תגית: מדריך הידרו

גידול הידרופוני יכול להיות קליל, זורם ומתגמל מאוד, במיוחד בתקופות הנעימות כשהשמש אינה קופחת על מאגר הערכה והקרה אינה מקפיאה. אך חודשי החורף והקיץ החמים מביאים עימם אתגרים של ממש אל המגדל ההידרופוני הביתי. מה חשוב לדעת על טמפרטורת המים, מה צריך לעשות כשהיא חורגת מהנורמה ואיך מתקנים? כל הפרטים בכתבה.

הידרופוניקה היא שיטת גידול באמצעות מים ומצעי גידול במקום אדמה, כאשר ההבדל המהותי בין גידול באדמה והידרופוניקה, הוא האופן שבו האלמנטים המזינים מגיעים לשורשי הצמחים. המים הם מרכיב מרכזי בגידול ההידרופוני והם מכילים את התמיסה התזונתית (הדשן) בריכוזים הנחוצים וברמת חומציות מאוזנת, אשר מאפשרים לצמחים לצמוח, לפרוח ולהניב פירות.

טמפרטורת המים היא אמנם אלמנט שמרגיש שולי ופחות חשוב מהדשנים עצמם ורמת הPH, אך למעשה הוא יכול להשפיע רבות על תהליך הגידול, ולהוציא מאיזון את כל הצמחים במערכת ההידרופונית במקרים קיצוניים.

טמפרטורת מים מומלצת בגידול הידרופוני

טמפרטורת המים המומלצת בגידולים הידרופונים נעה בין מינימום של 18º מעלות צלזיוס עד למקסימום של 26º. בטווח הטמפ' המומלץ יכולתם של הצמחים לקבל את האלמנטים התזונתיים החיוניים להם מתפקדת היטב ומאפשרת להם לגדול ככל שהפוטניצאל הגנטי והתנאים שיוענקו להם יאפשרו.
בנוסף, כאשר המים מאוזנים בטווח הטמפ' המומלץ, יורדים משמעותית הסיכויים להתפתחות אצות ובקטריות, לחוסרים תזונתיים ורמת החומציות במים לרוב יציבה ומצריכה איזון לעיתים רחוקות יותר.

לא ניתן להמעיט מחשיבותה של טמפ' המים בגידולים הידרופונים עבור בריאות הצמחים, אך יחד עם זאת, זה אינו הקריטריון היחיד למיקסום ההצלחה וחשוב ללמוד להעניק פתרון תזונתי הוליסטי שיתאים עבור הצמחים שלך שכולל את טמפ' המים, החומציות, המוליכות החשמלית והדשנים המזינים, על פי המדדים המתאימים להם.

אולי יעניין אותך:
הידרו ישראלי: סקירת מערכות הידרופוניות ביתיות תוצרת ישראל
מדריך ייחור הידרופוני
מדריך הידרופוני למגדל המתחיל

חריגת טמפרטורות

הבעיה המרכזית בנושא שעולה באזורינו, מתרחשת בעיקר בחודשי הקיץ בהם כל מאגר מים של מערכת הידרופונית שיושב מחוץ לבית, צפוי להתחמם אל מעל ל-30º במהלך היום, כשחום כבד פוקד את ישראל. התחממות המים מעל לטמפרטורה המומלצת (26º) עלולה לגרום למחסור בספיקת חמצן לשורשים, בשינויי PH תכופים, במחסור תזונתי לצמח ובהופעת אצה ירוקה ובקטריות מזיקות שמפרות את האיזון של הפתרון התזונתי. תופעות לוואי אלה מסוכנות לבריאות הצמחים ועלולות לגרום להם לנזק מיידי ו/או ארוך טווח.

למרות שאנו מדינה חמה יחסית, בתקופת החורף קיימת סכנה לירידת טמפ' מתחת לרמה המומלצת, בעיקר באזור הצפון ובשעות הלילה. התקררות המים יתר על המידה עלולה לגרום ל'שוק' שיביא לקיפאון בצמיחה ולמחסור תזונתי בצמחים.

השפעת סוג המערכת ההידרופונית על הרגישות לטמפ' המים

שיטת הגידול בעלת הרגישות הגבוהה ביותר לחריגת טמפ' היא שיטת הDWC – Deep Water Culture וזאת משום ששורשי הצמחים יושבים בתוך המים כל הזמן. ההקפדה על טמפרטורות מים תקינות חשובה במיוחד בשיטת הגידול הזו.

מערכות מסוג NFT – Nutrient film technique, פחות רגישות לחום לעומת שיטת הDWC, משום ששורשי הצמחים יושבים על סרט דק של מים זורמים. הזרם הדק, יחד עם התנועה והאויר המתחלף, הופכים את סביבת הגידול בתוך הצינורות לנסבלת ורוויית חמצן עבור הצמחים, ומאפשרים להם לגדול גם בטמפרטורות גבוהות יותר. עובדה זו אינה מורידה את תופעות הלוואי שמתרחשות במאגר המים בעת התחממות / התקררות המים יתר על המידה והצמחים בהחלט חשופים להשפעות אלה, אך באופן כללי, ההשפעה במערכת NFT תורגש רק בשלב מאוחר יותר.

שיטת הצפה וריקון היא כנראה השיטה הסבלנית ביותר כלפי מהתחממות / התקררות המים במאגר (לפחות באופן מיידי) משום האופן בו היא עובדת: המים עולים מהמאגר ומציפים את שורשי הצמחים, כאשר לאחר שתי דקות לערך המים מתרוקנים בחזרה אל המאגר והשורשים הרטובים נשארים באויר. אך כפי שכבר צויין, ההשפעות לטווח הארוך יורגשו במידה ולא ייושם פתרון.

יש גם יתרון: שליטה על טמפרטורת המים כמוה כשליטה באקלים

חוקרים שעקבו אחר ניסוי שבוצע בסינגפור גילו שקירור שורשי הצמחים במערכות הידרופוניות במדינות טרופיות וחמות, יכול לחסוך אנרגיה רבה על קירור החממה כולה.
המשמעות של עובדה זו ושל מחקרים נוספים שבוצעו בנושא היא שבעזרת התאמת טמפרטורת המים בגידול הידרופוני, באפשרותנו להאריך עונות גידול באופן מלאכותי עבור הצמחים, לגדל צמחים שאינם תואמים לאקלים המקומי ובזמנים של חמסינים שהורסים שדות עגבניות שלמים לחקלאים, המגדל ההידרופוני יוכל לקרר את המים ולאזן את הדמיית האקלים באופן אישי עבור הצמח.

אולי יעניין אותך גם:
מדריך גידול מזון במערכת הידרופונית
הידרו VS גידול באדמה – מה שיטת הגידול הטובה יותר?

דרכים לאיזון ושליטה בטמפרטורת המים:

מניעת התחממות המים במאגר וקירורם

1. הניחו שטיח מתחת למאגר המים או הרימו אותו מעל לגובה הרצפה / אדמה.
2. ניתן לקבור את מאגר המים בבור באדמה בכדי למנוע חשיפה ישירה לשמש.
3. באופן כללי מומלץ שמאגר הערכה ימוקם במקום מוצל וחשוך עד כמה שניתן.
4. ניתן לעטוף את הערכה במבודד מחזיר אור כדוגמת כיסויי השמשה הקידמית לרכב.
5. בימי שרב וחמסין מומלץ להכניס בקבוק מים גדול קפוא סגור למערכת לקראת 10 בבוקר (אל תשכחו להחזיר אותו בערב למקפיא).
6. השתמשו במקרר מים לאקווריום (קישור לרכישה בeBay)

מניעת התקררות המים וחימומם:

1. עיטפו את מאגר המים במבודד
2. ניתן לקבור את מאגר המים בבור באדמה לשמירה על יציבות הטמפרטורות
3. השתמשו במחמם מים לאקווריום (קישור לרכישה בeBay)

לסיכום, למיקסום תוצאות בגידול הידרופוני אנו חייבים להקפיד על בריאות המים בכל הפרמטרים וזו אולי נראית כמו עבודה בהתחלה, אבל לאחר שהסט-אפ שלכם מוכן והצרכים מובנים, מדובר על יחסית מעט עבודה בעבור תוצרת איכותית והמון סיפוק.

נשמח לשמוע את דעתכם, עצות ושאלות בתגובות.
בהצלחה.

ההידרופוניקה אמנם אינה שיטת גידול חדשה ונמצאת כאן עוד מימי המצרים, הבבלים והאצטקים, אך המאה ה-21 נתנה לה את הדחיפה הטכנולוגית לה הייתה זקוקה על מנת להכניסה לכל בית, חממה ובניין ולהפוך לפתרון הריאלי והיישים ביותר לבעיות המים, המזון, המקום וזיהום האויר בעולם.

אז נתחיל מההתחלה..

מה זה הידרופוניקה?

המילה 'הידרופוניקה' נובעת משתי מילים ביוונית; המילה היוונית הידרו (מים) ופונוס (עבודה).

הידרופוניקה מוגדרת כמדע גידול צמחים ללא שימוש באדמה אלא על ידי שימוש במדיום אינרטי כגון; חצץ, חול, כבול, ורמיקוליט, ספוג או נסורת, שאליו מתווסף דשן נוזלי מסיס המכיל את כל המרכיבים החיוניים הדרושים לגדילה וההתפתחות נורמלית של הצמח.

למה הידרופוניקה עובדת כ"כ טוב?

העקרון ההידרופוני פשוט למדי; אם אנו נותנים לצמח בדיוק מה שהוא צריך, כשהוא צריך את זה, בכמות שהוא צריך, הצמח יהיה בריא ומניב ככל שהגנטיקה שלו מאפשרת לו.

הפתרון התזונתי שניתן לצמחים במערכות הידרו בעצם מורכב מדשנים הידרופונים אשר מתמוססים היטב במים, PH מאוזן (בין 5.5-7) ולעיתים גם מתוספים לשלבי הצמיחה, הפריחה והפרי.
ההבדל בין צמיחה של שתיל הידרופוני לזה של שתיל אדמה נובע מהעובדה שהפתרון התזונתי במים זמין לצמחים בכל רגע נתון והם אינם צריכים לחפש ולפרק את האלמנטים הדרושים להתפתחותם כשם שהם עושים באדמה.

בשיטת הגידול המסורתית  תפקידה של האדמה להוות גם פתרון תזונתי עשיר במינרלים וגם להעניק לצמח יציבות ככל שהוא מרחיב ומעמיק שורשיו בה; תהליך התפרסות השורשים בחיפוש אחר המים והמינרלים הנחוצים לצמח גוזלת מהצמח עצמו משאבים שבגידול הידרופוני מופנים לצמיחה, לפריחה ולהנבת הפרי. למעשה, הזמינות של הפתרון התזונתי במים מאפשר להם 'לחסוך אנרגיה' על השרדות ולהפנות אותה להתפתחות.

בסרטון הבא מדגים מגדל קנאביס את ההבדלים בתוצאות שתי השיטות (אדמה מול הידרופוניקה) כאשר שני הצמחים הם ייחורים שנלקחו מאותה אמא, גודלו תחת אותה שמש ובאותו גודל של מיכל גידול – לשני הצמחים סופקו תנאים זהים לחלוטין, אך לא ניתן להתבלבל בהבדלים בינהם כשבוחנים את התוצאות.

לאחר שנים של מחקר המסקנה ברורה: אם תגדלו שני צמחים זהים מבחינה גנטית בתנאים זהים, את האחד באדמה והשני בהידרופוניקה – כמעט מיד תוכלו להבחין בהבדל. צמיחה מהירה יותר ויבול רב יותר – אלו הם רק חלק מהגורמים להתאמת ההידרופוניקה ברחבי העולם לייצור מסחרי, כמו גם גינון אורבני.

עשוי לעניין אותך גם:

איזו שיטת גידול הידרו מתאימה לך? יתרונות, חסרונות והמלצות
מדריך לבניית ערכה הידרופונית מסוג NFT | עשה זאת בעצמך
הידרו VS גידול באדמה | מה שיטת הגידול הטובה יותר?

מהו מצע הגידול?

מצע הגידול הוא חומר אינרטי חסר כל תועלת תזונתית לצמחים. בתוך המצע מתפתחים השורשים ותפקידו הוא בעיקר לייצב את הצמח ולאפשר לו להיזון מהפתרון התזונתי בקלות.

סוגי מצעי גידול הידרופונים: צמר סלעים, פרלייט, ורמיקוליט, סיבי קוקוס, חצץ, חול, טוף ועוד.

לחצו כאן למידע נוסף על מצע גידול הידרופוני

דישון צמחים הידרופונים

גם באדמה וגם בגידול הידרופוני – כל הצמחים דורשים מס' אלמנטים מינרלים בכדי להתפתח. האלמנטים הללו ידועים כהזנה חיונית ומתחלקים ל-2 קבוצות:
מינרלים להם הצמח זקוק בכמויות גדולות – תזונת מאקרו
ומינרלים להם הצמח זקוק בכמויות קטנות יחסית – תזונת מיקרו
תזונת המאקרו כוללת: פחמן, מימן, חמצן (הנמצאים כבר באויר ובמים), זרחן , חנקן ואשלגן בכמויות גדולות, גופרית ומגנזיות בכמויות קטנות יותר.
תזונת המיקרו כוללת: ברזל, נחושת , אבץ, ניקל, מנגן,מוליבידן, בירן וכלור.
המינרלים הללו מסייעים לצמחים בבניית מולקולות ביולוגיות כגורם משלים, הנקשר לאנזים וחיוני לפעילותו הביולוגית, כמו גם בדרכים רבות אחרות.
הצמחים משיגים חמצן ופחמן דרך הפיויות שלהם . עם זאת, הם חייבים לספוג חומרים מזינים אחרים דרך שורשיהם.
כאן מגיע הפתרון התזונתי-הידרופוני – הוא מספק לצמח את המינרלים להם הוא זקוק בכמויות מדוייקות.

כיום פתרונות הדישון של המגדלים ההידרופונים כוללים דשנים סינטטים ואורגנים כאחד, אך באופן גורף – הידרופוניקה, גם אם הפתרון התזונתי בה יהיה 100% אורגני אינה נחשבת 'אורגנית' משום הגדרות בירוקרטיות שאינן מכירות בגידול במצע מנותק כאורגני, על אף ידידותו לסביבה.

השימוש בדשנים סינטטים רווחת יותר בקרב המגדלים ההידרופונים בעיקר בשל זמינותם הגבוהה ומחיריהם הנוחים. הדשנים הסינטטים מורכבים מנוסחאות מדוייקות שפותחו במיוחד על מנת לספק לצמחים הידרופונים את התזונה המושלמת לכל שלבי חייהם והם נמכרים בחנויות גידול, משתלות וחנויות אינטרנטיות.

לעיתים קרובות אנשים מניחים שהשימוש בדשנים סינטטים ממעיט מערכו התזונתי של הפרי או פוגע בתועלתו הבריאותית, אך האמת לא יכולה להיות רחוקה יותר.

כחוק כללי, לצמחים תהיינה דרישות תזונתיות גבוהות יותר בחודשים הקרים יותר ודרישות נמוכות יותר בחודשים החמים. בשל כך, יש צורך להזין את הצמחים בחודשי הקיץ לפי המדדים המינימאלים ובחורף לפי אלו המקסימאלים, או בחודשי הקיץ לדשן כל החלפת מים שניה ואילו בחודשי החורף בכל פעם שאנו מחליפים את המים.

TDS-PPM-PH – מה זה אומר?

PPM – Parts Per Million

הPPM בעצם מגלה לנו מה רמת הנקיון של המים, כאשר החישוב נעשה על כל מליון חלקי מים. כלומר – 900 PPM משמעו – 900 חלקיקים שאינם מים על כל מליון חלקיקי מים. מים טהורים אינם מוליכים חשמל – אלו המלחים המומסים במים שעושים זאת.

TDS – Total Dissolved Solids

המדד הזה מתייחס גם כן לרמת הנקיון במים. כל מה שהתמוסס במים הוא בעצם חומר מומס, אותם חומרים יכולים להיות כל דבר החל מכלור, סידן, מגנזיום (אבנית), דרך המינרלים שתוסיפו ועד לכל דבר אחר שהתמוסס במים והגיע למאגר הגידול.

TDS הוא המדד הטוב ביותר לסך כל החומרים המומסים במים.
בכדי להעריך את ה-TDS ניתן להשתמש במד EC הבוחן את המוליכות החשמלית של המים וממיר את המס' ל-TDM ב-PPM – PARTS PER MILLION. רוב המדים יבצעו את ההמרה הזו.

TDS בא לידי ביטוי בעיקר בPPM. זוהי קביעת המסה הנקבעת ע"י משקל המכונה גרוי-מטריק.
לצורך העניין כאשר מים בעלי חומרים מזינים ימדדו ב-700PPM המשמעות תהיה כי יש במים 700 מיליגרם על כל ליטר.

EC – Electrical Conductivity

כל המינרלים במים נושאים מטען חשמלי (יונים) ובעזרתם למעשה מצליחים מכשירי המדידה להעריך את רמת הPPM.

EC (מוליכות חשמלית) באה לידי ביטוי בעיקר בסימנס לסנטימטר (S/CM) או מיליסימנס לסנטימטר (MS/CM) .
ליונים תזונתיים יש מטען חשמלי במספר שלם, בדר"כ 1 חיובי או שלילי, 2 או 3.
EC הוא המדד לכל המטענים בפתרון ההזנה המכילים מטען חשמלי.
ככל שגדולה יותר כמות היונים התזונתיים בפתרון ההזנה, כך תגדל המוליכות החשמליות.
לחומר יש מוליכות של סימנס אחד אם זרם חשמלי של אמפר אחד יוכל לעבור דרכו בכל וולט של פוטנציאל חשמלי.

סימנס הוא ההופכי של אוהם (OHM) היחידה הסטנדרטית של התנגדות חשמלית , סימנס ידוע גם כ-MHO (אוהם לאחור).

למען הנוחות , לעיתים קרובות מדידות EC מומרות ליחידות TDS (PPM) למטר.

בנוגע לדיוקם של המדדים – בשל העובדה שכל חברת דשנים מערבבת את חומרי ההזנה שלה באופן שונה, המד משתמש בגורם המרה משוער אשר נע בין 0.5-0.72 ותלוי ביצרן.

כל מדי הPPM למעשה מודדים ערכים המתבססים על מוליכות חשמלית ואז ממירים את הערך ל-PPM.

1MS/CM (EC 1.0 OR CF10) = 500PPM – המד האמריקאי
1MS/CM (EC 1.0 OR CF10) = 640PPM – המד האירופי
1MS/CM (EC 1.0 OR CF10) = 700PPM – המד האוסטרלי

עשוי לעניין אותך גם:

מדריך הידרופוני למגדל המתחיל
מדריך גידול עגבניות הידרופוניות למקצוענים
מדריך תחזוקה לערכה הידרופונית

מה המדדים המתאימים לגידול הידרופוני?

חלק זה חשוב במיוחד משום שלמרות שהידרופוניקה בפוטנציאל יכולה להביא את הצמחים שלך למקסימום היכולות הגנטיות שלהם, מתן מדדים שאינם תואמים את צרכיהם תגרום לך לתסכול גדול כאשר פירותיהם ישחירו ויפלו או שסימני מחסור יופיעו על העלים.

העקרון המנחה בגידול ביתי הוא שאין צורך ממשי בהתאמה מדוייקת לצמח ספציפי אלא איגוד מספר צמחים (בדר"כ מאותה משפחה ומאותה עונה) בעלי צרכים דומים שיוכלו להנות יחד מהפתרון התזונתי.

לדוגמא: קבוצת תבלינים שמצריכה שמירה על ערכים מעודדים צמיחה לאורך זמן, או קבוצת ירקות קיץ כמו עגבניות, מלפפונים, פלפלים, חצילים וכו' שמצריכים שלבי גדילה, פריחה ופרי. ערבוב צמחים בעלי צרכים שונים ביחד יביאו לכך שלפחות חלק מהצמחים ההידרופונים שלך לא יקבלו את התזונה הנחוצה להם.

לפניכם טבלה המדגימה את המדדים הנחוצים לירקות הידרופונים שונים:

אלו הם העקרונות המרכזיים של ההידרופוניקה שעל כל מגדל הידרו להכיר לפני שהוא מקים את המערכת הראשונה שלו.
בנוסף ישנם מדריכים פרקטיים יותר לתפעול ותחזוקת מערכת הידרופונית שקישורים אליהם מופיעים בגוף הכתבה שיוכלו להיות לכם לעזר.

אם יש לכם שאלות, מוזמנים לפנות אלינו בתגובות.