מערכת הידרופוניקה חסכונית במים, מזרזת את קצב גדילת הצמח, מגדילה את היבול, מקלה תהליכים ולוקחת אותנו צעד אחד קדימה מהחקלאות הקונבנציונאלית לזו הטכנולוגית.
תגית: מערכת הידרופוניקה
הידרופוניקה בבית: מה עדיף? לקנות מערכת הידרופונית מוכנה או לבנות אחת בעצמך?
נחשפת לאחרונה להידרופוניקה ועולה בך הרצון לגדל הידרופוני בבית, אך מה עדיף? לקנות מערכת הידרופונית מוכנה? או אולי לבנות מערכת ביתית בעצמך? השיקולים כמובן נחלקים למקצועיים, כלכליים ומעשיים ולכל אחד התשובה עשוייה להיות מעט אחרת, אז כדי להקל בלבטים ולסייע בקבלת החלטה שקולה ונכונה עבורך – כתבנו את המאמר המנחה הזה לשימושך.
אנו בנייצ'ר טק מקבלים טלפונים וביקורים על בסיס יומיומי מגולשים שנחשפו לעולם ההידרופוניקה ומעוניינים להתנסות בו. השאלות השכיחות ביותר הן 'מה שיטת הגידול המתאימה לי?', 'אילו ירקות אני יכול לגדל בתנאים הקיימים בביתי?', 'מה התחזוקה היומיומית?' וגם – 'מה עדיף? לקנות מערכת מוכנה או לבנות בעצמי?' וכדי לענות על השאלה האחרונה התכנסנו כאן כולנו – אז נתחיל?
ההשאלה הראשונה והרלוונטית ביותר שמומלץ שנשאל את עצמנו בהקשר היא
כמה טוב/ה אני עם הידיים?
ראשית חשוב לציין שישנם יישומים הידרופונים כה פשוטים, שניתן לעשותם כפעילות עם ילדים בגן או בבית הספר, אך לא בהם אנו עוסקים כאן, אלא במערכות הידרופוניות ביתיות שיאפשרו לכם לגדל מזון באופן פרקטי ויצרני יחסית.
אם אתם מהטיפוסים שמחזיקים בביתם כלי עבודה חשמליים ובעלי ידיים טובות שיודעות להתמודד עם תקלות ביתיות כשעולות ומסוגלים לבנות וליישם פתרונות ביעילות ואסתטיות – אז יתכן מאוד שבניית מערכת הידרופונית במתכונת עשה זאת בעצמך תהיה פתרון עדיף עבורכם.
המערכות ההידרופוניות המועדפות ליישום עצמי הן מערכות DWC ו-NFT. לרוב הרכבתן נעשית מחומרים פשוטים וזמינים ועבודת הקידוח, החיתוך והחיבור אינה מורכבת מדי. יחד עם זאת, ישנו צורך בחשיבה אנליטית ודיוק שימנעו תקלות כמו זרימה מוגברת או לחלופין חלשה מדי, נזילות, חדירת אור, תכנון לא נכון של מקומות השתילה וכו'. כמובן שיש שיטות הידרופוניות נוספות שניתן ליישם במתכונת עז"ב כמו דליים הולנדים והצפה וריקון ומחקר אישי טרם תחילת הבנייה יסייעו לכם ליישמן.
מדריכי עשו זאת בעצמכם לדוגמא:
מדריך לבניית מערכת הידרו אנכית NFT ל44 צמחים על קיר
מדריך לבניית ערכה הידרופונית NFT ליותר מ100 צמחים
מדריך לבניית מערכת DWC הידרופונית
7 מדריכי עז"ב לבניית מערכות הידרופוניות מסוגים שונים
איך אתם עם התקציב?
הייתה פעם אחת בקנדה שחיפשנו לקנות את חפירה. בחנות הגינון ניתן היה לרכוש את שלם או מקל לחוד ואת לחוד – להפתעתנו לקנות את החלקים בנפרד עלה יותר מלקנות את המוצר השלם. כמובן שאמרנו תודה לקנדים החביבים שהחליטו לחסוך לנו גם זמן וגם כסף ורכשנו את האת השלם – אך זה לא המצב ברכישת מערכת הידרופונית.
לרוב כשתבקשו לרכוש מערכת הידרופונית מחירה כמערכת שלמה יעלה יותר מסך חלקיה בנפרד וזאת בעיקר בשל לקיחת זמן העבודה עליה בחשבון (ואולי גם מספר חלקים בודדים שאינם נמכרים בנפרד).
כך שאם על שאלת הידיים הטובות וכלי העבודה עניתם 'חיובי' וברצונכם לחסוך כמה שקלים, יתכן שרכישת החלקים בנפרד בהחלט עדיפה עבורכם. יחד עם זאת, קחו בחשבון שזמן זה כסף ושכשמחליטים לבנות לבד כל טעות היא באחריותכם בלבד, בעוד בקניית מערכת הידרופונית מוכנה האחריות היא של היצרן. בנוסף, קחו בחשבון, שאלא אם אתם בוב הבנאי החקלאי ההידרופוני, אסתטיות המערכת שבניתם בעצמכם עלולה להיות פחות טובה מזו של מערכת מוכנה.
כשאין בנמצא מערכת הידרופונית שעונה על הצרכים שלכם
אחת התכונות היפות יותר של ההידרופוניקה היא הורסטיליות האינסופית של היישום שלה. אנכי, אופקי, גבוה, נמוך, רחב, צר, בNFT, הצפה וריקון, DWC, טפטוף ועוד ועוד ועוד אופציות מעניקות לנו את האפשרות להתאים את הפתרון הנכון ביותר עבורנו ולעיתים – המערכות הקיימות בשוק, לא מתאימות מספיק.
במקרה כזה ובמידה ויש לכם ידיים טובות, אנו ממליצים שתתכננו את המערכת האולטימטיבית עבורכם, תפרקו אותה לשלבים וחלקים ותבנו אותה בעצמכם. במידה ואינכם מרגישים בטחון לעשות זאת, אתם מוזמנים לפנות אלינו לעזרה בתכנון, באספקת החלקים ואם יש צורך – אף בהתקנה.
מערכת הידרופונית בהתאמה אישית היא אופציה ריאלית מאוד ולבנות אותה בעצמך בהחלט אפשרי!
מתלבטים אם לרכוש מערכת הידרופונית מוכנה או לבנות אחת בעצמכם? מוזמנים לפנות אלינו ואנו נשמח לסייע לבחור את האופציה העדיפה עבורכם. התקשרו אל – 053-8812779
מדריך תחזוקת מערכת הידרופונית בשוטף
הקפדה על תחזוקה נכונה של ערכת ההידרופוניקה שלכם תוציא מהצמחים שאתם מגדלים את המקסימום שהגנטיקה שלהם מאפשרת, תפקידה של התחזוקה היא לספק לצמחים את סביבת המחייה אותה הם צריכים ולמנוע מחיידקים ובקטריות שעלולים להצטבר לפגוע בהם, מה שעלול להתרחש במקרה של הזנחה.
עיקבו אחר ההוראות ותבטיחו את בריאות הצמחים בערכה ההידרופונית שלכם.
1. בדוק את כמות המים במאגר של ערכת ההידרופוניקה כל שבוע. בזמנים חמים או כשהשתילים גדולים בצע את הבדיקה פעמיים בשבוע.
2. בדוק את רמת הPH פעמיים בשבוע ועקוב אחר ההוראות כיצד לאזן אותו. עלים צהובים הם אינדיקציה לכך שרמת הPH חרגה מהרמה המומלצת.
3. במידה והשורשים מגיעים למאגר המים חתוך אותם על מנת למנוע את סתימת המשאבה.
4. נקה את פילטר המשאבה כל חודש. נתק את המשאבה מהחשמל, הוצא אותה ממאגר המים והסר את מכסה המשאבה. הסר עם מים את הפסולת שהצטברה. העבר זרם מים נקיים בצינור המשאבה לניקוי הדפנות.
5.שמור על טמפרטורת המים פחות מ-29 מעלות צלזיוס, עזרים לשמירה על הטמפרטורה יכולים להיות הנחת שטיח מתחת למאגר, עטיפת המאגר במבודד מחזיר אור במידה והוא חשוף לשמש חזקה, בימי הקיץ החמים בהם הטמפרטורות ממשיכות לעלות הכניסו בקבוק קרח סגור למאגר כל בוקר. צמחים הידרופונים לא אוהבים שינויים חדים בטמפרטורות.
6.צור לצמחים הגדולים סביבה תומכת וקשור אותם למען יציבותם, ספק לצמחים מטפסים את העזרים הנחוצים על מנת לטפס לאן שתבחר ותכנן את מיקום הצמחים כך שגדילתם תהיה חופשית.
7. חשיפה לשמש הינה גורם חשוב עליו יש לשים דגש, ודאו שיש לצמחים בערכת ההידרופוניקה שלכם מספיק שמש, חישבו על כך בתכנון ובעת הגיזום.
8. אחת לחודש או כשאתם מבחינים בסביבת ירקת שמתפתחת במאגר (מה שלא אמור לקרות בתחזוקה נכונה), ריחצו את מאגר המים ומלאוהו במים חדשים.
9. מדי כמה ימים יש לסרוק את העלים והגבעולים של הצמחים להמצאותם של מזיקים, במידה ותזהו סימנים לאכילת עלים, או שתבחינו במזיקים עצמם, מומלץ להשתמש באחד מהפתרונות במדריך להדברה אורגנית.
7 מדריכי עשה זאת בעצמך לבניית מערכות גידול הידרופוניות ביתיות
אמנם עד לא מזמן גידול הידרופוני ביתי היה לרוב נחלתם של מגדלי הקנביס, אך הודות לעת המודרנית, הטכנולוגיה והדחף הפנימי שלנו לבריאות איתנה וידידותיות לסביבה, גם אנשים נורמטיבים החלו לגדל מזון הידרופוני בביתם במערכות גידול שרכשו או בנו בעצמם, והחוויה כולה שווה כל רגע. אז מה איתך? כבר התחלת לגדל הידרופוני?
הרעש מסביבנו לא מפסיק: ריסוסי הדברה על המזון מסכנים את בריאותנו, רוב אדמות הפרא כבר הוסבו לחקלאות, מי התהום הטהורים מזדהמים מחילחול מלחי הדשנים והאקולוגיה העולמית כולה נמצאת על סף משבר. איפה אנחנו בכל זה? איך אנחנו בין הפקק על איילון והמינוס בבנק יכולים לדאוג גם לצרות דחופות ונוראיות שכאלה שעוסקות בנושאים רומו של עולם? אז זהו, שזה פשוט.
אנו לא מתיימרים לומר שגידול הידרופוני יהפוך את חייכם לברי קיימא ו100% ידידותיים לסביבה, אך אנו כן מאמינים ורואים בשטח, כיצד יותר ויותר אנשים עירוניים נורמטיביים קוטפים מדי יום מזון טרי, נקי ולא מרוסס, חוסכים כספים, דלקים, ויותר מהכל, משתתפים פחות בחקלאות התעשייתית המזהמת. גידול הידרופוני הוא הפתרון הנכון בזמן הנכון בתוך הקרע הזה שנקרא המאה ה-21, גם אצל האדם הפרטי.
מהסיבות הללו ועוד רבות אחרות, אספנו עבורכם 10 מדריכי עשה זאת בעצמך לבניית מערכות הידרופוניות ביתיות בקלות, בזול ובפרקטיות רבה.
אם עולות בכם שאלות, כיתבו לנו בתגובות ונענה בשמחה.
-
בנה בעצמך מערכת NFT הידרופונית
מערכת NFT או Nutrient Film Technique בשמה המלא היא מערכת הידרופונית נהדרת אשר בבסיסה עומדת פעולה פשוטה מאוד: מיכל מים (מהולים בדשנים הידרופונים) מזרים באמצעות משאבת מים אל צינורות (בדר"כ PVC) זרם דק אשר נוגע בקצוות השורשים ומזין אותם. הצמחים יושבים בכוסות רשת וניתנים להוצאה, העברה או החלפה לפי הצורך. האופנים בהם ניתן ליישם את השיטה מגוונים מאוד וכל אחד יכול להתאים את העיצוב לצרכים של ביתו.
מה ניתן לגדל בNFT: כמעט הכל! למעט ירקות שורש, עצים ושיחים. כמובן שלכל צמח יש את הדרישות היחודיות שלו לאור, חומציות המים, תזונה, הדלייה וכו', אך שזה לא ירתיע אתכם, הלמידה פשוטה מאוד והתפעול עוד יותר!
בעזרת מדריך הוידאו הזה ניתן לבנות מערכת NFT הידרופונית מאוזנת ל22 צמחים כפי שניתן לראות בתמונה. לחצו למדריך.
2. מערכת DWC: עציץ הידרופוני
מערכת DWC מספקת מגוון יתרונות כשהגדול שבהם הוא – הפשטות. זו אולי אחת המערכות המומלצות ביותר למגדלים הידרופונים מתחילים, גם משום עלותה הזולה וגם בשל הפרקטיות הגדולה.
בשיטת DWC, או בשמה המלא – Deep Water Culture, אנו משתמשים במיכל אחד אשר מהווה את המערכת כולה, כאשר לעומת הNFT, אין צורך בהזרמת המים אל מתקן חיצוני. המיכל, או המערכת לצורך העניין, מכיל בתוכו מים מהולים בדשן הידרופוני בעלי חומציות מאוזנת, כאשר בתוך המיכל אבן חמצן המחוברת למשאבת אויר מבחוץ שתפקידה לספק לשורשים חמצן כך שלא 'יטבעו', יחנקו או ירקיבו במים. הצמחים עצמה יושבים בכוסות רשת על מכסה המיכל והשורשים גדלים אל תוך המים.
מדובר על שיטה קלה ליישום, אמינה (גם הפסקת חשמל לא תהרוס לכם את הגידול) ומאוד פשוטה לתפעול ותחזוקה.
למדריך כתוב עם תמונות
3. מדריך בעברית לבניית מערכת NFT לגידול מעל 100 צמחים (כולל סטנד)
המערכת במדריך הזה מצריכה מרפסת או גינה מפולסת משום גודלו. הוא מומלץ למי שטוב במיוחד בעבודה עם הידיים ולא מפחד מניסורים והברגות. כמו במדריך מסעיף 1, גם כאן השיטה היא NFT והכללים הם אותם כללים: המים נדחפים ממאגר אל הצינורות בעזרת משאבה והגרוויטציה היא שמחזירה את המים אל המיכל. כפי שהוזכר, שיטה הידרופונית מצויינת!
4. מערכת איירופונית (Aeroponic) בDIY
איירופוניקה היא כנראה השיטה היעילה והמהירה ביותר לגידול צמחים כאשר ההבדל בינה לבין ההידרופוניקה הקלאסית הוא שהצמחים אינם יושבים במים אלא באויר וזאת ללא מצע גידול. באיירופוניקה המים מגיעים ישירות לשורשי הצמחים בצורת טיפות, ככל שהטיפות קטנות יותר כך הגידול אפקטיבי יותר. ישנן דרכים רבות ליישם את השיטה ההידרופונית הזו והן כוללות טפטוף, התזה ואפילו ערפל (Fogponic) למתקדמים ביותר מבינינו.
במדריך כאן ניתנות הוראות מפורטות ביותר לאופן הכנת מערכת איירופונית כמו זו בתמונה, המדריך אמנם באנגלית אך הוא נהיר ומובן, ובכל זאת, נשמע לענות על שאלות באזור התגובות למטה.
אם אתם רוצים לקבל השראה לעוד מערכות איירופוניות בבנייה עצמית כנסו לaeroponicsdiy.com
5. קראטקי: גידול הידרופוני בסיסי למתחילים – ללא חשמל ובהשקעה כספית זניחה
אם אתם קוראים נאמנים של המגזין אז אתם ודאי כבר מכירים את שיטת קראטקי המציעה התנסות ראשונית, קלה ומדליקה למגדלים הידרופונים מתחילים. במערכות קראטקי, היכן שאין תזוזה של המים או אפילו אבן חמצן שתעלה בועות אויר, הנקודה החשובה ביותר כדי להמנע מריקבון היא היחס הנכון בין מים לאויר.
במערכת הידרופונית קראטקי השורשים גדלים לתוך המים, ניזונים מהדשנים המהולים בתוכם וככל שגובה המים יורד, כך השורשים אורכים וכמות החמצן במיכל עולה. אין צורך למלא מים שוב במיכל אלא לאחר שהם ירדו מתחת לשליש גובה המיכל, וגם אז יש להוסיף רק עד חצי גובה (בהנחה שמדובר על צמחים בוגרים).
במדריך הזה פירטנו בפניכם כיצד אתם יכולים לבנות בעצמכם בפחות מ20 ש"ח עציץ הידרופוני חביב שיביא אתכם להתנסות המיוחלת עם ההידרופוניקה. הכינו עצמכם למפגש מרגש עם שורשים לבנים וצמיחה מרשימה.
6. באטו באקט הידרופוני לגידול עגבניות ושיחים
באטו / דאצ' באקט, או באנגלית – Bato / Dutch Bucket, הם דליי גידול הידרופונים שמתאימים במיוחד לגידול צמחים גדולים שדורשים הרבה מקום לנוף ולשורשים כמו עגבניה למשל, אשר מגדלים הידרופונים שמנסים לגדלה בצינורות NFT נתקלים בבעיות של צפיפות הצמחים עצמם וכמובן חסימת שורשים שיוצרת סתימות ונזילות.
יתרון נוסף הוא היכולת לשרשר את הדליים האחד לשני וכך לצמצם את זמן התחזוקה הנדרש בדישון ומילוי המים.
גידול הידרופוני בבאטו באקטים שכיח למדי באירופה, שם מגדלי העגבניות, הפלפלים ואפילו האבטיחים משתמשים בהם לגידול מרווח ואפקטיבי לאורך זמן במינימום תקלות. ישנן גרסאות של המערכות עם מצע הממלא את המיכל כולו וגירסאות בהן המצע בכוסות הרשת בלבד. ההזנה היא עילית והמים זורמים בסירקולציה אחת לזמן מוגדר באמצעות טיימר (שעון שבת).
לסיכום רק נוסיף שההידרופוניקה מספקת לנו מגוון עצום של אפשרויות להכניס את גידול המזון אל הבית, גם אם אנו גרים בלב העיר, בבניין, ללא מ"ר של אדמה. אם יש לכם שאלות, תהיות או שאתם מבקשים ללמוד ולהתמקצע בתחביב חדש ומתגמל כמו זה, פנו אלינו בתגובות או ביצירת קשר ונשמח לסייע.
בינתיים ניתן ללמוד רבות מהכתבות המקצועיות באתר.
בהצלחה!
גידול הידרו: מה צריך לדעת על מיקסום תוצרת במערכת הידרופונית
אולי זה נראה כך כשנכנסים לחנות הידרו, אבל המפתח למיקסום התוצרת של הגידול שלך לא בהכרח טמון בסופר בוסטר חדש שיצא לשוק או בתוסף תזונה מיסטי כזה או אחר, הוא טמון דווקא בתנאים ובאלמנטים הבסיסיים ביותר שהטבע מספק לצמחים שגדלים בו, כמו למשל: אור, לחות, טמפרטורה, מים, אויר, CO2, מינרלים וכד'.
עבור הצמחים שגדלים במערכת ההידרופונית שלך, אתה בורא העולם. בידייך ליצור עבורם את הסביבה הטבעית בה נכון להם לגדול, גם כאשר הם בכלל במצע מנותק, ללא אדמה והרחק מארץ מוצאם המקורית. מיקסום הפוטנציאל הגנטי של הצמח והגדלת תוצרתו תלויים מאוד בך, בידע שלך ובתנאים שאתה מספק.
דיוק והתמדה הן מילות המפתח בגידולים הידרופונים. באם ידע המגדל ההידרופוני לספק לצמחים שהוא מגדל בדיוק את ההזנה והסביבה שהם צריכים, התוצאות לא יאחרו להגיע וקרוב לודאי שיעלו על ציפיותיו.
הצמחים בטבע גדלים במערכת אקולוגית הוליסטית שמורכבת מתנאים רבים שמתקיימים ביחד כמו אור, מים, אויר, לחות, פחמן דו חמצני, מינרלים וכו'. לכל אחד מהתנאים הסביבתיים הללו שהצמח מקבל בטבע המקומי שלו, יש תפקיד חשוב במיקסום הפוטנציאל הגנטי או במקרה שלנו – מיקסום התוצרת.
הרעיון שעומד מאחרי שיטת ההידרופוניקה הוא בעצם חיקוי מיטבי של טבע מיטבי. לאחר מחקרים ארוכי שנים ולמידת הביולוגיה של עולם הצומח אנו יודעים כיום מה הם האלמנטים המדוייקים המאפשרים לצמחים לעשות כל פעולה שהיא.
לצורך העניין, אם נרצה להאיץ את קצב הצמיחה של צמח מסויים, או להכניס אותו לשלב הפריחה, תהיה נוסחה מדוייקת שתכיל פרטי הזנה, שעות יום ולילה, לחות וCO2 שעלינו לספק על מנת לגרום לתהליך הביולוגי הרצוי להתרחש בצמח. אנו בעצם לוקחים את תפקידו הנכבד של הטבע בכך שאנו מדמים לצמח סביבת גדילה שתתאים לתוצאות שאנו רוצים.
הידרופוניקה אם כן היא 'מדע מדויק' וכידוע לפני שניגשים לשלב הניסויים יש לעבור את שלב המחקר ולאסוף את המידע הנחוץ. על כל מגדל הידרופוני לחקור ולבדוק טרם השתילה את כל התנאים עליו יהיה לספק לצמחים שהוא בחר לגדל בכל תקופות הצמיחה שלהם, מי שפשוט 'יזרום' עם הגידול ללא הפעלת שיקול דעת ומחקר מסויים עשוי להפיק צמיחה יפה ויבול נאה, אך הוא עלול להתקל במהלך הגידול בתופעות שליליות שנובעות מתנאי גידול לקויים ובטח שלא יגיעו למיקסום הפוטנציאל הגנטי של הצמח.
אז לפני שאנחנו ניגשים למילוי המערכות ההידרופוניות והפרחת גינת החלומות הביתית שלנו, מה עלינו לדעת?
מומלץ לקריאה עבורך:
גידול הידרופוני של מזון? ככה תעשו את זה נכון
יסודות הגידול ההידרופוני
כפי שצויין, השלב הראשון במיקסום התוצרת ההידופונית הוא רכישת הידע המתאים והכרת השיטה ההידרופונית ודרישות הצמחים שבחרנו. ההידרופוניקה בפשטות מתבססת על גידול במצע אינרטי מנותק מהאדמה כאשר שורשי הצמחים ניזונים ממים המועשרים בחמצן ודשנים הידרופונים (תמיסות הזנה ותוספים למיניהם) המספקים את כל המינרלים והאלמנטים החיוניים שהיו מקבלים לו ישבו באדמה עד לרמת המיקרו-אלמנט הקטן ביותר.
זמינות החמצן במים מאפשרת לשורשים לקלוט את פתרונות ההזנה ביתר קלות ולעומת גידולי אדמה השורשים אינם משקיעים אנרגיה בחיפוש אחר מזונם ויכולים להפנות את אנרגיה זו לצמיחה, פריחה והנבת פירות.
ישנן שיטות רבות לגידולים הידרופונים כאשר כולן מתבססות על אותו העיקרון של גידול במצע מנותק. עם הזמן הומצאו שיטות חסכוניות להפליא שמאפשרות ניצול מירבי של המים משום היותן במערכת סגורה ואף חסכון אדיר במקום משום היכולת לגדל לגובה.
בחירת הערכה ההידרופונית הנכונה היא שיקול חשוב שיש לקחת בחשבון מראש, ודאו שהיא עונה על דרישות המקום, סוג הצמחים, מס' הצמחים, יכולות התאורה, נפח הכלת השורשים וכו'.
מקום הגידול ההידרופוני
לשאלת מיקום המערכת ההידרופונית שלנו השפעה ישירה על התנאים שנצטרך לספק לצמחים. בעיקרון ישנם שלושה מיקומים אפשריים לגידול – indoor (בחדר / אוהל גידול / מקום סגור ללא אור), outdoor (במקום פתוח תחת השמיים) וgreen house (בחממה סגורה עם אור שמש או תאורה), בכל סוגי הגידול הללו נדרשת התייחסות שונה לצרכיהם של הצמחים, לדוגמא: אם נגדל בחדר סגור נצטרך לספק לצמח אור, לחות ואויר כשם שהיה מקבל בחוץ.
הגורמים הסביבתיים וההזנה
אור
פוטוסינתזה (בעברית: הטמעה), היא תהליך המשמש להפקת אנרגיה ותרכובות אורגניות (גלוקוז) מתרכובות אי-אורגניות (מים, פחמן דו חמצני) בצמחים.
האור משחק תפקיד חשוב בתהליך המורכב של הפוטוסינתזה מאחר והוא האנרגיה שמעוררת את כל היבטי ההתפתחות הכימיים בצמח, כאשר אורכי גל שונים מעוררים תהליכים כימיים שונים.
האור ניתן באופן טבעי על ידי השמש בגידול באדמה כאשר בכל עונה אורכי הגל, משך אור היום והלילה משתנים ובכך משנים גם את הפעילות הכימית בצמחים, מה שגורם לשלכת, לשינוי צבעי העלים ולהאטה בצמיחה.
בחוץ -Outdoor
בחירת מיקום המערכת ההידרופונית צריך להתבסס על צרכי האור של הצמחים שברצוננו לשתול בה. צמחים שצריכים שמש ישירה (מרבית הירקות, הפירות והפרחים) מומלץ שלא להעמיד בצמוד לבית או לחומה ולאפשר לצמחים להנות משמש ב360 מעלות.
צמחים שצריכים חצי צל ניתן לשתול במערכת הידרופונית בצד מערב או בצמוד לבית, חומה או חלון.
בחדר – Indoor
כאשר אנו מגדלים צמחים במקום סגור עלינו להעניק להם אור שידמה את אור השמש בספקטרום המתאים, שידלק אוטומטית בשעת ה'זריחה' הרצויה ויתכבה בשעת ה'שקיעה' הרצויה.
ניתן בחיפוש קטן בגוגל למצוא מבחר גדול של מנורות גידול לצמחים במגוון סוגים, עוצמות וצבעים, כשכל מנורה תשפיע על הצמח באופן שונה, בהתאם לספקטרום אליו היא מותאמת.
לדוגמא: צמח שגדל תחת מנורת HPS לרוב יתארך וימתח לגובה משום שלמרות שהמנורה מותאמת לספקטרום גדול של אור צהוב ואדום, עדיין חסרים בה ספקטרומים נוספים כדי לדייק את הפעילות הכימית של הצמח.
לעומת זאת, אם נשלב את הספקטרום הכחול נצליח לדייק יותר את התגובה הביוכימית של הצמח אשר צפויה לקדם מבנה טוב יותר לצמח (קצר יותר, עבה יותר, עם יותר ענפים) בעוד האדום והצהוב ישמשו כממריצים בתקופת הפריחה.
עצה: אחת הטעויות שמגדלים רבים עושים היא שתילת צמחים רבים ככל האפשר בחלקת האור הקטנה שתחת המנורה, מה שגורם לצל ומחסור באור לחלק מהצמחים. עצתנו היא: פחות צפיפות = יותר תוצרת. עדיף למקסם את יכולותיהם של בודדים מאשר להסתפק בבינוניות של רבים, הקפידו שכל הצמחים יקבלו את האור שהם צריכים..
בחממה -Greenhouse
בגידול הידרופוני בחממה ישנה אפשרות טובה יותר לשליטה על האקלים ובכלל זה גם על שעות האור שהצמחים מקבלים. ניתן להחשיך את החממה ע"י וילונות ולהעביר את הצמחים לשינת לילה, או להאיר אותה ע"י מנורות גידול מתאימות ובכך למתוח את היום גם לאחר שקיעת החמה.
הידרו = מים
בהידרופוניקה המים הם אבן היסוד המרכזית של הגידול, מאחר ואנו ממוססים בהם את הדשנים, מאזנים בהם את החומציות ומוודאים מוליכות וטמפ' כך שהצמחים יקבלו את ההזנה לה הם זקוקים בכל שלבי הצמיחה שלהם.
בבואנו לגדל הידרופוני עלינו לבדוק קודם כל את איכות המים המקומיים על ידי לקיחת מדדים כמו PH, TDS, PPM ועוד. אם המים אינם איכותיים מספיק, עלינו לשקול להשתמש בפילטר כלשהו כמו למשל אוסמוזה הפוכה. למידע נוסף על טיפול במים בגידול הידרופוני לחצו כאן.
כדאי לזכור כי כל גורם שחסר מגביל את הצימוח באופן כזה או אחר, מחליש את הצמח והופך אותו פגיע יותר למזיקים ומחלות. לגורמים שונים כמו חומציות המים, נוכחות מינרלים אחרים, טמפרטורה ועוד יש השפעה על קליטת המינרלים. למשל, חנקן, זרחן אשלגן, סידן ועוד נקלטים באופן מיטבי כאשר רמת החומציות במים נעה בין 6.5-7.5 ואילו הברזל, הנחושת האבץ ואחרים נקלטים בשורשי הצמח ברמת חומציות של.5.5-6.6
השפעת טמפרטורת המים במאגר על הגידול ההידרופוני שלך
אויר
פרמטר חשוב לבריאות הצמחים; דרך האויר הצמח ניזון בחמצן ופחמן דו חמצני, הוא מושפע מהטמפרטורה ומהלחות וחשוב מאוד לשלוט ולווסת אותו בחדרי גידולי Indoor.
טמפרטורה ולחות
הטמפרטורה והלחות בסביבה הטבעית של הצמח לרוב אינן עקביות, וכאשר הן עולות או יורדות מדי, הצמח יפחית את התהליכים הכימיים שמתרחשים בו כדי להגן על עצמו, או במילים אחרות – לא ישיג את פוטנציאל הצמיחה שלו.
חשוב לבדוק מה תנאי הטמפרטורה והלחות המומלצים עבור הצמחים שבחרנו לגדל במערכת ההידרופונית שלנו, גם בשעות היום וגם בשעות הלילה על מנת שיעברו את תהליך ההתפתחות המיטבי עבורם.
אם אנו מגדלים הידרופוני מחוץ לבית והצמחים סובלים מטמפרטורות קיצוניות, ניתן לחמם או לקרר את המים על מנת לאזן את הטמפ' הנקלטת ע"י הצמח. (לקריאה על השפעת טמפ' המים במזג אויר קיצוני)
פחמן דו חמצני ואיוורור
רלוונטי לגידול הידרו Indoor: הצמחים משתמשים בCO2 בתהליך הפוטוסינתזה ופולטים חמצן כתוצר לוואי, ללא קיומו של פחמן דו חמצני באויר, התהליך יפסק ויפגע בצמחים. הפחמן דו חמצני נקלט באמצעות פיוניות הצמח והוא חיוני מאוד לתהליך הצמיחה. בכל חלל סגור ישנו צורך ליצור תחלופת אויר שוטפת על מנת לודא שמספיק CO2 זמין לצמחים, מאחר והוא נצרך במהירות ככל שהצמחים גדלים.
המידה המומלצת למתן פחמן דו חמצני בחדר גידול נעה בין 1200-1250 ppm.
דשנים הידרופונים
כל הצמחים זקוקים למס' אלמנטים תזונתיים קבועים, האלמנטים הללו ידועים כהזנה חיונית ומתחלקים ל-2 קטגוריות: מינרלים להם הצמח זקוק בכמויות גדולות – תזונת מאקרו, ומינרלים להם הצמח זקוק בכמויות קטנות יחסית – תזונת מיקרו.
תזונת המאקרו כוללת: פחמן, מימן, חמצן (הנמצאים כבר באויר ובמים), זרחן , חנקן ואשלגן בכמויות גדולות, גופרית ומגנזיום בכמויות קטנות יותר.
תזונת המיקרו כוללת: ברזל, נחושת, אבץ, ניקל, מנגן, מוליבידן, בירן וכלור. אך הם חשובים לא פחות. המינרלים הללו מסייעים לצמחים בבניית מולקולות ביולוגיות כגורם משלים הנקשר לאנזים וחיוני לפעילותו הביולוגית, כמו גם דרכים רבות אחרות.
למיקסום התוצרת על ההזנה שניתנת להיות מדוייקת לצמח ולשלב הצמיחה בו הוא נמצא.
התמודדות עם מזיקים ומחלות
שכיחות קיומם של מזיקים בגידולים הידרופונים נמוכה בהרבה מגידולי אדמה משום הניתוק בין הצמחים לאדמה שמכילה בתוכה כל כך הרבה יצורים חיים שבין היתר, אוהבים לצרוך לנו את התוצרת.
היתרון של הניתוק מהאדמה הופך לחיסרון כאשר ישנה מחלת שורשים או חיידקים שמועברים במים בין הצמחים במהירות גדולה ומסכנים את כל התוצרת שלנו בבת אחת.
הטיפול במזיקים ומחלות חייב להיות מיידי ואפקטיבי, אחרת…
צמחים בריאים נוטים פחות להדבק במחלות או להפגע על ידי מזיקים משום עמידותם הטבעית וחוסנם הביולוגי מול האיומים הללו, לרוב הבעיה מתחילה כשאנו מעגלים פינות ולא מקפידים על התנאים שניתנים לצמחים במערכת ההידרופונית שלנו ומחלישים את 'המערכת החיסונית' שלהם.
מגדל הידרופוני מוצלח
בסופו של דבר, מגדלים הידרופונים מוצלחים הם אלה שהשקיעו את הזמן הנדרש ללמידה על שיטת הגידול ההידרופונית בנוסף למחקר נקודתי עבור הצמחים שבחרו לגדל. לרוב המגדלים הללו משקיעים במערכות גידול איכותיות, בדשנים מתאימים ובציוד איכותי בכדי למקסם את התוצאות. יתרה מכך, למרות שלמדו, השקיעו מכספם ואף הצליחו להניב יבול יפה, לרוב הם גם שומרים על ראש פתוח לשיטות חדשות, משפרים ומשדרגים כל הזמן ועם הזמן הופכים להיות מומחים הידרופונים של ממש ומגדלים נפלאים שנהנים מתוצרת הידרופונית רבה ומשבוחת.
לעומת זאת, המגדלים ההידרופונים שינסו לעגל פינות, לדלג על שלבים, להעלים עין מהדיוק וההתמדה הנדרשים ולחסוך כספים על חשבון איכות, בסופו של דבר יפגעו משמעותית בהצלחת הגידול וכנראה לא יצליחו למקסם את התוצרת ההידרופונית שלהם.
יש לך עוד עצות הידרופוניות?
יצירתי: 33 דוגמאות למערכות הידרופוניות בדגמים שונים
ההידרופוניקה כוללת בתוכה עולם ומלואו. תמצאו בה פשטות שניתנת להבנה גם על ידי ילדי גן מתוקים ומורכבות שמספקת שעות למידה ומחקר רבות למומחים, אך לא רק הקונספט הכללי של השיטה הוא שכל כך גמיש ומתאים לכולם, אלא גם אפשרויות היישום הבלתי מוגבלות.
בשנים האחרונות ההידרופוניקה תפסה תאוצה ועלתה למודעות של גננים חובבים, חקלאים מקצועיים, מוסדות השכלה, מעצבי פנים וסתם אנשים שחשבו שיהיה ממש מגניב לגדל ירוקים במרפסת ללא אדמה. העובדה הזו גרמה לרבים להתנסות ולבנות פלטפורמות גידול הידרופוניות בקונסטרוקציות שונות מאלה שהכרנו עד כה ואנו אספנו עבורכם 33 דוגמאות מוצלחות במיוחד שיעוררו בכם השראה לקראת הפרוייקט האישי שלכם.
(לחיצה על התמונה תוביל אתכם לכתבת המקור)
1. NFT אנכי גב אל גב
2. ערכת אומגה עגולה לגידול הידרופוני ביתי
3. ערכה הידרופונית ביתית אנכית לגידול נבטים
4. אמבטיה אקוואפונית אומנותית (ניתן ליישם גם כהידרופוניקה)
5. גינות מגדל אירופוניות
6. קונסטרוקציה ביתית DWC
7. דליים הולדנים לגידול עגבניות
8. חיפוי עץ לצינורות או דליים הידרופונים למראה קלאסי
9. מערכת הידרופונית מאוזנת מסוג NFT
10. קיר NFT מאונך בחממה
11. NFT גב אל גב – הגירסא הביתית
12. אקוופוניקה ביתית – גינתו של דג הזהב
13. חוות חלון הידרופונית מבקבוקים ממוחזרים
14. אדניות הידרופוניות מבית אזגרו
16. ערכת בודהה הידרופונית לגידול בתוך הבית
17. מערכת הידרופונית ביתית לגידול תבלינים במטבח
18. חווה הידרופונית צפה לגידול אורבני ביתי
19. קונסטרוקציה הידרופונית בעיצוב חדש
20. מערכת הידרופונית ביתית סגורה הנשלטת באמצעות אפליקציה בסמארטפון
21. מערכת טפטפות הידרופונית
22. חוות חלון הידרופונית מבקבוקים ממוחזרים
23. מערכת גידול הידרופונית ביתית מעוצבת
23. מיטות צפות
24. חווה אקוואפונית ביתית
25. ארגזי הצפה וריקון הידרופונים
26. ערכת גידול הידרופונית אנכית במרזבים
27. מערכת הידרופונית מסוג NFT בקונסטרוקציה מעט שונה
28. מערכות גידול הידרופוניות בצינורות ספירלים במרכז אפקוט סנטר
29. ערכת גידול NFT אנכית תלויה
30. גידול מזון הידרופוני ביתי
31. עוד מערכת גידול ביתית מסוג NFT כולל תאורה
32. קיר הידרופוני ירוק
33. מערכת הידרופונית אנכית לגידול ירוקים וירקות
הידרופוניקה בהיסטוריה | מקורותיה של שיטת הגידול המודרנית
המילה "הידרופוניקה" נובעת משתי מילים ביוונית. המילה היוונית הידרו (מים) ופונוס (עבודה) – פשוטו כמשמעו "עובד מים". ההידרופוניקה מוגדרת כמדע של גידול צמחים ללא שימוש באדמה, אלא על ידי שימוש במדיום אינרטי, כגון; צמר סלעים, חצץ, חול, כבול, ורמיקוליט, ספוג או נסורת, שאליו מתווסף דשן נוזלי המכיל את כל המרכיבים החיוניים הדרושים לגדילה והתפתחות נורמלית של הצמח.
הידרופוניקה בעת העתיקה
ההידרופוניקה התפתחה בשנים הראשונות של המאה ה-16, אך ידוע לנו שתרבויות מוקדמות יותר השתמשו בשיטה הרבה לפני. הגנים התלויים בבבל, או הגנים הצפים של האזטקים במקסיקו הם רק חלק מהדוגמאות של עולם ההידרופוניקה.
ישנם רישומים של ההירוגליפים המצריים, שמתוארכים מאות שנים לפנה"ס, המתארים את שיטת גידול הצמחים במים.
היישום של ההידרופוניקה הוכיח את עצמו על ידי מתן מזון לכוחות האמריקאים המוצבים באיים באוקיינוס השקט בשנות ה – 40 המוקדמות.
בשנת 1945 חיל האוויר האמריקאי פתר בעיה של אספקת ירקות טריים לחיילים על ידי השמת מערכות הידרופוניקה בקנה מידה גדול על האיים הסלעיים שלא היו מסוגלים לייצר יבולים כאלה בעצמם.
בשנות ה-50 השימוש המסחרי של הידרופוניקה התפזר ברחבי העולם למדינות כמו איטליה, ספרד, צרפת, אנגליה, גרמניה, שוודיה, רוסיה וישראל. היום יותר ויותר מדינות משתמשות בהידרופוניקה כדרך לייצר מזון איכותי עבור אנשים, אפילו בעזה ישנם גגות רבים מלאים בערכות הידרופוניות שופעות.
חקלאות אורבנית | גידול הידרופוני בגורדי שחקים בערים מרכזיות
כשנגמרים השטחים הריקים בעיר הצפופה, הפתרון הוא ברור; לבנות כלפי מעלה. טריק פשוט זה מאפשר להקים מספרים עצומים של בתים ומשרדים בשטח מוגבל כגון הונג קונג, מנהטן ואפילו בתל-אביב.האנושות עומדת כעת בפני בעיה דומה בקנה מידה עולמי.
על פי דיווחי האו"ם,אוכלוסיית העולם צפויה לגדול לכ –9.1 מליארד עד שנת 2050. ארגון המזון והחקלאות של האו"ם טוענים שמשמעות האכלת כל האנשים האלה תהיה הגדלת ייצור המזון ב-70%, באמצעות שילוב של יבולים גבוהים יותר ולהרחבת השטח המעובד. אבל הקרקעות הזמינות הנוספת עבור עיבוד חקלאי מפוזרות בצורה לא אחידה, וחלקים גדולים ממנה מתאימים לגידול כמה יבולים מסוימים בלבד. אז למה לא ליצור קרקעות חקלאיות נוספות ע"י בנייה כלפי מעלה?
בנוסף ליצירת אדמות חקלאיות מהאוויר, החווה האנכית יכולה לחתוך את עלויות ההובלה ופליטות הפחמן דו חמצני הקשורים להעברת מזון למרחקים ארוכים.
כמו כן הן גם יפחיתו את הקלקול שמתרחש באופן בלתי נמנע בדרך, אומר דיקסון דספומייר (Dickson Despommier), פרופסור לבריאות הציבור ואיכות הסביבה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, אשר נחשב לאב הקדמון של החקלאות האנכית, והספר שפרסם לאחרונה, "החווה האנכית" (The Vertical Farm) , הוא המניפסט לרעיון.
לפי חטיבת האוכלוסין של האו"ם, בשנת 2050 כ 70% מאוכלוסיית העולם יחיו באזורים עירוניים. אז זהו מעשה הגיוני, הוא אומר, להעביר את החוות קרוב יותר למקום שבו רוב האנשים יחיו.
יתרון נוסף, אומר ד"ר דספומייר, השימוש בחומרי הדברה, קוטלי עשבים וקוטלי פטריות יכול לרדת עד למינימום הנחוץ על ידי גידול הצמחים בסביבה מבוקרת.
סחף קרקעות לא יהווה בעיה, מפני שהמזון יגודל בשיטת ההידרופוניקה, במילים אחרות, בתמיסה של מינרלים המומסים במים.
טכניקות מחזור מתוחכמות יבטיחו כי יהיה צורך לחלק קטן מהכמות המים וחומרים המזינים בהשוואה לחקלאות קונבנציונלית, ולא תהיינה שום בעיה של זיהום חקלאי.
נראה שזה רק עניין של זמן עד שבנייני חוות אנכיות יהפכו להיות עניין שבשגרה, עד אז כל אחד ואחד מאיתנו יכול להישתמש בטכנולוגיות הידרופוניקה והאירופוניקה המתקדמות ולגדל לעצמינו את המזון מספר מטרים מהצלחת. טכנולוגיית ההידרופוניקה אומנם עתיקת יומין אבל יותר רלוונטית מתמיד, דווקה בימינו אנו.
קיץ טעים ובריא: מדריך גידול עגבניות הידרופוני למקצוענים
כאשר אנו מגדלים עגבניות במערכת הידרופונית המים מחליפים את המדיום הטבעי בו יושבים שורשי הצמחים – האדמה. את הצמח לא באמת מעניין אם הוא באדמה או לא, מה שכן מעניין אותו, זה אם יש לו את האלמנטים החיוניים לקיומו במידות המספקות. מה חשוב לדעת? על מה להקפיד? איך לדשן? כל זאת ועוד במדריך.
אדמה פוריה מספקת את כל צרכיהם התזונתיים השלמים של הצמחים במינרלים, אלמנטים, מיקרו אלמנטים ואורגניזמים קטנים שנמצאים בה ויחד יוצרים מערכת אקולוגית אחת מתפקדת המאפשרת צמיחה בריאה.
בגידול הידרופוני עלינו לחקות את אותה מערכת אקולוגית וליצור לשורשים סביבה אולטימטיבית ממנה יוכלו להיזון כאילו הייתה הקרקע המושלמת עבורם.
מחקרים רבים הסיקו את הנוסחאות המדוייקות לגידול מוצלח בכל שלבי הגידול של צמחים ספציפיים המגודלים לצרכי מסחר, אך הם גם מצאו שלכל הצמחים יש מכנה משותף בצרכיהם העיקריים. חברות רבות יצרו דשנים מוכנים מראש על סמך אותם מחקרים המכילים את כמויות האלמנטים הממוצעות הנחוצות לרוב הצמחים ולמגדל ההידרופוני המתחיל יכולים להיות חיים קלים אם פשוט ישמע להוראותיהם.
אך מגדל הידרופוני שרוצה להבין את צרכיהם המדוייקים של הצמחים אותם הוא מגדל צריך להכנס מעט לעולם הכימיה והביולוגיה, אנו לוקחים אתכם עכשיו לעולמן של העגבניות.
צמחים צורכים 16 אלמנטים שונים מהאדמה , והם:
- בשלבים המוקדמים של גידול עגבניות יותר מדי חנקן (N) גורם לצמיחה מהירה ועמוסה מדי , הצמח הופך 'שיחי' והדבר יכול לגרום לסדיקת ענפים וחריצים שמאוחר יותר גורמים לעגבניות מעוותות ולפרחים להקרב ולמות מבלי להניב.
כדאי לשמור על רמת חנקן (N) של 60-70 PPM בשלבים המוקדמים של הגידול ההידרופוני. - על רמת הPPM ההתחלתי לא לחרוג מ-650, באם ישנה חריגה יש צורך בטיהור המים ע"י פילטר חול / פחם / אוסמוזה / אוזון וכו'.
- במים ממקורות שונים כמויות שונות של סידן שבמדדים חריגים עלול לגרום להאטה בקצב הצמיחה, אם אתם מודעים לבעיית סידן במים שלכם, המעיטו במתן הסידן בדשנים.
- יש לעקוב אחר רמת ה-PH שמשתנה עם הזמן ועלולה לחרוג מרמת ה-6.2 המומלצת. ודאו מדי יום-יומיים שרמת ה-PH נמצאת במדדים הנכונים. על טמפרטורת המים לנוע בטווח 18-25 מעלות צלזיוס.
ניהול תכנית תזונה נכונה צריכה להתחיל בהבנה של ריכוזי המינרלים בדשנים בחלקיקים למליון (PPM- PARTS PER MILLION) של האלמנטים השונים הנדרשים ע"י העגבניה .
ע"י שליטה במינוני האלמנטים , המגדלים יכולים לשלוט בצמיחה וביבול של הצמח.
הטבלה מציגה את האלמנטים המומלצים לעגבניה לאורך שלבי גדילה שונים במהלך העונה בערכות NFT.
** הטבלה יכולה להתאים גם לגידול מלפפונים ופלפלים במערכות הידרופוניות , אך פלפלים יצטרכו יותר חנקן (N) מוקדם יותר בעונה לעומת העגבניות.
- אשלגן (K) גבוה מדי יגרום לבעיה בספיחת המגנזיום (Mg) והסידן (Ca) , שיוביל לסמפטומים של במחסור במגנזיום בעלים הנמוכים וריקבון פרחים בשלבים מוקדמים.
האלמנטים המרכזיים לנהל הם החנקן (N) והאשלגן (K) מהסיבות שמצויינות למעלה.
דשנים מוכנים
ישנן מס' חברות שמייצרות דשנים מוכנים המכילים את נוסחת האלמנטים הספציפית שלהם. חלק מהדשנים הללו מכילים מגנזיום, חלק לא, אלו שלא יצטרכו השלמה של מגנזיום סולפט .
רוב הנוסחאות צריכות השלמת השלמות סידן (מסידן חנקני או סידן כלוריד) ותוספת חנקן (ממס' מקורות אפשריים).
הנוסחאות מורכבות מערבוב אלמנטים ע"י התכנית המומלצת, הדשנים הללו מכילים כמות גדולה של אשלגן ומקשה על צריכת האשלגן והסידן ברמה הנדרשת לצמח.
הדבר יכול לגרום לצמיחת יתר כאשר יש יותר מדי אשלגן וכמות נמוכה של סידן במים (פחות מ50 PPM) משום שהאשלגן עלול להפריע לצריכת הסידן ע"י השורשים. הבעיה הזו משותפת לרוב הדשנים המוכנים מראש. השלמת סידן יכולה להתבצע מסידן כלוריד, אך יהיה זה עדיף פשוט למנן את האשלגן היטב.
בעיה קשורה היא שחלק מהדשנים המוכנים מכילים יותר מדי חנקן בכדי לספק השלמת סידן ע"י סידן חנקתי. אפשרי להעלות את רמת הסידן במים המדושנים ע"י אספקת הסידן החנקתי יחד עם סידן כלוריד. כל 150 גרם של סידן כלוריד (36%) ב-30 ליטר מביא ל-14PPM נוספים של סידן בפתרון הסופי שיסופק לצמחים.
הדשנים המוכנים מראש בהחלט קרובים ללספק את הצרכים של הצמחים לריכוזי המיקרו אלמנטים , למרות שחלקם גבוהים מהנדרש.
