח חיים בר קיימא, לפחות באופן חלקי, וחסכוני.

    יזם נוסף של הפרויקט, עו”ד ד”ר ערן צין מהקליניקה הסביבתית באוניברסיטת ת”א, מוסיף כי מעבר לעובדה שאוכלוסיות אלה חולקות מרחב משותף ששימש במשך שנים כ”חצר האחורית” של העיר, הן גם נאלצות עתה להתמודד עם החשש מאיבוד מקום מגוריהם, לאחר שיזמי נדל”ן “גילו” את השכונה. החיבור הבלתי-אמצעי בין התושבים שנוצר באמצעות גידול המזון, משמש גם ככלי ליצירת שיתופי פעולה ואולי אף לאיתגור תהליכי ההתחדשות העירונית (ג’נטריפיקציה) מלמטה.

    ראשיתו של המיזם: גיוס דיירי הבניין ל’פרויקט גינת גג רב תרבותי’

    המדינות מהן מגיעים דיירי הבניין הן: ניגריה, סין, אריתראה, סודן, דרפור וישראל. אין ​בינהם ​יחסים, אפילו אפשר לומר שאין ​בינהם ​שפה משותפת, הם עובדים קשה מאוד וחסרים את היכולת לייצר אינטרקציות עם ​אנשים מ​תרבויות שונות והדבר יוצר קושי בפיתוח שכנות טובה.​ מלבד הקושי, תמיד יש להם הרגשה שהם או השכנים שלהם זמניים, אז אין להם סיבה להשקיע בליצור קשר.​

    אל הבניין ברחוב פיין 11 הגיע לביא כדי לפגוש במוטי כץ, הדייר הישראלי היחיד בבניין, איש חזון חסר עכבות עם עבר והווה של אקטיביסטיות וחתירה לשינוי חברתי, שהיה זה אך טבעי שיחבור למיזם חדשני וחברתי כמו זה ויסייע לקדמו; “אחרי שלא היה קשה לשכנע את מוטי, דפקנו בדלתות של הדיירים וניסינו לספר להם מה הולך להיות. למזלנו ​כולם הבינו שמדובר במשהו טוב שהולך לקרות על הגג ושאנחנו באים בטוב. רק בטוב.” לביא מספר.

    חקלאות עירונית
    לביא קושלביץ’ ומוטי כץ על ‘הגג הרב תרבותי’ בנווה שאנן

    בשבוע שעלינו לגג עם הדיירים והתחלנו לדבר על התהליך ומה נדרש מהם הם די התלהבו​.​ מיד לאחר מכן התחלנו בסדר וניקיון של הגג וחדר המדרגות (היה מלא מה לנקות כי אף אחד לא עשה את זה שנים). פתאום ראינו התעוררות של הדיירים הנוספים בבניין אשר התחילו להוציא מגבים ודליים עם מים וסבון ונהיה שמח. כבר​ אז​ הבנתי שיש מוטיבציה גבוהה לדיירים, ושקורה כאן משהו טוב שאפשר להיאחז בו ולפתח דברים גדולים באמצעותו. היום, הבניין מריח יותר טוב, נקי וכבר אף אחד לא זורק את הזבל שלו במסדרון.”

    מחזון למציאות: פרויקט חקלאות עירונית על גג רב תרבותי קורם עור וגידים

    מעבר לעובדה שמדובר על קונספט מקסים, המיזם האזרחי הזה הוא הוכחה לכך שיוזמה בעלת חזון אמיתי יכולה לרקום עור וגידים ולהפוך למציאות די מהר, גם בלי מימון של מועצות או עיריות. במקרה הזה למשל, את הכסף למיזם האזרחי המקסים תרם יוסי רייך, ​יזם, אמן ומאמין גדול בחקלאות עירונית, והוא משמש לרכישת מערכות גידול הידרופוניות, ציוד עזר ושתילים בעוד העבודה עצמה נעשית על ידי דיירים ומתנדבים שהתגייסו לתמוך, לסייע ולהשפיע.

    חקלאות אורבנית
    הדיירים, המתנדבים והמערכת ההידרופונית מסוג NFT
    חקלאות אורבנית
    פרוייקט בהתהוות: מתנדבים ודיירים בעשייה משותפת

    מרגע תחילת הפרוייקט, התקיימו על גינת הגג סדנאות והדרכות על גידול הידרופוני וחקלאות עירונית לדיירי הבניין, תושבי השכונה ואף למתעניינים חיצוניים; מערכת הידרופונית בשיטת הזרם הדק (NFT) שעובדת על פאנל סולארי שנתרם על ידי ירוק בעיר, ומגדלת 38 צמחים הותקנה ונשתלה; נבנתה מערכת DWC חדשה בשיטת DIY יחד עם דיירי הבניין בבריכת בטון עם רפסודות צפות, וכגראנד פינאלה הותקן גם מגדל הידרופוני אנכי בשיטת הצפה וריקון המגדל 44 צמחים. סה”כ הדיירים מגדלים מעל ל-130 צמחים בשיטות גידול הידרפוניות מתקדמות.

    בודקים את רמת החומציות
    בודקים את הPH במערכת הידרופונית שנבנתה מבריכת בטון ורפסודות קלקר צפות.
    על הגג בנווה שאנן
    שותלים במגדל הידרופוני אנכי 44 צמחי תבלין וירוקים

    “בהמשך המפגשים ראינו שהדיירים מתחילים לתקשר איתנו ואחד עם השני. גם ראינו שהם הקשיבו מאוד בסדנאות וזכרו הרבה מאוד פרטים. מעבר לכך, שמנו לב שאכפת להם מאוד מהפרויקט.” לביא שיתף. “​למשל, ​באמצע השבוע הגעתי לגג על אף שלא קבענו להיפגש משום שהייתה סופה שאיימה על השתילים והיה צריך למצוא פתרון יצירתי. כשהדיירים פגשו אותי שם הם באופן טבעי באו ועזרו לחשוב ולעזור לקשור את השתילים למערכות כדי שלא יעופו.”

    מערכת הידרו
    הדיירים קיבלו הדרכות והנחיות כיצד לתחזק בשוטף את המערכות ההידרופוניות

    “כרגע הדיירים מגדלים במערכות בעיקר עלים ירוקים. לפני שבועיים הנבטנו באינקובטור זרעים של ירקות ופירות מזנים ישראליים וזנים מארצות המוצא השונות. בערך 100 שתילים. בינתיים, מכיוון שאנחנו רק בהתחלה, הדייר הישראלי לקח עליו את האחריות לבדוק את מדדי המים במערכות אחת לשבוע ולהשקות את האדניות מידי פעם. בהמשך נחלק תחומי אחריות נוספים לשאר הדיירים.”

    הפרוייקט חי ובועט: פעילות ענפה ומלגות לסטודנטים

    גינת גג
    ‘גינת גג רב תרבותית’ – פרוייקט חקלאות עירונית חברתי ביוזמה אזרחית.

    הפעילות על גינת הגג הרב תרבותית בפיין 11 אינה שוככת. מדי שבת מתקיימות במקום סדנאות, הדרכות ושדרוגים לגג ההידרופוני ובכל פעם יותר ויותר אנשים נחשפים לכוחה המרפא והמקרב של החקלאות העירונית. ההשתתפות בסדנאות ובפעילויות היא חינמית וחופשית, כל מי שמעוניין להצטרף יכול לעקוב אחר עמוד הפייסבוק של הגג בו מתפרסמים מועדי המפגשים והתכנים שיועברו בהם.

    כמו כן, ביוזמה שתעודד את העיסוק וההתפחות של גינת הגג, לביא קושלביץ’ הצליח להשיג את תשומת ליבה של עיריית תל אביב-יפו אשר בוחנת את המודל שיזם ומתייחסת אליו כאל פיילוט בוחן ראשוני אשר בהמשך יוסק ממנו האם פעילויות דומות יקודמו ויממונו על ידה. בינתיים, העירייה פתחה תוכנית מלגת סטודנטים חדשה למיזם, אשר מיועדת לסטודנטים המתגוררים ביפו, בשכונות שפירא, נווה שאנן והתקווה, ומעניקה להם מלגה בסך 9,600 ₪ בתמורה ל-40 שעות שנתיות של פעילות בפרויקט הגג הרב תרבותי.

    פלפלים בגינת הגג

    לביא, מוטי ושותפיהם לדרך עושים עבודה נהדרת בהדגמת הקונספט של החקלאות העירונית על צדדיה החברתיים, האקולוגיים והכלכליים, ונותנים השראה ליוזמה אזרחית ברוכה ונושאת פירות באמצעות גינת הגג הרב תרבותית. החקלאות העירונית הופכת למקובלת יותר ויותר על עיריות מקומיות וסביר שתנועה אזרחית שכזו תביא לשינוי ממשי בהגדרות ונהלי העירייה באשר לחקלאים החדשים הללו.
    השינויים הנדרשים באים לידי ביטוי בעיקר בתמחור המים והארנונה של שטחי חקלאות עירונית ותקנון, הכרה והסדרה של התחום כולו; כמו כן נחוצים תמריצים והקלות שיסייעו לקדם את החקלאות העירונית ולמשוך משקיעים ויזמים חדשים שיפתחו את הרעיון הנפלא הזה. כי אחרי הכל, אנו חיים בעולם שנמצא במצוקת מים, מקום, זיהום, תזונה, ואין עוררין על כך שהחקלאות העירונית היא רעיון מצויין שהגיע זמנו, כבר מזמן.

    להרשמה לסיור או סדנה על הגג הרב תרבותי השאירו פרטים.

    [contact-form-7 404 "Not Found"]

    מיזם הגג הרב תרבותי בנווה שאנן

    7 מדריכי עשה זאת בעצמך לבניית מערכות גידול הידרופוניות ביתיות

    אמנם עד לא מזמן גידול הידרופוני ביתי היה לרוב נחלתם של מגדלי הקנביס, אך הודות לעת המודרנית, הטכנולוגיה והדחף הפנימי שלנו לבריאות איתנה וידידותיות לסביבה, גם אנשים נורמטיבים החלו לגדל מזון הידרופוני בביתם במערכות גידול שרכשו או בנו בעצמם, והחוויה כולה שווה כל רגע. אז מה איתך? כבר התחלת לגדל הידרופוני?

    הרעש מסביבנו לא מפסיק: ריסוסי הדברה על המזון מסכנים את בריאותנו, רוב אדמות הפרא כבר הוסבו לחקלאות, מי התהום הטהורים מזדהמים מחילחול מלחי הדשנים והאקולוגיה העולמית כולה נמצאת על סף משבר. איפה אנחנו בכל זה? איך אנחנו בין הפקק על איילון והמינוס בבנק יכולים לדאוג גם לצרות דחופות ונוראיות שכאלה שעוסקות בנושאים רומו של עולם? אז זהו, שזה פשוט.

    אנו לא מתיימרים לומר שגידול הידרופוני יהפוך את חייכם לברי קיימא ו100% ידידותיים לסביבה, אך אנו כן מאמינים ורואים בשטח, כיצד יותר ויותר אנשים עירוניים נורמטיביים קוטפים מדי יום מזון טרי, נקי ולא מרוסס, חוסכים כספים, דלקים, ויותר מהכל, משתתפים פחות בחקלאות התעשייתית המזהמת. גידול הידרופוני הוא הפתרון הנכון בזמן הנכון בתוך הקרע הזה שנקרא המאה ה-21, גם אצל האדם הפרטי.

    מהסיבות הללו ועוד רבות אחרות, אספנו עבורכם 10 מדריכי עשה זאת בעצמך לבניית מערכות הידרופוניות ביתיות בקלות, בזול ובפרקטיות רבה.
    אם עולות בכם שאלות, כיתבו לנו בתגובות ונענה בשמחה.

    1. בנה בעצמך מערכת NFT הידרופונית

    מערכת הידרופונית ביתית בשיטת NFT מתוך מדריך עשה זאת בעצמך של Scott’s Place

    מערכת NFT או Nutrient Film Technique בשמה המלא היא מערכת הידרופונית נהדרת אשר בבסיסה עומדת פעולה פשוטה מאוד: מיכל מים (מהולים בדשנים הידרופונים) מזרים באמצעות משאבת מים אל צינורות (בדר”כ PVC) זרם דק אשר נוגע בקצוות השורשים ומזין אותם. הצמחים יושבים בכוסות רשת וניתנים להוצאה, העברה או החלפה לפי הצורך. האופנים בהם ניתן ליישם את השיטה מגוונים מאוד וכל אחד יכול להתאים את העיצוב לצרכים של ביתו.

    מה ניתן לגדל בNFT: כמעט הכל! למעט ירקות שורש, עצים ושיחים. כמובן שלכל צמח יש את הדרישות היחודיות שלו לאור, חומציות המים, תזונה, הדלייה וכו’, אך שזה לא ירתיע אתכם, הלמידה פשוטה מאוד והתפעול עוד יותר!
    בעזרת מדריך הוידאו הזה ניתן לבנות מערכת NFT הידרופונית מאוזנת ל22 צמחים כפי שניתן לראות בתמונה. לחצו למדריך.

    2. מערכת DWC: עציץ הידרופוני

    DWC – מושלם למגדלים הידרופונים מתחילים – קרדיט תמונה: greensandmachines

    מערכת DWC מספקת מגוון יתרונות כשהגדול שבהם הוא – הפשטות. זו אולי אחת המערכות המומלצות ביותר למגדלים הידרופונים מתחילים, גם משום עלותה הזולה וגם בשל הפרקטיות הגדולה.
    בשיטת DWC, או בשמה המלא – Deep Water Culture, אנו משתמשים במיכל אחד אשר מהווה את המערכת כולה, כאשר לעומת הNFT, אין צורך בהזרמת המים אל מתקן חיצוני. המיכל, או המערכת לצורך העניין, מכיל בתוכו מים מהולים בדשן הידרופוני בעלי חומציות מאוזנת, כאשר בתוך המיכל אבן חמצן המחוברת למשאבת אויר מבחוץ שתפקידה לספק לשורשים חמצן כך שלא ‘יטבעו’, יחנקו או ירקיבו במים. הצמחים עצמה יושבים בכוסות רשת על מכסה המיכל והשורשים גדלים אל תוך המים.

    מדובר על שיטה קלה ליישום, אמינה (גם הפסקת חשמל לא תהרוס לכם את הגידול) ומאוד פשוטה לתפעול ותחזוקה.
    למדריך כתוב עם תמונות

    למדריך וידאו

    3. מדריך בעברית לבניית מערכת NFT לגידול מעל 100 צמחים (כולל סטנד)

    מדריך עשה זאת בעצמך לבניית מערכת הידרוהמערכת במדריך הזה מצריכה מרפסת או גינה מפולסת משום גודלו. הוא מומלץ למי שטוב במיוחד בעבודה עם הידיים ולא מפחד מניסורים והברגות. כמו במדריך מסעיף 1, גם כאן השיטה היא NFT והכללים הם אותם כללים: המים נדחפים ממאגר אל הצינורות בעזרת משאבה והגרוויטציה היא שמחזירה את המים אל המיכל. כפי שהוזכר, שיטה הידרופונית מצויינת!

    למעבר למדריך לחצו כאן

    4. מערכת איירופונית (Aeroponic) בDIY

    ייחורי עגבניות במערכת אירופונית, לאחר שיפתחו שורשים יהיה ניתן לשתול אותם מחדש או להשאירם במערכת הגידול.

    איירופוניקה היא כנראה השיטה היעילה והמהירה ביותר לגידול צמחים כאשר ההבדל בינה לבין ההידרופוניקה הקלאסית הוא שהצמחים אינם יושבים במים אלא באויר וזאת ללא מצע גידול. באיירופוניקה המים מגיעים ישירות לשורשי הצמחים בצורת טיפות, ככל שהטיפות קטנות יותר כך הגידול אפקטיבי יותר. ישנן דרכים רבות ליישם את השיטה ההידרופונית הזו והן כוללות טפטוף, התזה ואפילו ערפל (Fogponic) למתקדמים ביותר מבינינו.

    במדריך כאן ניתנות הוראות מפורטות ביותר לאופן הכנת מערכת איירופונית כמו זו בתמונה, המדריך אמנם באנגלית אך הוא נהיר ומובן, ובכל זאת, נשמע לענות על שאלות באזור התגובות למטה.

    אם אתם רוצים לקבל השראה לעוד מערכות איירופוניות בבנייה עצמית כנסו לaeroponicsdiy.com

    5. קראטקי: גידול הידרופוני בסיסי למתחילים – ללא חשמל ובהשקעה כספית זניחה

    אם אתם קוראים נאמנים של המגזין אז אתם ודאי כבר מכירים את שיטת קראטקי המציעה התנסות ראשונית, קלה ומדליקה למגדלים הידרופונים מתחילים. במערכות קראטקי, היכן שאין תזוזה של המים או אפילו אבן חמצן שתעלה בועות אויר, הנקודה החשובה ביותר כדי להמנע מריקבון היא היחס הנכון בין מים לאויר.

    לגדל הידרופוני ללא חשמל בשיטת קראטקי

    במערכת הידרופונית קראטקי השורשים גדלים לתוך המים, ניזונים מהדשנים המהולים בתוכם וככל שגובה המים יורד, כך השורשים אורכים וכמות החמצן במיכל עולה. אין צורך למלא מים שוב במיכל אלא לאחר שהם ירדו מתחת לשליש גובה המיכל, וגם אז יש להוסיף רק עד חצי גובה (בהנחה שמדובר על צמחים בוגרים).

    במדריך הזה פירטנו בפניכם כיצד אתם יכולים לבנות בעצמכם בפחות מ20 ש”ח עציץ הידרופוני חביב שיביא אתכם להתנסות המיוחלת עם ההידרופוניקה. הכינו עצמכם למפגש מרגש עם שורשים לבנים וצמיחה מרשימה.

    מדריך בניית מערכת קראטקי

    6. באטו באקט הידרופוני לגידול עגבניות ושיחים

    גידול עגבניות מסחרי בבאטו באקטים. קרדיט: Howardesh

    באטו / דאצ’ באקט, או באנגלית – Bato / Dutch Bucket, הם דליי גידול הידרופונים שמתאימים במיוחד לגידול צמחים גדולים שדורשים הרבה מקום לנוף ולשורשים כמו עגבניה למשל, אשר מגדלים הידרופונים שמנסים לגדלה בצינורות NFT נתקלים בבעיות של צפיפות הצמחים עצמם וכמובן חסימת שורשים שיוצרת סתימות ונזילות.
    יתרון נוסף הוא היכולת לשרשר את הדליים האחד לשני וכך לצמצם את זמן התחזוקה הנדרש בדישון ומילוי המים.

    גידול הידרופוני בבאטו באקטים שכיח למדי באירופה, שם מגדלי העגבניות, הפלפלים ואפילו האבטיחים משתמשים בהם לגידול מרווח ואפקטיבי לאורך זמן במינימום תקלות. ישנן גרסאות של המערכות עם מצע הממלא את המיכל כולו וגירסאות בהן המצע בכוסות הרשת בלבד. ההזנה היא עילית והמים זורמים בסירקולציה אחת לזמן מוגדר באמצעות טיימר (שעון שבת).

    לסיכום רק נוסיף שההידרופוניקה מספקת לנו מגוון עצום של אפשרויות להכניס את גידול המזון אל הבית, גם אם אנו גרים בלב העיר, בבניין, ללא מ”ר של אדמה. אם יש לכם שאלות, תהיות או שאתם מבקשים ללמוד ולהתמקצע בתחביב חדש ומתגמל כמו זה, פנו אלינו בתגובות או ביצירת קשר ונשמח לסייע.
    בינתיים ניתן ללמוד רבות מהכתבות המקצועיות באתר.

    בהצלחה!

    חקלאות עירונית לאיזון אקולוגי: 7 סיבות מעולות להתחיל לגדל ירקות בעיר

    עם 7.4 מיליארד פיות להאכיל וצפי ללפחות שני מליארד נוספים עד שנת 2050, בשילוב עם מצבו האקולוגי המדאיג של העולם, פתרונות הם אינם אפשרות נחמדה אלא חובה שתאפשר את המשך הישרדותנו. על אף שכאן בישראל ההתייחסות לנושא מתרחשת, כצפוי, על מי מנוחות בין סקנדל אחד לאחר, העולם המערבי המתקדם הבין ואף החל ליישם את הפתרון אולי המשמעותי ביותר – גינון וחקלאות עירונית אשר יספקו מזון לתושבים המקומיים ויתרמו לערכים הסביבתיים, הבריאותיים ואף החברתיים בתוך הקהילה.

    אבולוציה אנושית מכוונת

    אם נתמצת את הרגלי הצריכה האנושיים של אלפי השנים האחרונות החל מהלקטים, דרך הציידים, עד החקלאים הביתיים ובהמשך אל השדות המתועשים, נבחין בתנועה אבולוציונית מכוונת אשר הייתה חלק בלתי נפרד ממארג החיים והתרבות של אותה התקופה, כל שינוי שחל אצל האדם הפרטי חילחל לחברה כולה ולהפך. כעת אנו נמצאים על סף אבולוציה נוספת שנגזרת גם היא מאותו מארג חיים ששוזר בתוכו כל כך הרבה תחומים גם יחד.

    טבלת הצרכים של מאסלו שמה בתחתית הפירמידה כבסיס עליו מושתת קיומו של האדם את צרכיו הפיזיולוגים שכוללים בין היתר: אויר נקי, מים נקיים ותזונה בריאה. על אף שאנו נמצאים במאה ה21 ושכבר ביקרנו בירח וחלקנו מגשימים עצמם מדי יום, תחזיות הOECD ומחקרי האו”ם צופים כי אם נמשיך בדרכנו כפי שאנו נוהגים בה כיום, האנושות ושאר בעלי החיים בה, צפויים להתמודד עם אתגרים קיומיים בסיסיים ביותר כמו זיהום אויר בלתי נסבל שצפוי לתפוס את המקום הראשון בטבלת הרוצחים הסדרתיים, מחסור חמור במים נקיים, מחסור בקרקעות להתיישבות וירידה בכושר גידול המזון במקביל לעלייה חדה בביקוש.

    חקלאות קטלנית

    לא מדובר בסרט אקשן ואף אחד לא מבטיח לנו סוף טוב, למעשה, אם לא נתעורר להפנים את העובדות והסטטיסטיקות שמספרות לנו את סיפורה של תקופתנו, אנו צפויים לסבול מתוצאות בלתי פוטוגניות בעליל.

    החקלאות היא המזהמת מס’ אחת בעולם, יותר מכל כלי התחבורה בעולם יחד (כולל מטוסים, ספינות ורכבות); היא כרתה שטחי יערות בגודל של יבשות אפריקה ודרום אמריקה ביחד, מזהמת המים והאויר הגדולה בעולם, אחראית על צמצומו הגובר של המגוון הביולוגי והכחדותן של חיות הבר ולמען האמת מאמצת את האדמה יותר משהיא יכולה, או צריכה, לשאת. (מקור)

    בנוסף לכך, תחזיות האו”ם והOECD צופות כי עד שנת 2050 אוכלוסיית העולם תצרוך פי 2 יותר מזון כאשר יכולת הייצור למעשה תצנח בלפחות 30% מזו הנוכחית הודות לשימוש לא אחראי במשאבי הטבע.

    דישון הקרקע בחקלאות המסורתית מוביל להצטברות מלחים וחילחולם למי התהום
    דישון אדמות חקלאיות מוביל לחלחול מלחים למי התהום

    משפט אינדיאני עתיק אומר: ‘לא קיבלנו את העולם במתנה מהורינו, אלא בהשאלה מילדינו’. לצערנו אנו נשאיר אותם להתמודד עם שלל בעיות קיומיות, שכוללות: קושי בייצור מספיק מזון, מחסור במים, זיהום אויר כבד, מחסור באדמות ועוד.

    איך חקלאות עירונית מתקדמת יכולה לעזור?

    התחזיות הקודרות הללו אולי נראות כמו גורל אכזר ובלתי נמנע שילדינו ונכדינו יאלצו להתמודד עימו, ובכל הקשור לחלקה של החקלאות מן החי (גידול בקר, צאן ועופות) יתכן שזה אף נכון במידה ולא ניישם את ההמלצות, אך הודות ליכולתו המופלאה של הטבע לאזן ולהתאזן כחלק מהאקולוגיה, הכנסת חקלאות הצמחים לתוך הערים צפוייה להניב מגוון השפעות חיוביות שיחד לא רק ירסנו משמעותית את בזיזת הקרקעות, הכחדת המינים, זיהום המים והאויר ואת הריסוסים חסרי התקנה, אלא יהוו חלק מהאבולוציה הצרכנית, הערכית, הקהילתית והבריאותית של האדם. כיצד?

    חברת גותהם גרינס מקימה חממות הידרופוניות לגידול מזון על גבי גגות סופרמרקטים ברחבי ארה"ב. (קרדיט: huffingtonpost)
    חברת גותהם גרינס מקימה חממות הידרופוניות לגידול מזון על גבי גגות סופרמרקטים ברחבי ארה”ב. (קרדיט: huffingtonpost)

    7 דרכים בהן חקלאות עירונית תתרום לאיזון האקולוגי ולשינוי חברתי

    1. לא צורכים אדמה – לנתון הכביכול פעוט הזה משמעות הרת גורל עבור האנושות. לא עוד כריתת יערות, לא עוד שדות תעשייתיים במרחק של עשרות, מאות ואלפי קילומטרים מהצרכנים, לא עוד דשנים למי תהום, לא עוד ריסוסים חסרי הבחנה, לא עוד לגדל מס’ מועט של צמחים על מ”ר אחד. הגידולים המתקדמים וההידרופוניקה בראשם מנתקים את התלות באדמה ולמעשה מאפשרים להזיז את החקלאות משטחי ענק מרוחקים לשטחים עירוניים קטנים ובלתי מנוצלים. יתרה מכך, ההידרופוניקה הצליחה כבר לגדל פי 100 יותר צמחים למ”ר לעומת גידול קונבנציונאלי באדמה, הצליחה להוריד את הצורך בריסוס חומרי הדברה נגד מזיקים, הצליחה לצמצם את כוח האדם הנדרש לתפעול והגדילה את היעילות והתועלת פי כמה, מה שיסייע לנו רבות בהתאוששות מהמצב האקולוגי אליו נקלענו.
    2. לנצל רק 10% מהמים – החקלאות בישראל צורכת כ-54% מסך כל צריכת המים בישראל, אחוז גבוה ויקר להפליא, אקולוגית וכלכלית כאחד. מערכות הידרופוניות חוסכות בממוצע 90% מסך המים אשר נמצאים בשימוש בחקלאות המסורתית עבור אותו מס’ של צמחים. היעילות הגבוהה של שיטות הגידול המתקדמות וניצול המים המיטבי אף הגיע לרמות חסכון של 99%, כאשר נקודה זו מהווה פתרון מדהים למצוקת המים שהחקלאות המסורתית כופה על האנושות.
    3. לנקות את זיהום האויר בערים – ע”פ דו”ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כ87% מזיהום האויר שגורמת החקלאות מקורו בפחמן דו חמצני, כאשר מרביתו (מעל 90%) נוצר בעקבות שריפת דלקים. התחזית ע”פ הOECD צופה שבשנת 2050 סיבת המוות הנפוצה ביותר תהיה זיהום אויר (3.6 מליון איש בשנה) ובועידת האקלים הבינלאומית כל המדינות המשתתפות במאמץ הבראת העולם התחייבו להפחית פליטת גזי חממה עד שנת 2020.
      איך חקלאות עירונית מתקדמת תסייע לנו להתמודד עם אתגר זה? ובכן, כל ילד יודע שתהליך הפוטוסינתזה שהצמחים מבצעים באופן טבעי יעיל בהמרת פחמן דו חמצני לחמצן ושם נמצא המפתח להתמודדות עם איי החום העירוניים והזיהום המצטברים במרכזי הערים. הכנסת החקלאות המתקדמת למרכזי הערים, תוסיף מליוני צמחים חדשים שיגדלו בתוך העיר ויבצעו כתוצר לוואי חיובי סינון וניקוי לגזים המצטברים בין הבניינים והכבישים כתוצאה מאורח החיים המודרני, כך שהחיים של כולנו יהיו קצת יותר בריאים.
    4. החזרת רלוונטיות מקצוע החקלאות – בשל העבודה המאומצת הכרוכה בחקלאות, מרחקם של השטחים החקלאיים מהערים, הסיכון הגבוה והריווחיות הנמוכה, הגיל הממוצע של החקלאים בישראל עומד על 63. כל זאת בשילוב עם הפחתת מיסי היבוא ועליית מחירי המים, הופכים את החקלאי הקונבנציונאלי למקצוע הולך ונעלם אשר אינו מראה סימני אטרקטיביות או יציבות לדור הצעיר שנכנס לשוק העבודה.
      ככל שיכולת היצור של המדינה נפגעת, כך יותר כספים מועברים למדינות זרות ויותר סחורה זולה ובלתי מפוקחת נכנסת לישראל, כאשר לצרכן, בהיעדר חובת סימון, אין שום דרך לזהותה.
      פתיחת ענף החקלאות העירונית המתקדמת לאזרחי ישראל תעניק להם הזדמנות להוביל את החזרת עצמאותה של המדינה באמצעות חקלאות מתקדמת, היי טקית, אוטומטית וקלה לתפעול, כנהוג בזמנים מודרנים כמו אלו. חקלאות עירונית מתקדמת עולה בקנה אחד עם רוח התקופה ומחזירה את האטרקטיביות של החקלאות עם טעם של חברתיות, קהילתיות וערכים.
      יתרה מכך, החקלאים של העתיד יגורו במרכזי הערים וינהלו חוות על גגות גורדי שחקים, הם ינהלו כח עבודה מקומי מצומצם במקום צוותי ענק של פועלים זרים ויזרימו את ההכנסות מענף זה חזרה לכלכלת מדינת ישראל.
    5. בידוד בניינים וחסכון אנרגטי – גידול צמחים על גג בניינים תורם משמעותית לבידודו מטפמרטורות חיצוניות ועל כן גם חוסך כספים רבים על אנרגיה הנדרשת לחימומו או קירורו בקיץ או בחורף ובכך חוסך זיהום נוסף.
    6. עידוד יזמות וכלכלה מקומית – ניו יורק, ונקובר, אמסטרדם, שיקגו, יפן ואפילו מונטריאול, כולן הבינו את מה שבישראל מסרבים להפנים: חקלאות עירונית היא מצב של WIN WIN, כולם מרוויחים ולכן הרשויות מתגמלות ומקלות על תהליך הקמת חוות עירוניות על ידי הקצאת שטחים בלתי מנוצלים ומתן מענקים. מהלכים אלו גורמים להקמת גופים עסקיים מקומיים שמעסיקים כח עבודה מקומי במקום עובדים זרים כנהוג כיום, מה שמייצר תוצרת מקומית שנמכרת לתושבים מקומיים, כאשר הכסף והרווחים זורמים חזרה אל הכלכלה המקומית בתצורת מיסים ופיתוח מקומות עבודה נוספים.
      עידוד יזמות בתחום החקלאות העירונית יפתח ענף כלכלי חדש שמתבשם כולו בניחוחות קהילתיות ויעילות כלכלית ויפה שעה אחת קודם.
    7. להחזיר את הבריאות לירקות – כבר נתבשרנו מאינספור כיוונים על הפרדוקסאליות מאחרי הסכנות הבריאותיות שכרוכות בצריכת ירקות: ישראל היא שיאנית ריסוס גידול השדה מבין כל מדינות הOECD, יבוא לא מפוקח של ירקות לעיתים מכניס לארץ וירוסים ורעלים אסורים, ובכלל, כל הזמן שעובר מהרגע בו קוטפים את הפרי (טרם הבשיל) עד שמויין, נארז, נשלח, נפרס על המדפים, נקנה ונצרך, גורם להפחתה משמעותית במינרלים ובויטמינים אותם הכיל במקור.
      החקלאות העירונית למעשה עוזרת להרוויח פעמיים: בפעם הראשונה עם אופן גידול בסביבה מבוקרת אשר חוסך משמעותית את הצורך בריסוסים והדברות ועושה שימוש בדשנים טבעיים ממקור צמחי, ואספקה מהירה וטרייה ביותר של ירקות, תבלינים ופירות במה שנקרא בעולם שיטת Farm To Table, או בעברית, מהחווה לצלחת. מה שנקטף היום, נצרך היום ולכן גם מכיל עדיין מקסימום ערכים תזונתיים.

    על אף המודעות העולה והצעדים הראשוניים שנעשים בישראל בתצורת חוות גידול מתקדמות כדוגמת חוות ירוק בעיר שהוקמה על גג הדיזינגוף סנטר, רובן המכריע עדיין יוזמות פרטיות של חלוצים צעירים אשר מבקשים להביא את החקלאות העירונית לישראל, כאשר הבירוקרטיה הישראלית טרם הכירה בענף החדש כאבולוציה חקלאית מתבקשת ומכבידה על הקמתן.

    חקלאי בביתו: כוחו של האדם הקטן

    חקלאות עירונית הידרופוניקה
    לגדל ללא ריסוס בבית עם כל המשפחה

    היכולת לגדל מזון בשנת 2016 אינה שמורה רק לחקלאים או מביני עניין, אלא פתוחה לכולם, עם או בלי נסיון. שיטות הגידול המתקדמות, ובראשן ההידרופוניקה, הכניסו את גידול המזון לתוך בתיהם של תושבי הערים הגדולות והצפופות ביותר.

    עם מערכות גידול הידרופוניות אוטומטיות וחסכוניות במקום, כל אדם יכול כעת לקחת לידיו את היכולת לגדל לפחות חלק ממזונו בעצמו כאשר כיום ניתן למצוא מערכות שמגדלות עד 56 צמחים במטר מרובע אחד, עובדה שפותחת אפשרות לגדל מיני תבלינים וירקות גם בחללים קטנים מאוד.

    בעזרת מגוון המדריכים החינמיים הפזורים ברשת וקהילות המגדלים העירוניים, גם אדם שמעולם בחייו לא גידל דבר, יכול כבר מחר בבוקר להתחיל לגדל מגוון צמחים בהצלחה, כאשר עם הזמן יהפוך למגדל מקצועי ומנוסה שמניב מקסימום יבול ומינימום מקום ומשאבים.

    ההתנסות האישית מוכיחה כמה פשוט וישים הפתרון בכל סקאלה אפשרית וכי עתיד גידול המזון צפוי להשתנות במהרה, אם לא באמצעות הובלתה של המדינה, אז באמצעות הובלת אזרחיה, כי בכל זאת, אי אפשר לעצור רעיון שהגיע זמנו.

     

    הערה: נזקי החקלאות נגרמים ע”י חקלאות הבשר, החלב והחי גם יחד. החקלאות העירונית צפויה לפתור את נזקי החקלאות מהצומח, כאשר ישנם מהלכים נוספים שצריכים להעשות על מנת לפתור את הבעיה בשלמותה. על כך תוכלו לקרוא כאן.

    רוצים להצטרף לקהילת המגדלים ולקבל חומרים מקצועיים שיסייעו לכם למקסם תפוקה? הרשמו לניוזלטר שלנו.

    חקלאות עירונית גם בMicrosoft: גידולים הידרופונים מספקים אלפי ירקות טריים לסועדים בבנייני החברה

    מייקרוסופט עוברת מהפכה, ולא מהסוג שהייתם מתארים לעצמכם;

    בשנה האחרונה יצרה חברת הענק שיתופי פעולה עם חקלאים מקומיים בהם רכשה תוצרת פגומה שלא ניתן לשווק בסופרמארקטים (כ-40% מהיבול) והשתמשה בה להכנת מרקים ותבשילים עבור עובדיה ולקוחותיה ברחבי ארצות הברית.

    היוזמה החברתית הירוקה שמנעה ביזבוז אדיר של ירקות רק משום היותם לא ‘בצורה הנכונה’ הייתה רק ההתחלה מבחינת החברה, שיותר מאוחר אף נתנה שם וחזון לתוכנית ולרצון שלה להוביל את האידאל הערכי החדש שמקדם עצמאות תזונתית באמצעות חקלאות עירונית.

    השם הוא ‘מהפכת הרכיבים’ (Ingredient Revolution) והחזון הוא ללמוד מהיכן המזון שלנו מגיע, איך הוא גדל ומה הוא מכיל, תוך מתן דגש על יעילות טכנולוגית כיאה לחברת תוכנה, מחשבים ואלקטרוניקה אייקונית כמו מייקרוסופט.

    גידול הידרופוני במייקרוסופט
    חקלאות עירונית במייקרופוסט בגידולים הידרופונים

    מהפכת הרכיבים: מהמערכת ההידרופונית לצלחת

    השיקולים בחברת מייקרוסופט לבחירת מערכות הגידול המתאימות למשימה הושפעו בעיקר מהפרמטרים הבאים:

    1. תפוקה למטר מרובע
    2. צרכי תחזוקה שוטפת
    3. חסכון במים

    שלושת השיקולים הנ”ל הובילו את ג’סיקה שילק, מנהלת החקלאות העירונית במייקרוסופט, ואת מארק פרימן מנהל שירותי ההסעדה במייקרוסופט, לבחור במספר מערכות גידול מתקדמות לביצוע המשימה.

    המערכות שנבחרו לגידול ירקות הן  Tower Garden ו AirPonic ההידרופוניות ופירמידה איירופונית, מכיוון שעמדו בהצלחה בשלושת תנאי הסף של החברה: שלושתן חוסכות בכ-90% מהמים, נוחות לתפעול, הזזה ותחזוקה ומפיקות את מירב הצמחים למטר מרובע, כ-24 צמחים במערכת הTower Garden, כ-56 צמחים במערכת AirPonic וכמעט מאה צמחים לפירמידה.

    משלב הפיילוט שכלל 5 מערכות גידול בבניין מייקרוסופט אחד, התפשטה החקלאות העירונית בחברה ל-15 בניינים שמגדלים כל אחד אלפי ראשי חסה במערכות הידרופוניות, ונבטים במערכות אדמה שמאכילים מדי יום את עובדי החברה, סועדי בתי הקפה, מבקרי השווקים, יושבי הפאבים וכו’.

    גידול מזון חקלאות עירונית מערכת הידרופונית מיקרוסוםט
    “אני חושבת שעבור מסעדות, מערכות הידרופוניות ואיירופוניות הן הדבר המושלם” ג’סיקה שילק ומארק פרימן.

    ג’סיקה ומארק מעידים כי תגובת הקהל הראשונית למהלך הייתה של השתאות ופליאה ” מכיוון שהמערכות ההידרופוניות נמצאות באולם הקפיטריה, אשר ניתן לצפות בו גם מבחוץ, הן משווקות ומוכרות את האוכל בעצמן” מספר מארק ” זה מצחיק, כשרק התקנו את המגדלים ההידרופונים, אנשים היו מגיעים כדי להצטלם לידם ולעשות סלפי עם הצמחים. זה כל כך שונה ממה שהם רגילים לראות, אז זרמנו עם זה”

    “אנשים אוהבים לראות את הצמחים, והם מבינים שהצמחים הספציפיים הללו צרכו הרבה פחות מים והפחיתו לגמרי את התחבורה הנדרשת להעברתם למטבחים ולצלחות, תוך כדי מתן אויר נקי והכנסת חיים למקום. מעבר לזה, כאן במייקרוסופט, הלקוחות שלנו מוצאים את הטכנולוגיה עצמה מעניינת במיוחד”

    מערכת הידרופונית מייקרופוסט

    מטרתה של מייקרוסופט בכל הנוגע למזון והסעדה היא לוודא שהירקות הנצרכים הם באיכות הכי גבוהה, מגיעים ממקור בר קיימא, חסכוני במים ושמשאיר מינימום פחמן דו חמצני בתהליך. מכיוון שהדרישה לירקות טריים גבוהה יותר מהאספקה, מייקרוסופט מתכוונת להמשיך ולהרחיב את מערכי הגידול המתקדמים בחברה ואף להמשיך ולהתפרס עם פרוייקטים נוספים של חקלאות עירונית.

    חקלאות מתקדמת במייקרוסופט
    AirPonic – ניתן להשיג את מערכות הגידול גם בישראל. (לחצו על התמונה לפרטים)

    פיתוח חקלאות עירונית בישראל

    1

    ספר מעולה במסגרת נקודת ח”ן העוסק במגמות בחקלאות העירונית באירופה, ארה”ב, במדינות מתפתחות ובמזרח התיכון. סוקר את היבטי היישום של החקלאות האורבנית, היבטי היישום בחקלאות אורבנית בישראל, אומדן הביקוש, משמעויות פיתוח ועוד נספחים רבים ומרתקים בתחום.

    מאת: ד”ר טל אלון מוזס ולירון אמדור
    שפה: עברית
    להורדה לחצו כאן