אז אילו ירקות ניתן לשתול ומתי? במיוחד כדי לענות על השאלה הזאת ששגורה שפיהם של המגדלים החובבים, הכנו את הטבלה הזו לשימושכם.
חושבים שעיצוב הגינה שלכם מלבלב ומעורר השראה? שילחו אלינו את התמונות אל [email protected] ונשמח להעלות אותן לאתר.
בואו ניקח את הדוגמא המובהקת ביותר – עגבניה. לגדל עגבניה זה כיף גדול, השיח הריחני חווה צמיחה הידרופונית חסרת מעצורים שיכולה לשלוח אותו גם לגובה של 2 מטר ולהתפרס כשיח גדול ובריא. מגדלים הידרופונים רבים ששותלים סטארטר עגבניה תמים למראה במערכת הNFT שלהם, מגלים לאחר לא הרבה זמן שהשיח הזה לא רק גדל למימדים עצומים שמצלילים על הקומות האחרות במערכת האנכית שלהם, אלא ששורשיו מילאו את תעלות הגידול כל כך עד שעצרו את זרימת המים וגרמו לנזילות מפתחי השתילה. לא נעים, אבל מוכר וידוע.
מערכת הדליים ההולנדים Hydro-House באה לפתור את הבעייתיות הזו ולהעניק פתרון גידול אולטימטיבי לצמחים בעלי צורך בהרבה מקום – גם לנוף וגם לשורשים.
מטרת החממה לאפשר למגדל למשוך את עונות השנה ולהמשיך לגדל את העגבניות גם אל תוך החורף ובמקביל לספק הגנה מפני מזג אויר קיצוני, רוחות, ברד וכו'. הקמת החממה מצריכה מברג/ה ורצוי להעזר באדם נוסף. כמובן שהיא מגיעה עם הוראות מפורטות.
מימדי החממה: 1.70X2X0.45 מ'
היא בעלת דופן קדמית הנפתחת באמצעות רוכסן ומתגלגלת מעלה. את הדלת ניתן להשאיר פתוחה באמצעות סקוצ'ים מובנים.
בתוך החממה תמצאו לולאות שמטרתן קשירת הדלייה שתסייע לצמחים לקבל יציבות ולצמוח כלפי מעלה מבלי לקרוס תחת משקלם.
רבות הוסבר ודובר על הדליים ההולנדים – החל מיתרון ההשקייה האיטית, דרך מצע הגידול האולטימטיבי שמספק ספיחה טובה, איוורור מצויין וניקוז מיטבי (בשילוב של קוקוס, פרלייט והידרוטון) ועד למקום הרב שיש לשורשי הצמחים הגדלים בדליים הללו.
בדלי הולנדי, שנפחו 11 ליטר, יש מגרעת הכוללת ברכיות ניקוז. המגרעת הזו מאפשרת צבירה של נוזלים בתחתית המיכל וניקוז שלהם כאשר הם עולים מעל לגובה של כ-2-3 ס"מ. הדבר מהווה יתרון וביטחון לעיתות של הפסקות חשמל ומאפשר ניקוז מבוקר של ההשקייה מהמערכת החוצה.
במערכת הזו ישנם 4 דליים שיושבים על ספסל בגובה 40 ס"מ. הדליים מונחים על צינור ניקוז שאוסף את שאריות ההשקייה ומוביל אותם למאגר שיושב מתחת לספסל. מאגר המים מאובזר במשאבת מים שמזרימה את מי ההשקייה לטפטפות ובמצוף פיצוי שניתן לחבר ישירות לברז על מנת שיתמלא באופן אוטומטי בכל פעם שמפלס המים יורד.
התחזוקה ההידרופונית, כמו בכל מערכת הידרופונית אחרת, מתבצעת ממאגר המים.
כחלק מהמערכת מגיעות גם מדבקות צהובות למשיכת מזיקים וחוטי ברזל ליצירת לולאות להדלייה על גבי הצמחים.
מצע הגידול בדליים ההולנדים צריך להתווסף באופן הבא: בתחתית המיכל, עד סוף המגרעת יש למלא בהידרוטון. מההידרוטון ועד למעלה יש לערבב קוקוס, פרלייט והידרוטון שווה בשווה. מומלץ לשים שכבה נוספת של הידרוטון על גבי מצע הגידול לצמצם אידוי ולמנוע מושבות מזיקים.
חודש משתילה
השפעתו הקטסטרופלית של משבר האקלים אשר יחד עם אי פעולה או ניסיון לעצור אותו, שולחים את כדור הארץ שלנו מטה במדרון חלקלק לעולם כאוטי שעלול למחוק אוכלוסיות שלמות ברחבי העולם, כותב הדו"ח מסביר. הדו"ח, שחובר על ידי החממה הלאומית לענייני שיקום אקלים המבוססת במלבורן שבאוסטרליה, הוצגה על ידי מפקד צבא אוסטרליה לשעבר ומפקד הכוחות הימיים בדימוס, כריס ברי.
בהקדמתו אמר כריס ברי כי כותבי הדו"ח "הניחו מולנו את האמת העירומה על מצבו הנואש של המין האנושי על כדור הארץ שלנו, אשר צובעת תמונה מדאיגה על האפשרות הממשית והמדאיגה שאנו בדרך להכחדה, באופן הנורא ביותר"
הדו"ח טוען ששינויי האקלים כעת נמצאים בטווח הזמן הבינוני וקוראים לממשלות לקחת ברצינות את האיום ולנקוט בצעדי מנע תוך לקיחת התסריטים הגרועים ביותר בחשבון. בנוסף, נטען בדו"ח כי משבר האקלים צפוי להשפיע באופן קיצוני על אספקת המים והמזון, אשר ישפיעו ויהוו זרז לאי יציבות מבחינה חברתית-פוליטית אשר יאיצו את הקונפליקט והעדר הסדר בשלושת העשורים הקרובים.
על מנת להיערך באופן יעיל להשפעות שכאלה, הדו"ח קורא לבחינה וכתיבה מחדש של ניהול הסיכונים של מדינות, אשר שונה במהות מתוכניות ניהול סיכונים סטנדרטיות לעיתות שאינן נוגעות במשבר האקלים הצפוי. "זה יגע באפשרויות הקיצון הבלתי צפויות, במקום להיערך על בסיס מאורעות היסטוריים שהתרחשו בעבר".
הדו"ח נכתב על ידי דיוויד ספראט, חוקר ראשי פורץ דרך ויאן דאנלופ, מנהל לשעבר של חברת נפט, גז ופחם בינלאומית שעבד עבור 'Shell' והיה יו"ר איגוד הפחם האוסטרלי. הדו"ח שלהם מציע 'הצצה לעולם השרוי בכאוס' מה שמהווה לדבריהם תרחיש סביר ואפשרי בהחלט בהתחשב באי פעולה על ידי ממשלות ומדינות ברחבי העולם.
הבעיה הראשונה והמשותפת כמעט לכל מי שמגדל הידרופוני מחוץ לבית בחודשי הקיץ היא התחממות המים. הטמפרטורה המומלצת לגידול הידרופוני מוצלח נעה בין 18 ל26 מעלות, כאשר 21 מעלות היא הטמפ' הממוצעת האידאלית לרוב הגידולים.
התחממות המים גורמת למחסור בחמצן שמוביל למחלות שורשים ולשינויי חומציות דרסטיים, המענות מכך חיונית בהחלט לגידול הידרופוני מוצלח, או במילים אחרות – מים קרירים הם המפתח להתמודדות הצמחים שלנו עם הקיץ הקשה.
אז מה עושים? ובכן, ישנן כל מיני שיטות DIY מאולתרות וזולות שניתן לנסות, החל מחיפוי המאגר, קבירתו, הצללתו, איוורורו, הכנסת בקבוק קרח לתוכו ועוד (למאמר בנושא לחצו כאן). השיטות הללו בהחלט יכולות לעזור אך עלולות שלא להספיק במקרים מסויימים, ואז במידה והגידול ההידרופוני שלכם באמת מצדיק זאת ניתן לפתור את הבעיה סופית עם צ'ילר שיקרר את המים באופן שוטף לטמפרטורה שתגדירו לו. אמנם מדובר על פתרון יקר יחסית, אבל הוא המקצועי והנוח ביותר למגדל ההידרופוני.
שכיחותן של מחלות השורשים עולה בקיץ ומגדלים רבים מתלוננים על שורשים שאיבדו את צבעם הלבן והשחימו או השחירו בשילוב עם איבוד מרקמם לטובת תחושה רכה וכמעט ג'לית, לרוב מדובר על פיתיום, טפיל פטרייתי שהתפשטותו מהירה והוא עלול, במיוחד במערכות הידרופוניות שממחזרות ומשתפות את המים בין כל הצמחים, לגרום להדבקה והידרדרות של כל הצמחים במקביל.
במקרה הזה, במידה ותפסתם את הפיתיום בזמן, כלומר לפני שגרם לנזק ממשי בצמחים, ניתן להשיב מלחמה עם חיטוי המערכת במי חמצן ומתן מי חמצן באופן שוטף במים. הפעולות שתעשו בהחלט מסוגלות להחזיר את הבריאות למערכת ההידרופונית שלכם. כאן תוכלו לקרוא על שימוש במי חמצן לחיטוי מערכות הידרופוניות וטיפול במחלות שורשים.
במידה והגבתם מאוחר מדי לתופעה ונתתם לפיתיום לגבות קורבנות, מומלץ פשוט להחליף את כל הצמחים במערכת, לא לפני שתנקו ותחטאו אותה מכל שארית של הפטרייה הטפילית הזו.
הקיץ הוא גם התקופה בה כל המזיקים הכי מעצבנים מתעוררים ומקבלים תאבון לגידולים שלנו. אז נכון, הצמחים ההידרופונים שלנו לא שתולים באדמה ולא נדבקים במחלות ממנה או סובלים ממזיקים שמקורם בה, אך לצערנו זה לא פותר אותנו לחלוטין מהתמודדות עם מזיקים מעופפים או מטפסים.
כנימות, קימחון, אקריות, כנימה קמחית ועוד הם רק חלק מה'חברים' שעלולים להגיע לבקר במערכת ההידרופונית שלכם. המזיקים נמשכים בעיקר לצמחים חלשים או צעירים שעוד לא הספיקו להתפתח ולפתח רמה מסויימת של הגנה וחסינות אל מולם, אלו הם הקורבנות האידאלים, אך לא רק.
המלחמה הטובה ביותר מול המזיקים היא מניעה. אם נשמור על סביבת המערכת נקייה, נסרוק את עלי הצמחים מדי יום ונוציא נגעים ומזיקים כבר ברגע שנזהה אותם טרם יתרבו, אנו בהחלט עשויים למנוע התפתחות מושבת מזיקים מתסכלת שתאלץ אותנו להוציא את ה'תותחים הכבדים' למלחמה שתוצאותיה אינן בטוחות.
אך במידה ואכן אתם נמצאים במצב של מלחמה מול המזיקים ברגע זה ממש, אנו ממליצים לקרוא את המאמר הזה שיסייע לכם להתמודד בדרכים פשוטות שניתן ליישם בבית. אם אתם מעוניינים בעזרה של תכשירים – לחצו כאן.
למרות שהזכרנו את ההתמודדות עם המזיקים ממש בסעיף הקודם, שכיחותו של הקימחון, במיוחד במשפחת הדלועים, מצריכה איזכור נפרד שכן מצד אחד הוא אינו מזיק קלאסי ומצד שני הוא שכיח מדי כדי שנתעלם מקיומו. קישוא הוא ירק כיפי לגידול, לא צריך הדלייה או טיפול במיוחד והוא כנראה זה שיוציא לכם פירות ראשון בין כל ירקות הקיץ ששתלתם ויעשה זאת בכמויות גדולות. אך אחוז גדול מכם גם עלול להבחין עם הזמן בכתמים לבנים קמחיים שמופיעים על העלים ובמקרה של התפשטות מתקדמת, גם על הענפים. מדובר אם כן בקימחון, פטרייה אבקתית שמתפשטת במהירות וללא טיפול עלולה להשתלט על כל הצמח וסביבתו ולבצע הרס והרג חסר מצפון.
הטיפול הפשוט והביתי (חוץ מהסרת העלים הנגועים ביותר) בשלבים הראשונים הוא המסת כפית סודה לשתיה בליטר מים וריסוס על עלוות הצמחים מדי יום למשך שבועיים. אם אתם רואים שזה לא עוזר והקימחון מתעקש להשאר מומלץ לרסס גפרית או להעזר בתכשירים ייעודיים לפי ההוראות הכתובות על האריזה.
מגדלי עגבניות הידרופונים (ולא רק) עלולים להיתקל בתופעה די מעצבנת שבאה לידי ביטוי בכתמים שחורים על פירות שתילי העגבניות שטיפחו בכזו מסירות ואדיקות. לתופעה קוראים 'שחור הפיטם' ומקורה במחסור בסידן או אשלגן (או שניהם) בדישון לצמח. צמח העגבניה, בשלבי הצמיחה הראשונים שלו טרם הוציא פרי, היה זקוק לכמות גדולה של חנקן, אך ברגע שהחל לעמול על פירותיו האדומים צרכיו התזונתיים השתנו ויש לו כעת צורך ביותר סידן ואשלגן ויש לספק לו זאת.
לרוב, לדשנים ההידרופונים הבסיסיים יש מספיק סידן ואשלגן וחוסרים מעין אלו לא אמורים להיווצר, אך אם בכל מקרה כך קרה לכם הוסיפו למים CAL-MAG ובלום בלאסט.
תופעה שכיחה נוספת בעגבניות, או יותר נכון, מזיק מעצבן במיוחד, הוא עש המנהרות או בשמו הלועזי 'טוטה אבסולוטה'. המזיק הזה מאוהב בצמחי עגבניה, במיוחד כשהם צעירים ורכים. ברגע שהצמח החל להוציא פירות הוא פחות ימשך אליו ויחפש את הצמחים הצעירים בקרבתו. עש המנהרות, כשמו כן הוא, חוצב מנהרות של ממש בעלי הצמח ואתם תבחינו בנתיביו על עלי העגבניה. הוא מתרבה במהירות ומאוד אוהב מזג אויר חם של בין 25 ל-35 מעלות. אם הוא הגיע גם לשתילי העגבניות שלכם, אנו ממליצים לטפל בו במהירות משום שהוא ידוע כמפחית יבול משמעותי החל מ50% ועד ל100% והרג הצמח כולו.
הדרך הטובה ביותר להתמודדות היא מניעה מראש באמצעות בתי רשת, אך אם כבר הותקפתם ויש צורך במתקפה חזרה, באפשרותכם להשתמש בתרסיסים מבוססי שמן נים.
הקיץ הישראלי הופך אגרסיבי יותר ויותר וכמות השמש (הפוטונים הזמינים לצמחים לשם ביצוע תהליך הפוטוסינתזה) עולה עוד ועוד ולצמחים אין באמת צורך בכל האור הזה. כך למשל עגבניה, הפרי הקייצי שכולנו אוהבים, זקוקה ל35 DLI בלבד (Daily Light Integral – סך כל הפוטונים האקטיביים שהצמח זקוק להם ביממה) בעוד השמש בחוץ מספקת 65 DLI.
חשיפת יתר לשמש עלולה גם היא לגרום לנזקים לצמחים ולכן מומלץ להיערך מראש, במידה ומיקום המערכת ההידרופונית שלכם בשמש מלאה לאורך כל היום, עם רשת צל 50% שתסנן את הקרינה ותייצב את רמת הDLI לטווחים הרצויים.
רבים מלקוחותינו פונים אלינו במהלך הקיץ עם חשש אמיתי לדליפה במאגר המים שלהם שכן הם נאלצים למלא בכל יום כמויות גדולות של מים שפשוט – נעלמים. ובכן, המים לא דולפים החוצה ולא נוזלים מחורים שלא היו קיימים לפני, אלא פשוט נשתים על ידי הצמחים ומתאדים מהפיוניות בעלים שלהם.
תקופת הקיץ, כשהם שהיא קשה לנו בני האדם ואנו נאלצים להגביר את כמות המים שאנו שותים ביממה, כך היא משפיעה גם על הצמחים. יתרה מכך, צמחי הקיץ, כל הירקות הפירותיים, במיוחד כשהם בשלבים מתקדמים של מתן פרי בעלי המון עלים גדולים וירוקים שמשמשים כלוויינים של ממש, זקוקים להמון מים על מנת לייצר את תוצרתם. הדבר נכון לצמחים שגדלים באדמה או בהידרופוניקה, רק שבהידרופוניקה נחסך האידוי והבזבוז שהשקייה באדמה גורמת.
אז כן, אם יש לכם 24 צמחים בוגרים במערכת עם מאגר מים של 30 ליטר, מילוי שליש או אפילו חצי מאגר מדי יום הוא אינו תופעה מדאיגה אלא הגיונית מאוד בהתחשב בנסיבות.
הפתרון האפשרי הוא כמובן חיבור מצוף פיצוי לברז מים שימלא את המים בכל פעם שהם יורדים מהמפלס הרצוי, כך תמנעו משריפה של משאבות ומחלילה ייבוש המערכת בתקופה כה רגישה וקשה לצמחים.
הצמחים שלכם גידלו עלים גדולים וירוקים לתפארת, הוציאו פרחים יפהפיים שנפתחו בגאווה מדי בוקר, החלו אף להוציא פירות קטנים ואז.. אותם פירות פשוט הצהיבו ונפלו על הרצפה או נשארו להירקב על הצמח.
רוב הפעמים התופעה הזו מסמלת העדר הפרייה, כלומר, לא היו מספיק דבורים ופרפרים בסביבת הצמחים שביצעו את עבודת ההפרייה והפרי שלא קיבל האבקה ראויה, פשוט סיים את חייו טרם החלו.
הפתרון הוא ביצוע האבקה ידנית, כאשר זו מתרחשת על ידי זיהוי פרחי הזכר והנקבה בצמח והעברת האבקה באמצעות קיסם אזניים קטן לפרחים הנקביים. ברגע שתסייעו לצמחים בתהליך הריבוי המקסים הזה שבטבע מתרחש על ידי חרקים, תראו איך הפירות לא רק מבצבצים להם, אלא גם גדלים ומתפתחים כמו שקיוויתם.
רוצים לדעת עוד על האבקה ידנית? ניתן לקרוא על כך במדריך שהכנו.
הירקות הפירותיים שאנו מגדלים בקיץ לא רק מגדלים נוף מאסיבי שמתפרס, מטפס ומשתלט על שטח רב בסביבת המערכת, הם גם מגדלים מערכת שורשים בריאה וגדולה בתוך מיכלי הגידול. אם אתם מגדלים את הצמחים שלכם במערכת NFT אתם עלולים לחוות סתימת שורשים שתגרום לנזילות בתעלות הגידול.
זה לא יקרה מיד ואתם בהתחלה תהיו כל כך מרוצים מהמערכת שלכם שהופכת ירוקה ומשגשגת בזמן כה קצר, אך לאחר מספר שבועות תוכלו להבחין בצמחים שיוצאים מתעלות הגידול משום ששורשיהם מילאו את כל המקום ודחפו אותם החוצה ובמהרה אף תחוו סתימות שימנעו את זרימת המים ויגרמו לטפטופים ונזילות מפתחי שתילה סתומים.
הפתרון הוא ביצוע מעקב מתמיד וגיזום שורשי הצמחים אחת לשבועיים – שלושה. אל דאגה, הגיזום עצמו אינו פוגע בצמחים. הוציאו את הצמח עם כוס הגידול שלו בעדינות מתעלת השתילה, קצצו כ2/3 מאורך השורשים והכניסו אותו שוב בעדינות לתעלה.
ירוקת או אצה היא צמח שמבצע פוטוסינתזה בדיוק כמו שאר הצמחים במערכת ההידרופונית שלנו. גם היא ניזונה ממינרלים ואוהבת מאוד שמש ומים. אם היא החלה להופיע במערכת ההידרופונית שלכם כדאי שתטפלו בה במהירות אחרת היא תתפשט ותכסה את כולה, כולל הצינורות, שורשי הצמחים והכוסות. הירוקת צורכת את הדשן של הצמחים שלכם וברגע שהיא מטפסת על שורשיהם היא גם חונקת אותם ומונעת צריכת חמצן.
היווצרותה של הירוקת נגרמת בשל חדירת אור למערכת אשר מאפשר לה לבצע פוטוסינתזה ולגדול בסביבה הלחה שהיא כה אוהבת.
יש לכם פתחי שתילה שלא שתולים בהם צמחים? כסו אותם! יש לכם כוסות רשת עם צמחים שלא מונעים חדירה של אור? הוסיפו הידרוטון או טוף או אפילו ספוג בתוך כוס הרשת. אם מאגר המים שלכם שקוף או בעל צבע שעדיין מאפשר חדירה של אור, כסו אותו כך שקרני השמש לא יחדרו את הפלסטיק. באופן כללי הפתרון המיידי הוא לחפש כל מקום בו השמש חודרת לתוך המערכת ומאפשרת לירוקת להתפתח. טיפול שכזה ימנע הישנות וחזרה על המצב.
לאחר שהבנתם את מקור הבעיה וטיפלתם בו, הוציאו את הצמחים מהמערכת, שיטפו את שורשיהם תחת מים זורמים כך שתצא מקסימום ירוקת שמכסה אותם. פרקו את המערכת, נקו אותה מבפנים כולל את כל חלקיה, פרקו את המשאבה ונקו גם את הפילטר שלה תחת מים זורמים. חברו את המערכת, מלאו מים נקיים עם מי חמצן במינון המומלץ ותנו להם לעשות את עבודת החיטוי הפנימית שתשמיד כל שארית של זכר לירוקת שהייתה. לאחר זרימה של כמה שעות שפכו את המים, מלאו מים חדשים והחזירו את הצמחים להמשך צמיחה בריאה ללא הפרעות מירוקת שתלטנית.
אם בחורף יכולנו פשוט לשתול את החסות והתבלינים ולשכוח מהמערכת עד לרמה שגם אם לא דישנו ולא איזנו חומציות הצמחים המשיכו להעניק ולא גילינו אתגרים משמעותיים בגידול ההידרופוני שלנו, הרי שכל מה שרשמנו לעיל מוכיח שהגידול ההידרופוני בקיץ הופך מאתגר וטובעני יותר.
כן, זה נכון, התחממות המים, המזיקים, עודפי השמש, הצמחים הגדולים.. הכל הופך להיות יותר תלוי בנו ומצריך מאיתנו הרבה יותר התייחסות לתחזוקה.
יש מי שיחליטו שהגידול ההידרופוני בקיץ אינו בשבילם ופשוט יעצרו את המערכת שלהם לחודשי יולי עד ספטמבר, אך אם החלטתם שאתם רוצים שהמערכת שלכם תפעל ותניב את התוצרת עליה חלמתם, עליכם לקבל מראש את האפשרות שתאלצו להתמודדויות שעלולות לקחת קצת יותר מזמנכם ולעיתים אף לדרוש מכם פתרונות פיזיים שיעלו לכם עוד קצת כסף.
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם האתגרים הללו בקיץ היא לספק לצמחים את הסביבה האידיאלית לגדול בה, כך תחוו צמיחה טובה, תימנעו מחוסרים, תימנעו ממזיקים ובסופו של דבר תהנו מתוצרת יפה ורבה לאורך כל הקיץ. אך אם תעגלו פינות, לא תשימו לב לטמפ' המים, לא תעקבו ותטפלו במזיקים מיד כשהם מופיעים, לא תדשנו ותאזנו חומציות.. אתם צפויים להתקל בקשיים ואכזבות רבות שבסופו של דבר יהפכו את הגידול פשוט למעמסה לא נעימה.
אנו ממליצים להחליט מראש אילו מגדלים אתם רוצים להיות, רציניים ומסורים או פשוט להפסיק את פעולת המערכת לחודשים הללו ולחזור שוב בסתיו כשהטמפ' מתייצבות והגידול חוזר להיות קל וסלחני.
כך או כך, אנו בנייצ'ר טק נמשיך ללוות אתכם ולעמוד לצידכם עם כל המידע והציוד לו אתם זקוקים על מנת שהגידול ההידרופוני שלכם יגיע למקסימום הפוטנציאל שלו.
בעוד מדינות רבות בעולם המערבי מתקדמות ל'סופרמאקרטים בעירום' בהם מטמיעים את מדיניות האפס אשפה כבר בשלב הרכישה כשהירקות והפירות אינם ארוזים בשום פיסת פלסטיק ומגיעים עירומים כביום קטיפתם, זאת במטרה לצמצם למינימום האפשרי את האשפה הבלתי מתכלה שהפכה לבעיה זיהומית מובילה במשבר האקולוגי העולמי, דווקא משרד החקלאות ופיתוח הכפר הישראלי החליט שיהיה זה צעד חכם והגיוני לצאת בקמפיין לקידום אריזות פלסטיק קשיחות לאריזת פירות וירקות – ומה הסיבה? קיראו בעצמכם.
לשון הפוסט שהעלו במשרד החקלאות ופיתוח הכפר: "כבר התרגלתם לעגבניות שרי הארוזות? גם אתם חושבים שזה נוח? גם אתם סלדתם מהעובדה שנגעו במלפפון שלכם לפני שהכנסתם אותו למקרר? משרד החקלאות קורא לצמצום בזבוז המזון ויתמוך ברשת מזון שתמכור את הפירות והירקות באריזות, ומה ייצא לנו מזה? צמצום אובדן המזון, שקיפות גבוהה יותר, הארכת חיי מדף, הגנה על הפירות והירקות מפני חבלות עד הגעה ליעד" ניתן לקרוא כאן על הקמפיין במלואו
אם כן, משרד החקלאות חושב שאת בזבוז המזון (שבכנות, הוא אכן בעיה מטרידה שמקורה בעיקר בסלקטיביות אובססיבית שלנו לירקות המושלמים ביותר, בתהליך שינוע לא זהיר, בתנאי אחסון לא מתאימים ובמשך הזמן שעובר מהקטיף עד הרכישה) ניתן למנוע באמצעות אריזות פלסטיק שיעטפו את הירקות והפירות כולם במגוון משקלים. המציאות מראה שגם את הירקות הארוזים הצרכנים בוררים בקפדניות וזאת מכיוון שלא כולם משתמרים באותו האופן וירקות חצי רקובים ארוזים יחד עם ירקות טובים, והלקוחות, שהתרגלו לרמת מושלמות שאינה טבעית, בוחרים בקפידה רק את הפירות והירקות היפים ביותר.
משרד החקלאות טוען שמשפחה ישראלית זורקת בשנה מזון בשווי 4,200 ש"ח (נתון שלא מתייחס אך ורק לפירות וירקות אלא לכל המזון, כולל מזון מבושל, בשרים, קטניות, קפואים ועוד), אך אם המטרה הייתה באמת לצמצם את כמות המזון הנזרקת, היו פתרונות יעילים הרבה יותר ומזהמים הרבה פחות שיכלו להיות מיושמים כמו למשל: קמפיינים להעלאת מודעות בבחירת הירקות בסופר, קמפיינים אינפורמטיבים שמיידעים את הצרכנים כיצד נכון לאחסן את הירקות והפירות במקרר, ייצור אריזות רב פעמיות לשימור ירקות ופירות, עידוד הקמת חוות עירוניות בקונספט 'מהחווה לצלחת' שמורידות משמעותית את אובדן הירקות בדרך ועוד.
מאות אזרחים מודאגים הגיבו על הקמפיין, 100% מהתגובות התנגדו אליו. ליקטנו לכם כמה כאן:
התשובה שחזרה שוב ושוב מצד משרד החקלאות כללה נימוק שמצדיק את המהלך משום שלדבריהם הפלסטיק ניתן למיחזור. מה שהם לא לקחו בחשבון היא העובדה שהנתון העצוב (לפי המשרד לאיכות הסביבה) על המיחזור בישראל הוא שרק 20% מהפסולת הישראלית ממוחזרת ושתעשיית המיחזור נמצאת במשבר של ממש. בנוסף, תהליך ייצור הפלסטיק המזהם, שלאחרונה העלנו לאתר את הסרטון הנהדר שמתאר את הדרך הארוכה בת ה4.5 מליארד שנים עד שהפלסטיק הופך לכלי החד פעמי שלנו, הוא תהליך שמזין תעשייה שלמה ומזהמת שלוקחת חלק משמעותי בהתחממות הגלובאלית. והתוצאה? בתקווה שמישהו במשרד החקלאות קורא את הכתבה הזו, הנה סרטון של גרינפיס שמסביר בדיוק מה קורה עם הפלסטיק שלנו.
ובכן, כפי שהשם מרמז, הסדנה מתאימה בעיקר למי שמעוניין להפוך למגדל ביתי מוצלח באמצעות 'ארגז כלים' מקצועי שיספק את כל הידע הנחוץ בכדי להתחיל לגדל הידרופוני מיד בתום הסדנה.
בונוסים:> ערכת הנבטה אישית!
> מחברת וכלי כתיבה
> מדריך תחזוקה מודפס כולל טבלת ערכים לצמחי מזון רבים
> הרשמה למועדון NATURE TECH וקבלת קוד קופון אישי שיעניק 5% הנחה אוטומטית וקבועה על כל רכישה בעתיד.
>10% הנחה על כל ציוד הידרופוני שירכש ביום הסדנה!
אורך הסדנה: 3 שעות
מספר משתתפים: עד 15 איש
מחיר: 450 ש"ח כולל מע"מ ליחיד (כולל מערכת ההידרופונית)
670 ש"ח כולל מע"מ לזוג (כולל מערכת הידרופונית אחת)
מיקום: צומת ביל"ו, מול צומת קפלן. שימו בווייז 'הבית לחקלאי המודרני'.
מנחים: פבל ברנדס וסוזי מימון – ממקימי NATURE TECH
15.3.19 – יום ו' – 9:30-12:30
2.4.19 – יום ג' – 18:00-21:00
12.4.19 – יום ו' – 9:30-12:30
הסדנה תערך בNATURE TECH בצומת ביל"ו המהווה מרכז תצוגה, הדגמה, הדרכה ומכירה לציוד הידרופוני ומכיל מערכות גידול ביתיות מעוצבות וייחודיות, כולל מערכות הנבטה ותאורה ופועל באוטומטיות מוחלטת ללא תחזוקה כלל ומגדל מעל ל500 שתילים במינימום מקום.
שימו לב: הביקוש גבוה ומס' המשתתפים מוגבל – מהרו לשריין את מקומכם!
לפרטים נוספים צרו קשר ונחזור אליכם בהקדם האפשרי
לפני 4.5 מליארד שנים ענן מולקולרי ענק מתנגש בחלל משחרר לחופשי ערפילי שמש וכך כוכב לכת נוצר, כדור הארץ.
במשך 2 מילארד שנה כוכב הלכת הזה מתפתח וחיים חדשים מופיעים, מרק של תאים, בקטריות, אצות ופטריות. מספר עצום של צמחים נוצרו לראשונה. דגים שולטים באוקיינוס ואוכלים את האצות אשר סופגות את אור השמש ואוגרות אותם בגוף שלהן. דינוזאורים, דו חיים, זוחלים, ציפורים ויונקים. כולם חיו ומתו ובכל שנה הגופות מכוסות בשכבות ושכבות של אדמה. החום והלחץ עולים והופכים אותם לנוזל צהוב-שחור: שמן. בני האדם מגיעים, ואיתם – גיאולוגים, הם למדו במשך שנים למצוא את השמן ובו אסדות במקומות מרוחקים. משאבות ענק מחלצות את הנוזל והוא נשלח ברחבי האוקיינוסים. בתי זיקוק עכשיו מפרידים את הנוזל ופעם נוספת הוא נשלח. לאחר מכן מפעל מחבר את התרכובות והופך אותם לכדורי פלסטיק זעירים המאוחסנים במכולות גדולות שעושות דרכן מסביב לעולם והופכים לנוזל. הם מעוצבים לצורה של כפית יפה, הכפית נופלת ומתקררת עד להתקשות, עטופה בשקית פלסטיק ומונחת בקרטון. הקרטון מונח על משטח, המשטח נכנס למכולה, המכולה מונחת על משאית, המשאית נוסעת לנמל ואז המכולה מונחת על ספינה. וספינה, ספינה, ספינה – הכפית מגיעה למרחק של 6000 ק"מ בצד השני של העולם, היכן שהיא נאספת על ידי מנוף ומונחת על גבי משאית, שמסיעה אותה לחנות, היכן שהיא תמוקם על מדף בחדר ממוזג, בו היא תמתין במשך חודשיים עד שאתה תבחר בה, תשלם עליה עם הכסף שעבדת כל כך קשה עבורו. אתה תסיע את הכפית הזאת הביתה, שזה היכן שאתה עומד ברגע זה עם הכפית בידך. עכשיו תאמר לי – האם אתה עדיין חושב שזה יותר מדי מאמץ להשתמש בכפית מתכת שפשוט תצטרך.. לשטוף? *תודה לכל מי ששטף כפית היום*
הסרטון אמנם משכיל אותנו על דרכה של הכפית באופן קר, אובייקטיבי ועובדתי, אך הוא משאיר בצד את נזקי הזיהום העצומים שכרוכים בתהליך הייצור וכל ההשפעות ההרסניות שמגיעות לצידם, כמו גם את העובדה שהכפית (או כל כלי חד פעמי אחר), לאחר השימוש הקצר שתעשו בה, הולכת להשאר כאן עשרות אלפי שנים ולהערם להרי פלסטיק שמזהמים בקצב חסר תקדים את האדמה והמים שלנו. אז אמנם הסרטון קר, אובייקטיבי, עובדתי ואולי אפילו מעט ציני, אבל המציאות שמאחרי השימוש בכלים חד פעמיים היא כל כך עצובה, ואולי אפילו טרגית, שאל לנו להישאר אדישים. לכל אחד מאיתנו יש את הכוח להשפיע בדוגמא אישית ובהעברת המסר הלאה, אז אל תחששו להיות השינוי שאתם רוצים לראות בעולם.
NATURE TECH הוקמה מתוך החזון להטמיע טכנולוגיות גידול בחיינו על מנת להחזיר את הקשר הכה בסיסי בין האדם לטבע, להחזיר את הבריאות לירקות ואת העצמאות התזונתית לכל אחד מאיתנו. על מנת להגשים את החלום אנו פועלים ב-3 מישורים: ידע – טכנולוגיה – קהילה. לקריאה נוספת
צרו איתנו קשר: [email protected]
2020 © כל הזכויות שמורות לNATURETECH
