19.5 C
Tel Aviv
שבת, מאי 30, 2020
More
    בית תגיות חקלאות עירונית

    תגית: חקלאות עירונית

    פי 100 יותר תוצרת: חווה עירונית הידרופונית בניו ג’רזי מכה גלים ברשת

    חווה הידרופונית מסחרית ומבוקרת הממוקמת במחסן בניו ג’רזי מכה גלים ברשת לאחר שסרטון ויראלי של ‘Now This’ חשף להמונים את הטכנולוגיה שתשנה את האופן בו המזון שלכם גדל. צפו בסרטון.

    החוות המבוקרת הזו מפיקה פי 100 יותר תוצרת לעומת חווה רגילה ומשתמשת ב95% פחות מים וללא הדברה בכלל! הודות לעובדה שהיא מגדלת את המזון בסביבה מבוקרת לחלוטין, לא רק שהיא מסוגלת לגדל 365 ימים בשנה, אלא גם לגדל ללא הדברה או כימיקאלים חקלאיים כלל, כך שמדובר על מזון נקי לחלוטין.

    החווה ההידרופונית ‘Bowery’ מגדלת את היבול שלה במהירות כפולה מחקלאות מסורתית באדמה, כך שהיא מאפשרת לגדל יותר מחזורים בשנה ואם זה לא מספיק, אז היא גם מניבה יותר לפי מ”ר בכל מחזור.

    ארווין פיין, אחד ממקימי Bowery’ התחיל את המיזם בעיקר כדי להתייחס לאתגרים שעומדים היום בפני תעשיית גידול המזון. כפי שהרחבנו רבות בכתבות באתרנו, החקלאות המסורתית מהווה גורם מזהם משמעותי ביותר אשר מכביד ומקשה על האקולוגיה העולמית לתמוך בכמות האנשים שחיים עליו. חקלאות עירונית, בדגש על גידולים טכנולוגיים כדוגמת ההידרופוניקה מהווים פתרון ראוי ונחוץ למצבנו.

    “70% מאספקת המים העולמית הולכת לחקלאות ובארה”ב לבדה משתמשים ב700 מיליון פאונד של חומרי הדברה בכל שנה. באותו הזמן, אתה מסתכל על העובדה הגלובאלית שכדור הארץ הולך להכיל 9-10 מליארד אנשים עד 2050, ובעוד כל השינויים הללו מתרחשים, 70-80 אחוז מהאוכלוסיה הולכת לגור בתוך ערים ובסביבתן, כך שבאופן אישי התחלתי להתעניין ולפתח אובססיביות כלפי שאלה זאת – איך אתה מספק מזון טרי לסביבה עירונית? ואיך אתה עושה זאת בדרך גם יעילה יותר וגם בת קיימא.” מספר ארווין.

    החווה ההידרופונית של Bowery נפתחה לפני שנתיים במחסן ענק בניו ג’רזי וכעת היא משווקת תנובה לסופרמארקטים וחנויות ברדיוס של 16 ק”מ; “אנו ממקמים את החוות שלנו קרוב מאוד לצרכנים כך שהם ממש בקרבת העיר ובתוך יום או אפילו פחות, הצמחים מגיעים מהמקום בו הם נקטפו אל המסעדות או אפילו לשולחן האוכל שלך.” ארווין מוסיף “כשאתה מסתכל על המערכת החקלאית היותר מסורתית, רוב הירוקים שאנו אוכלים הם בני שבועיים או שלושה לפחות.”

    המדענים של Bowery מתאימים את תנאי הגידול לכל צמח, ומערכת ממוחשבת אוספת מידע בזמן אמת כך שבסופו של דבר היא מאגדת מיליוני פיסות מידע מרחבי החווה כך שהם יכולים להבין מה הם כל המאפיינים והתכונות שמשפיעים על איכות הצמח, גדילתו, בריאותו ואפילו על הטעם והריח, כך שיצליחו לחקות את התזונה הבריאה ביותר ואת התנאים האקולוגים המתאימים ביותר לגידול הצמחים החזקים ביותר.

    גם בישראל ישנן חוות הידרופוניות מסחריות אשר מיישמות את שיטת הגידול הנפלאה הזו ומספקות תוצרת חקלאית טרייה שאינה מרוססת, כמו חוות ‘עלינו’, ‘ירוק בעיר’, חוות משמר איילון ועוד רבות וטובות.

    גם אתה יכול להתחיל לגדל הידרופוני בבית! בחנות שלנו תמצאו מגוון של מערכות גידול הידרופוניות ביתיות מתקדמות וכאן תמצאו מדריכים מקצועיים לגידול הידרופוני ולבניית מערכות בשיטת עשה זאת בעצמך.
    רוצה לשמוע פרטים נוספים? פנה אלינו ונשמח לעזור. 

    חקלאות לתקווה עירונית: גינת הגג הרב תרבותית מאחדת פליטים ואזרחים בנווה שאנן

    על אחד מגגות דרום תל אביב, בשכונה הקשה מכולן, מתהווה לו פרוייקט חקלאות עירונית ייחודי מסוגו אשר משלב שיטות גידול שונות ואורחות חיים שונים לכדי עתיד אחד מלא תקווה. על מקומיים ומהגרים, הידרופוניקה ותזונה, ייאוש ותקווה, בגג אחד קטן.

    חקלאות עירונית בתל אביב
    הבניין ברחוב פיין 11 במדינת נווה שאנן. על הגג יש הפתעה ירוקה.

    שכונת נווה שאנן בתל אביב היא כנראה השכונה הידועה ביותר לשמצה במדינה. בין עשרות אלפי מהגרי העבודה, פליטי המלחמות, הבתים הישנים והזבל ברחובות, כמעט אפשר לשכוח שמדובר בישראל. כשלביא קושלביץ’, יזם הידרופוני ויועץ לחקלאות עירונית, הגיע לראשונה אל בניין 11 ברחוב פיין אשר בשכונת נווה שאנן, הוא לא הכין עצמו למראות ולריחות שהולכים לקבל את פניו. ריח חריף של שתן, קירות מלוכלכים וכמויות של זבל בחדר המדרגות, גרמו לו להבין כמה גדולים הניתוק והניכור ששוררים בין דיירי הבניין, עד שהמדרגות והלובי הפכו למעין ‘שטח מלחמה’ אותו אין לאף אחד בעיה לחרב.

    הידרופוניקה על גג בניין מהגרים בתל אביב
    חדר המדרגות של הבניין ברחוב פיין

    הרעיון מאחרי החזון: חקלאות עירונית ככלי לחיזוק קהילות מוחלשות

    רבות נאמר על היתרונות הבריאותיים והסביבתיים שהחקלאות העירונית המתקדמת מטמיעה באורחות החיים של תושבי הערים, שכן היא תגדל להם תוצרת טרייה ללא ריסוסים כימיים, תנקה את זיהום האויר המצטבר הודות לתהליך הפוטוסינתזה של הצמחים, תבטל את הצורך בשינוע זולל דלק ומזהם, תחסוך כ-90% מהמים לעומת גידולי אדמה, תייצר מקומות עבודה ותקדם אורח חיים בריא וסביבתי יותר,  אך מה שלא נלקח בחשבון, כנראה משום שעל פניו אין לו יתרונות כלכליים מידיים, הוא השינוי החברתי שנצפה מרים ראש דווקא במקומות בהם אחדות גורל אצילית מטשטשת את ההבדלים בין שכבות האוכלוסייה.

    לביא מספר כי בבסיס החזון המניע אותו עומדת האמונה שדרך מודלים של חקלאות עירונית ניתן לחזק קהילות חלשות בערים ולשנות את הרגלי הצריכה של הציבור לתזונה בריאה ומקומית, בנוסף לכך שניתן להכשיר את האזרחים לגדל בעצמם, לפחות חלק מהמזון שהם צורכים יום יום, באמצעות טכנולוגיות קיימות וטכניקות פשוטות שיקדמו אותם לאורח חיים בר קיימא, לפחות באופן חלקי, וחסכוני.

    יזם נוסף של הפרויקט, עו”ד ד”ר ערן צין מהקליניקה הסביבתית באוניברסיטת ת”א, מוסיף כי מעבר לעובדה שאוכלוסיות אלה חולקות מרחב משותף ששימש במשך שנים כ”חצר האחורית” של העיר, הן גם נאלצות עתה להתמודד עם החשש מאיבוד מקום מגוריהם, לאחר שיזמי נדל”ן “גילו” את השכונה. החיבור הבלתי-אמצעי בין התושבים שנוצר באמצעות גידול המזון, משמש גם ככלי ליצירת שיתופי פעולה ואולי אף לאיתגור תהליכי ההתחדשות העירונית (ג’נטריפיקציה) מלמטה.

    ראשיתו של המיזם: גיוס דיירי הבניין ל’פרויקט גינת גג רב תרבותי’

    המדינות מהן מגיעים דיירי הבניין הן: ניגריה, סין, אריתראה, סודן, דרפור וישראל. אין ​בינהם ​יחסים, אפילו אפשר לומר שאין ​בינהם ​שפה משותפת, הם עובדים קשה מאוד וחסרים את היכולת לייצר אינטרקציות עם ​אנשים מ​תרבויות שונות והדבר יוצר קושי בפיתוח שכנות טובה.​ מלבד הקושי, תמיד יש להם הרגשה שהם או השכנים שלהם זמניים, אז אין להם סיבה להשקיע בליצור קשר.​

    אל הבניין ברחוב פיין 11 הגיע לביא כדי לפגוש במוטי כץ, הדייר הישראלי היחיד בבניין, איש חזון חסר עכבות עם עבר והווה של אקטיביסטיות וחתירה לשינוי חברתי, שהיה זה אך טבעי שיחבור למיזם חדשני וחברתי כמו זה ויסייע לקדמו; “אחרי שלא היה קשה לשכנע את מוטי, דפקנו בדלתות של הדיירים וניסינו לספר להם מה הולך להיות. למזלנו ​כולם הבינו שמדובר במשהו טוב שהולך לקרות על הגג ושאנחנו באים בטוב. רק בטוב.” לביא מספר.

    חקלאות עירונית
    לביא קושלביץ’ ומוטי כץ על ‘הגג הרב תרבותי’ בנווה שאנן

    בשבוע שעלינו לגג עם הדיירים והתחלנו לדבר על התהליך ומה נדרש מהם הם די התלהבו​.​ מיד לאחר מכן התחלנו בסדר וניקיון של הגג וחדר המדרגות (היה מלא מה לנקות כי אף אחד לא עשה את זה שנים). פתאום ראינו התעוררות של הדיירים הנוספים בבניין אשר התחילו להוציא מגבים ודליים עם מים וסבון ונהיה שמח. כבר​ אז​ הבנתי שיש מוטיבציה גבוהה לדיירים, ושקורה כאן משהו טוב שאפשר להיאחז בו ולפתח דברים גדולים באמצעותו. היום, הבניין מריח יותר טוב, נקי וכבר אף אחד לא זורק את הזבל שלו במסדרון.”

    מחזון למציאות: פרויקט חקלאות עירונית על גג רב תרבותי קורם עור וגידים

    מעבר לעובדה שמדובר על קונספט מקסים, המיזם האזרחי הזה הוא הוכחה לכך שיוזמה בעלת חזון אמיתי יכולה לרקום עור וגידים ולהפוך למציאות די מהר, גם בלי מימון של מועצות או עיריות. במקרה הזה למשל, את הכסף למיזם האזרחי המקסים תרם יוסי רייך, ​יזם, אמן ומאמין גדול בחקלאות עירונית, והוא משמש לרכישת מערכות גידול הידרופוניות, ציוד עזר ושתילים בעוד העבודה עצמה נעשית על ידי דיירים ומתנדבים שהתגייסו לתמוך, לסייע ולהשפיע.

    חקלאות אורבנית
    הדיירים, המתנדבים והמערכת ההידרופונית מסוג NFT
    חקלאות אורבנית
    פרוייקט בהתהוות: מתנדבים ודיירים בעשייה משותפת

    מרגע תחילת הפרוייקט, התקיימו על גינת הגג סדנאות והדרכות על גידול הידרופוני וחקלאות עירונית לדיירי הבניין, תושבי השכונה ואף למתעניינים חיצוניים; מערכת הידרופונית בשיטת הזרם הדק (NFT) שעובדת על פאנל סולארי שנתרם על ידי ירוק בעיר, ומגדלת 38 צמחים הותקנה ונשתלה; נבנתה מערכת DWC חדשה בשיטת DIY יחד עם דיירי הבניין בבריכת בטון עם רפסודות צפות, וכגראנד פינאלה הותקן גם מגדל הידרופוני אנכי בשיטת הצפה וריקון המגדל 44 צמחים. סה”כ הדיירים מגדלים מעל ל-130 צמחים בשיטות גידול הידרפוניות מתקדמות.

    בודקים את רמת החומציות
    בודקים את הPH במערכת הידרופונית שנבנתה מבריכת בטון ורפסודות קלקר צפות.
    על הגג בנווה שאנן
    שותלים במגדל הידרופוני אנכי 44 צמחי תבלין וירוקים

    “בהמשך המפגשים ראינו שהדיירים מתחילים לתקשר איתנו ואחד עם השני. גם ראינו שהם הקשיבו מאוד בסדנאות וזכרו הרבה מאוד פרטים. מעבר לכך, שמנו לב שאכפת להם מאוד מהפרויקט.” לביא שיתף. “​למשל, ​באמצע השבוע הגעתי לגג על אף שלא קבענו להיפגש משום שהייתה סופה שאיימה על השתילים והיה צריך למצוא פתרון יצירתי. כשהדיירים פגשו אותי שם הם באופן טבעי באו ועזרו לחשוב ולעזור לקשור את השתילים למערכות כדי שלא יעופו.”