23.5 C
Rehovot
יום חמישי, אוגוסט 6, 2020
More
    בית תגיות מדריך הידרו

    תגית: מדריך הידרו

    קל, זול ומספק: מדריך לבניית מערכת הידרופונית ביתית ל44 צמחים על קיר בשיטת NFT

    הידרופוניקה במתכונת עשה זאת בעצמך צוברת תאוצה יותר ויותר. העלויות הנמוכות, היכולת להתאים אישית את מימדי המערכת בנוחות וקלות מירבית וזמינות החומרים, הופכים את המשימה לפשוטה יחסית לביצוע וכל אלה יחד מאפשרים לכל מי שמבקש להדבק בחיידק ההידרופוני בקלות רבה.

    לאחר הצלחתו של המדריך הקודם לבניית מערכת הידרופונית, החלטנו להנגיש עבור קוראינו מדריך עשה זאת בעצמך נוסף של המערכת השכיחה ביותר שלקוחותינו בונים בביתם שכמעט כל אחד, במינימום זמן, תקציב ומקום, יכול להקים בביתו.
    מדובר על מערכת NFT אנכית תלויה על קיר, כזו שלא תופסת כלל מקום על הרצפה (למעט מאגר המים), עלויותיה מינימאליות והיא מאפשרת לגדל 44 צמחים בקלות מדהימה.

    אז מה נדרש בכדי לבנות את המערכת ההידרופונית הזו?

    תנאים בסיסיים:

    1. קיר – אם ברצונכם לגדל צמחים למאכל רצוי שיהיה זה קיר עם שמש מלאה (לירקות) או לפחות חלקית (לתבלינים).
    2. נקודת חשמל בקרבת מקום (או כבל מאריך) – אם המקום אינו מקורה יש לדאוג לשקעים מוגנים ממים.
    3. נקודת מים בקרבת מקום (עם צינור).

    רשימת רכיבים לבניית המערכת ההידרופונית

    הערה: במדריך הזה אנו משתמשים בצינורות UPVC לבנים באורך 2.4 מ’ עם 11 פתחי שתילה כל אחד כאשר גובה המערכת 1.70 מ’, באפשרותכם להשתמש בכל אורך של צינור שיתאים לקיר ולצורך שלכם (רצוי לא ארוך יותר מ4 מטרים) עם מספר הצמחים הנחוץ עבורכם.

    בנוסף, קחו בחשבון את העובדה שהצמחים גדלים לגובה וכי הקומה העליונה צריכה לאפשר טיפול וקטיף נוח כך שמומלץ לקבוע את הגובה המקסימאלי בהתאם לתנאים הנחוצים לכם. ניתן כמובן לרווח את המרחק בין הקומות באמצעות ניפלים אם ברצונכם לגדל צמחים שתופסים הרבה מקום לגובה.

    חלקי המערכת

    מדריך בניית מערכת הידרופונית בבית

    • מאגר מים 60 ליטר – רצוי מאגר לבן שלא יספוג חום, מומלץ מאוד שיהיה אטום עד כמה שניתן על מנת למנוע כניסת מזיקים ושמש שתיצור ירוקת. במכסה המאגר יש לקדוח פתח בקוטר צינור הניקוז שנכנס אליו ופתח נוסף בקוטר צינור ההובלה שיוצא ממנו.
    • 4 צינורות 110 מ”מ UPVC אורך 2.4 מטר עם 11 פתחי שתילה – אלו הן תעלות הגידול בהן גדלים הצמחים ההידרופונים שתשתלו.
    • 44 כוסות רשת 75 מ”מ – בכוסות הרשת אנו שותלים את הצמחים, חשוב לודא שהם מגיעים עם קצות השורשים לזרם המים הדק בתחתית צינור הגידול.
    • 7 זויות 110 מ”מ 90 מעלות UPVC לבנות – המחברים שמאפשרים לחבר את הצינורות האחד מתחת לשני, כל 2 זויות מאפשרות מעבר לקומה הבאה.
    • 3 ניפלים 110 מ”מ לבנים (שחתכנו מאורך 50 ס”מ ל15) – תפקידו של הניפל לרווח את המרחק בין הצינורות על ידי הכנסתו בין הזויות. ניתן לחתוך את הניפלים לאורך הרצוי לפי הצורך.
    • מופה 110 מ”מ – מאריכה מעט את הצינור העליון על מנת שצינור ההובלה יתחבר באסתטיות (לא חובה)
    • פקק 110 מ”מ – מיועד לצינור העליון, יש לבצע בו קידוח של פתח בקוטר צינור ההובלה, רצוי בחלקו העליון.
    • משאבת מים שדוחפת לגובה המתאים (במקרה הזה ATMAN 104 שדוחפת לגובה 1.80 מ’) – יושבת במאגר המים ומניעה אותם באופן רציף. ניתן לחבר גם טיימר (שעון שבת) ולהפעילה לפרקים אך אין בכך הכרח.
    • צינור 20 מ”מ לבן להובלת המים מהמשאבה לתעלת הגידול העליונה באורך המתאים. לחיבור אסתטי מומלץ להשתמש באומגות בקוטר המתאים שיצמידו את הצינור לקיר ובמחבר ר’ פנימי לזוית 90 מעלות לחלקו העליון שנכנס לצינור.
    • מחבר מתאים בין צינור 20 לפתח יציאת משאבת המים
    • 8 תומכי צינור 110 מ”מ – לחיבור צינורות הגידול לקיר
    • 11 אטמים משומנים 110 מ”מ (גומיות איטום) למניעת נזילות בין המחברים.

    רוצים לרכוש את כל שנחוץ על מנת לבנות מערכת כזו בחבילה אחת?לחצו כאן

    שלב 1: מיקומים וחישובים

    איך לבנות מערכת NFT הידרופונית לבד בביתבחרתם היכן אתם רוצים את המערכת? מצויין. מקמו את מאגר המים בקצה הימני או השמאלי של המערכת לפי נוחות הגישה לנקודת המים, שם יהיה ניקוז המערכת כאשר מחברי הזוית של הקומה התחתונה יחוברו בצד השני.

    חשבו את המרחק בין הנקודה העליונה ביותר בה ברצונכם למקם את הצינור העליון לנקודה הנמוכה ביותר בה תמקמו את הצינור התחתון שסופו מתנקז למאגר. את המרחק הזה חלקו למספר החיבורים בין התעלות. לצורך הדוגמא, במערכת של 4 צינורות ישנן 3 נקודות חיבור (הדגמה בתמונה לעיל). חישוב זה יסייע לכם להחליט על גובה הניפל הרצוי והחיתוך שיש לבצע בו. קחו בחשבון הפרש של מספר סנטימטרים בין קומה לקומה שיאפשרו שיפוע קטן של כ-2 מעלות אשר מאפשר למים לזרום בקצב סביר בכוח הכבידה.

    שלב 2: התחילו מהמאגר ומהקומה התחתונה

    גידול הידרופוני בבית עם מערכת DIY

    מומלץ להתחיל מהקומה התחתונה שנכנסת למאגר ועליה להשלים את הקומות העליונות לפי הסדר. אל תשכחו בכל חיבור שאתם מבצעים לשים אטם שפה שימנע נזילות. את הצינורות חברו אל הקיר על ידי אומגות מתכת או תומכי צינור כמו אלה בתמונה.

    במכסה המאגר פיתחו 2 פתחים: האחד לגודל צינור הניקוז והשני לגודל לצינור הובלת המים לצינור העליון (במקרה של המערכת המוצגת 20 מ”מ).

    שלב 3: חיבור המשאבה למערכת ושתילה

    התקנת מערכת הידרופונית בבית

    לאחר שמיקמתם את המאגר וקיבעתם את צינורות השתילה הכניסו את הניקוז התחתון למקום המתאים לו במכסה המאגר, הוסיפו את משאבת המים לתחתית המאגר וחברו אליה דרך הפתח הקטן שיצרתם במכסה את צינור ההובלה.

    קידחו פתח בפקק הסופי שמיועד לצינור בקומה העליונה, ודאו כי הפתח נמצא בחלקו העליון של הפקק.
    הכניסו את קצהו השני של צינור הובלת המים שמחובר למשאבה אל הפתח בפקק העליון ששמתם (עם אטם משומן כמובן) בצינור העליון. את כבל החשמל מהמשאבה שלשלו החוצה מהמאגר. קבעו את צינור ההובלה על ידי אומגות מתאימות.

    זהו, סיימתם!
    המערכת מוכנה להפעלה ושתילה. מלאו את מאגר המים ניתן למלא רק שליש), חברו את המשאבה לחשמל ותנו למים לרוץ כשעה לפני שתשתלו את הצמחים על מנת לשטוף את חלקיה. לאחר שעה רוקנו את המאגר ומלאו אותו לגמרי שוב, הפעם בכדי לגדל את הצמחים.

    כעת מגיע החלק של השתילה בכוסות הרשת. כפי שנכתב בהתחלה, יש לודא שקצות השורשים מגיעים לתחתית הצינור ובכך מבטיחים הזנה וצמיחה. מומלץ למלא את כוסות הרשת גם במצע גידול שיחסום כניסת אור ומזיקים, המצע יכול להיות הידרוטון, טוף או אפילו חצץ שטוף.. אין חשיבות של ממש למצע מלבד למטרות שצוינו ולכן אין צורך שיספח נוזלים או יהיה בית לשורשים.

    מומלץ להשתמש בסטארטרים (שתילים צעירים) שמחירם זול ובית השורשים שלהם קטן מאוד. את הסטארטרים אין צורך לשטוף מהאדמה שכן היא מועטה מאוד, כלואה בשורשים וגם ככה רובה כלל לא נמצאת במים. אם רכשתם צמחים באריזות תיק תק של שישיה או בעציץ יש לשטוף היטב ובעדינות את בית השורשים מאדמה לפני השתילה.

    לא יודעים איך לבחור מה לשתול עכשיו? מומלץ לקרוא את המדריך הזה.

    שדרוגים אפשריים:

    תחזוקת המערכת בשוטף תדרוש ממך מילוי מים, איזון חומציות ודישון בהתאם לצרכי הצמחים באופן שוטף. ללמידה על תחזוקת המערכת ניתן לקרוא את המדריך שיצרנו במיוחד לשם כך.  בנוסף, יש לבצע מעקב אחר מזיקים, עלים מתים, גיזום בית שורשים מפותחים מדי וקטיף.

    אם אתם מעוניינים שהמערכת תתחזק את עצמה בשוטף ותשאיר לכם קרוב לאפס עבודה באפשרותכם לחבר אליה מצוף פיצוי שימלא את המים אוטומטית כשהם מגיעים לשליש התחתון, בקר איזון חומציות אוטומטי שיוודא שהחומציות עומדת על הנקודה המוגדרת לו כל הזמן ובקר איזון מוליכות חשמלית שיוודא שהמוליכות החשמלית במים נמצאת תמיד בנקודה המוגדרת.

    אוטומציה שכזו לא רק תקל על החיים של המגדל, אלא גם תמנע טעויות שמקורן בחוסר העקביות האנושית שלא תמיד מצליחה להעניק את הטיפול האולטימטיבי למערכת. במקרה של אוטומציה, התחזוקה על המערכת יורדת אל מעקב מזיקים, הסרת עלים יבשים וענפים בלתי רצויים וכמובן – קטיף!

    לרכישת סט החלקים לבניית מערכת NFT ל44 צמחים כמו זו המופיעה במדריך לחצו כאן

    יש לך שאלות נוספות? כיתבו לנו בתגובות ואנו נשתדל לענות בהקדם האפשרי!
    בהצלחה לכולם

    מדריך עשה זאת בעצמך לבניית מערכת הידרופונית ביתית DWC ב-10 דקות

    ההידרופוניקה קורצת לרבים לבוא להתנסות בה, אך מחירי המערכות היחסית גבוהים הם התחייבות רצינית מדי עבור אלה שעדיין לא הבינו לחלוטין מהי והאם היא מתאימה לאופיים ואורח חייהם. במדריך הזה נסביר איך לבנות מערכת הידרופונית ביתית, שלב אחר שלב, בקלות, במהירות ובזול, כך שתצליחו לתת לגידול ההידרו את הניסיון המגיע לו בחייכם. נתחיל?

    הידרופוניקה היא שיטת גידול המבוססת על הזנת הצמחים באמצעות מים במקום אדמה. למעשה, המים בהם אנו מוהלים דשנים הידרופונים בעלי מסיסות גבוהה, בשילוב עם תנאים ספציפיים כמו חומציות וטמפרטורה, מעניקים לצמחים את כל המינרלים והמיקרו אלמנטים להם הם זקוקים ומהווים מקור מופלא לצמיחה מהירה ובריאה מהרגיל באדמה. 

    גידול הידרופוני של מזון? ככה תעשו את זה נכון! (מדריך)

    סקירה קצרה על שיטת הגידול

    מערכת הידרופונית עשה זאת בעצמךהשיטה בה בחרנו למדריך היא DWC אשר משלבת מעולה בין קלות בניית המערכת ופרקטיות הגידול בה.

    DWC משמעו – Deep Water Culture, בשיטה זו הצמחים יושבים בכוס רשת עם מצע גידול אינרטי חסר כל תועלת תזונתית שתפקידו איזון וייצוב הצמח בלבד, בעוד שורשי הצמח גדלים לתוך מים עמוקים המועשרים בחמצן ודשן. המים במערכות DWC מהווים סביבה אידאלית עבור הצמחים אשר נהנים מגדילה מהירה, בית שורשים בריא ומפותח ותנובה גבוהה.

    אך בשילוב עם היתרונות הנהדרים הללו, ישנן כמה נקודות תורפה שחשוב להימנע מהן ככל הניתן. כך למשל, הצמחים במערכת DWC הם הרגישים ביותר לשינויי טמפרטורות (למעט קראטקי) וזאת משום ששורשיהם יושבים כל הזמן בתוך המים (לעומת הצפה וריקון או NFT בהן ישנו חלל אויר) ותופעות הלוואי עלולות להראות במהירות על הצמחים.
    רוצים לגדל בחוץ ועדיין לשמור על טמפרטורות מאוזנות? לחצו כאן ל-9 טיפים לשמירה על טמפר’ נמוכות בקיץ.

    סיכון נוסף הוא במקרה של הפסקת חשמל בה תחדל משאבת האויר לספק חמצן לשורשים. ישנן מספר שעות עד יממה של חסד עד שתראו את הצמחים שטיפחתם נראים נפולים, שמוטים וכל כך מסכנים.
    פתרון אפשרי: במידה והחשמל לא צפוי לחזור, רוקנו את המים במיכל עד לשליש התחתון על מנת לספק לשורשים חמצן ותזונה.

    הידרופוניקה 101: סקירה מקיפה למגדלים מתחילים

    קטלוג מערכות הידרופוניות ביתיות

    פעולות תחזוקה נדרשות בגידול הידרו DWC

    1. בדיקת חומציות המים פעמיים בשבוע ואיזון לפי הצורך
    2. מילוי מים בכל פעם שהמים מגיעים לשליש התחתון / מעל גובה פני אבן החמצן והשלמת דישון לפי צרכי הצמח והוראות יצרן הדשן.
    3. בקרה שוטפת אחר טמפרטורות המים
    4. סוף כל מחזור יש לנקות את המערכת

    גידול הידרו: מה צריך לדעת על מיקסום תוצרת במערכת הידרופונית?

    אז אחרי שסקרנו בקצרה את השיטה ונתנו קישורים למדריכים שיסייעו לכם להבין קצת יותר לעומק את עקרונות הגידול ההידרופוני, ניתן להתחיל לבנות את המערכת.

    ציוד נחוץ:

    קופסא עמידה עם מכסה (אם מיועדת לגידול בחוץ, עדיפות לצבע לבן אטום)
    2 כוסות רשת 3 צול
    מעט הידרוטון או טוף
    משאבת אויר מחוברת לאבן חמצן
    מברגה עם כוס קידוח 3 צול וחצי צול
    סכין יפני
    2 שתילים צעירים

    מדריך הידרופוני עשה זאת בעצמך

    1. קידחו שני פתחי 3 צול במכסה הקופסא

    גידול הידרו במערכת

    2. הסירו את שאריות הפלסטיק מסביב לאזור החיתוך בעזרת סכין יפנית כדי למנוע מרווח בין הכוס למאגר.

    שנוצרו מהקדיחה במערכת ההידרופונית

    3. קידחו פתח להעברת צינורית החמצן

    מערכת הידרופונית DWC

    הכניסו את אבן החמצן למיכל וחברו את הצינורית דרך הפתח הייעודי

    גידול הידרו בקופסת DWC עשה זאת בעצמך

    5. מלאו את המים עד לגובה שהם כמעט נוגעים, או נוגעים ממש מעט, בכוס הרשת.

    מלאו דשן אזנו חומציות

    5. שיתלו את הצמחים בכוסות הגידול

    את הנענע הזו הוצאנו מאדנית אדמה, שטפנו את שורשיה ושתלנו אותה בכוסות הרשת כך שקצות שורשיה יבצבצו החוצה. על אף הטראומה שעברה בפעולה זו, במהרה היא תחל לגדל שורשים חדשים לבנים ולפתח עלים וענפים חדשים, אך יחד עם זאת, ניתן (ואולי אף מומלץ) להשתמש בסטאטרים צעירים, להניחם בתחתית הכוס במרכזה ולפזר סביבם את מצע הגידול לייצוב. צמח שעבר פחות טראומות הוא צמח שמח יותר ומבולבל פחות ולכן סטאטר הוא בחירה עדיפה.

    מערכת הידרו

     

    גידול הידרו

    6. הפעילו את משאבת האויר

    בניית מערכת הידרופונית ביתית
    משאבת האויר ואבן החמצן מספקות לשורשי הצמחים את החמצן לו הם זקוקים

    7. מקמו את המערכת ההידרופונית החדשה במקום מתאים

    במידה ואתם מתכוונים לגדל בתוך הבית צמחים הזקוקים לאור הוסיפו תאורת גידול.

    ערכת מים עמוקים - DWC

    לאחר שבוע בלבד!

    ניסיתם בבית? שילחו לנו תמונות אל [email protected] ונשמח לשתף אותן באתר!

    גידול הידרו בבית
    לרכישת מערכת DWC ב229 ש”ח בלבד לחצו כאן

    השפעת טמפרטורת המים במאגר על הגידול ההידרופוני שלך

    גידול הידרופוני יכול להיות קליל, זורם ומתגמל מאוד, במיוחד בתקופות הנעימות כשהשמש אינה קופחת על מאגר הערכה והקרה אינה מקפיאה. אך חודשי החורף והקיץ החמים מביאים עימם אתגרים של ממש אל המגדל ההידרופוני הביתי. מה חשוב לדעת על טמפרטורת המים, מה צריך לעשות כשהיא חורגת מהנורמה ואיך מתקנים? כל הפרטים בכתבה.

    הידרופוניקה היא שיטת גידול באמצעות מים ומצעי גידול במקום אדמה, כאשר ההבדל המהותי בין גידול באדמה והידרופוניקה, הוא האופן שבו האלמנטים המזינים מגיעים לשורשי הצמחים. המים הם מרכיב מרכזי בגידול ההידרופוני והם מכילים את התמיסה התזונתית (הדשן) בריכוזים הנחוצים וברמת חומציות מאוזנת, אשר מאפשרים לצמחים לצמוח, לפרוח ולהניב פירות.

    טמפרטורת המים היא אמנם אלמנט שמרגיש שולי ופחות חשוב מהדשנים עצמם ורמת הPH, אך למעשה הוא יכול להשפיע רבות על תהליך הגידול, ולהוציא מאיזון את כל הצמחים במערכת ההידרופונית במקרים קיצוניים.

    טמפרטורת מים מומלצת בגידול הידרופוני

    טמפרטורת המים המומלצת בגידולים הידרופונים נעה בין מינימום של 18º מעלות צלזיוס עד למקסימום של 26º. בטווח הטמפ’ המומלץ יכולתם של הצמחים לקבל את האלמנטים התזונתיים החיוניים להם מתפקדת היטב ומאפשרת להם לגדול ככל שהפוטניצאל הגנטי והתנאים שיוענקו להם יאפשרו.
    בנוסף, כאשר המים מאוזנים בטווח הטמפ’ המומלץ, יורדים משמעותית הסיכויים להתפתחות אצות ובקטריות, לחוסרים תזונתיים ורמת החומציות במים לרוב יציבה ומצריכה איזון לעיתים רחוקות יותר.

    לא ניתן להמעיט מחשיבותה של טמפ’ המים בגידולים הידרופונים עבור בריאות הצמחים, אך יחד עם זאת, זה אינו הקריטריון היחיד למיקסום ההצלחה וחשוב ללמוד להעניק פתרון תזונתי הוליסטי שיתאים עבור הצמחים שלך שכולל את טמפ’ המים, החומציות, המוליכות החשמלית והדשנים המזינים, על פי המדדים המתאימים להם.

    אולי יעניין אותך:
    הידרו ישראלי: סקירת מערכות הידרופוניות ביתיות תוצרת ישראל
    מדריך ייחור הידרופוני
    מדריך הידרופוני למגדל המתחיל

    חריגת טמפרטורות

    הבעיה המרכזית בנושא שעולה באזורינו, מתרחשת בעיקר בחודשי הקיץ בהם כל מאגר מים של מערכת הידרופונית שיושב מחוץ לבית, צפוי להתחמם אל מעל ל-30º במהלך היום, כשחום כבד פוקד את ישראל. התחממות המים מעל לטמפרטורה המומלצת (26º) עלולה לגרום למחסור בספיקת חמצן לשורשים, בשינויי PH תכופים, במחסור תזונתי לצמח ובהופעת אצה ירוקה ובקטריות מזיקות שמפרות את האיזון של הפתרון התזונתי. תופעות לוואי אלה מסוכנות לבריאות הצמחים ועלולות לגרום להם לנזק מיידי ו/או ארוך טווח.

    למרות שאנו מדינה חמה יחסית, בתקופת החורף קיימת סכנה לירידת טמפ’ מתחת לרמה המומלצת, בעיקר באזור הצפון ובשעות הלילה. התקררות המים יתר על המידה עלולה לגרום ל’שוק’ שיביא לקיפאון בצמיחה ולמחסור תזונתי בצמחים.

    השפעת סוג המערכת ההידרופונית על הרגישות לטמפ’ המים

    שיטת הגידול בעלת הרגישות הגבוהה ביותר לחריגת טמפ’ היא שיטת הDWC – Deep Water Culture וזאת משום ששורשי הצמחים יושבים בתוך המים כל הזמן. ההקפדה על טמפרטורות מים תקינות חשובה במיוחד בשיטת הגידול הזו.

    מערכות מסוג NFT – Nutrient film technique, פחות רגישות לחום לעומת שיטת הDWC, משום ששורשי הצמחים יושבים על סרט דק של מים זורמים. הזרם הדק, יחד עם התנועה והאויר המתחלף, הופכים את סביבת הגידול בתוך הצינורות לנסבלת ורוויית חמצן עבור הצמחים, ומאפשרים להם לגדול גם בטמפרטורות גבוהות יותר. עובדה זו אינה מורידה את תופעות הלוואי שמתרחשות במאגר המים בעת התחממות / התקררות המים יתר על המידה והצמחים בהחלט חשופים להשפעות אלה, אך באופן כללי, ההשפעה במערכת NFT תורגש רק בשלב מאוחר יותר.

    שיטת הצפה וריקון היא כנראה השיטה הסבלנית ביותר כלפי מהתחממות / התקררות המים במאגר (לפחות באופן מיידי) משום האופן בו היא עובדת: המים עולים מהמאגר ומציפים את שורשי הצמחים, כאשר לאחר שתי דקות לערך המים מתרוקנים בחזרה אל המאגר והשורשים הרטובים נשארים באויר. אך כפי שכבר צויין, ההשפעות לטווח הארוך יורגשו במידה ולא ייושם פתרון.

    יש גם יתרון: שליטה על טמפרטורת המים כמוה כשליטה באקלים

    חוקרים שעקבו אחר ניסוי שבוצע בסינגפור גילו שקירור שורשי הצמחים במערכות הידרופוניות במדינות טרופיות וחמות, יכול לחסוך אנרגיה רבה על קירור החממה כולה.
    המשמעות של עובדה זו ושל מחקרים נוספים שבוצעו בנושא היא שבעזרת התאמת טמפרטורת המים בגידול הידרופוני, באפשרותנו להאריך עונות גידול באופן מלאכותי עבור הצמחים, לגדל צמחים שאינם תואמים לאקלים המקומי ובזמנים של חמסינים שהורסים שדות עגבניות שלמים לחקלאים, המגדל ההידרופוני יוכל לקרר את המים ולאזן את הדמיית האקלים באופן אישי עבור הצמח.

    אולי יעניין אותך גם:
    מדריך גידול מזון במערכת הידרופונית
    הידרו VS גידול באדמה – מה שיטת הגידול הטובה יותר?

    דרכים לאיזון ושליטה בטמפרטורת המים:

    מניעת התחממות המים במאגר וקירורם

    1. הניחו שטיח מתחת למאגר המים או הרימו אותו מעל לגובה הרצפה / אדמה.
    2. ניתן לקבור את מאגר המים בבור באדמה בכדי למנוע חשיפה ישירה לשמש.
    3. באופן כללי מומלץ שמאגר הערכה ימוקם במקום מוצל וחשוך עד כמה שניתן.
    4. ניתן לעטוף את הערכה במבודד מחזיר אור כדוגמת כיסויי השמשה הקידמית לרכב.
    5. בימי שרב וחמסין מומלץ להכניס בקבוק מים גדול קפוא סגור למערכת לקראת 10 בבוקר (אל תשכחו להחזיר אותו בערב למקפיא).
    6. השתמשו במקרר מים לאקווריום (קישור לרכישה בeBay)

    מניעת התקררות המים וחימומם:

    1. עיטפו את מאגר המים במבודד
    2. ניתן לקבור את מאגר המים בבור באדמה לשמירה על יציבות הטמפרטורות
    3. השתמשו במחמם מים לאקווריום (קישור לרכישה בeBay)

    לסיכום, למיקסום תוצאות בגידול הידרופוני אנו חייבים להקפיד על בריאות המים בכל הפרמטרים וזו אולי נראית כמו עבודה בהתחלה, אבל לאחר שהסט-אפ שלכם מוכן והצרכים מובנים, מדובר על יחסית מעט עבודה בעבור תוצרת איכותית והמון סיפוק.

    נשמח לשמוע את דעתכם, עצות ושאלות בתגובות.
    בהצלחה.

    הידרופוניקה 101 | מדריך גידול הידרופוני מקיף למגדלים מתחילים

    ההידרופוניקה אמנם אינה שיטת גידול חדשה ונמצאת כאן עוד מימי המצרים, הבבלים והאצטקים, אך המאה ה-21 נתנה לה את הדחיפה הטכנולוגית לה הייתה זקוקה על מנת להכניסה לכל בית, חממה ובניין ולהפוך לפתרון הריאלי והיישים ביותר לבעיות המים, המזון, המקום וזיהום האויר בעולם.

    אז נתחיל מההתחלה..

    מה זה הידרופוניקה?

    המילה הידרופוניקה’ נובעת משתי מילים ביוונית; המילה היוונית הידרו (מים) ופונוס (עבודה).

    הידרופוניקה מוגדרת כמדע גידול צמחים ללא שימוש באדמה אלא על ידי שימוש במדיום אינרטי כגון; חצץ, חול, כבול, ורמיקוליט, ספוג או נסורת, שאליו מתווסף דשן נוזלי מסיס המכיל את כל המרכיבים החיוניים הדרושים לגדילה וההתפתחות נורמלית של הצמח.

    למה הידרופוניקה עובדת כ”כ טוב?

    העקרון ההידרופוני פשוט למדי; אם אנו נותנים לצמח בדיוק מה שהוא צריך, כשהוא צריך את זה, בכמות שהוא צריך, הצמח יהיה בריא ומניב ככל שהגנטיקה שלו מאפשרת לו.

    הפתרון התזונתי שניתן לצמחים במערכות הידרו בעצם מורכב מדשנים הידרופונים אשר מתמוססים היטב במים, PH מאוזן (בין 5.5-7) ולעיתים גם מתוספים לשלבי הצמיחה, הפריחה והפרי.
    ההבדל בין צמיחה של שתיל הידרופוני לזה של שתיל אדמה נובע מהעובדה שהפתרון התזונתי במים זמין לצמחים בכל רגע נתון והם אינם צריכים לחפש ולפרק את האלמנטים הדרושים להתפתחותם כשם שהם עושים באדמה.

    בשיטת הגידול המסורתית  תפקידה של האדמה להוות גם פתרון תזונתי עשיר במינרלים וגם להעניק לצמח יציבות ככל שהוא מרחיב ומעמיק שורשיו בה; תהליך התפרסות השורשים בחיפוש אחר המים והמינרלים הנחוצים לצמח גוזלת מהצמח עצמו משאבים שבגידול הידרופוני מופנים לצמיחה, לפריחה ולהנבת הפרי. למעשה, הזמינות של הפתרון התזונתי במים מאפשר להם ‘לחסוך אנרגיה’ על השרדות ולהפנות אותה להתפתחות.

    בסרטון הבא מדגים מגדל קנאביס את ההבדלים בתוצאות שתי השיטות (אדמה מול הידרופוניקה) כאשר שני הצמחים הם ייחורים שנלקחו מאותה אמא, גודלו תחת אותה שמש ובאותו גודל של מיכל גידול – לשני הצמחים סופקו תנאים זהים לחלוטין, אך לא ניתן להתבלבל בהבדלים בינהם כשבוחנים את התוצאות.

    לאחר שנים של מחקר המסקנה ברורה: אם תגדלו שני צמחים זהים מבחינה גנטית בתנאים זהים, את האחד באדמה והשני בהידרופוניקה – כמעט מיד תוכלו להבחין בהבדל. צמיחה מהירה יותר ויבול רב יותר – אלו הם רק חלק מהגורמים להתאמת ההידרופוניקה ברחבי העולם לייצור מסחרי, כמו גם גינון אורבני.


    עשוי לעניין אותך גם:

    איזו שיטת גידול הידרו מתאימה לך? יתרונות, חסרונות והמלצות
    מדריך לבניית ערכה הידרופונית מסוג NFT | עשה זאת בעצמך
    הידרו VS גידול באדמה | מה שיטת הגידול הטובה יותר?


     

    מהו מצע הגידול?

    מצע הגידול הוא חומר אינרטי חסר כל תועלת תזונתית לצמחים. בתוך המצע מתפתחים השורשים ותפקידו הוא בעיקר לייצב את הצמח ולאפשר לו להיזון מהפתרון התזונתי בקלות.

    סוגי מצעי גידול הידרופונים: צמר סלעים, פרלייט, ורמיקוליט, סיבי קוקוס, חצץ, חול, טוף ועוד.

    לחצו כאן למידע נוסף על מצע גידול הידרופוני

    דישון צמחים הידרופונים

    מדריך גידול הידרו למתחילים 101

    גם באדמה וגם בגידול הידרופוני – כל הצמחים דורשים מס’ אלמנטים מינרלים בכדי להתפתח. האלמנטים הללו ידועים כהזנה חיונית ומתחלקים ל-2 קבוצות:
    מינרלים להם הצמח זקוק בכמויות גדולות – תזונת מאקרו
    ומינרלים להם הצמח זקוק בכמויות קטנות יחסית – תזונת מיקרו
    תזונת המאקרו כוללת: פחמן, מימן, חמצן (הנמצאים כבר באויר ובמים), זרחן , חנקן ואשלגן בכמויות גדולות, גופרית ומגנזיות בכמויות קטנות יותר.
    תזונת המיקרו כוללת: ברזל, נחושת , אבץ, ניקל, מנגן,מוליבידן, בירן וכלור.
    המינרלים הללו מסייעים לצמחים בבניית מולקולות ביולוגיות כגורם משלים, הנקשר לאנזים וחיוני לפעילותו הביולוגית, כמו גם בדרכים רבות אחרות.
    הצמחים משיגים חמצן ופחמן דרך הפיויות שלהם . עם זאת, הם חייבים לספוג חומרים מזינים אחרים דרך שורשיהם.
    כאן מגיע הפתרון התזונתי-הידרופוני – הוא מספק לצמח את המינרלים להם הוא זקוק בכמויות מדוייקות.

    כיום פתרונות הדישון של המגדלים ההידרופונים כוללים דשנים סינטטים ואורגנים כאחד, אך באופן גורף – הידרופוניקה, גם אם הפתרון התזונתי בה יהיה 100% אורגני אינה נחשבת ‘אורגנית’ משום הגדרות בירוקרטיות שאינן מכירות בגידול במצע מנותק כאורגני, על אף ידידותו לסביבה.

    השימוש בדשנים סינטטים רווחת יותר בקרב המגדלים ההידרופונים בעיקר בשל זמינותם הגבוהה ומחיריהם הנוחים. הדשנים הסינטטים מורכבים מנוסחאות מדוייקות שפותחו במיוחד על מנת לספק לצמחים הידרופונים את התזונה המושלמת לכל שלבי חייהם והם נמכרים בחנויות גידול, משתלות וחנויות אינטרנטיות.

    לעיתים קרובות אנשים מניחים שהשימוש בדשנים סינטטים ממעיט מערכו התזונתי של הפרי או פוגע בתועלתו הבריאותית, אך האמת לא יכולה להיות רחוקה יותר.

    כחוק כללי, לצמחים תהיינה דרישות תזונתיות גבוהות יותר בחודשים הקרים יותר ודרישות נמוכות יותר בחודשים החמים. בשל כך, יש צורך להזין את הצמחים בחודשי הקיץ לפי המדדים המינימאלים ובחורף לפי אלו המקסימאלים, או בחודשי הקיץ לדשן כל החלפת מים שניה ואילו בחודשי החורף בכל פעם שאנו מחליפים את המים.

    TDS-PPM-PH – מה זה אומר?

    PPM – Parts Per Million

    הPPM בעצם מגלה לנו מה רמת הנקיון של המים, כאשר החישוב נעשה על כל מליון חלקי מים. כלומר – 900 PPM משמעו – 900 חלקיקים שאינם מים על כל מליון חלקיקי מים. מים טהורים אינם מוליכים חשמל – אלו המלחים המומסים במים שעושים זאת.

    TDS – Total Dissolved Solids

    המדד הזה מתייחס גם כן לרמת הנקיון במים. כל מה שהתמוסס במים הוא בעצם חומר מומס, אותם חומרים יכולים להיות כל דבר החל מכלור, סידן, מגנזיום (אבנית), דרך המינרלים שתוסיפו ועד לכל דבר אחר שהתמוסס במים והגיע למאגר הגידול.

    TDS הוא המדד הטוב ביותר לסך כל החומרים המומסים במים.
    בכדי להעריך את ה-TDS ניתן להשתמש במד EC הבוחן את המוליכות החשמלית של המים וממיר את המס’ ל-TDM ב-PPM – PARTS PER MILLION. רוב המדים יבצעו את ההמרה הזו.

    TDS בא לידי ביטוי בעיקר בPPM. זוהי קביעת המסה הנקבעת ע”י משקל המכונה גרוי-מטריק.
    לצורך העניין כאשר מים בעלי חומרים מזינים ימדדו ב-700PPM המשמעות תהיה כי יש במים 700 מיליגרם על כל ליטר.

    EC – Electrical Conductivity

    כל המינרלים במים נושאים מטען חשמלי (יונים) ובעזרתם למעשה מצליחים מכשירי המדידה להעריך את רמת הPPM.

    EC (מוליכות חשמלית) באה לידי ביטוי בעיקר בסימנס לסנטימטר (S/CM) או מיליסימנס לסנטימטר (MS/CM) .
    ליונים תזונתיים יש מטען חשמלי במספר שלם, בדר”כ 1 חיובי או שלילי, 2 או 3.
    EC הוא המדד לכל המטענים בפתרון ההזנה המכילים מטען חשמלי.
    ככל שגדולה יותר כמות היונים התזונתיים בפתרון ההזנה, כך תגדל המוליכות החשמליות.
    לחומר יש מוליכות של סימנס אחד אם זרם חשמלי של אמפר אחד יוכל לעבור דרכו בכל וולט של פוטנציאל חשמלי.

    סימנס הוא ההופכי של אוהם (OHM) היחידה הסטנדרטית של התנגדות חשמלית , סימנס ידוע גם כ-MHO (אוהם לאחור).

    למען הנוחות , לעיתים קרובות מדידות EC מומרות ליחידות TDS (PPM) למטר.

    בנוגע לדיוקם של המדדים – בשל העובדה שכל חברת דשנים מערבבת את חומרי ההזנה שלה באופן שונה, המד משתמש בגורם המרה משוער אשר נע בין 0.5-0.72 ותלוי ביצרן.

    כל מדי הPPM למעשה מודדים ערכים המתבססים על מוליכות חשמלית ואז ממירים את הערך ל-PPM.

    1MS/CM (EC 1.0 OR CF10) = 500PPM – המד האמריקאי
    1MS/CM (EC 1.0 OR CF10) = 640PPM – המד האירופי
    1MS/CM (EC 1.0 OR CF10) = 700PPM – המד האוסטרלי


    עשוי לעניין אותך גם:

    מדריך הידרופוני למגדל המתחיל
    מדריך גידול עגבניות הידרופוניות למקצוענים
    מדריך תחזוקה לערכה הידרופונית


     

    מה המדדים המתאימים לגידול הידרופוני?

    חלק זה חשוב במיוחד משום שלמרות שהידרופוניקה בפוטנציאל יכולה להביא את הצמחים שלך למקסימום היכולות הגנטיות שלהם, מתן מדדים שאינם תואמים את צרכיהם תגרום לך לתסכול גדול כאשר פירותיהם ישחירו ויפלו או שסימני מחסור יופיעו על העלים.

    העקרון המנחה בגידול ביתי הוא שאין צורך ממשי בהתאמה מדוייקת לצמח ספציפי אלא איגוד מספר צמחים (בדר”כ מאותה משפחה ומאותה עונה) בעלי צרכים דומים שיוכלו להנות יחד מהפתרון התזונתי.

    לדוגמא: קבוצת תבלינים שמצריכה שמירה על ערכים מעודדים צמיחה לאורך זמן, או קבוצת ירקות קיץ כמו עגבניות, מלפפונים, פלפלים, חצילים וכו’ שמצריכים שלבי גדילה, פריחה ופרי. ערבוב צמחים בעלי צרכים שונים ביחד יביאו לכך שלפחות חלק מהצמחים ההידרופונים שלך לא יקבלו את התזונה הנחוצה להם.

    לפניכם טבלה המדגימה את המדדים הנחוצים לירקות הידרופונים שונים:

    צמחיםpHECPPM
    ארטישוק6.5-7.50.8-1.8560-1260
    אספרגוס6.0-6.81.4-1.8980-1260
    שעועית6.0-6.52/4/20151400-2800
    סלק אדום6.0-6.50.8-51260-3500
    ברוקולי6.0-6.52.8-3.51960-2450
    כרוב ניצנים6.5-7.52.5-3.01750-2100
    כרוב6.5-7.02.5-3.01750-2100
    גמבה6.0-6.51.8-2.21260-1540
    גזר6.31.6-2.01120-1400
    כרובית6.0-7.00.5-2.01050-1400
    סלרי6.51.8- 2.41260-1680
    כרוב ירוק6.5-7.5
    מלפפון5.8-6.01.7-2.51190-1750
    חציל5.5-6.52.5-3.51750-2450
    חסת אנדיב5.52.0-2.41400-1680
    דגנים61.8-2.01260-1400
    שום61.4-1.8980-1260
    כרישה6.5-7.01.4-1.8980-1260
    חסה5.5-6.50.8-1.2560-840
    קישוא61.8-2.41260-1680
    במיה6.52.0-2.41400-1680
    בצלים6.0-6.71.4-1.8980-1260
    פאק צ’וי71.5-2.01050-1400
    גזר לבן61.4-1.8980-1260
    אפונה6.0-7.00.8-1.8980-1260
    פלפל5.8-6.32.0-3.01400-2100
    פלפלים חריפים6.0-6.53.0-3.52100-2450
    תפוח אדמה5.0-6.02.0-2.51400-1750
    דלעת5.5-7.51.8-2.41260-1680
    צנון6.0-7.01.6-2.2840-1540
    תרד5.5-6.61.8-2.31260-1610
    סלק עלים6.0-7.01.8-2.31260-1610
    תירסס61.6-2.4840-1680
    בטטה5.5-6.02.0-2.51400-1750
    עגבניה5.5-6.52.0-5.01400-3500
    לפת6.0-6.51.8-2.41260-1680
    זוקיני61.8-2.41260-1680

    אלו הם העקרונות המרכזיים של ההידרופוניקה שעל כל מגדל הידרו להכיר לפני שהוא מקים את המערכת הראשונה שלו.
    בנוסף ישנם מדריכים פרקטיים יותר לתפעול ותחזוקת מערכת הידרופונית שקישורים אליהם מופיעים בגוף הכתבה שיוכלו להיות לכם לעזר.

    אם יש לכם שאלות, מוזמנים לפנות אלינו בתגובות.