32 C
Rehovot
שבת, ספטמבר 5, 2020
More
    בית תגיות מערכת הידרופונית

    תגית: מערכת הידרופונית

    לגדל כמו חקלאי אירופאי: באטו באקט, מערכת הידרופונית לצמחים גדולים ומטפסים למתחילים

    דליים הולנדים, או באטו באקט בשמם השני, הם שיטת גידול הידרופונית המתאימה במיוחד לגידול צמחים גדולים ומטפסים והם הבחירה הפופולארית ביותר בקרב המגדלים ההידרופונים המסחריים באירופה. אז מה זה דליים הולנדים? יתרונות, חסרונות, ועוד נקודות שכדאי לדעת על השיטה שעשתה לאחרונה ‘עלייה’ גם לישראל.

    מה זה דליים הולנדים (באטו באקטים)

    דליי באטו או דליים הולנדים הם שיטת גידול הידרופונית הדומה לגידול במיטות מצע, כאשר מיטות המצע כאן הם אוסף של דליים במידות קטנות יותר שמסודרים בדר”כ בשורה עם קו השקייה וניקוז שעובר בכל אחת מהן. שיטת הסידור הזו הופכת את הבאטו לאחת משיטת הגידול היותר קלות לתפעול, תחזוקה וגידול בכלליות. כמובן שניתן לסדר את הדליים בצורות אחרות שמיועדות יותר לגידולים ביתיים או מקומות שרוצים להתאים את צורת פיזור הדליים לפי הצורך.
    חשוב לקחת בחשבון שחיבור התשתיות עבור דליי הבאטו היא אמנם פשוטה מאוד אך משתנה מעט בהתאם לצרכי המגדלים ולמערך הגידול שתוכנן.

    כמו כל שיטות הגידול במצע האחרות, גם בדליי באטו ניתן להשתמש בשיטה ההידרופונית והאקוופונית למרות שהשיטה ההידרופונית מקובלת, נפוצה וקלה יותר. השיטה שכיחה מאוד באזורים בעולם שאין בהם אדמה שמתאימה לגידול חקלאי קונבנציונאלי או לחלופין היכן שפחות מתאים לגדל בשל תנאי השטח. בנוסף, שיטת הדליים ההולנדים מאפשרת לחקלאי מספר יתרונות משמעותיים.

    יתרונות הדליים ההולנדיםגידול הידרופוני בדליים

    1. עובדים מצויין בסביבות מבוקרות ומתאימים לגידול מחזורי לאורך כל השנה.
    2. רוב מערכי הגידול ההידרופונים המורכבים מדליים הולנדים מורידים משמעותית את כמות העובדים והעבודה הידנית הנצרכת בחווה רגילה.
    3. חוסכים מקום בהשוואה לשיטות קונבנציונאליות, במיוחד עבור צמחים גדולים כגון עגבניות וכו’.
    4. מערכות המתוחזקות היטב יכולות לחסוך כמויות עצומות של דשנים ומים.

    כפי שניתן לראות בתמונות, יש לשיטה המון להציע עבור מגדלים הידרופונים מתקדמים ומתחילים כאחד, שרוצים לתכנן לעצמם מערכת מוצלחת ומיטבית לגידול צמחים גדולים.

    צמחים שכדאי לשתול / מתאימים למערכת באטו באקט

    הגידולים הפופולאריים ביותר עבור דליי באטו הם צמחים גדולים או/ו מטפסים כמו עגבניות, מלפפונים, פלפלים, חצילים ואף אבטיחים, מלונים וכו’. את מרבית הצמחים ניתן לגדל לגובה בקומות על ידי יצירת שורות מוגבהות שמאפשרות גישה קלה לצמחים. יחד עם זאת, למרות יתרונם המשמעותי של גידול צמחים גדולים בעלי בית שורשים גדול, אלה אינם הגידולים היחידים שניתן לגדל בבאטו באקט. הבאטו יכולים לעבוד גם כמעט בכל גידול אחר, בין אם עונתי או רב עונתי, אנחנו מזמינים אתכם לנסות ולעדכן אותנו איך עבד לכם.

    צפו בוידאו מדהים של גידול כשותנית בדליים הולנדים

    ממה מורכבת מערכת דליים הולנדים?

    מערכת הידרופונית מדליי באטו מורכבת מ3 חלקים שמאפשרים הרכבה של כל מערכת בכל סדר גודל שכל מגדל מתחיל יכול לתכנן לעצמו תוך שהוא לוקח בחשבון את אותם שלושה חלקים.

    1. השקייה – קו ההשקייה מכיל בתוכו את מאגר המים עם משאבת מים טבולה (או לא), צינור הובלת מים ראשי (יכול להיות בכל מיני קטרים – 16/20 מ”מ), טפטפות דקות (6/8 מ”מ) והמחברים הרלוונטים.

    2. מערך דליי באטו – מערך דליי הבאטו יכיל את הדלי, מחברי הסיפון הרלוונטים ואת מצע הגידול יחד עם הספסל או השולחן עליו יעמדו במידת הצורך.

    3. קו ניקוז – קו הניקוז יכול להיות צינור 32 ל-50 מ”מ או תעלה מרובעת עליו יושבים הדליים ומנקזים חזרה את המים.

    שאר העיצוב והתכנון תלוי בסידור שאתם רוצים ובחומרים העומדים לרשותכם אבל זה די פשוט ברגע שמבינים את הקונספט הכללי וכיצד השיטה עובדת. ניתן לתכנן מערכי גידול עם שליטה מבוקרת עבור כל אחת מהשורות או הדליים, לפי צורך המגדל. בנוסף, בדר”כ הרכבת המערכת כוללת העמדת הדליים על ספסל מוגבה או על הרצפה, כאשר הצינור השקייה רץ מעל לדליים ומשקה כל דלי פרטנית וצינור הניקוז רץ בתחתית הדליים והם מתיישבים עליו עם המגרעת שיש להם בפינה התחתונה ותפקידו לנקז את שאריות המים.

    שיטות השקייה בדליים הולנדים

    ניתן להריץ את קווי ההשקייה והניקוז במקביל תןך שימוש בשיטה המחזורית, כלומר להחזיר את שאריות המים והדשן אל המאגר ולהשתמש בהם שוב, או שניתן גם לגדל בשיטת הRun to Waste ולא להחזיר את המים למאגר.

    שיטת הRun to Waste אינה מחזורית ובדר”כ מועדפת על החקלאים משום שבשיטה הזו, אם משתמשים בה בצורה הנכונה, ניתן לחשב בדיוק את כמות הנגר, להגיע לנגר מינימאלי ולהיות מאוד מכוונים ומדוייקים עם הדשן. בעוד השיטה המחזורית בה אנו ממחזרים את התמיסה התזונתית מאפשרת לחסוך כמות מסויימת של מים ונוטריינטים, אך מצריכה יותר בקרה של התמיסה התזונתית ולכוון אותה בהתאם לצורך של הצמחים. שיטת הRun to Waste קלה יותר לתחזוקה ומאפשרת להעניק דשן לפי הצורך התזונתי של הצמח באותו הרגע ללא התחשבות במה היה במאגר לפני כן.

    עשה זאת בעצמך או דליים ייעודיים?

    גידול עגבניות בהידרופוניקהכמובן שאין חובה בשיטת הדליים ההולנדים להשתמש בדליים הקלאסיים הייעודיים לגידול בשיטה, אלא ניתן גם להשתמש בדליים קונבנציונאלים שזמינים ברוב החנויות. בנייה של מערכת בDIY תדרוש דליים, נקזים ואטמים שיחד עלולים לעלות אף יותר מדלי קלאסי. מלבד שאלת המחיר, לטווח הארוך אנו בהחלט ממליצים להשתמש בדליים ההולנדים הקלאסיים מכיוון שהמחברים, התחזוקה והסתימות בדליים שמכינים בבית, עלולים לעלות לא רק בכסף, אלא גם בבריאות הצמחים.

    סוג המצע גידול המומלץ לבאטו באקטים

    מצע הגידול המועדף שתבחרו תלוי במספר משתנים שהם המחיר, ההשפעה הסביבתית של החומר, מאפייניו הטכנים – שימור של מים וחמצן, רב שימושיות, תחזוקה, החלפת המצע וכו’.

    מצעי הגידול הנפוצים ביותר בגידולי באטו הם פרלייט, חימר מותפח (הידרוטון / ליקה) ולאחרונה גם קוקוס, כאשר בדר”כ משתמשים בשילוב של כולם ביחד ביחסים משתנים. חלק מהמגדלים משתמשים גם במצע גידול מסוג צמר סלעים אבל הוא אינו אידאלי עבור הגידול הזה ואנו ממליצים לא להשתמש בו. פרלייט לעומת זאת הוא המצע הבסיסי המומלץ ביותר לשיטה. להצלחה מיטבית מומלץ לשלב את מצעי הגידול כך שהשכבה התחתונה בדלי תהיה של 2-3 ס”מ הידרוטון, במרכז עד כמעט סוף הדלי שילוב של מצע פרלייט וקוקוס ביחסים משתנים (50-50 זה יחס נהדר) ומעל שכבה נוספת של הידרוטון למניעת היווצרות ירקת וחילחול קצת יותר טוב של מי ההשקייה.

    טעויות שכדאי להמנע מהן

    1. השקייה ודישון – העדר הבנה מקדימה בענייני היחסים בין כמות הדשן ותזמון ההשקייה יכולה להוביל לבעיות מהר מאוד בכל מערכת הידרופונית. במאגר המים של הבאטו, מצע הגידול הנבחר, גודל וגיל הצמח משחקים יחד תפקיד ומשפיעים על תכנית הדישון וההשקייה שתתאים לאותה מערכת. יש להתחשב בכך, לחשב את כמות הנגר ולהגיע למצב בו אנו לא משקים יותר מדי או פחות מדי את הצמחים.
    2. תחזוקה בין מחזורית – בעיה נפוצה נוספת היא העדר חיטוי וניקוי הדליים בין מחזור למחזור. ניתן להשתמש בחלק ממצעי הגידול מספר פעמים בכל עונה, אך יש לקחת בחשבון חיטוי וניקוי בין מחזור למחזור בצורה טובה על מנת למנוע העברת מחלות ובקטריות בין הגידולים.
    3. חוסר תשומת לב למזיקים והעדר טיפול מונע במחלות – כמו כל מערכת הידרופונית, גם בבאטו, כל הצמחים ניזונים מאותם מים ומתנקזים לאותו צינור ניקוז, עובדה זאת בשילוב עם צפיפותם וקרבתם האחד לשני, מגבירה את הסיכוי להתפשטות מחלות, בקטריות או מזיקים במהירות. יש לבצע בדיקות כנגד מזיקים ומחלות באופן שוטף על מנת לזהות ולמנוע מבעוד מועד את התפשטותם.
    4. זמן – טעות נפוצה היא שהרבה מגדלים לא משקיעים מספיק זמן בגידול ההידרופוני שלהם. יתכן שהם חושבים שדליי הבאטו הם שיטה שמצריכה הרבה פחות כוח עבודה ואינו דורש תחזוקה מורכבת, מה שנכון, אך השיטה עדיין דורשת תחזוקה של התמיסה התזונתית, בקרת מזיקים ומחלות, מעקב אחר טמפרטורת המים וכל מה שיש לקחת בחשבון במערכת הידרופונית.

    יש לכם שאלות? צריכים עזרה בתכנון מערכת הדליים ההולנדים שלכם? אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר ולקבוע מועד לייעוץ אישי ומקצועי או להרשם לסדנה הידרופונית.

    רוצים מערכת דליים הולנדים כמו בסרטון? לחצו כאן

    כמה מוצרים שאולי יעניינו אותך:

    [products columns=”3″ orderby=”title” order=”ASC” ids=”9614, 10063, 9311″]

    הידרופוניקה בבית: מה עדיף? לקנות מערכת הידרופונית מוכנה או לבנות אחת בעצמך?

    נחשפת לאחרונה להידרופוניקה ועולה בך הרצון לגדל הידרופוני בבית, אך מה עדיף? לקנות מערכת הידרופונית מוכנה? או אולי לבנות מערכת ביתית בעצמך? השיקולים כמובן נחלקים למקצועיים, כלכליים ומעשיים ולכל אחד התשובה עשוייה להיות מעט אחרת, אז כדי להקל בלבטים ולסייע בקבלת החלטה שקולה ונכונה עבורך – כתבנו את המאמר המנחה הזה לשימושך.

    אנו בנייצ’ר טק מקבלים טלפונים וביקורים על בסיס יומיומי מגולשים שנחשפו לעולם ההידרופוניקה ומעוניינים להתנסות בו. השאלות השכיחות ביותר הן ‘מה שיטת הגידול המתאימה לי?‘, ‘אילו ירקות אני יכול לגדל בתנאים הקיימים בביתי?‘, ‘מה התחזוקה היומיומית?‘ וגם – ‘מה עדיף? לקנות מערכת מוכנה או לבנות בעצמי?’ וכדי לענות על השאלה האחרונה התכנסנו כאן כולנו – אז נתחיל?

    ההשאלה הראשונה והרלוונטית ביותר שמומלץ שנשאל את עצמנו בהקשר היא

    כמה טוב/ה אני עם הידיים?

    ראשית חשוב לציין שישנם יישומים הידרופונים כה פשוטים, שניתן לעשותם כפעילות עם ילדים בגן או בבית הספר, אך לא בהם אנו עוסקים כאן, אלא במערכות הידרופוניות ביתיות שיאפשרו לכם לגדל מזון באופן פרקטי ויצרני יחסית.

    אם אתם מהטיפוסים שמחזיקים בביתם כלי עבודה חשמליים ובעלי ידיים טובות שיודעות להתמודד עם תקלות ביתיות כשעולות ומסוגלים לבנות וליישם פתרונות ביעילות ואסתטיות – אז יתכן מאוד שבניית מערכת הידרופונית במתכונת עשה זאת בעצמך תהיה פתרון עדיף עבורכם.

    המערכות ההידרופוניות המועדפות ליישום עצמי הן מערכות DWC ו-NFT. לרוב הרכבתן נעשית מחומרים פשוטים וזמינים ועבודת הקידוח, החיתוך והחיבור אינה מורכבת מדי. יחד עם זאת, ישנו צורך בחשיבה אנליטית ודיוק שימנעו תקלות כמו זרימה מוגברת או לחלופין חלשה מדי, נזילות, חדירת אור, תכנון לא נכון של מקומות השתילה וכו’. כמובן שיש שיטות הידרופוניות נוספות שניתן ליישם במתכונת עז”ב כמו דליים הולנדים והצפה וריקון ומחקר אישי טרם תחילת הבנייה יסייעו לכם ליישמן.

    מדריכי עשו זאת בעצמכם לדוגמא:

    מדריך לבניית מערכת הידרו אנכית NFT ל44 צמחים על קיר

    מדריך לבניית ערכה הידרופונית NFT ליותר מ100 צמחים

    מדריך לבניית מערכת DWC הידרופונית

    7 מדריכי עז”ב לבניית מערכות הידרופוניות מסוגים שונים

    איך אתם עם התקציב?

    הייתה פעם אחת בקנדה שחיפשנו לקנות את חפירה. בחנות הגינון ניתן היה לרכוש את שלם או מקל לחוד ואת לחוד – להפתעתנו לקנות את החלקים בנפרד עלה יותר מלקנות את המוצר השלם. כמובן שאמרנו תודה לקנדים החביבים שהחליטו לחסוך לנו גם זמן וגם כסף ורכשנו את האת השלם – אך זה לא המצב ברכישת מערכת הידרופונית.

    לרוב כשתבקשו לרכוש מערכת הידרופונית מחירה כמערכת שלמה יעלה יותר מסך חלקיה בנפרד וזאת בעיקר בשל לקיחת זמן העבודה עליה בחשבון (ואולי גם מספר חלקים בודדים שאינם נמכרים בנפרד).

    כך שאם על שאלת הידיים הטובות וכלי העבודה עניתם ‘חיובי’ וברצונכם לחסוך כמה שקלים, יתכן שרכישת החלקים בנפרד בהחלט עדיפה עבורכם. יחד עם זאת, קחו בחשבון שזמן זה כסף ושכשמחליטים לבנות לבד כל טעות היא באחריותכם בלבד, בעוד בקניית מערכת הידרופונית מוכנה האחריות היא של היצרן. בנוסף, קחו בחשבון, שאלא אם אתם בוב הבנאי החקלאי ההידרופוני, אסתטיות המערכת שבניתם בעצמכם עלולה להיות פחות טובה מזו של מערכת מוכנה.

    כשאין בנמצא מערכת הידרופונית שעונה על הצרכים שלכם

    אחת התכונות היפות יותר של ההידרופוניקה היא הורסטיליות האינסופית של היישום שלה. אנכי, אופקי, גבוה, נמוך, רחב, צר, בNFT, הצפה וריקון, DWC, טפטוף ועוד ועוד ועוד אופציות מעניקות לנו את האפשרות להתאים את הפתרון הנכון ביותר עבורנו ולעיתים – המערכות הקיימות בשוק, לא מתאימות מספיק.

    במקרה כזה ובמידה ויש לכם ידיים טובות, אנו ממליצים שתתכננו את המערכת האולטימטיבית עבורכם, תפרקו אותה לשלבים וחלקים ותבנו אותה בעצמכם. במידה ואינכם מרגישים בטחון לעשות זאת, אתם מוזמנים לפנות אלינו לעזרה בתכנון, באספקת החלקים ואם יש צורך – אף בהתקנה.

    מערכת הידרופונית בהתאמה אישית היא אופציה ריאלית מאוד ולבנות אותה בעצמך בהחלט אפשרי!

    מתלבטים אם לרכוש מערכת הידרופונית מוכנה או לבנות אחת בעצמכם? מוזמנים לפנות אלינו ואנו נשמח לסייע לבחור את האופציה העדיפה עבורכם. התקשרו אל – 053-8812779

    מדריך עשה זאת בעצמך לבניית מערכת הידרופונית ביתית DWC ב-10 דקות

    ההידרופוניקה קורצת לרבים לבוא להתנסות בה, אך מחירי המערכות היחסית גבוהים הם התחייבות רצינית מדי עבור אלה שעדיין לא הבינו לחלוטין מהי והאם היא מתאימה לאופיים ואורח חייהם. במדריך הזה נסביר איך לבנות מערכת הידרופונית ביתית, שלב אחר שלב, בקלות, במהירות ובזול, כך שתצליחו לתת לגידול ההידרו את הניסיון המגיע לו בחייכם. נתחיל?

    הידרופוניקה היא שיטת גידול המבוססת על הזנת הצמחים באמצעות מים במקום אדמה. למעשה, המים בהם אנו מוהלים דשנים הידרופונים בעלי מסיסות גבוהה, בשילוב עם תנאים ספציפיים כמו חומציות וטמפרטורה, מעניקים לצמחים את כל המינרלים והמיקרו אלמנטים להם הם זקוקים ומהווים מקור מופלא לצמיחה מהירה ובריאה מהרגיל באדמה. 

    גידול הידרופוני של מזון? ככה תעשו את זה נכון! (מדריך)

    סקירה קצרה על שיטת הגידול

    מערכת הידרופונית עשה זאת בעצמךהשיטה בה בחרנו למדריך היא DWC אשר משלבת מעולה בין קלות בניית המערכת ופרקטיות הגידול בה.

    DWC משמעו – Deep Water Culture, בשיטה זו הצמחים יושבים בכוס רשת עם מצע גידול אינרטי חסר כל תועלת תזונתית שתפקידו איזון וייצוב הצמח בלבד, בעוד שורשי הצמח גדלים לתוך מים עמוקים המועשרים בחמצן ודשן. המים במערכות DWC מהווים סביבה אידאלית עבור הצמחים אשר נהנים מגדילה מהירה, בית שורשים בריא ומפותח ותנובה גבוהה.

    אך בשילוב עם היתרונות הנהדרים הללו, ישנן כמה נקודות תורפה שחשוב להימנע מהן ככל הניתן. כך למשל, הצמחים במערכת DWC הם הרגישים ביותר לשינויי טמפרטורות (למעט קראטקי) וזאת משום ששורשיהם יושבים כל הזמן בתוך המים (לעומת הצפה וריקון או NFT בהן ישנו חלל אויר) ותופעות הלוואי עלולות להראות במהירות על הצמחים.
    רוצים לגדל בחוץ ועדיין לשמור על טמפרטורות מאוזנות? לחצו כאן ל-9 טיפים לשמירה על טמפר’ נמוכות בקיץ.

    סיכון נוסף הוא במקרה של הפסקת חשמל בה תחדל משאבת האויר לספק חמצן לשורשים. ישנן מספר שעות עד יממה של חסד עד שתראו את הצמחים שטיפחתם נראים נפולים, שמוטים וכל כך מסכנים.
    פתרון אפשרי: במידה והחשמל לא צפוי לחזור, רוקנו את המים במיכל עד לשליש התחתון על מנת לספק לשורשים חמצן ותזונה.

    הידרופוניקה 101: סקירה מקיפה למגדלים מתחילים

    קטלוג מערכות הידרופוניות ביתיות

    פעולות תחזוקה נדרשות בגידול הידרו DWC

    1. בדיקת חומציות המים פעמיים בשבוע ואיזון לפי הצורך
    2. מילוי מים בכל פעם שהמים מגיעים לשליש התחתון / מעל גובה פני אבן החמצן והשלמת דישון לפי צרכי הצמח והוראות יצרן הדשן.
    3. בקרה שוטפת אחר טמפרטורות המים
    4. סוף כל מחזור יש לנקות את המערכת

    גידול הידרו: מה צריך לדעת על מיקסום תוצרת במערכת הידרופונית?

    אז אחרי שסקרנו בקצרה את השיטה ונתנו קישורים למדריכים שיסייעו לכם להבין קצת יותר לעומק את עקרונות הגידול ההידרופוני, ניתן להתחיל לבנות את המערכת.

    ציוד נחוץ:

    קופסא עמידה עם מכסה (אם מיועדת לגידול בחוץ, עדיפות לצבע לבן אטום)
    2 כוסות רשת 3 צול
    מעט הידרוטון או טוף
    משאבת אויר מחוברת לאבן חמצן
    מברגה עם כוס קידוח 3 צול וחצי צול
    סכין יפני
    2 שתילים צעירים

    מדריך הידרופוני עשה זאת בעצמך

    1. קידחו שני פתחי 3 צול במכסה הקופסא

    גידול הידרו במערכת

    2. הסירו את שאריות הפלסטיק מסביב לאזור החיתוך בעזרת סכין יפנית כדי למנוע מרווח בין הכוס למאגר.

    שנוצרו מהקדיחה במערכת ההידרופונית

    3. קידחו פתח להעברת צינורית החמצן

    מערכת הידרופונית DWC

    הכניסו את אבן החמצן למיכל וחברו את הצינורית דרך הפתח הייעודי

    גידול הידרו בקופסת DWC עשה זאת בעצמך

    5. מלאו את המים עד לגובה שהם כמעט נוגעים, או נוגעים ממש מעט, בכוס הרשת.

    מלאו דשן אזנו חומציות

    5. שיתלו את הצמחים בכוסות הגידול

    את הנענע הזו הוצאנו מאדנית אדמה, שטפנו את שורשיה ושתלנו אותה בכוסות הרשת כך שקצות שורשיה יבצבצו החוצה. על אף הטראומה שעברה בפעולה זו, במהרה היא תחל לגדל שורשים חדשים לבנים ולפתח עלים וענפים חדשים, אך יחד עם זאת, ניתן (ואולי אף מומלץ) להשתמש בסטאטרים צעירים, להניחם בתחתית הכוס במרכזה ולפזר סביבם את מצע הגידול לייצוב. צמח שעבר פחות טראומות הוא צמח שמח יותר ומבולבל פחות ולכן סטאטר הוא בחירה עדיפה.

    מערכת הידרו

     

    גידול הידרו

    6. הפעילו את משאבת האויר

    בניית מערכת הידרופונית ביתית
    משאבת האויר ואבן החמצן מספקות לשורשי הצמחים את החמצן לו הם זקוקים

    7. מקמו את המערכת ההידרופונית החדשה במקום מתאים

    במידה ואתם מתכוונים לגדל בתוך הבית צמחים הזקוקים לאור הוסיפו תאורת גידול.

    ערכת מים עמוקים - DWC

    לאחר שבוע בלבד!

    ניסיתם בבית? שילחו לנו תמונות אל [email protected] ונשמח לשתף אותן באתר!

    גידול הידרו בבית
    לרכישת מערכת DWC ב229 ש”ח בלבד לחצו כאן

    השפעת טמפרטורת המים במאגר על הגידול ההידרופוני שלך

    גידול הידרופוני יכול להיות קליל, זורם ומתגמל מאוד, במיוחד בתקופות הנעימות כשהשמש אינה קופחת על מאגר הערכה והקרה אינה מקפיאה. אך חודשי החורף והקיץ החמים מביאים עימם אתגרים של ממש אל המגדל ההידרופוני הביתי. מה חשוב לדעת על טמפרטורת המים, מה צריך לעשות כשהיא חורגת מהנורמה ואיך מתקנים? כל הפרטים בכתבה.

    הידרופוניקה היא שיטת גידול באמצעות מים ומצעי גידול במקום אדמה, כאשר ההבדל המהותי בין גידול באדמה והידרופוניקה, הוא האופן שבו האלמנטים המזינים מגיעים לשורשי הצמחים. המים הם מרכיב מרכזי בגידול ההידרופוני והם מכילים את התמיסה התזונתית (הדשן) בריכוזים הנחוצים וברמת חומציות מאוזנת, אשר מאפשרים לצמחים לצמוח, לפרוח ולהניב פירות.

    טמפרטורת המים היא אמנם אלמנט שמרגיש שולי ופחות חשוב מהדשנים עצמם ורמת הPH, אך למעשה הוא יכול להשפיע רבות על תהליך הגידול, ולהוציא מאיזון את כל הצמחים במערכת ההידרופונית במקרים קיצוניים.

    טמפרטורת מים מומלצת בגידול הידרופוני

    טמפרטורת המים המומלצת בגידולים הידרופונים נעה בין מינימום של 18º מעלות צלזיוס עד למקסימום של 26º. בטווח הטמפ’ המומלץ יכולתם של הצמחים לקבל את האלמנטים התזונתיים החיוניים להם מתפקדת היטב ומאפשרת להם לגדול ככל שהפוטניצאל הגנטי והתנאים שיוענקו להם יאפשרו.
    בנוסף, כאשר המים מאוזנים בטווח הטמפ’ המומלץ, יורדים משמעותית הסיכויים להתפתחות אצות ובקטריות, לחוסרים תזונתיים ורמת החומציות במים לרוב יציבה ומצריכה איזון לעיתים רחוקות יותר.

    לא ניתן להמעיט מחשיבותה של טמפ’ המים בגידולים הידרופונים עבור בריאות הצמחים, אך יחד עם זאת, זה אינו הקריטריון היחיד למיקסום ההצלחה וחשוב ללמוד להעניק פתרון תזונתי הוליסטי שיתאים עבור הצמחים שלך שכולל את טמפ’ המים, החומציות, המוליכות החשמלית והדשנים המזינים, על פי המדדים המתאימים להם.

    אולי יעניין אותך:
    הידרו ישראלי: סקירת מערכות הידרופוניות ביתיות תוצרת ישראל
    מדריך ייחור הידרופוני
    מדריך הידרופוני למגדל המתחיל

    חריגת טמפרטורות

    הבעיה המרכזית בנושא שעולה באזורינו, מתרחשת בעיקר בחודשי הקיץ בהם כל מאגר מים של מערכת הידרופונית שיושב מחוץ לבית, צפוי להתחמם אל מעל ל-30º במהלך היום, כשחום כבד פוקד את ישראל. התחממות המים מעל לטמפרטורה המומלצת (26º) עלולה לגרום למחסור בספיקת חמצן לשורשים, בשינויי PH תכופים, במחסור תזונתי לצמח ובהופעת אצה ירוקה ובקטריות מזיקות שמפרות את האיזון של הפתרון התזונתי. תופעות לוואי אלה מסוכנות לבריאות הצמחים ועלולות לגרום להם לנזק מיידי ו/או ארוך טווח.

    למרות שאנו מדינה חמה יחסית, בתקופת החורף קיימת סכנה לירידת טמפ’ מתחת לרמה המומלצת, בעיקר באזור הצפון ובשעות הלילה. התקררות המים יתר על המידה עלולה לגרום ל’שוק’ שיביא לקיפאון בצמיחה ולמחסור תזונתי בצמחים.

    השפעת סוג המערכת ההידרופונית על הרגישות לטמפ’ המים

    שיטת הגידול בעלת הרגישות הגבוהה ביותר לחריגת טמפ’ היא שיטת הDWC – Deep Water Culture וזאת משום ששורשי הצמחים יושבים בתוך המים כל הזמן. ההקפדה על טמפרטורות מים תקינות חשובה במיוחד בשיטת הגידול הזו.

    מערכות מסוג NFT – Nutrient film technique, פחות רגישות לחום לעומת שיטת הDWC, משום ששורשי הצמחים יושבים על סרט דק של מים זורמים. הזרם הדק, יחד עם התנועה והאויר המתחלף, הופכים את סביבת הגידול בתוך הצינורות לנסבלת ורוויית חמצן עבור הצמחים, ומאפשרים להם לגדול גם בטמפרטורות גבוהות יותר. עובדה זו אינה מורידה את תופעות הלוואי שמתרחשות במאגר המים בעת התחממות / התקררות המים יתר על המידה והצמחים בהחלט חשופים להשפעות אלה, אך באופן כללי, ההשפעה במערכת NFT תורגש רק בשלב מאוחר יותר.

    שיטת הצפה וריקון היא כנראה השיטה הסבלנית ביותר כלפי מהתחממות / התקררות המים במאגר (לפחות באופן מיידי) משום האופן בו היא עובדת: המים עולים מהמאגר ומציפים את שורשי הצמחים, כאשר לאחר שתי דקות לערך המים מתרוקנים בחזרה אל המאגר והשורשים הרטובים נשארים באויר. אך כפי שכבר צויין, ההשפעות לטווח הארוך יורגשו במידה ולא ייושם פתרון.

    יש גם יתרון: שליטה על טמפרטורת המים כמוה כשליטה באקלים

    חוקרים שעקבו אחר ניסוי שבוצע בסינגפור גילו שקירור שורשי הצמחים במערכות הידרופוניות במדינות טרופיות וחמות, יכול לחסוך אנרגיה רבה על קירור החממה כולה.
    המשמעות של עובדה זו ושל מחקרים נוספים שבוצעו בנושא היא שבעזרת התאמת טמפרטורת המים בגידול הידרופוני, באפשרותנו להאריך עונות גידול באופן מלאכותי עבור הצמחים, לגדל צמחים שאינם תואמים לאקלים המקומי ובזמנים של חמסינים שהורסים שדות עגבניות שלמים לחקלאים, המגדל ההידרופוני יוכל לקרר את המים ולאזן את הדמיית האקלים באופן אישי עבור הצמח.

    אולי יעניין אותך גם:
    מדריך גידול מזון במערכת הידרופונית
    הידרו VS גידול באדמה – מה שיטת הגידול הטובה יותר?

    דרכים לאיזון ושליטה בטמפרטורת המים:

    מניעת התחממות המים במאגר וקירורם

    1. הניחו שטיח מתחת למאגר המים או הרימו אותו מעל לגובה הרצפה / אדמה.
    2. ניתן לקבור את מאגר המים בבור באדמה בכדי למנוע חשיפה ישירה לשמש.
    3. באופן כללי מומלץ שמאגר הערכה ימוקם במקום מוצל וחשוך עד כמה שניתן.
    4. ניתן לעטוף את הערכה במבודד מחזיר אור כדוגמת כיסויי השמשה הקידמית לרכב.
    5. בימי שרב וחמסין מומלץ להכניס בקבוק מים גדול קפוא סגור למערכת לקראת 10 בבוקר (אל תשכחו להחזיר אותו בערב למקפיא).
    6. השתמשו במקרר מים לאקווריום (קישור לרכישה בeBay)

    מניעת התקררות המים וחימומם:

    1. עיטפו את מאגר המים במבודד
    2. ניתן לקבור את מאגר המים בבור באדמה לשמירה על יציבות הטמפרטורות
    3. השתמשו במחמם מים לאקווריום (קישור לרכישה בeBay)

    לסיכום, למיקסום תוצאות בגידול הידרופוני אנו חייבים להקפיד על בריאות המים בכל הפרמטרים וזו אולי נראית כמו עבודה בהתחלה, אבל לאחר שהסט-אפ שלכם מוכן והצרכים מובנים, מדובר על יחסית מעט עבודה בעבור תוצרת איכותית והמון סיפוק.

    נשמח לשמוע את דעתכם, עצות ושאלות בתגובות.
    בהצלחה.

    קוראים כותבים: המערכת ההידרופונית הראשונה שלי | רונן לניר

    פרוייקט סלט – מתחילים

    החלום של לגדל ירקות לבד מקנן בי כבר הרבה זמן והתמונות של גינות הגג בניו-יורק והמערכות ההידרופוניות הביתיות עניינו אותי מאד. אחרי צפייה במדריכי YouTube למיניהם וקריאה של בלוגים של מגדלים החלטתי לצאת לדרך.

    קוראים כותבים: גידול מזון במערכת הידרופוניתגילוי נאות, בשלהי שנות השמונים של המאה הקודמת ביליתי חלק נכבד מזמני במאמצים “לעקור את נגע הסמים בצה”ל”. בתור חוקר מצ”ח רדפתי אחרי מעשני חשיש, הטרדתי חיילים בכל רחבי הארץ עם בדיקות שתן מבאסות וחיפשתי באנגים וקססות תחת כל עץ רענן. כל ההקדמה הארוכה הזו היא כדי להסביר שכנראה משהו בשפת הגוף שלי משדר “אכיפת חוק” וכנראה הייתה הסיבה שההתייחסות של העובדים בחנויות הציוד לגידול הידרופוני כלפי הייתה מעט מסויגת. איכשהו לא הריח להם טוב ה”סאחי “שנראה כמו מנייאק שבא “לגדל ירקות”, אבל עם הזמן התגברנו גם על המכשול הזה ולמרות עברי האפל הצלחנו לייצר יחסי אמון…

    ההתחלה כללה מדידות של המרפסת (שעמדה רוב הזמן נטושה ואספה אבק וגרוטאות) , הזמנה של אביזרים באינטרנט ואז רכישת הצנרת. בהתחלה חשבתי לנסות ולחפש צינורות משומשים אבל מהר מאד הבנתי שצנרת 4″ שמשמשת בעיקר לביוב לא ממש מתאימה לשימוש חוזר. בחנות חומרי הבניין הצטיידתי בצינורות, מחברים, אטמים וקדימה לעבודה.

    את ההרכבה ומילוי המים הראשוני עשיתי כדי לראות שאין נזילות ושהשיפועים תקינים. מסתבר שלגומיות יש כיוון מומלץ (ושאם מרכיבים אותם הפוך אז קשה מאד לפרק אחר כך את שני חלקי הצנרת וזה עלול להוביל לניבולי פה לא ראויים). הרעיון הכללי בתכנון היה לפרוס על המעקה הבנוי צינור 4″ ואז בעזרת מעבר מקוטר 4″ ל2″ ליצור סוג של סכר שניתן על ידי סיבובו לקבוע את מפלס במים בצינור. אל מאגר המים (ג’ריקן של 15 ליטר שבשלב מאוחר יותר הוחלף בחבית פלסטיק של 60 ליטר) שמוקם על רצפת המרפסת, חובר צינור ה 2″ ובתוכו ישבה המשאבה הטבולה ( eBay) שהזרימה מים חזרה לצינור הרחב.

    גידול מזון בהידרופוניקה בבית

    מערכות גידול מתקדמות עשה זאת בעצמך

    אז הגיעה השעה להוציא את המקדחה עם מקדח הכוס ולהתחיל לקדוח את החורים. המקדח הסיני שקניתי עשה את העבודה אבל מהר מאד התחיל להתעוות ולהתחמם ולא לחתוך בצורה נקייה. אחרי ניקוי השבבים הרבים ושטיפה של הצינורות הרכבתי מחדש את המערכת ומילאתי אותה שוב במים.

    קדיחה בצינור PVC אפור של ביוב לשם הכנסת כוסות רשתאת כוסות הגידול מצאתי ב eBay אבל כשהן הגיעו הבנתי שאצטרך לאלתר מעצור בשפה שלהן שימנע מהן ליפול מבעד הקדחים פנימה. לטובת העניין שילבתי גומיות עבות לשימוש משרדי ואיזולירבנד שיצרו את העיבוי הדרוש. את הכוסות מילאתי בהידרוטון ושתלתי את הצמח ה”אקזוטי” הראשון – נענע.

    מערכת הידרופונית בבנייה עצמית DIY

    שתילה ראשונה

    מכיוון שאני לא ניחן בדחיית סיפוקים ובסבלנות רבה החלטתי לקצר תהליכים וקפצתי את המשתלה הקרובה וקניתי מגוון שתילים שאת שורשיהם שטפתי, ככל שניתן היה מאדמה העברתי אותם לכוסות והצגתי בפניהם את ביתם החדש. היו שם חסה, עגבנית שרי, פלפל חריף, תותים, ריחן, מליסה, אבטיח ופרחי נוי ( שאיני זוכר את שמם ). על פי ההמלצת החנות ההידרופונית לקחתי דשן נוזלי שמגיע בשתי תמיסות נפרדות שנקרא Sensi Grow. בכל המאמרים שקראתי דובר על הצורך בשמירה על PH של המים בטווח ספיציפי לכל צמח ולכן הצטיידתי במד חומציות אלקטרוני ולמרות שבהידרו-גרו אמרו לי שהדשן לא מצריך ניטרול PH התעקשתי לנסות ולהביא את המערכת לרמה המומלצת. מכיוון שמחסן הכימיקלים הביתי שלי מוגבל החלטתי לאלתר עם חומץ ביתי, שליש כוס לתוך המערכת והPH נראה מצויין? אז זהו…שהPH אולי בסדר אבל הצמחים התחילו לשדר אותות מצוקה. הפלפל שמט את עליו והחליף את צבעם לצהוב וגם התותים נראו רע. מיד ביצעתי ריקון, שטיפה במים נקיים ומילוי מחדש ונטשתי את ההתעסקות בPH באופן סופי.

    עשה זאת בעצמך מדריך בניית מערכת הידרופוניתמערכת הידרו עשה זאת בעצמךגידול אבטיח במערכת הידרופוניתגידול עגבניות הידרופוניות בביתחם לי

    ככל שהתחמם לו הקיץ גוועו להם שתילי התותים, החסה והמליסה עברו תהליך של חליטה והפלפל ועגבניות השרי התייבשו להם. מדידות טמפרטורת המים הראו ששעה אחרי הזריחה ( המרפסת פונה לכיוון מזרח ) מגיעה ל27 מעלות בתוך הצינור.

    התחממות מים במערכת גידול והשפעותיהגם המיכל שהיה חשוף לקרינת שמש ישירה היה חם מאד. בשעות הצהריים הטמפרטורות היו מטפסות לכיוון ה 32 מעלות. ברור שזה רחוק מאידיאלי. ככל שהמים חמים יותר רמת המסיסות של פחמן דו חמצני במים יורדת וכך גם היכולת של השורשים לשרוד. חוץ מהפרחים והריחן שעשו רושם שהחום והשמש עושים להם טוב כל שאר הצמחים נראו חולים. בשלב הראשון ניסיתי לבודד את הג’ריקן והכנסתי אותו לתיק שומר חום/קור שהקריב את חייו לטובת המטרה ומיקמתי שימשייה מעליו כדי למנוע את הקרינה הישירה. זה לא ממש עזר כי בסוף היום עדיין המים היו חמים. אחד הדרכים לקרר מים הוא על ידי אידוי, אז הרכבתי משני מאווררי מחשב וספק 12 וולט מעיין “משאבת אידוי” שחוץ מרעש לא ממש דגדגה את המערכת, ובשלב די מוקדם הפסיקה לעבוד ( כנראה בגלל תנאי האבק והלחות שהמאווררים האלה לא מותאמים לעבוד בהם ).

    ניסיתי להזרים מי עיבוי מזגנים לתוך המערכת שמן הסתם הגיעו בטמפרטורה נמוכה מטמפרטורת הסביבה ובנוסף לכך גם נטולי מלחים, אבל זה לא השפיע על חום המים ומכיוון שהכמות הייתה יחסית קטנה זה כנראה גם לא ממש השפיע על רמת המליחות של המים

    בדיקה ברשת העלתה שמערכת קירור ייעודית עם בקרת טמפ’ עולה כ 2500 ₪ שממש לא התאים לי להוציא. אי לכך פצחתי בחיפוש אחרי אלטרנטיבות מכיוונים זולים יותר. ניסיתי לפרק ולהשמיש מערכת בר מים ביתי שאחד השכנים זרק אבל אחרי פירוק מהנה הסתברה סיבת ההשלכה של הבר מינן – המדחס לא עובד… בסופו של דבר מצאתי ביד 2 מקפיא קטן למכירה ותמורת 400 ₪ הפכתי לבעליו החוקי. אני מודה שהיססתי לפני שקדחתי בו שני חורים מכוערים בדופן, אבל המטרה מקדשת את האמצעים… הניסיון הראשון כלל העברת צינור המים שיצא מהמשאבה דרך החלל של המקפיא בתוך כלי מלא מים ומשם חזרה אל המערכת. העובדה שהמים בכלי לא קפאו העידה על כך שחום אכן עובר דרך הדופן של הצינור וזה אומר שהמים מתקררים, בפועל המים עדיין היו סביב ה 27 מעלות. עשיתי ניסיון לשפר את היעילות של מעבר החום וקניתי שני מטר של צינור נחושת שגולגל לסליל שדרכו זרמו המים אבל גם זה לא עשה רושם משמעותי על הטמפ”. לא אלאה אתכם בכל הנוסחאות והחישובים, אבל בשורה בתחתונה ההספק שמפיק מקפיא בייתי מתוכנן לעבוד מעולה על שמירה של טמפ’ נמוכה של תא סגור ומבודד היטב, זה הספק נמוך בהרבה מההספק הדרוש כדי לצנן כמות כזו של מים שמסוחררים במערכת פתוחה וטמפ’ סביבה של 38 מעלות בצל. בפועל הבנתי שאין ברירה וצריך לחכות לסתיו…

    תגובת נייצ’ר טק לניסוי הביתי של רועי

    רונן, הסקרנות, היוזמה והאוטודידקטיות שלך הן תכונות ראויות להערכה ומעוררות השראה, יחד עם זאת, כפי שראית בעצמך -אין חכם כבעל נסיון ומטעויות לומדים מעולה.

    בנוגע לבעיית המערכת ההידרופונית בחום הקיצוני של הקיץ: זהו בהחלט אתגר, אשר הדרך הטובה ביותר לטפל בו היא למנוע אותו מלכתחיתה, וכדי לעשות זאת יהיה עליך לבנות מעין מחסה למאגר המים שיבודד אותו משמש ישירה, יעניק לו צל, ואם אפשר אף יצור הפרדה בין הטמפרטורות הגבוהות של החוץ לאלה של הפנים.

    כפי שכתבנו במדריכים הידרופונים רבים באתר, הדרכים לעשות זאת מגוונות למדי. במקרה שלך, מומלץ ליצור מעין קופסת עץ הפוכה שתשמש כבית למאגר ובו בזמן יוכל לשמש גם ככיסא או ספסל עבורך. שדרוג נוסף יהיה לעטוף אותה במגן מחזיר אור שימנע את ספיגת קרני השמש בעץ.

    בנוגע לעניין איזון החומציות: לא מדובר כאן על מלאכה מורכבת מדי או מכבידה כלכלית. בקבוק חומצת הורדת PH של 500 מ”ל יעלה לך בסביבות ה-60 שקלים ויספיק לך למשך של יותר משנה. ההתעסקות עם החומציות צריכה להעשות פעם בשבוע, ורק במידת הצורך. במקרה הזה אין צורך, ואפילו מומלץ שלא, לאלתר.

    בעיית החומציות שהזכרת העלתה גם נושא נוסף: דישון ואיזון חומציות למידותיהם המתאימות של כל אחד מהצמחים במערכת ההידרופונית. על מנת שנצליח לעמוד במשימה החשובה של דישון ואיזון חומציות לפי דרישות הצמח, עלינו לברור ולבחור היטב את הצמחים שנכנסים למערכת ולודא ששצרכיהם זהים או לפחות דומים.
    עגבניה לצורך העניין, שונה מאוד מחסה בכך שבנוסף לתקופת הצמיחה אנו רוצים להביאה לפריחה ולחניטת פרי, ולכל שלב שכזה דרישות תזונתיות שונות. הסדר הנכון יכלול או גידול של עליים בלבד יחד, אשר מצריכים דישון נמוך יחסית כדי לשמור על צמיחה שוטפת לאורך זמן, או גידול פירות וירקות עונתיים, כאשר העגבניה, החציל, הפלפל, המלפפון, המלון ואף האבטיח, יכולים לגדול באותה המערכת.

    המון תודה על השיתוף! נתעדכן בהמשך.

    7 מדריכי עשה זאת בעצמך לבניית מערכות גידול הידרופוניות ביתיות

    אמנם עד לא מזמן גידול הידרופוני ביתי היה לרוב נחלתם של מגדלי הקנביס, אך הודות לעת המודרנית, הטכנולוגיה והדחף הפנימי שלנו לבריאות איתנה וידידותיות לסביבה, גם אנשים נורמטיבים החלו לגדל מזון הידרופוני בביתם במערכות גידול שרכשו או בנו בעצמם, והחוויה כולה שווה כל רגע. אז מה איתך? כבר התחלת לגדל הידרופוני?

    הרעש מסביבנו לא מפסיק: ריסוסי הדברה על המזון מסכנים את בריאותנו, רוב אדמות הפרא כבר הוסבו לחקלאות, מי התהום הטהורים מזדהמים מחילחול מלחי הדשנים והאקולוגיה העולמית כולה נמצאת על סף משבר. איפה אנחנו בכל זה? איך אנחנו בין הפקק על איילון והמינוס בבנק יכולים לדאוג גם לצרות דחופות ונוראיות שכאלה שעוסקות בנושאים רומו של עולם? אז זהו, שזה פשוט.

    אנו לא מתיימרים לומר שגידול הידרופוני יהפוך את חייכם לברי קיימא ו100% ידידותיים לסביבה, אך אנו כן מאמינים ורואים בשטח, כיצד יותר ויותר אנשים עירוניים נורמטיביים קוטפים מדי יום מזון טרי, נקי ולא מרוסס, חוסכים כספים, דלקים, ויותר מהכל, משתתפים פחות בחקלאות התעשייתית המזהמת. גידול הידרופוני הוא הפתרון הנכון בזמן הנכון בתוך הקרע הזה שנקרא המאה ה-21, גם אצל האדם הפרטי.

    מהסיבות הללו ועוד רבות אחרות, אספנו עבורכם 10 מדריכי עשה זאת בעצמך לבניית מערכות הידרופוניות ביתיות בקלות, בזול ובפרקטיות רבה.
    אם עולות בכם שאלות, כיתבו לנו בתגובות ונענה בשמחה.

    1. בנה בעצמך מערכת NFT הידרופונית

    מערכת הידרופונית ביתית בשיטת NFT מתוך מדריך עשה זאת בעצמך של Scott’s Place

    מערכת NFT או Nutrient Film Technique בשמה המלא היא מערכת הידרופונית נהדרת אשר בבסיסה עומדת פעולה פשוטה מאוד: מיכל מים (מהולים בדשנים הידרופונים) מזרים באמצעות משאבת מים אל צינורות (בדר”כ PVC) זרם דק אשר נוגע בקצוות השורשים ומזין אותם. הצמחים יושבים בכוסות רשת וניתנים להוצאה, העברה או החלפה לפי הצורך. האופנים בהם ניתן ליישם את השיטה מגוונים מאוד וכל אחד יכול להתאים את העיצוב לצרכים של ביתו.

    מה ניתן לגדל בNFT: כמעט הכל! למעט ירקות שורש, עצים ושיחים. כמובן שלכל צמח יש את הדרישות היחודיות שלו לאור, חומציות המים, תזונה, הדלייה וכו’, אך שזה לא ירתיע אתכם, הלמידה פשוטה מאוד והתפעול עוד יותר!
    בעזרת מדריך הוידאו הזה ניתן לבנות מערכת NFT הידרופונית מאוזנת ל22 צמחים כפי שניתן לראות בתמונה. לחצו למדריך.

    2. מערכת DWC: עציץ הידרופוני

    DWC – מושלם למגדלים הידרופונים מתחילים – קרדיט תמונה: greensandmachines

    מערכת DWC מספקת מגוון יתרונות כשהגדול שבהם הוא – הפשטות. זו אולי אחת המערכות המומלצות ביותר למגדלים הידרופונים מתחילים, גם משום עלותה הזולה וגם בשל הפרקטיות הגדולה.
    בשיטת DWC, או בשמה המלא – Deep Water Culture, אנו משתמשים במיכל אחד אשר מהווה את המערכת כולה, כאשר לעומת הNFT, אין צורך בהזרמת המים אל מתקן חיצוני. המיכל, או המערכת לצורך העניין, מכיל בתוכו מים מהולים בדשן הידרופוני בעלי חומציות מאוזנת, כאשר בתוך המיכל אבן חמצן המחוברת למשאבת אויר מבחוץ שתפקידה לספק לשורשים חמצן כך שלא ‘יטבעו’, יחנקו או ירקיבו במים. הצמחים עצמה יושבים בכוסות רשת על מכסה המיכל והשורשים גדלים אל תוך המים.

    מדובר על שיטה קלה ליישום, אמינה (גם הפסקת חשמל לא תהרוס לכם את הגידול) ומאוד פשוטה לתפעול ותחזוקה.
    למדריך כתוב עם תמונות

    למדריך וידאו

    3. מדריך בעברית לבניית מערכת NFT לגידול מעל 100 צמחים (כולל סטנד)

    מדריך עשה זאת בעצמך לבניית מערכת הידרוהמערכת במדריך הזה מצריכה מרפסת או גינה מפולסת משום גודלו. הוא מומלץ למי שטוב במיוחד בעבודה עם הידיים ולא מפחד מניסורים והברגות. כמו במדריך מסעיף 1, גם כאן השיטה היא NFT והכללים הם אותם כללים: המים נדחפים ממאגר אל הצינורות בעזרת משאבה והגרוויטציה היא שמחזירה את המים אל המיכל. כפי שהוזכר, שיטה הידרופונית מצויינת!

    למעבר למדריך לחצו כאן

    4. מערכת איירופונית (Aeroponic) בDIY

    ייחורי עגבניות במערכת אירופונית, לאחר שיפתחו שורשים יהיה ניתן לשתול אותם מחדש או להשאירם במערכת הגידול.

    איירופוניקה היא כנראה השיטה היעילה והמהירה ביותר לגידול צמחים כאשר ההבדל בינה לבין ההידרופוניקה הקלאסית הוא שהצמחים אינם יושבים במים אלא באויר וזאת ללא מצע גידול. באיירופוניקה המים מגיעים ישירות לשורשי הצמחים בצורת טיפות, ככל שהטיפות קטנות יותר כך הגידול אפקטיבי יותר. ישנן דרכים רבות ליישם את השיטה ההידרופונית הזו והן כוללות טפטוף, התזה ואפילו ערפל (Fogponic) למתקדמים ביותר מבינינו.

    במדריך כאן ניתנות הוראות מפורטות ביותר לאופן הכנת מערכת איירופונית כמו זו בתמונה, המדריך אמנם באנגלית אך הוא נהיר ומובן, ובכל זאת, נשמע לענות על שאלות באזור התגובות למטה.

    אם אתם רוצים לקבל השראה לעוד מערכות איירופוניות בבנייה עצמית כנסו לaeroponicsdiy.com

    5. קראטקי: גידול הידרופוני בסיסי למתחילים – ללא חשמל ובהשקעה כספית זניחה

    אם אתם קוראים נאמנים של המגזין אז אתם ודאי כבר מכירים את שיטת קראטקי המציעה התנסות ראשונית, קלה ומדליקה למגדלים הידרופונים מתחילים. במערכות קראטקי, היכן שאין תזוזה של המים או אפילו אבן חמצן שתעלה בועות אויר, הנקודה החשובה ביותר כדי להמנע מריקבון היא היחס הנכון בין מים לאויר.

    לגדל הידרופוני ללא חשמל בשיטת קראטקי

    במערכת הידרופונית קראטקי השורשים גדלים לתוך המים, ניזונים מהדשנים המהולים בתוכם וככל שגובה המים יורד, כך השורשים אורכים וכמות החמצן במיכל עולה. אין צורך למלא מים שוב במיכל אלא לאחר שהם ירדו מתחת לשליש גובה המיכל, וגם אז יש להוסיף רק עד חצי גובה (בהנחה שמדובר על צמחים בוגרים).

    במדריך הזה פירטנו בפניכם כיצד אתם יכולים לבנות בעצמכם בפחות מ20 ש”ח עציץ הידרופוני חביב שיביא אתכם להתנסות המיוחלת עם ההידרופוניקה. הכינו עצמכם למפגש מרגש עם שורשים לבנים וצמיחה מרשימה.

    מדריך בניית מערכת קראטקי

    6. באטו באקט הידרופוני לגידול עגבניות ושיחים

    גידול עגבניות מסחרי בבאטו באקטים. קרדיט: Howardesh

    באטו / דאצ’ באקט, או באנגלית – Bato / Dutch Bucket, הם דליי גידול הידרופונים שמתאימים במיוחד לגידול צמחים גדולים שדורשים הרבה מקום לנוף ולשורשים כמו עגבניה למשל, אשר מגדלים הידרופונים שמנסים לגדלה בצינורות NFT נתקלים בבעיות של צפיפות הצמחים עצמם וכמובן חסימת שורשים שיוצרת סתימות ונזילות.
    יתרון נוסף הוא היכולת לשרשר את הדליים האחד לשני וכך לצמצם את זמן התחזוקה הנדרש בדישון ומילוי המים.

    גידול הידרופוני בבאטו באקטים שכיח למדי באירופה, שם מגדלי העגבניות, הפלפלים ואפילו האבטיחים משתמשים בהם לגידול מרווח ואפקטיבי לאורך זמן במינימום תקלות. ישנן גרסאות של המערכות עם מצע הממלא את המיכל כולו וגירסאות בהן המצע בכוסות הרשת בלבד. ההזנה היא עילית והמים זורמים בסירקולציה אחת לזמן מוגדר באמצעות טיימר (שעון שבת).

    לסיכום רק נוסיף שההידרופוניקה מספקת לנו מגוון עצום של אפשרויות להכניס את גידול המזון אל הבית, גם אם אנו גרים בלב העיר, בבניין, ללא מ”ר של אדמה. אם יש לכם שאלות, תהיות או שאתם מבקשים ללמוד ולהתמקצע בתחביב חדש ומתגמל כמו זה, פנו אלינו בתגובות או ביצירת קשר ונשמח לסייע.
    בינתיים ניתן ללמוד רבות מהכתבות המקצועיות באתר.

    בהצלחה!

    עשה זאת בעצמך: ערכה הידרופונית ללא חשמל בפחות מ20 שקלים

    רבים רוצים לגדל הידרופוני אך אין להם את הכסף או הבטחון העצמי להשקיע בפרוייקט מחייב שכזה, אז מה עושים? בונים ב10 דקות מערכת הידרופונית ביתית ללא חשמל שתעלה לנו גג 20 שקל ותעניק לנו את האפשרות קודם כל להכיר ולהתנסות בגידול ההידרופוני לפני הקפיצה למים.

    רכיבי הערכה

    פח פלסטיק קטן עם מכסה – אנחנו השתמשנו בדלי הזה – עולה 12 ש”ח באינטרנט, 10 ש”ח ברשתות השיווק.
    כוס רשת 3′ – מחיר: 3 ש”ח
    הידרוטון – ניתן לרכוש בתפזורת 1 ליטר ב6 ש”ח (אנו נזדקק לחופן בלבד)
    שתיל חסה – מחיר: 1.5 ש”ח (ניתן ליישם גם עם תבלינים או ירקות אחרים)

    מדריך בניית ערכה הידרופונית ללא חשמל

     

    כלים
    מקדחה עם כוס קידוח 3′
    בשוטף
    דשן הידרופוני, PH + / –
    תוספות אפשריות
    אבן חמצן

     

    שלבי ההכנה

    ערכת גידול הידרו בלי חשמל
    מערכת גידול הידרופונית ללא חשמל – היום הראשון.

    1: קידחו פתח לכוס במכסה הפח
    2: שימו בכוס השתילה את הצמח במרכז ופזרו הידרטון מסביב שיתמוך בו פיזית
    3: הכניסו את הכוס עם הצמח לפתח שיצרתם במכסה
    4: מלאו את הפח במים כך שיגעו בשורשי הצמח אך לא יכסו אותם לגמרי

    זהו, מוכן! היה פשוט, נכון?

    מה צריך לדעת על גידול הידרופוני ללא חשמל

    אם אתם חדשים בכל הקונספט ההידרופוני, תוכלו למצוא כאן מלאי מרשים של כתבות ומדריכים הידרופונים למגדלים המתחילים שיתנו לכם רקע מספק טרם תתחילו בפרוייקט.

    למרות שרוב המערכות ההידרופוניות שנמכרות היום בשוק ממקסמות את יכולות השיטה על ידי בנייה בקומות וחימצון המים על ידי תנועתם, ניתן לגדל הידרופוני גם ללא משאבה כלל בשיטת קראקטי (Krakty).

    איך זה עובד?

    שלבי גידול הידרופוני ללא חשמל

    בגידול הידרופוני שורשי הצמח זקוקים ל-3 דברים: דשן, חמצן ומים. האופן בו אנו מספקים את 3 הגורמים הללו בשיטת הKrakty Off Grid הוא על ידי מילוי מים, דישון המים בתמיסה מותאמת להידרופוניקה והשארת רווח ריק, מלא באויר.
    העיקרון הוא כזה: אם שורשי הצמח יגיעו למים המדושנים מספיק כדי לשתות מהם אך גם ‘ישבו באויר’ בחלקם העליון, הם יוכלו לקבל את התזונה המלאה שלהם הכוללת דשנים מהמים וחמצן מהאויר. יתרה מכך, ככל ששורשי הצמח ישתו יותר מים כך יהיה פחות מים ויותר אויר במאגר ושורשי הצמחים יגדלו בהתאם ויהנו ממים, חמצן ודשן בכמות מספקת.

    שדרוג הערכה

    בקלות יחסית ניתן לשדרג את הערכה המנותקת שלנו על ידי הכנסת אבן חמצן למאגר והפיכתה למערכת DWC (Deep Water Culture). באופן הזה אנו מספקים חמצן בתוך המאגר ומשפרים את יכולת ההזנה של הצמח.

    האם זה עובד?

    בהחלט כן! ניתן לצפות בסרטון היו-טיוב שצירפנו כאן על מנת לצפות בהשוואה בין גידול הידרופוני עם או בלי חמצן. בנוסף, מהנסיון האישי שלנו, השיטה לא רק שעובדת, אלא גם מנצחת בנוק אאוט את זמני הגדילה באדמה.

    תחזוקה שוטפת

    כמו כל ערכה הידרופונית, גם זו מצריכה דישון רק בעת החלפת המים (וגם אז, תלוי בעונה) ואיזון PH באופן שוטף. אם אתם יוצרים גרסה אחרת של הערכה אשר כוללת מס’ צמחים מסוגים שונים, צפו בסרטון ולימדו ממסקנותיו של המנחה.

    יש לכם שאלות? כתבו בתגובות
    ניסיתם? שתפו אותנו!

    בהצלחה!

     

    איזו שיטת גידול הידרו מתאימה לך? יתרונות, חסרונות והמלצות

    ישנן חמש שיטות גידול פופולאריות להידרופוניקה וכמו לכל דבר גם להן יתרונות וחסרונות. בחירתך בשיטה המתאימה צריכה להסתמר על הפרמטרים החשובים לך, בין אם הקמה מהירה של המערכת, תחזוקה נמוכה, תנובה גדולה יותר, אמינות גבוהה, יעילות כלכלית או כל פרמטר אחר שיכול להשפיע על כף המאזניים האישית שלך.

    בעוד שכל חמש השיטות ישמעו די דומה וכולן מתבססות על העיקרון ההידרופוני בו הגידול נעשה ללא אדמה במים מועשרים בדשן וחמצן, כל אחת מהן גם שונה במקצת מקודמתה.  אנו נפרט על היתרונות והחסרונות של כל אחת מהשיטות לגידול הידרו על מנת להקל על בחירת השיטה המתאימה לך.

    שימושי: מדריך גידול הידרופוני למגדל המתחיל

    שיטת גידול הידרו 1 – ריקון והצפה (Flood & Drain)

    זו אחת השיטות ההידרופוניות הידועות ובשנים האחרונות היא הפכה לפופולארית ביותר בקרב מגדלים הידרופונים חדשים. שיטה זו משתמשת במאגר המחזיק בתוכו את הפתרון התזונתי (מים מועשרים בדשן ותוספים תזונתיים) אשר מחובר למגש גידול או למיכלי גידול נפרדים שמכילים את המים ברגעי ההצפה.

    במיכל המים תהיה משאבה שתדחף את הפתרון התזונתי אל מיכלי הגידול ותיצור בהם ‘הצפה’, לאחר מספר רגעים המים ירדו ויתנקזו חזרה אל המאגר.

    יתרונות גידול הידרו בשיטת ריקון והצפה

    1. מחזור של הפתרון התזונתי – חסכון אדיר במים ודשן
    2. בניית המערכת פשוטה יחסית
    3. מצריך משאבה קטנה יחסית כדי להריץ את המערכת
    4. בשיטה זו בדר”כ אין צורך במקרר מים
    5. קלה להקמה
    6. קלה מאוד לתחזוקה
    7. עלות המערכת יחסית נמוכה בהשוואה לשיטות גידול אחרות
    8. ניתן לבחור כל מצע גידול הידרופוני

    חסרונות גידול הידרו בשיטת ריקון והצפה

    1. יתכן שתהיה הגבלת גובה משום גובה המאגר
    2. מלחים ומינרלים עלולים להצטבר במצע הגידול משום ההצפה התחתונה
    3. הצטברות מלחים ומינרלים עלולה לגרום למניעת הזנת הצמח ומחסור במינרלים
    4. אם אתם מתחילים עם שתילים קטנים יתכן שההצפה לא תגיע לגובה השורשים ותזדקקו לעזרת טפטפות בשלב ההתחלתי

    מדריך עשו זאת בעצמכם לבניית ערכת הצפה וריקון

    שיטת גידול הידרו 2 – DWC – Deep Water Culture

    DWC החלה לצבור פופולאריות בשנים האחרונות וישנן חברות שלקחו את הקונספט הישן של השיטה ושדרגו אותו כך שהוא טוב יותר מתמיד. מערכת הידרו כזו בדר”כ מורכבת ממאגר פתרון תזונתי אחד שהשתיל/ים יושבים בתוך כוסות רשת אשר ממוקמות במכסה שלו. בשיטה הזו שורשי הצמחים הצעירים יושבים כל הזמן בתוך הפתרון התזונתי המועשר בחמצן ורק כאשר גדלו ושורשיהם גדולים וחזקים מספיק מומלץ להוריד את גובה המים כך שרק חלק משורשי הצמח יגיעו אליהם.

    יתרונות גידול הידרו בשיטת DWC

    1. מעולה לצמחים שאוהבים מים
    2. מאפשר התפתחות מערכת שורשים גדולים
    3. גודל הצמחים המתאימים לגידול בערכה די גמיש
    4. פחות שתילים, יותר תנובה
    5. מחזור מים וחסכון בדשנים
    6. בניית ערכה זולה יחסית

    חסרונות גידול הידרו בשיטה DWC

    1. ככל הנראה יהיה צורך במקרר מים
    2. שורשי הצמחים חשופים למחלות בהעדר חמצן מספק
    3. שימוש בדשנים אורגנים עלול להעלות קצף
    4. מצריך מעקב יומיומי אחר רמת ה-PH ואיזונה
    5. משום שהצמחים יושבים על מכסה המאגר איזון הPH עלול להיות מסורבל מדי
    6. שורשי הצמחים עלולים לגדול כ”כ שיסתמו את מערכת הצינורות

    מדריך עשו זאת בעצמכם לבניית ערכת גידול DWC

    שיטת גידול הידרו 3 – NFT – Nutrient Film Technique

    זו כנראה השיטה הותיקה ביותר וסביר שהמוכר בחנות הגידול יאמר לך זאת, אך למרות שהיא בשטח כבר שנים ארוכות עבור מגדלים מסחריים, רק לאחרונה השתחררו לשוק הפרטי מערכות גידול הידרופוניות מהסוג הזה. בשיטת ה-NFT שורשי הצמחים יושבים בתוך כוס רשת בצינור PVC וניזונים מזרם דק של הפתרון התזונתי אשר נדחף ממאגר המים ע”י משאבה וחוזר אליו בכח הכבידה.

    יתרונות גידול הידרו בשיטה NFT

    1. עלות בניית מערכת סבירה יחסית
    2. זרימת מים מתמדת מסייעת להמנע מרקבון
    3. ניתן לגדל לגובה – מס’ גדול של צמחים במקום קטן
    4. טוב עם דשנים אורגניים
    5. זרימה מחזורית – חסכון במים ודשנים

    חסרונות גידול הידרו בשיטת NFT

    1. יש צורך במעקב אחר רמת החומציות במים באופן שוטף
    2. אם המשאבה מתקלקלת, יש לצמחים רק כמה שעות של חסד לפני שימותו
    3. אולי יהיה צורך בקירור המים
    4. צמחים עם שורשים קצרים יזדקקו לטפטוף עילי עד שיגדלו מספיק

    מדריך בעברית לבניית ערכה הידרופונית מסוג NFT

    שיטת גידול הידרו 4 – אירופוניקה

    זו כנראה השיטה ההידרופונית המתקדמת ביותר ומגדלים אשר רוצים לזרז את קצב צמיחת הגידולים שלהם יבחרו ודאי בשיטה זו. מה כ”כ מיוחד באירופוניקה? ובכן, בשונה משאר השיטות ההידרופוניות בהן שורשי הצמחים בשלב כזה או אחר יושבים בתוך מים (בין אם בדלי מלא או בפס מים דק), באירופוניקה שורשי הצמחים יושבים באויר ומקבלים את הפתרון התזונתי בצורת טפטוף או עירפול היישר עליהם. הטפטוף והעירפוך על שורשי הצמחים מקל עליהם לפרק את האלמנטים התזונתיים ובכך גם מזרז את צמיחתם.

    עוד פרט מידע חשוב ביותר אודות האירופוניקה הוא – שהיא הומצאה בישראל! (רצינו שתהיו גאים)

    יתרונות גידול הידרו בשיטה האירופונית

    1. יחס גבוה בין מים לחמצן
    2. ניתן לגדל לגובה ולהכיל מספר גבוה של צמחים במקום קטן
    3. מחזור מים וחסכון בדשנים
    4. ספיגה מוגברת של הפתרון התזונתי ע”י שורשי הצמחים
    5. צמיחה מוגברת

    חסרונות גידול הידרו בשיטה האירופונית

    1. תנודות ברמת ה-PH, מעקב שוטף נחוץ
    2. השקיית הצמחים נעשית אחת כל כמה דקות, השקייה לא מספקת יכולה לגרום נזק
    3. יתכן צורך בקירור המים
    4. מועד למחלות שורשים
    5. אם מתקלקלת המשאבה הצמחים ימותו תוך שעות בודדות
    6. המערפלים עלולים להסתם בשימוש בדשן אורגני

    מדריך לבניית גינת מגדל – עשו זאת בעצמכם

    שיטת גידול הידרו 5 – מערכת טפטוף

    מערכת טפטפות נמצאת בשימוש גם במערכות לגידול בתוך הבית ובחוץ, זו מערכת שקרוב לודאי יבינו רוב בני המשפחה בין אם הם חובבי גננות או לא. מערכת מהסוג הזה ניתנת להקמה במס’ רב של קונסטרוקציות והיא תלויה מאוד בצרכיו המדוייקים של המגדל. בעיקרה של השיטה עומד רעיון הטפטפות המוכר אך עם טוויסט הידרופוני – הפתרון התזונתי נמצא במאגר מים משותף ונדחף בצינור ע”י המשאבה לטפטפות האישיות של כל אחד מהצמחים, שאריות המים חוזרות למאגר וכך חוזר חלילה.

    יתרונות גידול הידרו במערכת טפטפות

    1. ניתן להשתמש בכל סוגי המצעים
    2. עלות בנייה נמוכה יחסית
    3. ניתן לטפטף 24/7 או לתזמן אותם מראש
    4. ניתן לבחור אם להשתמש שוב במים או לנקז אותם החוצה
    5. תמיד הפתרון התזונתי מטופטף מלמעלה למטה ולכן אין הצטברות מלחים ומינרלים בתחתית המצע
    6. האפשרות לגדל במיכלים גדולים נותנת את האפשרות לגדל לאורך זמן

    חסרונות גידול הידרו במערכת טפטפות

    1. טפטפות נסתמות בקלות לכן מומלץ לא לדשן אורגני
    2. ההקמה הראשונית ארוכה יחסית
    3. משום שאנו משתמשים ביותר מצע מבשאר השיטות תהליך הספיגה לוקח זמן ארוך יותר

    מדריך לבניית מערכת טפטוף הידרופונית