26 C
Rehovot
יום שני, נובמבר 15, 2021
More
    בית תגיות חקלאות עירונית

    תגית: חקלאות עירונית

    פי 100 יותר תוצרת: חווה עירונית הידרופונית בניו ג’רזי מכה גלים ברשת

    חווה הידרופונית מסחרית ומבוקרת הממוקמת במחסן בניו ג’רזי מכה גלים ברשת לאחר שסרטון ויראלי של ‘Now This’ חשף להמונים את הטכנולוגיה שתשנה את האופן בו המזון שלכם גדל. צפו בסרטון.

    החוות המבוקרת הזו מפיקה פי 100 יותר תוצרת לעומת חווה רגילה ומשתמשת ב95% פחות מים וללא הדברה בכלל! הודות לעובדה שהיא מגדלת את המזון בסביבה מבוקרת לחלוטין, לא רק שהיא מסוגלת לגדל 365 ימים בשנה, אלא גם לגדל ללא הדברה או כימיקאלים חקלאיים כלל, כך שמדובר על מזון נקי לחלוטין.

    החווה ההידרופונית ‘Bowery’ מגדלת את היבול שלה במהירות כפולה מחקלאות מסורתית באדמה, כך שהיא מאפשרת לגדל יותר מחזורים בשנה ואם זה לא מספיק, אז היא גם מניבה יותר לפי מ”ר בכל מחזור.

    ארווין פיין, אחד ממקימי Bowery’ התחיל את המיזם בעיקר כדי להתייחס לאתגרים שעומדים היום בפני תעשיית גידול המזון. כפי שהרחבנו רבות בכתבות באתרנו, החקלאות המסורתית מהווה גורם מזהם משמעותי ביותר אשר מכביד ומקשה על האקולוגיה העולמית לתמוך בכמות האנשים שחיים עליו. חקלאות עירונית, בדגש על גידולים טכנולוגיים כדוגמת ההידרופוניקה מהווים פתרון ראוי ונחוץ למצבנו.

    “70% מאספקת המים העולמית הולכת לחקלאות ובארה”ב לבדה משתמשים ב700 מיליון פאונד של חומרי הדברה בכל שנה. באותו הזמן, אתה מסתכל על העובדה הגלובאלית שכדור הארץ הולך להכיל 9-10 מליארד אנשים עד 2050, ובעוד כל השינויים הללו מתרחשים, 70-80 אחוז מהאוכלוסיה הולכת לגור בתוך ערים ובסביבתן, כך שבאופן אישי התחלתי להתעניין ולפתח אובססיביות כלפי שאלה זאת – איך אתה מספק מזון טרי לסביבה עירונית? ואיך אתה עושה זאת בדרך גם יעילה יותר וגם בת קיימא.” מספר ארווין.

    החווה ההידרופונית של Bowery נפתחה לפני שנתיים במחסן ענק בניו ג’רזי וכעת היא משווקת תנובה לסופרמארקטים וחנויות ברדיוס של 16 ק”מ; “אנו ממקמים את החוות שלנו קרוב מאוד לצרכנים כך שהם ממש בקרבת העיר ובתוך יום או אפילו פחות, הצמחים מגיעים מהמקום בו הם נקטפו אל המסעדות או אפילו לשולחן האוכל שלך.” ארווין מוסיף “כשאתה מסתכל על המערכת החקלאית היותר מסורתית, רוב הירוקים שאנו אוכלים הם בני שבועיים או שלושה לפחות.”

    המדענים של Bowery מתאימים את תנאי הגידול לכל צמח, ומערכת ממוחשבת אוספת מידע בזמן אמת כך שבסופו של דבר היא מאגדת מיליוני פיסות מידע מרחבי החווה כך שהם יכולים להבין מה הם כל המאפיינים והתכונות שמשפיעים על איכות הצמח, גדילתו, בריאותו ואפילו על הטעם והריח, כך שיצליחו לחקות את התזונה הבריאה ביותר ואת התנאים האקולוגים המתאימים ביותר לגידול הצמחים החזקים ביותר.

    גם בישראל ישנן חוות הידרופוניות מסחריות אשר מיישמות את שיטת הגידול הנפלאה הזו ומספקות תוצרת חקלאית טרייה שאינה מרוססת, כמו חוות ‘עלינו’, ‘ירוק בעיר’, חוות משמר איילון ועוד רבות וטובות.

    גם אתה יכול להתחיל לגדל הידרופוני בבית! בחנות שלנו תמצאו מגוון של מערכות גידול הידרופוניות ביתיות מתקדמות וכאן תמצאו מדריכים מקצועיים לגידול הידרופוני ולבניית מערכות בשיטת עשה זאת בעצמך.
    רוצה לשמוע פרטים נוספים? פנה אלינו ונשמח לעזור. 

    חקלאות לתקווה עירונית: גינת הגג הרב תרבותית מאחדת פליטים ואזרחים בנווה שאנן

    על אחד מגגות דרום תל אביב, בשכונה הקשה מכולן, מתהווה לו פרוייקט חקלאות עירונית ייחודי מסוגו אשר משלב שיטות גידול שונות ואורחות חיים שונים לכדי עתיד אחד מלא תקווה. על מקומיים ומהגרים, הידרופוניקה ותזונה, ייאוש ותקווה, בגג אחד קטן.

    חקלאות עירונית בתל אביב
    הבניין ברחוב פיין 11 במדינת נווה שאנן. על הגג יש הפתעה ירוקה.

    שכונת נווה שאנן בתל אביב היא כנראה השכונה הידועה ביותר לשמצה במדינה. בין עשרות אלפי מהגרי העבודה, פליטי המלחמות, הבתים הישנים והזבל ברחובות, כמעט אפשר לשכוח שמדובר בישראל. כשלביא קושלביץ’, יזם הידרופוני ויועץ לחקלאות עירונית, הגיע לראשונה אל בניין 11 ברחוב פיין אשר בשכונת נווה שאנן, הוא לא הכין עצמו למראות ולריחות שהולכים לקבל את פניו. ריח חריף של שתן, קירות מלוכלכים וכמויות של זבל בחדר המדרגות, גרמו לו להבין כמה גדולים הניתוק והניכור ששוררים בין דיירי הבניין, עד שהמדרגות והלובי הפכו למעין ‘שטח מלחמה’ אותו אין לאף אחד בעיה לחרב.

    הידרופוניקה על גג בניין מהגרים בתל אביב
    חדר המדרגות של הבניין ברחוב פיין

    הרעיון מאחרי החזון: חקלאות עירונית ככלי לחיזוק קהילות מוחלשות

    רבות נאמר על היתרונות הבריאותיים והסביבתיים שהחקלאות העירונית המתקדמת מטמיעה באורחות החיים של תושבי הערים, שכן היא תגדל להם תוצרת טרייה ללא ריסוסים כימיים, תנקה את זיהום האויר המצטבר הודות לתהליך הפוטוסינתזה של הצמחים, תבטל את הצורך בשינוע זולל דלק ומזהם, תחסוך כ-90% מהמים לעומת גידולי אדמה, תייצר מקומות עבודה ותקדם אורח חיים בריא וסביבתי יותר,  אך מה שלא נלקח בחשבון, כנראה משום שעל פניו אין לו יתרונות כלכליים מידיים, הוא השינוי החברתי שנצפה מרים ראש דווקא במקומות בהם אחדות גורל אצילית מטשטשת את ההבדלים בין שכבות האוכלוסייה.

    לביא מספר כי בבסיס החזון המניע אותו עומדת האמונה שדרך מודלים של חקלאות עירונית ניתן לחזק קהילות חלשות בערים ולשנות את הרגלי הצריכה של הציבור לתזונה בריאה ומקומית, בנוסף לכך שניתן להכשיר את האזרחים לגדל בעצמם, לפחות חלק מהמזון שהם צורכים יום יום, באמצעות טכנולוגיות קיימות וטכניקות פשוטות שיקדמו אותם לאורח חיים בר קיימא, לפחות באופן חלקי, וחסכוני.

    יזם נוסף של הפרויקט, עו”ד ד”ר ערן צין מהקליניקה הסביבתית באוניברסיטת ת”א, מוסיף כי מעבר לעובדה שאוכלוסיות אלה חולקות מרחב משותף ששימש במשך שנים כ”חצר האחורית” של העיר, הן גם נאלצות עתה להתמודד עם החשש מאיבוד מקום מגוריהם, לאחר שיזמי נדל”ן “גילו” את השכונה. החיבור הבלתי-אמצעי בין התושבים שנוצר באמצעות גידול המזון, משמש גם ככלי ליצירת שיתופי פעולה ואולי אף לאיתגור תהליכי ההתחדשות העירונית (ג’נטריפיקציה) מלמטה.

    ראשיתו של המיזם: גיוס דיירי הבניין ל’פרויקט גינת גג רב תרבותי’

    המדינות מהן מגיעים דיירי הבניין הן: ניגריה, סין, אריתראה, סודן, דרפור וישראל. אין ​בינהם ​יחסים, אפילו אפשר לומר שאין ​בינהם ​שפה משותפת, הם עובדים קשה מאוד וחסרים את היכולת לייצר אינטרקציות עם ​אנשים מ​תרבויות שונות והדבר יוצר קושי בפיתוח שכנות טובה.​ מלבד הקושי, תמיד יש להם הרגשה שהם או השכנים שלהם זמניים, אז אין להם סיבה להשקיע בליצור קשר.​

    אל הבניין ברחוב פיין 11 הגיע לביא כדי לפגוש במוטי כץ, הדייר הישראלי היחיד בבניין, איש חזון חסר עכבות עם עבר והווה של אקטיביסטיות וחתירה לשינוי חברתי, שהיה זה אך טבעי שיחבור למיזם חדשני וחברתי כמו זה ויסייע לקדמו; “אחרי שלא היה קשה לשכנע את מוטי, דפקנו בדלתות של הדיירים וניסינו לספר להם מה הולך להיות. למזלנו ​כולם הבינו שמדובר במשהו טוב שהולך לקרות על הגג ושאנחנו באים בטוב. רק בטוב.” לביא מספר.

    חקלאות עירונית
    לביא קושלביץ’ ומוטי כץ על ‘הגג הרב תרבותי’ בנווה שאנן

    בשבוע שעלינו לגג עם הדיירים והתחלנו לדבר על התהליך ומה נדרש מהם הם די התלהבו​.​ מיד לאחר מכן התחלנו בסדר וניקיון של הגג וחדר המדרגות (היה מלא מה לנקות כי אף אחד לא עשה את זה שנים). פתאום ראינו התעוררות של הדיירים הנוספים בבניין אשר התחילו להוציא מגבים ודליים עם מים וסבון ונהיה שמח. כבר​ אז​ הבנתי שיש מוטיבציה גבוהה לדיירים, ושקורה כאן משהו טוב שאפשר להיאחז בו ולפתח דברים גדולים באמצעותו. היום, הבניין מריח יותר טוב, נקי וכבר אף אחד לא זורק את הזבל שלו במסדרון.”

    מחזון למציאות: פרויקט חקלאות עירונית על גג רב תרבותי קורם עור וגידים

    מעבר לעובדה שמדובר על קונספט מקסים, המיזם האזרחי הזה הוא הוכחה לכך שיוזמה בעלת חזון אמיתי יכולה לרקום עור וגידים ולהפוך למציאות די מהר, גם בלי מימון של מועצות או עיריות. במקרה הזה למשל, את הכסף למיזם האזרחי המקסים תרם יוסי רייך, ​יזם, אמן ומאמין גדול בחקלאות עירונית, והוא משמש לרכישת מערכות גידול הידרופוניות, ציוד עזר ושתילים בעוד העבודה עצמה נעשית על ידי דיירים ומתנדבים שהתגייסו לתמוך, לסייע ולהשפיע.

    חקלאות אורבנית
    הדיירים, המתנדבים והמערכת ההידרופונית מסוג NFT
    חקלאות אורבנית
    פרוייקט בהתהוות: מתנדבים ודיירים בעשייה משותפת

    מרגע תחילת הפרוייקט, התקיימו על גינת הגג סדנאות והדרכות על גידול הידרופוני וחקלאות עירונית לדיירי הבניין, תושבי השכונה ואף למתעניינים חיצוניים; מערכת הידרופונית בשיטת הזרם הדק (NFT) שעובדת על פאנל סולארי שנתרם על ידי ירוק בעיר, ומגדלת 38 צמחים הותקנה ונשתלה; נבנתה מערכת DWC חדשה בשיטת DIY יחד עם דיירי הבניין בבריכת בטון עם רפסודות צפות, וכגראנד פינאלה הותקן גם מגדל הידרופוני אנכי בשיטת הצפה וריקון המגדל 44 צמחים. סה”כ הדיירים מגדלים מעל ל-130 צמחים בשיטות גידול הידרפוניות מתקדמות.

    בודקים את רמת החומציות
    בודקים את הPH במערכת הידרופונית שנבנתה מבריכת בטון ורפסודות קלקר צפות.
    על הגג בנווה שאנן
    שותלים במגדל הידרופוני אנכי 44 צמחי תבלין וירוקים

    “בהמשך המפגשים ראינו שהדיירים מתחילים לתקשר איתנו ואחד עם השני. גם ראינו שהם הקשיבו מאוד בסדנאות וזכרו הרבה מאוד פרטים. מעבר לכך, שמנו לב שאכפת להם מאוד מהפרויקט.” לביא שיתף. “​למשל, ​באמצע השבוע הגעתי לגג על אף שלא קבענו להיפגש משום שהייתה סופה שאיימה על השתילים והיה צריך למצוא פתרון יצירתי. כשהדיירים פגשו אותי שם הם באופן טבעי באו ועזרו לחשוב ולעזור לקשור את השתילים למערכות כדי שלא יעופו.”

    מערכת הידרו
    הדיירים קיבלו הדרכות והנחיות כיצד לתחזק בשוטף את המערכות ההידרופוניות

    “כרגע הדיירים מגדלים במערכות בעיקר עלים ירוקים. לפני שבועיים הנבטנו באינקובטור זרעים של ירקות ופירות מזנים ישראליים וזנים מארצות המוצא השונות. בערך 100 שתילים. בינתיים, מכיוון שאנחנו רק בהתחלה, הדייר הישראלי לקח עליו את האחריות לבדוק את מדדי המים במערכות אחת לשבוע ולהשקות את האדניות מידי פעם. בהמשך נחלק תחומי אחריות נוספים לשאר הדיירים.”

    הפרוייקט חי ובועט: פעילות ענפה ומלגות לסטודנטים

    גינת גג
    ‘גינת גג רב תרבותית’ – פרוייקט חקלאות עירונית חברתי ביוזמה אזרחית.

    הפעילות על גינת הגג הרב תרבותית בפיין 11 אינה שוככת. מדי שבת מתקיימות במקום סדנאות, הדרכות ושדרוגים לגג ההידרופוני ובכל פעם יותר ויותר אנשים נחשפים לכוחה המרפא והמקרב של החקלאות העירונית. ההשתתפות בסדנאות ובפעילויות היא חינמית וחופשית, כל מי שמעוניין להצטרף יכול לעקוב אחר עמוד הפייסבוק של הגג בו מתפרסמים מועדי המפגשים והתכנים שיועברו בהם.

    כמו כן, ביוזמה שתעודד את העיסוק וההתפחות של גינת הגג, לביא קושלביץ’ הצליח להשיג את תשומת ליבה של עיריית תל אביב-יפו אשר בוחנת את המודל שיזם ומתייחסת אליו כאל פיילוט בוחן ראשוני אשר בהמשך יוסק ממנו האם פעילויות דומות יקודמו ויממונו על ידה. בינתיים, העירייה פתחה תוכנית מלגת סטודנטים חדשה למיזם, אשר מיועדת לסטודנטים המתגוררים ביפו, בשכונות שפירא, נווה שאנן והתקווה, ומעניקה להם מלגה בסך 9,600 ₪ בתמורה ל-40 שעות שנתיות של פעילות בפרויקט הגג הרב תרבותי.

    פלפלים בגינת הגג

    לביא, מוטי ושותפיהם לדרך עושים עבודה נהדרת בהדגמת הקונספט של החקלאות העירונית על צדדיה החברתיים, האקולוגיים והכלכליים, ונותנים השראה ליוזמה אזרחית ברוכה ונושאת פירות באמצעות גינת הגג הרב תרבותית. החקלאות העירונית הופכת למקובלת יותר ויותר על עיריות מקומיות וסביר שתנועה אזרחית שכזו תביא לשינוי ממשי בהגדרות ונהלי העירייה באשר לחקלאים החדשים הללו.
    השינויים הנדרשים באים לידי ביטוי בעיקר בתמחור המים והארנונה של שטחי חקלאות עירונית ותקנון, הכרה והסדרה של התחום כולו; כמו כן נחוצים תמריצים והקלות שיסייעו לקדם את החקלאות העירונית ולמשוך משקיעים ויזמים חדשים שיפתחו את הרעיון הנפלא הזה. כי אחרי הכל, אנו חיים בעולם שנמצא במצוקת מים, מקום, זיהום, תזונה, ואין עוררין על כך שהחקלאות העירונית היא רעיון מצויין שהגיע זמנו, כבר מזמן.

    להרשמה לסיור או סדנה על הגג הרב תרבותי השאירו פרטים.

    [contact-form-7 404 "Not Found"]

    מיזם הגג הרב תרבותי בנווה שאנן

    חקלאות עירונית לאיזון אקולוגי: 7 סיבות מעולות להתחיל לגדל ירקות בעיר

    עם 7.4 מיליארד פיות להאכיל וצפי ללפחות שני מליארד נוספים עד שנת 2050, בשילוב עם מצבו האקולוגי המדאיג של העולם, פתרונות הם אינם אפשרות נחמדה אלא חובה שתאפשר את המשך הישרדותנו. על אף שכאן בישראל ההתייחסות לנושא מתרחשת, כצפוי, על מי מנוחות בין סקנדל אחד לאחר, העולם המערבי המתקדם הבין ואף החל ליישם את הפתרון אולי המשמעותי ביותר – גינון וחקלאות עירונית אשר יספקו מזון לתושבים המקומיים ויתרמו לערכים הסביבתיים, הבריאותיים ואף החברתיים בתוך הקהילה.

    אבולוציה אנושית מכוונת

    אם נתמצת את הרגלי הצריכה האנושיים של אלפי השנים האחרונות החל מהלקטים, דרך הציידים, עד החקלאים הביתיים ובהמשך אל השדות המתועשים, נבחין בתנועה אבולוציונית מכוונת אשר הייתה חלק בלתי נפרד ממארג החיים והתרבות של אותה התקופה, כל שינוי שחל אצל האדם הפרטי חילחל לחברה כולה ולהפך. כעת אנו נמצאים על סף אבולוציה נוספת שנגזרת גם היא מאותו מארג חיים ששוזר בתוכו כל כך הרבה תחומים גם יחד.

    טבלת הצרכים של מאסלו שמה בתחתית הפירמידה כבסיס עליו מושתת קיומו של האדם את צרכיו הפיזיולוגים שכוללים בין היתר: אויר נקי, מים נקיים ותזונה בריאה. על אף שאנו נמצאים במאה ה21 ושכבר ביקרנו בירח וחלקנו מגשימים עצמם מדי יום, תחזיות הOECD ומחקרי האו”ם צופים כי אם נמשיך בדרכנו כפי שאנו נוהגים בה כיום, האנושות ושאר בעלי החיים בה, צפויים להתמודד עם אתגרים קיומיים בסיסיים ביותר כמו זיהום אויר בלתי נסבל שצפוי לתפוס את המקום הראשון בטבלת הרוצחים הסדרתיים, מחסור חמור במים נקיים, מחסור בקרקעות להתיישבות וירידה בכושר גידול המזון במקביל לעלייה חדה בביקוש.

    חקלאות קטלנית

    לא מדובר בסרט אקשן ואף אחד לא מבטיח לנו סוף טוב, למעשה, אם לא נתעורר להפנים את העובדות והסטטיסטיקות שמספרות לנו את סיפורה של תקופתנו, אנו צפויים לסבול מתוצאות בלתי פוטוגניות בעליל.

    החקלאות היא המזהמת מס’ אחת בעולם, יותר מכל כלי התחבורה בעולם יחד (כולל מטוסים, ספינות ורכבות); היא כרתה שטחי יערות בגודל של יבשות אפריקה ודרום אמריקה ביחד, מזהמת המים והאויר הגדולה בעולם, אחראית על צמצומו הגובר של המגוון הביולוגי והכחדותן של חיות הבר ולמען האמת מאמצת את האדמה יותר משהיא יכולה, או צריכה, לשאת. (מקור)

    בנוסף לכך, תחזיות האו”ם והOECD צופות כי עד שנת 2050 אוכלוסיית העולם תצרוך פי 2 יותר מזון כאשר יכולת הייצור למעשה תצנח בלפחות 30% מזו הנוכחית הודות לשימוש לא אחראי במשאבי הטבע.

    דישון הקרקע בחקלאות המסורתית מוביל להצטברות מלחים וחילחולם למי התהום
    דישון אדמות חקלאיות מוביל לחלחול מלחים למי התהום

    משפט אינדיאני עתיק אומר: ‘לא קיבלנו את העולם במתנה מהורינו, אלא בהשאלה מילדינו’. לצערנו אנו נשאיר אותם להתמודד עם שלל בעיות קיומיות, שכוללות: קושי בייצור מספיק מזון, מחסור במים, זיהום אויר כבד, מחסור באדמות ועוד.

    איך חקלאות עירונית מתקדמת יכולה לעזור?

    התחזיות הקודרות הללו אולי נראות כמו גורל אכזר ובלתי נמנע שילדינו ונכדינו יאלצו להתמודד עימו, ובכל הקשור לחלקה של החקלאות מן החי (גידול בקר, צאן ועופות) יתכן שזה אף נכון במידה ולא ניישם את ההמלצות, אך הודות ליכולתו המופלאה של הטבע לאזן ולהתאזן כחלק מהאקולוגיה, הכנסת חקלאות הצמחים לתוך הערים צפוייה להניב מגוון השפעות חיוביות שיחד לא רק ירסנו משמעותית את בזיזת הקרקעות, הכחדת המינים, זיהום המים והאויר ואת הריסוסים חסרי התקנה, אלא יהוו חלק מהאבולוציה הצרכנית, הערכית, הקהילתית והבריאותית של האדם. כיצד?

    חברת גותהם גרינס מקימה חממות הידרופוניות לגידול מזון על גבי גגות סופרמרקטים ברחבי ארה"ב. (קרדיט: huffingtonpost)
    חברת גותהם גרינס מקימה חממות הידרופוניות לגידול מזון על גבי גגות סופרמרקטים ברחבי ארה”ב. (קרדיט: huffingtonpost)

    7 דרכים בהן חקלאות עירונית תתרום לאיזון האקולוגי ולשינוי חברתי

    1. לא צורכים אדמה – לנתון הכביכול פעוט הזה משמעות הרת גורל עבור האנושות. לא עוד כריתת יערות, לא עוד שדות תעשייתיים במרחק של עשרות, מאות ואלפי קילומטרים מהצרכנים, לא עוד דשנים למי תהום, לא עוד ריסוסים חסרי הבחנה, לא עוד לגדל מס’ מועט של צמחים על מ”ר אחד. הגידולים המתקדמים וההידרופוניקה בראשם מנתקים את התלות באדמה ולמעשה מאפשרים להזיז את החקלאות משטחי ענק מרוחקים לשטחים עירוניים קטנים ובלתי מנוצלים. יתרה מכך, ההידרופוניקה הצליחה כבר לגדל פי 100 יותר צמחים למ”ר לעומת גידול קונבנציונאלי באדמה, הצליחה להוריד את הצורך בריסוס חומרי הדברה נגד מזיקים, הצליחה לצמצם את כוח האדם הנדרש לתפעול והגדילה את היעילות והתועלת פי כמה, מה שיסייע לנו רבות בהתאוששות מהמצב האקולוגי אליו נקלענו.
    2. לנצל רק 10% מהמים – החקלאות בישראל צורכת כ-54% מסך כל צריכת המים בישראל, אחוז גבוה ויקר להפליא, אקולוגית וכלכלית כאחד. מערכות הידרופוניות חוסכות בממוצע 90% מסך המים אשר נמצאים בשימוש בחקלאות המסורתית עבור אותו מס’ של צמחים. היעילות הגבוהה של שיטות הגידול המתקדמות וניצול המים המיטבי אף הגיע לרמות חסכון של 99%, כאשר נקודה זו מהווה פתרון מדהים למצוקת המים שהחקלאות המסורתית כופה על האנושות.
    3. לנקות את זיהום האויר בערים – ע”פ דו”ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כ87% מזיהום האויר שגורמת החקלאות מקורו בפחמן דו חמצני, כאשר מרביתו (מעל 90%) נוצר בעקבות שריפת דלקים. התחזית ע”פ הOECD צופה שבשנת 2050 סיבת המוות הנפוצה ביותר תהיה זיהום אויר (3.6 מליון איש בשנה) ובועידת האקלים הבינלאומית כל המדינות המשתתפות במאמץ הבראת העולם התחייבו להפחית פליטת גזי חממה עד שנת 2020.
      איך חקלאות עירונית מתקדמת תסייע לנו להתמודד עם אתגר זה? ובכן, כל ילד יודע שתהליך הפוטוסינתזה שהצמחים מבצעים באופן טבעי יעיל בהמרת פחמן דו חמצני לחמצן ושם נמצא המפתח להתמודדות עם איי החום העירוניים והזיהום המצטברים במרכזי הערים. הכנסת החקלאות המתקדמת למרכזי הערים, תוסיף מליוני צמחים חדשים שיגדלו בתוך העיר ויבצעו כתוצר לוואי חיובי סינון וניקוי לגזים המצטברים בין הבניינים והכבישים כתוצאה מאורח החיים המודרני, כך שהחיים של כולנו יהיו קצת יותר בריאים.
    4. החזרת רלוונטיות מקצוע החקלאות – בשל העבודה המאומצת הכרוכה בחקלאות, מרחקם של השטחים החקלאיים מהערים, הסיכון הגבוה והריווחיות הנמוכה, הגיל הממוצע של החקלאים בישראל עומד על 63. כל זאת בשילוב עם הפחתת מיסי היבוא ועליית מחירי המים, הופכים את החקלאי הקונבנציונאלי למקצוע הולך ונעלם אשר אינו מראה סימני אטרקטיביות או יציבות לדור הצעיר שנכנס לשוק העבודה.
      ככל שיכולת היצור של המדינה נפגעת, כך יותר כספים מועברים למדינות זרות ויותר סחורה זולה ובלתי מפוקחת נכנסת לישראל, כאשר לצרכן, בהיעדר חובת סימון, אין שום דרך לזהותה.
      פתיחת ענף החקלאות העירונית המתקדמת לאזרחי ישראל תעניק להם הזדמנות להוביל את החזרת עצמאותה של המדינה באמצעות חקלאות מתקדמת, היי טקית, אוטומטית וקלה לתפעול, כנהוג בזמנים מודרנים כמו אלו. חקלאות עירונית מתקדמת עולה בקנה אחד עם רוח התקופה ומחזירה את האטרקטיביות של החקלאות עם טעם של חברתיות, קהילתיות וערכים.
      יתרה מכך, החקלאים של העתיד יגורו במרכזי הערים וינהלו חוות על גגות גורדי שחקים, הם ינהלו כח עבודה מקומי מצומצם במקום צוותי ענק של פועלים זרים ויזרימו את ההכנסות מענף זה חזרה לכלכלת מדינת ישראל.
    5. בידוד בניינים וחסכון אנרגטי – גידול צמחים על גג בניינים תורם משמעותית לבידודו מטפמרטורות חיצוניות ועל כן גם חוסך כספים רבים על אנרגיה הנדרשת לחימומו או קירורו בקיץ או בחורף ובכך חוסך זיהום נוסף.
    6. עידוד יזמות וכלכלה מקומית – ניו יורק, ונקובר, אמסטרדם, שיקגו, יפן ואפילו מונטריאול, כולן הבינו את מה שבישראל מסרבים להפנים: חקלאות עירונית היא מצב של WIN WIN, כולם מרוויחים ולכן הרשויות מתגמלות ומקלות על תהליך הקמת חוות עירוניות על ידי הקצאת שטחים בלתי מנוצלים ומתן מענקים. מהלכים אלו גורמים להקמת גופים עסקיים מקומיים שמעסיקים כח עבודה מקומי במקום עובדים זרים כנהוג כיום, מה שמייצר תוצרת מקומית שנמכרת לתושבים מקומיים, כאשר הכסף והרווחים זורמים חזרה אל הכלכלה המקומית בתצורת מיסים ופיתוח מקומות עבודה נוספים.
      עידוד יזמות בתחום החקלאות העירונית יפתח ענף כלכלי חדש שמתבשם כולו בניחוחות קהילתיות ויעילות כלכלית ויפה שעה אחת קודם.
    7. להחזיר את הבריאות לירקות – כבר נתבשרנו מאינספור כיוונים על הפרדוקסאליות מאחרי הסכנות הבריאותיות שכרוכות בצריכת ירקות: ישראל היא שיאנית ריסוס גידול השדה מבין כל מדינות הOECD, יבוא לא מפוקח של ירקות לעיתים מכניס לארץ וירוסים ורעלים אסורים, ובכלל, כל הזמן שעובר מהרגע בו קוטפים את הפרי (טרם הבשיל) עד שמויין, נארז, נשלח, נפרס על המדפים, נקנה ונצרך, גורם להפחתה משמעותית במינרלים ובויטמינים אותם הכיל במקור.
      החקלאות העירונית למעשה עוזרת להרוויח פעמיים: בפעם הראשונה עם אופן גידול בסביבה מבוקרת אשר חוסך משמעותית את הצורך בריסוסים והדברות ועושה שימוש בדשנים טבעיים ממקור צמחי, ואספקה מהירה וטרייה ביותר של ירקות, תבלינים ופירות במה שנקרא בעולם שיטת Farm To Table, או בעברית, מהחווה לצלחת. מה שנקטף היום, נצרך היום ולכן גם מכיל עדיין מקסימום ערכים תזונתיים.

    על אף המודעות העולה והצעדים הראשוניים שנעשים בישראל בתצורת חוות גידול מתקדמות כדוגמת חוות ירוק בעיר שהוקמה על גג הדיזינגוף סנטר, רובן המכריע עדיין יוזמות פרטיות של חלוצים צעירים אשר מבקשים להביא את החקלאות העירונית לישראל, כאשר הבירוקרטיה הישראלית טרם הכירה בענף החדש כאבולוציה חקלאית מתבקשת ומכבידה על הקמתן.

    חקלאי בביתו: כוחו של האדם הקטן

    חקלאות עירונית הידרופוניקה
    לגדל ללא ריסוס בבית עם כל המשפחה

    היכולת לגדל מזון בשנת 2016 אינה שמורה רק לחקלאים או מביני עניין, אלא פתוחה לכולם, עם או בלי נסיון. שיטות הגידול המתקדמות, ובראשן ההידרופוניקה, הכניסו את גידול המזון לתוך בתיהם של תושבי הערים הגדולות והצפופות ביותר.

    עם מערכות גידול הידרופוניות אוטומטיות וחסכוניות במקום, כל אדם יכול כעת לקחת לידיו את היכולת לגדל לפחות חלק ממזונו בעצמו כאשר כיום ניתן למצוא מערכות שמגדלות עד 56 צמחים במטר מרובע אחד, עובדה שפותחת אפשרות לגדל מיני תבלינים וירקות גם בחללים קטנים מאוד.

    בעזרת מגוון המדריכים החינמיים הפזורים ברשת וקהילות המגדלים העירוניים, גם אדם שמעולם בחייו לא גידל דבר, יכול כבר מחר בבוקר להתחיל לגדל מגוון צמחים בהצלחה, כאשר עם הזמן יהפוך למגדל מקצועי ומנוסה שמניב מקסימום יבול ומינימום מקום ומשאבים.

    ההתנסות האישית מוכיחה כמה פשוט וישים הפתרון בכל סקאלה אפשרית וכי עתיד גידול המזון צפוי להשתנות במהרה, אם לא באמצעות הובלתה של המדינה, אז באמצעות הובלת אזרחיה, כי בכל זאת, אי אפשר לעצור רעיון שהגיע זמנו.

     

    הערה: נזקי החקלאות נגרמים ע”י חקלאות הבשר, החלב והחי גם יחד. החקלאות העירונית צפויה לפתור את נזקי החקלאות מהצומח, כאשר ישנם מהלכים נוספים שצריכים להעשות על מנת לפתור את הבעיה בשלמותה. על כך תוכלו לקרוא כאן.

    רוצים להצטרף לקהילת המגדלים ולקבל חומרים מקצועיים שיסייעו לכם למקסם תפוקה? הרשמו לניוזלטר שלנו.

    חקלאות עירונית גם בMicrosoft: גידולים הידרופונים מספקים אלפי ירקות טריים לסועדים בבנייני החברה

    מייקרוסופט עוברת מהפכה, ולא מהסוג שהייתם מתארים לעצמכם;

    בשנה האחרונה יצרה חברת הענק שיתופי פעולה עם חקלאים מקומיים בהם רכשה תוצרת פגומה שלא ניתן לשווק בסופרמארקטים (כ-40% מהיבול) והשתמשה בה להכנת מרקים ותבשילים עבור עובדיה ולקוחותיה ברחבי ארצות הברית.

    היוזמה החברתית הירוקה שמנעה ביזבוז אדיר של ירקות רק משום היותם לא ‘בצורה הנכונה’ הייתה רק ההתחלה מבחינת החברה, שיותר מאוחר אף נתנה שם וחזון לתוכנית ולרצון שלה להוביל את האידאל הערכי החדש שמקדם עצמאות תזונתית באמצעות חקלאות עירונית.

    השם הוא ‘מהפכת הרכיבים’ (Ingredient Revolution) והחזון הוא ללמוד מהיכן המזון שלנו מגיע, איך הוא גדל ומה הוא מכיל, תוך מתן דגש על יעילות טכנולוגית כיאה לחברת תוכנה, מחשבים ואלקטרוניקה אייקונית כמו מייקרוסופט.

    גידול הידרופוני במייקרוסופט
    חקלאות עירונית במייקרופוסט בגידולים הידרופונים

    מהפכת הרכיבים: מהמערכת ההידרופונית לצלחת

    השיקולים בחברת מייקרוסופט לבחירת מערכות הגידול המתאימות למשימה הושפעו בעיקר מהפרמטרים הבאים:

    1. תפוקה למטר מרובע
    2. צרכי תחזוקה שוטפת
    3. חסכון במים

    שלושת השיקולים הנ”ל הובילו את ג’סיקה שילק, מנהלת החקלאות העירונית במייקרוסופט, ואת מארק פרימן מנהל שירותי ההסעדה במייקרוסופט, לבחור במספר מערכות גידול מתקדמות לביצוע המשימה.

    המערכות שנבחרו לגידול ירקות הן  Tower Garden ו AirPonic ההידרופוניות ופירמידה איירופונית, מכיוון שעמדו בהצלחה בשלושת תנאי הסף של החברה: שלושתן חוסכות בכ-90% מהמים, נוחות לתפעול, הזזה ותחזוקה ומפיקות את מירב הצמחים למטר מרובע, כ-24 צמחים במערכת הTower Garden, כ-56 צמחים במערכת AirPonic וכמעט מאה צמחים לפירמידה.

    משלב הפיילוט שכלל 5 מערכות גידול בבניין מייקרוסופט אחד, התפשטה החקלאות העירונית בחברה ל-15 בניינים שמגדלים כל אחד אלפי ראשי חסה במערכות הידרופוניות, ונבטים במערכות אדמה שמאכילים מדי יום את עובדי החברה, סועדי בתי הקפה, מבקרי השווקים, יושבי הפאבים וכו’.

    גידול מזון חקלאות עירונית מערכת הידרופונית מיקרוסוםט
    “אני חושבת שעבור מסעדות, מערכות הידרופוניות ואיירופוניות הן הדבר המושלם” ג’סיקה שילק ומארק פרימן.

    ג’סיקה ומארק מעידים כי תגובת הקהל הראשונית למהלך הייתה של השתאות ופליאה ” מכיוון שהמערכות ההידרופוניות נמצאות באולם הקפיטריה, אשר ניתן לצפות בו גם מבחוץ, הן משווקות ומוכרות את האוכל בעצמן” מספר מארק ” זה מצחיק, כשרק התקנו את המגדלים ההידרופונים, אנשים היו מגיעים כדי להצטלם לידם ולעשות סלפי עם הצמחים. זה כל כך שונה ממה שהם רגילים לראות, אז זרמנו עם זה”

    “אנשים אוהבים לראות את הצמחים, והם מבינים שהצמחים הספציפיים הללו צרכו הרבה פחות מים והפחיתו לגמרי את התחבורה הנדרשת להעברתם למטבחים ולצלחות, תוך כדי מתן אויר נקי והכנסת חיים למקום. מעבר לזה, כאן במייקרוסופט, הלקוחות שלנו מוצאים את הטכנולוגיה עצמה מעניינת במיוחד”

    מערכת הידרופונית מייקרופוסט

    מטרתה של מייקרוסופט בכל הנוגע למזון והסעדה היא לוודא שהירקות הנצרכים הם באיכות הכי גבוהה, מגיעים ממקור בר קיימא, חסכוני במים ושמשאיר מינימום פחמן דו חמצני בתהליך. מכיוון שהדרישה לירקות טריים גבוהה יותר מהאספקה, מייקרוסופט מתכוונת להמשיך ולהרחיב את מערכי הגידול המתקדמים בחברה ואף להמשיך ולהתפרס עם פרוייקטים נוספים של חקלאות עירונית.

    חקלאות מתקדמת במייקרוסופט
    AirPonic – ניתן להשיג את מערכות הגידול גם בישראל. (לחצו על התמונה לפרטים)

    דור חדש של חקלאים: הידרופוניקה בחקלאות העירונית כרעיון עסקי

    ההידרופוניקה היא רעיון עולה בתחום החקלאות העירונית ונראה שהתעצמותה בישראל ובעולם מביאה לצורך ממשי במודלים עסקיים להטמעתה ושילובה בחברה ובאורח החיים המקומי, אך האם מדובר בהשקעה חכמה כלכלית?

    כשאנו בוחנים קונספט עסקי לקראת פיתוח והשקעה עלינו לשאול את עצמנו תחילה – מה אנו מחדשים לעולם? במה אנו טובים יותר מהמתחרים שלנו? או במילים אחרות

    במה עדיפה החקלאות ההידרופונית על החקלאות המסורתית?

    העדיפות של ההידרופוניקה על החקלאות המסורתית נובעת בעיקרה מהעובדה שההידרופוניקה היא למעשה גידול חקלאי במצע מנותק על בסיס מים, תכונה אשר מורידה את שטח האדמה כתנאי הכרחי ופותחת אופק חדש של אפשרויות גידול בכל קנה מידה, בכל מקום.

    לאחר שזיהינו את הגורם המייחד של ההידרופוניקה, יהיה עלינו לשאול כמה שאלות נוספות על מנת לודא את נחיצותו של הרעיון שלנו.

    אילו בעיות פותרת ההידרופוניקה?

    חוסכת 99% מהמים?!

    בעיה: החקלאים המסורתיים בישראל נאבקים על קיומם, או במילים אחרות, נאבקים על יכולתם להפיק רווח כלכלי מעיסוקם כחקלאים, שאיפה ראויה והגיונית לכל הדעות; אחת הבעיות המרכזיות שנוגסת בריווחיות שלהם לטענתם, נובעת ממחירי מים מופכרים שהם נאלצים לשלם. ברק אומגה, חקלאי מחבל פראן, מספר כי החקלאים בישראל משלמים פי 6 ו-7 על המים לעומת אירופה ומתקשים לשמור על תחרותיות מול תוצרת מיובאת.

    פתרון: לעומת החקלאות המסורתית, ההידרופוניקה היא שיטת גידול בעלת יעילות מקסימלית בכל הקשור לשימוש במים. רוב המערכות ההידרופוניות שנמצאות היום בשימוש פרטי או מסחרי פועלות בשיטה המחזורית ומשתמשות ב1-15 אחוזים בלבד מצריכת המים של החקלאות המסורתית בעבור אותה כמות צמחים ולמעשה חוסכות 85-99 אחוזים, זהו הבדל עצום.
    היתרון המשמעותי הזה הוא בשורה כלכלית ואקולוגית משמחת אשר מהווה את פתרון הבעיה הראשונה שמציע הקונספט ההידרופוני לחברה הישראלית למשאב המתחדש (והמתכלה) הזה.

    עובדים זרים או כח עבודה מקומי?

    הידרופוניקה בחקלאות עירונית
    מודעת דרושים לאיוש חווה הידרופונית על גג הדיזינגוף סנטר בתל אביב

    בעיה: מכשול כלכלי נוסף שעומד בדרכם של החקלאים המסורתיים אל ריווחיות כלכלית הוא למעשה גם עמוד התווך של העסק שלהם, העובדים. כל שדה צריך ידיים עובדות ולמרות שהיו רוצים לקבל צעירים ישראלים וחדורי מוטיבציה לעבוד בשדותיהם, מסיבות רבות שאינן חד משמעיות, הכח העובד הוא לרוב כח זר שמוציא את משכורתו החוצה מהמדינה.

    יתרה מכך, חקלאי שיבקש לרשום עובד זר חדש ישלם אגרה בגובה 2,800 ש”ח, את כל תנאי האש”ל של מחייתו וכמובן גם משכורת. בסך הכל בממוצע העסקת עובד זר עולה לפחות 70,000 ש”ח בשנה וחקלאים רבים אינם מרוויחים מספיק בכדי להצדיק את העסקתם ומסיימים את השנה בהפסדים.

    פתרון: הפתרון ההידרופוני לבעיית הידיים העובדות טמון בשתי נקודות עיקריות:
    1. החקלאות ההידרופונית אוטומטית ברובה, מחשבים מנטרים את הפעילות בחממות ועל בני האדם רק לפקח שהכל כשורה, להגיב כשנדרש ומדי פעם לבצע עבודות תחזוקה וקטיף. האוטומציה שבהידרופוניקה מאפשרת העסקה של עד פי 10 פחות כ”א על יותר שטח ותוצרת, עובדה אשר חוסכת באופן מיידי סכומי כסף משמעותיים.
    2. העסקת אוכלוסיה מקומית בחקלאות היא נדבך מבורך שמגיע כשחקלאות עירונית, היי טקית ומתקדמת נכנסת לתחומי הקהילה. העסקת צעירים מקומיים תתרום לא רק לשמור את הכסף בתוך העיר, אלא גם לייצור דור חקלאים חדש והיי טקי שיפתח ויפריח את החקלאות המקומית.

    ‘קנה אדמה, לא מייצרים את זה יותר’

    גידול לגובה בהידרופוניקה בחקלאות עירונית

    בעיה: החקלאות העולמית כבר כרתה יערות וחורשים טבעיים בגודל של יבשות אפריקה ודרום אמריקה ביחד למען גידולי חקלאות והסבה נזק של ממש לאקולוגיה העולמית. נכון שחלק גדול מהאחריות נופלת גם על מגדלי הבשר אך כך או כך העתיד מייצר לנו משוואה שאסור לנו להתעלם ממנה: גידול דמוגרפי = הקטנת וייקור השטחים המעובדים לחקלאות. כיום בישראל השטחים המעובדים מהווים כ-15% משטח המדינה ונמצאים בירידה מתמדת בעקבות תופעת הפרבור, משמע, ככל שיש יותר אנשים, כך מצטמצמות ומתייקרות הקרקעות לחקלאות בישראל ועובדה זו מהווה בעיה ממשית לעתיד החקלאות המסורתית.

    פתרון: גם הפעם ההידרופוניקה מצליחה לפתור בעיה אחת פעמיים:
    1. הניתוק מהתלות באדמה מאפשר לחקלאות להשתלב בכל מקום, אפילו בחלל. עובדה זו מעניקה להידרופוניקה את הכח להכניס גידולי מזון מתקדמים למקומות בלתי אפשריים שלא חלמנו שניתן לגדל בהם לפני, כמו באמצע המדבר באתיופיה או באמצע תל אביב ועובדה זו פותחת בפנינו מלאי ‘אדמות’ בלתי נגמר כמעט הודות לעובדה שאין צורך באדמה!
    2. אם לא צריך אדמה, אז למה לגדל בגובה האדמה? ההתפתחות המודרנית של ההידרופוניקה המסורתית באה לידי ביטוי בעיקר במערכות הידרופוניות אנכיות שמצליחות לגדל לגובה וחוסכות מקום רב מאוד בגידול התוצרת, כמה רב? לאחרונה סיקרנו כאן את מפעל סוני ביפן שהומר לחממה הידרופונית שמגדלת פי 100 יותר תוצרת יחסית לחקלאות מסורתית על שטח זהה. המשמעות של עובדה זו היא שתיאורטית אין גבול לכמות הירקות שניתן לגדל על מ”ר בשיטה ההידרופונית, מה שלפתע מאיר את החקלאות המסורתית באור וינטאג’י מיושן.

    יותר יבול בפחות זמן

    אם להיות כנים הסעיף הזה אינו באמת בעיה קיימת, אלא יותר פער שנוצר בין שתי שיטות הגידול שמעלה שאלה מהותית על יעילותה של החקלאות המסורתית; עניין ידוע הוא העובדה שבהשוואה בין שני צמחים זהים שנלקחו מאותו צמח אם, זה שיגדל בשיטה ההידרופונית יגדל ויניב פרי מהר יותר. אם לא די בכך, הוא גם צפוי להניב יותר פרי! על ההשוואה בין שתי שיטות הגידול תוכלו לקרוא כאן או כמובן לעשות את הניסוי אצלכם בבית.

     

    אם הכל כל כך טוב, מדוע ההידרופוניקה טרם השתלטה על החקלאות העירונית?

    התשובה לשאלה המצויינת הזו היא כזו שכל אחד מכם יוכל לנחש בעצמו, נכון מאוד, כסף. על אף היתרונות הרבים שלאורך זמן באים לידי ביטוי גם בחסכון כלכלי משמעותי, ההידרופוניקה מתפשטת באיטיות יחסית משום העלויות הראשוניות הגבוהות ליישומה.

    שלא כמו בחקלאות המסורתית, ששם אם יש לך אדמה, זרעים ומים (וטרקטורים, פועלים זרים, דשנים וכו’) – אתה יכול לייצר מזון, בהידרופוניקה יש צורך בקצת יותר השקעה כלכלית ראשונית שכוללת חממה ממוחשבת, מערכות הידרופוניות, מערכות דישון והשקייה אוטומטיים, משאבות, דשנים נוזליים ועוד.

    בנוסף, משום צעירותו של התחום בארץ, לא קיים מודל או יישום מוכן שניתן פשוט לחשב על פיו. כל חקלאי שירצה להמיר את תוצרתו להידרופוניקה ולהכניסה למרכזי הערים, יצטרך להחזיק בחזון עצמאי, לבצע מחקר מעמיק, לבנות תכנית עסקית ולהבין את המשמעויות הכלכליות של המהלך.

    בארה”ב התחום מפותח קצת יותר וקמו להן חברות שמציעות מודלים הידרופונים שונים בעלויות קבועות מראש שיניבו מס’ קבוע של צמחים כאשר לאורך זמן המודלים הללו הופכים ריווחיים יותר ויותר, לרוב מדובר על שיטת הNFT המאוזנת. בנוסף ניתן למצוא ברשת גם תכניות עסקיות להקמת חממה הידרופונית יצרנית באנגלית שניתן על פיהן לבנות תכנית עסקית שתתאים לאקלים והכלכלה הישראלית.

    קיימים בארץ נותני שירותים שיבנו את החממה ויקימו את המערכות ההידרופוניות לפי הצרכים המדוייקים של החקלאי ואם הוא יגיע עם תכנית ברורה ותקציב מתאים, החלום ההידרופוני שלו עתיד להתגשם תוך זמן לא ארוך.

    יש לך תכנית הידרופונית שאתה רוצה ליישם? פנה אלינו לסיוע.

    לסיכום, ככל שהזמן יעבור ועסקים הידרופונים גדולים וקטנים יפתחו, כך התחרות תגבר, המודלים יתגבשו והעלויות יפחתו ויאפשרו יעילות בהקמת חממה הידרופונית לחקלאות עירונית. בנוסף, על האדם שבוחר ללכת בדרך ההידרופוניקה לזכור שהריווחיות שלה נמדדת לאורך זמן ושדווקא מתוך החסכון והיעילות האקולוגית של השיטה נגזרים מירב הרווחים.

    ישראל, מדינה קטנה וצפופה במדבר, זקוקה לפתרון חקלאי מתקדם שכזה אף יותר משאר העולם ולטעמנו זה רק עניין של זמן עד שתל אביב, באר שבע, חיפה, ירושלים ושאר הערים המרכזיות יקשטו את גגותיהן בחוות הידרופוניות יצרניות שיספקו מזון לתושבים.

    רוצה להתנסות בגידול הידרופוני בבית תחילה? מגוון מערכות הידרופוניות ביתיות מחכות לך בחנות האינטרנטית שלנו.

    העתיד כבר כאן: צפו ב9 חוות מרחבי העולם מדגמנות חקלאות עירונית קהילתית

    עם שבע מיליארדים פיות להאכיל, החקלאות האנושית מפעילה לחץ עצום על כדור הארץ; מזיהום מקורות המים וצריכת כמויות אנרגיה עצומות ועד להרס מעונות טבעיים והכחדתם של מיני בעלי חיים רבים. אך יחד עם זאת ישנה התכנות הולכת וגוברת של פתרונות לבעיית החקלאות המודרנית. מחקלאות אורגנית, הידרופונית או אקווהפונית, ועד להדברה ביולוגית, שיטת הפרמהקלצ’ר, גינון טבעוני ועוד.

    יותר ויותר אנשים ברחבי העולם עוסקים בחקלאות מקומית וגינון אורבני,  בין אם למטרות תחביב, תרומה קהילתית או עסק של ממש, ומציעים להפוך את המזון שלנו ל’מקומי’ ככל האפשר ע”י גידול הדברים שאנו צורכים קרוב למקום מגורינו, ובכך הם גם מסייעים בהקטנת מרחקי ההובלה והקירור, ואספקת תוצרת בריאה בטריות מירבית.

    יתרונות נוספים של החקלאות העירונית (חקלאות אורבנית) כוללים בין היתר; הגדלת כמות הצמחיה בערים ובכך ליצור צמצום בפליטת גזי החממה, הגדלת ההצללה, ותרומה ניכרת לטיפול בתופעת אי חום עירוני. גינון אורבני יכול לעזור לאנשים להתחבר מחדש לכדור הארץ, ולקבל הבנה רחבה יותר אודות המזון אותו אנו צורכים.
    בנוסף לכל שכבר ציינו, גינות גג וגינות מרפסת יכולות ליצור איזורים שלווים לרגיעה או התבוננות, למשוך תיירים לעסקים אקולוגיים כגון ההיי ליין הניו-יורקי, ולייצר מקומות עבודה חדשים באיזורים עירוניים.

    למרות שיש לנו עוד דרך ארוכה לעבור, מתכנני ערים כבר מדמיינים גורדי שחקים של חוות אנכיות, שבסופו של דבר יגדלו כל מה שאנו צריכים במרחק הליכה קצרה מהבית. אך עדיין קיימות סוגיות רבות להתמודד איתן, מחירי שטח בערים בדרך כלל גבוהים מאוד, האדמה העירונית מלאה בעופרת, ארסן ורעלים אחרים, ומצריכה חידוש או החלפה לפני שתתאפשר שתילה בטוחה, ציוד טכנולוגי מצריך השקעה ראשונית גבוהה יחסית, צפיפות יכולה להגביל תשואות, וקבלת כמות מספקת של אור שמש ומים היא בהחלט מקום לדאגה.

    ובכל זאת, עם השילובים הנכונים של טכנולוגיה חדשה, תמיכה קהילתית ותמריצים כלכליים מספקים, בהחלט יתכן שבקרוב תאכלו חסה שגדלה על גורד שחקים, ומלפפון הנקטף בשדרה הקרובה לביתכם.

    כבר היום תושבי ערים מגדלים לעצמם פירות וירקות, בעלי חיים, ואפילו מייצרים דבש מכוורות בכדי להבטיח את בטחון המזון של משפחתם, להפחית את פליטות הפחמן שלהם ולשפר את איכות המזון אותו הם צורכים.

    חקלאים עירוניים צריכים לחשוב באופן יצירתי על מנת למקסם את השטח של הגידול האורבני שלהם ולהתאים את פעילותם לסביבה העירונית.

    אספנו עבורכם את 10 הדוגמאות הבולטות ביותר כיום בהן חקלאות עירונית וגינון אורבני מיושמים ברחבי העולם. החזיקו חזק, אנו יוצאים למסע אל העתיד.

    1)Sky Greens – סינגפור

    חווה אנכית בהנעה הידראולית

    [tie_slideshow]
    [tie_slide]

    Sky Greens חווה אנכית בסינגפור 1
    Sky Greens חווה אנכית בסינגפור

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    Sky Greens חווה אנכית בסינגפור 2
    Sky Greens חווה אנכית בסינגפור

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    Sky Greens חווה אנכית בסינגפור 3
    Sky Greens חווה אנכית בסינגפור

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    Sky Greens חווה אנכית בסינגפור 4
    Sky Greens חווה אנכית בסינגפור

    [/tie_slide]

    [/tie_slideshow]

     

    2)Gotham Greens – ניו-יורק, ארה”ב

    החברה בונה ומפעילה מתקני חממה בקנה מידה מסחריים באזורים עירוניים לייצור ירקות טריים.
    [tie_slideshow]

    [tie_slide]

    Sky Greens חווה אנכית בסינגפור 1
    Gotham Greens חממות לגידול עירוני

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    Sky Greens חווה אנכית בסינגפור 2
    Gotham Greens חממות לגידול עירוני

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    Sky Greens חווה אנכית בסינגפור 3
    Gotham Greens חממות לגידול עירוני

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    Sky Greens חווה אנכית בסינגפור 4
    Gotham Greens חממות לגידול עירוני

    [/tie_slide]

    [/tie_slideshow]

    3)Lufa Farms – קוויבק, קנדה

    חממות המשתרעות על שטח של 31,000 מ”ר. Lufa Farms מייצרת כל השנה מזון ליותר מ -3,000 תושבי מונטריאול שבקנדה. החוות מייצרות ארבעים סוגים של ירקות שגדלו ללא חומרי הדברה סינתטיים ובאמצעות מערכות איסוף מי גשמים המיועדים להשקייה בסירקולציה מתמדת. החברה מספקת יותר מ -2,000 סלי ירקות בשבוע, או כ -320 ק”ג תוצרת ליום.

    [tie_slideshow]

    [tie_slide]

    Lufa Farms חממות גידול הידרופוניות במונטריאול, קנדה 1
    Lufa Farms חממות גידול הידרופוניות במונטריאול, קנדה

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    Lufa Farms חממות גידול הידרופוניות במונטריאול, קנדה 2
    Lufa Farms חממות גידול הידרופוניות במונטריאול, קנדה

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    Lufa Farms חממות גידול הידרופוניות במונטריאול, קנדה 3
    Lufa Farms חממות גידול הידרופוניות במונטריאול, קנדה

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    Lufa Farms חממות גידול הידרופוניות במונטריאול, קנדה 4
    Lufa Farms חממות גידול הידרופוניות במונטריאול, קנדה

    [/tie_slide]

    [/tie_slideshow]

    4)Brooklyn Grange Farms – ניו-יורק, ארה”ב

    החוות האורבניות של ברוקלין גראנג’ מתפארות בהיקף מרשים של 2.5 דונם ומפיקות מעל 20,000 ק”ג של ירקות אורגניים בכל שנה, בשילוב עם למעלה מ30 כוורות דבורים להפקת דבש בשיטה טבעית המפוזרות על גגות ברחבי ניו-יורק.
    [tie_slideshow]

    [tie_slide]

    Brooklyn Grange חוות אירוניות על גגות ניו יורק 1
    Brooklyn Grange חוות אירוניות על גגות ניו יורק

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    חווה עירונית של ברוקלין גראנג' על בניין 3 של מספנת הצי בברוקלין
    חווה עירונית של ברוקלין גראנג’ על בניין 3 של מספנת הצי בברוקלין

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    סדנאות כַּוְרָנוּת בגינות האורבניות של החברה
    סדנאות כַּוְרָנוּת בגינות האורבניות של החברה

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    מבט אווירי על הגינות העירוניות
    מבט אווירי על הגינות העירוניות

    [/tie_slide]

    [/tie_slideshow]

    5)בית קפה וחוות קפה עירונית של Hassell – מלבורן, אוסטרליה

    חוות הקפה העירונית במלבורן, ממציאה מחדש את שיטת ה’מדרגה החקלאית’ (טרסה) לגידול קפה, בליבה של עיר הומה.
    המקום מעניק למבקרים במקום הצצה לסיפורו של הקפה, מהשתיל עד לכוס, תוך סיור ברחבי החווה המבקר נחשף לאלמנטים חינוכיים המוטמעים בעיצוב המקום המסבירים את תהליך הקציר והכנת פולי הקפה לייצוא, וכמובן שאוהבי הקפה בנינו יוכלו להנות מכוס קפה טריה המבושלת במקום במומחיות רבה.
    [tie_slideshow]

    [tie_slide]

    בית קפה וחוות קפה עירונית של Hassell 1
    בית קפה וחוות קפה עירונית של Hassell

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    בית קפה וחוות קפה עירונית של Hassell 2
    בית קפה וחוות קפה עירונית של Hassell

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    בית קפה וחוות קפה עירונית של Hassell 3
    בית קפה וחוות קפה עירונית של Hassell

    [/tie_slide]

    [/tie_slideshow]

    6)The GrowHaus – דנבר, ארה”ב

    GrowHaus היא חווה עירונית מקורה, ללא מטרות רווח, הפועלת מתוך חממה בגודל 1850 מ”ר (20000 sqft) בדנוור, שבקולורדו. GrowHaus מחויבת לקידום ולימוד תזונה בריאה ובת קיימא באמצעות גידול מזון בחווה, סדנאות לציבור, ותוכניות לימוד איכותיות.

    [tie_slideshow]

    [tie_slide]

    The GrowHaus חווה עירונית ללא מטרות רווח בדנבר ארה
    The GrowHaus חווה עירונית ללא מטרות רווח בדנבר ארה

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    מיטות הגידול בחווה האורבנית של GrowHaus
    מיטות הגידול בחווה האורבנית של GrowHaus

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    סדנאות לימוד לגידול עירוני פתוחות לציבור
    סדנאות לימוד לגידול עירוני פתוחות לציבור

    [/tie_slide]

    [/tie_slideshow]

    7)Moyo | מסעדה וחווה עירונית – קייפטאון, דרום אפריקה

    מסעדת הנמל והחווה העירונית Moyo הנמצאת בשטח נמל מסחרי הומה בקייפטאון שבדרום אפריקה, תוכננה ועוצבה ע”י הסטודיו לעיצוב Tsai Design, ומיישמת שיטות גידול אקווהפוניות כדי לגדל דגים וירקות לשימוש המסעדה.

    הרעיון מאחורי המסעדה והחווה האורבנית הוא להגדיל את השימוש בעיצוב ובטכנולוגיה בת קיימא. על גג המבנה של החווה העירונית ממוקם מערך פאנלים סולאריים המפעילים את המערכות הנמצאות במתחם, החל ממשאבות המים של המערכות האקווהפוניות ועד לאורות המסעדה.

    מערכות הגידול האקוופוניות מציגות מספר בריכות דגים מוגבהות, מלאות בדגי אמנון ודגים אחרים, כאשר פסולת הדגים במים מזינה את הצמחים שבתורם מנקים את המים עבור הדגים. התוצאה היא, חווה אורבנית בת קיימא, המופעלת ע”י אנרגיית השמש, המגדלת דגים וירקות בשיטת הגידול האפקטיבית, נטולת הפסולת, והנקייה ביותר הזמינה למדע המודרני.
    [tie_slideshow]

    [tie_slide]

    Moyo | מסעדה וחווה עירונית - קייפטאון, דרום אפריקה
    Moyo | מסעדה וחווה עירונית – קייפטאון, דרום אפריקה

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    חוות אקוופוניות אנכיות בתוך חלל המסעדה
    חוות אקוופוניות אנכיות בתוך חלל המסעדה

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    קטיף חסות ותבלינים ישירות ממטבח המסעדה
    קטיף חסות ותבלינים ישירות ממטבח המסעדה

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    סיורים מודרכים ברחבי החווה האורבנית
    סיורים מודרכים ברחבי החווה האורבנית

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    אלמנטים של עיצוב וגינון אורבני בכל רחבי המסעדה
    אלמנטים של עיצוב וגינון אורבני בכל רחבי המסעדה

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

     2אלמנטים של עיצוב וגינון אורבני בכל רחבי המסעדה
    אלמנטים של עיצוב וגינון אורבני בכל רחבי המסעדה

    [/tie_slide]

    [/tie_slideshow]

    8)Uit je eigen stad – רוטרדם, הולנד

    פרויקט הUit je eigen stad משלב חווה עירונית גדולה בשילוב מסעדה וחנות, הנמצאים בחווה לא פעילה.
    בדרך זו המזון המיוצר באזור התעשייה הישן נמכר, וההכנסה למשפחתו של האיכר מובטחת.
    לחווה יש מודל עסקי מסודר ומנהל שיווק בצוות. המרכיבים העיקריים במודל העסקי שלהם, הם חנות ומסעדה על שטח חווה עירונית, המשרתת את העיר עם אוכל מקומי.
    [tie_slideshow]

    [tie_slide]

    Uit je eigen stad - חווה אורבנית, מסעדה וחנות, רוטרדם, הולנד
    Uit je eigen stad – חווה אורבנית, מסעדה וחנות, רוטרדם, הולנד

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    החווה העירונית של מסעדת Uit je eigen stad
    החווה העירונית של מסעדת Uit je eigen stad

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    חקלאות עירונית עם גישה עסקית ברוטרדם
    חקלאות עירונית עם גישה עסקית ברוטרדם

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    שולחנות המסעדה המגישה אוכל מהתוצרת שנקטפה במקום
    שולחנות המסעדה המגישה אוכל מהתוצרת שנקטפה במקום

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    מסעדת חצר המשלבת גידול אורבני
    מסעדת חצר המשלבת גידול אורבני

    [/tie_slide]

    [/tie_slideshow]

    9)משרדי חברת פסונה (Pasona) – טוקיו, יפן

    החווה משתרעת על קומת הקרקע ובקומה הראשונה של בניין המשרדים החדש של חברת השמה וגיוס כח אדם יפנית.
    שטח הבניין החדש הוא 20,000 מ”ר, וכ20% משטחו מוקדש לגידול ירקות טריים, עם למעלה מ -200 סוגי מינים מיוצגים.
    מחוץ לבניין ניתן לראות את שדה האורז שתופס את לובי הכניסה, ואילו פרחים, עשי תיבול, מלונים וירקות שונים גדלים בחדרים אחרים.
    מנורות לד חסכוניות באנרגיה מספקות את התאורה המדרשת לגידול הצמחים והתנאים האקלימים במבנה מבוקרים בקפידה רבה ע”י מחשב בכדי לייעל את היבולים.
    פסונה וחברת האדריכלים שלה, Kono Designs, מקווים שהסביבה הירוקה תשמש השראה לעירונים, ותיתן להם הערכה מחודשת לחקלאות. הם מקווים לתרום להתחזקותם של האזורים הכפריים או לפחות לעלייה במספר החוות העירוניות בטוקיו.

    [tie_slideshow]

    [tie_slide]

    משרדי חברת פאסונה מבחוץ
    משרדי חברת פאסונה מבחוץ

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    שדה אורז בקומת הלובי של המשרדים
    שדה אורז בקומת הלובי של המשרדים

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    קציר שדה האורז בעזרת עובדי החברה
    קציר שדה האורז בעזרת עובדי החברה

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    מיטות גידול מפוזרות ברחבי בניין המשרדים והחווה האורבנית
    מיטות גידול מפוזרות ברחבי בניין המשרדים והחווה האורבנית

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    העובדים מקבלים הספקה טריה של מגוון ירקות ופירות
    העובדים מקבלים הספקה טריה של מגוון ירקות ופירות

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    שילוב מעודן בין גינון אורבני למשרדי חברה פעילה
    שילוב מעודן בין גינון אורבני למשרדי חברה פעילה

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    כיסוני שתילה לגידול על עמודים
    כיסוני שתילה לגידול על עמודים

    [/tie_slide]

    [tie_slide]

    מיטות גידול עם הדלייה לגידול עגבניות, צמודים למשרדי העובדים
    מיטות גידול עם הדלייה לגידול עגבניות, צמודים למשרדי העובדים

    [/tie_slide]

    [/tie_slideshow]