33.4 C
Rehovot
שבת, ספטמבר 5, 2020
More
    בית תגיות מדריך גידול הידרו

    תגית: מדריך גידול הידרו

    גידול הידרופוני בטוח: סוגי פלסטיק בהידרופוניקה והשפעתם על הבריאות שלנו

    השימוש בפלסטיק בהידרופוניקה שכיח למדי, אך ישנה שאלה מהותית שתלויה באויר וטרם קיבלה התייחסות ממשית – האם כל הפלסטיקים בטוחים לשימוש? האם חשיפה ממושכת לשמש לא תגרום לפליטת חומרים רעילים למים? והאם החומרים הללו לא מגיעים לירקות שאנו אוכלים בסופו של דבר? תשובות והבהרות בכתבה.

    החומר הנפוץ ביותר בעל השימוש הרחב ביותר בגידולים הידרופונים הוא הפלסטיק. רובן המוחלט של המערכות ההידרופוניות עשויות מפלסטיק, רבים מהמגדלים משתמשים בצינורות פלסטיק במערכות שבנו בעצמם – אך עניין בטיחות השימוש בפלסטיק, שעלול להכיל כימיקאלים מזיקים והשפעתו על הבריאות שלנו, טרם עלה וקיבל התייחסות רצינית, עד עכשיו.

    ב1988 נוצרה שיטת מספור על ידי איגוד סחר הפלסטיק האמריקאי אשר פירקה וחילקה את סוגי הפלסטיק באופן שיאפשר לייעל את היצור, המיחזור והסחר בפלסטיק. שיטת המספור הזו הפכה לשפה משותפת בינלאומית והיא מיוצגת על ידי משולש המורכב משלושה חצים עם מספר בתוכו.

    מספור סוגי הפלסטיקים

    1. פוליאתילן פרלטאלט – PET (PETE), polyethylene terephthalate
    2. פוליאתילן בצפיפות גבוהה – HDPE, high-density polyethylene
    3. פוליויניל כלוריד – PVC, polyvinyl chloride
    4. פוליאתילן בצפיפות נמוכה – LDPE, low-density polyethylene
    5. פוליפרופילן – PP, polypropylene
    6. פוליסטירן – PS, polystyrene
    7. תערובות פלסטיק מסוגים שונים

    בנוסף לסוגי הפלסטיק, יתכן שיתווספו אליהם מייצבי (או בולעי) קרינה, גם עליהם נרחיב בהמשך.

    1. פוליאתילן פרלטאלט – PET (PETE), polyethylene terephthalate

    נמצא בשימוש להכנת בקבוקי משקאות קלים, מים, קטשופ, רטבים לסלט, חמאת בוטנים, ריבות וחמוצים.
    מה שטוב בו הוא שלא ידוע לנו על התמוססות של כימיקאלים שחשודים כמסרטנים או משבשים הורמונאליים, אך למרות זאת, בחשיפה ארוכה לשמש הוא עלול לפלוט חומר בשם אנטימון אשר מזיק לבריאות.

    השורה התחתונה: טוב לשימוש, אך לא בחשיפה ארוכה לשמש.

    2. פוליאתילן בצפיפות גבוהה – HDPE, high-density polyethylene

    הפלסטיק הזה בטוח יחסית לשימוש ומייצרים ממנו אריזות חלב, מים, מיצים ושקיות זבל וסופר. את הפלסטיק הזה נפגוש בגידול הידרופוני (או לא) בעיקר כחביות הכחולות המשמשות להובלת נוזלים.

    פוליאתילן בצפיפות גבוהה הוא הפלסטיק ממנו מכינים את מרבית מיכלי הגידול בדרג מזון, אך יחד עם זאת, לא כולם מתוקננים לדרג מזון. על מנת להיות בטוחים ניתן לחפש על גבי הפלסטיק את סימון ת”י או של ה USDA/FDA/NSF.
    פלסטיקים מסוג 2 שאינם בדרג מזון ייוצרו עם חומר שעלול להיות רעיל ומסוכן לבריאות שתפקידו לסייע בשחרור מהיר של הפלסטיק מהתבנית בה הוא מיוצר ובכך להגביר משמעותית את קצב הייצור.

    השורה התחתונה: טוב לשימוש בהידרופוניקה כשהוא מיוצר בדרג מזון.

    3. פוליויניל כלוריד – PVC, polyvinyl chloride

    הוא אחד הפלסטיקים השנואים בחברות המחזור משום שקשה למחזר אותו אך הוא מבוקש ביותר בשל תכונותיו הנחשקות – חסינות לאש ולמים. בתעשיית המזון הPVC נמצא בשימוש בעטיפות של בשר, גבינות ומוצרים אחרים.

    על מנת לרכך את הפוליויניל כלוריד, ייצרנים מוסיפים רכיבים ‘פלסטיים’ אשר מונעים מהמולקולות של החומר להתקרב האחת לשניה ובכך שומרים על גמישותו. אותם חומרים פלסטיים עלולים להיפלט מהפלסטיק אל המים בשימוש ממושך ומהווים סכנה לבריאותנו אף כשהם רק באים במגע עם מזון. בנוסף, לפי איגוד המזון הלאומי של ארה”ב, di-2-ethylhexyl phthalate (DEHP), אשר נמצא פעמים רבות בPVC נחשד כגורם מסרטן.

    כמו כן הPVC מכיל ביספנול A (הוא הBPA המפורסם) אשר לו סכנות בריאותיות הקשורות לשיבוש המערכת ההורמונאלית אצל תינוקות, פגיעה בפוריות אצל נשים, השמנת יתר וגרימת הפרעות בגדילה.

    צינורות הPVC אשר נמצאים בשימוש שוטף לצרכי אינסטלציה ובמערכות הביוב עשו הסבה לאחרונה גם לעולם ההידרופוניקה והאקוופוניקה ועלולים לפלוט כימיקאלים ככל שעובר הזמן ובחשיפה לשמש ומומלץ שלא לעשות בהם שימוש.

    השורה התחתונה: רע לבריאות ורע לסביבה.

    UPVC – צינורות המתאימים לשימוש לגידול הידרופוני

    כיום ישנם בשוק צינורות UPVC או PVC-U לבנים או כתומים, כאשר הU מייצגת את ה- Unplasticied ומשמעותה שלא הוספו חומרים פלסטיים מסוכנים. בנוסף, צינורות UPVC אינם מכילים BPA והם בטוחים הרבה יותר לשימוש בגידולים הידרופונים.

    מעוניינים לרכוש צינורות UPVC? צרו איתנו קשר.

    4. פוליאתילן בצפיפות נמוכה – LDPE, low-density polyethylene

    מסוג פלסטיק זה מכינים בתעשיית המזון בעיקר שקיות מזון קפוא ובקבוקים לחיצים.
    יחסית לPVC הפלסטיק הזה ‘בסדר’, שכן לא ידוע על פליטת כימיקאלים אשר גורמים לסרטן או שיבוש הורמונאלי, אך מצד שני הוא לא ממוחזר כמו פלסטיק מס’ 1 ו-2 ועל כן מזיק לסביבה הרבה יותר.

    שורה תחתונה: בסדר לבריאות, לא בסדר לסביבה.

    5. פוליפרופילן – PP, polypropylene

    מהפוליפרופילן מייצרים חלק מבקבוקי הקטשופ, מיכלי היוגורט והמרגרינה, והוא רווח בייצור קופסאות אחסון המזון. הוא נחשב לבטוח לבריאות ואין מידע על פליטת כימיקאלים שחשודים כמסרטנים או משבשי הורמונים.

    פוליפרופילן מתפרק בחשיפה לחום ולקרינה אולטרה סגולה המצויה באור השמש. בתהליך זה נוצר רדיקל חופשי אשר מגיב עם חמצן ונוצר אלדהיד וחומצה קרבוקסילית. הבלאי נראה כרשת של סדקים דקים המעמיקים עם זמן החשיפה לקרינה. לכן נדרשים תוספים בולעי קרינת UV לחפצים מפוליפרופילן המיועדים לשימוש תחת כיפת השמיים.

    השורה התחתונה: יחסית בטוח לשימוש, אך רצוי לבדוק אם אכן מחוזק עם בולעי קרינת UV ובעל דרג מזון.

    6. פוליסטירן – PS, polystyrene

    מהפוליסטירן מייצרים בעיקר מוצרי קלקר, כמו זה הנמצא בשימוש ברפסודות הצפות המוכרות לנו מעולם ההידרופוניקה.
    הוא נחשב לפלסטיק מזיק יחסית שכן הוא גם קשה מאוד למיחזור וגם מפריש סטירין שחשוד כחומר מסרטן. יחד עם זאת, מחקר העלה כי שחרור הסטירין מהקלקר למזון קשור למגע שלו עם שומן, כך שביישום ההידרופוני זו אינה סכנה ממשית. הסכנה באה לידי ביטוי דווקא באקוופוניקה, כאשר תחזוקה לקויה, חוסר בסירקולציה מספקת של המים, דגים מתים שמתחילים להרקב ושאריות אוכל דגים, עלולים ליצור סביבה שומנית שכפי שהוזכר, טומנת בחובה את הסיכון להפרשת הסיטרין מהקלקר.

    השורה התחתונה: בנזן (חומר המשמש לייצור הפלסטיק) הוא קרצינוגן אנושי ידוע (מסרטן). בוטאדין וסטירין (אבני היסוד של הפלסטיק) נחשדים כחומרים מסרטנים, ייצורו דורש אנרגיה רבה וקשה מאוד למחזר אותו, אך יחד עם זאת, בהידרופוניקה, שם הוא משמש כרפסודה צפה, לא נראה סיכון ממשי.

    7. תערובות פלסטיק מסוגים שונים

    כולל את כל יתר החומרים, החל מפלסטיקים 1-6 מעורבבים יחדיו, דרך חומרים ידידותיים לסביבה ועד לפלסטיקים מזיקים הכוללים את הבינספנול A.

    שורה תחתונה: כשהפלסטיק מסומן במס’ 7 לא ידוע האם הוא מסוכן או לא וצריך לקחת בחשבון שפעמים רבות הוא אינו בטוח לשימוש בהידרופוניקה ועל כן מומלץ להמנע משימוש בו בכדי שלא לבוא במגע עם BPA, חומרים מסרטנים או משבשים הורמונלים אחרים.

    מייצבי UV הידועים גם כבולעי UV

    בולעי קרינה אולטרה סגולה (UV) מונעים את שחיקתו ארוכת הטווח של פלסטיק הנחשף לשמש. ישנם סוגים שונים של בולעים שתלויים במטרתם, בדר”כ בולעי הUV סופגים את הקרינה ובכך מגנים על הפלסטיק בו הם מוטבעים.

    סרטון ישראלי המסכם את כל סוגי הפלסטיק על סכנותיהם ויתרונם

    האם הצמחים סופגים את החומרים המסוכנים שנפלטים על ידי פלסטיקים שאינם בדרג מזון?

    לאחר שהפרדנו והבנו אילו מהפלסטיקים פולטים חומרים מזיקים ואילו לא, השאלה הבאה המתבקשת על ידי המגדל ההידרופוני היא: האם הצמח ‘לוקח’ את אותם החומרים וניזון מהם, או שמא הוא יודע לסנן ולהפריד בין ‘מזון’ לבין ‘פסולת’.

    ובכן, התשובה לשאלה הזו נוגעת ביכולתו של הצמח ל’ספוג’ חומרים רעילים באופן כללי ואת החומרים הרעילים שנפלטים על ידי פלסטיקים שאינם מדרג מזון בפרט.

    הצמחים שואבים מהמים את כל החומרים המומסים בהם, בין אם מינרלים, מיקרו אלמנטים, מתכות כבדות או רעלנים. בנוסף הם מסוגלים אף לספוג חומרים מסוגים שונים דרך האויר ומחקר של נאס”א מצא שהם משמשים כפילטר ל85% מהמזהמים הנמצאים באויר שכוללים גם בין היתר בנזן ופחמן חד חמצני.
    יכולת הספיגה של הצמחים את החומרים הללו מותנית בגודל המולקולות של החומר המומס במים וישנם מקרים מצערים ומחקרים המצביעים על כך שללא ספק, צמחים אינם בוררים בין מקור הזנה ‘טוב’ ל’רע’.

    כך למשל עיירה קטנה ופסטורלית בדרום איטליה שמונה 39,000 בני אדם וילד עם סרטן לא נראה בה לפני, עכשיו חווה תקופה טראומטית וקשה ביותר כשילדים, נשים ומבוגרים חולים בשלל מחלות סופניות שלא נרצה לצער אתכם עם תיאורים אודותן, לאחר שהמאפיה פיזרה פסולת פלסטיק וכימיקאלים על אדמה חקלאית סמוכה.

    בנוסף, במחקר שנערך במימון הקרן הלאומית למדעי הטבע של סין, מדענים באוניברסיטה החקלאית נאנג’ינג בדקו את פיזור המזהמים בשורשי עשב דגני מסוג זון משכר. מחקרים קודמים הראו כי פטריה מזהמת אשר נקשרה לשורשי הצמח הייתה אחראית על ספיגתם של חומרים רעילים על ידו, כאשר המחקר הפעם התמקד ברמה התת-תאית, על פעולותיו ופיזורם של הרעלנים בצמח כשהפטריה נמצאת בשורשיו. התוצאות הראו כי אכן הצמח ספג ופיזר את הרעלנים (acenaphthene) בין תאיו. עובדה זו מצביעה על כך שהצמח לא בהכרח מפרק ונפטר מהרעלן אלא יכול גם פשוט לפזרו בין תאי הצמח ובכך להפוך אותו לזמין לצריכה על ידי מי שניזון ממנו.

    בנוגע לחלקה השני של השאלה – האם הצמח יקלוט את החומרים המזיקים הספציפיים הנפלטים על ידי פלסטיקים שאינם דרג מזון, נכון לעכשיו אין מחקר נקודתי שנעשה על החומרים הללו, אך ההיגיון אומר שהצמח יקלוט כל מולקולה קטנה ונוחה מספיק.

    המקרים והמחקר שהזכרנו לעיל הם רק עדויות בודדות לכך שהצמח לא באמת בורר מה נמצא בתמיסה ממנה הוא ניזון (הדבר נכון גם לגידול באדמה) ולכן תפקידנו כמגדלים לוודא שהתמיסה מכילה רק את החומרים אותם אנו רוצים להעניק לו. על כן, השימוש בפלסטיקים בגידול הידרופוני צריך להיות מושכל וחכם ויש לבדוק לפני השימוש בפלסטיק מסויים, האם הוא יפלוט לאורך זמן ובחשיפה לשמש חומרים שיסכנו את הבריאות של צרכני הירקות שיגדלו בו.

    לסיכום, סוגי הפלסטיק הבטוחים ביותר לשימוש בהידרופוניקה הם סוג 2, 5 וUPVC. השתדלו להקפיד על כך ולדרוש לראות תקני מזון היכן שיש ספק באשר לבטיחות השימוש לבריאות.

    מדריך דישון הידרופוני ואיזון חומציות במערכות הידרו | EC, PH, TDS ותחזוקה שוטפת

    הבנת אופן הדישון ואיזון החומציות במערכות הידרופוניות הכרחית להזנה אפוטימלית של הצמחים ועליה להיות מוכרת על ידי המגדל בכדי לאפשר הצלחה בגידול. מהי מוליכות חשמלית? מדוע חשובה רמת החומציות? מה התחזוקה השוטפת וסדר הפעולות לדישון ואיזון חומציות? קיראו את המדריך והתחילו לגדל הידרופוני כמו מקצוענים!

    המונח ‘הידרופוניקה’ נגזר מצמד המילים היווניות ‘הידרו’ ו’פונוס’ שמשמעותם היא ‘עבודת מים’. הידרופוניקה היא למעשה שיטת גידול בה צמחים גדלים ללא אדמה המספקת את תזונתם וזקוקים להזנה ממקור חיצוני לשם צמיחתם, אשר מסופקת באמצעות תמיסה תזונתית המומסת במים.

    בהידרופוניקה שורשי הצמחים עשויים להמצא בתוך מצע גידול אינרטי נטול כל ערך תזונתי כמו הידרוטון, פרלייט, ורמקוליט, צמר סלעים, סיבי קוקוס ועוד, לגדול לתוך מים כמו בשיטת DWC או תלויים באויר ללא כל מצע לאחוז כמו באיירופוניקה. עובדת המצאות או אי המצאות מצע הגידול תלוי בשיטת הגידול ההידרופונית הנבחרת.

    דישון הידרופוני

    כיצד לבחור צמחים לגידול במערכת הידרופוניתבכל גידול שהוא, דישון והזנת הצמח הוא צעד חשוב והכרחי לצמיחה והתפתחות תקינה, בהידרופוניקה, ניהול הזנת הצמח חשובה אף יותר בשל העובדה שללא הזנה זו הצמח עלול שלא לקבל כלל המינרלים והמיקרו אלמנטים להם הוא זקוק אשר העדרם יפגע בשלבי התפתחותו.

    דישון הידרופוני סטנדרטי נעשה בדר”כ באמצעות דשנים ייעודיים להידרופוניקה אשר התכונה הבולטת ביותר שלהם היא היותם מסיסים במים ומורכבים מנוסחה שמשלבת את המינרלים והמיקרו אלמנטים להם זקוק הצמח בשלבי הגדילה השונים.

    הפתרון התזונתי הפשוט והבסיסי ביותר הוא דשן הידרופוני משולב שמכיל את כל אותם מינרלים ומיקרו אלמנטים בבקבוק אחד, הוא מתאים בעיקר למגדלים ביתיים שמבקשים לגדל ירוקים, ירקות, תבלינים וצמחי נוי לצריכתם האישית. למעוניינים להעמיק ולהעניק לצמח את צרכיו התזונתיים לכל שלב ישנם דשנים הידרופונים המחולקים לפי שלבי צמיחה. למגדלים מקצוענים שמבקשים לספק את המינרלים והמיקרו אלמנטים במנות מדודות בכל השקייה ישנה אפשרות למהול אותם בנפרד בתמיסת ההזנה.

    ריכוז המלחים במים (Total dissolved salts – TDS) או מוליכות חשמלית (EC), רמת חומציות (PH) ומינון ריכוז המינרלים הם פרמטרים חשובים שיש להכיר לדישון הידרופוני מוצלח ואנו נסקור ונסביר את כולם על מנת שתוכל לצאת לדרך ההידרופונית שלך עם הבנה בהירה בנוגע לפעולות שצריכות להתבצע על ידך.

    הכר את המים שלך

    הצעד הראשון ביותר בדישון המערכת ההידרופונית שלך הוא להכיר את המים בהם תשתמש. הכרת המים תעשה על ידי מדידת הערכים הראשוניים שלהם – באמצעות מד חומציות (PH) ומד מוליכות חשמלית (EC) בדוק את הנתונים ההתחלתיים של המים בהם תשתמש.

    מים באופן טבעי מכילים מלחים כמו נתרן, סידן, מגנזיום ביקרבונט, כלורידים וסולפטים במינונים שאינם ידועים לנו. נוכחות מלחים אלה משפיעים על המוליכות החשמלית הראשונית של המים ועל החומציות או הבסיסיות שלהם ועדיף שיהיו נוכחים במינימום האפשרי על מנת לאפשר הזנה מדוייקת הידועה מראש באמצעות דשנים.
    מים באיכות נמוכה מאוד יכולים לגרום לרעילות תזונתית או בעיות חוסרים מיד בתחילת הגידול או מאוחר יותר.
    אם במדידת המים הראשונית רמת EC גבוהה מ600-700 (0.6-0.7) מומלץ להשתמש בפילטר שידלל את נוכחותם של מלחים בלתי רצויים ויאפשר שליטה מקסימאלית בהזנת הצמח.

    לרוב, רמת החומציות (PH) של מי הברז היא דווקא בסיסית יחסית וגבוהה מ-7 וזאת משום שרמת חומציות זו נכונה יותר לצריכת בני האדם. כפי שנסביר בהמשך, הבסיסיות הזו פחות מתאימה לצמחים ומגבילה את יכולתם לקבל את כל המינרלים להם הם זקוקים ולכן יהיה עלינו לאזן את החומציות לרמה המומלצת שתאפשר תזונה מיטבית.

    סך ריכוז מלחים (Total Dissolved Salts – TDS) ומוליכות החשמלית (Electrical Conductivity – EC)

    דישון הידרופוני - מוליכות חשמלית
    התמונה צולמה בירוק בעיר

    החומרים המזינים מונגשים לצמחים במים בצורה של מלחים וכאשר אלה מתמוססים הם נשברים ליונים בעלי מטען חשמלי. לדוגמא NaCl, שהוא נתרן כלורי או כפי שהוא מוכר לנו יותר, מלח בישול, מתפרק במים ליונים של Na – נתרן + Cl – כלור, אשר מוליכים חשמל הודות ליונים החיוביים והשליליים שלהם. בשל כך, כאשר אנו מוסיפים מלחים אשר מתמוססים ליונים בעלי מטענים חשמליים המוליכות החשמלית במים (Electrical Conductiviy – EC) עולה וזה המדד באמצעותו אנו מודדים את ריכוז המלחים במים.

    על מנת לעקוב אחר מדד המוליכות החשמלית על המגדל ההידרופוני להעזר במד מוליכות חשמלית (מד EC) אשר יצביע באופן דיגיטאלי על רמת המוליכות החשמלית ובכך יעיד על ריכוז המלחים המומסים במים.

    אם כך, מוליכות חשמלית (Electrical Conductivity – EC) מודדת את יכולתו של חומר להוליך מטען חשמלי בעוד מוליכותה של התמיסה התזונתית כולה מקושרת ישירות לכמות המלחים המומסים בה, ככל שיש בה יותר מלחים, כך המוליכות החשמלית גבוהה יותר.

    שימו לב, רמות גבוהות מדי של חומרים מזינים במים עלולים לגרום לשוק אוסמוטי אשר משפיע על העברת חומצות האמינו ושחרור החלבון ברקמה הצמחית, רעילות יונית או חוסר איזון תזונתי, בעוד רמות נמוכות מדי של אותם חומרים מזינים ילוו את הגידול בחוסרים תזונתיים בעלי תופעות לוואי שיפגמו בהתפתחות הצמח. בגידול הידרופוני ללא אדמה ריכוז המלחים במים הוא הנתון החשוב ביותר וחשוב להכיר את צרכיו של הצמח (טבלה עם צרכי צמחי מזון רבים בהמשך המאמר).

    המינוחים בהם אתם עשויים להתקל בעת הגידול יהיו mS/cm אשר מתייחס לקריאת המוליכות החשמלית לסנטימטר (milisemen per centimeter) או μs/cm אשר ניתן להכפיל פי 1,000 על מנת להמיר לmS/cm.

    מהו ה-PH (רמת חומציות)?

    מה זה PH בגידול הידרוPH הוא מדד אשר מצביע על כמה חומצית או בסיסית תמיסת ההזנה בזמן הבדיקה. הטווח נע בין 0 ל-14, כאשר 7 נחשב לנטרלי. הPH של התמיסה התזונתית (מים + דשן) משפיע על זמינות החומרים המזינים כך שחשוב לשמור עליו בטווח המומלץ לגידול הידרופוני אשר נע בין 5.5-6.5. חריגה מהטווח עלולה להגביל את המינרלים הזמינים עבור הצמחים וליצור חוסרים תזונתיים.

    על איזון החומציות להתבצע לאחר מהילת הדשן במים בשל היותו של הדשן בעל חומציות גבוהה בעוד המים בעלי בסיסיות גבוהה ושניהם משפיעים האחד על השני. על סדר הפעולות בדישון ואיזון החומציות נרחיב בהמשך המאמר.

    מדדים מומלצים לגידול הידרופוני – EC ו PH

    בבואך לדשן את הגידול ההידרופוני שלך עליך להתייחס לצרכיו התזונתיים של הצמח ולהעניק לו את המוליכות החשמלית במידת החומציות המומלצת עבורו. כמובן שבגידול ביתי אשר מבקש לגדל מס’ סוגי צמחים במערכת אחת אין אפשרות לדייק ולקלוע לצורך הספציפי של כל הצמחים ולכן ניקח ממוצע אשר יספק את מרביתם ויאפשר להם התפתחות תקינה.

    רצוי, לפני בחירת השתילים, לקרוא את המדריך אשר יסייע להחליט אילו צמחים מומלץ לשתול יחד באותה מערכת הידרופונית שמזינה את כל הצמחים מאותו מאגר מים.

    צמחיםpHECPPM
    ארטישוק6.5-7.50.8-1.8560-1260
    אספרגוס6.0-6.81.4-1.8980-1260
    שעועית6.0-6.52-41400-2800
    סלק אדום6.0-6.50.8-51260-3500
    ברוקולי6.0-6.52.8-3.51960-2450
    כרוב ניצנים6.5-7.52.5-3.01750-2100
    כרוב6.5-7.02.5-3.01750-2100
    גמבה6.0-6.51.8-2.21260-1540
    גזר6.31.6-2.01120-1400
    כרובית6.0-7.00.5-2.01050-1400
    סלרי6.51.8- 2.41260-1680
    כרוב ירוק6.5-7.5 2.5-3
    מלפפון5.8-6.01.7-2.51190-1750
    חציל5.5-6.52.5-3.51750-2450
    חסת אנדיב5.52.0-2.41400-1680
    דגנים61.8-2.01260-1400
    שום61.4-1.8980-1260
    כרישה6.5-7.01.4-1.8980-1260
    חסה5.5-6.50.8-1.2560-840
    קישוא61.8-2.41260-1680
    במיה6.52.0-2.41400-1680
    בצלים6.0-6.71.4-1.8980-1260
    פאק צ’וי71.5-2.01050-1400
    גזר לבן61.4-1.8980-1260
    אפונה6.0-7.00.8-1.8980-1260
    פלפל5.8-6.32.0-3.01400-2100
    פלפלים חריפים6.0-6.53.0-3.52100-2450
    תפוח אדמה5.0-6.02.0-2.51400-1750
    דלעת5.5-7.51.8-2.41260-1680
    צנון6.0-7.01.6-2.2840-1540
    תרד5.5-6.61.8-2.31260-1610
    סלק עלים6.0-7.01.8-2.31260-1610
    תירס61.6-2.4840-1680
    בטטה5.5-6.02.0-2.51400-1750
    עגבניה5.5-6.52.0-5.01400-3500
    לפת6.0-6.51.8-2.41260-1680
    זוקיני61.8-2.41260-1680

    שלבי דישון מערכת הידרופונית – איזון מוליכות חשמלית

    1. מלאו את מאגר המים הראשי במי ברז או במים מסוננים והוסיפו דשן לפי הוראות היצרן ובהתאם לסוג הצמח אותו מגדלים.
    2. במידה ומד המוליכות החשמלית חדש ואינו מגיע מכוייל השתמשו בנוזל כיול בעל מוליכות חשמלית ידועה והגדירו את נקודה זו. ישנם מדי EC אשר מגיעים מכויילים מראש, כמו המד שנמכר אצלנו ועבורם אין צורך בשלב זה.
    3. ערבבו את הדשן במאגר המים היטב כך שיתמוסס באופן אחיד והניחו למים להתייצב למשך שתי דקות.
    4. בידקו את רמת המוליכות החשמלית, במידה והיא גבוהה מהרצוי ניתן לדלל את התמיסה על ידי מים נקיים, במידה והיא נמוכה מהרמה הרצויה הוסיפו עוד דשן.
    5. הגעתם לרמת המוליכות הרצויה? שיטפו את האלקטרודה תחת מי ברז, יבשו אותה ואחסנו את המד במקום מוצל ויבש.

    בדיקת רמת חומציות (PH) במערכת הידרופונית

    בדיקת רמת החומציות של המים מתבצעת עם מדים ייעודים אשר יכולים להגיע בצורה של מד PH דיגיטלי, מד נוזלי או ניירות לקמוס. האופציה הראשונה של מד דיגיטאלי היא הקלה והמדוייקת ביותר אך חסרונותיה באים לידי ביטוי ברגישות גבוהה של האלקטרודה אשר מביאה פעמים רבות להריסתה בתחזוקה לא נכונה ועלות גבוהה יחסית. במידה ובחרתם במד PH דיגיטלי, כיילו אותו לפני השימוש באמצעות נוזלי כיול 4 ו-7 טרם השימוש.

    האופציה השניה של מד חומציות נוזלי אמנם לוקחת מעט יותר זמן, נעשית באופן ידנית ואינה מדוייקת כמו המד הדיגיטאלי אך היא אלטרנטיבה זולה, זמינה וטובה מספיק. עם המד הנוזלי ניקח דגימה מהמים ונטפטף לתוכם טיפה או שניים של נוזל הבדיקה ונשווה את צבעם של המים לסרגל החומציות שעל בקבוק נוזל הבדיקה. לפי הצבע נדע מה רמת החומציות של המים.

    האופציה השלישית של נייר לקמוס היא האפשרות המוכרת לנו מבדיקות השתן והרוק והיא עושה שימוש לרוב בנייר צהבהב אשר משנה את צבעו במגע עם המים ובהשוואה עם סרגל הצבעים על גבי האריזה נוכל לדעת מה טווח החומציות. החסרון של הנייר הוא צבעו הצהוב הראשוני אשר עלול לבלבל מעט בשפיטת התוצאות.

    שלבי איזון PH במערכת הידרופונית

    1. איזון רמת החומציות במאגר המים של המערכת ההידרופונית שלך צריך להתבצע לאחר איזון רמת המוליכות אשר הוסבר בשלב הקודם.
    2. בצעו את בדיקת החומציות באמצעות המד הנמצא ברשותכם, בין אם דיגיטלי, נוזלי או נייר לקמוס.
    3. במידה ורמת החומציות גבוהה, כלומר תוצאות הבדיקה נמוכות מ-5, השתמשו בתמיסת PH UP או אשלגן הידרוקסידי על מנת להעלות את הקריאה. השתמשו בתמיסות הבסיסיות הללו בזהירות רבה שכן הן מרוכזות מאוד ומצריכות מ”ל בודדים. לאחר שהוספתם מס’ טיפות, ערבבו את המים, תנו להם דקה לנוח ומידדו שוב את רמת החומציות. במידה ויש צורך להעלות עוד את הקריאה חיזרו על הפעולה.
    4. במידה ורמת הבסיסיות גבוהה, כלומר תוצאות הבדיקה גבוהות מ6.5, השתמשו בPH DOWN או בחומצה זרחתית על מנת להוריד את הקריאה. גם הפעם מדובר על חומצה בריכוז גבוה מאוד אשר מצריכה כמות מועטה מאוד על ליטרים רבים של מים. מיזגו בעדינות מעט מהחומצה למאגר המים, ערבבו, תנו למים לנוח דקה ובידקו שוב את רמת החומציות. במידה ויש צורך חיזרו שוב על הפעולה.
    5. כאשר רמת החומציות הגיעה למידה הרצויה אחסנו את מד החומציות במקום קריר ויבש. במידה והשתמשתם במד דיגיטאלי נקו בעדינות את האלקטרודה ואחסנו אותו בנוזל ניקוי מתאים.

    מתי לאזן מוליכות חשמלית (EC) וחומציות (PH)?

    ברמת הגידול הביתי החובבני איזון המוליכות החשמלית יכול להתבצע בכל פעם שנבצע מילוי של מאגר המים. מילוי מאגר המים נדרש כאשר רמת המים יורדת לגובה אשר מסכן את פעילות משאבת המים ועלול לשרוף אותה. במילים אחרות, כאשר המים מגיעים לגובה של מס’ ס”מ מעל לגובה משאבת המים – זה הזמן למלא מים ובאותה הזדמנות זה גם הזמן לאזן את המוליכות החשמלית ובהמשך גם את החומציות.

    בנוגע לרמת החומציות, ברמה הביתית קריטיות האיזון פוחתת ואם תטוסו לחופשה של שבועיים הצמחים לא ימותו בגלל שלא איזנתם להם את החומציות, עבור מגדלים מקצועיים שעושים זאת לפרנסתם מחסור באיזון חומציות אפילו ברמה היומיומית, עלול לפגוע ביבול.
    ההמלצה עבור המגדל הביתי היא לבדוק ולאזן את החומציות לפחות אחת לשבוע, ללא תלות במילוי המים ואיזון המוליכות החשמלית וזאת בשל העובדה ששינויי טמפרטורה, הרכב המינרלים במים, תקופה הצמיחה ועוד משתנים רבים עלולים להשפיע על רמת החומציות.

    דישון הידרופוני ואיזון חומציות אוטומטי

    תהליך הדישון ואיזון החומציות שפורט לעיל מתייחס למערכות הידרופוניות ככלל, אך אינו הכרחי במציאות של שנת 2017. כיום ישנן מערכות ניטור, בקרה ושליטה אשר מאפשרות מעקב ואיזון שוטף באופן אוטומטי של המוליכות החשמלית והחומציות במאגר המים וחוסכות מהמגדל את הזמן וההתעסקות הכרוכים בתהליך הגידול.

    מערכות אלה דואגות לכך שמאגר המים יהיה מאוזן בכל רגע נתון לתנאי המוליכות והחומציות האופטימליים אשר הוגדרו על ידך בהתאם לסוג הגידול. ניתן לפנות אלינו על מנת לקבל פרטים בנוגע למערכות אוטומטיות שכאלה.

    שאלות בנוגע לדישון הידרופוני ואיזון חומציות ניתן לכתוב בתגובות ואנו נשתדל לענות בהקדם!

    רוצה ללמוד עוד על גידול הידרופוני? קטגוריית ‘הידרופוניקה’ באתרנו מלאה במדריכים מקצועיים, מדריכי עשה זאת בעצמך וסקירות מעניינות שיוכלו להעשיר את הידע המקצועי והכללי שלך בתחום.
    במידה והינך מתעניין בכניסה לתחום ההידרופוני, ניתן להתייעץ איתנו בטלפון 08-9174719, להרשם לסדנאות מקצועיות, לכתוב לנו למייל – [email protected] או לפנות באמצעות טופס יצירת הקשר. נשמח לסייע!

    גידול הידרו Indoor בשליטה מוחלטת מרחוק דרך המחשב שלך

    גידול הידרו INDOOR הוא מורכב ודורש תחזוקה גבוהה, אך האם זה הכרחי? עם מערכות חשמליות מובנות, פרמטרים ידועים מראש וריכוז כל האלמנטים הללו יחד בחדר או אוהל גידול אחד, ישנה אפשרות ליצור בקרה ושליטה מוחלטת מרחוק על כלל היחידות המשתתפות בגידול, אשר תמנע את הצורך בתחזוקה השוטפת הידנית אשר מעיקה ומקשה על המגדלים. העתיד כבר לגמרי כאן!

    למי שעדיין לא לגמרי מבין את ההבדל, גידול הידרו INDOOR לעומת גידול הידרופוני רגיל, מתמקד בגידול בתוך מבנה, בניתוק מוחלט מתנאי האקלים והסביבה החיצונית, תוך מתן תנאים אידאליים לצמח אותו מגדלים על ידי תאורה מתאימה לגידול צמחים בשעות המדוייקות הנחוצות לו, איוורור חלל הגידול, מתן לחות בכמות מספקת, סינון האויר על ידי מערכות סינון פחמיות, החדרת פחמן דו חמצני ועוד מערכות אשר יאפשרו את מיקסום התוצרת המופקת מאותו גידול שלא רק שאינו גדל בטבע, אלא גדל בסביבה הופכית באופן קיצוני.

    המגדלים אשר מעבירים את גידוליהם מהחוץ אל הפנים עושים זאת משתי סיבות מרכזיות: 1. הם מעוניינים לגדל צמחים בשליטה מוחלטת ללא תלות במזג האויר ותוך השפעה מינימאלית ממזיקים. 2. הלגיטימיות החוקית של הצמח אינה מאפשרת את גידולו בחוץ בביטחון. לרוב, גידול הידרו INDOOR מתייחס לגידול צמח הקנביס, או בשם הרחוב שלו – מריחואנה.

    גידול הידרו בשליטה ובקרה מוחלטת מרחוק

    כחלק מהמחקר המתמשך שלנו אחר טכנולוגיות הגידול המתקדמות ביותר בעולם והבאתן לישראל, הגענו לאחרונה למוצר שנראה שמגדלי הINDOOR חלמו וציפו לו והוא נקרא – OPEN GROW.

    ה’אופן גרו’ מעניק למגדלי ההידרו שליטה מוחלטת על הגידול שלהם – היישר ממסך המחשב! השליטה הזו כוללת מילוי אוטומטי של המים, דישון אוטומטי, איזון חומציות אוטומטי, כיול ושליטה בשעות האור והחושך, כיול ושליטה ברמות הלחות והאויר, חיישני תנועה, הצפות ועשן, אשר מתריעים ומפסיקים את פעילויות המערכות הנחוצות לשם שמירת על ביטחון הגידול, בנוסף ניתן בעזרתה לעקוב אחר לחות מצע הגידול ולהעניק רמות השקייה שונות לעציצים שונים.

    כל הפרמטרים הללו ועוד מכויילים בתוכנה אשר מותקנת על מחשבו האישי של המגדל, משודרים ונקלטים, מעבירים דיווחים בזמן אמת ומאפשרים שליטה מוחלטת על הגידול מבלי להיות נוכח בו כלל.

    כחלק מהמחקר שלנו את המוצר קיבלנו אותו להתקנה ישירות מהיצרנים, ואת התרשמותנו הראשונית אנו חולקים בסדרת סרטונים קצרים בהם אנו פותחים את החבילה ומבינים ממה היא מורכבת. בקרוב מאוד נעלה גם את סרטוני ההתקנה וההתנסות שלנו עם מערכת ה’אופן גרו’.

    לפרטים ורכישה התקשרו עכשיו אל 08-9174719 או כיתבו לנו ובקרוב גם לכם תהיה מערכת שליטה ובקרה מרחוק OPEN GROW.

    הטמפ’ במאגר המים מטפסת? 9 טיפים להתמודדות עם החום במערכות הידרופוניות

    מגדלים הידרופונים מתמודדים בקיץ הישראלי עם טמפרטורות כל כך גבוהות עד שהן הופכות מאגרי מים של 35 ליטר לכוס תה חמימה שבמהירות עלולה לסכן את בריאות וחיי הצמחים. כיצד מתמודדים? 8 טיפים שיעזרו לכם להתמודד עם החום שהקיץ הישראלי מבשל לנו.

    הצמחים הגדלים במערכות הידרופוניות סובלים בקיץ ואיתם גם המגדלים. הימים החמים והארוכים מביאים לעלייה משמעותית בטמפרטורות המים, מה שמוביל למחסור בחמצן שעלול לגרום לריקבון שורשים ומותו של הצמח. בהעדר פתרון יעיל במחיר סביר, נאלצים המגדלים ההידרופונים למצוא דרכים יצירתיות לאלתר דרכם בקיץ הישראלי על מנת שיוכלו להנות, למרות הכל, מעגבניה אדמדמה תוצרת בית.

    טמפרטורת המים המומלצת לגידול הידרופוני נעה בין מינימום של 18 מעלות צלזיוס עד למקסימום של 26 מעלות. בטווח הטמפרטורות הזה תנודתיותה של רמת החומציות במים מאוזנת יחסית, נוכחותו של החמצן נשמרת והמינרלים והמיקרו אלמנטים נצרכים על ידי השורשים באופן אידיאלי. במידה והטמפרטורה תרד מתחת למינימום המומלץ הצמחים יגדלו לאט ויפתחו מערכת שורשים דלה, אם יתחממו המים אל מעל למקסימום המומלץ אז יחל תהליך אשר לרוב סופו בריקבון שורשים ומות הצמח.

    מכיוון שאנו לא אוהבים תרחישי אימה בהם הקיץ יחסל לנו את הירקות שכל כך הקפדנו לגדל באביב, אספנו עבורכם 9 עצות יעילות למניעה והתמודדות עם התחממות טמפרטורת המים במאגר המערכת ההידרופונית.

    1.כסה את מאגר המים במבודד

    אמנם ירקות הקיץ אוהבים מאוד שמש ישירה, אך מאגר המים שמזין אותם וצריך לשלוח להם מים קרירים לרוויה – קצת פחות. כדי למנוע שמש ישירה עיטפו את מאגר המים בכיסוי מבודד כמו הצאלון המשמש אותנו לכיסוי שמשת הרכב.

    2. צבע את המאגר בלבן

    הצבע הלבן הוא המועדף מבין כל הצבעים בכל הנוגע לספיגת והחזרת אור. מאגר לבן יעזור לכם לשמור על ממוצע טמפרטורות נמוך יותר במהלך כל השנה. המאגר שלך אינו לבן? צבע אותו!

    3. תן למאגר צל

    אמנם זהו טיפ מובן מאליו, אך אנו חייבים להזכירו משום שהוא מהווה את אחת מפעולות המנע המוצלחות יותר. כפי שציינו, במידה ונצליח למנוע שמש ישירה ממאגר המים, כך נוריד למינימום את כמות החום שהיא מעבירה אל המים המדושנים. במידה ויש באפשרותכם ליצור צל מעל למאגר המים, בין אם באמצעות ציליה, קרש עץ, פלטת אלומיניום או כל פתרון אחר, הצמחים שלכם יודו לכם.

    4. קבור את המאגר באדמה

    אם אתם מגדלים בחוץ ויש לכם אפשרות לחפור בור באדמה אליו יכנס מאגר המים, אז כנראה שעומד לרשותכם אחד הפתרונות האפקטיביים ביותר שניתן ליישם עם המערכת ההידרופונית שלכם. בטן האדמה שומרת על דייריה, השורשים, הזחלים והבקטריות, קרירים ומוגנים מהשמש, וכך היא גם תעשה למאגר המים אם תכניסו אותו פנימה. את פתח הגישה העליון כסו עם פלטת עץ, אלומיניום או מבודד למניעת שמש ישירה.

    5. הוסף בקבוק קרח

    בימים חמים במיוחד בהם ישנו צורך מיידי בהורדת טמפרטורת המים באפשרותכם להשתמש בשיטת בקבוק הקרח. איך זה עובד? מלאו בקבוק גדול בכ 3/4 מנפחו במים והכניסו אותו למקפיא בלילה (אם הוא גדול מדי ולא יתאים לפתח המערכת מלאו בקבוקי חצי ליטר), הוציאו אותו בסביבות השעה 10 בבוקר והכניסו למאגר המים. גוש הקרח יביא להורדת הטמפרטורות תוך זמן קצר יחסית וישמור עליהן מאוזנות מספיק בשעות החמות של היום. הוציאו את הבקבוק בערב מהמאגר ושימו במקפיא וכך תחזרו על התהליך כל עוד חומו של הקיץ פוקד את אזורינו.

    6. צידנית או קולר נייד כמאגר הידרופוני

    אנחנו לוקחים אותה לים בימי הקיץ החמים ביותר והיא שומרת על האוכל והשתיה שלנו קרירים כאילו היא בכלל באנטרקטיקה; הוא נושא עבורנו מים קרירים לכל מקום שנחפוץ – ואפילו יש לו ניקוז! הצידנית והקולר הם שני כלים מצויינים שאנו יכולים לנצל בחודשי הקיץ החמים כמאגרים הידרופונים שימנעו שינויי טמפרטורות קיצוניים וישמרו על המים קרירים ונעימים לאורך כל שעות היום.

    7. קנה מצנן מים (Chiller)

    השיטה היעילה (והיקרה) ביותר היא רכישת מצנן מים. מצנן מים הוא מכשיר חשמלי המזכיר במהותו מזגן לקירור האויר, רק שהוא נועד לעבוד מתחת למים ולקררם. כשברשותך מצנן מים הדבר היחיד שנדרש ממך בימי הקיץ החמים הוא לחברו לחשמל, וזהו. שימו לב: הקירור יהיה אפקטיבי אף יותר אם המים יהיו בתנועה.

     בדקנו את מחירי מצנני המים בארץ ומצאנו שהמחיר הנמוך ביותר מתחיל ב2000 ש”ח. אנו יודעים שמדובר על השקעה שאינה ריאלית עבור מגדלים שרק רוצים כמה מלפפונים בסוף היום, ולכן מצאנו עבורכם מצננים דומים המוצעים למכירה באמזון ועושים משלוח לישראל.

    קירור מים במאגר ההידרופוני
    מצנן מים תרמו-אלקטרי

    מצנן מים לגידול הידרו

    8. איוורור עילי

    איוורור עילי של המאגר הוא פתרון אפקטיבי לשמירה על טמפרטורות המים הרצויות, אך יש לו את החסרונות שלו שכוללים בעיקר אידוי מים גבוה והעלאת רמת הלחות (רלוונטי מאוד אם מגדלים בחדר, ארון או אוהל גידול). האידוי יביא לכך שריכוז הדשן במים יעלה, מה שיצריך מכם מילוי תדיר יותר של המים. נציין שלא מדובר בפתרון היעיל ביותר מבחינת משאבים, אך הוא בהחלט עושה את עבודת שמירת הטמפ’ כראוי וכשאין ברירה אז..

    9. מלאו מים!

    המיכל מלא רק במחצית הגובה והמים בו חמים? מלאו מים קרירים וטריים לאיזון הטמפרטורות! אמנם מדובר על טיפול נקודתי, אך בקיץ צמחי ירקות נוטים לשתות כמויות מים גדולות ומילוי תדיר של המאגר יסייע לשמירה על טמפרטורות מאוזנות יותר מאשר מילוי רק בעת הצורך (כשהמשאבה מחרחרת ומזכירה לך שהגיע הזמן). אל תשכחו שכשמוסיפים מים יש להוסיף דשן הידרופוני ולוודא כי הEC והחומציות מאוזנים כראוי.

    מה השיטה שלך לשמירה על טמפרטורת המים או לקירורה? נשמח לשמוע מכם בתגובות!

    איזו שיטת גידול הידרו מתאימה לך? יתרונות, חסרונות והמלצות

    ישנן חמש שיטות גידול פופולאריות להידרופוניקה וכמו לכל דבר גם להן יתרונות וחסרונות. בחירתך בשיטה המתאימה צריכה להסתמר על הפרמטרים החשובים לך, בין אם הקמה מהירה של המערכת, תחזוקה נמוכה, תנובה גדולה יותר, אמינות גבוהה, יעילות כלכלית או כל פרמטר אחר שיכול להשפיע על כף המאזניים האישית שלך.

    בעוד שכל חמש השיטות ישמעו די דומה וכולן מתבססות על העיקרון ההידרופוני בו הגידול נעשה ללא אדמה במים מועשרים בדשן וחמצן, כל אחת מהן גם שונה במקצת מקודמתה.  אנו נפרט על היתרונות והחסרונות של כל אחת מהשיטות לגידול הידרו על מנת להקל על בחירת השיטה המתאימה לך.

    שימושי: מדריך גידול הידרופוני למגדל המתחיל

    שיטת גידול הידרו 1 – ריקון והצפה (Flood & Drain)

    זו אחת השיטות ההידרופוניות הידועות ובשנים האחרונות היא הפכה לפופולארית ביותר בקרב מגדלים הידרופונים חדשים. שיטה זו משתמשת במאגר המחזיק בתוכו את הפתרון התזונתי (מים מועשרים בדשן ותוספים תזונתיים) אשר מחובר למגש גידול או למיכלי גידול נפרדים שמכילים את המים ברגעי ההצפה.

    במיכל המים תהיה משאבה שתדחף את הפתרון התזונתי אל מיכלי הגידול ותיצור בהם ‘הצפה’, לאחר מספר רגעים המים ירדו ויתנקזו חזרה אל המאגר.

    יתרונות גידול הידרו בשיטת ריקון והצפה

    1. מחזור של הפתרון התזונתי – חסכון אדיר במים ודשן
    2. בניית המערכת פשוטה יחסית
    3. מצריך משאבה קטנה יחסית כדי להריץ את המערכת
    4. בשיטה זו בדר”כ אין צורך במקרר מים
    5. קלה להקמה
    6. קלה מאוד לתחזוקה
    7. עלות המערכת יחסית נמוכה בהשוואה לשיטות גידול אחרות
    8. ניתן לבחור כל מצע גידול הידרופוני

    חסרונות גידול הידרו בשיטת ריקון והצפה

    1. יתכן שתהיה הגבלת גובה משום גובה המאגר
    2. מלחים ומינרלים עלולים להצטבר במצע הגידול משום ההצפה התחתונה
    3. הצטברות מלחים ומינרלים עלולה לגרום למניעת הזנת הצמח ומחסור במינרלים
    4. אם אתם מתחילים עם שתילים קטנים יתכן שההצפה לא תגיע לגובה השורשים ותזדקקו לעזרת טפטפות בשלב ההתחלתי

    מדריך עשו זאת בעצמכם לבניית ערכת הצפה וריקון

    שיטת גידול הידרו 2 – DWC – Deep Water Culture

    DWC החלה לצבור פופולאריות בשנים האחרונות וישנן חברות שלקחו את הקונספט הישן של השיטה ושדרגו אותו כך שהוא טוב יותר מתמיד. מערכת הידרו כזו בדר”כ מורכבת ממאגר פתרון תזונתי אחד שהשתיל/ים יושבים בתוך כוסות רשת אשר ממוקמות במכסה שלו. בשיטה הזו שורשי הצמחים הצעירים יושבים כל הזמן בתוך הפתרון התזונתי המועשר בחמצן ורק כאשר גדלו ושורשיהם גדולים וחזקים מספיק מומלץ להוריד את גובה המים כך שרק חלק משורשי הצמח יגיעו אליהם.

    יתרונות גידול הידרו בשיטת DWC

    1. מעולה לצמחים שאוהבים מים
    2. מאפשר התפתחות מערכת שורשים גדולים
    3. גודל הצמחים המתאימים לגידול בערכה די גמיש
    4. פחות שתילים, יותר תנובה
    5. מחזור מים וחסכון בדשנים
    6. בניית ערכה זולה יחסית

    חסרונות גידול הידרו בשיטה DWC

    1. ככל הנראה יהיה צורך במקרר מים
    2. שורשי הצמחים חשופים למחלות בהעדר חמצן מספק
    3. שימוש בדשנים אורגנים עלול להעלות קצף
    4. מצריך מעקב יומיומי אחר רמת ה-PH ואיזונה
    5. משום שהצמחים יושבים על מכסה המאגר איזון הPH עלול להיות מסורבל מדי
    6. שורשי הצמחים עלולים לגדול כ”כ שיסתמו את מערכת הצינורות

    מדריך עשו זאת בעצמכם לבניית ערכת גידול DWC

    שיטת גידול הידרו 3 – NFT – Nutrient Film Technique

    זו כנראה השיטה הותיקה ביותר וסביר שהמוכר בחנות הגידול יאמר לך זאת, אך למרות שהיא בשטח כבר שנים ארוכות עבור מגדלים מסחריים, רק לאחרונה השתחררו לשוק הפרטי מערכות גידול הידרופוניות מהסוג הזה. בשיטת ה-NFT שורשי הצמחים יושבים בתוך כוס רשת בצינור PVC וניזונים מזרם דק של הפתרון התזונתי אשר נדחף ממאגר המים ע”י משאבה וחוזר אליו בכח הכבידה.

    יתרונות גידול הידרו בשיטה NFT

    1. עלות בניית מערכת סבירה יחסית
    2. זרימת מים מתמדת מסייעת להמנע מרקבון
    3. ניתן לגדל לגובה – מס’ גדול של צמחים במקום קטן
    4. טוב עם דשנים אורגניים
    5. זרימה מחזורית – חסכון במים ודשנים

    חסרונות גידול הידרו בשיטת NFT

    1. יש צורך במעקב אחר רמת החומציות במים באופן שוטף
    2. אם המשאבה מתקלקלת, יש לצמחים רק כמה שעות של חסד לפני שימותו
    3. אולי יהיה צורך בקירור המים
    4. צמחים עם שורשים קצרים יזדקקו לטפטוף עילי עד שיגדלו מספיק

    מדריך בעברית לבניית ערכה הידרופונית מסוג NFT

    שיטת גידול הידרו 4 – אירופוניקה

    זו כנראה השיטה ההידרופונית המתקדמת ביותר ומגדלים אשר רוצים לזרז את קצב צמיחת הגידולים שלהם יבחרו ודאי בשיטה זו. מה כ”כ מיוחד באירופוניקה? ובכן, בשונה משאר השיטות ההידרופוניות בהן שורשי הצמחים בשלב כזה או אחר יושבים בתוך מים (בין אם בדלי מלא או בפס מים דק), באירופוניקה שורשי הצמחים יושבים באויר ומקבלים את הפתרון התזונתי בצורת טפטוף או עירפול היישר עליהם. הטפטוף והעירפוך על שורשי הצמחים מקל עליהם לפרק את האלמנטים התזונתיים ובכך גם מזרז את צמיחתם.

    עוד פרט מידע חשוב ביותר אודות האירופוניקה הוא – שהיא הומצאה בישראל! (רצינו שתהיו גאים)

    יתרונות גידול הידרו בשיטה האירופונית

    1. יחס גבוה בין מים לחמצן
    2. ניתן לגדל לגובה ולהכיל מספר גבוה של צמחים במקום קטן
    3. מחזור מים וחסכון בדשנים
    4. ספיגה מוגברת של הפתרון התזונתי ע”י שורשי הצמחים
    5. צמיחה מוגברת

    חסרונות גידול הידרו בשיטה האירופונית

    1. תנודות ברמת ה-PH, מעקב שוטף נחוץ
    2. השקיית הצמחים נעשית אחת כל כמה דקות, השקייה לא מספקת יכולה לגרום נזק
    3. יתכן צורך בקירור המים
    4. מועד למחלות שורשים
    5. אם מתקלקלת המשאבה הצמחים ימותו תוך שעות בודדות
    6. המערפלים עלולים להסתם בשימוש בדשן אורגני

    מדריך לבניית גינת מגדל – עשו זאת בעצמכם

    שיטת גידול הידרו 5 – מערכת טפטוף

    מערכת טפטפות נמצאת בשימוש גם במערכות לגידול בתוך הבית ובחוץ, זו מערכת שקרוב לודאי יבינו רוב בני המשפחה בין אם הם חובבי גננות או לא. מערכת מהסוג הזה ניתנת להקמה במס’ רב של קונסטרוקציות והיא תלויה מאוד בצרכיו המדוייקים של המגדל. בעיקרה של השיטה עומד רעיון הטפטפות המוכר אך עם טוויסט הידרופוני – הפתרון התזונתי נמצא במאגר מים משותף ונדחף בצינור ע”י המשאבה לטפטפות האישיות של כל אחד מהצמחים, שאריות המים חוזרות למאגר וכך חוזר חלילה.

    יתרונות גידול הידרו במערכת טפטפות

    1. ניתן להשתמש בכל סוגי המצעים
    2. עלות בנייה נמוכה יחסית
    3. ניתן לטפטף 24/7 או לתזמן אותם מראש
    4. ניתן לבחור אם להשתמש שוב במים או לנקז אותם החוצה
    5. תמיד הפתרון התזונתי מטופטף מלמעלה למטה ולכן אין הצטברות מלחים ומינרלים בתחתית המצע
    6. האפשרות לגדל במיכלים גדולים נותנת את האפשרות לגדל לאורך זמן

    חסרונות גידול הידרו במערכת טפטפות

    1. טפטפות נסתמות בקלות לכן מומלץ לא לדשן אורגני
    2. ההקמה הראשונית ארוכה יחסית
    3. משום שאנו משתמשים ביותר מצע מבשאר השיטות תהליך הספיגה לוקח זמן ארוך יותר

    מדריך לבניית מערכת טפטוף הידרופונית

    מדריך ייחור הידרופוני: כל התנאים החשובים ליחור מושלם

    תהליך לקיחת ייחורים הידרופונים דורש מהמגדלים מיומנות טובה, הכנה קפדנית וידע טרם ישלפו את סכין הניתוחים ויתחילו לחתוך ענפים ללא הכרה. למעשה, ישנם תנאים מדוייקים הכרחיים לגידול תקין של ייחורים שאם לא יתקיימו, צפויים למגדלים אחוזי הצלחה נמוכים ואכזבה רבה. כדי להימנע ממצבים מצערים כמו אלה ריכזנו עבורכם את התנאים הנדרשים והמלצות פרקטיות ליישום. בהצלחה!

    מה זה ייחור?

    מדריך המפרט את התנאים הנדרשים ללקיחת ייחורים בשיטת הידרו
    קרדיט: advancednutrients.com

    נתחיל מההתחלה: יחור הוא תא בודד או ענף צעיר אשר נלקח מצמח אם במטרה לגדל ממנו צמח חדש. כמעט לכל צמח שמורה היכולת להוציא יחורים וכל ייחור מכיל בתוכו את הDNA המדוייק של צמח האם ממנו נלקח ולכן אם גם יגודל בתנאים זהים גם זהה בתכונותיו לצמח האם המקורי.

    היחור הראשון (או הדור הראשון) שנלקח מצמח האם נקרא C-1, כאשר היחור שילקח ממנו יקרא C-2 וכן הלאה. ניתן להוציא ייחורים גם 20 דורות קדימה מבלי לפגוע בגנטיקה של צמח האם המקורי שהונבט מזרעים.

    הגנטיקה של צמח האם

    אחד הפרמטרים החשובים ביחור מוצלח הוא צמח אם בעל גנטיקה טובה. צמח אם בריא נותן בסיס טוב ליחורים הנלקחים ממנו, ובעזרת פרקטיקה נכונה ומתן תנאים מיטביים, יגדל למקסימום הפוטנציאל הגנטי שלו.

    בשל העובדה החשובה הזו, אם היחורים ילקחו מצמח בעל צמיחה חלשה או בעל רגישות למחלות הם יגדלו יחד עם החסרונות הללו ויהיו בעלי הצלחה נמוכה.

    המלצה: טפחו כמה צמחים פוטנציאלים וביחרו צמח אם חזק ובריא במיוחד בעל גנטיקה טובה, אשר ממנו ילקחו ייחורים באופן שוטף.

    מתי לקחת יחורים מצמח האם?

    ניתן לקחת יחורים בכל שלב מכל צמח, אך אם נעשה שימוש בצמחי אם שגודלו במיוחד ללקיחת יחורים, עליהם להיות בני עשרה שבועות לפחות, משום שרקמות צעירות ורכות לא משרישות היטב יחסית לרקמות בוגרות יותר.

    שכבת התאים בצמח אשר אחראית על הצמיחה נקראת קמביום והיא אחראית על התחלקות התאים ועל ההשרשה. למען ביצוע יחור מושלם מומלץ ששכבת הקמביום בצמח תהיה בריאה ובשלב צמיחה פעיל ומתקדם.

    חשוב להבהיר שיחור הוא המשך רציף של צמח האם ולכן אם נלקח לדוגמא מצמח בן 4 חודשים, יתנהג באותו האופן ויהיה בעל אותם מאפייני גיל.

    המלצה: יומיים – שלושה לפני לקיחת היחורים בצעו ‘שטיפה’ לצמח האם והשקו אותה במים בלבד עם PH מאוזן על מנת לנקות ממנה את החנקן ולעודד בכך השרשה קלה יותר לייחורים.  בנוסף, קחו יותר יחורים מהנדרש והשאירו את החזקים ביותר שנקלטו הכי טוב.

    באיזה מצע גידול להשתמש?

    באיזה מצע גידול הידרופוני כדאי להשתמש בעת לקיחת ייחורים

    מצעי הגידול השכיחים ביותר לגידול הידרופוני של יחורים הם קוביות כבול דחוס, קוקוס, פרלייט, ורמקוליט וקוביות צמר סלעים. כבול הינו מצע 100% אורגני בעל ספיחה נהדרת ואחיזת חמצן טובה, בנוסף התאים המתפרקים ממנו הוא מורכב מפרישים הורמוני השרשה באופן טבעי שמסייעים להשרשה מהירה. שאר מצעי השתילה ההידרופונים מתהדרים גם כן בספיחה טובה של מים ואווריריות מספקת, אך אין להם שום תרומה תזונתית או הורמונלית ליחור, פרט להורמון שתוסיפו בעצמכם.

    הערה: רוב מצעי הגידול צריכים השרייה במים עם PH מאוזן (5.5-5.8) טרם שתילת היחורים.

    המלצה: אם בחרתם בפרלייט, קוקוס או ורמקוליט השתמשו בכוסות פלסטיק מחוררות בתחתית על מנת להחזיק את המצע והייחור בתוכו. אם בחרתם בצמר סלעים או כבול חוררו פתח קטן ליחור טרם העברתו ונסו להמנע מללחוץ או לדחוס אותו בכח פנימה.

    נקיון וסטריליות

    מה צריך לעשות כדי למנוע זיהומים ומחלות בייחורים
    קרדיט: 420magazine.com

    יחורים הם צמחים פגיעים שסבלו ממש לאחרונה מטראומה נוראית אשר הפרידה אותם מצמח האם ומאלצת אותם לשנות את מהות ההתפתחות שלהם מעלה או ענף לשורש. התהליך פוגע ב’מערכת החיסונית’ של היחור ומחלישה אותו אל מול חייקדים, מחלות ופטריות ואלה עלולים להביסו במהירות אם לא נקפיד על תהליך עבודה נקי וסטרילי.

    המלצה: חיוני מאוד לחטא את כל כלי העבודה טרם השימוש בהם. נגבו את הסכין באלכוהול, חטאו את הכוס הקטנה שתשמש אתכם להורמון ההשרשה, בנוסף עברו על משטח העבודה, הפרופגייטור ואפילו חטאו את ידיכם. תנו להכל מספר שניות להתייבש ואז תוכלו להתחיל לעבוד.

    הורמון השרשה

    כיצד מסייע הורמון השרשה לייחור תקין
    קרדיט: shroomery.org

    לסיוע בתהליך ההשרשה של היחורים ניתן להשתמש בהורמוני השרשה אשר לרוב משפרים משמעותית את אחוזי ההצלחה. ההורמונים מגיעים במגוון צורות כמו אבקה, ג’ל ואפילו נוזל בהזרקה.

    תנאים לגידול היחור ההידרופוני

    מדריך תנאים מפורט ללקיחת ייחורים הידרופונים
    קרדיט: gorillagardener.
    1. רטיבות המצע וPH

    זה אולי סעיף קליל ופשוט להבנה, אבל זו גם אחת הטעויות הנפוצות בקרב מגדלים. יחס המים מול החמצן במצע הגידול משחק פרמטר קריטי בקליטת הצמח ובעידוד שכבת הקמביום ליצור שורשים. השקייה מוגזמת חונקת את התאים ולבסוף תביא לריקבון במקום לצמיחה.

    לשם מתן מדד כללי: קוביית צמר סלעים בגודל של 4*4 ס”מ צריכה לשקול כ40 עד 45 גרם כאשר רטובה.

    המלצה: עליכם להשרות את מצע הגידול במים (עדיף מזוקקים) ברמת חומציות (PH) שנעה בין 5.5-6.5, במידה ומצע הגידול שלכם הוא צמר סלעים, על ההשרייה להמשך בין 4 ל-24 שעות ועל המים להיות ברמת חומציות שנעה בין 4.5-5.3.

    1. לחות

    טפחו את היחורים בסביבה לחה. לחות גבוהה מאפשרת לייחורים לספוג ולאגור לחות בתוך ובאמצעות רקמות העלים. זה מסייע רבות בהפחתת לחצים על הצמח ועידוד צמיחה בריאה ואחוזי הצלחה גבוהים.

    לחות נמוכה עלולה לגרום לאיבוד נוזלים בהתאדות והתייבשות.

    המלצה: השתמשו ב’פרופגייטור’ (יחידת גידול סגורה בעלת מכסה סגור) על מנת ליצור סביבה בעלת לחות גבוהה ופיתחו אותו פעם ביום למספר דקות בודדות.

    1. טמפרטורה

    גם יחורים רגישים לטמפרטורות גבוהות או נמוכות מדי ומומלץ לייצב עבורם סביבה בעלת חום שנע בין 24-28 מעלות צלזיוס, כאשר 26 מעלות כנראה תהיה הטמפרטורה האידאלית.

    המלצה: ניתן ליישם את הטמפרטורות הרצויות בעזרת שטיחוני חימום מבוקר או על ידי מערכות אירופוניות לגידול יחורים אשר בהן טמפרטורות המים מראש מכויילות לטמפרטורה הרצויה.

    1. רמת חומציות ( ערך הגבה PH)

    PH, כפי שהוסבר במדריכים הידרופונים קודמים, זו רמת החומציות במצע הגידול ו/או בתמיסה התזונתית והוא נע בין הרמה החומצית ביותר לאלקליינית ביותר. ליחורים ישנו טווח חומציות אופטימלי אשר מאפשר להם צמיחה מהירה והתפתחות תקינה.

    המלצה:  בכל פעם שאתם מוסיפים מים מומלץ שהם יאוזנו מראש ברמת חומציות שנעה בין 5.5-5.8 (מעט חומצי).

    1. תאורה

    לאחר לקיחת היחורים יש לספק להם תאורה רצופה 24 שעות ביממה. ניתן לשים את הפרופגייטור על אדן החלון במהלך היום ולהאיר את היחורים עם פלורסנט בלילה (אור לבן).


     

     

    לסיכום:

    1. יחור הוא שכפול גנטי של צמח האם, אלא אם נחשף לתנאי גידול שונים.
    2. יש לבחור צמח אם בעל איכויות גנטיות גבוהות.
    3. יש לקחת יחורים מצמחי אם בני 10 שבועות לפחות
    4. מצעי גידול הידרופונים לרוב נייטרלים מבחינה תזונתית או הורמונלית ומהווים פתרון פיזי לאחיזת השורשים ומדיום סופח מים ויש להשרותם מס’ שעות לפני השימוש.
    5. בשל מצבם הרגיש של היחורים מומלץ לחטא את כל הכלים ולעבוד בסביבה סטרילית ונקייה.
    6. מומלץ להשתמש בהורמון השרשה לשיפור אחוזי הצלחה.
    7. בעת גידול היחור מומלץ למלא אחר העקרונות הבאים: יחס מים / חמצן מאוזן במצע, סביבת לחות גבוהה, טמפרטורה בין 24-28 מעלות צלזיוס, רמת חומציות 5.5-5.8 ו24 שעות תאורה ביום.

     

    הידרו VS גידול באדמה – מה שיטת הגידול הטובה יותר?

    ישנו ויכוח עתיק יומין שמתחדש ככל שגידולי הידרו הופכים שכיחים יותר בקרב החקלאים, מה השיטה הטובה יותר לגדל בה צמחים באופן פרטי או מסחרי?

    מצד אחד, שיטת הגידול באדמה היא הגידול המסורתי שהיה בשימוש ע”י האנושות עוד לפני אלפי שנים מאז המהפכה החקלאית, ומהצד השני ישנה השיטה לגידול הידרו (הידרופוניקה) – אשר הינה מאוחרת יותר ובה הצמחים גדלים על מים המועשרים בדשנים, אך ללא מצע אדמה. אז השאלה שנשאלת.. איזו שיטה טובה יותר לגידול צמחים?

    עשבים שוטים ומזיקים

    הטיפול בעשבים שוטים ומזיקים עלול להיות מסוכן לבני אדםאחד מהיתרונות החשובים ביותר של גידול הידרו לעומת גידול באדמה, הוא העדרותם של עשבים שוטים ומזיקים בסביבת הגידול. האדמה משמשת כמארחת למגוון חרקים מזיקים וצמחים ופרזיטים , כמו גם צמחים מתחרים שעלולים לקחת את הערכים התזונתיים ואת אור השמש מהצמחים שלך.
    כמובן שאם אתה מגדל מס’ צמחים בתוך הבית באדניות, הסיכויים הם שלא תתקל בבעיות רבות עם עשבים ומזיקים בהם לא תוכל לטפל כראוי. אך עם זאת, אם אתה מתכנן לגדל מס’ צמחים גדול הזקוקים למנה תזונתית הגונה וצריכים לחיות בסביבה נטול מזיקים , אז גידול הידרו הוא בהחלט השיטה הטובה יותר להמנע מלבזבז כסף, זמן ובריאות על הדברות וקוטלי עשבים.

    צמיחתו הכללית של הצמח

    שורשים הידרופונים - מה עדיף? גידול הידרו או גידול באדמה? מאמר מפורט

    .מערכת שורשים מתפתחת במצע אדמה על מנת להגביר את האחיזה בקרקע ולהגדיל את שטח הפנים של השורשים בכדי שיוכלו להגדיל את הסיכוי לאיתור וספיגה של המים והמינרלים הנחוצים לצמיחתם הנמצאים באדמה. לעומת זאת, בשיטת גידול הידרו, האלמנטים התזונתיים נוכחים בכל מערכת המים בה יושבים השורשים והם זמינים לצריכה ככל שיצטרך הצמח.

    זמינות המינרלים במים חוסכת מהשורשים את הצורך להרחיב את חיפושם כשם שקורה באדמה, ולתעל את המינרלים והאנרגיה לצמיחה מהירה וגדולה של הצמח במקום של מערכת השורשים, שזו בעצם הגדילה אותה אנשים רוצים לצמחים שלהם. יותר מכך, צמחי הידרו לא צריכים שתילה מחדש בכדי להרחיב את טווח התפשטות השורשים שאולי הוגבלו באדנית הראשונית בה נשתל.

    צמחי הידרו למעשה מקבלים אספקה מתמדת של המים עם האלמנטים והמינרלים החיוניים לצמיחתם, ובכך מגיעים לבגרות מהר יותר לעומת צמחים שגודלו באדמה. עלול להשתמע מכך כאילו שיטת ההידרופוניקה צורכת יותר מים מאשר שיטת הגידול באדמה, אך ההפך הוא הנכון במקרה הזה, משום שמערכות הידרו בכלליות משתמשות בעד כ-85% פחות מים לעומת גידולים באדמה.

    האם ישנה דרך כלשהי בה הגידול באדמה טוב יותר מהידרו?

    התשובה היא כן. מאחר וגידול הידרו תלוי בהוספת מינרלים ואלמנטים מאוזנים ושונים בזמנים שונים במהלך הגידול, בהחלט אפשרי לבצע טעויות בעת ערבוב הדשנים , טעות שכזו מוזרמת אוטומטית לכל הצמחים המשורשרים למאגר המים, באם הטעות תוקנה תוך זמן קצר לא צפוי נזק לצמחים, אך אם הטעות חמקה מן העין, יבחין המגדל בסימני עודף או מחסור בצמחים תוך זמן מה.
    אין ספק שמערכות גידול הידרו אינן מסובכות ודי קלות להפעלה ותחזוקה , אך דורשות מנה גדושה של תשומת לב, דיוק ומחקר.

    לסיכום

    לגידול הידרו יתרונות רבים עבור המגדל והצמחים ההידרופוניים וגידול נכון יאיץ את תהליך הצימוח ויביא את הצמחים לבגרות מהר יותר מאשר גידול באדמה.
    אך גם הגידול המסורתי באדמה הוכיח באלפי שנות קיומיו כי המגדל המסור צפוי להנות מתוצאות טובות שאינן נופלות מגידול הידרו ואם נודה על האמת.. גם מתרפיה לא רעה בכלל.